דילוג לתוכן המרכזי

מתכונת במתמטיקה 472 - מתכונת 5 בדרך לבגרות

4 יח"ל · שאלון 035472 · 5 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן מתכונת במבנה של שאלון 472 (4 יח"ל), בדרך לבגרות: 5 שאלות, כל אחת בנויה כמו השאלה באותו מקום בבחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא, מוסבר צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון של השאלה.

שאלה 1 · סדרה הנדסית וחשבונית: בקבוקים למסיבת סיום

תלמידי שכבה ט' ותלמידי שכבה ח' בבית ספר אספו בקבוקים ריקים והעבירו אותם למחזור תמורת כסף, כדי לממן מסיבת סוף שנה. תלמידי שכבה ט' אספו בקבוקים במשך 5 שבועות. בשבוע הראשון הם אספו 160 בקבוקים, ובכל שבוע אספו פי 1.5 בקבוקים מאשר בשבוע שלפניו.

א.

כמה בקבוקים אספו תלמידי שכבה ט' בשבוע האחרון?

ב.

כמה בקבוקים אספו תלמידי שכבה ט' בכל 5 השבועות?

תלמידי שכבה ח' אספו בקבוקים במשך 12 שבועות. בשבוע הראשון הם אספו 100 בקבוקים, ובכל שבוע אספו dd בקבוקים יותר מבשבוע שלפניו. בסך הכול אספו תלמידי שכבה ח' 2,520 בקבוקים.

ג.

מצאו את הערך של dd.

בעבור כל בקבוק קיבלו התלמידים 0.4 שקלים. עלות המסיבה היא 1,800 שקלים.

ד.

האם הסכום שקיבלו שתי השכבות יחד יספיק למימון המסיבה? נמקו את תשובתכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

810 בקבוקים

מספרי הבקבוקים יוצרים סדרה הנדסית: a1=160a_1=160, q=1.5q=1.5. השבוע האחרון הוא החמישי.

a5=a1q4=160⋅1.54=160⋅5.0625=810a_5=a_1q^4=160\cdot1.5^4=160\cdot5.0625=810

בשבוע האחרון נאספו 810 בקבוקים.

טעות נפוצה: לחשב 160⋅1.55160\cdot1.5^5. מהשבוע הראשון לחמישי יש ארבע הכפלות.

סעיף ב

תשובה:

2,110 בקבוקים

מחפשים את סכום 5 האיברים הראשונים:

S5=a1(q5−1)q−1=160(1.55−1)0.5=160⋅6.593750.5=2110S_5=\frac{a_1(q^5-1)}{q-1}=\frac{160(1.5^5-1)}{0.5}=\frac{160\cdot6.59375}{0.5}=2110

(בדיקה: 160+240+360+540+810=2110160+240+360+540+810=2110.)

טעות נפוצה: לחלק ב-q=1.5q=1.5 במקום ב-q−1=0.5q-1=0.5.

סעיף ג

תשובה:

d=20d=20

מספרי הבקבוקים של שכבה ח' יוצרים סדרה חשבונית: b1=100b_1=100, n=12n=12, S12=2520S_{12}=2520.

S12=122(2⋅100+11d)=2520S_{12}=\frac{12}{2}\left(2\cdot100+11d\right)=2520
6(200+11d)=2520⇒200+11d=420⇒d=206(200+11d)=2520\quad\Rightarrow\quad200+11d=420\quad\Rightarrow\quad d=20

טעות נפוצה: לכתוב 12d12d במקום 11d11d בתוך הסוגריים - בין האיבר הראשון ל-12 יש 11 הפרשים.

סעיף ד

תשובה:

כן: התקבלו 1,852 שקלים, יותר מ-1,800

סך הבקבוקים של שתי השכבות: 2110+2520=46302110+2520=4630.

4630⋅0.4=18524630\cdot0.4=1852

1852>18001852>1800, ולכן הסכום יספיק.

טעות נפוצה: לכפול ב-0.4 רק את הבקבוקים של שכבה אחת.

שאלה 2 · וקטורים בתיבה: ניצבות ושטח משולש

בסרטוט שלפניכם תיבה ABCDA′B′C′D′ABCDA'B'C'D'. הנקודה MM היא מפגש האלכסונים בפאה העליונה A′B′C′D′A'B'C'D', והנקודה PP היא אמצע המקצוע CC′CC'. נסמן: AB→=u‾\overrightarrow{AB}=\underline u, BC→=v‾\overrightarrow{BC}=\underline v, AA′⃗=w‾\vec{AA'}=\underline w.

ABCDA'B'C'D'MP
א.

הביעו את הווקטורים AM→\overrightarrow{AM} ו-AP→\overrightarrow{AP} באמצעות u‾\underline u, v‾\underline v ו-w‾\underline w.

ב.

הראו כי MP→=12u‾+12v‾−12w‾\overrightarrow{MP}=\frac12\underline u+\frac12\underline v-\frac12\underline w.

נתון: ∣u‾∣=∣v‾∣=3|\underline u|=|\underline v|=3, ∣w‾∣=6|\underline w|=6.

ג.

הוכיחו כי AP→\overrightarrow{AP} מאונך ל-MP→\overrightarrow{MP}.

ד.

חשבו את שטח המשולש APMAPM.

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

AM→=12u‾+12v‾+w‾\overrightarrow{AM}=\frac12\underline u+\frac12\underline v+\underline w, AP→=u‾+v‾+12w‾\overrightarrow{AP}=\underline u+\underline v+\frac12\underline w

A′C′⃗=AC→=u‾+v‾\vec{A'C'}=\overrightarrow{AC}=\underline u+\underline v, ו-MM אמצע A′C′A'C':

AM→=AA′⃗+12A′C′⃗=w‾+12u‾+12v‾\overrightarrow{AM}=\vec{AA'}+\frac12\vec{A'C'}=\underline w+\frac12\underline u+\frac12\underline v

PP אמצע CC′CC', ו-CC′⃗=w‾\vec{CC'}=\underline w:

AP→=AB→+BC→+12CC′⃗=u‾+v‾+12w‾\overrightarrow{AP}=\overrightarrow{AB}+\overrightarrow{BC}+\frac12\vec{CC'}=\underline u+\underline v+\frac12\underline w

טעות נפוצה: לכתוב AM→=12u‾+12v‾\overrightarrow{AM}=\frac12\underline u+\frac12\underline v ולשכוח לעלות לפאה העליונה (+w‾+\underline w).

סעיף ב

תשובה:

MP→=AP→−AM→=12u‾+12v‾−12w‾\overrightarrow{MP}=\overrightarrow{AP}-\overrightarrow{AM}=\frac12\underline u+\frac12\underline v-\frac12\underline w

מ-MM ל-PP אפשר ללכת דרך AA: MP→=MA→+AP→=AP→−AM→\overrightarrow{MP}=\overrightarrow{MA}+\overrightarrow{AP}=\overrightarrow{AP}-\overrightarrow{AM}.

MP→=(u‾+v‾+12w‾)−(12u‾+12v‾+w‾)=12u‾+12v‾−12w‾\overrightarrow{MP}=\left(\underline u+\underline v+\frac12\underline w\right)-\left(\frac12\underline u+\frac12\underline v+\underline w\right)=\frac12\underline u+\frac12\underline v-\frac12\underline w

טעות נפוצה: לחסר בסדר הפוך, AM→−AP→\overrightarrow{AM}-\overrightarrow{AP}, ולקבל את הווקטור הנגדי.

סעיף ג

תשובה:

הוכחה: AP→⋅MP→=12⋅9+12⋅9−14⋅36=0\overrightarrow{AP}\cdot\overrightarrow{MP}=\frac12\cdot9+\frac12\cdot9-\frac14\cdot36=0

בתיבה המקצועות שיוצאים מקודקוד מאונכים זה לזה, ולכן u‾⋅v‾=u‾⋅w‾=v‾⋅w‾=0\underline u\cdot\underline v=\underline u\cdot\underline w=\underline v\cdot\underline w=0.

AP→⋅MP→=(u‾+v‾+12w‾)⋅(12u‾+12v‾−12w‾)=12u‾2+12v‾2−14w‾2\overrightarrow{AP}\cdot\overrightarrow{MP}=\left(\underline u+\underline v+\frac12\underline w\right)\cdot\left(\frac12\underline u+\frac12\underline v-\frac12\underline w\right)=\frac12\underline u^2+\frac12\underline v^2-\frac14\underline w^2
=12⋅9+12⋅9−14⋅36=4.5+4.5−9=0=\frac12\cdot9+\frac12\cdot9-\frac14\cdot36=4.5+4.5-9=0

ולכן AP→⊥MP→\overrightarrow{AP}\perp\overrightarrow{MP}.

טעות נפוצה: להציב u‾2=3\underline u^2=3 במקום u‾2=∣u‾∣2=9\underline u^2=|\underline u|^2=9.

סעיף ד

תשובה:

2724≈9.55\frac{27\sqrt2}4\approx9.55

לפי סעיף ג המשולש ישר-זווית ב-PP, ולכן שטחו חצי מכפלת הניצבים APAP ו-MPMP.

∣AP→∣2=u‾2+v‾2+14w‾2=9+9+9=27|\overrightarrow{AP}|^2=\underline u^2+\underline v^2+\frac14\underline w^2=9+9+9=27
∣MP→∣2=14u‾2+14v‾2+14w‾2=2.25+2.25+9=13.5|\overrightarrow{MP}|^2=\frac14\underline u^2+\frac14\underline v^2+\frac14\underline w^2=2.25+2.25+9=13.5
SAPM=1227⋅13.5=12364.5=2724≈9.55S_{APM}=\frac12\sqrt{27}\cdot\sqrt{13.5}=\frac12\sqrt{364.5}=\frac{27\sqrt2}4\approx9.55

טעות נפוצה: לקחת את AMAM כניצב - הזווית הישרה היא ב-PP, ולכן AMAM הוא היתר.

שאלה 3 · דעיכה מעריכית: תרופה בדם של שני מטופלים

שני מטופלים קיבלו תרופות שונות. כמות התרופה בדם קטנה בכל שעה באחוז קבוע.

הפונקציה f(t)=8⋅(0.9)tf(t)=8\cdot(0.9)^t מתארת את כמות התרופה (במיליגרם) בדם של המטופל הראשון, והפונקציה g(t)=5⋅(0.96)tg(t)=5\cdot(0.96)^t מתארת את כמות התרופה בדם של המטופל השני. tt הוא הזמן בשעות מרגע קבלת התרופה.

לפניכם סרטוט של שני הגרפים I-II המתארים את שתי הפונקציות.

א.

בכמה אחוזים קטנה בכל שעה כמות התרופה בדם של כל אחד מן המטופלים? אצל איזה מטופל כמות התרופה קטנה מהר יותר?

ב.

קבעו בנוגע לכל פונקציה מהו הגרף המתאר אותה. נמקו את קביעותיכם.

ג.

מצאו את כמות התרופה בדם של כל אחד מן המטופלים לאחר 5 שעות. אצל איזה מטופל הייתה הכמות גדולה יותר?

ד(1).

הראו כי המשוואה f(t)=g(t)f(t)=g(t) שקולה למשוואה (0.960.9)t=1.6\left(\frac{0.96}{0.9}\right)^t=1.6.

ד(2).

מצאו לאחר כמה שעות הייתה כמות התרופה בדם של שני המטופלים שווה.

במעבדה בדקו גם תרבית חיידקים. מספר החיידקים בתרבית גדל בכל שעה באחוז קבוע, ולאחר 5 שעות היה מספר החיידקים גדול פי 1.4 ממספרם בהתחלה.

ה.

מצאו בכמה אחוזים גדל מספר החיידקים בכל שעה.

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

הראשון: 10% בשעה, השני: 4% בשעה; אצל הראשון מהר יותר

בפונקציה a⋅qta\cdot q^t נשאר בכל שעה החלק qq מהכמות, ולכן הכמות קטנה ב-(1−q)⋅100%(1-q)\cdot100\%.

f: q=0.9 ⇒ 1−0.9=0.1=10%g: q=0.96 ⇒ 1−0.96=0.04=4%f:\ q=0.9\ \Rightarrow\ 1-0.9=0.1=10\%\qquad g:\ q=0.96\ \Rightarrow\ 1-0.96=0.04=4\%

אצל המטופל הראשון הכמות קטנה ב-10% בכל שעה, ואצל השני ב-4%. לכן אצל הראשון הכמות קטנה מהר יותר.

טעות נפוצה: לקרוא את המנה כאחוז הירידה ("קטנה ב-90%") - 0.90.9 הוא החלק שנשאר, והירידה היא 10%.

סעיף ב

תשובה:

f(t)f(t): גרף I, g(t)g(t): גרף II

הכמות ההתחלתית: f(0)=8f(0)=8, g(0)=5g(0)=5. לכן גרף ff מתחיל גבוה יותר.

לפי סעיף א, ff גם יורדת מהר יותר - ולכן היא הגרף שמתחיל גבוה, יורד בתלילות וחותך את הגרף השני.

גרף I מתחיל גבוה יותר ויורד מהר יותר, ולכן f(t)f(t) מתוארת על ידי גרף I ו-g(t)g(t) על ידי גרף II.

טעות נפוצה: לבחור לפי מה שקורה בסוף הסרטוט (גרף II גבוה יותר שם) ולשייך אותו לכמות ההתחלתית הגדולה - צריך לבדוק את ערך הפונקציה ב-t=0t=0.

סעיף ג

תשובה:

f(5)≈4.72f(5)\approx4.72 מ"ג, g(5)≈4.08g(5)\approx4.08 מ"ג; אצל הראשון

מציבים t=5t=5:

f(5)=8⋅0.95=8⋅0.59049≈4.72f(5)=8\cdot0.9^5=8\cdot0.59049\approx4.72
g(5)=5⋅0.965≈5⋅0.8154≈4.08g(5)=5\cdot0.96^5\approx5\cdot0.8154\approx4.08

לאחר 5 שעות הכמות אצל המטופל הראשון (כ-4.72 מ"ג) גדולה מזו של השני (כ-4.08 מ"ג).

טעות נפוצה: לכפול לפני החזקה, כלומר לחשב (8⋅0.9)5(8\cdot0.9)^5. סדר הפעולות: קודם החזקה 0.950.9^5, ואחר כך הכפל ב-8.

סעיף ד(1)

תשובה:

8⋅0.9t=5⋅0.96t ⇒ 85=0.96t0.9t8\cdot0.9^t=5\cdot0.96^t\ \Rightarrow\ \frac{8}{5}=\frac{0.96^t}{0.9^t}

8⋅0.9t=5⋅0.96t8\cdot0.9^t=5\cdot0.96^t

מחלקים את שני האגפים ב-5⋅0.9t5\cdot0.9^t (מספר חיובי, לכן מותר):

85=0.96t0.9t=(0.960.9)t\frac{8}{5}=\frac{0.96^t}{0.9^t}=\left(\frac{0.96}{0.9}\right)^t

ו-85=1.6\frac85=1.6, כנדרש.

טעות נפוצה: לחלק רק את המקדמים ולהשאיר 0.9t0.9^t ו-0.96t0.96^t בשני אגפים שונים - כך אי אפשר לפתור בלוגריתם אחד. מכנסים את שתי החזקות לצד אחד כי יש להן אותו מעריך tt.

סעיף ד(2)

תשובה:

לאחר כ-7.28 שעות

פותרים את המשוואה מסעיף ד(1) בעזרת לוגריתם:

t=log⁡0.960.91.6=log⁡1.6log⁡0.960.9≈0.20410.0280≈7.28t=\log_{\frac{0.96}{0.9}}1.6=\frac{\log1.6}{\log\frac{0.96}{0.9}}\approx\frac{0.2041}{0.0280}\approx7.28

הכמויות היו שוות לאחר כ-7.28 שעות. (מתאים לסעיף ג: לאחר 5 שעות הראשון עדיין גבוה יותר.)

טעות נפוצה: לחשב 1.60.96/0.9\frac{1.6}{0.96/0.9} - כלומר לחלק במקום להוציא לוגריתם. הנעלם נמצא במעריך, ולכן צריך לוגריתם.

סעיף ה

תשובה:

כ-6.96%

נסמן ב-N0N_0 את המספר ההתחלתי וב-qq את מנת הגדילה. לאחר 5 שעות: N0⋅q5N_0\cdot q^5.

N0⋅q5=1.4⋅N0⇒q5=1.4N_0\cdot q^5=1.4\cdot N_0\quad\Rightarrow\quad q^5=1.4
q=1.45=1.40.2≈1.0696q=\sqrt[5]{1.4}=1.4^{0.2}\approx1.0696

מנה של 1.0696 פירושה גדילה של כ-6.96% בכל שעה.

טעות נפוצה: לחלק 40% ב-5 ולקבל 8% בשעה - הגדילה מצטברת בכפל ולא בחיבור, ולכן מוציאים שורש חמישי.

שאלה 4 · פונקציה מעריכית וגרף הנגזרת שלה: שטח מתחת לנגזרת

נתונה הפונקציה: f(x)=e2x−4exf(x)=e^{2x}-4e^x.

א.

מצאו את שיעורי נקודות החיתוך של גרף הפונקציה f(x)f(x) עם הצירים.

בסרטוט שלפניכם מתואר גרף פונקציית הנגזרת f′(x)f'(x). גרף פונקציית הנגזרת חותך את ציר ה-x בנקודה אחת בלבד - הנקודה B.

B
ב.

הראו כי f′(x)=2ex(ex−2)f'(x)=2e^x(e^x-2), ומצאו את שיעור ה-x של הנקודה B.

ג.

מצאו את תחומי העלייה והירידה של הפונקציה f(x)f(x), ואת שיעורי נקודת הקיצון שלה. קבעו את סוגה.

ד.

חשבו את השטח המוגבל על ידי גרף פונקציית הנגזרת f′(x)f'(x), על ידי ציר ה-x ועל ידי הישר x=ln⁡3x=\ln3.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

(0,−3)(0,-3), (ln⁡4,0)(\ln4,0)

חיתוך עם ציר ה-y:

f(0)=e0−4e0=1−4=−3f(0)=e^0-4e^0=1-4=-3

חיתוך עם ציר ה-x: מוציאים גורם משותף exe^x:

e2x−4ex=ex(ex−4)=0e^{2x}-4e^x=e^x(e^x-4)=0

ex>0e^x>0 לכל xx, ולכן ex=4e^x=4, כלומר x=ln⁡4x=\ln4.

נקודות החיתוך: (0,−3)(0,-3) ו-(ln⁡4,0)(\ln4,0).

טעות נפוצה: לחלק את המשוואה ב-exe^x ולפתור ex=4e^x=4 בלי לנמק ש-exe^x אינו מתאפס, או לכתוב x=4x=4 במקום x=ln⁡4x=\ln4.

סעיף ב

תשובה:

xB=ln⁡2x_B=\ln2

גוזרים איבר-איבר (כלל השרשרת ב-e2xe^{2x}):

f′(x)=2e2x−4ex=2ex(ex−2)f'(x)=2e^{2x}-4e^x=2e^x(e^x-2)

כנדרש.

B היא נקודת החיתוך של גרף הנגזרת עם ציר ה-x: f′(x)=0f'(x)=0. 2ex>02e^x>0, ולכן:

ex−2=0⇒x=ln⁡2e^x-2=0\quad\Rightarrow\quad x=\ln2

טעות נפוצה: לגזור e2xe^{2x} ל-e2xe^{2x} בלי הכופל 2 מכלל השרשרת.

סעיף ג

תשובה:

ירידה: x<ln⁡2x<\ln2; עלייה: x>ln⁡2x>\ln2; מינימום (ln⁡2,−4)(\ln2,-4)

הסימן של f′(x)=2ex(ex−2)f'(x)=2e^x(e^x-2) נקבע לפי ex−2e^x-2 (וכך רואים גם בגרף הנגזרת):

- x<ln⁡2x<\ln2: f′(x)<0f'(x)<0 - יורדת.

- x>ln⁡2x>\ln2: f′(x)>0f'(x)>0 - עולה.

לכן ב-x=ln⁡2x=\ln2 יש מינימום:

f(ln⁡2)=e2ln⁡2−4eln⁡2=4−8=−4f(\ln2)=e^{2\ln2}-4e^{\ln2}=4-8=-4

נקודת מינימום: (ln⁡2,−4)(\ln2,-4).

טעות נפוצה: לחשב e2ln⁡2=2⋅2e^{2\ln2}=2\cdot2 במקום 222^2 - כאן במקרה יוצא אותו מספר, אבל בדרך כלל לא (למשל e2ln⁡3=9e^{2\ln3}=9, לא 6).

סעיף ד

תשובה:

1

מימין ל-B (x=ln⁡2x=\ln2) גרף הנגזרת מעל ציר ה-x, ולכן השטח הוא מ-ln⁡2\ln2 עד ln⁡3\ln3:

S=∫ln⁡2ln⁡3f′(x) dx=f(ln⁡3)−f(ln⁡2)S=\int_{\ln2}^{\ln3}f'(x)\,dx=f(\ln3)-f(\ln2)
f(ln⁡3)=e2ln⁡3−4eln⁡3=9−12=−3,f(ln⁡2)=−4f(\ln3)=e^{2\ln3}-4e^{\ln3}=9-12=-3,\qquad f(\ln2)=-4
S=−3−(−4)=1S=-3-(-4)=1

טעות נפוצה: לקבל שטח שלילי מפני שערכי ff עצמם שליליים - השטח הוא מתחת לגרף f′f', שהוא חיובי בתחום, וההפרש f(ln⁡3)−f(ln⁡2)f(\ln3)-f(\ln2) חיובי.

שאלה 5 · חקירת פונקציה עם במונה ו- במכנה

נתונה הפונקציה f(x)=(ln⁡x)2xf(x)=\frac{(\ln x)^2}{x}, המוגדרת בתחום x>0x>0.

א.

הראו כי f′(x)=ln⁡x (2−ln⁡x)x2f'(x)=\frac{\ln x\,(2-\ln x)}{x^2}.

ב(1).

מצאו את שיעורי נקודות החיתוך של גרף הפונקציה f(x)f(x) עם הצירים (אם יש כאלה).

ב(2).

מצאו את שיעורי נקודות הקיצון של הפונקציה f(x)f(x), וקבעו את סוגן.

ב(3).

מצאו את תחומי העלייה והירידה של הפונקציה f(x)f(x).

ג.

סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה f(x)f(x).

נתונה הפונקציה g(x)=f(x−3)g(x)=f(x-3).

ד(1).

מהו תחום ההגדרה של הפונקציה g(x)g(x)?

ד(2).

מצאו את שיעורי נקודות הקיצון של הפונקציה g(x)g(x), וקבעו את סוגן.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

הוכחה: כלל המנה ופישוט

לפי כלל המנה, כשנגזרת המונה (ln⁡x)2(\ln x)^2 היא 2ln⁡x⋅1x2\ln x\cdot\frac1x (כלל השרשרת) ונגזרת המכנה היא 1:

f′(x)=2ln⁡x⋅1x⋅x−(ln⁡x)2⋅1x2=2ln⁡x−(ln⁡x)2x2=ln⁡x (2−ln⁡x)x2f'(x)=\frac{2\ln x\cdot\frac1x\cdot x-(\ln x)^2\cdot1}{x^2}=\frac{2\ln x-(\ln x)^2}{x^2}=\frac{\ln x\,(2-\ln x)}{x^2}

כנדרש.

טעות נפוצה: להחליף את סדר האיברים במונה של כלל המנה (uv′−u′vu v'-u'v במקום u′v−uv′u'v-uv'), ולקבל את הנגזרת עם סימן הפוך.

סעיף ב(1)

תשובה:

(1,0)(1,0); אין חיתוך עם ציר ה-yy

x=0x=0 אינו בתחום, ולכן אין חיתוך עם ציר ה-yy.

f(x)=0f(x)=0 כאשר (ln⁡x)2=0(\ln x)^2=0, כלומר ln⁡x=0\ln x=0 ו-x=1x=1.

נקודת החיתוך: (1,0)(1,0).

טעות נפוצה: לפתור ln⁡x=0\ln x=0 ולקבל x=0x=0 במקום x=e0=1x=e^0=1.

סעיף ב(2)

תשובה:

min⁡(1,0)\min(1,0), max⁡(e2,4e2)≈max⁡(7.39, 0.54)\max\left(e^2,\frac{4}{e^2}\right)\approx\max(7.39,\,0.54)

f′(x)=0f'(x)=0 כאשר ln⁡x=0\ln x=0 או ln⁡x=2\ln x=2, כלומר x=1x=1 או x=e2x=e^2.

סימן f′f' (המכנה x2x^2 חיובי):

0<x<10<x<1: ln⁡x<0\ln x<0 ו-2−ln⁡x>02-\ln x>0, ולכן f′<0f'<0.

1<x<e21<x<e^2: שני הגורמים חיוביים, f′>0f'>0.

x>e2x>e^2: 2−ln⁡x<02-\ln x<0, ולכן f′<0f'<0.

ב-x=1x=1 מינימום, f(1)=0f(1)=0; ב-x=e2x=e^2 מקסימום:

f(e2)=22e2=4e2≈0.54f(e^2)=\frac{2^2}{e^2}=\frac4{e^2}\approx0.54

טעות נפוצה: לחשב ln⁡(e2)=e\ln(e^2)=e - לפי הגדרת ln, ln⁡(e2)=2\ln(e^2)=2.

סעיף ב(3)

תשובה:

עלייה: 1<x<e21<x<e^2; ירידה: 0<x<10<x<1, x>e2x>e^2

מטבלת הסימנים:

עלייה: 1<x<e21<x<e^2.

ירידה: 0<x<10<x<1 ו-x>e2x>e^2.

טעות נפוצה: לכתוב ירידה עבור x<1x<1 בלי החסם 0<x0<x.

סעיף ג

תשובה:

סקיצה: יורדת מ-+∞+\infty ליד ציר ה-yy אל המינימום (1,0)(1,0), עולה עד המקסימום (e2,4e2)\left(e^2,\frac4{e^2}\right), ויורדת לכיוון ציר ה-xx

כאשר x→0+x\to0^+: (ln⁡x)2→∞(\ln x)^2\to\infty ו-x→0+x\to0^+, ולכן f(x)→∞f(x)\to\infty.

כאשר x→∞x\to\infty: xx גדל מהר יותר מ-(ln⁡x)2(\ln x)^2, ולכן f(x)→0f(x)\to0.

f(x)≥0f(x)\ge0 לכל xx בתחום.

מחברים: יורדת מ-+∞+\infty אל (1,0)(1,0) (נוגעת בציר), עולה עד (7.39, 0.54)(7.39,\,0.54), ויורדת לאט לכיוון ציר ה-xx.

טעות נפוצה: לסרטט את הגרף חוצה את ציר ה-xx ב-x=1x=1 - הפונקציה לא שלילית, ו-(1,0)(1,0) היא נקודת מינימום.

סעיף ד(1)

תשובה:

x>3x>3

הקלט של ff הוא x−3x-3 וחייב להיות חיובי: x−3>0x-3>0, כלומר x>3x>3.

טעות נפוצה: לענות x>−3x>-3.

סעיף ד(2)

תשובה:

min⁡(4,0)\min(4,0), max⁡(e2+3,4e2)\max\left(e^2+3,\frac4{e^2}\right)

גרף gg הוא גרף ff מוזז 3 יחידות ימינה: שיעורי ה-xx גדלים ב-3, ושיעורי ה-yy וסוג הקיצון נשמרים.

min⁡(4,0),max⁡(e2+3, 4e2)\min(4,0),\qquad\max\left(e^2+3,\ \frac4{e^2}\right)

טעות נפוצה: להחסיר 3 משיעורי ה-xx (הזזה שמאלה).

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.