דילוג לתוכן המרכזי

מתכונת במתמטיקה 571 - מתכונת 9 ברמת בגרות

5 יח"ל · שאלון 035571 · 8 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן מתכונת במבנה של שאלון 571 (5 יח"ל), ברמת בגרות: 8 שאלות, כל אחת בנויה כמו השאלה באותו מקום בבחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא, מוסבר צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון של השאלה.

שאלה 1 · שאלות קצרות: סדרה חשבונית בטרפז, סכום מכפלות עוקבים, פישוט טריגונומטרי ו- מגרף

ענו על שניים מארבעת הסעיפים א–ד שלפניכם. אם תענו על יותר משני סעיפים, ייבדקו רק שתי התשובות הראשונות שבמחברתכם.

א.

נתון מרובע ABCD שבו גודלי הזוויות מהווים סדרה חשבונית עולה. איברי הסדרה הם: a1,a2,a3,a4a_1, a_2, a_3, a_4. הוכיחו כי אם מתקיים: ∠A=a1\angle A=a_1, ∠B=a2\angle B=a_2, ∠C=a3\angle C=a_3, ∠D=a4\angle D=a_4, אז המרובע ABCD הוא טרפז.

נתון מגדל קוביות ובו 5 קומות (ראו ציור). הקומה התחתונה בנויה מ-30 קוביות המסודרות בצורת מלבן של 5×65\times6 קוביות. הקומה שמעליה בנויה מ-20 קוביות המסודרות בצורת מלבן של 4×54\times5 קוביות. וכך הלאה עד לקומה העליונה, שבה יש 2 קוביות (1×21\times2).

תוכלו להיעזר בנוסחה (לכל nn טבעי): 1⋅2+2⋅3+3⋅4+…+n(n+1)=n(n+1)(n+2)31\cdot2+2\cdot3+3\cdot4+\ldots+n(n+1)=\frac{n(n+1)(n+2)}{3}.

ב(1).

כמה קוביות סך הכול דרושות כדי לבנות באותו אופן מגדל שבו 8 קומות?

ב(2).

נתון מגדל ובו 12 קומות הבנוי באותו אופן שבו בנוי המגדל המתואר בתחילת סעיף ב. כמה קוביות צריך להוסיף למגדל זה, כדי שיהיה בו 60 קומות הבנויות באותו אופן? פרטו את חישוביכם.

ג.

נתונה הפונקציה: f(x)=[sin⁡(x+π)+cos⁡(x+π2)]2+4(cos⁡(−x))2−3f(x)=\left[\sin(x+\pi)+\cos\left(x+\frac{\pi}{2}\right)\right]^2+4(\cos(-x))^2-3 המוגדרת לכל xx. האם לפונקציה f(x)f(x) יש נקודות חיתוך עם ציר ה-xx? נמקו את תשובתכם.

הגרף שלפניכם מתאר את הפונקציה h(x)h(x) שתחום ההגדרה שלה הוא: x≠2x\neq2, x≠5x\neq5. הישרים: x=2x=2, x=5x=5, y=0y=0 הם אסימפטוטות של הפונקציה h(x)h(x). הנקודה D(0,−1)D(0,-1) היא נקודת המינימום היחידה של הפונקציה h(x)h(x), הנקודה F(3.5,−0.5)F(3.5,-0.5) היא נקודת המקסימום היחידה של הפונקציה h(x)h(x), והנקודה E(1,0)E(1,0) היא נקודת החיתוך היחידה של גרף הפונקציה h(x)h(x) עם ציר ה-xx.

DEF
ד(1).

מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה: 1h(x)\frac{1}{h(x)}.

ד(2).

בכמה נקודות נפגשים הגרף של h(x)h(x) והגרף של 1h(x)\frac{1}{h(x)}? נמקו את תשובתכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

הוכחה: ∠A+∠D=a1+a4=180∘\angle A+\angle D=a_1+a_4=180^\circ ולכן AB∥DCAB\parallel DC; ∠A+∠B=a1+a2<180∘\angle A+\angle B=a_1+a_2<180^\circ ולכן AD∦BCAD\nparallel BC

נסמן את הפרש הסדרה ב-d>0d>0 (הסדרה עולה). אז a1+a4=2a1+3d=a2+a3a_1+a_4=2a_1+3d=a_2+a_3.

סכום הזוויות במרובע 360∘360^\circ, ושני הסכומים שווים, ולכן a1+a4=a2+a3=180∘a_1+a_4=a_2+a_3=180^\circ.

∠A+∠D=a1+a4=180∘\angle A+\angle D=a_1+a_4=180^\circ. הזוויות A ו-D נמצאות בשני קצות הצלע AD ובאותו צד שלה - הן זוויות חד-צדדיות בין הישרים AB ו-DC עם החותך AD. סכומן 180∘180^\circ, ולכן AB∥DCAB\parallel DC.

כדי שהמרובע יהיה טרפז ולא מקבילית, צריך להראות ש-ADAD ו-BCBC אינם מקבילים: ∠A+∠B=a1+a2=2a1+d\angle A+\angle B=a_1+a_2=2a_1+d, וזה קטן מ-a3+a4=2a1+5da_3+a_4=2a_1+5d. מאחר שסכום שני הזוגות הוא 360∘360^\circ, a1+a2<180∘a_1+a_2<180^\circ, ולכן AD∦BCAD\nparallel BC.

יש במרובע זוג אחד בדיוק של צלעות מקבילות - ABCD טרפז.

טעות נפוצה: להשתמש ב-∠B+∠C=a2+a3=180∘\angle B+\angle C=a_2+a_3=180^\circ כדי להסיק ש-AD∥BCAD\parallel BC ולענות שהמרובע מקבילית - זוויות B ו-C נמצאות על הצלע BC, ולכן גם הן מראות ש-AB∥DCAB\parallel DC, ולא ש-AD∥BCAD\parallel BC.

סעיף ב(1)

תשובה:

240 קוביות

בקומה ה-kk מלמעלה יש מלבן של k×(k+1)k\times(k+1) קוביות, כלומר k(k+1)k(k+1) קוביות (במגדל הנתון: 2, 6, 12, 20, 30).

במגדל בן 8 קומות יש 1⋅2+2⋅3+…+8⋅91\cdot2+2\cdot3+\ldots+8\cdot9 קוביות. מציבים n=8n=8 בנוסחה:

8⋅9⋅103=240\frac{8\cdot9\cdot10}{3}=240

טעות נפוצה: להציב n=9n=9 (כי בקומה התחתונה יש מלבן 8×98\times9) ולקבל 9⋅10⋅113=330\frac{9\cdot10\cdot11}{3}=330 - nn הוא מספר הקומות.

סעיף ב(2)

תשובה:

74,912 קוביות

במגדל בן 12 קומות יש את הקומות 1⋅2,…,12⋅131\cdot2,\ldots,12\cdot13, ובמגדל בן 60 קומות - את הקומות 1⋅2,…,60⋅611\cdot2,\ldots,60\cdot61.

צריך להוסיף את הקומות 13⋅14,…,60⋅6113\cdot14,\ldots,60\cdot61 - הפרש הסכומים:

60⋅61⋅623−12⋅13⋅143=75640−728=74912\frac{60\cdot61\cdot62}{3}-\frac{12\cdot13\cdot14}{3}=75640-728=74912

טעות נפוצה: לחסר את הסכום עד הקומה ה-13, 75640−910=7473075640-910=74730 - כך לא נספרת הקומה ה-13, שגם היא חסרה במגדל.

סעיף ג

תשובה:

אין: f(x)=1f(x)=1 לכל xx

sin⁡(x+π)=−sin⁡x\sin(x+\pi)=-\sin x.

cos⁡(x+π2)=cos⁡xcos⁡π2−sin⁡xsin⁡π2=−sin⁡x\cos\left(x+\frac{\pi}{2}\right)=\cos x\cos\frac{\pi}{2}-\sin x\sin\frac{\pi}{2}=-\sin x.

לכן הסוגריים שווים ל-−2sin⁡x-2\sin x, ובריבוע: 4sin⁡2x4\sin^2x.

cos⁡(−x)=cos⁡x\cos(-x)=\cos x, ולכן 4(cos⁡(−x))2=4cos⁡2x4(\cos(-x))^2=4\cos^2x.

f(x)=4sin⁡2x+4cos⁡2x−3=4−3=1f(x)=4\sin^2x+4\cos^2x-3=4-3=1

f(x)=1f(x)=1 לכל xx, ולכן אין לגרף נקודות חיתוך עם ציר ה-xx.

טעות נפוצה: לכתוב cos⁡(x+π2)=sin⁡x\cos\left(x+\frac{\pi}{2}\right)=\sin x, כך שהסוגריים מתאפסים ו-f(x)=4cos⁡2x−3f(x)=4\cos^2x-3; ואז לענות שיש נקודות חיתוך, למשל x=π6x=\frac{\pi}{6}.

סעיף ד(1)

תשובה:

x≠1x\neq1, x≠2x\neq2, x≠5x\neq5

1h(x)\frac{1}{h(x)} מוגדרת כאשר h(x)h(x) מוגדרת וגם h(x)≠0h(x)\neq0.

hh מוגדרת עבור x≠2x\neq2, x≠5x\neq5, ומתאפסת רק בנקודה E(1,0)E(1,0).

תחום ההגדרה: x≠1x\neq1, x≠2x\neq2, x≠5x\neq5.

טעות נפוצה: לכתוב רק x≠2x\neq2, x≠5x\neq5 - ולשכוח שב-x=1x=1 המכנה h(x)h(x) מתאפס.

סעיף ד(2)

תשובה:

5 נקודות

בנקודת מפגש h2(x)=1h^2(x)=1, כלומר h(x)=1h(x)=1 או h(x)=−1h(x)=-1.

ענף שמאלי (x<2x<2): הגרף יורד מ-0 (האסימפטוטה y=0y=0) עד המינימום −1-1 בנקודה D, ואז עולה דרך E ל-+∞+\infty (ליד x=2x=2). הערך −1-1 מתקבל רק ב-D, והערך 1 מתקבל פעם אחת (בעלייה, אחרי E). 2 נקודות.

ענף אמצעי (2<x<52<x<5): הגרף עולה מ-−∞-\infty עד המקסימום −0.5-0.5 בנקודה F ויורד ל-−∞-\infty. מאחר ש-−1<−0.5-1<-0.5, הערך −1-1 מתקבל פעמיים (פעם בעלייה ופעם בירידה); הערך 1 לא מתקבל. 2 נקודות.

ענף ימני (x>5x>5): אין נקודות קיצון ואין חיתוך עם ציר ה-xx, ולכן הגרף יורד מ-+∞+\infty ל-0 ונשאר חיובי. הערך 1 מתקבל פעם אחת. נקודה אחת.

בסך הכול: 5 נקודות מפגש.

טעות נפוצה: לפתור רק h(x)=1h(x)=1 ולענות 2 נקודות - הפתרונות של h(x)=−1h(x)=-1 (ב-D ופעמיים בענף האמצעי) נשכחים.

שאלה 2 · סדרה הנדסית בת איברים, סדרה נגזרת וסכומים אין-סופיים במקומות זוגיים ואי-זוגיים

נתונה סדרה הנדסית שבה: 3n3n איברים (nn הוא מספר טבעי). כל איברי הסדרה: a1,a2,a3,…,a3na_1,a_2,a_3,\dots,a_{3n} הם חיוביים.

סכום איברי הסדרה ללא שני האיברים הראשונים גדול פי 9 מסכום איברי הסדרה ללא שני האיברים האחרונים.

נתון כי סכום nn האיברים האחרונים בסדרה גדול פי 6561 מסכום nn האיברים הראשונים בסדרה.

א.

מצאו את nn.

המשיכו את הסדרה הנתונה, כך שנוצרה סדרה הנדסית אין-סופית. נתון: B היא סדרה אין-סופית המקיימת לכל kk טבעי: bk=1ak⋅ak+1b_k=\frac1{a_k\cdot a_{k+1}}.

ב.

הוכיחו כי הסדרה B היא סדרה הנדסית, ומצאו את מנתה.

בסדרה B כופלים כל איבר שנמצא במקום זוגי ב-5. נתון כי לאחר ההכפלה, סכום האיברים שנמצאים במקומות האי-זוגיים גדול ב-35\frac35 מסכום האיברים שנמצאים במקומות הזוגיים.

ג.

מצאו את a1a_1.

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

n=4n=4

נסמן ב-qq את מנת הסדרה.

a3+a4+⋯+a3n=q2(a1+a2+⋯+a3n−2)a_3+a_4+\dots+a_{3n}=q^2\left(a_1+a_2+\dots+a_{3n-2}\right) (כל איבר בסכום הראשון גדול פי q2q^2 מהאיבר שנמצא שני מקומות לפניו), ולכן q2=9q^2=9, ומאחר שהאיברים חיוביים: q=3q=3.

nn האיברים הראשונים: a1,…,ana_1,\dots,a_n. nn האיברים האחרונים: a2n+1,…,a3na_{2n+1},\dots,a_{3n}. כל אחד מהאחרונים רחוק 2n2n מקומות מהאיבר המתאים בהתחלה (a2n+1=q2na1a_{2n+1}=q^{2n}a_1), ולכן:

a2n+1+⋯+a3n=q2n(a1+⋯+an)⇒32n=6561=38a_{2n+1}+\dots+a_{3n}=q^{2n}\left(a_1+\dots+a_n\right)\quad\Rightarrow\quad3^{2n}=6561=3^8

2n=82n=8, כלומר n=4n=4.

טעות נפוצה: לחשוב שההפרש בין המקומות הוא nn (כמו בין שליש לשליש הסמוך), לכתוב 3n=65613^n=6561 ולקבל n=8n=8.

סעיף ב

תשובה:

הוכחה; המנה 19\frac19

ak+1=3aka_{k+1}=3a_k, ולכן:

bk=1ak⋅3ak=13ak2b_k=\frac1{a_k\cdot3a_k}=\frac1{3a_k^2}
bk+1bk=3ak23ak+12=(akak+1)2=19\frac{b_{k+1}}{b_k}=\frac{3a_k^2}{3a_{k+1}^2}=\left(\frac{a_k}{a_{k+1}}\right)^2=\frac19

היחס קבוע, ולכן B סדרה הנדסית שמנתה 19\frac19.

טעות נפוצה: לחשוב שהמכפלה akak+1a_ka_{k+1} גדלה פי qq בכל צעד (כמו aka_k), ולענות שהמנה היא 13\frac13 - בפועל ak+1ak+2=q2⋅akak+1a_{k+1}a_{k+2}=q^2\cdot a_ka_{k+1}.

סעיף ג

תשובה:

a1=12a_1=\frac12

b1=13a12b_1=\frac1{3a_1^2}, ומנת B היא 19\frac19, ולכן לתת-הסדרות במקומות הזוגיים והאי-זוגיים המנה היא 181\frac1{81}.

Sodd=b11−181=8180b1S_{\text{odd}}=\frac{b_1}{1-\frac1{81}}=\frac{81}{80}b_1

b2=b19b_2=\frac{b_1}9, ולאחר הכפלה ב-5:

Seven=5⋅b191−181=5⋅980b1=4580b1S_{\text{even}}=5\cdot\frac{\frac{b_1}9}{1-\frac1{81}}=5\cdot\frac9{80}b_1=\frac{45}{80}b_1
Sodd−Seven=3680b1=920b1=35⇒b1=43S_{\text{odd}}-S_{\text{even}}=\frac{36}{80}b_1=\frac9{20}b_1=\frac35\quad\Rightarrow\quad b_1=\frac43

13a12=43\frac1{3a_1^2}=\frac43, כלומר a12=14a_1^2=\frac14, ו-a1>0a_1>0: a1=12a_1=\frac12.

טעות נפוצה: להשתמש במנה 19\frac19 גם לתת-הסדרות, לקבל 98b1−58b1=12b1=35\frac98b_1-\frac58b_1=\frac12b_1=\frac35, b1=65b_1=\frac65, ומכאן a1=518≈0.53a_1=\sqrt{\frac5{18}}\approx0.53.

שאלה 3 · טבלה דו-ממדית בפרמטר: התנדבות בקרב בנים ובנות

בבית ספר גדול נערך סקר ובו נבדק אם התלמידים מתנדבים בקהילה. בסקר השתתפו תלמידים רבים – בנים ובנות. בסקר נמצא שמספר הבנות המתנדבות גדול פי 2 ממספר הבנים המתנדבים, ומספר הבנות שאינן מתנדבות גדול פי 1121\frac12 ממספר הבנות המתנדבות. נסמן ב-pp את ההסתברות לבחור באקראי בן מתנדב מבין כלל המשתתפים בסקר.

א.

מצאו את ההסתברות לבחור באקראי בת מתנדבת מבין כלל הבנות שהשתתפו בסקר.

ב.

בוחרים באקראי ארבע בנות מבין הבנות שהשתתפו בסקר. מצאו את ההסתברות שבדיוק שלוש מהן מתנדבות.

ג(1).

הביעו באמצעות pp את ההסתברות לבחור באקראי בן שאינו מתנדב מבין כלל המשתתפים בסקר.

ג(2).

הראו כי תחום הערכים האפשרי בעבור pp הוא: 0<p<160<p<\frac16.

ידוע כי ההסתברות לבחור באקראי בת מבין משתתפי הסקר שאינם מתנדבים גדולה פי 2 מההסתברות לבחור באקראי בן מבין משתתפי הסקר שאינם מתנדבים.

ד.

מצאו את הערך של pp.

ה.

האם המאורעות "להתנדב" ו"להיות בת" תלויים זה בזה? נמקו את תשובתכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

25\frac25

נסמן ב-gg את מספר הבנות המתנדבות. מספר הבנות שאינן מתנדבות: 112g1\frac12g, ולכן מספר הבנות: g+1.5g=2.5gg+1.5g=2.5g.

P(מתנדבת∣בת)=g2.5g=25P(\text{מתנדבת}\mid\text{בת})=\frac{g}{2.5g}=\frac25

טעות נפוצה: לחלק במספר כל המתנדבים ולקבל 2b2b+b=23\frac{2b}{2b+b}=\frac23 (כאשר bb מספר הבנים המתנדבים) - זו ההסתברות שמתנדב שנבחר הוא בת.

סעיף ב

תשובה:

96625\frac{96}{625}

מספר המשתתפים גדול, ולכן הבחירות כמעט בלתי תלויות, ובכל בחירה ההסתברות לבת מתנדבת היא 25\frac25 (סעיף א).

נוסחת ברנולי עם n=4n=4, k=3k=3:

P=(43)(25)3⋅35=4⋅8125⋅35=96625P=\binom43\left(\frac25\right)^3\cdot\frac35=4\cdot\frac8{125}\cdot\frac35=\frac{96}{625}

טעות נפוצה: לשכוח את המקדם (43)=4\binom43=4 ולקבל 24625\frac{24}{625}.

סעיף ג(1)

תשובה:

1−6p1-6p

טבלת הסתברויות מתוך כלל המשתתפים:

בן מתנדב: pp. בת מתנדבת: פי 2 - 2p2p. בת שאינה מתנדבת: פי 1121\frac12 מהבנות המתנדבות - 1.5⋅2p=3p1.5\cdot2p=3p.

סכום התאים 1, ולכן בן שאינו מתנדב: 1−p−2p−3p=1−6p1-p-2p-3p=1-6p.

מתנדבלא מתנדב
בןpp1−6p1-6p
בת2p2p3p3p

טעות נפוצה: להכפיל את 1121\frac12 ב-pp (הבנים המתנדבים) במקום ב-2p2p, ולקבל 1−p−2p−1.5p=1−4.5p1-p-2p-1.5p=1-4.5p.

סעיף ג(2)

תשובה:

הוכחה

כל תא בטבלה הוא הסתברות של קבוצה שקיימת בסקר, ולכן חיובי.

p>0p>0 (ואז גם 2p2p, 3p3p חיוביים), ו-1−6p>01-6p>0, כלומר p<16p<\frac16.

לכן 0<p<160<p<\frac16.

טעות נפוצה: לבדוק רק את התאים pp, 2p2p, 3p3p ולקבל 0<p<130<p<\frac13 - שוכחים את התא 1−6p1-6p.

סעיף ד

תשובה:

p=215p=\frac2{15}

שתי ההסתברויות מותנות באותו מאורע - "אינו מתנדב" - ולכן המכנה P(לא מתנדב)P(\text{לא מתנדב}) משותף, והיחס בין ההסתברויות הוא היחס בין התאים:

3pP(לא מתנדב)=2⋅1−6pP(לא מתנדב)⇒3p=2−12p⇒p=215\frac{3p}{P(\text{לא מתנדב})}=2\cdot\frac{1-6p}{P(\text{לא מתנדב})}\quad\Rightarrow\quad3p=2-12p\quad\Rightarrow\quad p=\frac2{15}

215<16\frac2{15}<\frac16, ולכן הערך בתחום.

טעות נפוצה: לשים את הפי 2 בצד הלא נכון, 2⋅3p=1−6p2\cdot3p=1-6p, ולקבל p=112p=\frac1{12}.

סעיף ה

תשובה:

בלתי תלויים

P(מתנדב)=p+2p=3p=3⋅215=25P(\text{מתנדב})=p+2p=3p=3\cdot\frac2{15}=\frac25.

לפי סעיף א, P(מתנדב∣בת)=25P(\text{מתנדב}\mid\text{בת})=\frac25.

ההסתברויות שוות: הידיעה שהנבחרת בת אינה משנה את ההסתברות להתנדב, ולכן המאורעות בלתי תלויים.

(בדיקה: אצל הבנים P(מתנדב∣בן)=p1−5p=2/151/3=25P(\text{מתנדב}\mid\text{בן})=\frac{p}{1-5p}=\frac{2/15}{1/3}=\frac25 - אותה הסתברות.)

טעות נפוצה: להשוות את P(בת∣מתנדב)=23P(\text{בת}\mid\text{מתנדב})=\frac23 ל-P(מתנדב)=25P(\text{מתנדב})=\frac25 ולהסיק שהמאורעות תלויים - משווים הסתברות מותנית להסתברות של אותו מאורע: P(מתנדב∣בת)P(\text{מתנדב}\mid\text{בת}) מול P(מתנדב)P(\text{מתנדב}).

שאלה 4 · משולש חסום שבו ומשיק בקודקוד: משפט הסינוסים ויחסי שטחים

המשולש ABC חסום במעגל. המשיק למעגל בנקודה A חותך את המשך הצלע CB בנקודה E. חוצה הזווית BAC חותך את הצלע BC בנקודה F (ראו סרטוט).

ABCEF
א.

הוכיחו: ∠AEB=∠ABC−∠ACB\angle AEB=\angle ABC-\angle ACB.

נתון: ∠ABC=2∠ACB\angle ABC=2\angle ACB, BCAB=54\frac{BC}{AB}=\frac54.

ב(1).

הוכיחו: AE=ACAE=AC.

ב(2).

מצאו את היחס: ACAB\frac{AC}{AB}.

ב(3).

מצאו את היחס בין שטח המשולש ABF ובין שטח המשולש ACF.

נסמן את שטח המשולש ABF ב-SS.

ג.

הביעו באמצעות SS את שטח המשולש AEC.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

הוכחה

∠EAB\angle EAB היא זווית בין המשיק AEAE למיתר ABAB, ולכן היא שווה לזווית ההיקפית הנשענת על הקשת ABAB: ∠EAB=∠ACB\angle EAB=\angle ACB.

∠ABC\angle ABC היא זווית חיצונית למשולש AEBAEB (כי EE על המשך CBCB), ולכן ∠ABC=∠AEB+∠EAB\angle ABC=\angle AEB+\angle EAB.

מכאן ∠AEB=∠ABC−∠EAB=∠ABC−∠ACB\angle AEB=\angle ABC-\angle EAB=\angle ABC-\angle ACB.

טעות נפוצה: לשייך את הזווית בין המשיק AEAE למיתר ABAB לזווית ∠ABC\angle ABC - קודקוד הזווית ההיקפית המתאימה צריך להיות על הקשת שמול המיתר, כלומר CC.

סעיף ב(1)

תשובה:

הוכחה

נסמן x=∠ACBx=\angle ACB, ולכן ∠ABC=2x\angle ABC=2x.

לפי א: ∠AEB=2x−x=x\angle AEB=2x-x=x.

במשולש AECAEC: ∠AEC=x=∠ACE\angle AEC=x=\angle ACE, ולכן AE=ACAE=AC (מול זוויות שוות צלעות שוות).

טעות נפוצה: להסיק מ-∠AEB=∠EAB\angle AEB=\angle EAB ש-AE=ABAE=AB - השוויון הזה נותן EB=ABEB=AB (הצלעות שמול הזוויות השוות); את AE=ACAE=AC מקבלים במשולש AECAEC.

סעיף ב(2)

תשובה:

32\frac32

במשולש ABCABC: ∠BAC=180∘−3x\angle BAC=180^\circ-3x. לפי משפט הסינוסים:

BCAB=sin⁡(180∘−3x)sin⁡x=sin⁡3xsin⁡x=3−4sin⁡2x\frac{BC}{AB}=\frac{\sin(180^\circ-3x)}{\sin x}=\frac{\sin3x}{\sin x}=3-4\sin^2x

(כי sin⁡3x=sin⁡2xcos⁡x+cos⁡2xsin⁡x=sin⁡x(3−4sin⁡2x)\sin3x=\sin2x\cos x+\cos2x\sin x=\sin x(3-4\sin^2x).)

3−4sin⁡2x=543-4\sin^2x=\frac54, ולכן sin⁡2x=716\sin^2x=\frac{7}{16}, ו-cos⁡x=34\cos x=\frac34 (xx חדה, כי 3x<180∘3x<180^\circ).

ACAB=sin⁡2xsin⁡x=2cos⁡x=32\frac{AC}{AB}=\frac{\sin2x}{\sin x}=2\cos x=\frac32

טעות נפוצה: לשכוח להוציא שורש ולכתוב cos⁡x=1−sin⁡2x=916\cos x=1-\sin^2x=\frac{9}{16}, ולענות ACAB=2⋅916=98\frac{AC}{AB}=2\cdot\frac{9}{16}=\frac98.

סעיף ב(3)

תשובה:

23\frac23

למשולשים ABFABF ו-ACFACF גובה משותף מ-AA לישר BCBC, ולכן יחס השטחים הוא BFFC\frac{BF}{FC}.

AFAF חוצה את הזווית AA, ולפי משפט חוצה הזווית: BFFC=ABAC=23\frac{BF}{FC}=\frac{AB}{AC}=\frac23.

טעות נפוצה: להתייחס למשולשים כדומים ולהעלות את יחס הצלעות בריבוע, 49\frac49 - יש להם גובה משותף, והם אינם דומים.

סעיף ג

תשובה:

92S\frac92S

לפי ב(3): SACF=32SS_{ACF}=\frac32S, ולכן SABC=S+32S=52SS_{ABC}=S+\frac32S=\frac52S.

המשולשים EABEAB ו-ECAECA דומים: הזווית EE משותפת, ו-∠EAB=∠ECA=x\angle EAB=\angle ECA=x (סעיף א). יחס הדמיון ABCA=23\frac{AB}{CA}=\frac23.

SEABSECA=(23)2=49\frac{S_{EAB}}{S_{ECA}}=\left(\frac23\right)^2=\frac49

SABC=SECA−SEAB=59SECAS_{ABC}=S_{ECA}-S_{EAB}=\frac59S_{ECA}, ולכן SAEC=95⋅52S=92SS_{AEC}=\frac95\cdot\frac52S=\frac92S.

טעות נפוצה: לא להעלות את יחס הדמיון בריבוע: SEAB=23SECAS_{EAB}=\frac23S_{ECA}, ואז SABC=13SECAS_{ABC}=\frac13S_{ECA} ו-SAEC=152SS_{AEC}=\frac{15}{2}S.

שאלה 5 · מרובע חסום במעגל: מיתרים נתונים, משוואה ריבועית ב- ויחס גבהים

מרובע ABCD חסום במעגל שרדיוסו RR ומרכזו O (ראו סרטוט). נסמן: ∠DAB=α\angle DAB=\alpha, α\alpha היא זווית חדה.

OABCD
א.

הביעו את אורך האלכסון BD באמצעות α\alpha ו-RR.

נתון: BC=R2BC=R\sqrt2, CD=R2−3CD=R\sqrt{2-\sqrt3}.

ב.

חשבו את α\alpha.

נתון: BD הוא חוצה זווית ABC.

ג.

חשבו את גודל הזווית ABD.

נסמן ב-h1h_1 את הגובה שיורד מקודקוד A במשולש ABD, וב-h2h_2 את הגובה שיורד מקודקוד O במשולש BOD.

ד.

חשבו את h1h2\frac{h_1}{h_2}.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

BD=2Rsin⁡αBD=2R\sin\alpha

המשולש ABD חסום במעגל שרדיוסו RR, והצלע BD נמצאת מול הזווית ∠DAB=α\angle DAB=\alpha.

לפי משפט הסינוסים המורחב:

BDsin⁡α=2R⇒BD=2Rsin⁡α\frac{BD}{\sin\alpha}=2R\quad\Rightarrow\quad BD=2R\sin\alpha

טעות נפוצה: להשתמש בזווית המרכזית שנשענת על BD במקום בזווית ההיקפית, ולכתוב BD=2Rsin⁡2αBD=2R\sin2\alpha.

סעיף ב

תשובה:

α=60∘\alpha=60^\circ

במרובע חסום ∠BCD=180∘−α\angle BCD=180^\circ-\alpha, ו-cos⁡(180∘−α)=−cos⁡α\cos(180^\circ-\alpha)=-\cos\alpha.

מכפלת הצלעות: BC⋅CD=R22⋅2−3=R24−23=R2(3−1)2=(3−1)R2BC\cdot CD=R^2\sqrt2\cdot\sqrt{2-\sqrt3}=R^2\sqrt{4-2\sqrt3}=R^2\sqrt{(\sqrt3-1)^2}=(\sqrt3-1)R^2.

משפט הקוסינוסים במשולש BCD:

BD2=2R2+(2−3)R2+2(3−1)R2cos⁡αBD^2=2R^2+(2-\sqrt3)R^2+2(\sqrt3-1)R^2\cos\alpha

מציבים BD=2Rsin⁡αBD=2R\sin\alpha ומחלקים ב-R2R^2:

4(1−cos⁡2α)=4−3+2(3−1)cos⁡α ⇒ 4cos⁡2α+2(3−1)cos⁡α−3=04(1-\cos^2\alpha)=4-\sqrt3+2(\sqrt3-1)\cos\alpha\ \Rightarrow\ 4\cos^2\alpha+2(\sqrt3-1)\cos\alpha-\sqrt3=0

אגף שמאל מתפרק: (2cos⁡α−1)(2cos⁡α+3)=0(2\cos\alpha-1)(2\cos\alpha+\sqrt3)=0 (בדיקה: 4cos⁡2α+23cos⁡α−2cos⁡α−34\cos^2\alpha+2\sqrt3\cos\alpha-2\cos\alpha-\sqrt3).

cos⁡α=12\cos\alpha=\frac12, כלומר α=60∘\alpha=60^\circ; או cos⁡α=−32\cos\alpha=-\frac{\sqrt3}{2}, כלומר α=150∘\alpha=150^\circ - נפסל, כי α\alpha חדה.

טעות נפוצה: לכתוב cos⁡(180∘−α)=cos⁡α\cos(180^\circ-\alpha)=\cos\alpha, לקבל 4cos⁡2α−2(3−1)cos⁡α−3=04\cos^2\alpha-2(\sqrt3-1)\cos\alpha-\sqrt3=0, כלומר (2cos⁡α+1)(2cos⁡α−3)=0(2\cos\alpha+1)(2\cos\alpha-\sqrt3)=0, ולענות α=30∘\alpha=30^\circ.

סעיף ג

תשובה:

∠ABD=15∘\angle ABD=15^\circ

BD חוצה את הזווית ABC, ולכן ∠ABD=∠CBD\angle ABD=\angle CBD.

במשולש BCD (חסום במעגל שרדיוסו RR) הצלע CD נמצאת מול הזווית CBD:

sin⁡∠CBD=CD2R=2−32≈0.259\sin\angle CBD=\frac{CD}{2R}=\frac{\sqrt{2-\sqrt3}}{2}\approx0.259

זה sin⁡15∘\sin15^\circ: sin⁡15∘=sin⁡(45∘−30∘)=6−24\sin15^\circ=\sin(45^\circ-30^\circ)=\frac{\sqrt6-\sqrt2}{4}, ו-(6−24)2=8−21216=2−34\left(\frac{\sqrt6-\sqrt2}{4}\right)^2=\frac{8-2\sqrt{12}}{16}=\frac{2-\sqrt3}{4}.

∠CBD<∠CBD+∠BDC=α=60∘\angle CBD<\angle CBD+\angle BDC=\alpha=60^\circ, ולכן ∠CBD=15∘\angle CBD=15^\circ (ולא 165∘165^\circ).

לכן ∠ABD=15∘\angle ABD=15^\circ.

טעות נפוצה: להשתמש בצלע BC: sin⁡∠BDC=R22R=22\sin\angle BDC=\frac{R\sqrt2}{2R}=\frac{\sqrt2}{2}, ולענות ∠ABD=45∘\angle ABD=45^\circ - זו הזווית שמול BC, לא הזווית CBD.

סעיף ד

תשובה:

h1h2=1\frac{h_1}{h_2}=1

במשולש ABD: ∠BAD=60∘\angle BAD=60^\circ, ∠ABD=15∘\angle ABD=15^\circ, ולכן ∠ADB=180∘−60∘−15∘=105∘\angle ADB=180^\circ-60^\circ-15^\circ=105^\circ.

לפי משפט הסינוסים AB=2Rsin⁡105∘=2Rsin⁡75∘=2Rcos⁡15∘AB=2R\sin105^\circ=2R\sin75^\circ=2R\cos15^\circ.

הגובה מ-A ל-BD: h1=ABsin⁡∠ABD=2Rcos⁡15∘sin⁡15∘h_1=AB\sin\angle ABD=2R\cos15^\circ\sin15^\circ. לפי זהות הזווית הכפולה 2sin⁡15∘cos⁡15∘=sin⁡30∘2\sin15^\circ\cos15^\circ=\sin30^\circ, ולכן:

h1=Rsin⁡30∘=R2h_1=R\sin30^\circ=\frac R2

המשולש BOD שווה-שוקיים, והזווית המרכזית ∠BOD=2α=120∘\angle BOD=2\alpha=120^\circ. הגובה מ-O חוצה אותה:

h2=Rcos⁡60∘=R2h_2=R\cos60^\circ=\frac R2
h1h2=1\frac{h_1}{h_2}=1

(כלומר A ו-O נמצאות באותו מרחק מ-BD ובאותו צד שלו: AO∥BDAO\parallel BD.)

טעות נפוצה: להציב במשפט הסינוסים את הזווית שליד A במקום הזווית שמול AB, כלומר AB=2Rsin⁡60∘=R3AB=2R\sin60^\circ=R\sqrt3, ולקבל h1h2=32−62≈0.897\frac{h_1}{h_2}=\frac{3\sqrt2-\sqrt6}{2}\approx0.897.

שאלה 6 · פונקציה רציונלית עם פרמטר במכנה: חקירה, גרף מעל גרף ושטח

נתונה הפונקציה: f(x)=x2−4(x−a)2f(x)=\frac{x^2-4}{(x-a)^2}, 0<a<20<a<2 הוא פרמטר.

ענו על התת-סעיפים (1)-(5). הביעו את תשובותיכם באמצעות aa, אם יש צורך.

א(1).

מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה f(x)f(x).

א(2).

מצאו את משוואות האסימפטוטות המאונכות לצירים של הפונקציה f(x)f(x).

א(3).

מצאו את שיעורי נקודות החיתוך של גרף הפונקציה f(x)f(x) עם הצירים.

א(4).

מצאו את שיעור ה-xx של נקודת הקיצון של הפונקציה f(x)f(x), וקבעו את סוגה.

א(5).

סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה f(x)f(x).

נתונה הפונקציה: g(x)=x2(x−a)2g(x)=\frac{x^2}{(x-a)^2}, המוגדרת באותו התחום שבו מוגדרת הפונקציה f(x)f(x).

ב(1).

הוכיחו כי גרף הפונקציה g(x)g(x) נמצא כולו מעל גרף הפונקציה f(x)f(x).

ב(2).

הביעו באמצעות aa את השטח המוגבל על ידי הגרפים של הפונקציות f(x)f(x) ו-g(x)g(x), על ידי הישר x=−1x=-1 ועל ידי ציר ה-yy.

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א(1)

תשובה:

x≠ax\neq a

המכנה (x−a)2(x-a)^2 מתאפס רק ב-x=ax=a. תחום ההגדרה: x≠ax\neq a.

טעות נפוצה: להוציא מהתחום גם את x=±2x=\pm2 (אפסי המונה) - שם הפונקציה מוגדרת ושווה 0.

סעיף א(2)

תשובה:

x=ax=a, y=1y=1

ב-x=ax=a המכנה מתאפס והמונה שווה a2−4a^2-4. מאחר ש-0<a<20<a<2, a2−4<0≠0a^2-4<0\neq0, ולכן x=ax=a אסימפטוטה אנכית.

מעלות המונה והמכנה שוות (2), והמקדמים המובילים שניהם 1: y=1y=1.

טעות נפוצה: לכתוב y=0y=0, כאילו מעלת המכנה (x−a)2(x-a)^2 גבוהה ממעלת המונה - שתיהן 2.

סעיף א(3)

תשובה:

(2,0)(2,0), (−2,0)(-2,0), (0,−4a2)\left(0,-\frac{4}{a^2}\right)

f(x)=0f(x)=0: x2−4=0x^2-4=0, x=±2x=\pm2 (שניהם שונים מ-aa, כי a<2a<2). הנקודות (2,0)(2,0), (−2,0)(-2,0).

f(0)=−4(0−a)2=−4a2f(0)=\frac{-4}{(0-a)^2}=-\frac4{a^2}. הנקודה (0,−4a2)\left(0,-\frac4{a^2}\right).

טעות נפוצה: לכתוב (−a)2=−a2(-a)^2=-a^2 ולקבל (0,4a2)\left(0,\frac4{a^2}\right).

סעיף א(4)

תשובה:

x=4ax=\frac4a, מקסימום

f′(x)=2x(x−a)2−(x2−4)⋅2(x−a)(x−a)4=2x(x−a)−2(x2−4)(x−a)3=2(4−ax)(x−a)3f'(x)=\frac{2x(x-a)^2-(x^2-4)\cdot2(x-a)}{(x-a)^4}=\frac{2x(x-a)-2(x^2-4)}{(x-a)^3}=\frac{2(4-ax)}{(x-a)^3}

f′(x)=0f'(x)=0 כאשר x=4ax=\frac4a. מאחר ש-0<a<20<a<2: 4a>2>a\frac4a>2>a, כלומר הנקודה מימין לאסימפטוטה.

xxx<ax<aa<x<4aa<x<\frac4a4a\frac4ax>4ax>\frac4a
2(4−ax)2(4-ax)++++0−-
(x−a)3(x-a)^3−-++++
f′(x)f'(x)−-++0−-
f(x)f(x)↘↗מקסימום↘

ב-x=4ax=\frac4a נקודת מקסימום (ערכה f(4a)=44−a2f\left(\frac4a\right)=\frac{4}{4-a^2}).

טעות נפוצה: לפתוח את הסוגריים במונה כ-x2−ax−x2−4x^2-ax-x^2-4 (בלי להפוך את סימן ה-4), לקבל −2(ax+4)-2(ax+4), ומכאן "מינימום ב-x=−4ax=-\frac4a".

סעיף א(5)

תשובה:

אסימפטוטות x=ax=a, y=1y=1. משמאל ל-aa: הגרף מגיע מ-y=1y=1 (מלמטה), יורד דרך (−2,0)(-2,0) ו-(0,−4a2)\left(0,-\frac4{a^2}\right) ל-−∞-\infty. מימין ל-aa: עולה מ-−∞-\infty דרך (2,0)(2,0), חוצה את y=1y=1, מגיע למקסימום (4a,44−a2)\left(\frac4a,\frac4{4-a^2}\right) ויורד אל y=1y=1 מלמעלה

ליד x=ax=a המונה a2−4<0a^2-4<0 והמכנה ריבוע חיובי, ולכן f→−∞f\to-\infty משני צדי האסימפטוטה.

f(x)−1=x2−4−(x−a)2(x−a)2=2ax−4−a2(x−a)2f(x)-1=\frac{x^2-4-(x-a)^2}{(x-a)^2}=\frac{2ax-4-a^2}{(x-a)^2}

ההפרש שלילי עבור x<4+a22ax<\frac{4+a^2}{2a} וחיובי אחרי: משמאל הגרף מתחת ל-y=1y=1, והוא חוצה אותה ב-x=4+a22ax=\frac{4+a^2}{2a}, שנמצא בין 2 ל-4a\frac4a.

ענף שמאלי (x<ax<a, יורד): מ-y=1y=1 דרך (−2,0)(-2,0) ו-(0,−4a2)\left(0,-\frac4{a^2}\right) אל −∞-\infty.

ענף ימני (x>ax>a): עולה מ-−∞-\infty דרך (2,0)(2,0), חוצה את y=1y=1, מגיע למקסימום 44−a2>1\frac{4}{4-a^2}>1 ב-x=4ax=\frac4a, ויורד ושואף ל-y=1y=1 מלמעלה.

טעות נפוצה: לסרטט ענף אחד עולה ל-+∞+\infty ליד x=ax=a (כמו במכנה ממעלה אי-זוגית) - המכנה בריבוע, ולכן הסימן זהה משני הצדדים.

סעיף ב(1)

תשובה:

g(x)−f(x)=4(x−a)2>0g(x)-f(x)=\frac{4}{(x-a)^2}>0 לכל x≠ax\neq a

g(x)−f(x)=x2−(x2−4)(x−a)2=4(x−a)2g(x)-f(x)=\frac{x^2-(x^2-4)}{(x-a)^2}=\frac{4}{(x-a)^2}

המונה חיובי והמכנה ריבוע חיובי לכל x≠ax\neq a, ולכן g(x)>f(x)g(x)>f(x) בכל התחום.

טעות נפוצה: לחסר בלי סוגריים, לקבל g(x)−f(x)=−4(x−a)2g(x)-f(x)=-\frac{4}{(x-a)^2} ולהסיק שגרף ff מעל גרף gg.

סעיף ב(2)

תשובה:

S=4a(a+1)S=\frac{4}{a(a+1)}

בקטע −1≤x≤0-1\le x\le0 (משמאל לאסימפטוטה, כי a>0a>0) גרף gg מעל גרף ff:

S=∫−104(x−a)2 dx=[−4x−a]−10=−4−a−(−4−1−a)=4a−4a+1=4a(a+1)S=\int_{-1}^{0}\frac{4}{(x-a)^2}\,dx=\left[-\frac{4}{x-a}\right]_{-1}^{0}=-\frac{4}{-a}-\left(-\frac{4}{-1-a}\right)=\frac4a-\frac4{a+1}=\frac{4}{a(a+1)}

טעות נפוצה: להציב x=−1x=-1 כ-−1+a-1+a במקום −1−a-1-a, ולקבל 4a−41−a=4(1−2a)a(1−a)\frac4a-\frac4{1-a}=\frac{4(1-2a)}{a(1-a)}.

שאלה 7 · חקירת , השיקוף והשוואת אינטגרלים

נתונה הפונקציה: f(x)=x+x2+16f(x)=x+\sqrt{x^2+16}.

א(1).

מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה f(x)f(x).

א(2).

מצאו את שיעורי נקודות החיתוך של גרף הפונקציה f(x)f(x) עם ציר ה-xx (אם יש כאלה).

א(3).

מצאו את תחומי העלייה והירידה של הפונקציה f(x)f(x).

א(4).

מצאו את תחומי הקעירות כלפי מעלה (∪\cup) וכלפי מטה (∩\cap) של הפונקציה f(x)f(x) (אם יש כאלה).

ב.

סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה f(x)f(x).

נתונה הפונקציה: h(x)=−f(−x)h(x)=-f(-x). הפונקציות f(x)f(x) ו-h(x)h(x) מוגדרות באותו תחום.

ג.

באותה מערכת צירים שבה סרטטתם סקיצה של גרף הפונקציה f(x)f(x), הוסיפו בקו מקווקו סקיצה של גרף הפונקציה h(x)h(x).

נתון: a>0a>0 הוא פרמטר.

ד.

סדרו את הביטויים III-I שלפניכם מן הקטן ביותר אל הגדול ביותר (כתבו בצד שמאל את מספרו של הביטוי הקטן ביותר וכן הלאה).

I. ∫aa+1(f(x)−h(x))dx\int_a^{a+1}\left(f(x)-h(x)\right)dx

II. ∫−a−3−a−2(f(x)−h(x))dx\int_{-a-3}^{-a-2}\left(f(x)-h(x)\right)dx

III. ∫a+1a+2(f(x)−h(x))dx\int_{a+1}^{a+2}\left(f(x)-h(x)\right)dx

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א(1)

תשובה:

כל xx

צריך x2+16≥0x^2+16\ge0 - וזה מתקיים לכל xx (x2≥0x^2\ge0). לכן הפונקציה מוגדרת לכל xx.

טעות נפוצה: לפתור כאילו כתוב x2−16≥0x^2-16\ge0 ולענות x≤−4x\le-4 או x≥4x\ge4.

סעיף א(2)

תשובה:

אין נקודות חיתוך

x2+16=−x\sqrt{x^2+16}=-x מחייב x≤0x\le0. בהעלאה בריבוע: x2+16=x2x^2+16=x^2, כלומר 16=016=0 - סתירה.

אין נקודות חיתוך עם ציר ה-xx. (למעשה x2+16>x2=∣x∣≥−x\sqrt{x^2+16}>\sqrt{x^2}=|x|\ge-x, ולכן f(x)>0f(x)>0 לכל xx.)

טעות נפוצה: "לפרק" x2+16=x+4\sqrt{x^2+16}=x+4, לקבל f(x)=2x+4f(x)=2x+4 ולענות (−2,0)(-2,0).

סעיף א(3)

תשובה:

עולה בכל התחום; אין תחום ירידה

f′(x)=1+xx2+16=x2+16+xx2+16f'(x)=1+\frac{x}{\sqrt{x^2+16}}=\frac{\sqrt{x^2+16}+x}{\sqrt{x^2+16}}

x2+16>∣x∣≥−x\sqrt{x^2+16}>|x|\ge-x, ולכן המונה חיובי לכל xx, וגם המכנה. f′>0f'>0 - הפונקציה עולה בכל התחום.

טעות נפוצה: לראות ש-xx2+16<0\frac{x}{\sqrt{x^2+16}}<0 עבור x<0x<0 ולהסיק "ירידה ב-x<0x<0, עלייה ב-x>0x>0" - אבל ∣xx2+16∣<1\left|\frac{x}{\sqrt{x^2+16}}\right|<1, ולכן f′f' נשארת חיובית.

סעיף א(4)

תשובה:

קעורה כלפי מעלה (∪\cup) בכל התחום; קעירות כלפי מטה: אין

f′′(x)=x2+16−x⋅xx2+16x2+16=(x2+16)−x2(x2+16)32=16(x2+16)32>0f''(x)=\frac{\sqrt{x^2+16}-x\cdot\frac{x}{\sqrt{x^2+16}}}{x^2+16}=\frac{(x^2+16)-x^2}{(x^2+16)^{\frac32}}=\frac{16}{(x^2+16)^{\frac32}}>0

לכן הפונקציה קעורה כלפי מעלה בכל התחום.

טעות נפוצה: לטעות בסימן ולקבל f′′=−16(x2+16)3/2f''=\frac{-16}{(x^2+16)^{3/2}}, ומכאן "קעורה כלפי מטה בכל התחום".

סעיף ב

תשובה:

עולה מהאסימפטוטה y=0y=0 (כאשר x→−∞x\to-\infty, מעל הציר) דרך (0,4)(0,4) ל-+∞+\infty; קעורה כלפי מעלה

כאשר x→−∞x\to-\infty מכפילים בצמוד:

f(x)=x2−(x2+16)x−x2+16=−16x−x2+16f(x)=\frac{x^2-(x^2+16)}{x-\sqrt{x^2+16}}=\frac{-16}{x-\sqrt{x^2+16}}

המכנה שואף ל-−∞-\infty, ולכן f→0+f\to0^+: אסימפטוטה אופקית y=0y=0 משמאל. כאשר x→∞x\to\infty, f→∞f\to\infty.

נקודת החיתוך עם ציר ה-yy: f(0)=4f(0)=4.

-10-55510(0,4)

טעות נפוצה: לשרטט את הגרף חוצה את ציר ה-xx משמאל - לפי א(2) f>0f>0 בכל התחום, והגרף מתקרב לציר מלמעלה.

סעיף ג

תשובה:

שיקוף של ff סביב הראשית: h(x)=x−x2+16h(x)=x-\sqrt{x^2+16}, עולה מ-−∞-\infty דרך (0,−4)(0,-4) לאסימפטוטה y=0y=0 (מתחת לציר) כאשר x→∞x\to\infty

h(x)=−f(−x)=−(−x+x2+16)=x−x2+16h(x)=-f(-x)=-\left(-x+\sqrt{x^2+16}\right)=x-\sqrt{x^2+16} - שיקוף של גרף ff סביב ראשית הצירים.

הנקודה (0,4)(0,4) עוברת ל-(0,−4)(0,-4), והאסימפטוטה y=0y=0 עוברת לצד ימין. hh עולה (שיקוף סביב הראשית שומר על עלייה) וקעורה כלפי מטה. (באיור hh בצבע נפרד; בכתב יד - בקו מקווקו.)

-10-5510-10-5510(0,4)(0,-4)

טעות נפוצה: לשרטט −f(x)-f(x) (שיקוף סביב ציר ה-xx בלבד) - גרף יורד שמתקרב ל-0 משמאל, במקום גרף עולה שמתקרב ל-0 מימין.

סעיף ד

תשובה:

I<III<II\text{I}<\text{III}<\text{II}

f(x)−h(x)=2x2+16f(x)-h(x)=2\sqrt{x^2+16}

פונקציה זוגית וחיובית, שגדלה ככל ש-∣x∣|x| גדל. כל הקטעים באורך 1.

בגלל הזוגיות, II שווה לאינטגרל על הקטע הסימטרי [a+2,a+3][a+2,a+3].

שלושת הקטעים בצד החיובי: [a,a+1][a,a+1] (I), [a+1,a+2][a+1,a+2] (III), [a+2,a+3][a+2,a+3] (II). הפונקציה עולה שם, ולכן:

I<III<II\text{I}<\text{III}<\text{II}

טעות נפוצה: לחשוב ש-II הוא הקטן ביותר "כי הקטע שלו בצד השלילי" ולענות II<I<III\text{II}<\text{I}<\text{III} - האינטגרנד חיובי בכל מקום.

שאלה 8 · בעיית קיצון טריגונומטרית במקבילית: קטע מקודקוד לנקודה על צלע

נתונה מקבילית ABCDABCD שבה AB=2BCAB=2BC. הנקודה EE נמצאת על הצלע CDCD כך ש-DE=2CEDE=2CE. נסמן: ∠BCD=x\angle BCD=x. נתון: שטח המשולש BCEBCE הוא 12.

א.

הביעו באמצעות xx את אורך הצלע BCBC.

ב.

חשבו את האורך המינימלי של הקטע BEBE.

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

BC=6sin⁡xBC=\frac{6}{\sqrt{\sin x}}

נסמן BC=bBC=b. במקבילית CD=AB=2bCD=AB=2b.

DE=2CEDE=2CE ו-CE+DE=CD=2bCE+DE=CD=2b, ולכן 3CE=2b3CE=2b, כלומר CE=2b3CE=\frac{2b}3.

שטח המשולש BCEBCE לפי שתי צלעות והזווית שביניהן (xx היא הזווית שבין CBCB ל-CDCD, ו-EE על CDCD):

SBCE=12⋅BC⋅CE⋅sin⁡x=12⋅b⋅2b3⋅sin⁡x=b2sin⁡x3S_{BCE}=\frac12\cdot BC\cdot CE\cdot\sin x=\frac12\cdot b\cdot\frac{2b}3\cdot\sin x=\frac{b^2\sin x}{3}

b2sin⁡x3=12\frac{b^2\sin x}{3}=12, ולכן b2=36sin⁡xb^2=\frac{36}{\sin x} ו-BC=6sin⁡xBC=\frac{6}{\sqrt{\sin x}}.

טעות נפוצה: לחשב את CECE כשליש של BCBC במקום שליש של CDCD (CE=b3CE=\frac b3), לקבל b2sin⁡x6=12\frac{b^2\sin x}{6}=12 ו-BC=62sin⁡xBC=\frac{6\sqrt2}{\sqrt{\sin x}}.

סעיף ב

תשובה:

BEmin⁡=20=25≈4.47BE_{\min}=\sqrt{20}=2\sqrt5\approx4.47 (כאשר cos⁡x=1213\cos x=\frac{12}{13})

במשולש BCEBCE, לפי משפט הקוסינוסים:

BE2=b2+4b29−2⋅b⋅2b3cos⁡x=b2(139−43cos⁡x)BE^2=b^2+\frac{4b^2}9-2\cdot b\cdot\frac{2b}3\cos x=b^2\left(\frac{13}9-\frac43\cos x\right)

מציבים b2=36sin⁡xb^2=\frac{36}{\sin x}:

BE2=52−48cos⁡xsin⁡x,0°<x<180°BE^2=\frac{52-48\cos x}{\sin x},\qquad 0°<x<180°

נגזור את h(x)=52−48cos⁡xsin⁡xh(x)=\frac{52-48\cos x}{\sin x}:

h′(x)=48sin⁡x⋅sin⁡x−(52−48cos⁡x)cos⁡xsin⁡2x=48−52cos⁡xsin⁡2xh'(x)=\frac{48\sin x\cdot\sin x-(52-48\cos x)\cos x}{\sin^2x}=\frac{48-52\cos x}{\sin^2x}

h′(x)=0h'(x)=0 כאשר cos⁡x=4852=1213\cos x=\frac{48}{52}=\frac{12}{13}. משמאל לנקודה (cos⁡x>1213\cos x>\frac{12}{13}) h′<0h'<0 ומימין לה h′>0h'>0 - מינימום.

cos⁡x=1213\cos x=\frac{12}{13}, ולכן sin⁡x=513\sin x=\frac5{13}:

BE2=52−48⋅1213513=676−5765=20⇒BEmin⁡=20=25≈4.47BE^2=\frac{52-48\cdot\frac{12}{13}}{\frac5{13}}=\frac{676-576}{5}=20\quad\Rightarrow\quad BE_{\min}=\sqrt{20}=2\sqrt5\approx4.47

טעות נפוצה: לשכוח את הגורם 2 במשפט הקוסינוסים (BE2=b2(139−23cos⁡x)BE^2=b^2\left(\frac{13}9-\frac23\cos x\right)) - מקבלים cos⁡x=613\cos x=\frac6{13} ו-BE≈6.79BE\approx6.79.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.