דילוג לתוכן המרכזי

מתכונת במתמטיקה 572 - מתכונת 5 בדרך לבגרות

5 יח"ל · שאלון 035572 · 5 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן מתכונת במבנה של שאלון 572 (5 יח"ל), בדרך לבגרות: 5 שאלות, כל אחת בנויה כמו השאלה באותו מקום בבחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא, מוסבר צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון של השאלה.

שאלה 1 · פרבולה ואליפסה עם מוקד משותף: טרפז חסום במעגל (מספרי)

הנקודה F(3,0)F(3,0) היא מוקד של פרבולה קנונית ומוקד של אליפסה קנונית. אורך הציר הראשי של האליפסה הוא 18.

א.

מצאו את משוואת הפרבולה ואת משוואת האליפסה.

המדריך של הפרבולה חותך את האליפסה בנקודות AA ו-BB. הנקודה AA נמצאת מעל לנקודה BB.

ב.

מצאו את משוואת המדריך של הפרבולה ואת שיעורי הנקודות AA ו-BB.

הישר x=3x=3 עובר במוקד FF וחותך את הפרבולה בנקודות CC ו-DD. הנקודה CC נמצאת מעל לנקודה DD.

ג.

מצאו את שיעורי הנקודות CC ו-DD.

ד(1).

הראו כי המרובע ABDCABDC הוא טרפז שווה-שוקיים, והסבירו מדוע יש מעגל שעובר דרך ארבעת הקודקודים שלו.

ד(2).

הסבירו מדוע מרכז המעגל נמצא על ציר ה-xx, ומצאו את שיעורי המרכז ואת רדיוס המעגל.

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

פרבולה: y2=12xy^2=12x; אליפסה: x281+y272=1\frac{x^2}{81}+\frac{y^2}{72}=1

פרבולה y2=2pxy^2=2px שמוקדה (p2,0)=(3,0)\left(\frac p2,0\right)=(3,0): p=6p=6, ולכן y2=12xy^2=12x.

אליפסה: c=3c=3, 2a=182a=18 ולכן a=9a=9.

b2=a2−c2=81−9=72b^2=a^2-c^2=81-9=72

משוואת האליפסה: x281+y272=1\frac{x^2}{81}+\frac{y^2}{72}=1.

טעות נפוצה: לחשב b2=a2+c2=90b^2=a^2+c^2=90 ולקבל x281+y290=1\frac{x^2}{81}+\frac{y^2}{90}=1 - אבל אז b>ab>a, והמוקדים היו על ציר ה-yy.

סעיף ב

תשובה:

המדריך x=−3x=-3; A(−3,8)A(-3,8), B(−3,−8)B(-3,-8)

מדריך הפרבולה y2=2pxy^2=2px הוא x=−p2=−3x=-\frac p2=-3.

מציבים x=−3x=-3 באליפסה: 981+y272=1\frac{9}{81}+\frac{y^2}{72}=1, כלומר y272=89\frac{y^2}{72}=\frac89.

y2=64y^2=64, ולכן y=±8y=\pm8: A(−3,8)A(-3,8), B(−3,−8)B(-3,-8).

טעות נפוצה: לקחת את המדריך x=−p=−6x=-p=-6, ולקבל y2=72⋅4581=40y^2=72\cdot\frac{45}{81}=40, כלומר A(−6,210)A(-6,2\sqrt{10}).

סעיף ג

תשובה:

C(3,6)C(3,6), D(3,−6)D(3,-6)

מציבים x=3x=3 בפרבולה: y2=12⋅3=36y^2=12\cdot3=36, ולכן y=±6y=\pm6.

C(3,6)C(3,6), D(3,−6)D(3,-6).

טעות נפוצה: להציב x=3x=3 באליפסה ולקבל y=±8y=\pm8, כלומר C(3,8)C(3,8) - אבל CC ו-DD על הפרבולה.

סעיף ד(1)

תשובה:

AB∥CDAB\parallel CD (שניהם אנכיים), AB=16≠CD=12AB=16\ne CD=12, ו-AC=BD=210AC=BD=2\sqrt{10}: טרפז שווה-שוקיים, ולכן בר-חסימה במעגל

ABAB על x=−3x=-3 ו-CDCD על x=3x=3: שני הקטעים אנכיים, ולכן מקבילים. AB=16AB=16, CD=12CD=12 - לא שווים, ולכן ABDCABDC טרפז.

השוקיים: AC=62+22=40=210AC=\sqrt{6^2+2^2}=\sqrt{40}=2\sqrt{10}, BD=62+(−6+8)2=40=210BD=\sqrt{6^2+(-6+8)^2}=\sqrt{40}=2\sqrt{10}. השוקיים שוות.

בטרפז שווה-שוקיים זוויות הבסיס שוות, ולכן סכום כל שתי זוויות נגדיות 180∘180^\circ - המרובע בר-חסימה במעגל.

טעות נפוצה: לטעות בסימן בחישוב BDBD ולכתוב (−6−8)2(-6-8)^2 במקום (−6−(−8))2(-6-(-8))^2, לקבל BD=232≠ACBD=\sqrt{232}\ne AC ולהסיק שהטרפז אינו שווה-שוקיים.

סעיף ד(2)

תשובה:

מרכז (−73,0)\left(-\frac73,0\right), רדיוס 21453≈8.03\frac{2\sqrt{145}}{3}\approx8.03

המרכז נמצא על האנך האמצעי של כל מיתר. האנך האמצעי של ABAB (ושל CDCD) הוא ציר ה-xx, ולכן M(x0,0)M(x_0,0).

MA=MCMA=MC:

(x0+3)2+64=(x0−3)2+36⇒12x0=−28⇒x0=−73(x_0+3)^2+64=(x_0-3)^2+36\quad\Rightarrow\quad12x_0=-28\quad\Rightarrow\quad x_0=-\frac73
R2=(−73−3)2+36=2569+3249=5809⇒R=5803=21453R^2=\left(-\frac73-3\right)^2+36=\frac{256}{9}+\frac{324}{9}=\frac{580}{9}\quad\Rightarrow\quad R=\frac{\sqrt{580}}{3}=\frac{2\sqrt{145}}{3}

טעות נפוצה: לקחת את המרכז בראשית (באמצע בין x=−3x=-3 ל-x=3x=3), ולקבל רדיוס 9+64=73\sqrt{9+64}=\sqrt{73} - אבל אז המרחק ל-CC הוא 45\sqrt{45}, לא 73\sqrt{73}.

שאלה 2 · ישר ומישור עם פרמטר: צעד אחר צעד

נתונים הישר ℓ\ell והמישור π\pi. ההצגה הפרמטרית של הישר ℓ\ell היא: x‾=(5,−6,5)+t⋅(m,4−m,−2)\underline{x}=(5,-6,5)+t\cdot(m,4-m,-2). משוואת המישור π\pi היא: 2x+my+(m+5)z+3=02x+my+(m+5)z+3=0. mm הוא פרמטר.

א.

הראו כי המכפלה הסקלרית של וקטור הכיוון של ℓ\ell בווקטור הנורמל של π\pi היא −m2+4m−10-m^2+4m-10, והסבירו מדוע לכל ערך של mm הישר ℓ\ell אינו מקביל למישור π\pi.

נתון כי הישר ℓ\ell ניצב למישור π\pi וחותך אותו בנקודה AA.

ב.

כאשר ישר ניצב למישור, וקטור הכיוון שלו מקביל לנורמל. פתרו את המשוואה m2=4−mm\frac{m}{2}=\frac{4-m}{m}, ובדקו עבור כל פתרון אם ℓ\ell ניצב ל-π\pi. מהו mm?

ג.

מצאו את שיעורי הנקודה AA.

ד.

בדקו אם הנקודה Q(9,−14,7)Q(9,-14,7) נמצאת על הישר ℓ\ell, וקבעו כמה מישורים מכילים את הישר ℓ\ell ועוברים דרך QQ. נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

2m+m(4−m)−2(m+5)=−m2+4m−102m+m(4-m)-2(m+5)=-m^2+4m-10; הדיסקרימיננטה 16−40<016-40<0

u‾=(m,4−m,−2)\underline u=(m,4-m,-2), n‾=(2,m,m+5)\underline n=(2,m,m+5):

u‾⋅n‾=2m+m(4−m)−2(m+5)=2m+4m−m2−2m−10=−m2+4m−10\underline u\cdot\underline n=2m+m(4-m)-2(m+5)=2m+4m-m^2-2m-10=-m^2+4m-10

ישר מקביל למישור רק כאשר המכפלה הזאת 0. ל-m2−4m+10=0m^2-4m+10=0 הדיסקרימיננטה 16−40=−24<016-40=-24<0, ולכן אין mm כזה.

טעות נפוצה: לחשוב שמכפלה סקלרית 0 פירושה שהישר ניצב למישור - היא אומרת שהישר ניצב לנורמל, כלומר מקביל למישור.

סעיף ב

תשובה:

m=2m=2 או m=−4m=-4; רק m=−4m=-4 מתאים

m2=4−mm⇒m2=8−2m⇒m2+2m−8=0⇒m=2 או m=−4\frac m2=\frac{4-m}{m}\quad\Rightarrow\quad m^2=8-2m\quad\Rightarrow\quad m^2+2m-8=0\quad\Rightarrow\quad m=2\ \text{או}\ m=-4

m=2m=2: u‾=(2,2,−2)\underline u=(2,2,-2), n‾=(2,2,7)\underline n=(2,2,7). היחס ברכיב הראשון 1 ובשלישי −27-\frac27 - לא מקבילים.

m=−4m=-4: u‾=(−4,8,−2)\underline u=(-4,8,-2), n‾=(2,−4,1)\underline n=(2,-4,1), u‾=−2n‾\underline u=-2\underline n - מקבילים.

לכן m=−4m=-4.

טעות נפוצה: לבדוק רק את שני הרכיבים הראשונים - בהם היחס שווה לשני הפתרונות בכל מקרה, כי מהם נבנתה המשוואה.

סעיף ג

תשובה:

A(1,2,3)A(1,2,3)

עבור m=−4m=-4: π: 2x−4y+z+3=0\pi:\ 2x-4y+z+3=0, ונקודה כללית על ℓ\ell: (5−4t, −6+8t, 5−2t)(5-4t,\ -6+8t,\ 5-2t).

2(5−4t)−4(−6+8t)+(5−2t)+3=0⇒42−42t=0⇒t=12(5-4t)-4(-6+8t)+(5-2t)+3=0\quad\Rightarrow\quad 42-42t=0\quad\Rightarrow\quad t=1
A=(5−4, −6+8, 5−2)=(1,2,3)A=(5-4,\ -6+8,\ 5-2)=(1,2,3)

טעות נפוצה: לטעות בסימן בפתיחת −4(−6+8t)-4(-6+8t) ולכתוב −24−32t-24-32t - מתקבל −6−42t=0-6-42t=0, t=−17t=-\frac17, והנקודה השגויה (397,−507,377)\left(\frac{39}7,-\frac{50}7,\frac{37}7\right), שאינה על המישור.

סעיף ד

תשובה:

QQ על הישר (t=−1t=-1); אינסוף מישורים

(5−4t, −6+8t, 5−2t)=(9,−14,7)(5-4t,\ -6+8t,\ 5-2t)=(9,-14,7): מהרכיב הראשון t=−1t=-1; −6−8=−14-6-8=-14 ו-5+2=75+2=7. כל הרכיבים מתקיימים.

QQ על ℓ\ell, ולכן כל מישור שמכיל את ℓ\ell מכיל גם את QQ: יש אינסוף מישורים כאלה.

(אילו QQ לא הייתה על הישר - היה מישור אחד בלבד.)

טעות נפוצה: לענות "מישור אחד" אוטומטית, כי "ישר ונקודה קובעים מישור" - זה נכון רק לנקודה שאינה על הישר.

שאלה 3 · מספרים מרוכבים בהצגה קוטבית: זווית, שורשים רביעיים ושטח משולש

נתונים שלושה מספרים מרוכבים: z1=r⋅(cos⁡α+i⋅sin⁡α)z_1=r\cdot(\cos\alpha+i\cdot\sin\alpha), z2=1r⋅(cos⁡(α+90∘)+i⋅sin⁡(α+90∘))z_2=\frac1r\cdot\big(\cos(\alpha+90^\circ)+i\cdot\sin(\alpha+90^\circ)\big), w=z1⋅z2+z1z2w=z_1\cdot z_2+\frac{z_1}{z_2}. r>0r>0, 0∘<α<45∘0^\circ<\alpha<45^\circ.

א.

הראו כי w=−sin⁡2α+i(cos⁡2α−r2)w=-\sin2\alpha+i\left(\cos2\alpha-r^2\right).

הנקודה A מייצגת את המספר ww במישור גאוס. נתון כי שיעור ה-xx של A הוא −32-\frac{\sqrt3}{2}.

ב.

מצאו את הערך של α\alpha.

נתון: r=1r=1.

ג.

כתבו את ww בהצגה קוטבית.

ד.

פתרו את המשוואה z4=16⋅(z1⋅w)2z^4=16\cdot(z_1\cdot w)^2.

הנקודה O היא ראשית הצירים. הנקודה B מייצגת את הפתרון שנמצא ברביע הראשון, והנקודה C מייצגת את הפתרון שנמצא ברביע השני.

ה.

חשבו את שטח המשולש OBC.

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

z1z2=cis⁡(2α+90∘)z_1z_2=\operatorname{cis}(2\alpha+90^\circ), z1z2=−r2i\frac{z_1}{z_2}=-r^2i

כפל: מכפילים גדלים ומחברים זוויות. חילוק: מחלקים גדלים ומחסרים זוויות.

z1z2=cis⁡(2α+90∘)=cos⁡(2α+90∘)+isin⁡(2α+90∘)=−sin⁡2α+icos⁡2αz_1z_2=\operatorname{cis}(2\alpha+90^\circ)=\cos(2\alpha+90^\circ)+i\sin(2\alpha+90^\circ)=-\sin2\alpha+i\cos2\alpha
z1z2=r2cis⁡(−90∘)=r2(0−i)=−r2i\frac{z_1}{z_2}=r^2\operatorname{cis}(-90^\circ)=r^2(0-i)=-r^2i

מחברים: w=−sin⁡2α+i(cos⁡2α−r2)w=-\sin2\alpha+i\left(\cos2\alpha-r^2\right).

טעות נפוצה: לכתוב sin⁡(2α+90∘)=sin⁡2α\sin(2\alpha+90^\circ)=\sin2\alpha. אז מתקבל w=−sin⁡2α+i(sin⁡2α−r2)w=-\sin2\alpha+i\left(\sin2\alpha-r^2\right), שאינו הביטוי הנדרש.

סעיף ב

תשובה:

α=30∘\alpha=30^\circ

−sin⁡2α=−32-\sin2\alpha=-\frac{\sqrt3}{2}, כלומר sin⁡2α=32\sin2\alpha=\frac{\sqrt3}{2}.

0∘<2α<90∘0^\circ<2\alpha<90^\circ, ולכן 2α=60∘2\alpha=60^\circ ו-α=30∘\alpha=30^\circ.

טעות נפוצה: למצוא 2α=60∘2\alpha=60^\circ ולשכוח לחלק ב-2, כלומר לענות α=60∘\alpha=60^\circ - ערך שאינו בתחום 0∘<α<45∘0^\circ<\alpha<45^\circ.

סעיף ג

תשובה:

w=cis⁡210∘w=\operatorname{cis}210^\circ

w=−sin⁡60∘+i(cos⁡60∘−1)=−32−12iw=-\sin60^\circ+i\left(\cos60^\circ-1\right)=-\frac{\sqrt3}{2}-\frac12i
∣w∣=34+14=1|w|=\sqrt{\frac34+\frac14}=1

שני החלקים שליליים, ולכן ww ברביע השלישי. זווית הייחוס: tan⁡θ0=1/23/2=13\tan\theta_0=\frac{1/2}{\sqrt3/2}=\frac{1}{\sqrt3}, θ0=30∘\theta_0=30^\circ, והזווית 180∘+30∘=210∘180^\circ+30^\circ=210^\circ.

w=cis⁡210∘w=\operatorname{cis}210^\circ.

טעות נפוצה: לקחת את arctan⁡13=30∘\arctan\frac{1}{\sqrt3}=30^\circ כזווית עצמה ולכתוב w=cis⁡30∘w=\operatorname{cis}30^\circ - נקודה ברביע הראשון.

סעיף ד

תשובה:

2cis⁡30∘2\operatorname{cis}30^\circ, 2cis⁡120∘2\operatorname{cis}120^\circ, 2cis⁡210∘2\operatorname{cis}210^\circ, 2cis⁡300∘2\operatorname{cis}300^\circ

z1=cis⁡30∘z_1=\operatorname{cis}30^\circ, ולכן z1w=cis⁡240∘z_1w=\operatorname{cis}240^\circ ו-(z1w)2=cis⁡480∘=cis⁡120∘(z_1w)^2=\operatorname{cis}480^\circ=\operatorname{cis}120^\circ.

z4=16cis⁡120∘z^4=16\operatorname{cis}120^\circ

∣z∣=164=2|z|=\sqrt[4]{16}=2, והזוויות 120∘+360∘k4=30∘+90∘k\frac{120^\circ+360^\circ k}{4}=30^\circ+90^\circ k, k=0,1,2,3k=0,1,2,3:

z=2cis⁡30∘, 2cis⁡120∘, 2cis⁡210∘, 2cis⁡300∘z=2\operatorname{cis}30^\circ,\ 2\operatorname{cis}120^\circ,\ 2\operatorname{cis}210^\circ,\ 2\operatorname{cis}300^\circ

טעות נפוצה: להוציא שורש ריבועי לגודל במקום שורש רביעי, ולקבל 4cis⁡(30∘+90∘k)4\operatorname{cis}(30^\circ+90^\circ k).

סעיף ה

תשובה:

22

B=2cis⁡30∘B=2\operatorname{cis}30^\circ, C=2cis⁡120∘C=2\operatorname{cis}120^\circ: OB=OC=2OB=OC=2.

הזווית BOCBOC היא ההפרש בין הזוויות: 120∘−30∘=90∘120^\circ-30^\circ=90^\circ.

SOBC=12⋅OB⋅OC=12⋅2⋅2=2S_{OBC}=\frac12\cdot OB\cdot OC=\frac12\cdot2\cdot2=2

טעות נפוצה: לשכוח את החצי ולענות 4.

שאלה 4 · פונקציה לוגריתמית: חקירה, ושטח (בלי פרמטר)

נתונה הפונקציה: f(x)=xln⁡(x)−1f(x)=\frac{x}{\ln(x)-1}.

א(1).

מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה f(x)f(x).

א(2).

הראו כי f′(x)=ln⁡(x)−2(ln⁡(x)−1)2f'(x)=\frac{\ln(x)-2}{\left(\ln(x)-1\right)^2}, ומצאו את נקודת הקיצון של f(x)f(x) וקבעו את סוגה.

נתון: כאשר x→0+x\to0^+, f(x)→0f(x)\to0.

א(3).

סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה f(x)f(x).

נתונה הפונקציה: g(x)=1f(x)g(x)=\frac{1}{f(x)}.

ב.

מצאו את תחום ההגדרה של g(x)g(x) ואת נקודת הקיצון שלה, וקבעו את סוגה.

ג.

הראו כי G(x)=(ln⁡(x)−1)22G(x)=\frac{\left(\ln(x)-1\right)^2}{2} היא פונקציה קדומה של g(x)g(x) בתחום x>ex>e, וחשבו את השטח המוגבל על ידי גרף g(x)g(x), ציר ה-xx והישרים x=e2x=e^2 ו-x=e3x=e^3.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א(1)

תשובה:

x>0x>0, x≠ex\neq e

x>0x>0 בגלל ln⁡x\ln x, והמכנה מתאפס כאשר ln⁡x=1\ln x=1, כלומר x=ex=e.

תחום: x>0x>0, x≠ex\neq e.

טעות נפוצה: לכתוב x≠1x\neq1 (איפה ש-ln⁡x=0\ln x=0) - המכנה הוא ln⁡x−1\ln x-1, והוא מתאפס ב-x=ex=e.

סעיף א(2)

תשובה:

min⁡(e2,e2)\min\left(e^2,e^2\right)

f′(x)=1⋅(ln⁡x−1)−x⋅1x(ln⁡x−1)2=ln⁡x−2(ln⁡x−1)2f'(x)=\frac{1\cdot(\ln x-1)-x\cdot\frac1x}{(\ln x-1)^2}=\frac{\ln x-2}{(\ln x-1)^2}

f′=0f'=0 כאשר ln⁡x=2\ln x=2, x=e2x=e^2. משמאל ל-e2e^2 (בתחום) ln⁡x<2\ln x<2 ו-f′<0f'<0; מימין f′>0f'>0. מינימום.

f(e2)=e22−1=e2f(e^2)=\frac{e^2}{2-1}=e^2. נקודת המינימום: (e2,e2)≈(7.39,7.39)\left(e^2,e^2\right)\approx(7.39,7.39).

טעות נפוצה: לכתוב את המונה בסדר הפוך, 1−(ln⁡x−1)=2−ln⁡x1-(\ln x-1)=2-\ln x, ולקבוע בטעות מקסימום ב-(e2,e2)\left(e^2,e^2\right).

סעיף א(3)

תשובה:

ענף שמאלי: יורד מהנקודה הריקה (0,0)(0,0) ל-−∞-\infty ליד x=ex=e; ענף ימני: יורד מ-+∞+\infty עד (e2,e2)\left(e^2,e^2\right) ועולה ל-∞\infty; אסימפטוטה אנכית x=ex=e.

עבור 0<x<e0<x<e: ln⁡x−1<0\ln x-1<0 ו-f<0f<0; עבור x>ex>e: f>0f>0.

ליד x=ex=e: המונה e≠0e\neq0 והמכנה מתאפס - אסימפטוטה אנכית. משמאל f→−∞f\to-\infty, מימין f→+∞f\to+\infty.

x→∞x\to\infty: f→∞f\to\infty (xx גדל מהר יותר מ-ln⁡x\ln x).

5101520-20-10102030min

טעות נפוצה: לסרטט אסימפטוטה x=0x=0 - לפי הנתון f→0f\to0 כאשר x→0+x\to0^+, ולכן שם נקודה ריקה.

סעיף ב

תשובה:

x>0x>0, x≠ex\neq e; max⁡(e2,1e2)\max\left(e^2,\frac{1}{e^2}\right)

ff לא מתאפסת (x>0x>0), ולכן התחום של gg כמו של ff: x>0x>0, x≠ex\neq e.

g′=−f′f2g'=-\frac{f'}{f^2}: היכן ש-ff יורדת gg עולה, ולהפך. ב-x=e2x=e^2 ל-ff מינימום, ולכן ל-gg מקסימום:

g(e2)=1e2g(e^2)=\frac{1}{e^2}. נקודת המקסימום: (e2,1e2)\left(e^2,\frac{1}{e^2}\right).

טעות נפוצה: להשאיר את סוג הקיצון של ff ולענות מינימום (e2,1e2)\left(e^2,\frac{1}{e^2}\right).

סעיף ג

תשובה:

32\frac32

g(x)=ln⁡x−1xg(x)=\frac{\ln x-1}{x}, ו-G′(x)=2(ln⁡x−1)⋅1x2=ln⁡x−1x=g(x)G'(x)=\frac{2(\ln x-1)\cdot\frac1x}{2}=\frac{\ln x-1}{x}=g(x).

בקטע e2≤x≤e3e^2\le x\le e^3: ln⁡x>1\ln x>1, ולכן g>0g>0:

S=G(e3)−G(e2)=(3−1)22−(2−1)22=2−12=32S=G(e^3)-G(e^2)=\frac{(3-1)^2}{2}-\frac{(2-1)^2}{2}=2-\frac12=\frac32

טעות נפוצה: לכתוב פונקציה קדומה (ln⁡x)22\frac{(\ln x)^2}{2} (לשכוח את −1-1), ולקבל 32−222=52\frac{3^2-2^2}{2}=\frac52.

שאלה 5 · פונקציה לוגריתמית אי-זוגית: קיצון, 1/f וחיתוך

נתונה הפונקציה f(x)=x(ln⁡(x2)−3)f(x)=x\left(\ln(x^2)-3\right).

א(1).

מצאו את תחום ההגדרה של f(x)f(x) ואת נקודות החיתוך של הגרף שלה עם ציר ה-xx.

א(2).

הוכיחו כי f(x)f(x) אי-זוגית.

ב(1).

הראו כי f′(x)=ln⁡(x2)−1f'(x)=\ln(x^2)-1, ומצאו את שיעורי נקודות הקיצון של f(x)f(x) ואת סוגן.

ב(2).

סרטטו סקיצה של גרף f(x)f(x).

ג(1).

נתונה הפונקציה g(x)=1f(x)g(x)=\frac{1}{f(x)}. מצאו את תחום ההגדרה שלה ואת משוואות האסימפטוטות שלה המאונכות לצירים.

ג(2).

הסבירו מדוע הגרפים של f(x)f(x) ו-g(x)g(x) נחתכים בדיוק בנקודות שבהן f(x)=1f(x)=1 או f(x)=−1f(x)=-1. היעזרו בסקיצה של f(x)f(x) ומצאו בכמה נקודות הגרפים נחתכים.

ד.

הראו כי G(x)=12ln⁡∣ln⁡(x2)−3∣G(x)=\frac12\ln\left|\ln(x^2)-3\right| היא פונקציה קדומה של g(x)g(x).

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א(1)

תשובה:

x≠0x\ne0; (±ee,0)\left(\pm e\sqrt e,0\right)

ln⁡(x2)\ln(x^2) מוגדר כש-x≠0x\ne0.

חיתוך: x=0x=0 לא בתחום, ולכן ln⁡(x2)=3\ln(x^2)=3, x2=e3x^2=e^3, x=±e1.5=±ee≈±4.48x=\pm e^{1.5}=\pm e\sqrt e\approx\pm4.48.

טעות נפוצה: לכתוב x=±3x=\pm\sqrt3 (לבלבל בין ln⁡(x2)=3\ln(x^2)=3 ל-x2=3x^2=3) - צריך להפעיל ee בחזקה: x2=e3x^2=e^3.

סעיף א(2)

תשובה:

f(−x)=−f(x)f(-x)=-f(x)

f(−x)=−x(ln⁡((−x)2)−3)=−x(ln⁡(x2)−3)=−f(x)f(-x)=-x\left(\ln\left((-x)^2\right)-3\right)=-x\left(\ln(x^2)-3\right)=-f(x)

התחום סימטרי, ולכן ff אי-זוגית.

טעות נפוצה: לבדוק מספר אחד (f(−1)=−f(1)f(-1)=-f(1)) ולהסתפק בזה - צריך להראות לכל xx בתחום.

סעיף ב(1)

תשובה:

max⁡(−e,2e)\max\left(-\sqrt e,2\sqrt e\right), min⁡(e,−2e)\min\left(\sqrt e,-2\sqrt e\right)

כלל המכפלה, עם (ln⁡(x2))′=2x\left(\ln(x^2)\right)'=\frac2x:

f′(x)=ln⁡(x2)−3+x⋅2x=ln⁡(x2)−1f'(x)=\ln(x^2)-3+x\cdot\frac2x=\ln(x^2)-1

f′=0f'=0: x2=ex^2=e, x=±ex=\pm\sqrt e. f′>0f'>0 כש-∣x∣>e|x|>\sqrt e ו-f′<0f'<0 כש-0<∣x∣<e0<|x|<\sqrt e.

f(e)=e(1−3)=−2ef(\sqrt e)=\sqrt e(1-3)=-2\sqrt e

ומאי-זוגיות f(−e)=2ef(-\sqrt e)=2\sqrt e.

מקסימום (−e,2e)\left(-\sqrt e,2\sqrt e\right), מינימום (e,−2e)\left(\sqrt e,-2\sqrt e\right).

טעות נפוצה: להציב ln⁡((e)2)=12\ln\left((\sqrt e)^2\right)=\frac12 - (e)2=e(\sqrt e)^2=e ו-ln⁡e=1\ln e=1.

סעיף ב(2)

תשובה:

סקיצה: גרף אי-זוגי עם "חור" בראשית; עולה עד מקסימום (−e,2e)\left(-\sqrt e,2\sqrt e\right), יורד דרך החור עד מינימום (e,−2e)\left(\sqrt e,-2\sqrt e\right), ועולה; חותך את ציר ה-xx ב-±ee\pm e\sqrt e.

נקודות: חיתוך ±4.48\pm4.48, מקסימום (−1.65, 3.30)(-1.65,\ 3.30), מינימום (1.65, −3.30)(1.65,\ -3.30) בקירוב.

ליד 0: xln⁡(x2)→0x\ln(x^2)\to0, ולכן f→0f\to0 - עיגול ריק בראשית. בקצוות f→±∞f\to\pm\infty בהתאמה לסימן של xx.

טעות נפוצה: לצייר את הגרף עובר דרך הראשית כנקודה מלאה - x=0x=0 אינו בתחום.

סעיף ג(1)

תשובה:

x≠0x\ne0, x≠±eex\ne\pm e\sqrt e; אסימפטוטות x=0x=0, x=±eex=\pm e\sqrt e, y=0y=0

gg מוגדרת כש-x≠0x\ne0 וגם f(x)≠0f(x)\ne0: x≠±eex\ne\pm e\sqrt e.

אנכיות: היכן ש-f→0f\to0 - ב-x=±eex=\pm e\sqrt e וב-x=0x=0 (כי f→0f\to0 ליד 0).

אופקית: ∣f∣→∞|f|\to\infty בקצוות, ולכן g→0g\to0: y=0y=0.

טעות נפוצה: לשכוח את x=0x=0 - ff אינה מוגדרת שם אבל שואפת ל-0, ולכן 1f\frac1f שואפת לאינסוף.

סעיף ג(2)

תשובה:

6 נקודות

f(x)=g(x) ⇔ f(x)=1f(x) ⇔ f2(x)=1 ⇔ f(x)=±1f(x)=g(x)\ \Leftrightarrow\ f(x)=\frac{1}{f(x)}\ \Leftrightarrow\ f^2(x)=1\ \Leftrightarrow\ f(x)=\pm1

(בתחום של gg, ששם f≠0f\ne0.)

ב-x>0x>0: ב-(0,ee)(0,e\sqrt e) הערכים של ff יורדים מ-0 למינימום −2e≈−3.30-2\sqrt e\approx-3.30 ועולים חזרה ל-0. −1-1 בין המינימום ל-0, ולכן f=−1f=-1 פעמיים. ב-x>eex>e\sqrt e, ff עולה מ-0 לאינסוף: f=1f=1 פעם אחת.

ב-x>0x>0 שלוש נקודות, ומאי-זוגיות שלוש ב-x<0x<0. סך הכול 6.

טעות נפוצה: לספור את f=−1f=-1 פעם אחת בלבד ב-x>0x>0 - בקטע (0,ee)(0,e\sqrt e) הגרף יורד ואחר כך עולה, ולכן כל ערך בין המינימום ל-0 מתקבל פעמיים.

סעיף ד

תשובה:

G′(x)=1x(ln⁡(x2)−3)=g(x)G'(x)=\frac{1}{x\left(\ln(x^2)-3\right)}=g(x)

גוזרים לפי כלל השרשרת: (ln⁡∣h∣)′=h′h\left(\ln|h|\right)'=\frac{h'}{h} עם h=ln⁡(x2)−3h=\ln(x^2)-3, h′=2xh'=\frac2x:

G′(x)=12⋅2xln⁡(x2)−3=1x(ln⁡(x2)−3)=1f(x)=g(x)G'(x)=\frac12\cdot\frac{\frac2x}{\ln(x^2)-3}=\frac{1}{x\left(\ln(x^2)-3\right)}=\frac{1}{f(x)}=g(x)

טעות נפוצה: לגזור ln⁡∣h∣\ln|h| כ-1h\frac1h ולשכוח את h′h' - מקבלים 12(ln⁡(x2)−3)\frac{1}{2(\ln(x^2)-3)}, שאינו gg.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.