דילוג לתוכן המרכזי

מתכונת במתמטיקה 571 - מתכונת 3 בדרך לבגרות

5 יח"ל · שאלון 035571 · 8 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן מתכונת במבנה של שאלון 571 (5 יח"ל), בדרך לבגרות: 8 שאלות, כל אחת בנויה כמו השאלה באותו מקום בבחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא, מוסבר צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון של השאלה.

שאלה 1 · שאלות קצרות מודרכות: יחס רדיוסים, ביטויי ברנולי, קיצון של ושטח מתחת ל-, סדרת זוויות

ענו על שניים מארבעת הסעיפים א–ד שלפניכם. אם תענו על יותר משני סעיפים, ייבדקו רק שתי התשובות הראשונות שבמחברתכם.

בסרטוט שלפניכם משולש ABCABC. הנקודה DD נמצאת על הצלע BCBC.

נתון: AB=10AB=10, AC=6AC=6.

BCAD
א(1).

הסבירו מדוע sin⁡∠ADB=sin⁡∠ADC\sin\angle ADB=\sin\angle ADC.

א(2).

מצאו את היחס בין רדיוס המעגל החוסם את משולש ABDABD ובין רדיוס המעגל החוסם את משולש ACDACD.

ב.

ההסתברות שזרע שנשתל ינבט היא 0.9, בלי תלות בזרעים האחרים. שותלים 3 זרעים.

לפניכם שני ביטויים:

ביטוי 1: 1−0.131-0.1^3

ביטוי 2: 3⋅0.92⋅0.1+0.933\cdot0.9^2\cdot0.1+0.9^3

קבעו איזו מן ההסתברויות I-III מחושבת על ידי ביטוי 1 ואיזו על ידי ביטוי 2, וחשבו את ההסתברות שנותרה.

I. ההסתברות שלפחות זרע אחד ינבט.

II. ההסתברות שלפחות שני זרעים ינבטו.

III. ההסתברות שבדיוק שני זרעים ינבטו.

בסרטוט שלפניכם הגרף של פונקציית הנגזרת f′(x)=x(x−3)2f'(x)=x(x-3)^2 של פונקציה f(x)f(x).

ג(1).

מצאו את שיעורי ה-xx של נקודות הקיצון של f′(x)f'(x), והסבירו מדוע בנקודות אלה הגרף של f′′(x)f''(x) חותך את ציר ה-xx.

ג(2).

חשבו את השטח המוגבל על ידי גרף f′′(x)f''(x), ציר ה-xx וציר ה-yy ברביע הראשון, ואת השטח המוגבל על ידי גרף f′′(x)f''(x) וציר ה-xx ברביע הרביעי.

במעגל שמרכזו OO ורדיוסו 2 בונים סדרה אין-סופית של משולשים שווי שוקיים, ששוקיהם רדיוסים וזוויות הראש שלהם זוויות מרכזיות.

זווית הראש של המשולש הראשון (ΔAOB\Delta AOB) היא 80∘80^\circ, וזווית הראש של כל משולש נוסף קטנה פי 2 מזווית הראש של המשולש שלפניו.

80°40°OABC
ד(1).

הראו שזוויות הראש של המשולשים הן סדרה הנדסית אין-סופית מתכנסת, וחשבו את הסכום של כל זוויות הראש.

ד(2).

חשבו את השטחים של שלושת המשולשים הראשונים (בדיוק של שתי ספרות אחרי הנקודה העשרונית), וקבעו אם שטחי המשולשים הם סדרה הנדסית.

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א(1)

תשובה:

הזוויות צמודות (סכומן 180∘180^\circ), ולזוויות משלימות אותו סינוס

DD על הצלע BCBC, ולכן ∠ADB\angle ADB ו-∠ADC\angle ADC זוויות צמודות: ∠ADB=180∘−∠ADC\angle ADB=180^\circ-\angle ADC.

לפי הזהות sin⁡(180∘−θ)=sin⁡θ\sin(180^\circ-\theta)=\sin\theta:

sin⁡∠ADB=sin⁡(180∘−∠ADC)=sin⁡∠ADC\sin\angle ADB=\sin(180^\circ-\angle ADC)=\sin\angle ADC

טעות נפוצה: להסיק מאותו נימוק ש-cos⁡∠ADB=cos⁡∠ADC\cos\angle ADB=\cos\angle ADC - לזוויות משלימות הקוסינוסים נגדיים: cos⁡(180∘−θ)=−cos⁡θ\cos(180^\circ-\theta)=-\cos\theta.

סעיף א(2)

תשובה:

RABD:RACD=5:3R_{ABD}:R_{ACD}=5:3

במשולש ABDABD הצלע שמול ∠ADB\angle ADB היא AB=10AB=10; במשולש ACDACD הצלע שמול ∠ADC\angle ADC היא AC=6AC=6.

משפט הסינוסים המורחב:

2RABD=10sin⁡∠ADB,2RACD=6sin⁡∠ADC2R_{ABD}=\frac{10}{\sin\angle ADB},\qquad 2R_{ACD}=\frac{6}{\sin\angle ADC}

לפי סעיף א(1) המכנים שווים, ולכן RABDRACD=106=53\frac{R_{ABD}}{R_{ACD}}=\frac{10}{6}=\frac53.

טעות נפוצה: להפוך את היחס ולענות 3:53:5 - הרדיוס של המשולש ABDABD גדול יותר, כי הצלע שמול הזווית ב-DD ארוכה יותר.

סעיף ב

תשובה:

ביטוי 1 - I; ביטוי 2 - II; הסתברות III: 0.2430.243

ביטוי 1: 0.130.1^3 היא ההסתברות שאף זרע לא ינבט. המשלים שלה: לפחות זרע אחד נובט - הסתברות I.

ביטוי 2: 3⋅0.92⋅0.13\cdot0.9^2\cdot0.1 - בדיוק שניים נובטים (3 מקומות אפשריים לזרע שלא נבט), ו-0.930.9^3 - שלושתם נובטים. יחד: לפחות שניים - הסתברות II.

הסתברות III היא רק האיבר הראשון של ביטוי 2:

P(בדיוק שניים)=(32)⋅0.92⋅0.1=3⋅0.81⋅0.1=0.243P(\text{בדיוק שניים})=\binom32\cdot0.9^2\cdot0.1=3\cdot0.81\cdot0.1=0.243

טעות נפוצה: להתאים את ביטוי 2 ל-III ולענות שהסתברות III היא 0.9720.972 - האיבר 0.930.9^3 מוסיף את המקרה שכל שלושת הזרעים נבטו.

סעיף ג(1)

תשובה:

x=1x=1 ו-x=3x=3

גוזרים את f′(x)=x(x−3)2f'(x)=x(x-3)^2 לפי כלל המכפלה:

f′′(x)=(x−3)2+x⋅2(x−3)=(x−3)(x−3+2x)=(x−3)(3x−3)=3(x−1)(x−3)f''(x)=(x-3)^2+x\cdot2(x-3)=(x-3)(x-3+2x)=(x-3)(3x-3)=3(x-1)(x-3)

f′′(x)=0f''(x)=0 ב-x=1x=1 וב-x=3x=3, ובכל אחת מהנקודות f′′f'' מחליפה סימן - ולכן אלה נקודות הקיצון של f′f' (מקסימום ב-x=1x=1, מינימום ב-x=3x=3, כמו בסרטוט).

f′′f'' היא הנגזרת של f′f', ולכן בנקודות הקיצון של f′f' היא מתאפסת ומחליפה סימן: הגרף שלה חותך שם את ציר ה-xx.

טעות נפוצה: לענות x=0x=0 ו-x=3x=3 - נקודות החיתוך של f′f' עם ציר ה-xx. ב-x=0x=0 הגרף של f′f' עולה, ואין שם קיצון.

סעיף ג(2)

תשובה:

שני השטחים שווים 4

f′′(x)=3(x−1)(x−3)f''(x)=3(x-1)(x-3) חיובית ב-0≤x<10\le x<1 ושלילית ב-1<x<31<x<3.

f′f' היא פונקציה קדומה של f′′f'', ולכן:

S1=∫01f′′(x) dx=f′(1)−f′(0)=1⋅(1−3)2−0=4S_1=\int_0^1f''(x)\,dx=f'(1)-f'(0)=1\cdot(1-3)^2-0=4
S2=−∫13f′′(x) dx=−(f′(3)−f′(1))=−(0−4)=4S_2=-\int_1^3f''(x)\,dx=-\big(f'(3)-f'(1)\big)=-(0-4)=4

(אפשר גם לחשב ישירות: f′′(x)=3x2−12x+9f''(x)=3x^2-12x+9, ∫01(3x2−12x+9) dx=1−6+9=4\int_0^1(3x^2-12x+9)\,dx=1-6+9=4.)

טעות נפוצה: להציב את הגבולות ב-f′′f'' במקום ב-f′f': f′′(1)−f′′(0)=0−9=−9f''(1)-f''(0)=0-9=-9, ולענות שהשטח ברביע הראשון הוא 9.

סעיף ד(1)

תשובה:

q=12q=\frac12, ∣q∣<1|q|<1; הסכום 160∘160^\circ

כל זווית ראש היא חצי מהקודמת: 80∘, 40∘, 20∘,…80^\circ,\ 40^\circ,\ 20^\circ,\dots - המנה בין כל שני איברים עוקבים היא 12\frac12, ולכן זו סדרה הנדסית עם a1=80∘a_1=80^\circ, q=12q=\frac12.

∣q∣<1|q|<1, ולכן הסדרה מתכנסת:

S=a11−q=80∘1−12=160∘S=\frac{a_1}{1-q}=\frac{80^\circ}{1-\frac12}=160^\circ

טעות נפוצה: לכתוב במכנה 1+q1+q ולקבל 801.5≈53.3∘\frac{80}{1.5}\approx53.3^\circ - קטן אפילו מסכום שתי הזוויות הראשונות (120∘120^\circ).

סעיף ד(2)

תשובה:

1.971.97, 1.291.29, 0.680.68; לא סדרה הנדסית

שטח משולש לפי שתי צלעות והזווית שביניהן: S=12⋅2⋅2⋅sin⁡θ=2sin⁡θS=\frac12\cdot2\cdot2\cdot\sin\theta=2\sin\theta.

S1=2sin⁡80∘≈1.97,S2=2sin⁡40∘≈1.29,S3=2sin⁡20∘≈0.68S_1=2\sin80^\circ\approx1.97,\qquad S_2=2\sin40^\circ\approx1.29,\qquad S_3=2\sin20^\circ\approx0.68

S2S1≈0.65\frac{S_2}{S_1}\approx0.65 ו-S3S2≈0.53\frac{S_3}{S_2}\approx0.53 - המנות שונות, ולכן השטחים אינם סדרה הנדסית.

טעות נפוצה: לחשב רק את S1S_1 ולהניח שכל שטח הוא חצי מהקודם (1.97, 0.98, 0.491.97,\ 0.98,\ 0.49) - הזווית קטנה פי 2, אבל הסינוס שלה לא.

שאלה 2 · סדרת מנות של שתי סדרות הנדסיות: התכנסות, סכום ושוויון סכומים

נתונות שתי סדרות הנדסיות אינסופיות. בסדרה A האיבר הראשון הוא a1=4a_1=4 והמנה היא qA=−12q_A=-\frac12. בסדרה B האיבר הראשון הוא b1=2b_1=2 והמנה היא qq, כאשר 0<q<10<q<1. בונים סדרה חדשה שאיבריה הם: a1b1,a2b2,a3b3,…\frac{a_1}{b_1},\frac{a_2}{b_2},\frac{a_3}{b_3},\ldots

א.

הראו שהסדרה החדשה היא סדרה הנדסית, ומצאו את האיבר הראשון שלה ואת מנתה (הביעו באמצעות qq).

ב.

קבעו לגבי כל אחת מהסדרות A ו-B אם היא עולה, יורדת או אף אחד מהם. נמקו.

ג.

מצאו עבור אילו ערכים של qq הסדרה החדשה מתכנסת.

ד.

נתון כי סכום הסדרה החדשה הוא 65\frac65. מצאו את qq.

ה.

הראו כי אין ערך של qq שבעבורו סכום הסדרה החדשה שווה למנה של סכום הסדרה A בסכום הסדרה B.

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

איבר ראשון 2, מנה −12q-\frac{1}{2q}

an+1/bn+1an/bn=qAq=−12q=−12q\frac{a_{n+1}/b_{n+1}}{a_n/b_n}=\frac{q_A}{q}=\frac{-\frac12}{q}=-\frac{1}{2q} - קבוע, ולכן הסדרה הנדסית.

האיבר הראשון: a1b1=42=2\frac{a_1}{b_1}=\frac42=2.

טעות נפוצה: להפוך את המנה ולכתוב −q2-\frac{q}{2} - qq היא מנת המכנה bnb_n, ולכן היא במכנה.

סעיף ב

תשובה:

A אינה עולה ואינה יורדת; B יורדת

ב-A המנה שלילית (−12-\frac12), ולכן האיברים מחליפים סימן: 4,−2,1,−12,…4,-2,1,-\frac12,\ldots - הסדרה אינה עולה ואינה יורדת.

ב-B: b1=2>0b_1=2>0 ו-0<q<10<q<1, ולכן כל איבר חיובי וקטן מקודמו: הסדרה יורדת.

טעות נפוצה: לקבוע ש-A יורדת כי ∣qA∣<1|q_A|<1 - הערך המוחלט קובע התכנסות, ואילו הסימן של המנה קובע אם יש מונוטוניות.

סעיף ג

תשובה:

12<q<1\frac12<q<1

תנאי ההתכנסות: ∣−12q∣<1\left|-\frac{1}{2q}\right|<1, כלומר 12q<1\frac{1}{2q}<1 (כי q>0q>0), ומכאן q>12q>\frac12.

יחד עם הנתון 0<q<10<q<1: 12<q<1\frac12<q<1.

טעות נפוצה: לכתוב את התנאי בלי ערך מוחלט, −12q<1-\frac{1}{2q}<1, שמתקיים לכל q>0q>0, ולהסיק שהסדרה מתכנסת לכל 0<q<10<q<1.

סעיף ד

תשובה:

q=34q=\frac34

S=21−(−12q)=21+12q=4q2q+1S=\frac{2}{1-\left(-\frac{1}{2q}\right)}=\frac{2}{1+\frac{1}{2q}}=\frac{4q}{2q+1}
4q2q+1=65⇒20q=12q+6⇒q=34\frac{4q}{2q+1}=\frac65\quad\Rightarrow\quad20q=12q+6\quad\Rightarrow\quad q=\frac34

34\frac34 בתחום 12<q<1\frac12<q<1 מסעיף ג.

טעות נפוצה: לשכוח את המינוס של המנה ולכתוב S=21−12q=4q2q−1S=\frac{2}{1-\frac{1}{2q}}=\frac{4q}{2q-1}, ואז 20q=12q−620q=12q-6 ו-q=−34q=-\frac34.

סעיף ה

תשובה:

אין ערך כזה: הפתרון היחיד בתחום החיובי, q=3−12≈0.37q=\frac{\sqrt3-1}{2}\approx0.37, אינו בתחום ההתכנסות

SA=41+12=83S_A=\frac{4}{1+\frac12}=\frac83, SB=21−qS_B=\frac{2}{1-q}, ולכן SASB=83⋅1−q2=4(1−q)3\frac{S_A}{S_B}=\frac83\cdot\frac{1-q}{2}=\frac{4(1-q)}{3}.

4q2q+1=4(1−q)3⇒3q=(1−q)(2q+1)⇒2q2+2q−1=0\frac{4q}{2q+1}=\frac{4(1-q)}{3}\quad\Rightarrow\quad3q=(1-q)(2q+1)\quad\Rightarrow\quad2q^2+2q-1=0
q=−1±32q=\frac{-1\pm\sqrt3}{2}

q=−1−32<0q=\frac{-1-\sqrt3}{2}<0 נפסל, ו-q=3−12≈0.37q=\frac{\sqrt3-1}{2}\approx0.37 קטן מ-12\frac12, כלומר הסדרה החדשה אינה מתכנסת בו ואין לה סכום. לכן אין ערך מתאים.

טעות נפוצה: לקבל q=3−12≈0.37q=\frac{\sqrt3-1}{2}\approx0.37 כתשובה - הוא אמנם בין 0 ל-1, אבל לא בתחום ההתכנסות של הסדרה החדשה שנמצא בסעיף ג.

שאלה 3 · שתי קופסאות: שני כדורים בלי החזרה, ניסויים עד לכדור אדום והוספת כדורים

בקופסה א' יש 3 כדורים אדומים ו-2 כדורים צהובים, ובקופסה ב' יש 4 כדורים אדומים.

רון מטיל מטבע הוגן כדי לבחור קופסה, ומוציא ממנה באקראי שני כדורים בזה אחר זה, ללא החזרה.

א.

מצאו את ההסתברות ששני הכדורים צהובים.

ב.

מצאו את ההסתברות ששני הכדורים באותו הצבע.

ג.

ידוע ששני הכדורים באותו הצבע. מה ההסתברות ששניהם צהובים?

רון מחזיר את הכדורים לקופסה. עכשיו בכל פעם הוא מטיל את המטבע, מוציא כדור אחד מהקופסה שנבחרה ומחזיר אותו. הוא חוזר על התהליך עד שהוא מוציא כדור אדום, ואז מפסיק.

ד.

מצאו את ההסתברות שרון ביצע תהליך זה 3 פעמים בדיוק.

הוסיפו לקופסה א' כמה כדורים צהובים. אחר כך הטילו את המטבע והוציאו כדור אחד מהקופסה שנבחרה. נתון כי עכשיו ההסתברות שהכדור אדום היא 35\frac35.

ה.

כמה כדורים צהובים הוסיפו לקופסה א'?

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

120\frac{1}{20}

שני צהובים אפשריים רק מקופסה א': ראשון צהוב 25\frac25, ואז נשארו 4 כדורים ובהם צהוב אחד:

12⋅25⋅14=120\frac12\cdot\frac25\cdot\frac14=\frac{1}{20}

טעות נפוצה: לשכוח שהכדור הראשון לא הוחזר ולכתוב 12⋅25⋅25=225\frac12\cdot\frac25\cdot\frac25=\frac{2}{25}.

סעיף ב

תשובה:

710\frac{7}{10}

שני אדומים מקופסה א': 12⋅35⋅24=320\frac12\cdot\frac35\cdot\frac24=\frac{3}{20}. שני אדומים מקופסה ב': 12⋅1=1020\frac12\cdot1=\frac{10}{20}.

P(אותו צבע)=120+320+1020=1420=710P(\text{אותו צבע})=\frac1{20}+\frac3{20}+\frac{10}{20}=\frac{14}{20}=\frac{7}{10}

טעות נפוצה: לשכוח את קופסה ב' ולקבל 120+320=15\frac1{20}+\frac3{20}=\frac15.

סעיף ג

תשובה:

114\frac{1}{14}

P(צהובים∣אותו צבע)=120710=114P(\text{צהובים}\mid\text{אותו צבע})=\frac{\frac1{20}}{\frac7{10}}=\frac{1}{14}

טעות נפוצה: להשתמש בתנאי רק בתוך קופסה א' (לחלק ב-15\frac15) ולקבל 14\frac14.

סעיף ד

תשובה:

4125=0.032\frac{4}{125}=0.032

בכל פעם: צהוב מתקבל רק מקופסה א': P(צהוב)=12⋅25=15P(\text{צהוב})=\frac12\cdot\frac25=\frac15, ו-P(אדום)=45P(\text{אדום})=\frac45.

3 פעמים בדיוק = צהוב, צהוב, ואז אדום:

(15)2⋅45=4125=0.032\left(\frac15\right)^2\cdot\frac45=\frac{4}{125}=0.032

טעות נפוצה: להחליף בין ההסתברויות ולחשב (45)2⋅15=16125\left(\frac45\right)^2\cdot\frac15=\frac{16}{125}.

סעיף ה

תשובה:

10

נסמן ב-xx את מספר הכדורים שהוסיפו. בקופסה א' יש עכשיו 5+x5+x כדורים, מהם 3 אדומים:

12⋅35+x+12⋅1=35⇒35+x=15⇒x=10\frac12\cdot\frac{3}{5+x}+\frac12\cdot1=\frac35\quad\Rightarrow\quad\frac{3}{5+x}=\frac15\quad\Rightarrow\quad x=10

טעות נפוצה: להעביר אגף בלי להכפיל ב-2 (35+x=35−12=110\frac{3}{5+x}=\frac35-\frac12=\frac1{10}), ולקבל x=25x=25.

שאלה 4 · שני מעגלים נחתכים: משיק, קוטר ודמיון - במספרים ובהדרכה

בסרטוט שלפניכם מעגל גדול שמרכזו M ורדיוסו 5, ומעגל קטן שמרכזו O ורדיוסו 4.

הנקודה O נמצאת על המעגל הגדול, והנקודה A היא אחת מנקודות החיתוך של שני המעגלים.

המשיק למעגל הקטן בנקודה A חותך את המעגל הגדול בנקודה K.

הקטע AM חותך את המעגל הקטן בנקודה E.

OAKME
א.

הסבירו מדוע ∠KAO=90∘\angle KAO=90^\circ, והוכיחו כי KO הוא קוטר של המעגל הגדול.

ב.

הוכיחו כי ∠AOE=2∠KAE\angle AOE=2\angle KAE. (היעזרו במשולש שווה השוקיים AOE.)

ג.

הסבירו מדוע המשולשים MOA ו-OEA שווי שוקיים, והוכיחו כי △MOA∼△OEA\triangle MOA\sim\triangle OEA.

ד.

מצאו את אורך הקטע AE ואת אורך הקטע ME.

ה.

מצאו את היחס בין שטח המשולש MEO לשטח המשולש OKA.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

הוכחה

KA משיק למעגל הקטן ב-A, ו-OA רדיוס לנקודת ההשקה - משיק מאונך לרדיוס בנקודת ההשקה: ∠KAO=90∘\angle KAO=90^\circ.

K, A, O על המעגל הגדול, ולכן ∠KAO\angle KAO זווית היקפית בו. זווית היקפית של 90∘90^\circ נשענת על קוטר, ולכן KO קוטר (ו-M, המרכז, היא אמצע KO).

טעות נפוצה: להסיק ש-KO קוטר "כי הוא עובר דרך M" לפי הסרטוט - את זה צריך להוכיח, והזווית הישרה היא ההוכחה.

סעיף ב

תשובה:

הוכחה

OA=OE=4OA=OE=4, ולכן ∠OAE=∠OEA\angle OAE=\angle OEA, ו-∠AOE=180∘−2∠OAE\angle AOE=180^\circ-2\angle OAE.

לפי סעיף א, ∠KAE=90∘−∠OAE\angle KAE=90^\circ-\angle OAE, כלומר ∠OAE=90∘−∠KAE\angle OAE=90^\circ-\angle KAE. מציבים:

∠AOE=180∘−2(90∘−∠KAE)=2∠KAE\angle AOE=180^\circ-2\left(90^\circ-\angle KAE\right)=2\angle KAE

טעות נפוצה: לכתוב ∠AOE=180∘−∠OAE\angle AOE=180^\circ-\angle OAE (לשכוח שיש במשולש שתי זוויות בסיס שוות), ולקבל ∠AOE=90∘+∠KAE\angle AOE=90^\circ+\angle KAE.

סעיף ג

תשובה:

הוכחה

MA=MO=5MA=MO=5 (רדיוסים במעגל הגדול) ו-OA=OE=4OA=OE=4 (רדיוסים במעגל הקטן).

E על הקטע AM, ולכן לשני המשולשים זווית משותפת בקדקוד A: ∠MAO=∠OAE\angle MAO=\angle OAE.

זו זווית בסיס בשניהם, ולכן גם זוויות הבסיס האחרות שוות: ∠MOA=∠MAO=∠OAE=∠OEA\angle MOA=\angle MAO=\angle OAE=\angle OEA.

לכן △MOA∼△OEA\triangle MOA\sim\triangle OEA (ז.ז), בהתאמה M↔OM\leftrightarrow O, O↔EO\leftrightarrow E, A↔AA\leftrightarrow A.

טעות נפוצה: לנסות להוכיח דמיון לפי יחס צלעות MAOA=MOOE\frac{MA}{OA}=\frac{MO}{OE} בלבד - זה רק שני זוגות צלעות בלי זווית כלואה; את הדמיון נותנות הזוויות.

סעיף ד

תשובה:

AE=3.2AE=3.2, ME=1.8ME=1.8

מהדמיון: EAOA=OAMA\frac{EA}{OA}=\frac{OA}{MA}, כלומר EA4=45\frac{EA}{4}=\frac45, ולכן EA=165=3.2EA=\frac{16}{5}=3.2.

ME=MA−EA=5−3.2=1.8ME=MA-EA=5-3.2=1.8.

טעות נפוצה: לחשוב ש-AE=4AE=4 כי E על המעגל הקטן (לבלבל בין המיתר AE לרדיוס), ולקבל ME=5−4=1ME=5-4=1.

סעיף ה

תשובה:

SMEOSOKA=950\frac{S_{MEO}}{S_{OKA}}=\frac{9}{50}

למשולשים MEO ו-MAO אותו גובה מ-O לישר MA:

SMEOSMAO=MEMA=1.85=925\frac{S_{MEO}}{S_{MAO}}=\frac{ME}{MA}=\frac{1.8}{5}=\frac{9}{25}

M אמצע KO, ולכן AM תיכון במשולש OKA ו-SOKA=2SMAOS_{OKA}=2S_{MAO}:

SMEOSOKA=925⋅12=950\frac{S_{MEO}}{S_{OKA}}=\frac{9}{25}\cdot\frac12=\frac9{50}

(בדיקה: KA=102−42=84KA=\sqrt{10^2-4^2}=\sqrt{84}, SOKA=12⋅4⋅84=421S_{OKA}=\frac12\cdot4\cdot\sqrt{84}=4\sqrt{21}, SMEO=182125S_{MEO}=\frac{18\sqrt{21}}{25}.)

טעות נפוצה: לשכוח שהתיכון AM מחלק את OKA לשניים, ולענות 925\frac{9}{25}.

שאלה 5 · משולש שווה-שוקיים ואנכים מנקודה על הבסיס (מודרך)

בסרטוט שלפניכם משולש שווה-שוקיים ABCABC (AB=ACAB=AC). הנקודה EE נמצאת על הבסיס BCBC כך ש-BE=2⋅ECBE=2\cdot EC. EDED מאונך לצלע ACAC ו-EMEM מאונך לצלע ABAB (DD על ACAC, MM על ABAB). נסמן: ∠ABC=α\angle ABC=\alpha, EC=kEC=k, 45∘<α<90∘45^\circ<\alpha<90^\circ.

ABCEDM
א.

הביעו באמצעות kk ו-α\alpha את אורכי הקטעים MEME, BMBM, DEDE ו-DCDC.

ב.

הראו כי סכום שטחי המשולשים BEMBEM ו-CEDCED הוא 54k2sin⁡2α\frac54k^2\sin2\alpha.

נתון כי סכום שטחי המשולשים BEMBEM ו-CEDCED הוא 1.1k21.1k^2.

ג.

מצאו את הערך של α\alpha.

נתון: k=3k=3.

ד.

הסבירו מדוע AEAE הוא קוטר במעגל החוסם את המשולש AEDAED, ומצאו את רדיוס המעגל. היעזרו בגובה AHAH לבסיס BCBC.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

ME=2ksin⁡αME=2k\sin\alpha, BM=2kcos⁡αBM=2k\cos\alpha, DE=ksin⁡αDE=k\sin\alpha, DC=kcos⁡αDC=k\cos\alpha

BE=2kBE=2k, ו-∠ACB=∠ABC=α\angle ACB=\angle ABC=\alpha (זוויות בסיס במשולש שווה-שוקיים).

במשולש ישר-הזווית BMEBME (יתר BEBE): הניצב מול α\alpha הוא ME=2ksin⁡αME=2k\sin\alpha, והניצב ליד α\alpha הוא BM=2kcos⁡αBM=2k\cos\alpha.

במשולש ישר-הזווית CDECDE (יתר EC=kEC=k): DE=ksin⁡αDE=k\sin\alpha, DC=kcos⁡αDC=k\cos\alpha.

טעות נפוצה: להחליף בין sin⁡\sin ל-cos⁡\cos ולכתוב ME=2kcos⁡αME=2k\cos\alpha, BM=2ksin⁡αBM=2k\sin\alpha - sin⁡\sin שייך לניצב שמול הזווית.

סעיף ב

תשובה:

SBEM+SCED=2k2sin⁡αcos⁡α+12k2sin⁡αcos⁡α=54k2sin⁡2αS_{BEM}+S_{CED}=2k^2\sin\alpha\cos\alpha+\frac12k^2\sin\alpha\cos\alpha=\frac54k^2\sin2\alpha

שטח משולש ישר-זווית הוא מחצית מכפלת הניצבים:

SBEM=12⋅2ksin⁡α⋅2kcos⁡α=2k2sin⁡αcos⁡α,SCED=12⋅ksin⁡α⋅kcos⁡α=12k2sin⁡αcos⁡αS_{BEM}=\frac12\cdot2k\sin\alpha\cdot2k\cos\alpha=2k^2\sin\alpha\cos\alpha,\qquad S_{CED}=\frac12\cdot k\sin\alpha\cdot k\cos\alpha=\frac12k^2\sin\alpha\cos\alpha

הסכום: 52k2sin⁡αcos⁡α\frac52k^2\sin\alpha\cos\alpha. כותבים sin⁡αcos⁡α=12sin⁡2α\sin\alpha\cos\alpha=\frac12\sin2\alpha:

52k2⋅12sin⁡2α=54k2sin⁡2α\frac52k^2\cdot\frac12\sin2\alpha=\frac54k^2\sin2\alpha

טעות נפוצה: להחליף sin⁡αcos⁡α\sin\alpha\cos\alpha ב-sin⁡2α\sin2\alpha (בלי ה-12\frac12), ולקבל 52k2sin⁡2α\frac52k^2\sin2\alpha.

סעיף ג

תשובה:

α≈59.18∘\alpha\approx59.18^\circ

לפי סעיף ב: 54k2sin⁡2α=1.1k2\frac54k^2\sin2\alpha=1.1k^2, ולכן sin⁡2α=0.88\sin2\alpha=0.88.

0∘<2α<180∘0^\circ<2\alpha<180^\circ: 2α≈61.64∘2\alpha\approx61.64^\circ או 2α≈118.36∘2\alpha\approx118.36^\circ, כלומר α≈30.82∘\alpha\approx30.82^\circ או α≈59.18∘\alpha\approx59.18^\circ.

לפי הנתון 45∘<α<90∘45^\circ<\alpha<90^\circ: α≈59.18∘\alpha\approx59.18^\circ.

טעות נפוצה: לעצור בפתרון הראשון שהמחשבון נותן (α≈30.82∘\alpha\approx30.82^\circ) - הוא מחוץ לתחום הנתון, והפתרון השני של sin⁡2α=0.88\sin2\alpha=0.88 הוא 180∘−61.64∘180^\circ-61.64^\circ.

סעיף ד

תשובה:

∠ADE=90∘\angle ADE=90^\circ; R≈3.85R\approx3.85

∠ADE=90∘\angle ADE=90^\circ, וזווית היקפית ישרה נשענת על קוטר - לכן AEAE הוא קוטר המעגל החוסם את המשולש AEDAED.

BC=3k=9BC=3k=9. הגובה AHAH לבסיס הוא גם תיכון: BH=4.5BH=4.5. BE=2k=6BE=2k=6, ולכן EH=BE−BH=1.5EH=BE-BH=1.5.

AH=BH⋅tan⁡α=4.5tan⁡59.18∘≈7.542AH=BH\cdot\tan\alpha=4.5\tan59.18^\circ\approx7.542.

AE=AH2+EH2≈56.89+2.25≈7.690AE=\sqrt{AH^2+EH^2}\approx\sqrt{56.89+2.25}\approx7.690

R=AE2≈3.85R=\frac{AE}{2}\approx3.85.

טעות נפוצה: לקחת EH=k=3EH=k=3 (כאילו EE רחוקה מ-HH כמו מ-CC), ולקבל AE≈8.12AE\approx8.12 ו-R≈4.06R\approx4.06.

שאלה 6 · פונקציה רציונלית: נגזרת נתונה, מונוטוניות לפי סימן המכנה, סקיצה ושטח

נתונה הפונקציה: f(x)=x(x2−4)2f(x)=\frac{x}{(x^2-4)^2}.

א.

מצאו את תחום ההגדרה של f(x)f(x) ואת משוואות האסימפטוטות שלה המאונכות לצירים.

ב.

הראו כי f′(x)=−3x2+4(x2−4)3f'(x)=-\frac{3x^2+4}{(x^2-4)^3}.

ג.

מצאו את תחומי העלייה והירידה של f(x)f(x). האם יש לפונקציה נקודות קיצון?

ד.

סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה f(x)f(x).

נתונה הפונקציה g(x)=k⋅f(x)g(x)=k\cdot f(x), kk פרמטר שלילי.

ה.

השטח המוגבל על ידי גרף g(x)g(x), על ידי ציר ה-xx ועל ידי הישר x=1x=1 הוא 1. מצאו את kk.

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

x≠±2x\neq\pm2; אסימפטוטות: x=2x=2, x=−2x=-2, y=0y=0

המכנה מתאפס כאשר x2=4x^2=4, כלומר x=±2x=\pm2. תחום: x≠±2x\neq\pm2.

בשתי הנקודות המונה (±2\pm2) שונה מ-0: אסימפטוטות אנכיות x=2x=2 ו-x=−2x=-2.

מעלת המונה 1 ומעלת המכנה 4: אסימפטוטה אופקית y=0y=0.

טעות נפוצה: לפתור x2−4=0x^2-4=0 ולרשום רק x=2x=2, ולשכוח את האסימפטוטה x=−2x=-2.

סעיף ב

תשובה:

הוכחה בכלל המנה ובכלל השרשרת

נגזרת המכנה: [(x2−4)2]′=2(x2−4)⋅2x\left[(x^2-4)^2\right]'=2(x^2-4)\cdot2x.

f′(x)=1⋅(x2−4)2−x⋅2(x2−4)⋅2x(x2−4)4=(x2−4)[(x2−4)−4x2](x2−4)4=−3x2−4(x2−4)3f'(x)=\frac{1\cdot(x^2-4)^2-x\cdot2(x^2-4)\cdot2x}{(x^2-4)^4}=\frac{(x^2-4)\left[(x^2-4)-4x^2\right]}{(x^2-4)^4}=\frac{-3x^2-4}{(x^2-4)^3}

טעות נפוצה: לגזור את (x2−4)2(x^2-4)^2 כ-2(x2−4)2(x^2-4) בלי הגורם 2x2x, ולקבל מונה x2−2x−4x^2-2x-4 במקום −3x2−4-3x^2-4.

סעיף ג

תשובה:

עולה ב-−2<x<2-2<x<2; יורדת ב-x<−2x<-2 וב-x>2x>2; אין נקודות קיצון

המונה −(3x2+4)-(3x^2+4) שלילי לכל xx, ולכן f′f' לא מתאפסת - אין נקודות קיצון.

סימן f′f' הפוך לסימן של (x2−4)3(x^2-4)^3, שהסימן שלו הוא הסימן של x2−4x^2-4:

- ∣x∣>2|x|>2: x2−4>0x^2-4>0, ולכן f′<0f'<0 - יורדת.

- −2<x<2-2<x<2: x2−4<0x^2-4<0, ולכן f′>0f'>0 - עולה.

טעות נפוצה: להסתכל רק על המונה השלילי ולקבוע "ff יורדת בכל תחום ההגדרה" - המכנה בחזקה שלישית ומחליף סימן ב-±2\pm2.

סעיף ד

תשובה:

ff אי-זוגית; משמאל ל-−2-2 יורדת מ-0 ל-−∞-\infty; בין −2-2 ל-2 עולה מ-−∞-\infty דרך (0,0)(0,0) ל-+∞+\infty; מימין ל-2 יורדת מ-+∞+\infty ל-0

f(−x)=−f(x)f(-x)=-f(x), ולכן הגרף סימטרי ביחס לראשית; f(0)=0f(0)=0, ו-ff חיובית עבור x>0x>0 ושלילית עבור x<0x<0.

ליד x=2x=2: המונה חיובי והמכנה חיובי וקטן, ולכן f→+∞f\to+\infty משני הצדדים; ליד x=−2x=-2: f→−∞f\to-\infty משני הצדדים.

-4-224-1.0-0.8-0.6-0.4-0.20.20.40.60.81.0

טעות נפוצה: לסרטט את הענף שמימין ל-2 מתחת לציר ה-xx - עבור x>2x>2 המונה והמכנה חיוביים, ולכן f>0f>0.

סעיף ה

תשובה:

k=−24k=-24

gg מתאפסת ב-x=0x=0, ובין 0 ל-1 f>0f>0 ולכן g<0g<0. השטח:

S=−k∫01x(x2−4)2 dxS=-k\int_0^1\frac{x}{(x^2-4)^2}\,dx

xx הוא חצי מהנגזרת של x2−4x^2-4:

∫x(x2−4)2 dx=−12(x2−4)+C,[−12(x2−4)]01=16−18=124\int\frac{x}{(x^2-4)^2}\,dx=-\frac{1}{2(x^2-4)}+C,\qquad\left[-\frac{1}{2(x^2-4)}\right]_0^1=\frac16-\frac18=\frac{1}{24}
−k24=1⇒k=−24-\frac{k}{24}=1\quad\Rightarrow\quad k=-24

טעות נפוצה: לשכוח את המקדם 12\frac12, לקבל 13−14=112\frac13-\frac14=\frac1{12} ו-k=−12k=-12.

שאלה 7 · פונקציה טריגונומטרית אי-זוגית: זווית כפולה, קיצון של ואינטגרל של נגזרות

נתונה הפונקציה: f(x)=2sin⁡(x)cos⁡(x)f(x)=2\sin(x)\cos(x), המוגדרת לכל xx.

א.

הראו כי הפונקציה f(x)f(x) אי-זוגית.

ב.

הראו כי f(x)=sin⁡(2x)f(x)=\sin(2x), והסיקו כי לכל xx: −1≤f(x)≤1-1\le f(x)\le1.

ג.

מצאו את שיעורי נקודות החיתוך של גרף הפונקציה f(x)f(x) עם הצירים בתחום −π≤x≤π-\pi\le x\le\pi.

ד.

סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה f(x)f(x) בתחום −π≤x≤π-\pi\le x\le\pi.

נתונה הפונקציה g(x)=f(2x)g(x)=f(2x).

ה.

מצאו את שיעורי נקודות הקיצון של g(x)g(x) בתחום −π4≤x≤π4-\frac\pi4\le x\le\frac\pi4, וקבעו את סוגן.

ו.

נתון כי ∫0π12(g′(x)+f′(x))dx=S\int_0^{\frac{\pi}{12}}\left(g'(x)+f'(x)\right)dx=S. הביעו באמצעות SS את ∫−π120(g′(x)+f′(x))dx\int_{-\frac{\pi}{12}}^{0}\left(g'(x)+f'(x)\right)dx. הסבירו.

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

f(−x)=−f(x)f(-x)=-f(x)

sin⁡(−x)=−sin⁡x\sin(-x)=-\sin x ו-cos⁡(−x)=cos⁡x\cos(-x)=\cos x, ולכן

f(−x)=2sin⁡(−x)cos⁡(−x)=−2sin⁡xcos⁡x=−f(x)f(-x)=2\sin(-x)\cos(-x)=-2\sin x\cos x=-f(x)

טעות נפוצה: לכתוב cos⁡(−x)=−cos⁡x\cos(-x)=-\cos x, לקבל f(−x)=f(x)f(-x)=f(x) ולהסיק שהפונקציה זוגית.

סעיף ב

תשובה:

−1≤sin⁡2x≤1-1\le\sin2x\le1

לפי זהות הזווית הכפולה sin⁡2x=2sin⁡xcos⁡x\sin2x=2\sin x\cos x, ולכן f(x)=sin⁡2xf(x)=\sin2x.

סינוס של כל זווית נמצא בין −1-1 ל-1, ולכן −1≤f(x)≤1-1\le f(x)\le1.

טעות נפוצה: להסתכל על המקדם 2 שבנוסחה המקורית ולהסיק −2≤f(x)≤2-2\le f(x)\le2 - אחרי הזהות אין מקדם לפני הסינוס.

סעיף ג

תשובה:

(−π,0)(-\pi,0), (−π2,0)\left(-\frac\pi2,0\right), (0,0)(0,0), (π2,0)\left(\frac\pi2,0\right), (π,0)(\pi,0)

sin⁡2x=0\sin2x=0: 2x=πk2x=\pi k, כלומר x=πk2x=\frac{\pi k}{2}. בתחום: x=−π,−π2,0,π2,πx=-\pi,-\frac\pi2,0,\frac\pi2,\pi.

f(0)=0f(0)=0 - גם החיתוך עם ציר ה-yy הוא הראשית.

טעות נפוצה: לשכוח לחלק ב-2 ולכתוב x=πkx=\pi k - ולאבד את ±π2\pm\frac\pi2.

סעיף ד

תשובה:

גל sin⁡2x\sin2x במחזור π\pi בין −1-1 ל-1: מקסימום 1 ב-x=−3π4,π4x=-\frac{3\pi}{4},\frac\pi4, מינימום −1-1 ב-x=−π4,3π4x=-\frac\pi4,\frac{3\pi}{4}

sin⁡2x\sin2x: מחזור 2π2=π\frac{2\pi}{2}=\pi, ערכים בין −1-1 ל-1, אפסים מסעיף ג.

sin⁡2x=1\sin2x=1 כאשר x=π4+πkx=\frac\pi4+\pi k (x=−3π4,π4x=-\frac{3\pi}{4},\frac\pi4); sin⁡2x=−1\sin2x=-1 כאשר x=−π4+πkx=-\frac\pi4+\pi k (x=−π4,3π4x=-\frac\pi4,\frac{3\pi}{4}).

-3-2-1123-11

טעות נפוצה: לסרטט את sin⁡x\sin x (מחזור 2π2\pi, גל אחד בתחום) - הזווית הכפולה נותנת שני גלים שלמים.

סעיף ה

תשובה:

max⁡(−π4,0)\max\left(-\frac\pi4,0\right), min⁡(−π8,−1)\min\left(-\frac\pi8,-1\right), max⁡(π8,1)\max\left(\frac\pi8,1\right), min⁡(π4,0)\min\left(\frac\pi4,0\right)

g(x)=f(2x)=sin⁡4xg(x)=f(2x)=\sin4x, ו-g′(x)=4cos⁡4xg'(x)=4\cos4x.

g′=0g'=0: 4x=π2+πk4x=\frac\pi2+\pi k, x=π8+πk4x=\frac\pi8+\frac{\pi k}{4}. בתחום: x=±π8x=\pm\frac\pi8.

g(−π8)=sin⁡(−π2)=−1g\left(-\frac\pi8\right)=\sin\left(-\frac\pi2\right)=-1 - מינימום; g(π8)=1g\left(\frac\pi8\right)=1 - מקסימום.

קצוות: g(±π4)=sin⁡(±π)=0g\left(\pm\frac\pi4\right)=\sin(\pm\pi)=0. מ-−π4-\frac\pi4 הפונקציה יורדת (עד המינימום), ולכן (−π4,0)\left(-\frac\pi4,0\right) מקסימום קצה; אל π4\frac\pi4 היא יורדת (מהמקסימום), ולכן (π4,0)\left(\frac\pi4,0\right) מינימום קצה.

טעות נפוצה: לשכוח את נקודות הקצה ולענות רק min⁡(−π8,−1)\min\left(-\frac\pi8,-1\right), max⁡(π8,1)\max\left(\frac\pi8,1\right).

סעיף ו

תשובה:

SS

נסמן u=g+fu=g+f. האינטגרל של u′u' הוא הפרש ערכי uu:

S=u(π12)−u(0)S=u\left(\frac{\pi}{12}\right)-u(0), והאינטגרל המבוקש הוא u(0)−u(−π12)u(0)-u\left(-\frac{\pi}{12}\right).

ff אי-זוגית, וגם g(x)=f(2x)g(x)=f(2x) אי-זוגית, ולכן uu אי-זוגית: u(0)=0u(0)=0 ו-u(−π12)=−u(π12)u\left(-\frac{\pi}{12}\right)=-u\left(\frac{\pi}{12}\right).

לכן S=u(π12)S=u\left(\frac{\pi}{12}\right), והאינטגרל המבוקש: 0+u(π12)=S0+u\left(\frac{\pi}{12}\right)=S.

(הנגזרת של פונקציה אי-זוגית היא זוגית, ולכן השטחים המסומנים משני צדי 0 שווים.)

טעות נפוצה: לענות −S-S, כאילו האינטגרנד אי-זוגי - אבל u′u' זוגית כשהפונקציה uu אי-זוגית.

שאלה 8 · מלבן בין קוטר, משיק ומעגל: בעיית קיצון מודרכת

הקטע ABAB הוא קוטר במעגל שמרכזו OO ורדיוסו 4. על הקוטר מסמנים נקודה CC ועל המעגל נקודה DD, כך ש-CD⊥ABCD\perp AB ו-AC>4AC>4. דרך DD מעבירים ישר המקביל ל-ABAB, ודרך AA מעבירים משיק למעגל; הם נחתכים בנקודה EE (ראו סרטוט). נסמן: AC=xAC=x.

OABCDE
א.

הראו כי CD=x(8−x)CD=\sqrt{x(8-x)}.

ב.

הביעו באמצעות xx את שטח המלבן ACDEACDE, ורשמו את התחום שבו xx יכול להשתנות.

ג.

מצאו את xx שבעבורו שטח המלבן מקסימלי, ואת השטח המקסימלי.

הנקודה FF נמצאת על הצלע DEDE.

ד.

הראו כי סכום השטחים של המשולשים CDFCDF ו-AFEAFE שווה למחצית שטח המלבן, ומצאו את הסכום המקסימלי.

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

OC=x−4OC=x-4, CD2=16−(x−4)2=8x−x2CD^2=16-(x-4)^2=8x-x^2

AC=x>4AC=x>4, ולכן CC בין OO ל-BB ו-OC=x−4OC=x-4. OD=4OD=4 (רדיוס). במשולש ישר הזווית OCDOCD:

CD2=42−(x−4)2=16−x2+8x−16=8x−x2=x(8−x)CD^2=4^2-(x-4)^2=16-x^2+8x-16=8x-x^2=x(8-x)

טעות נפוצה: להציב OC=xOC=x (לשכוח ש-xx נמדד מ-AA ולא מהמרכז), ולקבל CD=16−x2CD=\sqrt{16-x^2}.

סעיף ב

תשובה:

S(x)=xx(8−x)S(x)=x\sqrt{x(8-x)}, 4<x<84<x<8

ACDEACDE מלבן (AE⊥ABAE\perp AB כי משיק מאונך לרדיוס, DE∥ABDE\parallel AB, CD⊥ABCD\perp AB), ולכן S=AC⋅CD=xx(8−x)S=AC\cdot CD=x\sqrt{x(8-x)}.

CC על הקוטר עם AC>4AC>4: 4<x<84<x<8 (ב-x=8x=8 הנקודה C=BC=B והמלבן מתנוון).

טעות נפוצה: לכתוב את התחום 0<x<80<x<8 ולהתעלם מהנתון AC>4AC>4.

סעיף ג

תשובה:

x=6x=6, Smax⁡=123≈20.78S_{\max}=12\sqrt3\approx20.78

S>0S>0, ולכן SS ו-S2S^2 מקבלות מקסימום באותו xx. S2=x3(8−x)=8x3−x4S^2=x^3(8-x)=8x^3-x^4:

(S2)′=24x2−4x3=4x2(6−x)(S^2)'=24x^2-4x^3=4x^2(6-x)

בתחום 4<x<84<x<8: חיובית עבור x<6x<6 ושלילית עבור x>6x>6 - מקסימום ב-x=6x=6.

CD=6⋅2=23CD=\sqrt{6\cdot2}=2\sqrt3, S=6⋅23=123≈20.78S=6\cdot2\sqrt3=12\sqrt3\approx20.78.

טעות נפוצה: למקסם את CD2=x(8−x)CD^2=x(8-x) במקום את S2S^2, לקבל x=4x=4 ושטח 4⋅4=164\cdot4=16 - זה הגובה המקסימלי, לא השטח המקסימלי.

סעיף ד

תשובה:

SCDF+SAFE=12CD⋅DES_{CDF}+S_{AFE}=\frac12CD\cdot DE; המקסימום 63≈10.396\sqrt3\approx10.39

SCDF=12CD⋅DFS_{CDF}=\frac12CD\cdot DF ו-SAFE=12AE⋅FES_{AFE}=\frac12AE\cdot FE, ו-AE=CDAE=CD:

SCDF+SAFE=12CD⋅(DF+FE)=12CD⋅DE=12SACDES_{CDF}+S_{AFE}=\frac12CD\cdot(DF+FE)=\frac12CD\cdot DE=\frac12S_{ACDE}

המקסימום מתקבל עם המלבן המקסימלי: 12⋅123=63≈10.39\frac12\cdot12\sqrt3=6\sqrt3\approx10.39.

טעות נפוצה: לבחור את FF באמצע DEDE ולחשב רק את המשולש CDFCDF (רבע מהמלבן), ולקבל 333\sqrt3.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.