דילוג לתוכן המרכזי

מתכונת במתמטיקה 472 - מתכונת 4 בדרך לבגרות

4 יח"ל · שאלון 035472 · 5 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן מתכונת במבנה של שאלון 472 (4 יח"ל), בדרך לבגרות: 5 שאלות, כל אחת בנויה כמו השאלה באותו מקום בבחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא, מוסבר צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון של השאלה.

שאלה 1 · סדרה חשבונית והנדסית: ייצור ומכירה של אופניים

במפעל החלו לייצר אופניים חשמליים. בשבוע הראשון ייצרו 500 אופניים, ובכל שבוע שלאחר מכן ייצרו 40 אופניים יותר מבשבוע שלפניו. הייצור נמשך 30 שבועות.

א(1).

באיזה שבוע ייצרו 1,300 אופניים?

א(2).

כמה אופניים ייצרו במפעל בכל 30 השבועות?

בגמר הייצור מכר המפעל את האופניים במשך כמה חודשים. בכל חודש נמכרו פי 2 אופניים מבחודש שלפניו. בחודש ה-4 נמכרו 320 אופניים.

ב.

כמה אופניים נמכרו בחודש הראשון?

החודש ה-5 היה החודש האמצעי של חודשי המכירה.

ג.

כמה חודשים נמשכה המכירה?

ד.

כמה מן האופניים שייצרו במפעל לא נמכרו?

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א(1)

תשובה:

בשבוע ה-21

הכמויות השבועיות הן סדרה חשבונית עם a1=500a_1=500 ו-d=40d=40.

לפי האיבר הכללי an=a1+(n−1)da_n=a_1+(n-1)d מחפשים nn שעבורו an=1300a_n=1300:

500+(n−1)⋅40=1300⇒(n−1)⋅40=800⇒n−1=20⇒n=21500+(n-1)\cdot40=1300\quad\Rightarrow\quad (n-1)\cdot40=800\quad\Rightarrow\quad n-1=20\quad\Rightarrow\quad n=21

בשבוע ה-21 ייצרו 1,300 אופניים.

טעות נפוצה: לפתור 500+40n=1300500+40n=1300 (בלי ה-1) ולקבל את השבוע ה-20.

סעיף א(2)

תשובה:

32,400

מחפשים את סכום 30 האיברים הראשונים בסדרה החשבונית.

S30=302(2⋅500+29⋅40)=15(1000+1160)=15⋅2160=32400S_{30}=\frac{30}{2}\left(2\cdot500+29\cdot40\right)=15\left(1000+1160\right)=15\cdot2160=32400

בכל תקופת הייצור ייצרו 32,400 אופניים.

טעות נפוצה: לחשב 30⋅4030\cdot40 במקום 29⋅4029\cdot40 בתוך הסוגריים, ולקבל 33,000.

סעיף ב

תשובה:

40

הכמויות החודשיות הן סדרה הנדסית עם מנה q=2q=2.

a4=a1⋅q3⇒320=a1⋅8⇒a1=40a_4=a_1\cdot q^3\quad\Rightarrow\quad 320=a_1\cdot8\quad\Rightarrow\quad a_1=40

בחודש הראשון נמכרו 40 אופניים.

טעות נפוצה: לכתוב a4=a1⋅q4a_4=a_1\cdot q^4 ולקבל a1=20a_1=20. מהחודש הראשון לרביעי יש 3 הכפלות.

סעיף ג

תשובה:

9

לפני החודש האמצעי ואחריו יש אותו מספר חודשים.

לפני החודש ה-5 יש 4 חודשים, ולכן גם אחריו 4 חודשים.

n=4+1+4=9n=4+1+4=9

טעות נפוצה: לענות 10 חודשים (2⋅52\cdot5), כלומר לספור את החודש האמצעי פעמיים.

סעיף ד

תשובה:

11,960

מספר האופניים שנמכרו הוא סכום 9 האיברים הראשונים של הסדרה ההנדסית, עם a1=40a_1=40 ו-q=2q=2:

S9=40(29−1)2−1=40⋅511=20440S_9=\frac{40\left(2^9-1\right)}{2-1}=40\cdot511=20440

לפי סעיף א(2) ייצרו 32,400 אופניים, ולכן לא נמכרו:

32400−20440=1196032400-20440=11960

טעות נפוצה: להחסיר רק את מה שנמכר בחודש האחרון (a9=40⋅28=10240a_9=40\cdot2^8=10240) במקום את סכום כל החודשים.

שאלה 2 · וקטורים בקובייה: גובה במשולש אלכסונים

בסרטוט שלפניכם קובייה ABCDA′B′C′D′ABCDA'B'C'D' שאורך מקצועה 6. הנקודה EE היא אמצע האלכסון B′D′B'D' של הפאה העליונה. נסמן: AB→=u‾\overrightarrow{AB}=\underline u, BC→=v‾\overrightarrow{BC}=\underline v, AA′⃗=w‾\vec{AA'}=\underline w.

ABCDA'B'C'D'E
א.

הביעו באמצעות u‾\underline u, v‾\underline v ו-w‾\underline w את הווקטורים B′D′⃗\vec{B'D'} ו-CE→\overrightarrow{CE}.

ב.

חשבו את האורך של הווקטור CE→\overrightarrow{CE}.

ג.

הראו כי CE→\overrightarrow{CE} מאונך ל-B′D′⃗\vec{B'D'}.

ד.

חשבו את שטח המשולש B′CD′B'CD'.

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

B′D′⃗=−u‾+v‾\vec{B'D'}=-\underline u+\underline v, CE→=−12u‾−12v‾+w‾\overrightarrow{CE}=-\frac12\underline u-\frac12\underline v+\underline w

B′D′⃗=B′A′⃗+A′D′⃗=−u‾+v‾\vec{B'D'}=\vec{B'A'}+\vec{A'D'}=-\underline u+\underline v

(A′D′⃗=BC→=v‾\vec{A'D'}=\overrightarrow{BC}=\underline v, כי בריבוע הצלעות הנגדיות שוות ומקבילות.)

EE היא גם אמצע האלכסון השני A′C′A'C' (האלכסונים בריבוע חוצים זה את זה), ולכן C′E⃗=12C′A′⃗=−12(u‾+v‾)\vec{C'E}=\frac12\vec{C'A'}=-\frac12(\underline u+\underline v).

CE→=CC′⃗+C′E⃗=w‾−12u‾−12v‾\overrightarrow{CE}=\vec{CC'}+\vec{C'E}=\underline w-\frac12\underline u-\frac12\underline v

טעות נפוצה: לכתוב C′E⃗=+12(u‾+v‾)\vec{C'E}=+\frac12(\underline u+\underline v). הווקטור מ-C′C' למרכז הפאה מכוון אחורה, נגד u‾\underline u ונגד v‾\underline v.

סעיף ב

תשובה:

54=36\sqrt{54}=3\sqrt6

בקובייה u‾\underline u, v‾\underline v, w‾\underline w ניצבים זה לזה ואורך כל אחד 6, ולכן המכפלות המעורבות הן 0:

∣CE→∣2=14⋅36+14⋅36+36=9+9+36=54|\overrightarrow{CE}|^2=\frac14\cdot36+\frac14\cdot36+36=9+9+36=54
∣CE→∣=54=36|\overrightarrow{CE}|=\sqrt{54}=3\sqrt6

טעות נפוצה: לחבר את המקדמים בלי ריבוע (12+12+1\frac12+\frac12+1) ולכפול ב-6.

סעיף ג

תשובה:

הוכחה: המכפלה הסקלרית היא 0

CE→⋅B′D′⃗=(−12u‾−12v‾+w‾)⋅(−u‾+v‾)\overrightarrow{CE}\cdot\vec{B'D'}=\left(-\frac12\underline u-\frac12\underline v+\underline w\right)\cdot(-\underline u+\underline v)

המכפלות המעורבות הן 0, ונשאר:

=12u‾2−12v‾2=18−18=0=\frac12\underline u^2-\frac12\underline v^2=18-18=0

לכן CE→⊥B′D′⃗\overrightarrow{CE}\perp\vec{B'D'}.

טעות נפוצה: לטעות בסימן של (−12u‾)⋅(−u‾)\left(-\frac12\underline u\right)\cdot(-\underline u) - מינוס כפול מינוס נותן פלוס.

סעיף ד

תשובה:

183≈31.1818\sqrt3\approx31.18

EE נמצאת על הצלע B′D′B'D' ו-CE⊥B′D′CE\perp B'D' (סעיף ג), ולכן CECE הוא הגובה לצלע B′D′B'D'.

∣B′D′∣=36+36=62|B'D'|=\sqrt{36+36}=6\sqrt2 (אלכסון ריבוע שצלעו 6).

SB′CD′=62⋅362=912=183≈31.18S_{B'CD'}=\frac{6\sqrt2\cdot3\sqrt6}{2}=9\sqrt{12}=18\sqrt3\approx31.18

בדיקה: כל צלעות המשולש הן אלכסוני פאות באורך 626\sqrt2, והשטח של משולש שווה צלעות כזה הוא 34⋅72=183\frac{\sqrt3}{4}\cdot72=18\sqrt3.

טעות נפוצה: להשתמש בחצי האלכסון B′EB'E כבסיס במקום בכל הצלע B′D′B'D'.

שאלה 3 · דעיכה של גלגל ים ומזרן ים: נפח, אחוז וזמן

ביום הקנייה נפח גלגל ים היה 4,000 סמ"ק ונפח מזרן ים היה 8,000 סמ"ק. עקב איבוד אוויר, נפח הגלגל קטן ב-5% בכל יום, ונפח המזרן קטן באחוז קבוע אחר בכל יום. כעבור 10 ימים מיום הקנייה היה נפח הגלגל שווה לנפח המזרן.

א.

מצאו את נפח הגלגל כעבור 10 ימים מיום הקנייה.

ב.

מצאו את האחוז שבו נפח המזרן קטן בכל יום.

כעבור tt ימים מיום הקנייה היה נפח המזרן חצי מנפח הגלגל.

ג.

מצאו את tt.

לאחר כמה שבועות ניפחו את המזרן. במהלך הניפוח גדל נפח המזרן בכל דקה ב-20%, ובסיום הניפוח היה נפחו גדול פי 3 מן הנפח בתחילת הניפוח.

ד.

כמה דקות נמשך הניפוח?

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

כ-2,395 סמ"ק

הגלגל קטן ב-5% בכל יום, ולכן מנת הדעיכה היא 1−0.05=0.951-0.05=0.95:

V(10)=4000⋅0.9510≈4000⋅0.5987≈2395V(10)=4000\cdot0.95^{10}\approx4000\cdot0.5987\approx2395

טעות נפוצה: לחשב 4000−10⋅0.05⋅4000=20004000-10\cdot0.05\cdot4000=2000, כאילו בכל יום יורדים 5% מהנפח ההתחלתי. האחוז מחושב בכל יום מהנפח של היום הקודם.

סעיף ב

תשובה:

כ-11.36%

כעבור 10 ימים נפח המזרן שווה לנפח הגלגל שמצאנו בסעיף א. נסמן ב-qq את מנת המזרן:

8000⋅q10=4000⋅0.9510⇒q10=0.951028000\cdot q^{10}=4000\cdot0.95^{10}\quad\Rightarrow\quad q^{10}=\frac{0.95^{10}}2
q=0.95210≈0.951.0718≈0.8864q=\frac{0.95}{\sqrt[10]2}\approx\frac{0.95}{1.0718}\approx0.8864

המזרן קטן בכל יום ב-1−0.8864=0.11361-0.8864=0.1136, כלומר כ-11.36%.

טעות נפוצה: לחלק את 0.95 ב-2 (בלי השורש העשירי) ולקבל q=0.475q=0.475. היחס 2 בין הנפחים מתחלק על פני 10 ימים.

סעיף ג

תשובה:

t=20t=20

8000⋅qt=12⋅4000⋅0.95t⇒(q0.95)t=148000\cdot q^t=\frac12\cdot4000\cdot0.95^t\quad\Rightarrow\quad\left(\frac q{0.95}\right)^t=\frac14

לפי סעיף ב, q0.95=2−110\frac q{0.95}=2^{-\frac1{10}}, ולכן:

2−t10=2−2⇒t=202^{-\frac t{10}}=2^{-2}\quad\Rightarrow\quad t=20

(עם q≈0.8864q\approx0.8864: t=log⁡0.25log⁡0.88640.95≈20t=\frac{\log0.25}{\log\frac{0.8864}{0.95}}\approx20.)

טעות נפוצה: לפתור (q0.95)t=12\left(\frac q{0.95}\right)^t=\frac12 ולשכוח שהמזרן התחיל גדול פי 2; מתקבל t=10t=10, שהוא יום ההשוואה.

סעיף ד

תשובה:

כ-6.03 דקות

מנת הגדילה 1.21.2, ו-V0V_0 מצטמצם:

1.2n=3⇒n=log⁡3log⁡1.2≈6.031.2^n=3\quad\Rightarrow\quad n=\frac{\log3}{\log1.2}\approx6.03

טעות נפוצה: לחשב 30.2=15\frac{3}{0.2}=15 דקות, כאילו בכל דקה מתווספים 20% מהנפח ההתחלתי.

שאלה 4 · חקירת מכפלה של פונקציה קווית ומעריכית (בלי פרמטר)

נתונה הפונקציה f(x)=(6−2x)⋅ex−1f(x)=(6-2x)\cdot e^{x-1}, המוגדרת לכל xx.

א.

הראו כי f′(x)=(4−2x) ex−1f'(x)=(4-2x)\,e^{x-1}.

ב(1).

מצאו את שיעורי נקודות החיתוך של גרף הפונקציה f(x)f(x) עם הצירים.

ב(2).

מצאו את שיעורי נקודת הקיצון של הפונקציה f(x)f(x), וקבעו את סוגה.

ג.

סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה f(x)f(x).

נתונה הפונקציה g(x)=4⋅ex−1g(x)=4\cdot e^{x-1}, המוגדרת לכל xx.

ד.

הסבירו מדוע הפונקציה g(x)g(x) חיובית לכל xx.

הנקודה A היא נקודת החיתוך של גרף הפונקציה f(x)f(x) עם גרף הפונקציה g(x)g(x).

ה.

מצאו את שיעורי הנקודה A.

דרך הנקודה A העבירו אנך לציר ה-xx.

ו.

חשבו את השטח המוגבל על ידי גרף הפונקציה g(x)g(x), על ידי האנך, על ידי ציר ה-xx ועל ידי ציר ה-yy.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

הוכחה: כלל המכפלה ופישוט

ff היא מכפלה של 6−2x6-2x ב-ex−1e^{x-1}. נגזרת 6−2x6-2x היא −2-2, ונגזרת ex−1e^{x-1} היא ex−1e^{x-1} (נגזרת המעריך היא 1):

f′(x)=−2⋅ex−1+(6−2x)⋅ex−1f'(x)=-2\cdot e^{x-1}+(6-2x)\cdot e^{x-1}

מוציאים את ex−1e^{x-1} כגורם משותף:

f′(x)=(−2+6−2x) ex−1=(4−2x) ex−1f'(x)=(-2+6-2x)\,e^{x-1}=(4-2x)\,e^{x-1}

כנדרש.

טעות נפוצה: לגזור מכפלה כמכפלת הנגזרות: (−2)⋅ex−1(-2)\cdot e^{x-1}.

סעיף ב(1)

תשובה:

(0,6e)≈(0,2.21)\left(0,\frac6e\right)\approx(0,2.21), (3,0)(3,0)

f(0)=6⋅e−1=6e≈2.21f(0)=6\cdot e^{-1}=\frac6e\approx2.21

f(x)=0f(x)=0: ex−1e^{x-1} לא מתאפס, ולכן 6−2x=06-2x=0, כלומר x=3x=3.

נקודות החיתוך: (0,6e)\left(0,\frac6e\right) ו-(3,0)(3,0).

טעות נפוצה: לחפש פתרון גם ל-ex−1=0e^{x-1}=0 - למשוואה הזו אין פתרון.

סעיף ב(2)

תשובה:

max⁡(2, 2e)≈max⁡(2, 5.44)\max(2,\,2e)\approx\max(2,\,5.44)

f′(x)=0f'(x)=0 כאשר 4−2x=04-2x=0, כלומר x=2x=2.

עבור x<2x<2 הנגזרת חיובית ועבור x>2x>2 שלילית, ולכן ב-x=2x=2 יש מקסימום.

f(2)=(6−4) e1=2e≈5.44f(2)=(6-4)\,e^{1}=2e\approx5.44

טעות נפוצה: לחשב f(2)f(2) על ידי הצבה בנגזרת (ולקבל 0) במקום בפונקציה.

סעיף ג

תשובה:

סקיצה: משמאל שואף ל-0 מעל ציר ה-xx (אסימפטוטה y=0y=0), עובר דרך (0,2.21)(0,2.21), מקסימום (2,5.44)(2,5.44), חותך את ציר ה-xx ב-(3,0)(3,0) ושואף ל-−∞-\infty

כאשר x→−∞x\to-\infty, ex−1→0e^{x-1}\to0 מהר יותר משהגורם 6−2x6-2x גדל, ולכן f(x)→0f(x)\to0 מלמעלה (6−2x>06-2x>0 שם).

הגרף עולה דרך (0,2.21)(0,2.21) עד המקסימום (2,5.44)(2,5.44), יורד, חותך את ציר ה-xx ב-(3,0)(3,0) ושואף ל-−∞-\infty.

טעות נפוצה: לסרטט את הגרף חוצה את ציר ה-xx משמאל - עד x=3x=3 הפונקציה חיובית.

סעיף ד

תשובה:

הסבר: ex−1>0e^{x-1}>0 לכל xx, ו-4 חיובי

חזקה של ee חיובית לכל מעריך, ולכן ex−1>0e^{x-1}>0; כפל ב-4 שומר על הסימן. לכן g(x)>0g(x)>0 לכל xx.

טעות נפוצה: לנמק בעזרת הצבת ערך אחד - הנימוק צריך להיות תקף לכל xx.

סעיף ה

תשובה:

A(1, 4)A(1,\,4)

(6−2x) ex−1=4 ex−1(6-2x)\,e^{x-1}=4\,e^{x-1}

מחלקים ב-ex−1≠0e^{x-1}\neq0:

6−2x=4⇒x=16-2x=4\quad\Rightarrow\quad x=1
g(1)=4e0=4g(1)=4e^0=4

A(1,4)A(1,4).

טעות נפוצה: לחשב g(1)=4eg(1)=4e - המעריך ב-x=1x=1 הוא 0.

סעיף ו

תשובה:

4−4e≈2.534-\frac4e\approx2.53

gg חיובית, ולכן השטח בין x=0x=0 ל-x=1x=1 הוא:

S=∫014ex−1 dx=[4ex−1]01=4e0−4e−1=4−4e≈2.53S=\int_0^{1}4e^{x-1}\,dx=\left[4e^{x-1}\right]_0^{1}=4e^0-4e^{-1}=4-\frac4e\approx2.53

טעות נפוצה: לשכוח להחסיר את הערך בגבול התחתון (4e−14e^{-1}), כאילו הקדומה מתאפסת ב-0.

שאלה 5 · פונקציה לוגריתמית: חקירה, גרף הנגזרת ושטח (גרסת תרגול)

נתונה הפונקציה: f(x)=(ln⁡x−1)(ln⁡x+1)f(x)=(\ln x-1)(\ln x+1).

בסוף השאלה מופיעים שלושה גרפים I-III (לסעיף ה):

גרף I
גרף II
גרף III
א.

מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה f(x)f(x).

ב.

מצאו את שיעורי נקודות החיתוך של גרף הפונקציה f(x)f(x) עם הצירים (אם יש כאלה).

ג(1).

הראו כי f′(x)=2ln⁡xxf'(x)=\frac{2\ln x}x.

ג(2).

מצאו את שיעורי נקודת הקיצון של הפונקציה f(x)f(x), וקבעו את סוגה.

ד.

סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה f(x)f(x).

ה(1).

אחד מן הגרפים I-III שבסוף השאלה מתאר את פונקציית הנגזרת f′(x)f'(x). קבעו איזה מהם, ונמקו.

ה(2).

חשבו את השטח המוגבל על ידי הגרף של f′(x)f'(x), על ידי ציר ה-xx ועל ידי הישר x=ex=e.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

x>0x>0

ln⁡x\ln x מוגדר עבור x>0x>0 בלבד. התחום: x>0x>0.

טעות נפוצה: לכתוב "כל xx" כי אחרי פתיחת הסוגריים מתקבל ln⁡2x−1\ln^2x-1 שנראה "תמיד מוגדר" - ln⁡x\ln x עצמו דורש x>0x>0.

סעיף ב

תשובה:

(e−1,0)(e^{-1},0), (e,0)(e,0); אין חיתוך עם ציר ה-yy

ציר ה-yy: x=0x=0 מחוץ לתחום - אין חיתוך.

ציר ה-xx: ln⁡x=1⇒x=e\ln x=1\Rightarrow x=e, או ln⁡x=−1⇒x=e−1\ln x=-1\Rightarrow x=e^{-1}.

טעות נפוצה: לפתור רק ln⁡x=1\ln x=1 ולשכוח את הגורם השני.

סעיף ג(1)

תשובה:

f(x)=ln⁡2x−1f(x)=\ln^2x-1, ולכן f′(x)=2ln⁡x⋅1xf'(x)=2\ln x\cdot\frac1x

פותחים סוגריים (הפרש ריבועים): f(x)=ln⁡2x−1f(x)=\ln^2x-1.

לפי כלל השרשרת, הנגזרת של (ln⁡x)2(\ln x)^2 היא 2ln⁡x⋅(ln⁡x)′2\ln x\cdot(\ln x)':

f′(x)=2ln⁡x⋅1x=2ln⁡xxf'(x)=2\ln x\cdot\frac1x=\frac{2\ln x}x

טעות נפוצה: לגזור (ln⁡x)2(\ln x)^2 כ-2ln⁡x2\ln x בלי לכפול בנגזרת הפנימית 1x\frac1x.

סעיף ג(2)

תשובה:

מינימום (1,−1)(1,-1)

f′(x)=0⇒ln⁡x=0⇒x=1f'(x)=0\Rightarrow\ln x=0\Rightarrow x=1.

0<x<10<x<1: ln⁡x<0\ln x<0, f′<0f'<0; x>1x>1: f′>0f'>0 - מינימום.

f(1)=(0−1)(0+1)=−1f(1)=(0-1)(0+1)=-1.

טעות נפוצה: לפתור ln⁡x=0\ln x=0 כ-x=0x=0 - ln⁡1=0\ln1=0, ולכן x=1x=1.

סעיף ד

תשובה:

סקיצה: יורדת מ-+∞+\infty (ליד x=0x=0), חותכת ב-(e−1,0)(e^{-1},0), מינימום (1,−1)(1,-1), ואחריו עולה וחותכת ב-(e,0)(e,0)

כש-x→0+x\to0^+: ln⁡2x→+∞\ln^2x\to+\infty, ולכן f→+∞f\to+\infty. כש-x→∞x\to\infty: f→+∞f\to+\infty.

(1, -1)(e, 0)(1/e, 0)

טעות נפוצה: לצייר את הגרף עולה מהראשית - ליד x=0x=0 הוא גבוה מאוד ויורד.

סעיף ה(1)

תשובה:

גרף III

f′(x)=2ln⁡xxf'(x)=\frac{2\ln x}x מוגדרת רק עבור x>0x>0, שלילית ב-0<x<10<x<1 וחיובית ב-x>1x>1.

גרף I: סימן הפוך (חיובי ואז שלילי) - נפסל.

גרף II: ממשיך גם משמאל לציר ה-yy - נפסל, כי f′f' מוגדרת רק עבור x>0x>0.

גרף III: מתאים.

טעות נפוצה: לבחור את גרף II כי גם הוא שלילי ואז חיובי - בודקים גם את התחום.

סעיף ה(2)

תשובה:

1

f′f' מתאפסת ב-x=1x=1, ובתחום 1<x<e1<x<e היא חיובית - השטח מעל הציר, בין x=1x=1 ל-x=ex=e.

ff פונקציה קדומה של f′f':

S=∫1ef′(x) dx=f(e)−f(1)=0−(−1)=1S=\int_1^ef'(x)\,dx=f(e)-f(1)=0-(-1)=1

טעות נפוצה: לחשב את ∫1ef(x) dx\int_1^e f(x)\,dx במקום את האינטגרל של f′f' - השטח הוא מתחת לגרף הנגזרת, ולכן הקדומה היא ff עצמה.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.