דילוג לתוכן המרכזי

מתכונת במתמטיקה 571 - מתכונת 12 בדרך לבגרות

5 יח"ל · שאלון 035571 · 8 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן מתכונת במבנה של שאלון 571 (5 יח"ל), בדרך לבגרות: 8 שאלות, כל אחת בנויה כמו השאלה באותו מקום בבחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא, מוסבר צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון של השאלה.

שאלה 1 · שאלות קצרות מודרכות: אינדוקציה, חסם לחיתוך, גרף של ופונקציה קדומה

ענו על שניים מארבעת הסעיפים א–ד שלפניכם. אם תענו על יותר משני סעיפים, ייבדקו רק שתי התשובות הראשונות שבמחברתכם.

א.

נתון הסכום:

Sn=4⋅12−21⋅3+4⋅22−23⋅5+…+4n2−2(2n−1)(2n+1)S_n=\frac{4\cdot1^2-2}{1\cdot3}+\frac{4\cdot2^2-2}{3\cdot5}+\ldots+\frac{4n^2-2}{(2n-1)(2n+1)}
(1)

הראו כי לכל kk טבעי מתקיים: 2k2(2k+3)+4(k+1)2−2=2(k+1)2(2k+1)2k^2(2k+3)+4(k+1)^2-2=2(k+1)^2(2k+1).

(2)

הוכיחו באינדוקציה כי לכל nn טבעי מתקיים: Sn=2n22n+1S_n=\frac{2n^2}{2n+1}.

ב.

בתנועת נוער 80% מן החניכים משתתפים בטיולים, ו-45% מן החניכים משתתפים במחנה הקיץ.

(1)

הסבירו מדוע לפחות 25% מן החניכים משתתפים גם בטיולים וגם במחנה הקיץ.

(2)

נתון כי 30% מן החניכים משתתפים גם בטיולים וגם במחנה הקיץ. חשבו את ההסתברות שחניך שנבחר באקראי מבין המשתתפים בטיולים משתתף במחנה, ואת ההסתברות שחניך שנבחר באקראי מבין המשתתפים במחנה משתתף בטיולים. איזו מהן גדולה יותר?

ג.

בסרטוט שלפניכם מתואר גרף הפונקציה f(x)f(x), המוגדרת לכל xx. לפונקציה f(x)f(x) יש אסימפטוטה אחת בלבד, y=0y=0, ונקודת חיתוך אחת בלבד עם ציר ה-xx, (6,0)(6,0). נקודות הקיצון של f(x)f(x) הן (2,4)(2,4) ו-(8,−2)(8,-2), והן מסומנות בסרטוט.

נתונה הפונקציה g(x)=1(f(x))2g(x)=\frac{1}{(f(x))^2}.

(2,4)(6,0)(8,-2)
(1)

מצאו את תחום ההגדרה של g(x)g(x) ואת האסימפטוטה האנכית שלה.

(2)

הראו כי g′(x)=−2f′(x)(f(x))3g'(x)=\frac{-2f'(x)}{(f(x))^3}, ומצאו את שיעורי נקודות הקיצון של g(x)g(x) וקבעו את סוגן.

(3)

מצאו כמה נקודות משותפות יש לגרף g(x)g(x) ולישר y=18y=\frac18, וכמה נקודות משותפות יש לו ולישר y=1y=1.

ד.

נתונה הפונקציה f(x)=6x(x2+1)2f(x)=\frac{6x}{(x^2+1)^2}, המוגדרת לכל xx. g(x)g(x) היא פונקציה שהנגזרת שלה מקיימת g′(x)=f(x)g'(x)=f(x), וגרף g(x)g(x) עובר דרך הנקודה (0,1)(0,1).

(1)

הראו כי הנגזרת של הפונקציה h(x)=−3x2+1h(x)=\frac{-3}{x^2+1} היא f(x)f(x).

(2)

מצאו את g(x)g(x).

(3)

מצאו את נקודת הקיצון של g(x)g(x) וקבעו את סוגה, ומצאו את משוואת האסימפטוטה האופקית של g(x)g(x).

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א(1)

תשובה:

שני האגפים שווים ל-4k3+10k2+8k+24k^3+10k^2+8k+2

פותחים סוגריים בשני האגפים.

אגף שמאל: 4k3+6k2+4k2+8k+4−2=4k3+10k2+8k+24k^3+6k^2+4k^2+8k+4-2=4k^3+10k^2+8k+2.

אגף ימין: (k+1)2(2k+1)=(k2+2k+1)(2k+1)=2k3+k2+4k2+2k+2k+1=2k3+5k2+4k+1(k+1)^2(2k+1)=(k^2+2k+1)(2k+1)=2k^3+k^2+4k^2+2k+2k+1=2k^3+5k^2+4k+1, ולכן 2(k+1)2(2k+1)=4k3+10k2+8k+22(k+1)^2(2k+1)=4k^3+10k^2+8k+2.

שני האגפים שווים.

טעות נפוצה: לפתוח 4(k+1)24(k+1)^2 כ-4k2+44k^2+4 (לשכוח את האיבר האמצעי 8k8k), ולקבל באגף שמאל 4k3+10k2+24k^3+10k^2+2, שאינו שווה לאגף ימין.

סעיף א(2)

תשובה:

הוכחה

בסיס (n=1n=1): S1=4−21⋅3=23S_1=\frac{4-2}{1\cdot3}=\frac23, ו-2⋅122+1=23\frac{2\cdot1^2}{2+1}=\frac23. נכון.

הנחה: עבור kk טבעי כלשהו Sk=2k22k+1S_k=\frac{2k^2}{2k+1}.

צעד: צריך להוכיח Sk+1=2(k+1)22k+3S_{k+1}=\frac{2(k+1)^2}{2k+3}. האיבר ה-(k+1)(k+1) הוא 4(k+1)2−2(2k+1)(2k+3)\frac{4(k+1)^2-2}{(2k+1)(2k+3)}:

Sk+1=2k22k+1+4(k+1)2−2(2k+1)(2k+3)=2k2(2k+3)+4(k+1)2−2(2k+1)(2k+3)S_{k+1}=\frac{2k^2}{2k+1}+\frac{4(k+1)^2-2}{(2k+1)(2k+3)}=\frac{2k^2(2k+3)+4(k+1)^2-2}{(2k+1)(2k+3)}

לפי סעיף א(1) המונה שווה ל-2(k+1)2(2k+1)2(k+1)^2(2k+1), ולכן:

Sk+1=2(k+1)2(2k+1)(2k+1)(2k+3)=2(k+1)22k+3S_{k+1}=\frac{2(k+1)^2(2k+1)}{(2k+1)(2k+3)}=\frac{2(k+1)^2}{2k+3}

לפי עקרון האינדוקציה הטענה נכונה לכל nn טבעי.

טעות נפוצה: לבדוק את הנוסחה עבור n=1,2,3n=1,2,3 ולהסיק שהיא נכונה לכל nn - בדיקת מקרים אינה הוכחה; חסר שלב הצעד.

סעיף ב(1)

תשובה:

P(T∩C)≥0.8+0.45−1=0.25P(T\cap C)\ge0.8+0.45-1=0.25

נבחר חניך באקראי. TT - משתתף בטיולים, CC - משתתף במחנה. P(T)=0.8P(T)=0.8, P(C)=0.45P(C)=0.45.

לפי נוסחת האיחוד: P(T∩C)=P(T)+P(C)−P(T∪C)P(T\cap C)=P(T)+P(C)-P(T\cup C).

הסתברות של כל מאורע היא לכל היותר 1, ולכן P(T∪C)≤1P(T\cup C)\le1 ו:

P(T∩C)≥0.8+0.45−1=0.25P(T\cap C)\ge0.8+0.45-1=0.25

טעות נפוצה: לחשב 0.8⋅0.45=0.360.8\cdot0.45=0.36 כאילו המאורעות בלתי תלויים - אין נתון כזה, והחסם התחתון האמיתי הוא 0.25.

סעיף ב(2)

תשובה:

P(C∣T)=0.375P(C|T)=0.375, P(T∣C)=23P(T|C)=\frac23; השנייה גדולה יותר

P(C∣T)=P(T∩C)P(T)=0.30.8=0.375,P(T∣C)=P(T∩C)P(C)=0.30.45=23P(C|T)=\frac{P(T\cap C)}{P(T)}=\frac{0.3}{0.8}=0.375,\qquad P(T|C)=\frac{P(T\cap C)}{P(C)}=\frac{0.3}{0.45}=\frac23

ההסתברות השנייה גדולה יותר: המונה זהה, ומחלקים במאורע המתנה הקטן יותר (P(C)=0.45<0.8P(C)=0.45<0.8).

טעות נפוצה: להחליף את המכנים ולחשב P(C∣T)=0.30.45P(C|T)=\frac{0.3}{0.45}, ומכאן להסיק שההסתברות הראשונה היא הגדולה.

סעיף ג(1)

תשובה:

x≠6x\ne6; אסימפטוטה אנכית x=6x=6

gg מוגדרת היכן ש-f(x)≠0f(x)\ne0. ff מתאפסת רק ב-x=6x=6, ולכן התחום: x≠6x\ne6.

כאשר x→6x\to6, f(x)→0f(x)\to0, ולכן (f(x))2→0+(f(x))^2\to0^+ ו-g(x)→+∞g(x)\to+\infty משני הצדדים: אסימפטוטה אנכית x=6x=6.

טעות נפוצה: לחשוב שגם ל-gg יש אסימפטוטה y=0y=0 כמו ל-ff - כאשר f→0f\to0 באינסוף, g→+∞g\to+\infty.

סעיף ג(2)

תשובה:

מינימום (2,116)\left(2,\frac{1}{16}\right) ומינימום (8,14)\left(8,\frac14\right)

g(x)=(f(x))−2g(x)=(f(x))^{-2}, ולפי כלל השרשרת: g′(x)=−2(f(x))−3⋅f′(x)=−2f′(x)(f(x))3g'(x)=-2(f(x))^{-3}\cdot f'(x)=\frac{-2f'(x)}{(f(x))^3}.

g′=0g'=0 רק היכן ש-f′=0f'=0: x=2x=2 ו-x=8x=8.

ב-x=2x=2: משמאל f′>0f'>0 ומימין f′<0f'<0, ו-f>0f>0 - לכן g′g' עובר מ-−- ל-++: מינימום, g(2)=142=116g(2)=\frac{1}{4^2}=\frac{1}{16}.

ב-x=8x=8: משמאל f′<0f'<0 ומימין f′>0f'>0, ו-f<0f<0 (המכנה שלילי) - לכן g′g' עובר מ-−- ל-++: מינימום, g(8)=1(−2)2=14g(8)=\frac{1}{(-2)^2}=\frac14.

טעות נפוצה: להסיק שלנקודת המינימום של ff מתאימה נקודת מקסימום של gg (כמו ב-1f\frac1f) ולענות max⁡(8,14)\max\left(8,\frac14\right) - הריבוע הופך את −2-2 ל-4, ובשני המקרים gg מקבלת מינימום היכן ש-∣f∣|f| מקסימלית.

סעיף ג(3)

תשובה:

עם y=18y=\frac18: 2 נקודות; עם y=1y=1: 4 נקודות

מהלך gg: בענף השמאלי (x<6x<6) יורדת מ-+∞+\infty עד 116\frac{1}{16} ועולה ל-+∞+\infty; בענף הימני יורדת מ-+∞+\infty עד 14\frac14 ועולה ל-+∞+\infty.

y=18y=\frac18: 116<18<14\frac{1}{16}<\frac18<\frac14 - הישר חותך את הענף השמאלי פעמיים ואינו מגיע לענף הימני: 2 נקודות.

y=1y=1: הגובה גדול משני המינימומים - 2 נקודות בכל ענף: 4 נקודות.

טעות נפוצה: להשוות את 18\frac18 רק למינימום השמאלי ולענות 4 נקודות גם עבור y=18y=\frac18 - בענף הימני g≥14>18g\ge\frac14>\frac18.

סעיף ד(1)

תשובה:

h′(x)=6x(x2+1)2h'(x)=\frac{6x}{(x^2+1)^2}

h(x)=−3(x2+1)−1h(x)=-3(x^2+1)^{-1}, ולפי כלל השרשרת:

h′(x)=−3⋅(−1)(x2+1)−2⋅2x=6x(x2+1)2=f(x)h'(x)=-3\cdot(-1)(x^2+1)^{-2}\cdot2x=\frac{6x}{(x^2+1)^2}=f(x)

טעות נפוצה: לשכוח לכפול בנגזרת הפנימית 2x2x ולקבל h′(x)=3(x2+1)2h'(x)=\frac{3}{(x^2+1)^2}.

סעיף ד(2)

תשובה:

g(x)=4−3x2+1g(x)=4-\frac{3}{x^2+1}

כל פונקציה קדומה של ff היא מהצורה g(x)=−3x2+1+Cg(x)=\frac{-3}{x^2+1}+C.

g(0)=−31+C=1⇒C=4g(0)=\frac{-3}{1}+C=1\quad\Rightarrow\quad C=4

g(x)=4−3x2+1g(x)=4-\frac{3}{x^2+1}.

טעות נפוצה: לשכוח את הקבוע ולענות g(x)=−3x2+1g(x)=\frac{-3}{x^2+1} - הגרף שלה עובר ב-(0,−3)(0,-3), לא ב-(0,1)(0,1).

סעיף ד(3)

תשובה:

מינימום (0,1)(0,1); אסימפטוטה y=4y=4

g′(x)=f(x)=6x(x2+1)2g'(x)=f(x)=\frac{6x}{(x^2+1)^2}. המכנה חיובי, ולכן הסימן כסימן xx: g′<0g'<0 עבור x<0x<0 ו-g′>0g'>0 עבור x>0x>0. ב-x=0x=0 מינימום: (0,1)(0,1).

כאשר x→±∞x\to\pm\infty, 3x2+1→0\frac{3}{x^2+1}\to0, ולכן g(x)→4g(x)\to4: אסימפטוטה אופקית y=4y=4.

טעות נפוצה: לכתוב את האסימפטוטה של ff, y=0y=0, במקום לחשב את הגבול של gg עצמה, y=4y=4.

שאלה 2 · סדרה הנדסית עם מנה 2: איבר אמצעי ומכפלת איברים

ana_n היא סדרה הנדסית שהמנה שלה q=2q=2. נתון: a2⋅a8=64a_2\cdot a_8=64.

א.

הראו כי a2⋅a8=a52a_2\cdot a_8=a_5^2, ומצאו את שתי האפשרויות ל-a5a_5.

ב.

נתון a5>0a_5>0. מצאו את a1a_1.

ג.

מצאו את nn שעבורו a1⋅an=64a_1\cdot a_n=64.

ד.

חשבו את המכפלה a1⋅a2⋅…⋅a9a_1\cdot a_2\cdot\ldots\cdot a_9.

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

a5=8a_5=8 או a5=−8a_5=-8

a2⋅a8=a1q⋅a1q7=a12q8=(a1q4)2=a52a_2\cdot a_8=a_1q\cdot a_1q^7=a_1^2q^8=\left(a_1q^4\right)^2=a_5^2.

a52=64a_5^2=64, ולכן a5=±8a_5=\pm8.

טעות נפוצה: לבלבל עם סדרה חשבונית ולחשב a5=642=32a_5=\frac{64}{2}=32 - בסדרה הנדסית האיבר האמצעי מקיים a52=a2a8a_5^2=a_2a_8.

סעיף ב

תשובה:

a1=12a_1=\frac12

a5=a1⋅24=8a_5=a_1\cdot2^4=8, ולכן a1=816=12a_1=\frac{8}{16}=\frac12.

טעות נפוצה: לכתוב a5=a1⋅25a_5=a_1\cdot2^5 ולקבל a1=832=14a_1=\frac{8}{32}=\frac14.

סעיף ג

תשובה:

n=9n=9

a1⋅an=a12qn−1=14⋅2n−1=2n−3a_1\cdot a_n=a_1^2q^{n-1}=\frac14\cdot2^{n-1}=2^{n-3}.

2n−3=64=262^{n-3}=64=2^6, ולכן n=9n=9. (כמו בסעיף א: 1+9=2+81+9=2+8 - מקומות שסכומם 10.)

טעות נפוצה: לשכוח את a1a_1 ולפתור an=64a_n=64: 12⋅2n−1=64\frac12\cdot2^{n-1}=64, ומקבלים n=8n=8.

סעיף ד

תשובה:

89=2278^9=2^{27}

מזווגים: a1a9=a2a8=a3a7=a4a6=a52=64a_1a_9=a_2a_8=a_3a_7=a_4a_6=a_5^2=64.

a1⋅…⋅a9=644⋅a5=224⋅8=227=89a_1\cdot\ldots\cdot a_9=64^4\cdot a_5=2^{24}\cdot8=2^{27}=8^9

טעות נפוצה: לספור תשעה זוגות ולכתוב 649=25464^9=2^{54} - יש ארבעה זוגות ועוד האיבר האמצעי a5a_5.

שאלה 3 · הסתברות מסקר: אי-תלות, הסתברות מותנית וברנולי במספרים

במועדון גדול מאוד נערך סקר: 25% מהנשים חברות המועדון קוראות עיתון בוקר. מספר הגברים במועדון גדול פי 2 ממספר הנשים שקוראות עיתון בוקר.

א.

נסמן ב-WW את מספר הנשים. הביעו באמצעות WW את מספר הנשים הקוראות ואת מספר הגברים, והראו שההסתברות לבחור גבר היא 13\frac13.

ב.

ידוע שהמאורעות "נבחר גבר" ו-"נבחר/ה קורא/ת עיתון" בלתי תלויים. מהי ההסתברות שחבר מועדון שנבחר באקראי קורא עיתון? מהי ההסתברות לבחור גבר שקורא עיתון?

ג.

נבחר באקראי חבר/ת מועדון, וידוע שהוא/היא קורא/ת עיתון. מהי ההסתברות שזו אישה?

ד.

בוחרים באקראי 4 חברי מועדון. מהי ההסתברות שבדיוק 2 מהם גברים שקוראים עיתון?

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

0.25W0.25W נשים קוראות, 0.5W0.5W גברים; P(גבר)=13P(\text{גבר})=\frac13

נשים קוראות: 0.25W0.25W. גברים: 2⋅0.25W=0.5W2\cdot0.25W=0.5W.

P(גבר)=0.5W0.5W+W=0.51.5=13P(\text{גבר})=\frac{0.5W}{0.5W+W}=\frac{0.5}{1.5}=\frac13

טעות נפוצה: לחלק את מספר הגברים במספר הנשים ולקבל 0.5WW=12\frac{0.5W}{W}=\frac12.

סעיף ב

תשובה:

P(קורא)=0.25P(\text{קורא})=0.25; P(גבר וקורא)=112P(\text{גבר וקורא})=\frac1{12}

אם "גבר" ו"קורא" בלתי תלויים, גם "אישה" ו"קורא" בלתי תלויים, ולכן P(קורא)=P(קורא∣אישה)=0.25P(\text{קורא})=P(\text{קורא}\mid\text{אישה})=0.25.

P(גבר וקורא)=P(גבר)⋅P(קורא)=13⋅14=112P(\text{גבר וקורא})=P(\text{גבר})\cdot P(\text{קורא})=\frac13\cdot\frac14=\frac1{12}

טעות נפוצה: לחשב את P(קורא)P(\text{קורא}) רק מהנשים, 23⋅0.25=16\frac23\cdot0.25=\frac16, ולשכוח את הגברים הקוראים.

סעיף ג

תשובה:

23\frac23

מאי-התלות: P(אישה∣קורא)=P(אישה)=1−13=23P(\text{אישה}\mid\text{קורא})=P(\text{אישה})=1-\frac13=\frac23.

בדיקה: P(אישה וקוראת)=23⋅14=16P(\text{אישה וקוראת})=\frac23\cdot\frac14=\frac16, ו-1/61/4=23\frac{1/6}{1/4}=\frac23.

טעות נפוצה: לענות בהסתברות החיתוך P(אישה וקוראת)=16P(\text{אישה וקוראת})=\frac16 במקום בהסתברות המותנית.

סעיף ד

תשובה:

72620736≈0.035\frac{726}{20736}\approx0.035

הצלחה: "גבר שקורא", p=112p=\frac1{12} (סעיף ב). המועדון גדול מאוד - ברנולי עם n=4n=4, k=2k=2:

P=(42)(112)2(1112)2=6⋅12120736=72620736≈0.035P=\binom42\left(\frac1{12}\right)^2\left(\frac{11}{12}\right)^2=6\cdot\frac{121}{20736}=\frac{726}{20736}\approx0.035

טעות נפוצה: לקחת p=0.25p=0.25 (קורא כלשהו) ולקבל 6⋅116⋅916≈0.2116\cdot\frac1{16}\cdot\frac9{16}\approx0.211.

שאלה 4 · שני מעגלים משיקים: קטעי משיקים, זווית ישרה ורדיוס - מודרך

שני מעגלים משיקים זה לזה מבחוץ בנקודה AA (ראו סרטוט). הנקודה OO היא מרכז המעגל השמאלי. מעבירים בנקודה AA משיק משותף לשני המעגלים. BB ו-CC הן נקודות ההשקה של ישר נוסף שמשיק לשני המעגלים. שני המשיקים נחתכים בנקודה MM.

OABMC
א.

הוכיחו כי MB=MA=MCMB=MA=MC.

ב.

הוכיחו כי ∢BAC=90∘\sphericalangle BAC=90^\circ.

ג.

נתון: AB=12AB=12, AC=5AC=5.

חשבו את BCBC ואת AMAM.

ד.
(1)

הסבירו מדוע OM⊥ABOM\perp AB, ונסמן ב-NN את נקודת החיתוך של OMOM ו-ABAB. חשבו את MNMN.

(2)

חשבו את רדיוס המעגל שמרכזו OO.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

הוכחה

MBMB ו-MAMA הם שני משיקים למעגל שמרכזו OO היוצאים מאותה נקודה MM, ולכן MB=MAMB=MA.

MAMA ו-MCMC הם שני משיקים למעגל הימני היוצאים מ-MM, ולכן MA=MCMA=MC.

לכן MB=MA=MCMB=MA=MC.

טעות נפוצה: לנמק MA=MCMA=MC בכך ש"MM באמצע" - זה מה שצריך להוכיח, לא נימוק. הנימוק הוא שוויון קטעי משיקים מנקודה למעגל.

סעיף ב

תשובה:

הוכחה

לפי סעיף א, MM אמצע BCBC (MB=MCMB=MC), ולכן AMAM תיכון במשולש ABCABC.

AM=MB=BC2AM=MB=\frac{BC}{2}: התיכון לצלע BCBC שווה למחצית הצלע, ולפי המשפט ההפוך לתיכון ליתר, המשולש ישר-זווית ב-AA.

טעות נפוצה: לקבוע שהזווית הישרה היא ∢AMB\sphericalangle AMB (כאילו AM⊥BCAM\perp BC). הזווית הישרה היא מול הצלע שהתיכון אליה שווה למחציתה, כלומר ב-AA.

סעיף ג

תשובה:

BC=13BC=13, AM=6.5AM=6.5

לפי סעיף ב, המשולש ABCABC ישר-זווית ב-AA: BC=122+52=13BC=\sqrt{12^2+5^2}=13.

לפי סעיף א, AM=BC2=6.5AM=\frac{BC}{2}=6.5.

טעות נפוצה: לחבר את הניצבים ולכתוב BC=12+5=17BC=12+5=17.

סעיף ד(1)

תשובה:

MN=2.5MN=2.5

OA=OBOA=OB (רדיוסים) ו-MA=MBMA=MB (סעיף א): גם OO וגם MM במרחקים שווים מ-AA ומ-BB, ולכן OMOM הוא האנך האמצעי של ABAB (OBMAOBMA דלתון). לכן OM⊥ABOM\perp AB ו-AN=AB2=6AN=\frac{AB}{2}=6.

במשולש ANMANM (ישר-זווית ב-NN): MN=6.52−62=6.25=2.5MN=\sqrt{6.5^2-6^2}=\sqrt{6.25}=2.5.

טעות נפוצה: לחבר במקום לחסר במשפט פיתגורס: MN=6.52+62≈8.85MN=\sqrt{6.5^2+6^2}\approx8.85. AMAM הוא היתר במשולש ANMANM.

סעיף ד(2)

תשובה:

15.615.6

OA⊥AMOA\perp AM (רדיוס מאונך למשיק), ולכן המשולש OAMOAM ישר-זווית ב-AA, ו-ANAN הגובה ליתר.

ריבוע הגובה ליתר שווה למכפלת קטעי היתר: AN2=ON⋅MNAN^2=ON\cdot MN, כלומר 36=ON⋅2.536=ON\cdot2.5, ולכן ON=14.4ON=14.4.

OA=ON2+AN2=14.42+62=243.36=15.6OA=\sqrt{ON^2+AN^2}=\sqrt{14.4^2+6^2}=\sqrt{243.36}=15.6

טעות נפוצה: לעצור ב-ON=14.4ON=14.4 ולענות שזה הרדיוס. ONON הוא ניצב; הרדיוס הוא היתר OAOA.

שאלה 5 · טרפז חסום במעגל: זוויות, משפט הסינוסים ומשוואה טריגונומטרית (מודרך)

נתון טרפז ABCD (AB∥DC)(AB\parallel DC), החסום במעגל. המשכי הצלעות AD ו-BC נפגשים בנקודה E, כמתואר בסרטוט.

נתון: ∠ACB=45∘\angle ACB=45^\circ.

נסמן: ∠CDE=α\angle CDE=\alpha, AC=kAC=k.

ABCDE
א.

הסבירו מדוע ∠ABC=α\angle ABC=\alpha, ומדוע גם ∠DAB=α\angle DAB=\alpha.

ב.

הראו כי ∠DAC=2α−135∘\angle DAC=2\alpha-135^\circ, ומצאו את ∠ADC\angle ADC.

ג.

הביעו באמצעות α\alpha ו-kk את אורכי הצלעות AB ו-DC.

ד.

נתון כי שטח המשולש ABE גדול פי 2 משטח המשולש DCE.

הסבירו מדוע ABDC=2\frac{AB}{DC}=\sqrt2, ומצאו את α\alpha.

ה.

נתון k=8k=8. חשבו את רדיוס המעגל (בדיוק של שתי ספרות אחרי הנקודה).

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

∠ABC=∠CDE\angle ABC=\angle CDE (זווית חיצונית במרובע חסום שווה לזווית הפנימית שמולה); טרפז חסום הוא שווה שוקיים, ולכן ∠DAB=∠ABC=α\angle DAB=\angle ABC=\alpha

ABCD מרובע חסום במעגל, ו-∠CDE\angle CDE היא הזווית החיצונית שלו בקודקוד D. זווית חיצונית במרובע חסום שווה לזווית הפנימית שמולה, כלומר ל-∠ABC\angle ABC. לכן ∠ABC=α\angle ABC=\alpha.

(אפשר גם כך: ∠ADC=180∘−α\angle ADC=180^\circ-\alpha, וזוויות נגדיות במרובע חסום משלימות ל-180∘180^\circ.)

טרפז החסום במעגל הוא טרפז שווה שוקיים, וזוויות הבסיס שלו שוות: ∠DAB=∠ABC=α\angle DAB=\angle ABC=\alpha.

טעות נפוצה: להפעיל את משפט הזוויות הנגדיות ישירות על ∠CDE\angle CDE ולכתוב ∠ABC=180∘−α\angle ABC=180^\circ-\alpha - ∠CDE\angle CDE היא הזווית החיצונית, לא ∠ADC\angle ADC.

סעיף ב

תשובה:

∠DAC=α−(135∘−α)=2α−135∘\angle DAC=\alpha-(135^\circ-\alpha)=2\alpha-135^\circ; ∠ADC=180∘−α\angle ADC=180^\circ-\alpha

במשולש ABC: ∠CAB=180∘−α−45∘=135∘−α\angle CAB=180^\circ-\alpha-45^\circ=135^\circ-\alpha.

∠DAC=∠DAB−∠CAB=α−(135∘−α)=2α−135∘\angle DAC=\angle DAB-\angle CAB=\alpha-(135^\circ-\alpha)=2\alpha-135^\circ

∠ADC\angle ADC צמודה ל-∠CDE\angle CDE (A, D, E על ישר אחד): ∠ADC=180∘−α\angle ADC=180^\circ-\alpha.

טעות נפוצה: לכתוב ∠ADC=α\angle ADC=\alpha - לבלבל בין הזווית הפנימית בקודקוד D לבין הזווית החיצונית ∠CDE\angle CDE.

סעיף ג

תשובה:

AB=2k2sin⁡αAB=\frac{\sqrt2k}{2\sin\alpha}, DC=ksin⁡(2α−135∘)sin⁡αDC=\frac{k\sin(2\alpha-135^\circ)}{\sin\alpha}

במשולש ABC, לפי משפט הסינוסים:

ABsin⁡45∘=ksin⁡α ⇒ AB=2k2sin⁡α\frac{AB}{\sin45^\circ}=\frac{k}{\sin\alpha}\ \Rightarrow\ AB=\frac{\sqrt2k}{2\sin\alpha}

במשולש ACD, לפי משפט הסינוסים (DC מול ∠DAC\angle DAC, AC מול ∠ADC\angle ADC):

DCsin⁡(2α−135∘)=ksin⁡(180∘−α) ⇒ DC=ksin⁡(2α−135∘)sin⁡α\frac{DC}{\sin(2\alpha-135^\circ)}=\frac{k}{\sin(180^\circ-\alpha)}\ \Rightarrow\ DC=\frac{k\sin(2\alpha-135^\circ)}{\sin\alpha}

טעות נפוצה: לקחת את הזווית ∠ACD\angle ACD (=∠CAB=135∘−α=\angle CAB=135^\circ-\alpha, זוויות מתחלפות) כזווית שמול DC, ולקבל DC=ksin⁡(135∘−α)sin⁡αDC=\frac{k\sin(135^\circ-\alpha)}{\sin\alpha} - מול DC נמצאת ∠DAC\angle DAC.

סעיף ד

תשובה:

α=82.5∘\alpha=82.5^\circ

DC∥ABDC\parallel AB, ולכן △DCE∼△ABE\triangle DCE\sim\triangle ABE, ויחס השטחים שווה לריבוע יחס הדמיון: (ABDC)2=2\left(\frac{AB}{DC}\right)^2=2, כלומר ABDC=2\frac{AB}{DC}=\sqrt2.

מסעיף ג:

ABDC=22sin⁡(2α−135∘)=2 ⇒ sin⁡(2α−135∘)=12\frac{AB}{DC}=\frac{\sqrt2}{2\sin(2\alpha-135^\circ)}=\sqrt2\ \Rightarrow\ \sin(2\alpha-135^\circ)=\frac12

2α−135∘=30∘2\alpha-135^\circ=30^\circ או 2α−135∘=150∘2\alpha-135^\circ=150^\circ, כלומר α=82.5∘\alpha=82.5^\circ או α=142.5∘\alpha=142.5^\circ.

α\alpha זווית בסיס במשולש ABE, ולכן α<90∘\alpha<90^\circ: α=82.5∘\alpha=82.5^\circ.

טעות נפוצה: לכתוב ABDC=2\frac{AB}{DC}=2; אז sin⁡(2α−135∘)=24\sin(2\alpha-135^\circ)=\frac{\sqrt2}4 ומקבלים α≈77.4∘\alpha\approx77.4^\circ.

סעיף ה

תשובה:

R≈4.03R\approx4.03

המעגל חוסם את המשולש ABC. לפי משפט הסינוסים המורחב, ACsin⁡∠ABC=2R\frac{AC}{\sin\angle ABC}=2R:

2R=8sin⁡82.5∘≈80.9914≈8.07 ⇒ R≈4.032R=\frac{8}{\sin82.5^\circ}\approx\frac{8}{0.9914}\approx8.07\ \Rightarrow\ R\approx4.03

טעות נפוצה: לשכוח את ה-2 במשפט ולכתוב R=8sin⁡82.5∘≈8.07R=\frac{8}{\sin82.5^\circ}\approx8.07.

שאלה 6 · פונקציית שורש: צמצום, חקירה וגרף של

נתונה הפונקציה: f(x)=(x−3)2(x+2)x+2f(x)=\frac{(x-3)^2(x+2)}{\sqrt{x+2}}.

א.

מצאו את תחום ההגדרה של f(x)f(x). הראו כי בתחום זה f(x)=(x−3)2x+2f(x)=(x-3)^2\sqrt{x+2}, והסבירו מדוע לפונקציה אין אסימפטוטה אנכית.

ב.

מצאו את שיעורי נקודות החיתוך של גרף הפונקציה עם הצירים.

ג.

הראו כי f′(x)=5(x−3)(x+1)2x+2f'(x)=\frac{5(x-3)(x+1)}{2\sqrt{x+2}}, ומצאו את שיעורי נקודות הקיצון של f(x)f(x) ואת סוגן.

ד.

סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה f(x)f(x).

ה.

נתונה הפונקציה g(x)=−f(x+2)g(x)=-f(x+2).

מצאו את תחום ההגדרה של g(x)g(x) ואת שיעורי נקודות הקיצון שלה, וקבעו את סוגן.

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

x>−2x>-2; כאשר x→−2+x\to-2^+, f(x)→0f(x)\to0

השורש במכנה: x+2>0x+2>0, כלומר x>−2x>-2.

בתחום x+2x+2=x+2\frac{x+2}{\sqrt{x+2}}=\sqrt{x+2}, ולכן f(x)=(x−3)2x+2f(x)=(x-3)^2\sqrt{x+2}.

אסימפטוטה אנכית יכולה להיות רק ב-x=−2x=-2, אבל שם f(x)=(x−3)2x+2→25⋅0=0f(x)=(x-3)^2\sqrt{x+2}\to25\cdot0=0 - הפונקציה לא שואפת לאינסוף.

טעות נפוצה: לכתוב תחום x≥−2x\ge-2 - ב-x=−2x=-2 המכנה של הנוסחה הנתונה מתאפס.

סעיף ב

תשובה:

(3,0)(3,0), (0,92)(0,9\sqrt2)

ציר ה-xx: המונה מתאפס ב-x=3x=3 וב-x=−2x=-2, אבל x=−2x=-2 לא בתחום. לכן (3,0)(3,0).

ציר ה-yy: f(0)=92f(0)=9\sqrt2. הנקודה (0,92)(0,9\sqrt2).

טעות נפוצה: לכתוב גם (−2,0)(-2,0) - זו נקודה מחוץ לתחום.

סעיף ג

תשובה:

max⁡(−1,16)\max(-1,16), min⁡(3,0)\min(3,0)

כלל המכפלה על (x−3)2x+2(x-3)^2\sqrt{x+2}:

f′(x)=2(x−3)x+2+(x−3)22x+2=(x−3)[4(x+2)+(x−3)]2x+2=5(x−3)(x+1)2x+2f'(x)=2(x-3)\sqrt{x+2}+\frac{(x-3)^2}{2\sqrt{x+2}}=\frac{(x-3)\left[4(x+2)+(x-3)\right]}{2\sqrt{x+2}}=\frac{5(x-3)(x+1)}{2\sqrt{x+2}}

f′=0f'=0 כאשר x=−1x=-1 או x=3x=3 (שתיהן בתחום).

טבלת סימנים: עבור −2<x<−1-2<x<-1: f′>0f'>0; עבור −1<x<3-1<x<3: f′<0f'<0; עבור x>3x>3: f′>0f'>0.

לכן max⁡(−1,f(−1))=(−1,16⋅1)=(−1,16)\max(-1,f(-1))=(-1,16\cdot1)=(-1,16) ו-min⁡(3,0)\min(3,0).

טעות נפוצה: לחשוב ש-x=3x=3 היא רק נקודת חיתוך עם ציר ה-xx ולא נקודת קיצון, ולענות רק max⁡(−1,16)\max(-1,16) - הנגזרת מחליפה שם סימן, והגרף משיק לציר.

סעיף ד

תשובה:

מהנקודה הריקה (−2,0)(-2,0) עולה עד max⁡(−1,16)\max(-1,16), יורד דרך (0,92)(0,9\sqrt2) עד min⁡(3,0)\min(3,0) (משיק לציר ה-xx), ועולה ל-∞\infty

הגרף מתחיל בעיגול ריק ב-(−2,0)(-2,0), עולה עד המקסימום (−1,16)(-1,16), יורד דרך (0,92)≈(0,12.73)(0,9\sqrt2)\approx(0,12.73) עד (3,0)(3,0) - שם הוא נוגע בציר ה-xx (מינימום) - ועולה שוב.

-3-2-1123455101520(-2,0)maxmin

טעות נפוצה: לסרטט את הגרף חוצה את ציר ה-xx ב-(3,0)(3,0) ויורד מתחתיו - (x−3)2≥0(x-3)^2\ge0 ו-x+2>0\sqrt{x+2}>0, ולכן f≥0f\ge0 בכל התחום.

סעיף ה

תשובה:

x>−4x>-4; min⁡(−3,−16)\min(-3,-16), max⁡(1,0)\max(1,0)

f(x+2)f(x+2) מוגדרת כאשר x+2>−2x+2>-2, כלומר x>−4x>-4 (הזזה 2 יחידות שמאלה).

ההזזה מעבירה את נקודות הקיצון של ff ל-x=−1−2=−3x=-1-2=-3 ול-x=3−2=1x=3-2=1, והשיקוף ביחס לציר ה-xx (−f-f) הופך את סוגן ואת סימן הערך:

המקסימום (−1,16)(-1,16) הופך למינימום (−3,−16)(-3,-16), והמינימום (3,0)(3,0) הופך למקסימום (1,0)(1,0).

טעות נפוצה: להזיז ימינה ולקבל min⁡(1,−16)\min(1,-16), max⁡(5,0)\max(5,0) ותחום x>0x>0.

שאלה 7 · הפונקציות ו-: חיוביות, זוגיות וקיצון באפס של פונקציה אחרת

נתונה הפונקציה: f(x)=tan⁡(x)+xf(x)=\tan(x)+x.

ענו על הסעיפים א-ב בעבור התחום: 0≤x≤3π20\le x\le\frac{3\pi}{2}.

א.

מצאו את תחום ההגדרה של f(x)f(x) ואת משוואות האסימפטוטות שלה המאונכות לציר ה-xx.

ב.

נתון כי בתחום 0<x<3π20<x<\frac{3\pi}{2} גרף f(x)f(x) חותך את ציר ה-xx בנקודה אחת בלבד, x≈2.029x\approx2.029.

הראו כי f(x)f(x) עולה בכל אחד מהקטעים של תחום ההגדרה, ומצאו את תחומי החיוביות והשליליות של f(x)f(x).

ג.

נתונה הפונקציה g(x)=xsin⁡(x)g(x)=x\sin(x), המוגדרת לכל xx.

האם g(x)g(x) זוגית, אי-זוגית, או לא זוגית ולא אי-זוגית? הוכיחו.

ד.
(1)

הראו כי g′(x)=cos⁡(x)⋅f(x)g'(x)=\cos(x)\cdot f(x) לכל xx בתחום ההגדרה של ff, והסיקו שבתחום 0<x<3π20<x<\frac{3\pi}2 יש ל-g(x)g(x) נקודת קיצון אחת בלבד. מצאו את שיעוריה וקבעו את סוגה.

(2)

סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה g(x)g(x) בתחום −3π2≤x≤3π2-\frac{3\pi}2\le x\le\frac{3\pi}2.

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

0≤x<π20\le x<\frac\pi2 או π2<x<3π2\frac\pi2<x<\frac{3\pi}2; x=π2x=\frac\pi2, x=3π2x=\frac{3\pi}2

tan⁡x\tan x אינו מוגדר כאשר cos⁡x=0\cos x=0; בתחום הנתון: x=π2x=\frac\pi2, x=3π2x=\frac{3\pi}2.

תחום: 0≤x<π20\le x<\frac\pi2 או π2<x<3π2\frac\pi2<x<\frac{3\pi}2.

בשתי הנקודות tan⁡x\tan x שואף לאינסוף ו-xx סופי - אסימפטוטות x=π2x=\frac\pi2, x=3π2x=\frac{3\pi}2.

טעות נפוצה: להוציא גם את x=0x=0 - כאן אין 1x\frac1x, ו-f(0)=tan⁡0+0=0f(0)=\tan0+0=0.

סעיף ב

תשובה:

חיוביות: 0<x<π20<x<\frac\pi2 או 2.029<x<3π22.029<x<\frac{3\pi}2; שליליות: π2<x<2.029\frac\pi2<x<2.029

f′(x)=1cos⁡2x+1>0f'(x)=\frac{1}{\cos^2x}+1>0

ולכן ff עולה בכל קטע של התחום.

0<x<π20<x<\frac\pi2: f(0)=0f(0)=0 והפונקציה עולה, ולכן f>0f>0.

π2<x<3π2\frac\pi2<x<\frac{3\pi}2: ff עולה ומתאפסת רק ב-2.0292.029, ולכן שלילית לפני (f(2)≈−0.185f(2)\approx-0.185) וחיובית אחרי (f(3)≈2.857f(3)\approx2.857).

טעות נפוצה: להסיק מכך ש-f′>0f'>0 שהפונקציה עולה בכל 0≤x<3π20\le x<\frac{3\pi}2 כקטע אחד, ולכן חיובית לכל x>0x>0 - באסימפטוטה x=π2x=\frac\pi2 היא קופצת ל-−∞-\infty.

סעיף ג

תשובה:

g(x)g(x) זוגית

sin⁡(−x)=−sin⁡x\sin(-x)=-\sin x, ולכן:

g(−x)=(−x)sin⁡(−x)=(−x)(−sin⁡x)=xsin⁡x=g(x)g(-x)=(-x)\sin(-x)=(-x)(-\sin x)=x\sin x=g(x)

gg זוגית.

טעות נפוצה: "xx אי-זוגית ו-sin⁡x\sin x אי-זוגית, ולכן gg אי-זוגית" - מכפלה של שתי אי-זוגיות היא זוגית (שני המינוסים מתבטלים).

סעיף ד(1)

תשובה:

max⁡(2.029, 1.820)\max(2.029,\,1.820)

g′(x)=sin⁡x+xcos⁡xg'(x)=\sin x+x\cos x. היכן ש-cos⁡x≠0\cos x\neq0:

cos⁡x⋅f(x)=cos⁡x(sin⁡xcos⁡x+x)=sin⁡x+xcos⁡x=g′(x)\cos x\cdot f(x)=\cos x\left(\frac{\sin x}{\cos x}+x\right)=\sin x+x\cos x=g'(x)

ב-x=π2x=\frac\pi2 (שם ff אינה מוגדרת): g′=1+0≠0g'=1+0\neq0. בשאר התחום cos⁡x≠0\cos x\neq0, ולכן g′=0g'=0 רק כאשר f=0f=0: x≈2.029x\approx2.029.

ליד 2.0292.029: cos⁡x<0\cos x<0, ו-ff עוברת ממינוס לפלוס, ולכן g′=cos⁡x⋅fg'=\cos x\cdot f עוברת מפלוס למינוס - מקסימום.

g(2.029)=2.029sin⁡2.029≈1.820g(2.029)=2.029\sin2.029\approx1.820.

טעות נפוצה: לקבוע ש-x=π2x=\frac\pi2 נקודת קיצון כי cos⁡π2=0\cos\frac\pi2=0 - שם הנוסחה cos⁡x⋅f(x)\cos x\cdot f(x) אינה תקפה, וישירות g′(π2)=1g'(\frac\pi2)=1.

סעיף ד(2)

תשובה:

מינימום (0,0)(0,0), מקסימום (±2.029,1.820)(\pm2.029,1.820), אפסים 0,±π0,\pm\pi, קצוות (±3π2,−3π2)(\pm\frac{3\pi}2,-\frac{3\pi}2); סימטרי ביחס לציר ה-yy

ל-x≥0x\ge0: g(0)=0g(0)=0; gg עולה עד המקסימום (2.029,1.820)(2.029,1.820), יורדת דרך (π,0)(\pi,0) עד g(3π2)=3π2⋅(−1)≈−4.71g(\frac{3\pi}2)=\frac{3\pi}2\cdot(-1)\approx-4.71.

gg זוגית, ולכן משקפים ביחס לציר ה-yy. ב-(0,0)(0,0) הגרף עובר מירידה לעלייה - מינימום.

maxmaxmin

טעות נפוצה: לשקף ביחס לראשית (כמו באי-זוגית), כך שהענף השמאלי יורד מתחת לציר ליד 0 - לפי ג, gg זוגית, ו-g(−1)=g(1)>0g(-1)=g(1)>0.

שאלה 8 · משיק להיפרבולה: סכום ניצבים מינימלי ומקסימלי

נתונה הפונקציה f(x)=1xf(x)=\frac{1}{x}. מעבירים משיק לגרף f(x)f(x) בנקודה שבה x=tx=t, כאשר 12≤t≤4\frac12\le t\le4.

המשיק חותך את ציר ה-xx בנקודה AA ואת ציר ה-yy בנקודה BB. OO היא ראשית הצירים.

א.

הראו שמשוואת המשיק היא y=−1t2x+2ty=-\frac{1}{t^2}x+\frac{2}{t}.

ב.

מצאו את שיעורי הנקודות AA ו-BB באמצעות tt.

ג.

מצאו את שיעור ה-xx של נקודת ההשקה שעבורו סכום הניצבים OA+OBOA+OB מינימלי.

ד.

מצאו את שיעור ה-xx של נקודת ההשקה שעבורו סכום הניצבים מקסימלי.

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

y−1t=−1t2(x−t)y-\frac1t=-\frac1{t^2}(x-t), ומכאן y=−xt2+2ty=-\frac{x}{t^2}+\frac2t

f′(x)=−1x2f'(x)=-\frac1{x^2}, ולכן שיפוע המשיק −1t2-\frac{1}{t^2} ונקודת ההשקה (t,1t)\left(t,\frac1t\right):

y−1t=−1t2(x−t) ⇒ y=−xt2+1t+1t=−xt2+2ty-\frac1t=-\frac{1}{t^2}(x-t)\ \Rightarrow\ y=-\frac{x}{t^2}+\frac1t+\frac1t=-\frac{x}{t^2}+\frac2t

טעות נפוצה: להציב את הנקודה עם סימן הפוך, y−1t=−1t2(x+t)y-\frac1t=-\frac1{t^2}(x+t), ולקבל y=−xt2y=-\frac{x}{t^2} - ישר דרך הראשית.

סעיף ב

תשובה:

A(2t,0)A(2t,0), B(0,2t)B\left(0,\frac2t\right)

AA: y=0y=0: xt2=2t\frac{x}{t^2}=\frac2t, כלומר x=2tx=2t.

BB: x=0x=0: y=2ty=\frac2t.

טעות נפוצה: לחלק במקום לכפול ב-t2t^2 ולקבל A(2t,0)A\left(\frac2t,0\right).

סעיף ג

תשובה:

x=1x=1

L(t)=2t+2tL(t)=2t+\frac2t. L′(t)=2−2t2=0L'(t)=2-\frac{2}{t^2}=0, ולכן t2=1t^2=1 ו-t=1t=1 (בתחום).

L′<0L'<0 ב-t<1t<1 ו-L′>0L'>0 ב-t>1t>1: מינימום, L(1)=4L(1)=4.

טעות נפוצה: לגזור 2t\frac2t כ-2t2\frac{2}{t^2} (בלי מינוס), לקבל L′>0L'>0 בכל התחום ולענות שהמינימום בקצה, x=12x=\frac12.

סעיף ד

תשובה:

x=4x=4

הנקודה הפנימית היא מינימום, ולכן בודקים את הקצוות: L(12)=1+4=5L\left(\frac12\right)=1+4=5, L(4)=8+12=8.5L(4)=8+\frac12=8.5.

המקסימום ב-x=4x=4.

טעות נפוצה: לבדוק רק את הקצה t=12t=\frac12 (שבו OBOB הכי גדול) ולענות x=12x=\frac12.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.