דילוג לתוכן המרכזי

מתכונת במתמטיקה 571 - מתכונת 16 ברמת בגרות

5 יח"ל · שאלון 035571 · 8 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן מתכונת במבנה של שאלון 571 (5 יח"ל), ברמת בגרות: 8 שאלות, כל אחת בנויה כמו השאלה באותו מקום בבחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא, מוסבר צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון של השאלה.

שאלה 1 · שאלות קצרות: מקבילית חסומה, אינדוקציה, זוגיות וגרף של פונקציית שורש

ענו על שניים מארבעת הסעיפים א-ד שלפניכם. אם תענו על יותר משני סעיפים, ייבדקו רק שתי התשובות הראשונות שבמחברתכם.

הסרטוטים לסעיף ד:

סרטוט א
סרטוט ב
סרטוט ג
סרטוט ד
א.

הוכיחו כי כל מקבילית שחסומה במעגל היא מלבן.

ב.

הוכיחו באינדוקציה או בכל דרך אחרת שהביטוי n3+5nn^3+5n מתחלק ב-6 ללא שארית לכל nn טבעי.

ג.

נתון כי הפונקציה f(x)f(x) אינה קבועה, מוגדרת לכל xx והיא אי-זוגית.

קבעו לגבי כל אחת מהפונקציות הבאות אם היא זוגית, אי-זוגית, לא זוגית ולא אי-זוגית או שלא ניתן לקבוע. נמקו.

I. h(x)=x⋅f(x)h(x)=x\cdot f(x)

II. k(x)=x2⋅f(x)k(x)=x^2\cdot f(x)

III. g(x)=f(x)+x2g(x)=f(x)+x^2

ד.

נתונה הפונקציה: f(x)=x+1x2+af(x)=\frac{x+1}{\sqrt{x^2+a}}, a>0a>0. אילו מהסרטוטים א-ד הוא גרף הפונקציה? נמקו בקצרה.

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

שאלת הוכחה

תהי ABCDABCD מקבילית חסומה במעגל.

במקבילית זוויות נגדיות שוות: ∢A=∢C\sphericalangle A=\sphericalangle C.

במרובע חסום זוויות נגדיות משלימות: ∢A+∢C=180∘\sphericalangle A+\sphericalangle C=180^\circ.

לכן 2∢A=180∘2\sphericalangle A=180^\circ, כלומר ∢A=90∘\sphericalangle A=90^\circ. מקבילית שיש בה זווית ישרה היא מלבן.

טעות נפוצה: להראות שמלבן ניתן לחסום במעגל (סכום זוויות נגדיות 90∘+90∘=180∘90^\circ+90^\circ=180^\circ) - זה המשפט ההפוך, ולא מה שנדרש.

סעיף ב

תשובה:

שאלת הוכחה

בסיס: עבור n=1n=1: 1+5=61+5=6, מתחלק ב-6.

הנחה: k3+5kk^3+5k מתחלק ב-6 עבור kk טבעי כלשהו.

צעד:

(k+1)3+5(k+1)=k3+3k2+3k+1+5k+5=(k3+5k)+3k(k+1)+6(k+1)^3+5(k+1)=k^3+3k^2+3k+1+5k+5=\left(k^3+5k\right)+3k(k+1)+6

k3+5kk^3+5k מתחלק ב-6 לפי ההנחה; k(k+1)k(k+1) מכפלה של שני מספרים עוקבים ולכן זוגית, ו-3k(k+1)3k(k+1) מתחלק ב-6; וגם 6 מתחלק ב-6. לכן הסכום מתחלק ב-6.

לפי עקרון האינדוקציה הטענה נכונה לכל nn טבעי.

(דרך אחרת: n3+5n=(n3−n)+6n=(n−1)n(n+1)+6nn^3+5n=(n^3-n)+6n=(n-1)n(n+1)+6n.)

טעות נפוצה: לפתוח (k+1)3=k3+1(k+1)^3=k^3+1 ולקבל בצעד (k3+5k)+6\left(k^3+5k\right)+6 - הצעד נראה "קל" אבל הפיתוח שגוי, ולכן ההוכחה אינה תקפה.

סעיף ג

תשובה:

I. זוגית; II. אי-זוגית; III. לא זוגית ולא אי-זוגית

f(−x)=−f(x)f(-x)=-f(x) לכל xx.

I. h(−x)=(−x)⋅f(−x)=(−x)⋅(−f(x))=x⋅f(x)=h(x)h(-x)=(-x)\cdot f(-x)=(-x)\cdot\left(-f(x)\right)=x\cdot f(x)=h(x) - זוגית. (אי-זוגית רק אם h≡0h\equiv0, ואז f(x)=0f(x)=0 לכל x≠0x\neq0, וגם f(0)=0f(0)=0 - כלומר ff קבועה, סתירה.)

II. k(−x)=(−x)2⋅f(−x)=x2⋅(−f(x))=−k(x)k(-x)=(-x)^2\cdot f(-x)=x^2\cdot\left(-f(x)\right)=-k(x) - אי-זוגית. (מאותה סיבה היא אינה גם זוגית.)

III. g(−x)=f(−x)+x2=−f(x)+x2g(-x)=f(-x)+x^2=-f(x)+x^2.

אילו gg זוגית: −f(x)+x2=f(x)+x2-f(x)+x^2=f(x)+x^2, כלומר f≡0f\equiv0 - סתירה. אילו gg אי-זוגית: −f(x)+x2=−f(x)−x2-f(x)+x^2=-f(x)-x^2, כלומר x2=0x^2=0 לכל xx - סתירה. לכן gg לא זוגית ולא אי-זוגית.

טעות נפוצה: ב-II להסיק "זוגית" כי x2x^2 זוגית - אבל מכפלה של פונקציה זוגית בפונקציה אי-זוגית היא אי-זוגית.

סעיף ד

תשובה:

סרטוט ב

x2+a>0x^2+a>0 לכל xx, ולכן ff מוגדרת לכל xx ואין לה אסימפטוטות אנכיות - זה פוסל את סרטוט ד.

x2=∣x∣\sqrt{x^2}=|x|: כאשר x→∞x\to\infty, f(x)→1f(x)\to1, וכאשר x→−∞x\to-\infty, f(x)→−1f(x)\to-1. זה פוסל את סרטוט ג (שבו הגרף שואף ל-1 משמאל ול-−1-1 מימין).

f′(x)=x2+a−(x+1)⋅xx2+ax2+a=a−x(x2+a)32f'(x)=\frac{\sqrt{x^2+a}-(x+1)\cdot\frac{x}{\sqrt{x^2+a}}}{x^2+a}=\frac{a-x}{\left(x^2+a\right)^{\frac32}}

f′>0f'>0 עבור x<ax<a ו-f′<0f'<0 עבור x>ax>a: יש מקסימום ב-x=a>0x=a>0, ו-f(a)=a+1a>1f(a)=\sqrt{\frac{a+1}{a}}>1 - הגרף עולה מעל האסימפטוטה y=1y=1 ויורד אליה. זה פוסל את סרטוט א (פונקציה עולה בלי קיצון), ונשאר סרטוט ב.

טעות נפוצה: לבדוק רק את התחום ואת הגבולות ±1\pm1 ולבחור בסרטוט א - אבל לפונקציה יש מקסימום, ולכן היא אינה עולה בכל התחום.

שאלה 2 · סדרה חשבונית יורדת מנוסחת הסכום, וסדרות הנדסיות עם מנה שלילית

נתונה סדרה ana_n שסכום nn האיברים הראשונים שלה, לכל nn טבעי, הוא: Sn=p⋅n−k⋅n2S_n=p\cdot n-k\cdot n^2. k>0k>0, p>0p>0 הם פרמטרים.

א.
(1)

הביעו את האיבר הכללי של הסדרה באמצעות kk, pp ו-nn, בעבור n≥2n\ge2.

(2)

הנוסחה שמצאתם בתת-סעיף א(1) נכונה בעבור כל nn טבעי. הסבירו מדוע.

(3)

הוכיחו כי הסדרה היא סדרה חשבונית, והביעו את dd, ההפרש של הסדרה, באמצעות kk.

ב.

נתונות שתי סדרות הנדסיות bnb_n ו-cnc_n. מנת הסדרה bnb_n שווה ל-dd (הפרש הסדרה החשבונית ana_n). הסדרה cnc_n היא סדרה הנדסית אינסופית שהמנה שלה שווה ל-1d\frac{1}{d}. נתון: p=4p=4, k=1k=1, a1=b1=c1a_1=b_1=c_1.

הסבירו מדוע הסדרה cnc_n היא סדרה מתכנסת.

ג.

נתון כי היחס בין סכום mm האיברים הראשונים של הסדרה bnb_n ובין סכום כל איברי הסדרה האינסופית cnc_n הוא 641264\frac{1}{2}.

חשבו את mm.

ד.

האם הסדרה cnc_n היא סדרה עולה, סדרה יורדת או סדרה לא עולה ולא יורדת? נמקו את תשובתכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א(1)

תשובה:

an=p+k−2kna_n=p+k-2kn

עבור n≥2n\ge2: an=Sn−Sn−1a_n=S_n-S_{n-1}.

Sn−1=p(n−1)−k(n−1)2=pn−p−kn2+2kn−kS_{n-1}=p(n-1)-k(n-1)^2=pn-p-kn^2+2kn-k
an=(pn−kn2)−(pn−p−kn2+2kn−k)=p+k−2kna_n=(pn-kn^2)-(pn-p-kn^2+2kn-k)=p+k-2kn

טעות נפוצה: לשכוח שהמינוס שלפני k(n−1)2k(n-1)^2 חל על כל הסוגריים, לכתוב Sn−1=pn−p−kn2+2kn+kS_{n-1}=pn-p-kn^2+2kn+k ולקבל an=p−k−2kna_n=p-k-2kn.

סעיף א(2)

תשובה:

a1=S1=p−ka_1=S_1=p-k, וגם הצבת n=1n=1 בנוסחה נותנת p+k−2k=p−kp+k-2k=p-k

הנוסחה an=Sn−Sn−1a_n=S_n-S_{n-1} נכונה רק עבור n≥2n\ge2, ולכן בודקים את n=1n=1 בנפרד.

a1=S1=p⋅1−k⋅12=p−ka_1=S_1=p\cdot1-k\cdot1^2=p-k.

הצבת n=1n=1 בנוסחה: p+k−2k⋅1=p−kp+k-2k\cdot1=p-k. אותו ערך, ולכן הנוסחה נכונה לכל nn טבעי.

טעות נפוצה: לחשב את a1a_1 כ-S1−S0S_1-S_0 ולטעון ש"S0S_0 לא מוגדר ולכן הנוסחה לא נכונה ב-n=1n=1". האיבר הראשון הוא פשוט S1S_1, ויש להשוות אותו לנוסחה.

סעיף א(3)

תשובה:

d=−2kd=-2k

לכל nn טבעי:

an+1−an=(p+k−2k(n+1))−(p+k−2kn)=−2ka_{n+1}-a_n=\big(p+k-2k(n+1)\big)-\big(p+k-2kn\big)=-2k

ההפרש קבוע, ולכן הסדרה חשבונית עם d=−2kd=-2k (סדרה יורדת, כי k>0k>0).

טעות נפוצה: לחשב an−an+1a_n-a_{n+1} במקום an+1−ana_{n+1}-a_n ולקבל d=2kd=2k.

סעיף ב

תשובה:

d=−2d=-2, ולכן המנה של cnc_n היא q=−12q=-\frac12, ו-∣q∣<1|q|<1

עם k=1k=1: d=−2k=−2d=-2k=-2.

המנה של cnc_n היא 1d=−12\frac1d=-\frac12.

∣−12∣=12<1\left|-\frac12\right|=\frac12<1, ולכן הסדרה ההנדסית האינסופית cnc_n מתכנסת.

טעות נפוצה: לבלבל בין המנות ולקחת עבור cnc_n את q=d=−2q=d=-2, ולהסיק שהסדרה אינה מתכנסת.

סעיף ג

תשובה:

m=7m=7

a1=p−k=4−1=3a_1=p-k=4-1=3, ולכן b1=c1=3b_1=c_1=3.

סכום mm איברים של bnb_n (q=−2q=-2):

Sm(b)=3((−2)m−1)−2−1=1−(−2)mS_m^{(b)}=\frac{3\big((-2)^m-1\big)}{-2-1}=1-(-2)^m

סכום כל איברי cnc_n (q=−12q=-\frac12):

S(c)=31−(−12)=332=2S^{(c)}=\frac{3}{1-\left(-\frac12\right)}=\frac{3}{\frac32}=2

היחס:

1−(−2)m2=6412⇒1−(−2)m=129⇒(−2)m=−128\frac{1-(-2)^m}{2}=64\tfrac12\quad\Rightarrow\quad1-(-2)^m=129\quad\Rightarrow\quad(-2)^m=-128

חזקה של −2-2 שלילית רק כאשר המעריך אי-זוגי, ו-27=1282^7=128. לכן m=7m=7.

טעות נפוצה: לכתוב במכנה של S(c)S^{(c)} את 1−121-\frac12 (לשכוח את הסימן של qq), לקבל S(c)=6S^{(c)}=6 ואז (−2)m=−386(-2)^m=-386 - ולהסיק שאין mm מתאים.

סעיף ד

תשובה:

לא עולה ולא יורדת

c1=3c_1=3 והמנה q=−12q=-\frac12 שלילית, ולכן סימני האיברים מתחלפים: 3, −32, 34, −38, …3,\ -\frac32,\ \frac34,\ -\frac38,\ \dots

c2<c1c_2<c_1 אבל c3>c2c_3>c_2. הסדרה אינה עולה ואינה יורדת.

טעות נפוצה: לקבוע שהסדרה יורדת כי q<1q<1 - כשהמנה שלילית הסדרה מתחלפת סימן ואינה מונוטונית.

שאלה 3 · טבלה דו-ממדית עם תא אפס: תלות בין מאורעות והתפלגות ברנולי

בחברה גדולה, חלק מהעובדים עובדים בסניף הצפוני של החברה, וחלקם עובדים בסניף הדרומי.

א.

מבין העובדים בסניף הדרומי, חלק מגיעים לעבודה ברכב פרטי וחלק אחר אינם מגיעים ברכב פרטי. מבין העובדים בסניף הצפוני כל העובדים מגיעים לעבודה ברכב פרטי.

לפניכם טבלת הסתברויות לא מלאה המתאימה לנתונים.

עובדים בסניף הצפוניעובדים בסניף הדרומיסה"כ
מגיעים ברכב פרטי
לא מגיעים ברכב פרטי0
סה"כ

האם ייתכן שהמאורעות "עובד בסניף הדרומי" ו"מגיע לעבודה ברכב פרטי" יהיו בלתי תלויים?

ב.

נתון גם ש-15% מעובדי החברה אינם מגיעים לעבודה ברכב פרטי. בוחרים באופן אקראי 4 עובדים מהחברה לוועדה. מה ההסתברות שבדיוק שניים מהם עובדים בסניף הדרומי ואינם מגיעים לעבודה ברכב פרטי?

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

לא ייתכן: המאורעות תלויים

נסמן: DD - העובד בסניף הדרומי, Dˉ\bar D - בסניף הצפוני, RR - מגיע ברכב פרטי.

כל עובדי הסניף הצפוני מגיעים ברכב פרטי: P(R∣Dˉ)=1P(R\mid\bar D)=1.

בסניף הדרומי יש עובדים שאינם מגיעים ברכב פרטי: P(R∣D)<1P(R\mid D)<1.

אילו DD ו-RR היו בלתי תלויים, ההסתברות להגיע ברכב פרטי הייתה זהה בשני הסניפים - אבל P(R∣D)<1=P(R∣Dˉ)P(R\mid D)<1=P(R\mid\bar D).

בלשון הטבלה: P(Rˉ∩Dˉ)=0P(\bar R\cap\bar D)=0 בעוד P(Rˉ)⋅P(Dˉ)>0P(\bar R)\cdot P(\bar D)>0.

תשובה: לא ייתכן - המאורעות תלויים.

טעות נפוצה: לענות "ייתכן, אם אחוז המגיעים ברכב בסניף הדרומי יהיה מתאים" - בסניף הצפוני האחוז הוא 100%, ובדרומי הוא קטן מ-100%, ולכן הם לעולם לא שווים.

סעיף ב

תשובה:

≈0.0975\approx0.0975

כל מי שאינו מגיע ברכב פרטי עובד בסניף הדרומי (התא של הסניף הצפוני הוא 0), ולכן:

P(D∩Rˉ)=P(Rˉ)=0.15P(D\cap\bar R)=P(\bar R)=0.15

החברה גדולה, ולכן ארבע הבחירות הן ניסויים בלתי תלויים עם p=0.15p=0.15. נוסחת ברנולי, בדיוק 2 מתוך 4:

P=(42)⋅0.152⋅0.852=6⋅0.0225⋅0.7225=0.0975375≈0.0975P=\binom42\cdot0.15^2\cdot0.85^2=6\cdot0.0225\cdot0.7225=0.0975375\approx0.0975

טעות נפוצה: לשכוח את המקדם (42)=6\binom42=6 ולקבל 0.152⋅0.852≈0.01630.15^2\cdot0.85^2\approx0.0163.

שאלה 4 · מרובע בר חסימה במשולש: דמיון, יחס צלעות ויחס שטחים

במשולש △ABC\triangle ABC הנקודה DD נמצאת על הצלע BCBC כך ש-BD=2DCBD=2DC. הנקודה EE נמצאת על הצלע ACAC כך שהמרובע ABDEABDE הוא בר חסימה במעגל.

ABCDE
א.

הוכיחו: △ABC∼△DEC\triangle ABC\sim\triangle DEC.

ב.

נתון גם: AEEC=133\frac{AE}{EC}=\frac{13}{3}. חשבו את היחס BCAC\frac{BC}{AC}.

ג.

נתון כי שטח המשולש △DEC\triangle DEC הוא SS. הביעו באמצעות SS את שטח המרובע ABDEABDE.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

הוכחה: ∠C\angle C משותפת ו-∠DEC=∠ABC\angle DEC=\angle ABC

במרובע החסום ABDEABDE סכום הזוויות הנגדיות הוא 180∘180^\circ: ∠ABD+∠AED=180∘\angle ABD+\angle AED=180^\circ.

∠DEC\angle DEC צמודה ל-∠AED\angle AED, ולכן ∠DEC=180∘−∠AED=∠ABC\angle DEC=180^\circ-\angle AED=\angle ABC.

∠C\angle C משותפת לשני המשולשים, ולכן לפי ז.ז: △ABC∼△DEC\triangle ABC\sim\triangle DEC (A↔DA\leftrightarrow D, B↔EB\leftrightarrow E).

טעות נפוצה: להסיק ∠CED=∠CAB\angle CED=\angle CAB מתוך "DE∥ABDE\parallel AB" שנראה בסרטוט - התאמה A↔EA\leftrightarrow E שגויה; הזווית ב-EE שווה לזווית ב-BB.

סעיף ב

תשובה:

BCAC=34\frac{BC}{AC}=\frac34

מהדמיון: ECBC=DCAC\frac{EC}{BC}=\frac{DC}{AC}, כלומר EC⋅AC=DC⋅BCEC\cdot AC=DC\cdot BC.

נסמן EC=3kEC=3k, AE=13kAE=13k, ולכן AC=16kAC=16k. מ-BD=2DCBD=2DC: DC=BC3DC=\frac{BC}{3}.

3k⋅16k=BC3⋅BC⇒BC2=144k2⇒BC=12k3k\cdot16k=\frac{BC}{3}\cdot BC\quad\Rightarrow\quad BC^2=144k^2\quad\Rightarrow\quad BC=12k
BCAC=12k16k=34\frac{BC}{AC}=\frac{12k}{16k}=\frac34

טעות נפוצה: לכתוב DC=BC2DC=\frac{BC}{2} (כאילו DD אמצע BCBC): BC2=96k2BC^2=96k^2, ומקבלים BCAC=64≈0.61\frac{BC}{AC}=\frac{\sqrt6}{4}\approx0.61.

סעיף ג

תשובה:

SABDE=15SS_{ABDE}=15S

יחס הדמיון: ECBC=3k12k=14\frac{EC}{BC}=\frac{3k}{12k}=\frac14 (בדיקה: DCAC=4k16k=14\frac{DC}{AC}=\frac{4k}{16k}=\frac14).

SDECSABC=(14)2=116⇒SABC=16S\frac{S_{DEC}}{S_{ABC}}=\left(\frac14\right)^2=\frac1{16}\quad\Rightarrow\quad S_{ABC}=16S
SABDE=16S−S=15SS_{ABDE}=16S-S=15S

טעות נפוצה: לקחת את יחס השטחים כ-14\frac14 בלי להעלות בריבוע: SABC=4SS_{ABC}=4S, ומקבלים SABDE=3SS_{ABDE}=3S.

שאלה 5 · מעגל, משיק וחותך: מיתר באורך , משפט הסינוסים ומעגל חוסם למרובע

נתון מעגל שמרכזו OO והרדיוס שלו RR. מנקודה EE, הנמצאת מחוץ למעגל, העבירו ישר החותך את המעגל בנקודות AA ו-BB, כמתואר בסרטוט. הנקודה DD נמצאת על הקשת הגדולה ABAB, כך שהקטע EDED משיק למעגל. הנקודה CC היא אמצע המיתר ABAB. נסמן את הזווית בין הרדיוסים OAOA ו-ODOD ב-2α2\alpha (α≤67.5∘\alpha\le67.5^\circ). נתון: אורך המיתר ABAB הוא R2R\sqrt2.

2αOABCDE
א.

מצאו את זוויות המרובע DOCEDOCE. הביעו באמצעות α\alpha אם יש צורך.

ב.

הביעו באמצעות RR ו-α\alpha את אורך הקטע DEDE.

ג.

נתון כי רדיוס המעגל החוסם את המשולש AODAOD הוא 58R\frac58R.

מצאו את α\alpha.

ד.

מצאו את היחס בין שטח המעגל החוסם את המרובע DOCEDOCE ובין שטח המעגל הנתון.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

∠ODE=∠OCE=90∘\angle ODE=\angle OCE=90^\circ, ∠DOC=2α+45∘\angle DOC=2\alpha+45^\circ, ∠DEC=135∘−2α\angle DEC=135^\circ-2\alpha

∠ODE=90∘\angle ODE=90^\circ (רדיוס מאונך למשיק בנקודת ההשקה), ∠OCE=90∘\angle OCE=90^\circ (הקטע ממרכז המעגל לאמצע מיתר מאונך למיתר).

AC=AB2=R22AC=\frac{AB}{2}=\frac{R\sqrt2}{2}. במשולש ישר הזווית OCAOCA:

sin⁡∠AOC=ACOA=22⇒∠AOC=45∘\sin\angle AOC=\frac{AC}{OA}=\frac{\sqrt2}{2}\quad\Rightarrow\quad\angle AOC=45^\circ

∠DOC=2α+45∘\angle DOC=2\alpha+45^\circ, ומסכום הזוויות במרובע: ∠DEC=360∘−180∘−(2α+45∘)=135∘−2α\angle DEC=360^\circ-180^\circ-(2\alpha+45^\circ)=135^\circ-2\alpha.

טעות נפוצה: לזהות ש-R2R\sqrt2 הוא מיתר של זווית מרכזית 90∘90^\circ ולהציב ∠AOC=90∘\angle AOC=90^\circ (הזווית AOBAOB ולא מחציתה), ולקבל ∠DOC=2α+90∘\angle DOC=2\alpha+90^\circ ו-∠DEC=90∘−2α\angle DEC=90^\circ-2\alpha.

סעיף ב

תשובה:

DE=2Rsin⁡α⋅sin⁡(45∘+α)sin⁡(135∘−2α)DE=\frac{2R\sin\alpha\cdot\sin(45^\circ+\alpha)}{\sin(135^\circ-2\alpha)}

במשולש שווה-השוקיים DOADOA: DA=2Rsin⁡αDA=2R\sin\alpha, וזוויות הבסיס ∠ODA=∠OAD=90∘−α\angle ODA=\angle OAD=90^\circ-\alpha.

∠ADE=90∘−(90∘−α)=α\angle ADE=90^\circ-(90^\circ-\alpha)=\alpha (זווית בין משיק למיתר).

במשולש OCAOCA: ∠OAC=90∘−45∘=45∘\angle OAC=90^\circ-45^\circ=45^\circ.

BB, AA, EE על ישר אחד: ∠DAE=180∘−(90∘−α)−45∘=45∘+α\angle DAE=180^\circ-(90^\circ-\alpha)-45^\circ=45^\circ+\alpha, ולכן ∠DEA=180∘−α−(45∘+α)=135∘−2α\angle DEA=180^\circ-\alpha-(45^\circ+\alpha)=135^\circ-2\alpha.

משפט הסינוסים במשולש DAEDAE:

DE=DA⋅sin⁡∠DAEsin⁡∠DEA=2Rsin⁡α⋅sin⁡(45∘+α)sin⁡(135∘−2α)DE=\frac{DA\cdot\sin\angle DAE}{\sin\angle DEA}=\frac{2R\sin\alpha\cdot\sin(45^\circ+\alpha)}{\sin(135^\circ-2\alpha)}

טעות נפוצה: להשתמש בזווית ∠DAB=135∘−α\angle DAB=135^\circ-\alpha (הזווית שבתוך המעגל) במקום בזווית הצמודה לה ∠DAE\angle DAE, ולקבל ∠DEA=45∘\angle DEA=45^\circ ו-DE=2Rsin⁡α⋅sin⁡(135∘−α)sin⁡45∘DE=\frac{2R\sin\alpha\cdot\sin(135^\circ-\alpha)}{\sin45^\circ}.

סעיף ג

תשובה:

α≈36.87∘\alpha\approx36.87^\circ (cos⁡α=45\cos\alpha=\frac45)

במשולש AODAOD הצלע DADA נמצאת מול ∠DOA=2α\angle DOA=2\alpha. משפט הסינוסים עם רדיוס המעגל החוסם:

2Rsin⁡αsin⁡2α=2⋅58R⇒2Rsin⁡α2sin⁡αcos⁡α=54R⇒cos⁡α=45\frac{2R\sin\alpha}{\sin2\alpha}=2\cdot\frac58R\quad\Rightarrow\quad\frac{2R\sin\alpha}{2\sin\alpha\cos\alpha}=\frac54R\quad\Rightarrow\quad\cos\alpha=\frac45

α≈36.87∘\alpha\approx36.87^\circ, ומתקיים α≤67.5∘\alpha\le67.5^\circ.

טעות נפוצה: לכתוב Rsin⁡2α=54R\frac{R}{\sin2\alpha}=\frac54R (לזווג את OAOA עם הזווית 2α2\alpha), כלומר sin⁡2α=0.8\sin2\alpha=0.8, ולקבל α≈26.57∘\alpha\approx26.57^\circ.

סעיף ד

תשובה:

r2R2=27253844≈0.71\frac{r^2}{R^2}=\frac{2725}{3844}\approx0.71

∠ODE+∠OCE=180∘\angle ODE+\angle OCE=180^\circ, ולכן המרובע DOCEDOCE בר-חסימה, ו-OEOE (שעליו נשענת הזווית הישרה ODEODE) הוא קוטר המעגל החוסם: r=OE2r=\frac{OE}{2}.

cos⁡α=0.8\cos\alpha=0.8, sin⁡α=0.6\sin\alpha=0.6, ולכן sin⁡2α=0.96\sin2\alpha=0.96 ו-cos⁡2α=0.28\cos2\alpha=0.28:

sin⁡(45∘+α)=22(0.8+0.6),sin⁡(135∘−2α)=22(0.28+0.96)\sin(45^\circ+\alpha)=\frac{\sqrt2}{2}(0.8+0.6),\qquad\sin(135^\circ-2\alpha)=\frac{\sqrt2}{2}(0.28+0.96)
DE=2R⋅0.6⋅1.41.24=4231R≈1.355RDE=\frac{2R\cdot0.6\cdot1.4}{1.24}=\frac{42}{31}R\approx1.355R

OE2=R2+DE2=961+1764961R2=2725961R2OE^2=R^2+DE^2=\frac{961+1764}{961}R^2=\frac{2725}{961}R^2.

πr2πR2=OE24R2=27253844≈0.71\frac{\pi r^2}{\pi R^2}=\frac{OE^2}{4R^2}=\frac{2725}{3844}\approx0.71

טעות נפוצה: לחשב את יחס הרדיוסים במקום יחס השטחים: rR=OE2R≈0.84\frac{r}{R}=\frac{OE}{2R}\approx0.84.

שאלה 6 · פונקציה זוגית נתונה בגרף: , פונקציה ש-, קעירות ושטח מתחת ל-

הפונקציה f(x)f(x) זוגית ומוגדרת לכל xx.

לפניכם הגרף של f(x)f(x) בתחום: −6<x<0-6<x<0.

(בגרף מסומנים: נקודות החיתוך עם ציר ה-xx ב-x=−4x=-4 וב-x=−32x=-\frac32, נקודת המינימום (−52,−2)\left(-\frac52,-2\right), הנקודה (0,3)(0,3), ו-f(−6)=4f(-6)=4. ff יורדת ב-−6<x<−52-6<x<-\frac52 ועולה ב-−52<x<0-\frac52<x<0.)

(-6,4)-4(-2.5,-2)-1.53
א.

סרטטו את הגרף של הפונקציה 1f(x)\frac{1}{f(x)} בתחום −6<x<6-6<x<6 ורשמו את שיעורי נקודות הקיצון של 1f(x)\frac{1}{f(x)} בתחום זה ואת האסימפטוטות המקבילות לצירים (אם הן קיימות).

עבור הסעיפים הבאים ידוע בנוסף כי עבור פונקציה נוספת g(x)g(x) מתקיים:

−f(x)=g′(x)-f(x)=g'(x).

ב.

סרטטו את הגרף השלם של הפונקציה g′(x)g'(x). פרטו בקצרה את שיקוליכם.

ג.

היעזרו בנתונים שבסרטוט, רשמו את שיעורי ה-xx של נקודות הקיצון של g(x)g(x) וקבעו את סוגן. נמקו בקצרה.

ד.

היעזרו בנתונים שבסרטוט ורשמו את תחומי הקעירות כלפי מעלה של g(x)g(x). נמקו בקצרה.

ה.

סרטטו גרף עבור g′′(x)g''(x) (הנגזרת השנייה של g(x)g(x)). נמקו בקצרה.

ו.

מהו גודל השטח הכלוא בין הגרף של g′′(x)g''(x) לבין ציר ה-xx ברביע הרביעי (בתחום −6<x<6-6<x<6)? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

מקסימום (±52,−12)\left(\pm\frac52,-\frac12\right), מינימום (0,13)\left(0,\frac13\right); אסימפטוטות אנכיות x=±4x=\pm4, x=±32x=\pm\frac32; אין אסימפטוטה אופקית

משלימים את ff בזוגיות: אפסים x=±4x=\pm4, x=±32x=\pm\frac32; מינימום (±52,−2)\left(\pm\frac52,-2\right); מקסימום (0,3)(0,3); f(±6)=4f(\pm6)=4.

אסימפטוטות אנכיות של 1f\frac1f - איפה ש-f=0f=0: x=±4x=\pm4, x=±32x=\pm\frac32.

מונוטוניות הפוכה ל-ff בכל קטע שבו f≠0f\neq0.

ב-x=±52x=\pm\frac52: מינימום שלילי של ff (−2-2) - מקסימום של 1f\frac1f: (±52,−12)\left(\pm\frac52,-\frac12\right).

ב-x=0x=0: מקסימום חיובי (33) - מינימום של 1f\frac1f: (0,13)\left(0,\frac13\right).

מהלך: ב-(−6,−4)(-6,-4) 1f\frac1f עולה מ-14\frac14 (ליד x=−6x=-6) אל +∞+\infty; ב-(−4,−52)\left(-4,-\frac52\right) עולה מ-−∞-\infty אל −12-\frac12; ב-(−52,−32)\left(-\frac52,-\frac32\right) יורדת מ-−12-\frac12 אל −∞-\infty; ב-(−32,0)\left(-\frac32,0\right) יורדת מ-+∞+\infty אל 13\frac13; וסימטרית ל-x>0x>0.

התחום חסום, ולכן אין אסימפטוטה אופקית.

טעות נפוצה: לשמור על סוג הקיצון של ff ולכתוב מינימום ב-(±52,−12)\left(\pm\frac52,-\frac12\right) ומקסימום ב-(0,13)\left(0,\frac13\right) - 1f\frac1f הופכת את כיוון המונוטוניות בכל קטע שבו f≠0f\neq0.

סעיף ב

תשובה:

g′=−fg'=-f: אפסים x=±4x=\pm4, x=±32x=\pm\frac32; מקסימום (±52,2)\left(\pm\frac52,2\right); מינימום (0,−3)(0,-3); ליד x=±6x=\pm6: g′→−4g'\to-4

משלימים את ff לתחום 0<x<60<x<6 בעזרת הזוגיות, ואחר כך משקפים ביחס לציר ה-xx.

g′g' זוגית. אפסים x=±4x=\pm4, x=±32x=\pm\frac32; מקסימום (±52,2)\left(\pm\frac52,2\right); מינימום (0,−3)(0,-3); ליד x=±6x=\pm6: g′→−4g'\to-4.

g′<0g'<0 ב-(−6,−4)(-6,-4), (−32,32)\left(-\frac32,\frac32\right), (4,6)(4,6); g′>0g'>0 ב-(−4,−32)\left(-4,-\frac32\right), (32,4)\left(\frac32,4\right).

טעות נפוצה: לשקף ביחס לציר ה-yy במקום ביחס לציר ה-xx - שיקוף כזה של פונקציה זוגית מחזיר את ff עצמה, עם מינימום (±52,−2)\left(\pm\frac52,-2\right) ומקסימום (0,3)(0,3).

סעיף ג

תשובה:

מינימום ב-x=−4x=-4 וב-x=32x=\frac32; מקסימום ב-x=−32x=-\frac32 וב-x=4x=4

g′=−fg'=-f מתאפסת ומחליפה סימן ב-x=±4x=\pm4, x=±32x=\pm\frac32.

x=−4x=-4: g′g' משלילית לחיובית - מינימום. x=−32x=-\frac32: מחיובית לשלילית - מקסימום.

x=32x=\frac32: משלילית לחיובית - מינימום. x=4x=4: מחיובית לשלילית - מקסימום.

ב-x=0x=0: g′(0)=−3≠0g'(0)=-3\neq0 - אין קיצון.

טעות נפוצה: לקבוע את הסוג לפי הסימן של ff במקום −f-f, ולקבל מקסימום ב-x=−4x=-4 וב-x=32x=\frac32 ומינימום ב-x=−32x=-\frac32 וב-x=4x=4 - הפוך, כי g′=−fg'=-f.

סעיף ד

תשובה:

−6<x<−52-6<x<-\frac52 ו-0<x<520<x<\frac52

gg קעורה כלפי מעלה איפה ש-g′=−fg'=-f עולה, כלומר איפה ש-ff יורדת.

ff יורדת ב-(−6,−52)\left(-6,-\frac52\right), ובזוגיות גם ב-(0,52)\left(0,\frac52\right).

טעות נפוצה: לקבוע לפי הסימן של g′g' ולענות −4<x<−32-4<x<-\frac32 ו-32<x<4\frac32<x<4 (שם g′>0g'>0) - הסימן של g′g' קובע עלייה וירידה של gg, לא קעירות.

סעיף ה

תשובה:

g′′=−f′g''=-f', אי-זוגית; אפסים x=−52,0,52x=-\frac52,0,\frac52; חיובית ב-(−6,−52)\left(-6,-\frac52\right) וב-(0,52)\left(0,\frac52\right), שלילית ב-(−52,0)\left(-\frac52,0\right) וב-(52,6)\left(\frac52,6\right)

g′′=(g′)′=−f′g''=(g')'=-f', ו-f′f' אי-זוגית (כי ff זוגית), ולכן גם g′′g'' אי-זוגית.

f′=0f'=0 בנקודות הקיצון של ff: x=−52,0,52x=-\frac52,0,\frac52.

f′<0f'<0 ב-(−6,−52)\left(-6,-\frac52\right) ו-(0,52)\left(0,\frac52\right) - שם g′′>0g''>0; f′>0f'>0 ב-(−52,0)\left(-\frac52,0\right) ו-(52,6)\left(\frac52,6\right) - שם g′′<0g''<0.

(בהתאם לסעיף ד: g′′>0g''>0 בדיוק בתחומי הקעירות כלפי מעלה.)

טעות נפוצה: לשרטט את g′′g'' זוגית (כמו ff) ולקבל g′′>0g''>0 גם ב-(52,6)\left(\frac52,6\right) - הנגזרת של פונקציה זוגית היא אי-זוגית, ולכן g′′(−x)=−g′′(x)g''(-x)=-g''(x).

סעיף ו

תשובה:

66

ברביע הרביעי (x>0x>0, y<0y<0): g′′<0g''<0 בתחום 52<x<6\frac52<x<6.

S=−∫526g′′(x) dx=−(g′(6)−g′(52))S=-\int_{\frac52}^{6}g''(x)\,dx=-\left(g'(6)-g'\left(\tfrac52\right)\right)

בזוגיות: g′(6)=−f(6)=−f(−6)=−4g'(6)=-f(6)=-f(-6)=-4 ו-g′(52)=−f(−52)=2g'\left(\frac52\right)=-f\left(-\frac52\right)=2.

S=−(−4−2)=6S=-(-4-2)=6.

טעות נפוצה: לחשב את השטח בתחום 0<x<520<x<\frac52 (כי שם x>0x>0) ולקבל g′(52)−g′(0)=2−(−3)=5g'\left(\frac52\right)-g'(0)=2-(-3)=5 - שם g′′>0g''>0 והגרף ברביע הראשון; ברביע הרביעי g′′<0g''<0, כלומר 52<x<6\frac52<x<6.

שאלה 7 · פונקציה טריגונומטרית : חקירה בתחום, זהות הזווית הכפולה ונקודה חסרה

נתונה הפונקציה f(x)=16cos⁡x+1cos⁡2xf(x)=16\cos x+\frac{1}{\cos^2x} בתחום −π2≤x≤π2-\frac{\pi}{2}\le x\le\frac{\pi}{2}.

א.
(1)

מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה f(x)f(x).

(2)

מצאו את משוואות האסימפטוטות המאונכות לציר ה-xx של הפונקציה f(x)f(x).

ב.

קבעו אם הפונקציה f(x)f(x) היא זוגית או אי-זוגית. נמקו את קביעתכם.

ג.

מצאו את שיעורי נקודות הקיצון של הפונקציה f(x)f(x), וקבעו את סוגן.

ד.

סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה f(x)f(x).

ה.

נתונה הפונקציה g(x)=16cos⁡x+2tan⁡xsin⁡(2x)g(x)=16\cos x+\frac{2\tan x}{\sin(2x)}, בתחום −π2≤x≤π2-\frac{\pi}{2}\le x\le\frac{\pi}{2}.

(1)

מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה g(x)g(x).

(2)

הראו כי g(x)=16cos⁡x+1cos⁡2xg(x)=16\cos x+\frac{1}{\cos^2x}, בעבור כל xx בתחום הגדרתה.

ו.

האם קיים ערך של kk שבעבורו הישר y=ky=k חותך את גרף הפונקציה g(x)g(x) ב-3 נקודות בדיוק? אם כן, מצאו אותו. אם לא, נמקו את תשובתכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א(1)

תשובה:

−π2<x<π2-\frac{\pi}{2}<x<\frac{\pi}{2}

1cos⁡2x\frac{1}{\cos^2x} מוגדר כאשר cos⁡x≠0\cos x\neq0. בתחום הנתון cos⁡x=0\cos x=0 רק ב-x=±π2x=\pm\frac{\pi}{2}.

תחום ההגדרה: −π2<x<π2-\frac{\pi}{2}<x<\frac{\pi}{2}.

טעות נפוצה: להשאיר את הקצוות בתחום (−π2≤x≤π2-\frac{\pi}{2}\le x\le\frac{\pi}{2}), למרות שבהם המכנה cos⁡2x\cos^2x מתאפס.

סעיף א(2)

תשובה:

x=π2x=\frac{\pi}{2}, x=−π2x=-\frac{\pi}{2}

כאשר x→±π2x\to\pm\frac{\pi}{2}, cos⁡2x→0+\cos^2x\to0^+: 1cos⁡2x→+∞\frac{1}{\cos^2x}\to+\infty ו-16cos⁡x→016\cos x\to0, ולכן f(x)→+∞f(x)\to+\infty.

האסימפטוטות: x=π2x=\frac{\pi}{2} ו-x=−π2x=-\frac{\pi}{2}.

טעות נפוצה: להסתכל רק על האיבר 16cos⁡x→016\cos x\to0 ולהסיק ש-f→0f\to0 בקצוות, כלומר שאין אסימפטוטה.

סעיף ב

תשובה:

זוגית

התחום סימטרי סביב 0, ו-cos⁡(−x)=cos⁡x\cos(-x)=\cos x, ולכן

f(−x)=16cos⁡(−x)+1cos⁡2(−x)=16cos⁡x+1cos⁡2x=f(x)f(-x)=16\cos(-x)+\frac{1}{\cos^2(-x)}=16\cos x+\frac{1}{\cos^2x}=f(x)

הפונקציה זוגית.

טעות נפוצה: לכתוב cos⁡(−x)=−cos⁡x\cos(-x)=-\cos x (כמו בסינוס); אז f(−x)=−16cos⁡x+1cos⁡2xf(-x)=-16\cos x+\frac{1}{\cos^2x}, שאינו שווה ל-f(x)f(x) וגם לא ל-−f(x)-f(x), ומסיקים בטעות "לא זוגית ולא אי-זוגית".

סעיף ג

תשובה:

min⁡(−π3,12)\min\left(-\frac{\pi}{3},12\right), max⁡(0,17)\max(0,17), min⁡(π3,12)\min\left(\frac{\pi}{3},12\right)

לפי כלל השרשרת ((cos⁡x)−2)′=−2(cos⁡x)−3⋅(−sin⁡x)=2sin⁡xcos⁡3x\left((\cos x)^{-2}\right)'=-2(\cos x)^{-3}\cdot(-\sin x)=\frac{2\sin x}{\cos^3x}, ולכן

f′(x)=−16sin⁡x+2sin⁡xcos⁡3x=2sin⁡x (1−8cos⁡3x)cos⁡3xf'(x)=-16\sin x+\frac{2\sin x}{\cos^3x}=\frac{2\sin x\,(1-8\cos^3x)}{\cos^3x}

f′=0f'=0: sin⁡x=0\sin x=0, כלומר x=0x=0; או cos⁡3x=18\cos^3x=\frac18, כלומר cos⁡x=12\cos x=\frac12, x=±π3x=\pm\frac{\pi}{3}.

בתחום cos⁡3x>0\cos^3x>0. הגורם 1−8cos⁡3x1-8\cos^3x שלילי ליד 0 (שם cos⁡x≈1\cos x\approx1) וחיובי ליד ±π2\pm\frac{\pi}{2}.

xx(−π2,−π3)\left(-\frac{\pi}{2},-\frac{\pi}{3}\right)(−π3,0)\left(-\frac{\pi}{3},0\right)(0,π3)\left(0,\frac{\pi}{3}\right)(π3,π2)\left(\frac{\pi}{3},\frac{\pi}{2}\right)
sin⁡x\sin x−-−-++++
1−8cos⁡3x1-8\cos^3x++−-−-++
f′(x)f'(x)−-++−-++

f(0)=16+1=17f(0)=16+1=17 (מקסימום); f(±π3)=16⋅12+114=8+4=12f\left(\pm\frac{\pi}{3}\right)=16\cdot\frac12+\frac{1}{\frac14}=8+4=12 (מינימום).

טעות נפוצה: לגזור את 1cos⁡2x\frac{1}{\cos^2x} כ-sin⁡xcos⁡3x\frac{\sin x}{\cos^3x} (לשכוח את המעריך 2 שיורד); אז מתקבל cos⁡3x=116\cos^3x=\frac{1}{16}, ומקבלים מינימום ב-x≈±1.16x\approx\pm1.16 עם ערך ≈12.7\approx12.7.

סעיף ד

תשובה:

צורת W בין האסימפטוטות x=±π2x=\pm\frac{\pi}{2}: מינימום (±π3,12)\left(\pm\frac{\pi}{3},12\right), מקסימום (0,17)(0,17), f→+∞f\to+\infty בקצוות; סימטרית ביחס לציר ה-yy

אסימפטוטות x=±π2x=\pm\frac{\pi}{2} עם f→+∞f\to+\infty; זוגיות; מינימום (±π3,12)\left(\pm\frac{\pi}{3},12\right); מקסימום (0,17)(0,17), שהוא גם החיתוך עם ציר ה-yy.

הגרף כולו מעל y=12y=12: יורד מ-+∞+\infty ל-(−π3,12)\left(-\frac{\pi}{3},12\right), עולה ל-(0,17)(0,17), יורד ל-(π3,12)\left(\frac{\pi}{3},12\right) ועולה ל-+∞+\infty.

טעות נפוצה: לסרטט "U" עם מינימום ב-(0,17)(0,17) - בנקודה x=0x=0 יש מקסימום, כי ליד 0 הנגזרת עוברת מחיובית לשלילית.

סעיף ה(1)

תשובה:

−π2<x<π2-\frac{\pi}{2}<x<\frac{\pi}{2}, x≠0x\neq0

tan⁡x\tan x מוגדר כאשר cos⁡x≠0\cos x\neq0 (מוציא את ±π2\pm\frac{\pi}{2}), והמכנה sin⁡(2x)\sin(2x) מתאפס ב-x=πn2x=\frac{\pi n}{2}: בתחום x=0,±π2x=0,\pm\frac{\pi}{2}.

תחום ההגדרה: −π2<x<π2-\frac{\pi}{2}<x<\frac{\pi}{2}, x≠0x\neq0.

טעות נפוצה: לבדוק רק את המכנה ולפתור sin⁡(2x)=0\sin(2x)=0 כ-x=πnx=\pi n; אז יוצא רק x≠0x\neq0, והקצוות ±π2\pm\frac{\pi}{2} (שבהם גם tan⁡x\tan x לא מוגדר) נשארים בטעות בתחום.

סעיף ה(2)

תשובה:

2tan⁡xsin⁡2x=2⋅sin⁡xcos⁡x2sin⁡xcos⁡x=1cos⁡2x\frac{2\tan x}{\sin2x}=\frac{2\cdot\frac{\sin x}{\cos x}}{2\sin x\cos x}=\frac{1}{\cos^2x}, כי בתחום sin⁡x≠0\sin x\neq0

tan⁡x=sin⁡xcos⁡x\tan x=\frac{\sin x}{\cos x} ו-sin⁡(2x)=2sin⁡xcos⁡x\sin(2x)=2\sin x\cos x:

2tan⁡xsin⁡(2x)=2⋅sin⁡xcos⁡x2sin⁡xcos⁡x=sin⁡xcos⁡x⋅1sin⁡xcos⁡x=1cos⁡2x\frac{2\tan x}{\sin(2x)}=\frac{2\cdot\frac{\sin x}{\cos x}}{2\sin x\cos x}=\frac{\sin x}{\cos x}\cdot\frac{1}{\sin x\cos x}=\frac{1}{\cos^2x}

הצמצום ב-sin⁡x\sin x מותר כי בתחום של gg (x≠0x\neq0) sin⁡x≠0\sin x\neq0.

טעות נפוצה: לכתוב sin⁡(2x)=2sin⁡x\sin(2x)=2\sin x ולקבל 2tan⁡x2sin⁡x=1cos⁡x\frac{2\tan x}{2\sin x}=\frac{1}{\cos x}, כלומר g(x)=16cos⁡x+1cos⁡xg(x)=16\cos x+\frac{1}{\cos x}.

סעיף ו

תשובה:

לא

גרף gg זהה לגרף ff בלי הנקודה (0,17)(0,17) - נקודת המקסימום.

עבור ff: k<12k<12 - אין חיתוך; k=12k=12 - שתיים; 12<k<1712<k<17 - ארבע; k=17k=17 - שלוש; k>17k>17 - שתיים.

עבור gg הנקודה (0,17)(0,17) חסרה, ולכן ב-k=17k=17 נשארות שתי נקודות חיתוך בלבד. בשאר הערכים המספר זהה ל-ff, ואף פעם אינו 3.

טעות נפוצה: לענות "k=17k=17" לפי הגרף של ff - שוכחים ש-x=0x=0 אינו בתחום של gg.

שאלה 8 · פונקציית שורש עם שני פרמטרים: פרמטרים מתחום ההגדרה ומשולש מקסימלי

בסרטוט שלפניכם מוצגת הפונקציה: f(x)=ax3+bx6f(x)=\sqrt{ax^3+bx^6}. נתון שתחום ההגדרה של הפונקציה f(x)f(x) הוא: 0≤x≤20\le x\le2.

O2
א.
(1)

הוכיחו כי a=−8ba=-8b.

(2)

לפניכם שתי טענות I-II. רק אחת מהן נכונה. קבעו מהי הטענה הנכונה, ונמקו את קביעתכם.

I. a>0a>0, b<0b<0.

II. a<0a<0, b>0b>0.

ב.

הנקודה PP נמצאת על גרף הפונקציה (f(x))2(f(x))^2 המוגדרת גם היא בתחום: 0≤x≤20\le x\le2. מהנקודה PP מעבירים ישר המאונך לציר ה-xx. MM היא נקודת החיתוך של האנך עם ציר ה-xx, ו-OO היא ראשית הצירים.

מהו שיעור ה-xx של הנקודה PP שבעבורו שטח המשולש PMOPMO הוא מקסימלי? נמקו את תשובתכם.

ג.

בעבור שיעור ה-xx שמצאת בסעיף ב, בטאו באמצעות aa את השטח המקסימלי של המשולש PMOPMO.

ד.

אם ידוע כי שיעור ה-xx של הנקודה PP נמצא בתחום שבו הפונקציה (f(x))2(f(x))^2 אינה יורדת, מהו שיעור ה-xx של הנקודה PP שבעבורו שטח המשולש PMOPMO הוא מקסימלי? נמקו את תשובתכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א(1)

תשובה:

הוכחה.

הביטוי ax3+bx6ax^3+bx^6 אי-שלילי ב-0≤x≤20\le x\le2 ושלילי מיד אחרי x=2x=2; הוא רציף, ולכן מתאפס בקצה x=2x=2:

8a+64b=0⇒a=−8b8a+64b=0\quad\Rightarrow\quad a=-8b

טעות נפוצה: להשוות לאפס את הנגזרת של הביטוי ב-x=2x=2: 12a+192b=012a+192b=0, ומכאן a=−16ba=-16b.

סעיף א(2)

תשובה:

טענה I

לפי א(1): ax3+bx6=bx6−8bx3=bx3(x3−8)ax^3+bx^6=bx^6-8bx^3=bx^3(x^3-8).

עבור 0<x<20<x<2: x3>0x^3>0 ו-x3−8<0x^3-8<0, ולכן x3(x3−8)<0x^3(x^3-8)<0. כדי שהביטוי יהיה אי-שלילי צריך b<0b<0, ואז a=−8b>0a=-8b>0. הטענה הנכונה: I.

(ואכן עם b<0b<0 הביטוי bx3(x3−8)bx^3(x^3-8) אי-שלילי בדיוק כאשר 0≤x≤20\le x\le2.)

טעות נפוצה: לקבוע את הסימן לפי x3>0x^3>0 בלבד ולשכוח שהגורם x3−8x^3-8 שלילי בתחום - ואז מסיקים b>0b>0 ובוחרים בטעות בטענה II.

סעיף ב

תשובה:

x=3273≈1.660x=\sqrt[3]{\frac{32}{7}}\approx1.660

OM=xOM=x, PM=(f(x))2=bx6−8bx3PM=(f(x))^2=bx^6-8bx^3, ולכן:

S(x)=12x(bx6−8bx3)=b2(x7−8x4),0≤x≤2S(x)=\frac12x\left(bx^6-8bx^3\right)=\frac b2\left(x^7-8x^4\right),\qquad0\le x\le2
S′(x)=b2(7x6−32x3)=b2x3(7x3−32)S'(x)=\frac b2\left(7x^6-32x^3\right)=\frac b2x^3\left(7x^3-32\right)

S′=0S'=0 ב-x=0x=0 וב-x=3273≈1.660x=\sqrt[3]{\frac{32}{7}}\approx1.660 (בתחום).

b<0b<0, x3>0x^3>0: עבור 0<x<32730<x<\sqrt[3]{\frac{32}{7}}, 7x3−32<07x^3-32<0 ולכן S′>0S'>0; אחרי הנקודה S′<0S'<0. S(0)=S(2)=0S(0)=S(2)=0. מקסימום ב-x=3273x=\sqrt[3]{\frac{32}{7}}.

טעות נפוצה: לקחת את PP על הגרף של ff במקום f2f^2; מקסום של x2(bx6−8bx3)x^2(bx^6-8bx^3) נותן x=53≈1.710x=\sqrt[3]{5}\approx1.710.

סעיף ג

תשובה:

Smax⁡=48493273 a≈1.626aS_{\max}=\frac{48}{49}\sqrt[3]{\frac{32}{7}}\,a\approx1.626a

נסמן x0=3273x_0=\sqrt[3]{\frac{32}{7}}: x03=327x_0^3=\frac{32}{7}, x04=327x0x_0^4=\frac{32}{7}x_0, x03−8=−247x_0^3-8=-\frac{24}{7}.

S=b2x04(x03−8)=b2⋅327x0⋅(−247)=−38449b x0S=\frac b2x_0^4\left(x_0^3-8\right)=\frac b2\cdot\frac{32}{7}x_0\cdot\left(-\frac{24}{7}\right)=-\frac{384}{49}b\,x_0

עם b=−a8b=-\frac a8: Smax⁡=48493273 a≈1.626aS_{\max}=\frac{48}{49}\sqrt[3]{\frac{32}{7}}\,a\approx1.626a (חיובי, כי a>0a>0).

טעות נפוצה: לשכוח את ה-12\frac12 של שטח המשולש ולקבל 96493273 a≈3.25a\frac{96}{49}\sqrt[3]{\frac{32}{7}}\,a\approx3.25a.

סעיף ד

תשובה:

x=43≈1.587x=\sqrt[3]{4}\approx1.587

((f(x))2)′=6bx5−24bx2=6bx2(x3−4)\left((f(x))^2\right)'=6bx^5-24bx^2=6bx^2\left(x^3-4\right)

b<0b<0, ולכן (f2)′≥0(f^2)'\ge0 כאשר x3−4≤0x^3-4\le0: (f(x))2(f(x))^2 אינה יורדת בתחום 0≤x≤430\le x\le\sqrt[3]{4}.

43≈1.587<3273≈1.660\sqrt[3]{4}\approx1.587<\sqrt[3]{\frac{32}{7}}\approx1.660, ולפי סעיף ב SS עולה בכל הקטע הזה. לכן המקסימום בקצה: x=43x=\sqrt[3]{4}.

טעות נפוצה: לפתור את x3≤4x^3\le4 בחלוקה במעריך במקום בהוצאת שורש שלישי, לקבל תחום 0≤x≤430\le x\le\frac43, ולענות x=43≈1.333x=\frac43\approx1.333 (אבל (43)3≈2.37≠4\left(\frac43\right)^3\approx2.37\neq4).

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.