דילוג לתוכן המרכזי

מתכונת במתמטיקה 472 - מתכונת 2 בדרך לבגרות

4 יח"ל · שאלון 035472 · 5 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן מתכונת במבנה של שאלון 472 (4 יח"ל), בדרך לבגרות: 5 שאלות, כל אחת בנויה כמו השאלה באותו מקום בבחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא, מוסבר צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון של השאלה.

שאלה 1 · וקטורים בפירמידה: הוכחת ניצבות ושטח משולש

נתונה פירמידה SABCDSABCD שבסיסה ABCDABCD הוא מלבן. המקצוע SASA מאונך לבסיס הפירמידה. הנקודה EE היא אמצע המקצוע SCSC (ראו סרטוט). נסמן: AB→=u‾\overrightarrow{AB}=\underline u, AD→=v‾\overrightarrow{AD}=\underline v, SA→=w‾\overrightarrow{SA}=\underline w. נתון: ∣u‾∣=5|\underline u|=5, ∣v‾∣=12|\underline v|=12, ∣w‾∣=13|\underline w|=13.

ABCDSE
א(1).

הביעו את SC→\overrightarrow{SC} באמצעות u‾\underline u, v‾\underline v ו-w‾\underline w.

א(2).

הראו כי EB→=12u‾−12v‾+12w‾\overrightarrow{EB}=\frac12\underline u-\frac12\underline v+\frac12\underline w, והביעו את ED→\overrightarrow{ED} באמצעות u‾\underline u, v‾\underline v ו-w‾\underline w.

ב.

מצאו את הערך של כל אחת מן המכפלות הסקלריות: u‾⋅v‾\underline u\cdot\underline v, u‾⋅w‾\underline u\cdot\underline w, v‾⋅w‾\underline v\cdot\underline w. נמקו.

ג.

הוכיחו כי EB→\overrightarrow{EB} מאונך ל-ED→\overrightarrow{ED}.

נתון: D(0,0,0)D(0,0,0), הצלע ADAD מונחת על החלק החיובי של ציר ה-xx, הצלע DCDC מונחת על החלק החיובי של ציר ה-yy, שיעור ה-zz של הנקודה SS הוא חיובי.

ד(1).

מצאו את שיעורי הנקודות AA, BB, CC ו-SS.

ד(2).

חשבו את שטח המשולש DEBDEB. היעזרו בסעיף ג.

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א(1)

תשובה:

SC→=u‾+v‾+w‾\overrightarrow{SC}=\underline u+\underline v+\underline w

w‾=SA→\underline w=\overrightarrow{SA} מכוון מ-SS אל AA. במלבן BC→=AD→=v‾\overrightarrow{BC}=\overrightarrow{AD}=\underline v.

SC→=SA→+AB→+BC→=w‾+u‾+v‾\overrightarrow{SC}=\overrightarrow{SA}+\overrightarrow{AB}+\overrightarrow{BC}=\underline w+\underline u+\underline v

טעות נפוצה: לכתוב SC→=u‾+v‾−w‾\overrightarrow{SC}=\underline u+\underline v-\underline w, כאילו w‾\underline w מכוון מ-AA אל SS.

סעיף א(2)

תשובה:

ED→=−12u‾+12v‾+12w‾\overrightarrow{ED}=-\frac12\underline u+\frac12\underline v+\frac12\underline w

EE אמצע SCSC, ולכן ES→=−12SC→=−12(u‾+v‾+w‾)\overrightarrow{ES}=-\frac12\overrightarrow{SC}=-\frac12(\underline u+\underline v+\underline w).

EB→=ES→+SA→+AB→=−12(u‾+v‾+w‾)+w‾+u‾=12u‾−12v‾+12w‾\overrightarrow{EB}=\overrightarrow{ES}+\overrightarrow{SA}+\overrightarrow{AB}=-\frac12(\underline u+\underline v+\underline w)+\underline w+\underline u=\frac12\underline u-\frac12\underline v+\frac12\underline w
ED→=ES→+SA→+AD→=−12(u‾+v‾+w‾)+w‾+v‾=−12u‾+12v‾+12w‾\overrightarrow{ED}=\overrightarrow{ES}+\overrightarrow{SA}+\overrightarrow{AD}=-\frac12(\underline u+\underline v+\underline w)+\underline w+\underline v=-\frac12\underline u+\frac12\underline v+\frac12\underline w

טעות נפוצה: לשכוח את ES→\overrightarrow{ES} ולהתחיל את המסלול מ-SS, כלומר לחשב את SB→=w‾+u‾\overrightarrow{SB}=\underline w+\underline u במקום EB→\overrightarrow{EB}.

סעיף ב

תשובה:

שלושתן שוות ל-0

ABCDABCD מלבן, ולכן AB⊥ADAB\perp AD: u‾⋅v‾=0\underline u\cdot\underline v=0.

SASA מאונך לבסיס, ולכן הוא מאונך לכל ישר במישור הבסיס, ובפרט ל-ABAB ול-ADAD: u‾⋅w‾=0\underline u\cdot\underline w=0 ו-v‾⋅w‾=0\underline v\cdot\underline w=0.

(וקטורים מאונכים - המכפלה הסקלרית שלהם 0.)

טעות נפוצה: לחשב u‾⋅v‾=∣u‾∣⋅∣v‾∣=60\underline u\cdot\underline v=|\underline u|\cdot|\underline v|=60 - זה נכון רק לווקטורים באותו כיוון; כאן הזווית ביניהם 90∘90^\circ ו-cos⁡90∘=0\cos90^\circ=0.

סעיף ג

תשובה:

הוכחה: EB→⋅ED→=14(−25−144+169)=0\overrightarrow{EB}\cdot\overrightarrow{ED}=\frac14(-25-144+169)=0

מראים שהמכפלה הסקלרית היא 0. פותחים לפי חוק הפילוג:

EB→⋅ED→=14(u‾−v‾+w‾)⋅(−u‾+v‾+w‾)\overrightarrow{EB}\cdot\overrightarrow{ED}=\frac14(\underline u-\underline v+\underline w)\cdot(-\underline u+\underline v+\underline w)
=14(−u‾2+2u‾⋅v‾−v‾2+w‾2+(u‾⋅w‾−u‾⋅w‾)+(v‾⋅w‾−v‾⋅w‾))=\frac14\left(-\underline u^2+2\underline u\cdot\underline v-\underline v^2+\underline w^2+(\underline u\cdot\underline w-\underline u\cdot\underline w)+(\underline v\cdot\underline w-\underline v\cdot\underline w)\right)

לפי סעיף ב u‾⋅v‾=0\underline u\cdot\underline v=0, ו-u‾2=25\underline u^2=25, v‾2=144\underline v^2=144, w‾2=169\underline w^2=169:

EB→⋅ED→=14(−25+0−144+169)=0\overrightarrow{EB}\cdot\overrightarrow{ED}=\frac14(-25+0-144+169)=0

המכפלה הסקלרית 0, ולכן EB→⊥ED→\overrightarrow{EB}\perp\overrightarrow{ED}.

טעות נפוצה: לכתוב u‾2=5\underline u^2=5 במקום ∣u‾∣2=25|\underline u|^2=25 - הריבוע הסקלרי של וקטור הוא ריבוע האורך שלו.

סעיף ד(1)

תשובה:

A(12,0,0)A(12,0,0), B(12,5,0)B(12,5,0), C(0,5,0)C(0,5,0), S(12,0,13)S(12,0,13)

AA על ציר ה-xx במרחק AD=∣v‾∣=12AD=|\underline v|=12: A(12,0,0)A(12,0,0).

CC על ציר ה-yy במרחק DC=AB=∣u‾∣=5DC=AB=|\underline u|=5: C(0,5,0)C(0,5,0).

BB הקודקוד הרביעי של המלבן: B(12,5,0)B(12,5,0).

SS מעל AA (המקצוע SASA מקביל לציר ה-zz) בגובה 13: S(12,0,13)S(12,0,13).

טעות נפוצה: לשים את SS מעל הראשית DD - המקצוע המאונך יוצא מ-AA.

סעיף ד(2)

תשובה:

42.25

EE אמצע SCSC:

E=(12+02,0+52,13+02)=(6, 2.5, 6.5)E=\left(\frac{12+0}2,\frac{0+5}2,\frac{13+0}2\right)=(6,\,2.5,\,6.5)
EB→=(6, 2.5, −6.5),ED→=(−6, −2.5, −6.5)\overrightarrow{EB}=(6,\,2.5,\,-6.5),\qquad \overrightarrow{ED}=(-6,\,-2.5,\,-6.5)
∣EB→∣2=36+6.25+42.25=84.5,∣ED→∣2=84.5|\overrightarrow{EB}|^2=36+6.25+42.25=84.5,\qquad |\overrightarrow{ED}|^2=84.5

לפי סעיף ג הזווית ב-EE ישרה, ולכן:

SDEB=12⋅∣EB→∣⋅∣ED→∣=12⋅84.5⋅84.5=84.52=42.25S_{DEB}=\frac12\cdot|\overrightarrow{EB}|\cdot|\overrightarrow{ED}|=\frac12\cdot\sqrt{84.5}\cdot\sqrt{84.5}=\frac{84.5}2=42.25

טעות נפוצה: לחשב 12⋅84.5⋅84.5\frac12\cdot84.5\cdot84.5 - לשכוח להוציא שורש מריבועי האורכים.

שאלה 2 · וקטורים בפירמידה: ניצבות בבסיס ושטח משולש

בסרטוט שלפניכם פירמידה ABCSABCS. המקצוע ASAS מאונך למישור הבסיס ABCABC. הנקודה FF נמצאת על המקצוע BCBC כך ש-BF→=23BC→\overrightarrow{BF}=\frac23\overrightarrow{BC}. נסמן: AB→=u‾\overrightarrow{AB}=\underline u, AC→=v‾\overrightarrow{AC}=\underline v, AS→=w‾\overrightarrow{AS}=\underline w. נתון: ∣u‾∣=∣v‾∣=3|\underline u|=|\underline v|=3, ∣w‾∣=4|\underline w|=4, ∠BAC=120∘\angle BAC=120^\circ.

uvwABCSF
א(1).

הביעו באמצעות u‾\underline u ו-v‾\underline v את הווקטור BC→\overrightarrow{BC}.

א(2).

הראו כי AF→=13u‾+23v‾\overrightarrow{AF}=\frac13\underline u+\frac23\underline v.

ב.

חשבו את נפח הפירמידה.

ג(1).

מצאו את הערך של u‾⋅v‾\underline u\cdot\underline v.

ג(2).

הוכיחו כי AF→\overrightarrow{AF} מאונך ל-AB→\overrightarrow{AB}.

ד(1).

מצאו את הערך של ∣AF→∣|\overrightarrow{AF}|.

ד(2).

חשבו את שטח המשולש ABFABF.

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א(1)

תשובה:

BC→=−u‾+v‾\overrightarrow{BC}=-\underline u+\underline v

שני הווקטורים AB→\overrightarrow{AB} ו-AC→\overrightarrow{AC} יוצאים מ-AA, ולכן הווקטור מ-BB ל-CC הוא הסוף פחות ההתחלה:

BC→=AC→−AB→=−u‾+v‾\overrightarrow{BC}=\overrightarrow{AC}-\overrightarrow{AB}=-\underline u+\underline v

טעות נפוצה: לכתוב u‾−v‾\underline u-\underline v, כלומר את CB→\overrightarrow{CB}.

סעיף א(2)

תשובה:

הוכחה: AF→=u‾+23(−u‾+v‾)\overrightarrow{AF}=\underline u+\frac23(-\underline u+\underline v)

הולכים מ-AA ל-BB, ואז שני שלישים מהדרך מ-BB ל-CC:

AF→=AB→+BF→=u‾+23(−u‾+v‾)=13u‾+23v‾\overrightarrow{AF}=\overrightarrow{AB}+\overrightarrow{BF}=\underline u+\tfrac23\left(-\underline u+\underline v\right)=\tfrac13\underline u+\tfrac23\underline v

כנדרש.

טעות נפוצה: לכתוב AF→=23u‾+13v‾\overrightarrow{AF}=\frac23\underline u+\frac13\underline v - הנקודה קרובה יותר ל-CC, ולכן המקדם של v‾\underline v הוא הגדול.

סעיף ב

תשובה:

33≈5.203\sqrt3\approx5.20

ASAS מאונך למישור הבסיס, ולכן הוא הגובה: h=4h=4.

SABC=12⋅3⋅3⋅sin⁡120∘=92⋅32=934S_{ABC}=\frac12\cdot3\cdot3\cdot\sin120^\circ=\frac92\cdot\frac{\sqrt3}{2}=\frac{9\sqrt3}{4}
V=13⋅934⋅4=33≈5.20V=\frac13\cdot\frac{9\sqrt3}{4}\cdot4=3\sqrt3\approx5.20

טעות נפוצה: לשכוח את 13\frac13 בנוסחת נפח הפירמידה.

סעיף ג(1)

תשובה:

u‾⋅v‾=−4.5\underline u\cdot\underline v=-4.5

u‾⋅v‾=∣u‾∣⋅∣v‾∣⋅cos⁡120∘=3⋅3⋅(−12)=−4.5\underline u\cdot\underline v=|\underline u|\cdot|\underline v|\cdot\cos120^\circ=3\cdot3\cdot\left(-\frac12\right)=-4.5

טעות נפוצה: לכתוב cos⁡120∘=12\cos120^\circ=\frac12 ולקבל 4.54.5.

סעיף ג(2)

תשובה:

הוכחה: AF→⋅u‾=0\overrightarrow{AF}\cdot\underline u=0

מספיק להראות שהמכפלה הסקלרית שווה לאפס. נעזרים ב-u‾2=∣u‾∣2=9\underline u^2=|\underline u|^2=9 ובסעיף ג(1):

AF→⋅AB→=(13u‾+23v‾)⋅u‾=13u‾2+23u‾⋅v‾=13⋅9+23⋅(−4.5)=3−3=0\overrightarrow{AF}\cdot\overrightarrow{AB}=\left(\tfrac13\underline u+\tfrac23\underline v\right)\cdot\underline u=\tfrac13\underline u^2+\tfrac23\underline u\cdot\underline v=\tfrac13\cdot9+\tfrac23\cdot(-4.5)=3-3=0

לכן AF→⊥AB→\overrightarrow{AF}\perp\overrightarrow{AB}.

טעות נפוצה: להציב u‾2=3\underline u^2=3 (האורך) במקום ריבוע האורך, 9.

סעיף ד(1)

תשובה:

∣AF→∣=3|\overrightarrow{AF}|=\sqrt3

∣AF→∣2=(13u‾+23v‾)2=19u‾2+2⋅13⋅23 u‾⋅v‾+49v‾2|\overrightarrow{AF}|^2=\left(\tfrac13\underline u+\tfrac23\underline v\right)^2=\tfrac19\underline u^2+2\cdot\tfrac13\cdot\tfrac23\,\underline u\cdot\underline v+\tfrac49\underline v^2
=19⋅9+49⋅(−4.5)+49⋅9=1−2+4=3=\tfrac19\cdot9+\tfrac49\cdot(-4.5)+\tfrac49\cdot9=1-2+4=3
∣AF→∣=3|\overrightarrow{AF}|=\sqrt3

טעות נפוצה: לשכוח את האיבר האמצעי ולקבל 5\sqrt5.

סעיף ד(2)

תשובה:

332≈2.60\frac{3\sqrt3}{2}\approx2.60

לפי סעיף ג(2) הזווית BAFBAF ישרה, ולכן ABAB ו-AFAF הם הניצבים של המשולש ABFABF:

SABF=12⋅AB⋅AF=12⋅3⋅3=332≈2.60S_{ABF}=\frac12\cdot AB\cdot AF=\frac12\cdot3\cdot\sqrt3=\frac{3\sqrt3}{2}\approx2.60

בדיקה: BF=23BCBF=\frac23BC ו-BC2=9+9−2⋅(−4.5)=27BC^2=9+9-2\cdot(-4.5)=27, כלומר BF2=49⋅27=12BF^2=\frac49\cdot27=12, ואכן AB2+AF2=9+3=12AB^2+AF^2=9+3=12.

טעות נפוצה: להשתמש ב-BFBF כאחד הניצבים - BFBF הוא היתר, כי הזווית הישרה היא ב-AA.

שאלה 3 · גדילה: אצות בשתי בריכות

בבריכה A יש 2,000 אצות, ומספר האצות בה גדל ב-5% בכל יום. בבריכה B יש 1,200 אצות, ומספר האצות בה גדל ב-10% בכל יום.

א.

כמה אצות יהיו בבריכה A לאחר 6 ימים?

ב.

באיזו בריכה יהיו יותר אצות לאחר 6 ימים, ובכמה?

ג(1).

נסמן ב-tt את מספר הימים עד שמספר האצות בשתי הבריכות יהיה שווה. הראו כי (1.11.05)t=53\left(\frac{1.1}{1.05}\right)^t=\frac53.

ג(2).

לאחר כמה ימים יהיה מספר האצות בשתי הבריכות שווה?

ד.

לאחר כמה ימים שלמים יעבור לראשונה מספר האצות בבריכה A את 5,000?

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

כ-2,680 אצות

גדילה של 5% בכל יום פירושה מנת גדילה q=1.05q=1.05. לאחר tt ימים: A(t)=2000⋅1.05tA(t)=2000\cdot1.05^t.

A(6)=2000⋅1.056≈2000⋅1.3401≈2680A(6)=2000\cdot1.05^6\approx2000\cdot1.3401\approx2680

לאחר 6 ימים יהיו בבריכה A כ-2,680 אצות.

טעות נפוצה: לחשב 2000⋅(1+6⋅0.05)=26002000\cdot(1+6\cdot0.05)=2600, כאילו בכל יום נוסף 5% מהכמות ההתחלתית - הגדילה היא מהכמות של היום הקודם.

סעיף ב

תשובה:

בבריכה A, בכ-554 אצות

B(6)=1200⋅1.16≈1200⋅1.7716≈2126B(6)=1200\cdot1.1^6\approx1200\cdot1.7716\approx2126

מסעיף א A(6)≈2680A(6)\approx2680, ולכן בבריכה A יהיו יותר אצות:

2680−2126=5542680-2126=554

לאחר 6 ימים יהיו בבריכה A בכ-554 אצות יותר מבבריכה B.

טעות נפוצה: להניח שבבריכה B יהיו יותר אצות כי היא גדלה מהר יותר - בתחילה יש בה הרבה פחות, ולכן היא עוד לא השיגה את A.

סעיף ג(1)

תשובה:

הוכחה

מספר האצות שווה כאשר:

2000⋅1.05t=1200⋅1.1t2000\cdot1.05^t=1200\cdot1.1^t

מחלקים את שני האגפים ב-1200⋅1.05t1200\cdot1.05^t (שני המספרים חיוביים):

20001200=1.1t1.05t⇒(1.11.05)t=53\frac{2000}{1200}=\frac{1.1^t}{1.05^t}\quad\Rightarrow\quad\left(\frac{1.1}{1.05}\right)^t=\frac53

כנדרש.

טעות נפוצה: לכתוב 1.1t1.05t=(1.11.05)2t\frac{1.1^t}{1.05^t}=\left(\frac{1.1}{1.05}\right)^{2t} או לחסר בין החזקות. כשהמעריך זהה, מחלקים את הבסיסים: atbt=(ab)t\frac{a^t}{b^t}=\left(\frac ab\right)^t.

סעיף ג(2)

תשובה:

לאחר כ-11 ימים (t≈10.98t\approx10.98)

מוציאים לוגריתם משני האגפים של המשוואה מסעיף ג(1):

t⋅ln⁡1.11.05=ln⁡53t\cdot\ln\frac{1.1}{1.05}=\ln\frac53
t=ln⁡53ln⁡1.11.05≈0.51080.0465≈10.98t=\frac{\ln\frac53}{\ln\frac{1.1}{1.05}}\approx\frac{0.5108}{0.0465}\approx10.98

מספר האצות בשתי הבריכות יהיה שווה לאחר כ-11 ימים.

טעות נפוצה: לחשב ln⁡5ln⁡3\frac{\ln5}{\ln3} במקום ln⁡53\ln\frac53 - הלוגריתם של מנה אינו מנת הלוגריתמים.

סעיף ד

תשובה:

לאחר 19 ימים

מחפשים את ה-tt השלם הקטן ביותר שעבורו:

2000⋅1.05t>5000⇒1.05t>2.52000\cdot1.05^t>5000\quad\Rightarrow\quad1.05^t>2.5

1.05>11.05>1, ולכן אפשר להוציא לוגריתם בלי להפוך את כיוון אי-השוויון:

t>ln⁡2.5ln⁡1.05≈18.78t>\frac{\ln2.5}{\ln1.05}\approx18.78

ה-tt השלם הקטן ביותר הוא 19.

בדיקה: 2000⋅1.0518≈4813<50002000\cdot1.05^{18}\approx4813<5000, ו-2000⋅1.0519≈5054>50002000\cdot1.05^{19}\approx5054>5000.

טעות נפוצה: לעגל את 18.78 כלפי מטה ל-18 - לאחר 18 ימים עוד אין 5,000 אצות.

שאלה 4 · חקירת מכפלת פולינום ב-e בחזקת x וקיצון של ערך מוחלט

נתונה הפונקציה f(x)=(x2−3)⋅exf(x)=(x^2-3)\cdot e^x, המוגדרת לכל xx.

א.

הראו כי f′(x)=(x+3)(x−1)exf'(x)=(x+3)(x-1)e^x.

ב.

מצאו את שיעורי נקודות הקיצון של הפונקציה f(x)f(x), וקבעו את סוגן.

ג.

מצאו את שיעורי נקודות החיתוך של גרף הפונקציה f(x)f(x) עם הצירים.

ד.

סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה f(x)f(x).

נתונה הפונקציה g(x)=∣f(x)∣g(x)=|f(x)|.

ה.

מצאו את שיעורי נקודות הקיצון של הפונקציה g(x)g(x), וקבעו את סוגן.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

הוכחה

לפי כלל המכפלה:

f′(x)=2x⋅ex+(x2−3)⋅ex=(x2+2x−3)exf'(x)=2x\cdot e^x+(x^2-3)\cdot e^x=(x^2+2x-3)e^x

מפרקים את הטרינום: שני מספרים שמכפלתם −3-3 וסכומם 22 הם 33 ו-−1-1:

f′(x)=(x+3)(x−1)exf'(x)=(x+3)(x-1)e^x

טעות נפוצה: לכתוב f′(x)=2x⋅exf'(x)=2x\cdot e^x - לגזור רק גורם אחד.

סעיף ב

תשובה:

max⁡(−3,6e3)≈(−3,0.299)\max\left(-3,\frac6{e^3}\right)\approx(-3,0.299), min⁡(1,−2e)≈(1,−5.44)\min(1,-2e)\approx(1,-5.44)

ex>0e^x>0, ולכן f′=0f'=0 רק ב-x=−3x=-3 וב-x=1x=1, והסימן הוא סימן (x+3)(x−1)(x+3)(x-1):

- x<−3x<-3: חיובי (עולה); −3<x<1-3<x<1: שלילי (יורדת); x>1x>1: חיובי (עולה).

f(−3)=(9−3)e−3=6e3≈0.299 (max⁡),f(1)=(1−3)e=−2e≈−5.44 (min⁡)f(-3)=(9-3)e^{-3}=\frac6{e^3}\approx0.299\ (\max),\qquad f(1)=(1-3)e=-2e\approx-5.44\ (\min)

טעות נפוצה: לכתוב f(−3)=6e3f(-3)=6e^3 - החזקה היא e−3e^{-3}.

סעיף ג

תשובה:

(0,−3)(0,-3); (−3,0)(-\sqrt3,0), (3,0)(\sqrt3,0)

f(0)=−3f(0)=-3. ו-f(x)=0f(x)=0 רק כאשר x2−3=0x^2-3=0 (כי ex>0e^x>0), כלומר x=±3x=\pm\sqrt3.

טעות נפוצה: לחפש פתרון גם ל-ex=0e^x=0.

סעיף ד

תשובה:

סקיצה: מתקרבת ל-0 מלמעלה משמאל, מקסימום (−3,0.299)(-3,0.299), חותכת ב-−3-\sqrt3, מינימום (1,−5.44)(1,-5.44), חותכת ב-3\sqrt3 ועולה לאינסוף

- x→−∞x\to-\infty: ex→0e^x\to0 ו"מנצח" את x2−3x^2-3, ולכן f→0f\to0; שם x2−3>0x^2-3>0, ולכן מלמעלה.

- x→∞x\to\infty: f→∞f\to\infty.

משמאל לימין: עלייה מעל הציר למקסימום (−3,0.299)(-3,0.299), ירידה דרך (−3,0)(-\sqrt3,0) ו-(0,−3)(0,-3) למינימום (1,−5.44)(1,-5.44), ועלייה דרך (3,0)(\sqrt3,0).

טעות נפוצה: לצייר את הגבעה השמאלית מתחת לציר ה-x.

סעיף ה

תשובה:

max⁡(1,2e)≈(1,5.44)\max(1,2e)\approx(1,5.44), max⁡(−3,6e3)\max\left(-3,\frac6{e^3}\right), min⁡(−3,0)\min(-\sqrt3,0), min⁡(3,0)\min(\sqrt3,0)

גרף gg מתקבל משיקוף החלק של ff שמתחת לציר ה-x (בין −3-\sqrt3 ל-3\sqrt3).

•המינימום (1,−2e)(1,-2e) שלילי, ולכן משתקף ונהיה מקסימום של gg: (1,2e)(1,2e).

•המקסימום (−3,6e3)\left(-3,\frac6{e^3}\right) חיובי ונשאר מקסימום.

•באפסים ±3\pm\sqrt3: g=0g=0 וסביבם g>0g>0, ולכן מינימום: (−3,0)(-\sqrt3,0), (3,0)(\sqrt3,0).

טעות נפוצה: לחפש את נקודות הקיצון של gg רק לפי g′=0g'=0 ולפספס את החודים באפסים.

שאלה 5 · חקירת פונקציית מנה עם ln במכנה

נתונה הפונקציה f(x)=2x2ln⁡(x)f(x)=\frac{2x^2}{\ln(x)}.

גרף I
גרף II
גרף III
גרף IV
א(1).

מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה f(x)f(x).

א(2).

מצאו את משוואת האסימפטוטה המאונכת לציר ה-xx של הפונקציה f(x)f(x).

ב(1).

הראו כי f′(x)=2x(2ln⁡x−1)(ln⁡x)2f'(x)=\frac{2x(2\ln x-1)}{(\ln x)^2}.

ב(2).

מצאו את שיעורי נקודת הקיצון של הפונקציה f(x)f(x), וקבעו את סוגה.

ג.

מצאו את תחומי העלייה והירידה של הפונקציה f(x)f(x).

ד.

קבעו איזה מן הגרפים I-IV שלפניכם הוא גרף הפונקציה f(x)f(x). נמקו.

ה.

בכמה נקודות חותך הישר y=−2y=-2 את גרף הפונקציה f(x)f(x)? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א(1)

תשובה:

x>0x>0, x≠1x\neq1

ln⁡x\ln x מוגדר עבור x>0x>0.

המכנה ln⁡x\ln x מתאפס כש-x=1x=1 (כי ln⁡1=0\ln1=0).

תחום ההגדרה: x>0x>0, x≠1x\neq1.

טעות נפוצה: לפסול את x=0x=0 בגלל המכנה ולשכוח את x=1x=1. ln⁡x=0\ln x=0 דווקא ב-x=1x=1.

סעיף א(2)

תשובה:

x=1x=1

ב-x=1x=1 המכנה מתאפס והמונה 2≠02\neq0, ולכן זו אסימפטוטה אנכית: x=1x=1.

ליד x=0x=0 המונה שואף ל-0 והמכנה ל-−∞-\infty, ולכן f(x)→0f(x)\to0 - אין שם אסימפטוטה.

טעות נפוצה: לכתוב גם x=0x=0 כאסימפטוטה כי ln⁡x\ln x "מתפוצץ" שם. כאן ln⁡x\ln x נמצא במכנה, ולכן השבר שואף ל-0.

סעיף ב(1)

תשובה:

f′(x)=4xln⁡x−2x2⋅1x(ln⁡x)2=2x(2ln⁡x−1)(ln⁡x)2f'(x)=\frac{4x\ln x-2x^2\cdot\frac1x}{(\ln x)^2}=\frac{2x(2\ln x-1)}{(\ln x)^2}

כלל המנה: (uv)′=u′v−uv′v2\left(\frac uv\right)'=\frac{u'v-uv'}{v^2}, עם u=2x2u=2x^2, u′=4xu'=4x, v=ln⁡xv=\ln x, v′=1xv'=\frac1x:

f′(x)=4xln⁡x−2x2⋅1x(ln⁡x)2=4xln⁡x−2x(ln⁡x)2=2x(2ln⁡x−1)(ln⁡x)2f'(x)=\frac{4x\ln x-2x^2\cdot\frac1x}{(\ln x)^2}=\frac{4x\ln x-2x}{(\ln x)^2}=\frac{2x(2\ln x-1)}{(\ln x)^2}

טעות נפוצה: להחליף את סדר האיברים במונה (uv′−u′vuv'-u'v) ולקבל נגזרת עם סימן הפוך.

סעיף ב(2)

תשובה:

min⁡(e,4e)\min\left(\sqrt e,4e\right)

f′(x)=0f'(x)=0: x=0x=0 (לא בתחום) או 2ln⁡x−1=02\ln x-1=0, כלומר ln⁡x=12\ln x=\frac12, x=ex=\sqrt e.

2x2x והמכנה (ln⁡x)2(\ln x)^2 חיוביים בתחום, ולכן סימן f′f' הוא סימן 2ln⁡x−12\ln x-1:

xx0<x<10<x<1x=1x=11<x<e1<x<\sqrt ex=ex=\sqrt ex>ex>\sqrt e
f′(x)f'(x)−לא מוגדרת−0+
f(x)f(x)↘לא מוגדרת↘מינימום↗
f(e)=2eln⁡e=2e12=4ef(\sqrt e)=\frac{2e}{\ln\sqrt e}=\frac{2e}{\frac12}=4e

נקודת הקיצון: min⁡(e,4e)\min\left(\sqrt e,4e\right).

טעות נפוצה: לחשב ln⁡e=e\ln\sqrt e=\sqrt e או =e=e. לפי חוקי הלוגריתמים ln⁡e12=12\ln e^{\frac12}=\frac12.

סעיף ג

תשובה:

עלייה: x>ex>\sqrt e; ירידה: 0<x<10<x<1, 1<x<e1<x<\sqrt e

מהטבלה בסעיף ב(2):

עלייה: x>ex>\sqrt e. ירידה: 0<x<10<x<1 וגם 1<x<e1<x<\sqrt e.

טעות נפוצה: לכתוב ירידה ב-0<x<e0<x<\sqrt e כקטע אחד, כאילו הפונקציה מוגדרת ב-x=1x=1.

סעיף ד

תשובה:

גרף IV

בקטע 0<x<10<x<1 מתקיים ln⁡x<0\ln x<0, והמונה חיובי, ולכן f(x)<0f(x)<0. מימין ל-x=1x=1 f(x)>0f(x)>0.

גרפים I ו-II חיוביים משמאל לאסימפטוטה - נפסלים.

מימין לאסימפטוטה יש מינימום מעל ציר ה-xx. בגרף III הענף הימני שלילי - נפסל.

גרף IV: שלילי ויורד משמאל, ומימין מינימום מעל הציר - זה גרף הפונקציה.

טעות נפוצה: לבחור את גרף I כי גם בו יש מינימום מימין. משמאל לאסימפטוטה הוא חיובי, וזה סותר את סימן ln⁡x\ln x שם.

סעיף ה

תשובה:

בנקודה אחת

בענף הימני (x>1x>1) f(x)≥4e>0f(x)\geq4e>0, ולכן אין שם נקודה עם y=−2y=-2.

בענף השמאלי (0<x<10<x<1) הפונקציה יורדת: ליד x=0x=0 היא קרובה ל-0, וליד x=1x=1 היא שואפת ל-−∞-\infty.

פונקציה יורדת עוברת בכל ערך שלילי בדיוק פעם אחת, ובפרט ב-−2-2.

הישר חותך את הגרף בנקודה אחת.

טעות נפוצה: לענות "אף נקודה" כי −2-2 קטן מהמינימום 4e4e. המינימום שייך לענף הימני בלבד.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.