דילוג לתוכן המרכזי

מתכונת במתמטיקה 572 - מתכונת 4 בדרך לבגרות

5 יח"ל · שאלון 035572 · 5 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן מתכונת במבנה של שאלון 572 (5 יח"ל), בדרך לבגרות: 5 שאלות, כל אחת בנויה כמו השאלה באותו מקום בבחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא, מוסבר צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון של השאלה.

שאלה 1 · מעגל חסום במשולש ישר-זווית: צלע משיקה מקודקוד ומרכז המעגל החוסם

המעגל (x+1)2+y2=20(x+1)^2+y^2=20 חסום במשולש ABCABC.

הצלע ABAB נמצאת על הישר x+2y+11=0x+2y+11=0, והצלע ACAC נמצאת על הישר 2x−y−8=02x-y-8=0.

א.

מצאו את שיעורי הקודקוד AA, והראו כי AB⊥ACAB\perp AC.

ב.

הראו כי המעגל משיק לישרים ABAB ו-ACAC.

הקודקוד BB נמצא על ציר ה-xx.

ג.

מצאו את משוואת הצלע BCBC.

ד.

מצאו את שיעורי הקודקוד CC ואת שיעורי מרכז המעגל החוסם את המשולש ABCABC, וחשבו את המרחק בין מרכזי שני המעגלים.

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

A(1,−6)A(1,-6); השיפועים −12-\frac12 ו-22, ומכפלתם −1-1

AA הוא נקודת החיתוך של שני הישרים. מ-2x−y−8=02x-y-8=0: y=2x−8y=2x-8. מציבים:

x+2(2x−8)+11=0⇒5x−5=0⇒x=1, y=−6x+2(2x-8)+11=0\quad\Rightarrow\quad5x-5=0\quad\Rightarrow\quad x=1,\ y=-6

A(1,−6)A(1,-6).

שיפוע ABAB: y=−12x−112y=-\frac12x-\frac{11}{2}, כלומר −12-\frac12. שיפוע ACAC: y=2x−8y=2x-8, כלומר 22.

−12⋅2=−1-\frac12\cdot2=-1, ולכן AB⊥ACAB\perp AC.

טעות נפוצה: לבודד y=2x+8y=2x+8 (טעות סימן) ולקבל A(−275,−145)A\left(-\frac{27}{5},-\frac{14}{5}\right) - נקודה שאינה על הישר ACAC; כדאי להציב את התוצאה בשתי המשוואות.

סעיף ב

תשובה:

המרחק מהמרכז (−1,0)(-1,0) לכל אחד מהישרים הוא 105=20\frac{10}{\sqrt5}=\sqrt{20} - הרדיוס

מרכז המעגל M(−1,0)M(-1,0) ורדיוסו 20=25\sqrt{20}=2\sqrt5.

ישר משיק למעגל כאשר המרחק מהמרכז אליו שווה לרדיוס:

d(M,AB)=∣−1+2⋅0+11∣1+4=105=25d(M,AB)=\frac{|-1+2\cdot0+11|}{\sqrt{1+4}}=\frac{10}{\sqrt5}=2\sqrt5
d(M,AC)=∣2⋅(−1)−0−8∣4+1=105=25d(M,AC)=\frac{|2\cdot(-1)-0-8|}{\sqrt{4+1}}=\frac{10}{\sqrt5}=2\sqrt5

שני המרחקים שווים לרדיוס, ולכן המעגל משיק לשני הישרים.

טעות נפוצה: לחלק ב-a2+b2=5a^2+b^2=5 במקום ב-a2+b2=5\sqrt{a^2+b^2}=\sqrt5, לקבל d=105=2≠25d=\frac{10}{5}=2\neq2\sqrt5 ולהסיק בטעות שהישר אינו משיק.

סעיף ג

תשובה:

x−2y+11=0x-2y+11=0 (כלומר y=12x+112y=\frac12x+\frac{11}{2})

BB על ציר ה-xx (y=0y=0) ועל ABAB: x+11=0x+11=0, ולכן B(−11,0)B(-11,0).

ישר דרך BB בשיפוע mm: y=m(x+11)y=m(x+11), כלומר mx−y+11m=0mx-y+11m=0. (הישר האנכי x=−11x=-11 רחוק מהמרכז 10≠2510\neq2\sqrt5.)

תנאי ההשקה:

∣−m−0+11m∣m2+1=20⇒100m2=20(m2+1)⇒m2=14⇒m=±12\frac{|-m-0+11m|}{\sqrt{m^2+1}}=\sqrt{20}\quad\Rightarrow\quad100m^2=20(m^2+1)\quad\Rightarrow\quad m^2=\frac14\quad\Rightarrow\quad m=\pm\frac12

השיפוע −12-\frac12 הוא של ABAB. לכן לצלע BCBC שיפוע 12\frac12: y=12(x+11)y=\frac12(x+11), כלומר x−2y+11=0x-2y+11=0.

טעות נפוצה: לבחור m=−12m=-\frac12 ולקבל x+2y+11=0x+2y+11=0 - זו משוואת הצלע ABAB.

סעיף ד

תשובה:

C(9,10)C(9,10); מרכז המעגל החוסם (−1,5)(-1,5); המרחק 55

CC - חיתוך BCBC ו-ACAC: מציבים y=2x−8y=2x-8 ב-x−2y+11=0x-2y+11=0: x−4x+16+11=0x-4x+16+11=0, x=9x=9, y=10y=10. C(9,10)C(9,10).

לפי סעיף א, המשולש ישר-זווית ב-AA, ולכן מרכז המעגל החוסם הוא אמצע היתר BCBC:

O=(−11+92, 0+102)=(−1,5)O=\left(\frac{-11+9}{2},\ \frac{0+10}{2}\right)=(-1,5)

ל-M(−1,0)M(-1,0) ול-O(−1,5)O(-1,5) אותו שיעור xx, ולכן המרחק ביניהם 55.

טעות נפוצה: לחשב את נקודת מפגש התיכונים (−13,43)\left(-\frac13,\frac43\right) ולקבל מרחק 253\frac{2\sqrt5}{3} - זה לא מרכז המעגל החוסם.

שאלה 2 · פירמידה במערכת צירים: ישר מקביל, חיתוך עם מישור ויחס נפחים

בסרטוט שלפניכם פירמידה משולשת SABCSABC. A(0,0,0)A(0,0,0), B(3,4,0)B(3,4,0), C(5,0,0)C(5,0,0). הנקודה EE היא אמצע המקצוע BCBC.

CBEAS
א.

מצאו את שיעורי הנקודה EE, והראו כי AE→\overrightarrow{AE} מאונך ל-BC→\overrightarrow{BC}.

נתון: הקטע SESE הוא גובה בפירמידה והאורך שלו הוא 6. שיעור ה-zz של הקודקוד SS הוא חיובי.

ב.

מצאו את שיעורי הקודקוד SS.

הנקודה FF היא אמצע המקצוע SCSC. דרך הנקודה FF מעבירים ישר המקביל לישר ACAC, וחותך את המישור ABSABS בנקודה MM.

ג(1).

מצאו את שיעורי הנקודה FF והצגה פרמטרית של הישר FMFM.

ג(2).

הראו כי משוואת המישור ABSABS היא 12x−9y−5z=012x-9y-5z=0.

ג(3).

מצאו את שיעורי הנקודה MM.

ד.

הסבירו מדוע לפירמידות MABCMABC ו-FAECFAEC יש אותו גובה, ומצאו פי כמה נפח הפירמידה MABCMABC גדול מנפח הפירמידה FAECFAEC.

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

E(4,2,0)E(4,2,0); AE→⋅BC→=0\overrightarrow{AE}\cdot\overrightarrow{BC}=0

E=B+C2=(3+52,4+02,0)=(4,2,0)E=\frac{B+C}{2}=\left(\frac{3+5}{2},\frac{4+0}{2},0\right)=(4,2,0)

AE→=(4,2,0)\overrightarrow{AE}=(4,2,0), BC→=C−B=(2,−4,0)\overrightarrow{BC}=C-B=(2,-4,0).

AE→⋅BC→=4⋅2+2⋅(−4)+0=0\overrightarrow{AE}\cdot\overrightarrow{BC}=4\cdot2+2\cdot(-4)+0=0

המכפלה הסקלרית 0, ולכן הווקטורים מאונכים.

טעות נפוצה: לחשב את EE כחצי ההפרש B−C2=(−1,2,0)\frac{B-C}{2}=(-1,2,0) ולקבל מכפלה −10-10 - אמצע קטע הוא ממוצע השיעורים, B+C2\frac{B+C}{2}.

סעיף ב

תשובה:

S(4,2,6)S(4,2,6)

הבסיס ABCABC נמצא במישור z=0z=0 (לשלושת הקודקודים z=0z=0).

הגובה SESE מאונך לבסיס, כלומר מקביל לציר ה-zz. לכן ל-SS אותם שיעורי xx ו-yy כמו ל-EE, ו-z=6z=6:

S(4,2,6)S(4,2,6)

טעות נפוצה: להוסיף את הגובה 6 לכל השיעורים (S(10,8,6)S(10,8,6)) - הגובה מוסיף רק לרכיב ה-zz.

סעיף ג(1)

תשובה:

F(4.5,1,3)F(4.5,1,3); x‾=(4.5,1,3)+t(1,0,0)\underline{x}=(4.5,1,3)+t(1,0,0)

F=S+C2=(4+52,2+02,6+02)=(4.5,1,3)F=\frac{S+C}{2}=\left(\frac{4+5}{2},\frac{2+0}{2},\frac{6+0}{2}\right)=(4.5,1,3)

כיוון ACAC: (5,0,0)(5,0,0), או בקיצור (1,0,0)(1,0,0).

FM: x‾=(4.5,1,3)+t(1,0,0)FM:\ \underline{x}=(4.5,1,3)+t(1,0,0)

טעות נפוצה: לכתוב את הישר דרך AA במקום דרך FF (x‾=t(1,0,0)\underline{x}=t(1,0,0)) - זה הישר ACAC עצמו.

סעיף ג(2)

תשובה:

AA, BB, SS מקיימות את המשוואה

מישור נקבע לפי שלוש נקודות שאינן על ישר אחד. מספיק לבדוק ששלוש הנקודות מקיימות את המשוואה:

A(0,0,0)A(0,0,0): 0=00=0.

B(3,4,0)B(3,4,0): 12⋅3−9⋅4−0=36−36=012\cdot3-9\cdot4-0=36-36=0.

S(4,2,6)S(4,2,6): 12⋅4−9⋅2−5⋅6=48−18−30=012\cdot4-9\cdot2-5\cdot6=48-18-30=0.

(דרך נוספת: הנורמל (12,−9,−5)(12,-9,-5) מאונך ל-AB→=(3,4,0)\overrightarrow{AB}=(3,4,0) ול-AS→=(4,2,6)\overrightarrow{AS}=(4,2,6).)

טעות נפוצה: לבדוק רק שתי נקודות - דרך שתי נקודות עוברים אינסוף מישורים.

סעיף ג(3)

תשובה:

M(2,1,3)M(2,1,3)

מציבים את הנקודה הכללית של הישר (4.5+t, 1, 3)(4.5+t,\ 1,\ 3) במשוואת המישור:

12(4.5+t)−9⋅1−5⋅3=0⇒54+12t−24=0⇒t=−2.512(4.5+t)-9\cdot1-5\cdot3=0\quad\Rightarrow\quad54+12t-24=0\quad\Rightarrow\quad t=-2.5
M=(4.5−2.5, 1, 3)=(2,1,3)M=(4.5-2.5,\ 1,\ 3)=(2,1,3)

טעות נפוצה: למצוא את tt ולשכוח להציב אותו בחזרה בישר - t=−2.5t=-2.5 אינו הנקודה.

סעיף ד

תשובה:

פי 2

הבסיסים ABCABC ו-AECAEC במישור z=0z=0, ולכן הגובה של כל פירמידה הוא שיעור ה-zz של הקודקוד שמעל הבסיס.

ל-MM ול-FF אותו שיעור z=3z=3, ולכן הגבהים שווים.

AEAE תיכון במשולש ABCABC, ולכן SAEC=12SABCS_{AEC}=\frac12S_{ABC}.

VMABCVFAEC=13SABC⋅313⋅12SABC⋅3=2\frac{V_{MABC}}{V_{FAEC}}=\frac{\frac13S_{ABC}\cdot3}{\frac13\cdot\frac12S_{ABC}\cdot3}=2

טעות נפוצה: לקחת כגובה של FAECFAEC את אורך הקטע FE=0.25+1+9=10.25FE=\sqrt{0.25+1+9}=\sqrt{10.25} ולקבל יחס 610.25≈1.87\frac{6}{\sqrt{10.25}}\approx1.87. הגובה הוא המרחק של FF מהמישור z=0z=0, כלומר 3.

שאלה 3 · מספרים מרוכבים: שורשים ומשושה משוכלל

נתונים שני מספרים מרוכבים z1z_1 ו-z2z_2 שמכפלתם היא 17. z1=−4+iz_1=-4+i.

א.

מצאו את המספר z2z_2.

נתונה המשוואה w3=z1+z2w^3=z_1+z_2, ww הוא משתנה מרוכב.

ב.

מצאו את פתרונות המשוואה.

נתון מספר מרוכב z=2(cos⁡θ+i⋅sin⁡θ)z=2(\cos\theta+i\cdot\sin\theta), 0∘≤θ<360∘0^\circ\le\theta<360^\circ. נתון כי z3z^3 הוא מספר ממשי חיובי.

ג.

מצאו את שלוש האפשרויות של המספר zz.

פתרונות המשוואה שמצאתם בסעיף ב ושלושת המספרים שמצאתם בסעיף ג, מייצגים את כל הקודקודים של מצולע קמור במישור גאוס.

ד(1).

סרטטו את המצולע במערכת צירים.

ד(2).

חשבו את השטח של המצולע.

נתון מספר מרוכב: 3(cos⁡α+i⋅sin⁡α)3(\cos\alpha+i\cdot\sin\alpha), 0∘≤α<360∘0^\circ\le\alpha<360^\circ. מכפילים כל אחד מן המספרים המייצגים את קודקודי המצולע במספר מרוכב זה, כך שנוצר מצולע חדש.

ה.

מצאו את שטח המצולע החדש.

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

z2=−4−iz_2=-4-i

z2=17−4+i=17(−4−i)(−4)2+12=17(−4−i)17=−4−iz_2=\frac{17}{-4+i}=\frac{17(-4-i)}{(-4)^2+1^2}=\frac{17(-4-i)}{17}=-4-i

טעות נפוצה: לחשב את המכנה (−4+i)(−4−i)(-4+i)(-4-i) כ-16−1=1516-1=15 - מכפלת מספר בצמודו היא a2+b2=16+1a^2+b^2=16+1.

סעיף ב

תשובה:

2cis60∘=1+3i2cis60^\circ=1+\sqrt3i, 2cis180∘=−22cis180^\circ=-2, 2cis300∘=1−3i2cis300^\circ=1-\sqrt3i

z1+z2=−8=8cis180∘z_1+z_2=-8=8cis180^\circ.

r3=8⇒r=2,3φ=180∘+360∘k⇒φ=60∘+120∘kr^3=8\Rightarrow r=2,\qquad 3\varphi=180^\circ+360^\circ k\Rightarrow\varphi=60^\circ+120^\circ k
w=2cis60∘=1+3i,2cis180∘=−2,2cis300∘=1−3iw=2cis60^\circ=1+\sqrt3i,\quad 2cis180^\circ=-2,\quad 2cis300^\circ=1-\sqrt3i

טעות נפוצה: לחלק את הערך המוחלט ב-3 (83\frac83) במקום להוציא שורש שלישי - r3=8r^3=8 ולכן r=2r=2.

סעיף ג

תשובה:

z=2, −1+3i, −1−3iz=2,\ -1+\sqrt3i,\ -1-\sqrt3i

z3=8cis3θz^3=8cis3\theta. מספר ממשי חיובי נמצא על החלק החיובי של הציר הממשי, כלומר ארגומנט 0∘0^\circ (עד כדי 360∘360^\circ):

3θ=360∘k⇒θ=120∘k3\theta=360^\circ k\quad\Rightarrow\quad\theta=120^\circ k

θ=0∘,120∘,240∘\theta=0^\circ,120^\circ,240^\circ: z=2z=2, z=2cis120∘=−1+3iz=2cis120^\circ=-1+\sqrt3i, z=2cis240∘=−1−3iz=2cis240^\circ=-1-\sqrt3i.

טעות נפוצה: לדרוש 3θ=180∘k3\theta=180^\circ k - כך נכללים גם המספרים ש-z3z^3 שלהם ממשי שלילי.

סעיף ד(1)

תשובה:

משושה משוכלל החסום במעגל שרדיוסו 2, קודקודים בארגומנטים 0∘,60∘,…,300∘0^\circ,60^\circ,\dots,300^\circ

לכל ששת המספרים ערך מוחלט 2. הארגומנטים: 0∘,60∘,120∘,180∘,240∘,300∘0^\circ,60^\circ,120^\circ,180^\circ,240^\circ,300^\circ - מרווחים שווים של 60∘60^\circ.

מחברים לפי הסדר: משושה משוכלל.

טעות נפוצה: לסמן את 1+3i1+\sqrt3i בנקודה (3,1)(\sqrt3,1) - החלק הממשי 1 והמדומה 3\sqrt3, כלומר הנקודה (1,3)(1,\sqrt3).

סעיף ד(2)

תשובה:

63≈10.396\sqrt3\approx10.39

המשושה מורכב משישה משולשים מרכזיים, בכל אחד שתי צלעות 2 וזווית 60∘60^\circ - משולשים שווי-צלעות:

S=6⋅12⋅2⋅2⋅sin⁡60∘=12⋅32=63S=6\cdot\frac12\cdot2\cdot2\cdot\sin60^\circ=12\cdot\frac{\sqrt3}2=6\sqrt3

טעות נפוצה: להכפיל ב-3 משולשים בלבד (רק אלה של סעיף ב) - יש 6 קודקודים ו-6 משולשים מרכזיים.

סעיף ה

תשובה:

54354\sqrt3

הכפל מסובב כל קודקוד ב-α\alpha ומכפיל את מרחקו מהראשית ב-3 - מתקבל משושה משוכלל החסום במעגל ברדיוס 6.

יחס הדמיון 3, ולכן השטח גדל פי 9: 9⋅63=5439\cdot6\sqrt3=54\sqrt3.

טעות נפוצה: להכפיל את השטח ב-3 ולקבל 18318\sqrt3 - השטח גדל בריבוע יחס הדמיון.

שאלה 4 · שתי פונקציות מעריכיות: חקירה, זיהוי גרפים ושטח

נתונות הפונקציות f(x)=2e2xe2x−6ex+5f(x)=\frac{2e^{2x}}{e^{2x}-6e^x+5} ו-g(x)=6exe2x−6ex+5g(x)=\frac{6e^x}{e^{2x}-6e^x+5}.

א(1).

מצאו את תחום ההגדרה המשותף של הפונקציות.

א(2).

מצאו את משוואות האסימפטוטות של f(x)f(x) המאונכות לצירים.

א(3).

הראו כי f′(x)=4e2x(5−3ex)(e2x−6ex+5)2f'(x)=\frac{4e^{2x}\left(5-3e^x\right)}{\left(e^{2x}-6e^x+5\right)^2}, ומצאו את תחומי העלייה והירידה של f(x)f(x).

ב.

מצאו את שיעורי נקודת החיתוך של הגרפים של f(x)f(x) ו-g(x)g(x).

ג(1).

הראו כי f(x)−g(x)=2e2x−6exe2x−6ex+5f(x)-g(x)=\frac{2e^{2x}-6e^x}{e^{2x}-6e^x+5}, וכי המונה של הביטוי הוא הנגזרת של המכנה שלו.

לפניכם סרטוט הגרפים של שתי הפונקציות. כל אחד מהחלקים של הגרפים מסומן בספרה.

345612
ג(2).

רשמו לאיזו פונקציה שייך כל אחד מהחלקים. נמקו בעזרת הסימן של f(x)−g(x)f(x)-g(x) בכל קטע ובעזרת סעיף ב.

ד.

היעזרו בסעיף ג(1) וחשבו את השטח הכלוא בין הגרפים של f(x)f(x) ו-g(x)g(x) ובין הישרים x=ln⁡6x=\ln6 ו-x=ln⁡10x=\ln10.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א(1)

תשובה:

x≠0x\ne0, x≠ln⁡5x\ne\ln5

e2x−6ex+5=(ex−1)(ex−5)e^{2x}-6e^x+5=(e^x-1)(e^x-5) מתאפס כש-ex=1e^x=1 או ex=5e^x=5, כלומר x=0x=0 או x=ln⁡5x=\ln5.

תחום: x≠0x\ne0, x≠ln⁡5x\ne\ln5.

טעות נפוצה: לפסול x=1x=1 ו-x=5x=5 - אלה הערכים של exe^x; הערכים של xx הם ln⁡1=0\ln1=0 ו-ln⁡5\ln5.

סעיף א(2)

תשובה:

x=0x=0, x=ln⁡5x=\ln5, x→∞:y=2x\to\infty: y=2, x→−∞:y=0x\to-\infty: y=0

אנכיות: x=0x=0, x=ln⁡5x=\ln5 (המונה חיובי).

x→∞x\to\infty: מחלקים ב-e2xe^{2x}: f(x)=21−6e−x+5e−2x→2f(x)=\frac{2}{1-6e^{-x}+5e^{-2x}}\to2.

x→−∞x\to-\infty: המונה →0\to0, המכנה →5\to5, ולכן f→0f\to0.

טעות נפוצה: לכתוב אסימפטוטה y=2y=2 גם כש-x→−∞x\to-\infty - כש-x→−∞x\to-\infty החזקות של ee שואפות ל-0, והאיבר הקבוע במכנה הוא שקובע.

סעיף א(3)

תשובה:

עלייה: x<0x<0, 0<x<ln⁡530<x<\ln\frac53; ירידה: ln⁡53<x<ln⁡5\ln\frac53<x<\ln5, x>ln⁡5x>\ln5

נגזרת מנה, D=e2x−6ex+5D=e^{2x}-6e^x+5, D′=2e2x−6exD'=2e^{2x}-6e^x:

f′(x)=4e2xD−2e2x(2e2x−6ex)D2=2e2x[2e2x−12ex+10−2e2x+6ex]D2f'(x)=\frac{4e^{2x}D-2e^{2x}\left(2e^{2x}-6e^x\right)}{D^2}=\frac{2e^{2x}\left[2e^{2x}-12e^x+10-2e^{2x}+6e^x\right]}{D^2}
=2e2x(10−6ex)D2=4e2x(5−3ex)D2=\frac{2e^{2x}\left(10-6e^x\right)}{D^2}=\frac{4e^{2x}(5-3e^x)}{D^2}

הסימן לפי 5−3ex5-3e^x: חיובי כש-x<ln⁡53≈0.51x<\ln\frac53\approx0.51. ln⁡53\ln\frac53 בין 00 ל-ln⁡5≈1.61\ln5\approx1.61.

עלייה: x<0x<0, 0<x<ln⁡530<x<\ln\frac53; ירידה: ln⁡53<x<ln⁡5\ln\frac53<x<\ln5, x>ln⁡5x>\ln5.

טעות נפוצה: לגזור את 2e2x2e^{2x} כ-2e2x2e^{2x} (בלי הנגזרת הפנימית 2) - (e2x)′=2e2x\left(e^{2x}\right)'=2e^{2x}, ולכן (2e2x)′=4e2x\left(2e^{2x}\right)'=4e^{2x}.

סעיף ב

תשובה:

(ln⁡3,−92)\left(\ln3,-\frac92\right)

המכנים שווים, ולכן משווים מונים: 2e2x=6ex2e^{2x}=6e^x, ex=3e^x=3, x=ln⁡3x=\ln3 (בתחום).

f(ln⁡3)=2⋅99−18+5=18−4=−92f(\ln3)=\frac{2\cdot9}{9-18+5}=\frac{18}{-4}=-\frac92

טעות נפוצה: לטעות בסימן המכנה (9−18+5=−49-18+5=-4) ולקבל +92+\frac92 - בין שתי האסימפטוטות המכנה שלילי, ולכן הפונקציות שליליות שם.

סעיף ג(1)

תשובה:

(e2x−6ex+5)′=2e2x−6ex\left(e^{2x}-6e^x+5\right)'=2e^{2x}-6e^x

למכנים ערך זהה, ולכן מחסרים מונים:

f(x)−g(x)=2e2x−6exe2x−6ex+5f(x)-g(x)=\frac{2e^{2x}-6e^x}{e^{2x}-6e^x+5}

גזירת המכנה: (e2x)′=2e2x\left(e^{2x}\right)'=2e^{2x}, (−6ex)′=−6ex\left(-6e^x\right)'=-6e^x, (5)′=0(5)'=0:

(e2x−6ex+5)′=2e2x−6ex\left(e^{2x}-6e^x+5\right)'=2e^{2x}-6e^x

וזה בדיוק המונה.

טעות נפוצה: לגזור את e2xe^{2x} כ-e2xe^{2x} - שוכחים את הנגזרת הפנימית, והמונה "לא מתאים" לנגזרת.

סעיף ג(2)

תשובה:

f(x)f(x): 1, 3, 5. g(x)g(x): 2, 4, 6.

f(x)−g(x)=2ex(ex−3)(ex−1)(ex−5)f(x)-g(x)=\frac{2e^x(e^x-3)}{(e^x-1)(e^x-5)}

מימין ל-ln⁡5\ln5: המכנה חיובי ו-ex−3>0e^x-3>0 - f>gf>g. העליון (1) הוא ff (ואכן f→2f\to2, g→0g\to0), התחתון (2) הוא gg.

משמאל ל-00: המכנה חיובי (שני גורמים שליליים) ו-ex−3<0e^x-3<0 - f<gf<g. העליון (4) הוא gg, התחתון (3) הוא ff.

בין האסימפטוטות המכנה שלילי. משמאל לחיתוך x=ln⁡3x=\ln3 (סעיף ב) ex−3<0e^x-3<0, ולכן f−g>0f-g>0: שם ff מעל gg. החלק שגבוה יותר משמאל לחיתוך, והשיא שלו שמאלי יותר (המקסימום של ff ב-ln⁡53\ln\frac53), 5, הוא ff; 6 הוא gg.

טעות נפוצה: לשכוח שבין האסימפטוטות המכנה שלילי ולקבוע f<gf<g כמו משמאל ל-0 - סימן המכנה מתחלף בכל אסימפטוטה.

סעיף ד

תשובה:

ln⁡9≈2.20\ln9\approx2.20

בקטע (מימין ל-ln⁡5\ln5) f>gf>g, ולפי ג(1) האינטגרנד הוא h′h\frac{h'}{h} עם h=e2x−6ex+5h=e^{2x}-6e^x+5:

S=∫ln⁡6ln⁡102e2x−6exe2x−6ex+5dx=[ln⁡(e2x−6ex+5)]ln⁡6ln⁡10S=\int_{\ln6}^{\ln10}\frac{2e^{2x}-6e^x}{e^{2x}-6e^x+5}dx=\Big[\ln\left(e^{2x}-6e^x+5\right)\Big]_{\ln6}^{\ln10}
=ln⁡(100−60+5)−ln⁡(36−36+5)=ln⁡45−ln⁡5=ln⁡9≈2.20=\ln(100-60+5)-\ln(36-36+5)=\ln45-\ln5=\ln9\approx2.20

טעות נפוצה: להציב eln⁡10=10e^{\ln10}=10 גם ב-e2xe^{2x} ולקבל 1010 במקום 100100 - e2ln⁡10=102e^{2\ln10}=10^2.

שאלה 5 · חקירת והפונקציה בהכוונה

נתונה הפונקציה: f(x)=6⋅ln⁡(x2+5)−2xf(x)=6\cdot\ln\left(x^2+5\right)-2x, המוגדרת לכל xx.

א.

הראו כי f′(x)=−2(x−1)(x−5)x2+5f'(x)=\frac{-2(x-1)(x-5)}{x^2+5}, ומצאו את שיעורי נקודות הקיצון של f(x)f(x) ואת סוגן.

ב.

מצאו את תחומי הקעירות כלפי מעלה והקעירות כלפי מטה של f(x)f(x).

ידוע כי f(x)f(x) חותכת את ציר ה-xx בנקודה אחת בלבד.

ג.

סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה f(x)f(x). (בדקו לאן שואפת ff כאשר x→±∞x\to\pm\infty.)

ד(1).

כמה פתרונות יש למשוואה f(x)=10f(x)=10? היעזרו בערכי הקיצון ובהתנהגות בקצוות.

נתונה הפונקציה g(x)=ln⁡(f(x)−10)g(x)=\ln\big(f(x)-10\big), המוגדרת בתחום שבו f(x)>10f(x)>10.

ד(2).

הסבירו מדוע לפונקציה g(x)g(x) יש אסימפטוטה אנכית בכל אחד מהפתרונות של סעיף ד(1), ומצאו את שיעורי נקודת הקיצון של g(x)g(x) ואת סוגה.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

min⁡(1, 6ln⁡6−2≈8.75)\min(1,\ 6\ln6-2\approx8.75), max⁡(5, 6ln⁡30−10≈10.41)\max(5,\ 6\ln30-10\approx10.41)

f′(x)=6⋅2xx2+5−2=12x−2x2−10x2+5=−2(x2−6x+5)x2+5=−2(x−1)(x−5)x2+5f'(x)=6\cdot\frac{2x}{x^2+5}-2=\frac{12x-2x^2-10}{x^2+5}=\frac{-2\left(x^2-6x+5\right)}{x^2+5}=\frac{-2(x-1)(x-5)}{x^2+5}

f′=0f'=0 ב-1 וב-5. בגלל הגורם −2-2: שלילית משמאל ל-1, חיובית בין 1 ל-5, שלילית מימין ל-5.

מינימום f(1)=6ln⁡6−2≈8.75f(1)=6\ln6-2\approx8.75; מקסימום f(5)=6ln⁡30−10≈10.41f(5)=6\ln30-10\approx10.41.

טעות נפוצה: להתעלם מהגורם −2-2 בטבלת הסימנים, ולהפוך את סוגי הקיצון: מקסימום ב-1 ומינימום ב-5.

סעיף ב

תשובה:

כלפי מעלה: −5<x<5-\sqrt5<x<\sqrt5; כלפי מטה: x<−5x<-\sqrt5 או x>5x>\sqrt5

f′′(x)=12(x2+5)−12x⋅2x(x2+5)2=12(5−x2)(x2+5)2f''(x)=\frac{12\left(x^2+5\right)-12x\cdot2x}{\left(x^2+5\right)^2}=\frac{12\left(5-x^2\right)}{\left(x^2+5\right)^2}

חיובית כאשר ∣x∣<5|x|<\sqrt5, שלילית כאשר ∣x∣>5|x|>\sqrt5.

טעות נפוצה: להפוך את סדר החיסור בכלל המנה ולקבל 12(x2−5)12\left(x^2-5\right) במונה - תחומים הפוכים.

סעיף ג

תשובה:

יורדת מ-+∞+\infty עד (1,8.75)(1,8.75), עולה עד (5,10.41)(5,10.41), ויורדת ל-−∞-\infty וחוצה את ציר ה-xx פעם אחת מימין ל-5

x→−∞x\to-\infty: שני המחוברים חיוביים וגדלים, f→+∞f\to+\infty. x→+∞x\to+\infty: −2x-2x גובר על הלוגריתם, f→−∞f\to-\infty.

יורדת עד המינימום (1,8.75)(1,8.75), עולה עד המקסימום (5,10.41)(5,10.41), ויורדת. החיתוך היחיד עם ציר ה-xx מימין ל-5 (בערך x≈17x\approx17).

טעות נפוצה: לצייר f→+∞f\to+\infty גם מימין - הגרף לא יחתוך את ציר ה-xx, בסתירה לנתון.

סעיף ד(1)

תשובה:

3 פתרונות

x<1x<1: ff יורדת מ-+∞+\infty ל-8.75<108.75<10 - פתרון אחד.

1<x<51<x<5: עולה מ-8.758.75 ל-10.41>1010.41>10 - פתרון אחד.

x>5x>5: יורדת מ-10.4110.41 ל-−∞-\infty - פתרון אחד.

בסך הכול 3 פתרונות.

טעות נפוצה: לספור רק את שני הפתרונות ליד המקסימום ולענות 2.

סעיף ד(2)

תשובה:

max⁡(5, ln⁡(6ln⁡30−20))≈(5, ln⁡0.407)≈(5,−0.90)\max\big(5,\ \ln(6\ln30-20)\big)\approx(5,\ \ln0.407)\approx(5,-0.90)

בכל פתרון f(x)=10f(x)=10, ומצד התחום f(x)−10→0+f(x)-10\to0^+, ולכן g=ln⁡(f−10)→−∞g=\ln(f-10)\to-\infty - אסימפטוטה אנכית.

g′(x)=f′(x)f(x)−10g'(x)=\frac{f'(x)}{f(x)-10}. f′=0f'=0 ב-1 וב-5; f(1)≈8.75<10f(1)\approx8.75<10, ולכן 1 אינו בתחום.

ב-x=5x=5 (f(5)≈10.41>10f(5)\approx10.41>10) g′g' עוברת מ-++ ל-−-: מקסימום.

g(5)=ln⁡(6ln⁡30−10−10)=ln⁡(6ln⁡30−20)≈ln⁡0.407≈−0.90g(5)=\ln\left(6\ln30-10-10\right)=\ln\left(6\ln30-20\right)\approx\ln0.407\approx-0.90

טעות נפוצה: לכלול גם את x=1x=1 כנקודת קיצון (מינימום) של gg. שם f−10<0f-10<0 ו-gg אינה מוגדרת.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.