מתכונת במתמטיקה 572 - מתכונת 15 ברמת בגרות
5 יח"ל · שאלון 035572 · 5 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
מבחן מתכונת במבנה של שאלון 572 (5 יח"ל), ברמת בגרות: 5 שאלות, כל אחת בנויה כמו השאלה באותו מקום בבחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא, מוסבר צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון של השאלה.
שאלה 1 · אליפסה, פרבולה ומעגל: נקודה מחוץ לאליפסה
נתונה אליפסה שמשוואתה: , . הנקודה היא המוקד הימני של האליפסה, והנקודה היא המוקד השמאלי שלה.
הביעו באמצעות את שיעורי הנקודות ו-.
הנקודה A נמצאת ברביע הראשון על פרבולה שמשוואתה קנונית והמוקד שלה נמצא בנקודה , כך שמתקיים: .
הביעו באמצעות את משוואת מדריך הפרבולה.
הביעו באמצעות את שיעורי הנקודה A.
הוא קוטר במעגל. הישר שמשוואתו: משיק למעגל זה.
מצאו את הערך של .
D היא נקודה על האליפסה.
קבעו אם היקף המשולש גדול מהיקף המשולש , קטן ממנו או שווה לו. נמקו את קביעתכם.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
,
(המכנה הגדול, מתחת ל-), .
, .
טעות נפוצה: לכתוב - צריך להוציא שורש: , ולכן .
סעיף ב(1)
בפרבולה קנונית המוקד הוא והמדריך .
, ולכן המדריך הוא ומשוואת הפרבולה .
טעות נפוצה: לשים את המדריך במרחק משמאל למוקד, - המרחק בין המוקד למדריך הוא , והמדריך סימטרי למוקד ביחס לקודקוד (הראשית): .
סעיף ב(2)
מרחק A מהמוקד שווה למרחקה מהמדריך :
, ו-A ברביע הראשון: .
טעות נפוצה: להציב (המרחק מהמוקד) ישירות במשוואת הפרבולה - הוא מרחק, לא שיעור ה-.
סעיף ג
מרכז המעגל - אמצע : ; הרדיוס .
תנאי ההשקה - מרחק המרכז מהישר שווה לרדיוס:
נותן - נפסל ().
נותן , כלומר .
טעות נפוצה: לקחת לרדיוס את (אורך הקוטר כולו): , כלומר , ומתקבל - הרדיוס הוא חצי הקוטר, .
סעיף ד
היקף המשולש (בערך 47.32) גדול מהיקף המשולש (24).
עבור : , , , , .
לכל D על האליפסה , ולכן:
במשולש : , , :
היקף המשולש גדול יותר. (A מחוץ לאליפסה: .)
טעות נפוצה: לקחת את סכום המרחקים של מהמוקדים כ- במקום - ההיקף "יוצא" , ומתקבלת התשובה "קטן"; הסכום הקבוע הוא אורך הציר הגדול, , וההיקף .
שאלה 2 · וקטורים בתיבה: פרמטר על אלכסון, מישור ויחס נפחים
בסרטוט שלפניכם תיבה שבסיסה הוא ריבוע. אורך המקצוע גדול פי 2 מאורך צלע הריבוע. הנקודה נמצאת על המקצוע כך ש-. הנקודה מקיימת: . הוא פרמטר. נסמן: , , .
הביעו באמצעות , , ו- את הווקטור .
נתון: .
מצאו את הערך של .
הציבו , וענו על הסעיפים ג-ד. ממקמים את התיבה במערכת צירים כך ש-, . הקודקוד נמצא על החלק החיובי של ציר ה-, והקודקוד נמצא על החלק החיובי של ציר ה-.
מצאו את שיעורי הנקודות ו-.
מצאו את משוואת המישור .
האם נפח הפירמידה גדול מנפח הפירמידה , קטן ממנו או שווה לו? נמקו את תשובתכם.
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
מבטאים כל נקודה בעזרת וקטור שיוצא מ-, ואז מחסרים.
, ולכן:
אלכסון התיבה: , ולכן:
טעות נפוצה: למדוד את הרבע מ- ולכתוב . מתקבל , אבל קרובה ל-.
סעיף ב
נסמן . הבסיס ריבוע, ולכן , ו-.
מקצועות התיבה ניצבים זה לזה, ולכן כל המכפלות המעורבות מתאפסות ונשארים רק הריבועים:
(פירוט: .)
משווים ל- ומחלקים ב-:
טעות נפוצה: לשכוח ש- ולחשב כאילו התיבה היא קובייה: , ומתקבלים שני ערכים (בערך או ).
סעיף ג(1)
,
צלע הריבוע , ולכן . , ולכן .
.
:
:
טעות נפוצה: למדוד את השליש מ-: - זו נקודה אחרת על האלכסון, קרובה ל-, ולא .
סעיף ג(2)
שני וקטורים במישור: , . אפשר לצמצם: ו-.
נורמל מאונך לשניהם:
מחסרים מהראשונה פעמיים את השנייה: . בוחרים , , ואז מהשנייה . הנורמל .
, ומציבים : , .
בדיקה: : ; : .
טעות נפוצה: לחלץ מהמשוואה השנייה (טעות סימן) ולקבל , כלומר - מישור שאינו עובר דרך (). תמיד מציבים את שלוש הנקודות לבדיקה.
סעיף ד
נפח קטן מנפח (היחס )
לשתי הפירמידות אותו בסיס - המשולש . לפי , היחס בין הנפחים שווה ליחס בין הגבהים, כלומר בין המרחקים של ושל מהמישור .
, ולכן , והיחס .
(זה מתאים לכך ש-, שנמצאת במישור, מחלקת את האלכסון ביחס .)
טעות נפוצה: לנמק ש- נמצאת במישור ועל הישר , ולכן ו- "באותו מרחק" מהמישור, ולענות שהנפחים שווים. זה נכון רק כש- אמצע . כאן , ולכן גם המרחקים ביחס .
שאלה 3 · שורשים שלישיים של 2-2i, נקודות על ישר דרך הראשית, שטח מרובע ומשוואה עם צמוד והופכי
נתונה המשוואה: . הוא משתנה מרוכב.
מצאו את כל פתרונות המשוואה.
נתונים שני מספרים מרוכבים: , , , . שתי הנקודות המיוצגות על ידי המספרים ו- נמצאות על ישר אחד, שעובר דרך ראשית הצירים במישור גאוס.
מצאו את שני הערכים האפשריים של .
נתון כי הוא אחד מהפתרונות שמצאתם בסעיף א.
מצאו את הערך של ואת הערך של .
נתונים שני מספרים מרוכבים נוספים: , . הוא מרובע קמור. הקודקוד מיוצג על ידי המספר , הקודקוד מיוצג על ידי המספר , הקודקוד מיוצג על ידי המספר , והקודקוד מיוצג על ידי המספר .
הראו כי שטח המרובע הוא 20.
הוא מספר מרוכב. הנקודה , שמיוצגת על ידי המספר , נמצאת ברביע הראשון על חוצה הזווית . נתון כי .
מצאו את המספר המרוכב .
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
, ,
מעבירים את אגף ימין להצגה קוטבית: .
הנקודה ברביע הרביעי, על הישר , ולכן הארגומנט הוא : .
לפי נוסחת השורשים, לפתרונות מודול (כי ) וארגומנט :
טעות נפוצה: לקחת את הארגומנט של כ- בלי לבדוק את הרביע, ולקבל , , - אלה הפתרונות של .
סעיף ב
או
מביעים את בהצגה קוטבית. לפי דה-מואבר , ו-.
בכפל מכפילים מודולים ומחברים ארגומנטים:
שתי נקודות (שונות מ-) נמצאות על ישר אחד שעובר דרך אם ורק אם הפרש הארגומנטים הוא כפולה של (אותה קרן או קרניים הפוכות):
הערכים האפשריים: . בתחום : או .
(ב- הפרש הארגומנטים - אותה קרן; ב- ההפרש - קרניים הפוכות.)
טעות נפוצה: לדרוש ארגומנטים שווים בלבד () ולקבל רק - נקודות משני צדי גם הן על ישר שעובר דרך .
סעיף ג
,
שווה לאחד הפתרונות , , .
שני מרוכבים בהצגה קוטבית שווים כשהמודולים שווים והארגומנטים שווים (עד כדי ): , ו- הוא , או .
לפי סעיף ב, הוא או . הערך המשותף: .
כלומר .
טעות נפוצה: לקחת את המודול של אגף ימין, , ולענות - המודול של כל פתרון הוא השורש השלישי שלו, .
סעיף ד
הוכחה
: .
: הוא פתרון של המשוואה, ולכן , ו-.
: . : כופלים את המונה ואת המכנה בצמוד של המכנה, :
ו- על קרניים הפוכות מ- (), ולכן על האלכסון ו-.
ו- על הציר הממשי משני צדי , ולכן על האלכסון ו-.
האלכסונים נחתכים ב-, והזווית ביניהם היא הזווית בין הקרן () לקרן (): .
שטח מרובע קמור לפי האלכסונים והזווית ביניהם:
טעות נפוצה: להניח שהאלכסונים מאונכים ולחשב - הזווית בין האלכסונים היא , לא .
סעיף ה
בזווית ו- בזווית , ולכן חוצה הזווית ברביע הראשון הוא הקרן בזווית (בלי התנאי על הרביע גם הקרן ההפוכה, בזווית , הייתה מתאימה, ועליה מקיים את המשוואה): , .
הצמוד: . ההופכי: .
לשניהם אותו ארגומנט, ולכן:
(אילו היה שלילי, הארגומנט של אגף שמאל היה ; לכן המקדם שווה בדיוק ל-.)
או ; מודול הוא מספר חיובי, ולכן ו-.
טעות נפוצה: לקחת את כארגומנט של עצמו ולענות - זה הארגומנט של , ו- צריכה להיות על חוצה הזווית .
שאלה 4 · הפונקציה g=ef·f': סימן, אסימפטוטות, קיצון ושטח עם פרמטר
הוא פונקציית הנגזרת של הפונקציה . היא פונקציה המקיימת . הפונקציות , ו- מוגדרות בתחום . נתון כי הפונקציה עולה בתחום ובתחום , וכי בכל תחום הגדרתה.
כתבו את תחומי החיוביות והשליליות של הפונקציה (אם יש כאלה). נמקו את תשובתכם.
נתון כי .
מצאו את משוואות האסימפטוטות המאונכות לצירים של הפונקציה .
מצאו את שיעורי נקודת הקיצון של הפונקציה , וקבעו את סוגה.
סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה .
הוא פרמטר גדול מ-1. נתון כי השטח המוגבל על ידי גרף הפונקציה , על ידי ציר ה- ועל ידי הישרים ו- הוא .
מצאו את הערך של .
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
תחומי חיוביות: , ; תחומי שליליות: אין
עולה בכל תחום, ולכן , ועם : לכל .
תמיד.
מכפלה של שני מספרים חיוביים, ולכן לכל . אין תחומי שליליות.
טעות נפוצה: לחשוב ש- משנה סימן ב- כמו . אינו בתחום, ובכל אחד מהתחומים הסימן נקבע לפי , שחיובית בשניהם.
סעיף ב(1)
אסימפטוטה אנכית: ; אסימפטוטה אופקית:
, ולכן .
: , ולכן ו-: . אסימפטוטה אנכית.
: עם , - המעריכית דועכת מהר יותר. הגרף מתקרב לראשית מימין.
: ו-, ולכן : .
טעות נפוצה: לקבוע ש- משני צדי "כי המכנה מתאפס". מימין ומנצח את המכנה.
סעיף ב(2)
, ו-:
הסימן נקבע לפי : חיובי עבור () ושלילי עבור . .
. נקודת הקיצון: .
טעות נפוצה: לגזור את עם נגזרת פנימית (לטעות בסימן). אז מתקבל בגורם, ונקודה שגויה ב-.
סעיף ג
הגרף כולו מעל ציר ה-. משמאל: מתקרב לציר ה- כש- ועולה ל- ליד . מימין: יוצא מהראשית (נקודה ריקה), עולה עד המקסימום ויורד ומתקרב לציר ה-.
מסכמים: ; משמאל ל-0 ומימין ; אסימפטוטה אופקית; מקסימום ; עולה עבור ועבור , יורדת עבור .
ענף שמאלי: צמוד לציר ה- מלמעלה בקצה השמאלי, עולה ונצמד לציר ה- למעלה.
ענף ימני: מתחיל בראשית (עיגול ריק), עולה למקסימום, ויורד לאט לכיוון ציר ה-.
טעות נפוצה: לחבר את שני הענפים דרך הראשית בקו רציף. אינו בתחום, ומשמאל הגרף בכלל עולה לאינסוף.
סעיף ד
היא פונקציה קדומה של , כי .
: , ולכן .
ב-: , ולכן .
, ולכן השטח , ו-.
טעות נפוצה: לכתוב (לאבד את המינוס). אז השטח ו-, שסותר את .
שאלה 5 · חקירת , הפונקציה ההופכית ושטח
נתונה הפונקציה .
מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה .
מצאו את משוואת האסימפטוטה המאונכת לציר ה- של הפונקציה .
מצאו את שיעורי נקודת החיתוך של גרף הפונקציה עם ציר ה-.
מצאו את תחומי העלייה והירידה של הפונקציה (אם יש כאלה).
סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה .
נתונה הפונקציה: .
מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה .
מצאו את משוואות האסימפטוטות המאונכות לצירים של הפונקציה .
סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה .
נתון הביטוי , הוא פרמטר חיובי.
קבעו איזה מן הביטויים I-II שווה לערך של הביטוי הנתון. נמקו את קביעתכם. I. II.
חשבו את השטח המוגבל על ידי גרף הפונקציה , על ידי ציר ה- ועל ידי הישרים ו-.
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א(1)
,
מוגדר עבור .
המכנה מתאפס כאשר , כלומר , .
תחום ההגדרה: , .
טעות נפוצה: לפתור כאילו , לפסול את הפתרון (כי ) ולענות בלבד.
סעיף א(2)
ב- המכנה מתאפס והמונה שווה , ולכן : אסימפטוטה אנכית .
(כאשר : , ו- בעוד . לכן - אין שם אסימפטוטה.)
טעות נפוצה: לכתוב כאסימפטוטה בגלל ה- - שם , לא לאינסוף.
סעיף א(3)
כאשר המונה מתאפס: .
אינו בתחום, ולכן , כלומר .
נקודת החיתוך: .
טעות נפוצה: להוסיף את מהגורם - הנקודה אינה בתחום ההגדרה.
סעיף ב
עלייה: ; ירידה: ,
נסמן . נגזרת המונה: ; נגזרת המכנה: .
חיובי תמיד (מקדם מוביל חיובי ודיסקרימיננטה ), והמכנה חיובי. לכן הסימן של הוא הסימן של .
עבור (פרט ל-, שאינה בתחום), ו- עבור .
עלייה: . ירידה: , . (ב- מינימום: .)
טעות נפוצה: לכתוב ירידה ב- כקטע אחד - אינה בתחום, והפונקציה קופצת שם מ- ל-.
סעיף ג
ענף שמאלי () יורד מ- (נקודה ריקה) אל ליד ; ענף ימני יורד מ- ליד עד המינימום - נוגע בציר ה- - ועולה אל
ענף שמאלי, : , ולכן המכנה שלילי והמונה חיובי - . הענף מתחיל ב- (נקודה ריקה, לפי א(2)) ויורד ל- ליד האסימפטוטה.
ענף ימני, : המכנה חיובי, ולכן . הענף מתחיל ב- ליד האסימפטוטה, יורד עד ועולה ללא חסם.
טעות נפוצה: לצייר את הגרף חוצה את ציר ה- ב- - בכל הענף הימני, ו- היא נקודת מינימום שבה הגרף רק נוגע בציר.
סעיף ד(1)
,
מוגדר עבור . המכנה מתאפס (בתחום) כאשר , כלומר .
תחום ההגדרה: , .
(הנקודה שייכת לתחום של : שם המונה מתאפס, ו-.)
טעות נפוצה: להעתיק את ההגבלה של ולפסול גם את , ולקבל , , .
סעיף ד(2)
, ,
(בכל נקודה שבה שתיהן מוגדרות).
: (משני הצדדים, לפי ג), ולכן משני הצדדים - אסימפטוטה .
: , ולכן - אסימפטוטה .
: , ולכן - אסימפטוטה אופקית .
טעות נפוצה: לשכוח את ולענות רק , - ליד הפונקציה אינה שואפת לאינסוף, אבל , ולכן .
סעיף ד(3)
ענף ב- עולה מ- (ליד ) דרך אל (ליד ); ענף ב- יורד מ- אל 0, מעל ציר ה-
היכן ש- שומרת סימן, עולה כש- יורדת, ולהפך.
: יורדת מ- ל-, ולכן עולה מ- ל-.
: יורדת מ- ל-, ולכן עולה מ- ל-. יחד עם : ענף אחד שעולה מ- דרך אל .
: עולה מ- ל-, ולכן יורדת מ- אל 0, מעל ציר ה-.
טעות נפוצה: להפוך את המינימום של למקסימום של - , ולכן ב- ל- יש אסימפטוטה אנכית ולא נקודת קיצון.
סעיף ה(1)
ביטוי I
בשני האיברים היא הנגזרת של :
, ו-.
בקטע (עם ) , ולכן:
זה ביטוי I.
טעות נפוצה: לכתוב את הפונקציה הקדומה של כ- (בלי הסימן מינוס), ולקבל - ביטוי II.
סעיף ה(2)
מפרקים: .
בקטע , (מונה ומכנה חיוביים), ולכן השטח הוא האינטגרל.
זה הביטוי מ-ה(1) עם (ואז ):
טעות נפוצה: להציב (המעריך של הגבול העליון) במקום , ולקבל .