דילוג לתוכן המרכזי

מתכונת במתמטיקה 572 - מתכונת 15 בדרך לבגרות

5 יח"ל · שאלון 035572 · 5 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן מתכונת במבנה של שאלון 572 (5 יח"ל), בדרך לבגרות: 5 שאלות, כל אחת בנויה כמו השאלה באותו מקום בבחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא, מוסבר צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון של השאלה.

שאלה 1 · מעוין על הצירים: מעגל חסום, נקודת השקה ומקום גאומטרי

נתון מעוין ABCDABCD שאלכסוניו מונחים על הצירים, כמתואר בסרטוט. הקודקודים: A(10,0)A(10,0), B(0,5)B(0,5), C(−10,0)C(-10,0), D(0,−5)D(0,-5).

ABCDxy
א.

מצאו את משוואת הצלע ABAB ואת המרחק של הצלע ABAB מראשית הצירים.

ב.

בתוך המעוין חסום מעגל שמרכזו בראשית הצירים.

מצאו את משוואת המעגל.

ג.

הנקודה MM היא נקודת ההשקה של המעגל והצלע ABAB. MM היא עקב האנך מראשית הצירים לצלע ABAB.

מצאו את שיעורי הנקודה MM.

ד.

מן הנקודה MM מורידים אנך לציר ה-xx החותך אותו בנקודה K(a,0)K(a,0). על הישר x=−ax=-a מסמנים נקודה EE ומעבירים דרכה ישר המקביל לציר ה-xx. הישר המקביל חותך את האנך האמצעי לקטע EKEK בנקודה GG.

הסבירו מדוע הנקודה GG נמצאת במרחק שווה מהנקודה KK ומהישר x=−ax=-a, ומצאו את משוואת המקום הגאומטרי של כל הנקודות GG.

ה.

הנקודה NN נמצאת ברביע הראשון על הפרבולה, ושיעור ה-xx שלה הוא 10.

מצאו את משוואת המעגל שמרכזו NN והוא משיק מבחוץ למעגל החסום במעוין.

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

y=−12x+5y=-\frac12x+5, המרחק 252\sqrt5

שיפוע ABAB: m=5−00−10=−12m=\frac{5-0}{0-10}=-\frac12, ונקודת החיתוך עם ציר ה-yy היא 55:

y=−12x+5⇔x+2y−10=0y=-\frac12x+5\quad\Leftrightarrow\quad x+2y-10=0

מרחק הראשית מהישר:

d=∣0+0−10∣12+22=105=25d=\frac{|0+0-10|}{\sqrt{1^2+2^2}}=\frac{10}{\sqrt5}=2\sqrt5

טעות נפוצה: בנוסחת המרחק לחלק ב-12+22=51^2+2^2=5 בלי שורש, ולקבל מרחק 105=2\frac{10}5=2. במכנה יש A2+B2=5\sqrt{A^2+B^2}=\sqrt5.

סעיף ב

תשובה:

x2+y2=20x^2+y^2=20

המעגל משיק לכל הצלעות, ולכן הרדיוס הוא המרחק מהמרכז (הראשית) לצלע, שמצאנו בסעיף א: r=25r=2\sqrt5.

x2+y2=(25)2=20x^2+y^2=(2\sqrt5)^2=20

טעות נפוצה: לבחור רדיוס 5 (חצי האלכסון הקצר). המעגל ברדיוס 5 עובר דרך BB ו-DD ויוצא מהמעוין.

סעיף ג

תשובה:

M(2,4)M(2,4)

האנך מהראשית ל-ABAB: שיפוע ABAB הוא −12-\frac12, ולכן שיפוע האנך הוא 22, והאנך עובר בראשית: y=2xy=2x.

2x=−12x+5⇒52x=5⇒x=2, y=42x=-\frac12x+5\quad\Rightarrow\quad\frac52x=5\quad\Rightarrow\quad x=2,\ y=4

בדיקה: 4+16=204+16=20 - MM על המעגל.

טעות נפוצה: לקחת את אמצע הקטע ABAB, (5,2.5)(5,2.5), כנקודת ההשקה. במעוין שאינו ריבוע נקודת ההשקה אינה אמצע הצלע.

סעיף ד

תשובה:

y2=8xy^2=8x

KK נמצאת מתחת ל-M(2,4)M(2,4) על ציר ה-xx: K(2,0)K(2,0), כלומר a=2a=2, והישר הוא x=−2x=-2.

GG על האנך האמצעי של EKEK, ולכן GK=GEGK=GE.

GEGE מונח על ישר אופקי ו-EE על הישר x=−2x=-2, ולכן GEGE הוא המרחק של GG מהישר x=−2x=-2.

לכן GG במרחק שווה מ-KK ומהישר x=−2x=-2. עבור G(x,y)G(x,y):

(x−2)2+y2=∣x+2∣⇒x2−4x+4+y2=x2+4x+4⇒y2=8x\sqrt{(x-2)^2+y^2}=|x+2|\quad\Rightarrow\quad x^2-4x+4+y^2=x^2+4x+4\quad\Rightarrow\quad y^2=8x

זו פרבולה שמוקדה K(2,0)K(2,0) ומדריכה x=−2x=-2.

טעות נפוצה: בפתיחת הריבועים לרשום (x+2)2=x2+4(x+2)^2=x^2+4 ולקבל y2=4xy^2=4x. האיבר האמצעי 4x4x חייב להופיע בשני האגפים.

סעיף ה

תשובה:

(x−10)2+(y−45)2=80(x-10)^2+(y-4\sqrt5)^2=80

y2=8⋅10=80y^2=8\cdot10=80, ברביע הראשון y=80=45y=\sqrt{80}=4\sqrt5: N(10,45)N(10,4\sqrt5).

ON=100+80=180=65ON=\sqrt{100+80}=\sqrt{180}=6\sqrt5

בהשקה מבחוץ מרחק המרכזים שווה לסכום הרדיוסים: R+25=65R+2\sqrt5=6\sqrt5, ולכן R=45R=4\sqrt5, R2=80R^2=80.

(x−10)2+(y−45)2=80(x-10)^2+(y-4\sqrt5)^2=80

טעות נפוצה: להשתמש בהפרש הרדיוסים, R−r=ONR-r=ON, ולקבל R=85R=8\sqrt5. זו השקה מבפנים, שבה המעגל החסום נמצא בתוך המעגל החדש.

שאלה 2 · וקטורים בקובייה במערכת צירים: אלכסון, מפגש תיכונים וישר חיתוך

בסרטוט שלפניכם מתוארת הקובייה ABCDA′B′C′D′ABCDA'B'C'D'. נסמן: AB→=u‾\overrightarrow{AB}=\underline u, AD→=v‾\overrightarrow{AD}=\underline v, AA′→=w‾\overrightarrow{AA'}=\underline w.

ABCDA'B'C'D'
א.
(1)

הביעו את הווקטורים CA′→\overrightarrow{CA'}, DB→\overrightarrow{DB} ו-DC′→\overrightarrow{DC'} באמצעות u‾\underline u, v‾\underline v ו-w‾\underline w.

(2)

הוכיחו כי CA′CA' מאונך ל-DBDB ול-DC′DC', והסיקו כי האלכסון CA′CA' מאונך למישור BC′DBC'D.

ב.

נקודה E היא מפגש התיכונים במשולש BC′DBC'D. ידוע כי הווקטור מנקודה כלשהי אל מפגש התיכונים הוא ממוצע הווקטורים אל שלושת הקודקודים: CE→=13(CB→+CC′→+CD→)\overrightarrow{CE}=\frac13\left(\overrightarrow{CB}+\overrightarrow{CC'}+\overrightarrow{CD}\right).

הראו כי CE→=13CA′→\overrightarrow{CE}=\frac13\overrightarrow{CA'}, והסיקו כי הנקודות C, E ו-A′A' נמצאות על ישר אחד.

ג.

נתון: D(0,0,0)D(0,0,0), A(4,0,0)A(4,0,0), C(0,4,0)C(0,4,0). שיעור ה-zz של הנקודה C′C' הוא חיובי.

מצאו את שיעורי הנקודות B ו-C′C'.

ד.

ℓ\ell הוא ישר החיתוך בין המישור BC′DBC'D ובין המישור BCC′B′BCC'B'.

הסבירו מדוע הנקודות B ו-C′C' נמצאות על ℓ\ell, ומצאו הצגה פרמטרית של הישר ℓ\ell.

ה.

מצאו הצגה פרמטרית של המישור המכיל את הישר ℓ\ell ואינו חותך את ציר ה-yy.

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א(1)

תשובה:

CA′→=−u‾−v‾+w‾\overrightarrow{CA'}=-\underline u-\underline v+\underline w, DB→=u‾−v‾\overrightarrow{DB}=\underline u-\underline v, DC′→=u‾+w‾\overrightarrow{DC'}=\underline u+\underline w

CA′→=CB→+BA→+AA′→=−v‾−u‾+w‾\overrightarrow{CA'}=\overrightarrow{CB}+\overrightarrow{BA}+\overrightarrow{AA'}=-\underline v-\underline u+\underline w

DB→=DA→+AB→=−v‾+u‾\overrightarrow{DB}=\overrightarrow{DA}+\overrightarrow{AB}=-\underline v+\underline u

DC′→=DC→+CC′→=u‾+w‾\overrightarrow{DC'}=\overrightarrow{DC}+\overrightarrow{CC'}=\underline u+\underline w

טעות נפוצה: לכתוב CB→=v‾\overrightarrow{CB}=\underline v - הכיוון מ-C ל-B הפוך ל-AD→\overrightarrow{AD}, ולכן −v‾-\underline v.

סעיף א(2)

תשובה:

שתי המכפלות הסקלריות שוות 0

בקובייה: u‾⋅v‾=u‾⋅w‾=v‾⋅w‾=0\underline u\cdot\underline v=\underline u\cdot\underline w=\underline v\cdot\underline w=0 ו-u‾2=v‾2=w‾2\underline u^2=\underline v^2=\underline w^2.

(−u‾−v‾+w‾)⋅(u‾−v‾)=−u‾2+v‾2=0(-\underline u-\underline v+\underline w)\cdot(\underline u-\underline v)=-\underline u^2+\underline v^2=0
(−u‾−v‾+w‾)⋅(u‾+w‾)=−u‾2+w‾2=0(-\underline u-\underline v+\underline w)\cdot(\underline u+\underline w)=-\underline u^2+\underline w^2=0

DBDB ו-DC′DC' שני ישרים נחתכים במישור BC′DBC'D, ו-CA′CA' מאונך לשניהם - לכן הוא מאונך למישור.

טעות נפוצה: לשכוח את הסימן של −v‾-\underline v ב-DB→\overrightarrow{DB} ולקבל −u‾2−v‾2≠0-\underline u^2-\underline v^2\ne0.

סעיף ב

תשובה:

CE→=13(−u‾−v‾+w‾)=13CA′→\overrightarrow{CE}=\frac13(-\underline u-\underline v+\underline w)=\frac13\overrightarrow{CA'}

CB→=−v‾\overrightarrow{CB}=-\underline v, CC′→=w‾\overrightarrow{CC'}=\underline w, CD→=−u‾\overrightarrow{CD}=-\underline u:

CE→=13(−v‾+w‾−u‾)=13CA′→\overrightarrow{CE}=\frac13(-\underline v+\underline w-\underline u)=\frac13\overrightarrow{CA'}

הווקטורים פרופורציוניים ויוצאים מאותה נקודה C, ולכן C, E ו-A′A' על ישר אחד.

טעות נפוצה: לכתוב CD→=u‾\overrightarrow{CD}=\underline u - DC→=AB→=u‾\overrightarrow{DC}=\overrightarrow{AB}=\underline u, והכיוון מ-C ל-D הפוך.

סעיף ג

תשובה:

B(4,4,0)B(4,4,0), C′(0,4,4)C'(0,4,4)

B=A+DC→=(4,0,0)+(0,4,0)=(4,4,0)B=A+\overrightarrow{DC}=(4,0,0)+(0,4,0)=(4,4,0).

אורך המקצוע 4, והמקצוע CC′CC' מאונך לבסיס (מישור z=0z=0) עם zz חיובי: C′=(0,4,0)+(0,0,4)=(0,4,4)C'=(0,4,0)+(0,0,4)=(0,4,4).

טעות נפוצה: לכתוב B(4,0,4)B(4,0,4) - B נמצאת בבסיס, ולכן z=0z=0.

סעיף ד

תשובה:

x‾=(4,4,0)+t(−4,0,4)\underline x=(4,4,0)+t(-4,0,4)

B ו-C′C' הן קודקודים של המשולש BC′DBC'D וגם של הפאה BCC′B′BCC'B', ולכן הן בשני המישורים - כלומר על ישר החיתוך.

BC′→=(0,4,4)−(4,4,0)=(−4,0,4)\overrightarrow{BC'}=(0,4,4)-(4,4,0)=(-4,0,4):

ℓ: x‾=(4,4,0)+t(−4,0,4)\ell:\ \underline x=(4,4,0)+t(-4,0,4)

טעות נפוצה: לקחת את BC→=(−4,0,0)\overrightarrow{BC}=(-4,0,0) ככיוון - C אינה במישור BC′DBC'D, ולכן BCBC אינו ישר החיתוך.

סעיף ה

תשובה:

x‾=(4,4,0)+t(−4,0,4)+s(0,1,0)\underline x=(4,4,0)+t(-4,0,4)+s(0,1,0)

מישור שאינו חותך את ציר ה-yy מקביל לו, ולכן (0,1,0)(0,1,0) וקטור כיוון שני:

x‾=(4,4,0)+t(−4,0,4)+s(0,1,0)\underline x=(4,4,0)+t(-4,0,4)+s(0,1,0)

בדיקה: על ציר ה-yy צריך x=4−4t=0x=4-4t=0 ו-z=4t=0z=4t=0 - סתירה, ולכן הציר אינו מוכל במישור.

טעות נפוצה: לבחור וקטור כיוון שני (1,0,0)(1,0,0) - המישור שמתקבל (y=4y=4) מקביל לציר ה-xx, לא לציר ה-yy.

שאלה 3 · מקום גאומטרי של z², שורשי 16 וריבוע מסובב

z=x+iyz=x+iy הוא מספר מרוכב (xx ו-yy הם מספרים ממשיים).

א.
(1)

כתבו את z2z^2 בהצגה אלגברית.

(2)

הראו כי משוואת המקום הגאומטרי של כל הנקודות במישור גאוס המקיימות ∣z2+5∣=∣z2−1∣|z^2+5|=|z^2-1| היא y2−x2=2y^2-x^2=2.

ב.

פתרו את המשוואה z4=16z^4=16.

ג.

פתרונות המשוואה שמצאתם בסעיף ב מייצגים את קודקודיו של ריבוע I, החסום במעגל שמרכזו בראשית ורדיוסו 2. המקום הגאומטרי מתת סעיף א(2) חותך את המעגל הזה ברביע הראשון בנקודה A.

מצאו את שיעורי הנקודה A.

ד.
(1)

כתבו את המספר המרוכב המייצג את A בהצגה קוטבית.

(2)

A היא קודקוד של ריבוע II החסום באותו מעגל. מצאו את המספרים המרוכבים המייצגים את כל הקודקודים של ריבוע II.

ה.

נסמן w=r⋅cisαw=r\cdot\text{cis}\alpha, 0<α<90∘0<\alpha<90^\circ. כופלים את כל המספרים המייצגים את קודקודי ריבוע I במספר ww, ומתקבלים קודקודי ריבוע II.

הסבירו מדוע r=1r=1, ומצאו את ww.

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א(1)

תשובה:

z2=x2−y2+2xyiz^2=x^2-y^2+2xyi

z2=(x+iy)2=x2+2xyi+i2y2=x2−y2+2xyiz^2=(x+iy)^2=x^2+2xyi+i^2y^2=x^2-y^2+2xyi

החלק הממשי x2−y2x^2-y^2 והחלק המדומה 2xy2xy.

טעות נפוצה: לכתוב (iy)2=y2(iy)^2=y^2 - מאחר ש-i2=−1i^2=-1, (iy)2=−y2(iy)^2=-y^2.

סעיף א(2)

תשובה:

(x2−y2+5)2=(x2−y2−1)2  ⟺  x2−y2=−2(x^2-y^2+5)^2=(x^2-y^2-1)^2\iff x^2-y^2=-2, כלומר y2−x2=2y^2-x^2=2

לפי א(1): z2+5=(x2−y2+5)+2xyiz^2+5=(x^2-y^2+5)+2xyi ו-z2−1=(x2−y2−1)+2xyiz^2-1=(x^2-y^2-1)+2xyi.

(x2−y2+5)2+4x2y2=(x2−y2−1)2+4x2y2(x^2-y^2+5)^2+4x^2y^2=(x^2-y^2-1)^2+4x^2y^2

נסמן u=x2−y2u=x^2-y^2: (u+5)2=(u−1)2(u+5)^2=(u-1)^2. המקרה u+5=u−1u+5=u-1 בלתי אפשרי, ולכן u+5=−(u−1)u+5=-(u-1), כלומר 2u=−42u=-4, u=−2u=-2:

x2−y2=−2  ⟺  y2−x2=2x^2-y^2=-2\iff y^2-x^2=2

טעות נפוצה: לפתור u+5=u−1u+5=u-1 ולהסיק שאין מקום גאומטרי - ריבועים שווים גם כשהבסיסים נגדיים.

סעיף ב

תשובה:

2cis0∘2\text{cis}0^\circ, 2cis90∘2\text{cis}90^\circ, 2cis180∘2\text{cis}180^\circ, 2cis270∘2\text{cis}270^\circ (כלומר ±2\pm2, ±2i\pm2i)

16=16 cis0∘16=16\,\text{cis}0^\circ. עבור z=r cisθz=r\,\text{cis}\theta: r4=16r^4=16, ולכן r=2r=2; 4θ=360∘k4\theta=360^\circ k, θ=90∘k\theta=90^\circ k.

הפתרונות: 2cis0∘=22\text{cis}0^\circ=2, 2cis90∘=2i2\text{cis}90^\circ=2i, 2cis180∘=−22\text{cis}180^\circ=-2, 2cis270∘=−2i2\text{cis}270^\circ=-2i.

טעות נפוצה: לעצור ב-z=±2z=\pm2 - יש גם שני פתרונות מדומים, ±2i\pm2i.

סעיף ג

תשובה:

A(1,3)A(1,\sqrt3)

משוואת המעגל: x2+y2=4x^2+y^2=4. יחד עם y2−x2=2y^2-x^2=2:

חיבור: 2y2=62y^2=6, y2=3y^2=3. חיסור: 2x2=22x^2=2, x2=1x^2=1.

ברביע הראשון: A(1,3)A(1,\sqrt3).

טעות נפוצה: לכתוב את המעגל כ-x2+y2=2x^2+y^2=2 (הרדיוס במקום ריבועו) - אז y2=2y^2=2, x2=0x^2=0, ומתקבלת הנקודה (0,2)(0,\sqrt2) שאינה ברביע הראשון; בצד ימין של משוואת המעגל נמצא ריבוע הרדיוס, 4.

סעיף ד(1)

תשובה:

2cis60∘2\text{cis}60^\circ

∣A∣=12+(3)2=2|A|=\sqrt{1^2+(\sqrt3)^2}=2.

tan⁡θ=31=3\tan\theta=\frac{\sqrt3}1=\sqrt3 והנקודה ברביע הראשון, ולכן θ=60∘\theta=60^\circ.

1+3 i=2cis60∘1+\sqrt3\,i=2\text{cis}60^\circ

טעות נפוצה: לחשב tan⁡θ=13\tan\theta=\frac1{\sqrt3} (xx חלקי yy) ולקבל 2cis30∘2\text{cis}30^\circ - הטנגנס הוא yx\frac yx.

סעיף ד(2)

תשובה:

2cis60∘2\text{cis}60^\circ, 2cis150∘2\text{cis}150^\circ, 2cis240∘2\text{cis}240^\circ, 2cis330∘2\text{cis}330^\circ

בריבוע החסום במעגל, הזווית המרכזית בין קודקודים סמוכים 360∘4=90∘\frac{360^\circ}4=90^\circ:

2cis60∘, 2cis150∘, 2cis240∘, 2cis330∘2\text{cis}60^\circ,\ 2\text{cis}150^\circ,\ 2\text{cis}240^\circ,\ 2\text{cis}330^\circ

טעות נפוצה: להוסיף 60∘60^\circ בכל פעם (2cis60∘2\text{cis}60^\circ, 2cis120∘2\text{cis}120^\circ, 2cis180∘2\text{cis}180^\circ, ...) - זה מתאים למשושה, ונותן שש נקודות שאינן ריבוע.

סעיף ה

תשובה:

r=1r=1, w=cis60∘w=\text{cis}60^\circ

כפל ב-ww מותח את המרחק מהראשית פי rr. שני הריבועים חסומים באותו מעגל (רדיוס 2), ולכן המרחק לא משתנה: r=1r=1.

הכפל מסובב בזווית α\alpha. הקודקוד 2cis0∘2\text{cis}0^\circ עובר ל-2cisα2\text{cis}\alpha, שצריך להיות קודקוד של II: α=60∘\alpha=60^\circ (היחיד בתחום 0<α<90∘0<\alpha<90^\circ).

w=cis60∘w=\text{cis}60^\circ

טעות נפוצה: להעביר את הקודקוד 2cis90∘2\text{cis}90^\circ של I לקודקוד הקרוב אליו, 2cis60∘2\text{cis}60^\circ, ולקבל w=cis(−30∘)w=\text{cis}(-30^\circ) - גם הוא מעביר ריבוע על ריבוע, אבל הזווית אינה בתחום 0<α<90∘0<\alpha<90^\circ.

שאלה 4 · חקירת והפונקציה (מודרך)

נתונה הפונקציה: f(x)=x⋅(2−ln⁡x)f(x)=x\cdot(2-\ln x) המוגדרת בתחום x>0x>0.

א.

מצאו את שיעורי נקודת החיתוך של גרף הפונקציה f(x)f(x) עם ציר ה-xx.

ב.

הראו כי f′(x)=1−ln⁡xf'(x)=1-\ln x, ומצאו את שיעורי נקודת הקיצון של f(x)f(x) וקבעו את סוגה.

ג.

סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה f(x)f(x). (היעזרו בכך ש-xln⁡x→0x\ln x\to0 כאשר x→0+x\to0^+.)

ד.

נתונה הפונקציה: g(x)=1f(x)g(x)=\frac{1}{f(x)}.

(1)

מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה g(x)g(x).

(2)

מצאו את משוואות האסימפטוטות המאונכות לצירים של הפונקציה g(x)g(x).

(3)

מצאו את שיעורי נקודת הקיצון של הפונקציה g(x)g(x) וקבעו את סוגה.

ה.
(1)

הראו כי [ln⁡(2−ln⁡x)]′=−1x(2−ln⁡x)\left[\ln(2-\ln x)\right]'=-\frac{1}{x(2-\ln x)}.

(2)

חשבו את השטח המוגבל על-ידי גרף הפונקציה g(x)g(x), על-ידי ציר ה-xx ועל-ידי הישרים x=1x=1 ו-x=e1.5x=e^{1.5}.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

(e2,0)(e^2,0)

x>0x>0, ולכן f(x)=0  ⟺  2−ln⁡x=0  ⟺  x=e2f(x)=0\iff2-\ln x=0\iff x=e^2. הנקודה (e2,0)(e^2,0).

טעות נפוצה: לכתוב x=2ex=2e - הפתרון של ln⁡x=2\ln x=2 הוא x=e2x=e^2.

סעיף ב

תשובה:

(e,e)(e,e) מקסימום

כלל המכפלה:

f′(x)=1⋅(2−ln⁡x)+x⋅(−1x)=2−ln⁡x−1=1−ln⁡xf'(x)=1\cdot(2-\ln x)+x\cdot\left(-\frac1x\right)=2-\ln x-1=1-\ln x

f′(x)=0  ⟺  ln⁡x=1  ⟺  x=ef'(x)=0\iff\ln x=1\iff x=e. לפני ee: f′>0f'>0; אחרי: f′<0f'<0. מקסימום.

f(e)=e(2−1)=ef(e)=e(2-1)=e. הנקודה (e,e)(e,e).

טעות נפוצה: לכתוב f′(x)=−1xf'(x)=-\frac1x (לגזור רק את הסוגריים) - xx הוא גורם במכפלה וגם הוא נגזר.

סעיף ג

תשובה:

יוצאת מהראשית (שאינה על הגרף), עולה עד (e,e)(e,e), יורדת, חותכת את ציר ה-xx ב-e2e^2 ויורדת ל-−∞-\infty

x→0+x\to0^+: f(x)=2x−xln⁡x→0f(x)=2x-x\ln x\to0. x→∞x\to\infty: f→−∞f\to-\infty.

עולה עד (e,e)≈(2.72,2.72)(e,e)\approx(2.72,2.72), יורדת, חותכת את ציר ה-xx ב-e2≈7.39e^2\approx7.39 וממשיכה לרדת.

טעות נפוצה: לסמן את הראשית כנקודה על הגרף - x=0x=0 לא בתחום, הגרף רק מתקרב אליה.

סעיף ד(1)

תשובה:

0<x<e20<x<e^2, x>e2x>e^2

gg מוגדרת היכן ש-ff מוגדרת ושונה מ-0: x>0x>0, x≠e2x\ne e^2.

טעות נפוצה: להוציא מהתחום את x=ex=e - שם f=ef=e, ו-gg מוגדרת.

סעיף ד(2)

תשובה:

x=0x=0, x=e2x=e^2, y=0y=0

f→0f\to0 ב-x=e2x=e^2 וכאשר x→0+x\to0^+, ולכן x=e2x=e^2 ו-x=0x=0 אסימפטוטות אנכיות.

x→∞x\to\infty: f→−∞f\to-\infty, ולכן g→0g\to0: y=0y=0.

טעות נפוצה: לכתוב אסימפטוטה y=ey=e (הערך המקסימלי של ff) - אסימפטוטה אופקית של gg נקבעת לפי ff באינסוף.

סעיף ד(3)

תשובה:

(e,1e)\left(e,\frac1e\right) מינימום

g′(x)=−f′(x)f2(x)g'(x)=-\frac{f'(x)}{f^2(x)}

g′=0g'=0 רק היכן ש-f′=0f'=0, כלומר ב-x=ex=e. סימן g′g' הפוך לסימן f′f': לפני ee שלילי, אחרי חיובי - מינימום.

g(e)=1f(e)=1eg(e)=\frac1{f(e)}=\frac1e.

טעות נפוצה: לקבוע שזה מקסימום כמו ב-ff - ההופכי של מספר חיובי שמגיע למקסימום מגיע למינימום.

סעיף ה(1)

תשובה:

הוכחה

כלל השרשרת: (ln⁡h)′=h′h(\ln h)'=\frac{h'}h, עם h=2−ln⁡xh=2-\ln x ו-h′=−1xh'=-\frac1x:

[ln⁡(2−ln⁡x)]′=−1x2−ln⁡x=−1x(2−ln⁡x)\left[\ln(2-\ln x)\right]'=\frac{-\frac1x}{2-\ln x}=-\frac{1}{x(2-\ln x)}

טעות נפוצה: לכתוב 12−ln⁡x\frac1{2-\ln x} בלבד, בלי הנגזרת הפנימית −1x-\frac1x.

סעיף ה(2)

תשובה:

ln⁡4≈1.386\ln4\approx1.386

בקטע 1≤x≤e1.51\le x\le e^{1.5}, g>0g>0. לפי ה(1), קדומה של g(x)=1x(2−ln⁡x)g(x)=\frac1{x(2-\ln x)} היא −ln⁡(2−ln⁡x)-\ln(2-\ln x):

S=[−ln⁡(2−ln⁡x)]1e1.5=−ln⁡(0.5)+ln⁡2=2ln⁡2=ln⁡4≈1.386S=\Big[-\ln(2-\ln x)\Big]_1^{e^{1.5}}=-\ln(0.5)+\ln2=2\ln2=\ln4\approx1.386

טעות נפוצה: להשתמש בקדומה ln⁡(2−ln⁡x)\ln(2-\ln x) בלי המינוס - מתקבל שטח שלילי −ln⁡4-\ln4.

שאלה 5 · פונקציה לוגריתמית: נגזרת שהיא ריבוע ושטח

נתונה הפונקציה: f(x)=x((ln⁡x)2+2ln⁡x+2)f(x)=x\left((\ln x)^2+2\ln x+2\right), המוגדרת בתחום x>0x>0.

א.

הראו כי f′(x)=(ln⁡x+2)2f'(x)=(\ln x+2)^2, וקבעו את תחומי העלייה והירידה של f(x)f(x).

ב.

מצאו את שיעורי נקודת הפיתול של f(x)f(x).

ג.

הראו כי f(x)>0f(x)>0 לכל x>0x>0.

ד.

נתונה הפונקציה g(x)=(ln⁡x+2)2−1g(x)=(\ln x+2)^2-1.

הסבירו מדוע F(x)=f(x)−xF(x)=f(x)-x היא פונקציה קדומה של g(x)g(x), ומצאו את השטח המוגבל על ידי גרף g(x)g(x) ועל ידי ציר ה-xx.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

עולה בכל התחום; אין תחומי ירידה

כלל המכפלה:

f′(x)=(ln⁡x)2+2ln⁡x+2+x(2ln⁡xx+2x)=(ln⁡x)2+4ln⁡x+4=(ln⁡x+2)2f'(x)=(\ln x)^2+2\ln x+2+x\left(\frac{2\ln x}x+\frac2x\right)=(\ln x)^2+4\ln x+4=(\ln x+2)^2

הנגזרת אי-שלילית ומתאפסת רק כאשר ln⁡x=−2\ln x=-2, כלומר x=e−2x=e^{-2}. היא לא מחליפה סימן, ולכן ff עולה בכל התחום.

טעות נפוצה: לכתוב את הנגזרת של 2ln⁡x2\ln x כ-22 (במקום 2x\frac2x). אז הכפל ב-xx נותן 2x2x, והביטוי לא מתקבץ לריבוע.

סעיף ב

תשובה:

(e−2,2e2)\left(e^{-2},\frac2{e^2}\right)

f′′(x)=2(ln⁡x+2)⋅1x=2(ln⁡x+2)xf''(x)=2(\ln x+2)\cdot\frac1x=\frac{2(\ln x+2)}x

f′′=0f''=0 כאשר ln⁡x=−2\ln x=-2, x=e−2x=e^{-2}; הסימן מתחלף משלילי לחיובי - נקודת פיתול.

f(e−2)=e−2(4−4+2)=2e2f(e^{-2})=e^{-2}\left(4-4+2\right)=\frac2{e^2}

טעות נפוצה: לחשב (ln⁡e−2)2=−4(\ln e^{-2})^2=-4. ריבוע של −2-2 הוא 44.

סעיף ג

תשובה:

(ln⁡x)2+2ln⁡x+2=(ln⁡x+1)2+1>0(\ln x)^2+2\ln x+2=(\ln x+1)^2+1>0 ו-x>0x>0

x>0x>0, ולכן מספיק להראות שהסוגריים חיוביים:

(ln⁡x)2+2ln⁡x+2=(ln⁡x+1)2+1≥1>0(\ln x)^2+2\ln x+2=(\ln x+1)^2+1\ge1>0

מכפלה של שני גורמים חיוביים חיובית.

טעות נפוצה: לחשב את הדיסקרימיננטה של t2+2t+2t^2+2t+2 (t=ln⁡xt=\ln x) כ-4+8=124+8=12 (טעות סימן), לקבל שורשים t=−1±3t=-1\pm\sqrt3 ולהסיק שהטענה לא נכונה - ש-f<0f<0 בין e−1−3e^{-1-\sqrt3} ל-e−1+3e^{-1+\sqrt3}. הנכון: Δ=4−8=−4<0\Delta=4-8=-4<0.

סעיף ד

תשובה:

F′(x)=f′(x)−1=g(x)F'(x)=f'(x)-1=g(x); S=4e3≈0.199S=\frac4{e^3}\approx0.199

F′(x)=f′(x)−1=(ln⁡x+2)2−1=g(x)F'(x)=f'(x)-1=(\ln x+2)^2-1=g(x), ולכן FF קדומה של gg.

חיתוך עם ציר ה-xx: ln⁡x+2=±1\ln x+2=\pm1, ln⁡x=−1\ln x=-1 או ln⁡x=−3\ln x=-3, כלומר x=e−1x=e^{-1} או x=e−3x=e^{-3}. ביניהן g<0g<0.

F(e−1)=e−1(1−2+2)−e−1=0F(e^{-1})=e^{-1}(1-2+2)-e^{-1}=0
F(e−3)=e−3(9−6+2)−e−3=4e−3F(e^{-3})=e^{-3}(9-6+2)-e^{-3}=4e^{-3}
∫e−3e−1g dx=0−4e−3=−4e3 ⇒ S=4e3≈0.199\int_{e^{-3}}^{e^{-1}}g\,dx=0-4e^{-3}=-\frac4{e^3}\ \Rightarrow\ S=\frac4{e^3}\approx0.199

טעות נפוצה: להציב בגבולות את ff במקום את F=f−xF=f-x: f(e−1)−f(e−3)=1e−5e3f(e^{-1})-f(e^{-3})=\frac1e-\frac5{e^3}, ולקבל S≈0.119S\approx0.119. הקדומה של gg היא f(x)−xf(x)-x, ולכן יש לחסר גם את xx.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.