דילוג לתוכן המרכזי

מתכונת במתמטיקה 572 - מתכונת 15 ברמת בגרות

5 יח"ל · שאלון 035572 · 5 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן מתכונת במבנה של שאלון 572 (5 יח"ל), ברמת בגרות: 5 שאלות, כל אחת בנויה כמו השאלה באותו מקום בבחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא, מוסבר צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון של השאלה.

שאלה 1 · אליפסה, פרבולה ומעגל: נקודה מחוץ לאליפסה

נתונה אליפסה שמשוואתה: x2100+y2100−k2=1\frac{x^2}{100}+\frac{y^2}{100-k^2}=1, 0<k<100<k<10. הנקודה F1F_1 היא המוקד הימני של האליפסה, והנקודה F2F_2 היא המוקד השמאלי שלה.

א.

הביעו באמצעות kk את שיעורי הנקודות F1F_1 ו-F2F_2.

ב.

הנקודה A נמצאת ברביע הראשון על פרבולה שמשוואתה קנונית והמוקד שלה נמצא בנקודה F1F_1, כך שמתקיים: AF1=10kAF_1=10k.

(1)

הביעו באמצעות kk את משוואת מדריך הפרבולה.

(2)

הביעו באמצעות kk את שיעורי הנקודה A.

ג.

AF1AF_1 הוא קוטר במעגל. הישר שמשוואתו: 12x+5y=28012x+5y=280 משיק למעגל זה.

מצאו את הערך של kk.

ד.

D היא נקודה על האליפסה.

קבעו אם היקף המשולש F1AF2F_1AF_2 גדול מהיקף המשולש F1DF2F_1DF_2, קטן ממנו או שווה לו. נמקו את קביעתכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

F1(k,0)F_1(k,0), F2(−k,0)F_2(-k,0)

a2=100a^2=100 (המכנה הגדול, מתחת ל-x2x^2), b2=100−k2b^2=100-k^2.

c2=a2−b2=100−(100−k2)=k2⇒c=kc^2=a^2-b^2=100-(100-k^2)=k^2\quad\Rightarrow\quad c=k

F1(k,0)F_1(k,0), F2(−k,0)F_2(-k,0).

טעות נפוצה: לכתוב c=k2c=k^2 - צריך להוציא שורש: c2=k2c^2=k^2, ולכן c=kc=k.

סעיף ב(1)

תשובה:

x=−kx=-k

בפרבולה קנונית y2=2pxy^2=2px המוקד הוא (p2,0)\left(\frac p2,0\right) והמדריך x=−p2x=-\frac p2.

p2=k\frac p2=k, ולכן המדריך הוא x=−kx=-k ומשוואת הפרבולה y2=4kxy^2=4kx.

טעות נפוצה: לשים את המדריך במרחק kk משמאל למוקד, x=0x=0 - המרחק בין המוקד למדריך הוא p=2kp=2k, והמדריך סימטרי למוקד ביחס לקודקוד (הראשית): x=−kx=-k.

סעיף ב(2)

תשובה:

A(9k,6k)A(9k,6k)

מרחק A מהמוקד שווה למרחקה מהמדריך x=−kx=-k:

xA+k=10k⇒xA=9kx_A+k=10k\quad\Rightarrow\quad x_A=9k

yA2=4k⋅9k=36k2y_A^2=4k\cdot9k=36k^2, ו-A ברביע הראשון: yA=6ky_A=6k.

טעות נפוצה: להציב xA=10kx_A=10k (המרחק מהמוקד) ישירות במשוואת הפרבולה - 10k10k הוא מרחק, לא שיעור ה-xx.

סעיף ג

תשובה:

k=2k=2

מרכז המעגל - אמצע AF1AF_1: M(9k+k2,6k2)=M(5k,3k)M\left(\frac{9k+k}{2},\frac{6k}{2}\right)=M(5k,3k); הרדיוס R=10k2=5kR=\frac{10k}{2}=5k.

תנאי ההשקה - מרחק המרכז מהישר שווה לרדיוס:

∣12⋅5k+5⋅3k−280∣122+52=5k⇒∣75k−280∣=65k\frac{|12\cdot5k+5\cdot3k-280|}{\sqrt{12^2+5^2}}=5k\quad\Rightarrow\quad|75k-280|=65k

75k−280=65k75k-280=65k נותן k=28k=28 - נפסל (0<k<100<k<10).

75k−280=−65k75k-280=-65k נותן 140k=280140k=280, כלומר k=2k=2.

טעות נפוצה: לקחת לרדיוס את 10k10k (אורך הקוטר כולו): ∣75k−280∣13=10k\frac{|75k-280|}{13}=10k, כלומר ∣75k−280∣=130k|75k-280|=130k, ומתקבל k=5641≈1.37k=\frac{56}{41}\approx1.37 - הרדיוס הוא חצי הקוטר, 5k5k.

סעיף ד

תשובה:

היקף המשולש F1AF2F_1AF_2 (בערך 47.32) גדול מהיקף המשולש F1DF2F_1DF_2 (24).

עבור k=2k=2: a=10a=10, c=2c=2, F1(2,0)F_1(2,0), F2(−2,0)F_2(-2,0), A(18,12)A(18,12).

לכל D על האליפסה DF1+DF2=2a=20DF_1+DF_2=2a=20, ולכן:

PF1DF2=20+2c=20+4=24P_{F_1DF_2}=20+2c=20+4=24

במשולש F1AF2F_1AF_2: AF1=10k=20AF_1=10k=20, AF2=(18+2)2+122=544≈23.32AF_2=\sqrt{(18+2)^2+12^2}=\sqrt{544}\approx23.32, F1F2=4F_1F_2=4:

PF1AF2=20+544+4≈47.32>24P_{F_1AF_2}=20+\sqrt{544}+4\approx47.32>24

היקף המשולש F1AF2F_1AF_2 גדול יותר. (A מחוץ לאליפסה: 182100>1\frac{18^2}{100}>1.)

טעות נפוצה: לקחת את סכום המרחקים של DD מהמוקדים כ-a2=100a^2=100 במקום 2a=202a=20 - ההיקף "יוצא" 104104, ומתקבלת התשובה "קטן"; הסכום הקבוע הוא אורך הציר הגדול, 2a=202a=20, וההיקף 2424.

שאלה 2 · וקטורים בתיבה: פרמטר על אלכסון, מישור ויחס נפחים

בסרטוט שלפניכם תיבה ABCDA′B′C′D′ABCDA'B'C'D' שבסיסה ABCDABCD הוא ריבוע. אורך המקצוע AA′AA' גדול פי 2 מאורך צלע הריבוע. הנקודה EE נמצאת על המקצוע BB′BB' כך ש-BE=14⋅BB′BE=\frac14\cdot BB'. הנקודה NN מקיימת: AN→=k⋅AC′⃗\overrightarrow{AN}=k\cdot\vec{AC'}. kk הוא פרמטר. נסמן: AB→=u‾\overrightarrow{AB}=\underline u, AD→=v‾\overrightarrow{AD}=\underline v, AA′⃗=w‾\vec{AA'}=\underline w.

ABCDA'B'C'D'E
א.

הביעו באמצעות u‾\underline u, v‾\underline v, w‾\underline w ו-kk את הווקטור EN→\overrightarrow{EN}.

ב.

נתון: ∣EN→∣=216⋅∣u‾∣|\overrightarrow{EN}|=\frac{\sqrt{21}}{6}\cdot|\underline u|.

מצאו את הערך של kk.

הציבו k=13k=\frac13, וענו על הסעיפים ג-ד. ממקמים את התיבה במערכת צירים כך ש-A(0,0,0)A(0,0,0), B(6,0,0)B(6,0,0). הקודקוד DD נמצא על החלק החיובי של ציר ה-yy, והקודקוד A′A' נמצא על החלק החיובי של ציר ה-zz.

ג.
(1)

מצאו את שיעורי הנקודות NN ו-EE.

(2)

מצאו את משוואת המישור ENDEND.

ד.

האם נפח הפירמידה AENDAEND גדול מנפח הפירמידה C′ENDC'END, קטן ממנו או שווה לו? נמקו את תשובתכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

EN→=(k−1)u‾+kv‾+(k−14)w‾\overrightarrow{EN}=(k-1)\underline u+k\underline v+\left(k-\frac14\right)\underline w

מבטאים כל נקודה בעזרת וקטור שיוצא מ-AA, ואז מחסרים.

BB′⃗=AA′⃗=w‾\vec{BB'}=\vec{AA'}=\underline w, ולכן:

AE→=AB→+14BB′⃗=u‾+14w‾\overrightarrow{AE}=\overrightarrow{AB}+\frac14\vec{BB'}=\underline u+\frac14\underline w

אלכסון התיבה: AC′⃗=AB→+BC→+CC′⃗=u‾+v‾+w‾\vec{AC'}=\overrightarrow{AB}+\overrightarrow{BC}+\vec{CC'}=\underline u+\underline v+\underline w, ולכן:

AN→=ku‾+kv‾+kw‾\overrightarrow{AN}=k\underline u+k\underline v+k\underline w
EN→=AN→−AE→=(k−1)u‾+kv‾+(k−14)w‾\overrightarrow{EN}=\overrightarrow{AN}-\overrightarrow{AE}=(k-1)\underline u+k\underline v+\left(k-\frac14\right)\underline w

טעות נפוצה: למדוד את הרבע מ-B′B' ולכתוב AE→=u‾+34w‾\overrightarrow{AE}=\underline u+\frac34\underline w. מתקבל EN→=(k−1)u‾+kv‾+(k−34)w‾\overrightarrow{EN}=(k-1)\underline u+k\underline v+\left(k-\frac34\right)\underline w, אבל EE קרובה ל-BB.

סעיף ב

תשובה:

k=13k=\frac13

נסמן a=∣u‾∣a=|\underline u|. הבסיס ריבוע, ולכן ∣v‾∣=a|\underline v|=a, ו-∣w‾∣=2a|\underline w|=2a.

מקצועות התיבה ניצבים זה לזה, ולכן כל המכפלות המעורבות מתאפסות ונשארים רק הריבועים:

∣EN→∣2=(k−1)2a2+k2a2+(k−14)2⋅4a2=a2[6k2−4k+54]|\overrightarrow{EN}|^2=(k-1)^2a^2+k^2a^2+\left(k-\frac14\right)^2\cdot4a^2=a^2\left[6k^2-4k+\frac54\right]

(פירוט: k2−2k+1+k2+4k2−2k+14k^2-2k+1+k^2+4k^2-2k+\frac14.)

משווים ל-2136a2=712a2\frac{21}{36}a^2=\frac7{12}a^2 ומחלקים ב-a2a^2:

6k2−4k+54=712⇒6k2−4k+23=0⇒9k2−6k+1=06k^2-4k+\frac54=\frac7{12}\quad\Rightarrow\quad6k^2-4k+\frac23=0\quad\Rightarrow\quad9k^2-6k+1=0
(3k−1)2=0⇒k=13(3k-1)^2=0\quad\Rightarrow\quad k=\frac13

טעות נפוצה: לשכוח ש-∣w‾∣=2a|\underline w|=2a ולחשב כאילו התיבה היא קובייה: 3k2−52k+1716=7123k^2-\frac52k+\frac{17}{16}=\frac7{12}, ומתקבלים שני ערכים k=5±212k=\frac{5\pm\sqrt2}{12} (בערך 0.530.53 או 0.300.30).

סעיף ג(1)

תשובה:

N(2,2,4)N(2,2,4), E(6,0,3)E(6,0,3)

צלע הריבוע AB=6AB=6, ולכן D(0,6,0)D(0,6,0). AA′=2⋅6=12AA'=2\cdot6=12, ולכן A′(0,0,12)A'(0,0,12).

C′=A+u‾+v‾+w‾=(6,6,12)C'=A+\underline u+\underline v+\underline w=(6,6,12).

k=13k=\frac13:

N=A+13AC′⃗=13(6,6,12)=(2,2,4)N=A+\frac13\vec{AC'}=\frac13(6,6,12)=(2,2,4)

BB′⃗=(0,0,12)\vec{BB'}=(0,0,12):

E=B+14BB′⃗=(6,0,0)+(0,0,3)=(6,0,3)E=B+\frac14\vec{BB'}=(6,0,0)+(0,0,3)=(6,0,3)

טעות נפוצה: למדוד את השליש מ-C′C': C′+13C′A⃗=(4,4,8)C'+\frac13\vec{C'A}=(4,4,8) - זו נקודה אחרת על האלכסון, קרובה ל-C′C', ולא NN.

סעיף ג(2)

תשובה:

2x+3y+2z−18=02x+3y+2z-18=0

שני וקטורים במישור: DE→=(6,−6,3)\overrightarrow{DE}=(6,-6,3), DN→=(2,−4,4)\overrightarrow{DN}=(2,-4,4). אפשר לצמצם: (2,−2,1)(2,-2,1) ו-(1,−2,2)(1,-2,2).

נורמל (a,b,c)(a,b,c) מאונך לשניהם:

2a−2b+c=0,a−2b+2c=02a-2b+c=0,\qquad a-2b+2c=0

מחסרים מהראשונה פעמיים את השנייה: 2b−3c=02b-3c=0. בוחרים c=2c=2, b=3b=3, ואז מהשנייה a=2b−2c=2a=2b-2c=2. הנורמל (2,3,2)(2,3,2).

2x+3y+2z+d=02x+3y+2z+d=0, ומציבים D(0,6,0)D(0,6,0): 18+d=018+d=0, d=−18d=-18.

2x+3y+2z−18=02x+3y+2z-18=0

בדיקה: EE: 12+0+6−18=012+0+6-18=0; NN: 4+6+8−18=04+6+8-18=0.

טעות נפוצה: לחלץ מהמשוואה השנייה a=2b+2ca=2b+2c (טעות סימן) ולקבל a=10a=10, כלומר 10x+3y+2z−18=010x+3y+2z-18=0 - מישור שאינו עובר דרך EE (60+6−18≠060+6-18\ne0). תמיד מציבים את שלוש הנקודות לבדיקה.

סעיף ד

תשובה:

נפח AENDAEND קטן מנפח C′ENDC'END (היחס 1:21:2)

לשתי הפירמידות אותו בסיס - המשולש ENDEND. לפי V=13Sבסיס⋅hV=\frac13S_{\text{בסיס}}\cdot h, היחס בין הנפחים שווה ליחס בין הגבהים, כלומר בין המרחקים של AA ושל C′C' מהמישור ENDEND.

dA=∣0+0+0−18∣4+9+4=1817,dC′=∣12+18+24−18∣17=3617d_A=\frac{|0+0+0-18|}{\sqrt{4+9+4}}=\frac{18}{\sqrt{17}},\qquad d_{C'}=\frac{|12+18+24-18|}{\sqrt{17}}=\frac{36}{\sqrt{17}}

dA<dC′d_A<d_{C'}, ולכן VAEND<VC′ENDV_{AEND}<V_{C'END}, והיחס 18:36=1:218:36=1:2.

(זה מתאים לכך ש-NN, שנמצאת במישור, מחלקת את האלכסון AC′AC' ביחס AN:NC′=1:2AN:NC'=1:2.)

טעות נפוצה: לנמק ש-NN נמצאת במישור ועל הישר AC′AC', ולכן AA ו-C′C' "באותו מרחק" מהמישור, ולענות שהנפחים שווים. זה נכון רק כש-NN אמצע AC′AC'. כאן AN:NC′=1:2AN:NC'=1:2, ולכן גם המרחקים ביחס 1:21:2.

שאלה 3 · שורשים שלישיים של 2-2i, נקודות על ישר דרך הראשית, שטח מרובע ומשוואה עם צמוד והופכי

נתונה המשוואה: z3=2−2iz^3=2-2i. zz הוא משתנה מרוכב.

א.

מצאו את כל פתרונות המשוואה.

ב.

נתונים שני מספרים מרוכבים: w1=r⋅(cos⁡α+i⋅sin⁡α)w_1=r\cdot(\cos\alpha+i\cdot\sin\alpha), w2=2i⋅w13w_2=2i\cdot w_1^3, r>0r>0, 100∘<α<240∘100^\circ<\alpha<240^\circ. שתי הנקודות המיוצגות על ידי המספרים w1w_1 ו-w2w_2 נמצאות על ישר אחד, שעובר דרך ראשית הצירים OO במישור גאוס.

מצאו את שני הערכים האפשריים של α\alpha.

ג.

נתון כי w1w_1 הוא אחד מהפתרונות שמצאתם בסעיף א.

מצאו את הערך של α\alpha ואת הערך של rr.

ד.

נתונים שני מספרים מרוכבים נוספים: w3=5w_3=5, w4=−3+6i1−2iw_4=\frac{-3+6i}{1-2i}. ABCDABCD הוא מרובע קמור. הקודקוד AA מיוצג על ידי המספר w1w_1, הקודקוד BB מיוצג על ידי המספר w3w_3, הקודקוד CC מיוצג על ידי המספר w2w_2, והקודקוד DD מיוצג על ידי המספר w4w_4.

הראו כי שטח המרובע ABCDABCD הוא 20.

ה.

uu הוא מספר מרוכב. הנקודה EE, שמיוצגת על ידי המספר uu, נמצאת ברביע הראשון על חוצה הזווית BOCBOC. נתון כי uˉ−1u=1.5(cos⁡337.5∘+i⋅sin⁡337.5∘)\bar u-\frac1u=1.5(\cos337.5^\circ+i\cdot\sin337.5^\circ).

מצאו את המספר המרוכב uu.

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

2cis⁡105∘\sqrt2\operatorname{cis}105^\circ, 2cis⁡225∘\sqrt2\operatorname{cis}225^\circ, 2cis⁡345∘\sqrt2\operatorname{cis}345^\circ

מעבירים את אגף ימין להצגה קוטבית: ∣2−2i∣=4+4=22|2-2i|=\sqrt{4+4}=2\sqrt2.

הנקודה (2,−2)(2,-2) ברביע הרביעי, על הישר y=−xy=-x, ולכן הארגומנט הוא 315∘315^\circ: 2−2i=22cis⁡315∘2-2i=2\sqrt2\operatorname{cis}315^\circ.

לפי נוסחת השורשים, לפתרונות מודול 223=2\sqrt[3]{2\sqrt2}=\sqrt2 (כי (2)3=22(\sqrt2)^3=2\sqrt2) וארגומנט 315∘+360∘k3\frac{315^\circ+360^\circ k}{3}:

zk=2cis⁡(105∘+120∘k),k=0,1,2z_k=\sqrt2\operatorname{cis}(105^\circ+120^\circ k),\quad k=0,1,2
z0=2cis⁡105∘,z1=2cis⁡225∘=−1−i,z2=2cis⁡345∘z_0=\sqrt2\operatorname{cis}105^\circ,\quad z_1=\sqrt2\operatorname{cis}225^\circ=-1-i,\quad z_2=\sqrt2\operatorname{cis}345^\circ

טעות נפוצה: לקחת את הארגומנט של 2−2i2-2i כ-45∘45^\circ בלי לבדוק את הרביע, ולקבל 2cis⁡15∘\sqrt2\operatorname{cis}15^\circ, 2cis⁡135∘\sqrt2\operatorname{cis}135^\circ, 2cis⁡255∘\sqrt2\operatorname{cis}255^\circ - אלה הפתרונות של z3=2+2iz^3=2+2i.

סעיף ב

תשובה:

α=135∘\alpha=135^\circ או α=225∘\alpha=225^\circ

מביעים את w2w_2 בהצגה קוטבית. לפי דה-מואבר w13=r3cis⁡3αw_1^3=r^3\operatorname{cis}3\alpha, ו-2i=2cis⁡90∘2i=2\operatorname{cis}90^\circ.

בכפל מכפילים מודולים ומחברים ארגומנטים:

w2=2cis⁡90∘⋅r3cis⁡3α=2r3cis⁡(3α+90∘)w_2=2\operatorname{cis}90^\circ\cdot r^3\operatorname{cis}3\alpha=2r^3\operatorname{cis}(3\alpha+90^\circ)

שתי נקודות (שונות מ-OO) נמצאות על ישר אחד שעובר דרך OO אם ורק אם הפרש הארגומנטים הוא כפולה של 180∘180^\circ (אותה קרן או קרניים הפוכות):

(3α+90∘)−α=180∘k ⇒ 2α=180∘k−90∘ ⇒ α=90∘k−45∘(3\alpha+90^\circ)-\alpha=180^\circ k\ \Rightarrow\ 2\alpha=180^\circ k-90^\circ\ \Rightarrow\ \alpha=90^\circ k-45^\circ

הערכים האפשריים: 45∘,135∘,225∘,315∘45^\circ, 135^\circ, 225^\circ, 315^\circ. בתחום 100∘<α<240∘100^\circ<\alpha<240^\circ: α=135∘\alpha=135^\circ או α=225∘\alpha=225^\circ.

(ב-α=135∘\alpha=135^\circ הפרש הארגומנטים 360∘360^\circ - אותה קרן; ב-α=225∘\alpha=225^\circ ההפרש 540∘540^\circ - קרניים הפוכות.)

טעות נפוצה: לדרוש ארגומנטים שווים בלבד (2α+90∘=360∘k2\alpha+90^\circ=360^\circ k) ולקבל רק α=135∘\alpha=135^\circ - נקודות משני צדי OO גם הן על ישר שעובר דרך OO.

סעיף ג

תשובה:

r=2r=\sqrt2, α=225∘\alpha=225^\circ

w1=rcis⁡αw_1=r\operatorname{cis}\alpha שווה לאחד הפתרונות 2cis⁡105∘\sqrt2\operatorname{cis}105^\circ, 2cis⁡225∘\sqrt2\operatorname{cis}225^\circ, 2cis⁡345∘\sqrt2\operatorname{cis}345^\circ.

שני מרוכבים בהצגה קוטבית שווים כשהמודולים שווים והארגומנטים שווים (עד כדי 360∘360^\circ): r=2r=\sqrt2, ו-α\alpha הוא 105∘105^\circ, 225∘225^\circ או 345∘345^\circ.

לפי סעיף ב, α\alpha הוא 135∘135^\circ או 225∘225^\circ. הערך המשותף: α=225∘\alpha=225^\circ.

כלומר w1=2cis⁡225∘=−1−iw_1=\sqrt2\operatorname{cis}225^\circ=-1-i.

טעות נפוצה: לקחת את המודול של אגף ימין, ∣2−2i∣=22|2-2i|=2\sqrt2, ולענות r=22r=2\sqrt2 - המודול של כל פתרון הוא השורש השלישי שלו, 2\sqrt2.

סעיף ד

תשובה:

הוכחה

AA: w1=2cis⁡225∘=−1−iw_1=\sqrt2\operatorname{cis}225^\circ=-1-i.

CC: w1w_1 הוא פתרון של המשוואה, ולכן w13=2−2iw_1^3=2-2i, ו-w2=2i(2−2i)=4i−4i2=4+4i=42cis⁡45∘w_2=2i(2-2i)=4i-4i^2=4+4i=4\sqrt2\operatorname{cis}45^\circ.

BB: w3=5w_3=5. DD: כופלים את המונה ואת המכנה בצמוד של המכנה, 1+2i1+2i:

w4=(−3+6i)(1+2i)(1−2i)(1+2i)=−3−6i+6i+12i21+4=−155=−3w_4=\frac{(-3+6i)(1+2i)}{(1-2i)(1+2i)}=\frac{-3-6i+6i+12i^2}{1+4}=\frac{-15}{5}=-3

AA ו-CC על קרניים הפוכות מ-OO (225∘−45∘=180∘225^\circ-45^\circ=180^\circ), ולכן OO על האלכסון ACAC ו-AC=2+42=52AC=\sqrt2+4\sqrt2=5\sqrt2.

BB ו-DD על הציר הממשי משני צדי OO, ולכן OO על האלכסון BDBD ו-BD=5+3=8BD=5+3=8.

האלכסונים נחתכים ב-OO, והזווית ביניהם היא הזווית בין הקרן OCOC (45∘45^\circ) לקרן OBOB (0∘0^\circ): 45∘45^\circ.

שטח מרובע קמור לפי האלכסונים והזווית ביניהם:

S=12⋅AC⋅BD⋅sin⁡45∘=12⋅52⋅8⋅22=20S=\frac12\cdot AC\cdot BD\cdot\sin45^\circ=\frac12\cdot5\sqrt2\cdot8\cdot\frac{\sqrt2}2=20

טעות נפוצה: להניח שהאלכסונים מאונכים ולחשב S=12⋅52⋅8=202S=\frac12\cdot5\sqrt2\cdot8=20\sqrt2 - הזווית בין האלכסונים היא 45∘45^\circ, לא 90∘90^\circ.

סעיף ה

תשובה:

u=2cis⁡22.5∘u=2\operatorname{cis}22.5^\circ

OBOB בזווית 0∘0^\circ ו-OCOC בזווית 45∘45^\circ, ולכן חוצה הזווית BOCBOC ברביע הראשון הוא הקרן בזווית 22.5∘22.5^\circ (בלי התנאי על הרביע גם הקרן ההפוכה, בזווית 202.5∘202.5^\circ, הייתה מתאימה, ועליה u=0.5cis⁡202.5∘u=0.5\operatorname{cis}202.5^\circ מקיים את המשוואה): u=ρcis⁡22.5∘u=\rho\operatorname{cis}22.5^\circ, ρ=∣u∣>0\rho=|u|>0.

הצמוד: uˉ=ρcis⁡(−22.5∘)=ρcis⁡337.5∘\bar u=\rho\operatorname{cis}(-22.5^\circ)=\rho\operatorname{cis}337.5^\circ. ההופכי: 1u=1ρcis⁡(−22.5∘)=1ρcis⁡337.5∘\frac1u=\frac1\rho\operatorname{cis}(-22.5^\circ)=\frac1\rho\operatorname{cis}337.5^\circ.

לשניהם אותו ארגומנט, ולכן:

uˉ−1u=(ρ−1ρ)cis⁡337.5∘=1.5cis⁡337.5∘\bar u-\frac1u=\left(\rho-\frac1\rho\right)\operatorname{cis}337.5^\circ=1.5\operatorname{cis}337.5^\circ

(אילו ρ−1ρ\rho-\frac1\rho היה שלילי, הארגומנט של אגף שמאל היה 157.5∘157.5^\circ; לכן המקדם שווה בדיוק ל-1.51.5.)

ρ−1ρ=1.5 ⇒ 2ρ2−3ρ−2=0 ⇒ ρ=3±54\rho-\frac1\rho=1.5\ \Rightarrow\ 2\rho^2-3\rho-2=0\ \Rightarrow\ \rho=\frac{3\pm5}4

ρ=2\rho=2 או ρ=−0.5\rho=-0.5; מודול הוא מספר חיובי, ולכן ρ=2\rho=2 ו-u=2cis⁡22.5∘u=2\operatorname{cis}22.5^\circ.

טעות נפוצה: לקחת את 337.5∘337.5^\circ כארגומנט של uu עצמו ולענות u=2cis⁡337.5∘u=2\operatorname{cis}337.5^\circ - זה הארגומנט של uˉ\bar u, ו-EE צריכה להיות על חוצה הזווית BOCBOC.

שאלה 4 · הפונקציה g=ef·f': סימן, אסימפטוטות, קיצון ושטח עם פרמטר

f′(x)f'(x) הוא פונקציית הנגזרת של הפונקציה f(x)f(x). g(x)g(x) היא פונקציה המקיימת g(x)=ef(x)⋅f′(x)g(x)=e^{f(x)}\cdot f'(x). הפונקציות f(x)f(x), f′(x)f'(x) ו-g(x)g(x) מוגדרות בתחום x≠0x\neq0. נתון כי הפונקציה f(x)f(x) עולה בתחום x>0x>0 ובתחום x<0x<0, וכי f′(x)≠0f'(x)\neq0 בכל תחום הגדרתה.

א.

כתבו את תחומי החיוביות והשליליות של הפונקציה g(x)g(x) (אם יש כאלה). נמקו את תשובתכם.

ב.

נתון כי f(x)=−2xf(x)=-\frac2x.

(1)

מצאו את משוואות האסימפטוטות המאונכות לצירים של הפונקציה g(x)g(x).

(2)

מצאו את שיעורי נקודת הקיצון של הפונקציה g(x)g(x), וקבעו את סוגה.

ג.

סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה g(x)g(x).

ד.

aa הוא פרמטר גדול מ-1. נתון כי השטח המוגבל על ידי גרף הפונקציה g(x)g(x), על ידי ציר ה-xx ועל ידי הישרים x=2ln⁡ax=\frac{2}{\ln a} ו-x=2ln⁡(3a)x=\frac{2}{\ln(3a)} הוא 16\frac16.

מצאו את הערך של aa.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

תחומי חיוביות: x>0x>0, x<0x<0; תחומי שליליות: אין

ff עולה בכל תחום, ולכן f′(x)≥0f'(x)\ge0, ועם f′(x)≠0f'(x)\ne0: f′(x)>0f'(x)>0 לכל x≠0x\ne0.

ef(x)>0e^{f(x)}>0 תמיד.

g(x)g(x) מכפלה של שני מספרים חיוביים, ולכן g(x)>0g(x)>0 לכל x≠0x\ne0. אין תחומי שליליות.

טעות נפוצה: לחשוב ש-gg משנה סימן ב-x=0x=0 כמו ff. x=0x=0 אינו בתחום, ובכל אחד מהתחומים הסימן נקבע לפי f′f', שחיובית בשניהם.

סעיף ב(1)

תשובה:

אסימפטוטה אנכית: x=0x=0; אסימפטוטה אופקית: y=0y=0

f′(x)=2x2f'(x)=\frac2{x^2}, ולכן g(x)=2e−2xx2g(x)=\frac{2e^{-\frac2x}}{x^2}.

x→0−x\to0^-: −2x→+∞-\frac2x\to+\infty, ולכן e−2x→∞e^{-\frac2x}\to\infty ו-2x2→∞\frac2{x^2}\to\infty: g→+∞g\to+\infty. x=0x=0 אסימפטוטה אנכית.

x→0+x\to0^+: עם u=1x→+∞u=\frac1x\to+\infty, g=2u2e−2u→0g=2u^2e^{-2u}\to0 - המעריכית דועכת מהר יותר. הגרף מתקרב לראשית מימין.

x→±∞x\to\pm\infty: e−2x→1e^{-\frac2x}\to1 ו-2x2→0\frac2{x^2}\to0, ולכן g→0g\to0: y=0y=0.

טעות נפוצה: לקבוע ש-g→+∞g\to+\infty משני צדי x=0x=0 "כי המכנה מתאפס". מימין e−2x→0e^{-\frac2x}\to0 ומנצח את המכנה.

סעיף ב(2)

תשובה:

max⁡(1,2e2)\max\left(1,\frac{2}{e^2}\right)

g(x)=2x−2e−2xg(x)=2x^{-2}e^{-\frac2x}, ו-(e−2x)′=e−2x⋅2x2\left(e^{-\frac2x}\right)'=e^{-\frac2x}\cdot\frac2{x^2}:

g′(x)=2[−2x3e−2x+1x2⋅2x2e−2x]=4e−2xx4(1−x)g'(x)=2\left[-\frac2{x^3}e^{-\frac2x}+\frac1{x^2}\cdot\frac2{x^2}e^{-\frac2x}\right]=\frac{4e^{-\frac2x}}{x^4}\left(1-x\right)

הסימן נקבע לפי 1−x1-x: חיובי עבור x<1x<1 (x≠0x\ne0) ושלילי עבור x>1x>1. g′(1)=0g'(1)=0.

xxx<0x<00<x<10<x<111x>1x>1
g′(x)g'(x)++0−
g(x)g(x)↗↗מקסימום↘

g(1)=2e−2=2e2g(1)=2e^{-2}=\frac2{e^2}. נקודת הקיצון: max⁡(1,2e2)\max\left(1,\frac2{e^2}\right).

טעות נפוצה: לגזור את e−2xe^{-\frac2x} עם נגזרת פנימית −2x2-\frac2{x^2} (לטעות בסימן). אז מתקבל 1+x1+x בגורם, ונקודה שגויה ב-x=−1x=-1.

סעיף ג

תשובה:

הגרף כולו מעל ציר ה-xx. משמאל: מתקרב לציר ה-xx כש-x→−∞x\to-\infty ועולה ל-+∞+\infty ליד x=0x=0. מימין: יוצא מהראשית (נקודה ריקה), עולה עד המקסימום (1,2e2)\left(1,\frac2{e^2}\right) ויורד ומתקרב לציר ה-xx.

מסכמים: g>0g>0; משמאל ל-0 g→+∞g\to+\infty ומימין g→0g\to0; y=0y=0 אסימפטוטה אופקית; מקסימום (1,2e2)≈(1,0.27)\left(1,\frac2{e^2}\right)\approx(1,0.27); עולה עבור x<0x<0 ועבור 0<x<10<x<1, יורדת עבור x>1x>1.

ענף שמאלי: צמוד לציר ה-xx מלמעלה בקצה השמאלי, עולה ונצמד לציר ה-yy למעלה.

ענף ימני: מתחיל בראשית (עיגול ריק), עולה למקסימום, ויורד לאט לכיוון ציר ה-xx.

טעות נפוצה: לחבר את שני הענפים דרך הראשית בקו רציף. x=0x=0 אינו בתחום, ומשמאל הגרף בכלל עולה לאינסוף.

סעיף ד

תשובה:

a=4a=4

G(x)=ef(x)=e−2xG(x)=e^{f(x)}=e^{-\frac2x} היא פונקציה קדומה של gg, כי (ef(x))′=ef(x)f′(x)\left(e^{f(x)}\right)'=e^{f(x)}f'(x).

a>1a>1: ln⁡(3a)>ln⁡a>0\ln(3a)>\ln a>0, ולכן 0<2ln⁡(3a)<2ln⁡a0<\frac2{\ln(3a)}<\frac2{\ln a}.

ב-x=2ln⁡cx=\frac2{\ln c}: −2x=−ln⁡c-\frac2x=-\ln c, ולכן G=e−ln⁡c=1cG=e^{-\ln c}=\frac1c.

∫2ln⁡(3a)2ln⁡ag(x) dx=1a−13a=23a\int_{\frac2{\ln(3a)}}^{\frac2{\ln a}}g(x)\,dx=\frac1a-\frac1{3a}=\frac{2}{3a}

g>0g>0, ולכן השטח 23a=16\frac2{3a}=\frac16, ו-a=4a=4.

טעות נפוצה: לכתוב e−ln⁡c=ce^{-\ln c}=c (לאבד את המינוס). אז השטח ∣a−3a∣=2a=16|a-3a|=2a=\frac16 ו-a=112a=\frac1{12}, שסותר את a>1a>1.

שאלה 5 · חקירת , הפונקציה ההופכית ושטח

נתונה הפונקציה f(x)=x⋅(ln⁡x)23+ln⁡(x)f(x)=\frac{x\cdot(\ln x)^2}{3+\ln(x)}.

א.
(1)

מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה f(x)f(x).

(2)

מצאו את משוואת האסימפטוטה המאונכת לציר ה-xx של הפונקציה f(x)f(x).

(3)

מצאו את שיעורי נקודת החיתוך של גרף הפונקציה f(x)f(x) עם ציר ה-xx.

ב.

מצאו את תחומי העלייה והירידה של הפונקציה f(x)f(x) (אם יש כאלה).

ג.

סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה f(x)f(x).

ד.

נתונה הפונקציה: g(x)=3+ln⁡(x)x⋅(ln⁡x)2g(x)=\frac{3+\ln(x)}{x\cdot(\ln x)^2}.

(1)

מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה g(x)g(x).

(2)

מצאו את משוואות האסימפטוטות המאונכות לצירים של הפונקציה g(x)g(x).

(3)

סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה g(x)g(x).

ה.

נתון הביטוי ∫eke2k(3x⋅(ln⁡x)2+1x⋅ln⁡(x))dx\int_{e^k}^{e^{2k}}\left(\frac{3}{x\cdot(\ln x)^2}+\frac{1}{x\cdot\ln(x)}\right)dx, kk הוא פרמטר חיובי.

(1)

קבעו איזה מן הביטויים I-II שווה לערך של הביטוי הנתון. נמקו את קביעתכם. I. ln⁡2+32k\ln2+\frac{3}{2k} II. ln⁡2−32k\ln2-\frac{3}{2k}

(2)

חשבו את השטח המוגבל על ידי גרף הפונקציה g(x)g(x), על ידי ציר ה-xx ועל ידי הישרים x=e3x=e^3 ו-x=e6x=e^6.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א(1)

תשובה:

x>0x>0, x≠e−3x\neq e^{-3}

ln⁡x\ln x מוגדר עבור x>0x>0.

המכנה מתאפס כאשר 3+ln⁡x=03+\ln x=0, כלומר ln⁡x=−3\ln x=-3, x=e−3x=e^{-3}.

תחום ההגדרה: x>0x>0, x≠e−3x\neq e^{-3}.

טעות נפוצה: לפתור 3+ln⁡x=03+\ln x=0 כאילו x=−3x=-3, לפסול את הפתרון (כי x>0x>0) ולענות x>0x>0 בלבד.

סעיף א(2)

תשובה:

x=e−3x=e^{-3}

ב-x=e−3x=e^{-3} המכנה מתאפס והמונה שווה e−3⋅(−3)2=9e−3≠0e^{-3}\cdot(-3)^2=9e^{-3}\neq0, ולכן f→±∞f\to\pm\infty: אסימפטוטה אנכית x=e−3x=e^{-3}.

(כאשר x→0+x\to0^+: f=xln⁡x⋅ln⁡x3+ln⁡xf=x\ln x\cdot\frac{\ln x}{3+\ln x}, ו-xln⁡x→0x\ln x\to0 בעוד ln⁡x3+ln⁡x→1\frac{\ln x}{3+\ln x}\to1. לכן f→0f\to0 - אין שם אסימפטוטה.)

טעות נפוצה: לכתוב x=0x=0 כאסימפטוטה בגלל ה-ln⁡x\ln x - שם f→0f\to0, לא לאינסוף.

סעיף א(3)

תשובה:

(1,0)(1,0)

f=0f=0 כאשר המונה מתאפס: x(ln⁡x)2=0x(\ln x)^2=0.

x=0x=0 אינו בתחום, ולכן ln⁡x=0\ln x=0, כלומר x=1x=1.

נקודת החיתוך: (1,0)(1,0).

טעות נפוצה: להוסיף את (0,0)(0,0) מהגורם x=0x=0 - הנקודה אינה בתחום ההגדרה.

סעיף ב

תשובה:

עלייה: x>1x>1; ירידה: 0<x<e−30<x<e^{-3}, e−3<x<1e^{-3}<x<1

נסמן t=ln⁡xt=\ln x. נגזרת המונה: [xt2]′=t2+x⋅2t⋅1x=t2+2t\left[x t^2\right]'=t^2+x\cdot2t\cdot\frac1x=t^2+2t; נגזרת המכנה: 1x\frac1x.

f′(x)=(t2+2t)(t+3)−xt2⋅1x(t+3)2=t3+5t2+6t−t2(t+3)2=t(t2+4t+6)(t+3)2f'(x)=\frac{(t^2+2t)(t+3)-xt^2\cdot\frac1x}{(t+3)^2}=\frac{t^3+5t^2+6t-t^2}{(t+3)^2}=\frac{t\left(t^2+4t+6\right)}{(t+3)^2}

t2+4t+6t^2+4t+6 חיובי תמיד (מקדם מוביל חיובי ודיסקרימיננטה 16−24<016-24<0), והמכנה חיובי. לכן הסימן של f′f' הוא הסימן של t=ln⁡xt=\ln x.

f′<0f'<0 עבור 0<x<10<x<1 (פרט ל-x=e−3x=e^{-3}, שאינה בתחום), ו-f′>0f'>0 עבור x>1x>1.

עלייה: x>1x>1. ירידה: 0<x<e−30<x<e^{-3}, e−3<x<1e^{-3}<x<1. (ב-x=1x=1 מינימום: (1,0)(1,0).)

טעות נפוצה: לכתוב ירידה ב-0<x<10<x<1 כקטע אחד - x=e−3x=e^{-3} אינה בתחום, והפונקציה קופצת שם מ-−∞-\infty ל-+∞+\infty.

סעיף ג

תשובה:

ענף שמאלי (0<x<e−30<x<e^{-3}) יורד מ-(0,0)(0,0) (נקודה ריקה) אל −∞-\infty ליד x=e−3x=e^{-3}; ענף ימני יורד מ-+∞+\infty ליד x=e−3x=e^{-3} עד המינימום (1,0)(1,0) - נוגע בציר ה-xx - ועולה אל +∞+\infty

ענף שמאלי, 0<x<e−30<x<e^{-3}: ln⁡x<−3\ln x<-3, ולכן המכנה שלילי והמונה חיובי - f<0f<0. הענף מתחיל ב-(0,0)(0,0) (נקודה ריקה, לפי א(2)) ויורד ל-−∞-\infty ליד האסימפטוטה.

ענף ימני, x>e−3x>e^{-3}: המכנה חיובי, ולכן f≥0f\ge0. הענף מתחיל ב-+∞+\infty ליד האסימפטוטה, יורד עד (1,0)(1,0) ועולה ללא חסם.

טעות נפוצה: לצייר את הגרף חוצה את ציר ה-xx ב-(1,0)(1,0) - f≥0f\ge0 בכל הענף הימני, ו-(1,0)(1,0) היא נקודת מינימום שבה הגרף רק נוגע בציר.

סעיף ד(1)

תשובה:

x>0x>0, x≠1x\neq1

ln⁡x\ln x מוגדר עבור x>0x>0. המכנה x(ln⁡x)2x(\ln x)^2 מתאפס (בתחום) כאשר ln⁡x=0\ln x=0, כלומר x=1x=1.

תחום ההגדרה: x>0x>0, x≠1x\neq1.

(הנקודה x=e−3x=e^{-3} שייכת לתחום של gg: שם המונה מתאפס, ו-g(e−3)=0g(e^{-3})=0.)

טעות נפוצה: להעתיק את ההגבלה של ff ולפסול גם את x=e−3x=e^{-3}, ולקבל x>0x>0, x≠1x\neq1, x≠e−3x\neq e^{-3}.

סעיף ד(2)

תשובה:

x=0x=0, x=1x=1, y=0y=0

g=1fg=\frac1f (בכל נקודה שבה שתיהן מוגדרות).

x→1x\to1: f→0+f\to0^+ (משני הצדדים, לפי ג), ולכן g→+∞g\to+\infty משני הצדדים - אסימפטוטה x=1x=1.

x→0+x\to0^+: f→0−f\to0^-, ולכן g→−∞g\to-\infty - אסימפטוטה x=0x=0.

x→∞x\to\infty: f→∞f\to\infty, ולכן g→0g\to0 - אסימפטוטה אופקית y=0y=0.

טעות נפוצה: לשכוח את x=0x=0 ולענות רק x=1x=1, y=0y=0 - ליד x=0x=0 הפונקציה ff אינה שואפת לאינסוף, אבל f→0−f\to0^-, ולכן g=1f→−∞g=\frac1f\to-\infty.

סעיף ד(3)

תשובה:

ענף ב-0<x<10<x<1 עולה מ-−∞-\infty (ליד x=0x=0) דרך (e−3,0)\left(e^{-3},0\right) אל +∞+\infty (ליד x=1x=1); ענף ב-x>1x>1 יורד מ-+∞+\infty אל 0, מעל ציר ה-xx

היכן ש-ff שומרת סימן, g=1fg=\frac1f עולה כש-ff יורדת, ולהפך.

0<x<e−30<x<e^{-3}: ff יורדת מ-0−0^- ל-−∞-\infty, ולכן gg עולה מ-−∞-\infty ל-0−0^-.

e−3<x<1e^{-3}<x<1: ff יורדת מ-+∞+\infty ל-0+0^+, ולכן gg עולה מ-0+0^+ ל-+∞+\infty. יחד עם g(e−3)=0g(e^{-3})=0: ענף אחד שעולה מ-−∞-\infty דרך (e−3,0)\left(e^{-3},0\right) אל +∞+\infty.

x>1x>1: ff עולה מ-0+0^+ ל-+∞+\infty, ולכן gg יורדת מ-+∞+\infty אל 0, מעל ציר ה-xx.

טעות נפוצה: להפוך את המינימום (1,0)(1,0) של ff למקסימום של gg - f(1)=0f(1)=0, ולכן ב-x=1x=1 ל-gg יש אסימפטוטה אנכית ולא נקודת קיצון.

סעיף ה(1)

תשובה:

ביטוי I

בשני האיברים 1x\frac1x היא הנגזרת של ln⁡x\ln x:

∫3x(ln⁡x)2 dx=3⋅(ln⁡x)−1−1=−3ln⁡x\int\frac{3}{x(\ln x)^2}\,dx=3\cdot\frac{(\ln x)^{-1}}{-1}=-\frac{3}{\ln x}, ו-∫1xln⁡x dx=ln⁡∣ln⁡x∣\int\frac{1}{x\ln x}\,dx=\ln|\ln x|.

בקטע [ek,e2k][e^k,e^{2k}] (עם k>0k>0) ln⁡x>0\ln x>0, ולכן:

[−3ln⁡x+ln⁡(ln⁡x)]eke2k=(−32k+ln⁡(2k))−(−3k+ln⁡k)\left[-\frac{3}{\ln x}+\ln(\ln x)\right]_{e^k}^{e^{2k}}=\left(-\frac{3}{2k}+\ln(2k)\right)-\left(-\frac3k+\ln k\right)
=3k−32k+ln⁡2kk=32k+ln⁡2=\frac3k-\frac{3}{2k}+\ln\frac{2k}{k}=\frac{3}{2k}+\ln2

זה ביטוי I.

טעות נפוצה: לכתוב את הפונקציה הקדומה של 3x(ln⁡x)2\frac{3}{x(\ln x)^2} כ-+3ln⁡x+\frac{3}{\ln x} (בלי הסימן מינוס), ולקבל ln⁡2−32k\ln2-\frac{3}{2k} - ביטוי II.

סעיף ה(2)

תשובה:

12+ln⁡2\frac12+\ln2

מפרקים: g(x)=3+ln⁡xx(ln⁡x)2=3x(ln⁡x)2+1xln⁡xg(x)=\frac{3+\ln x}{x(\ln x)^2}=\frac{3}{x(\ln x)^2}+\frac{1}{x\ln x}.

בקטע [e3,e6][e^3,e^6], g>0g>0 (מונה ומכנה חיוביים), ולכן השטח הוא האינטגרל.

זה הביטוי מ-ה(1) עם k=3k=3 (ואז e2k=e6e^{2k}=e^6):

S=∫e3e6g(x) dx=32⋅3+ln⁡2=12+ln⁡2≈1.19S=\int_{e^3}^{e^6}g(x)\,dx=\frac{3}{2\cdot3}+\ln2=\frac12+\ln2\approx1.19

טעות נפוצה: להציב k=6k=6 (המעריך של הגבול העליון) במקום k=3k=3, ולקבל 14+ln⁡2\frac14+\ln2.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.