דילוג לתוכן המרכזי

מתכונת במתמטיקה 572 - מתכונת 6 בדרך לבגרות

5 יח"ל · שאלון 035572 · 5 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן מתכונת במבנה של שאלון 572 (5 יח"ל), בדרך לבגרות: 5 שאלות, כל אחת בנויה כמו השאלה באותו מקום בבחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא, מוסבר צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון של השאלה.

שאלה 1 · מעגל דרך שתי נקודות ואליפסה שמוקדיה על המעגל

נתונות הנקודות A(−6,2)A(-6,2) ו-B(8,−12)B(8,-12).

א.

מצאו את משוואת האנך האמצעי לקטע AB.

ב.

מעגל M עובר בנקודות A ו-B, ומרכזו נמצא על ציר ה-yy.

היעזרו בסעיף א, ומצאו את שיעורי מרכז המעגל M ואת הרדיוס שלו.

ג.

נקודות החיתוך של המעגל M עם ציר ה-xx הן מוקדים של אליפסה שמשוואתה קנונית. אורך הציר הראשי של האליפסה שווה לאורך קוטר המעגל.

מצאו את נקודות החיתוך של המעגל עם ציר ה-xx ואת משוואת האליפסה.

ד.

ישר המאונך לציר ה-xx עובר במוקד השמאלי של האליפסה וחותך אותה בנקודות Q ו-T. נסמן ב-F את המוקד הימני של האליפסה.

מצאו את אורך הקטע TQ ואת שטח המשולש TQF.

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

y=x−6y=x-6

אמצע הקטע:

(−6+82,2+(−12)2)=(1,−5)\left(\frac{-6+8}{2},\frac{2+(-12)}{2}\right)=(1,-5)

שיפוע AB:

mAB=−12−28−(−6)=−1414=−1m_{AB}=\frac{-12-2}{8-(-6)}=\frac{-14}{14}=-1

האנך האמצעי מאונך ל-AB, ולכן שיפועו 11, והוא עובר באמצע הקטע:

y+5=1⋅(x−1) ⇒ y=x−6y+5=1\cdot(x-1)\ \Rightarrow\ y=x-6

טעות נפוצה: להעביר את הישר המאונך דרך A במקום דרך אמצע הקטע: y−2=x+6y-2=x+6, כלומר y=x+8y=x+8 - האנך האמצעי עובר באמצע הקטע (1,−5)(1,-5).

סעיף ב

תשובה:

(0,−6)(0,-6), R=10R=10

מרכז המעגל נמצא במרחק שווה מ-A ומ-B (שתיהן על המעגל), ולכן על האנך האמצעי y=x−6y=x-6.

המרכז גם על ציר ה-yy (x=0x=0):

y=0−6=−6 ⇒ M(0,−6)y=0-6=-6\ \Rightarrow\ M(0,-6)
R=MA=(−6−0)2+(2−(−6))2=36+64=10R=MA=\sqrt{(-6-0)^2+(2-(-6))^2}=\sqrt{36+64}=10

(בדיקה: MB=82+(−6)2=10MB=\sqrt{8^2+(-6)^2}=10.)

טעות נפוצה: לחשב את הרדיוס כחצי מאורך AB (3922\frac{\sqrt{392}}{2}) - AB אינו קוטר, אלא מיתר, כי המרכז (0,−6)(0,-6) אינו אמצע AB.

סעיף ג

תשובה:

(±8,0)(\pm8,0); x2100+y236=1\frac{x^2}{100}+\frac{y^2}{36}=1

משוואת המעגל: x2+(y+6)2=100x^2+(y+6)^2=100. בציר ה-xx: y=0y=0.

x2+36=100 ⇒ x2=64 ⇒ x=±8x^2+36=100\ \Rightarrow\ x^2=64\ \Rightarrow\ x=\pm8

נקודות החיתוך (±8,0)(\pm8,0) הן המוקדים, ולכן c=8c=8.

2a=2R=202a=2R=20, כלומר a=10a=10:

b2=a2−c2=100−64=36b^2=a^2-c^2=100-64=36
x2100+y236=1\frac{x^2}{100}+\frac{y^2}{36}=1

טעות נפוצה: לכתוב במכנים aa ו-bb במקום a2a^2 ו-b2b^2 (x210+y26=1\frac{x^2}{10}+\frac{y^2}{6}=1).

סעיף ד

תשובה:

TQ=7.2TQ=7.2, STQF=57.6S_{TQF}=57.6

המוקד השמאלי (−8,0)(-8,0), ולכן הישר הוא x=−8x=-8. מציבים באליפסה:

64100+y236=1 ⇒ y2=36⋅0.36=12.96 ⇒ y=±3.6\frac{64}{100}+\frac{y^2}{36}=1\ \Rightarrow\ y^2=36\cdot0.36=12.96\ \Rightarrow\ y=\pm3.6

TQ=3.6−(−3.6)=7.2TQ=3.6-(-3.6)=7.2.

F(8,0)F(8,0). הגובה מ-F לבסיס TQ (שעל הישר x=−8x=-8) הוא 8−(−8)=168-(-8)=16.

STQF=12⋅7.2⋅16=57.6S_{TQF}=\frac12\cdot7.2\cdot16=57.6

טעות נפוצה: לקחת את הגובה כ-8 (המרחק של F מהראשית) ולקבל שטח 12⋅7.2⋅8=28.8\frac12\cdot7.2\cdot8=28.8 - הגובה הוא המרחק של F מהישר x=−8x=-8, כלומר 16.

שאלה 2 · שני מישורים: אנך, ישר חיתוך ושטח משולש (בלי פרמטר)

נתונים שני מישורים: π1:z−2=0\pi_1: z-2=0, π2:y+z−6=0\pi_2: y+z-6=0.

א.

מצאו את הזווית בין המישורים.

ב.

מן הנקודה A(1,−1,7)A(1,-1,7) הורידו אנך למישור π1\pi_1. האנך חותך את π1\pi_1 בנקודה BB.

הראו כי AA נמצאת על π2\pi_2, מצאו את שיעורי BB וחשבו את אורך הקטע ABAB.

ג.

ℓ\ell הוא ישר החיתוך של המישורים π1\pi_1 ו-π2\pi_2.

מצאו הצגה פרמטרית של ℓ\ell.

ד.

מן הנקודה BB העבירו אנך לישר ℓ\ell. האנך חותך את ℓ\ell בנקודה CC.

מצאו את שיעורי CC, הראו כי המשולש ABCABC ישר-זווית ב-BB, וחשבו את שטחו.

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

45∘45^\circ

n‾1=(0,0,1)\underline n_1=(0,0,1), n‾2=(0,1,1)\underline n_2=(0,1,1).

cos⁡α=∣0+0+1∣1⋅2=12⇒α=45∘\cos\alpha=\frac{|0+0+1|}{1\cdot\sqrt2}=\frac{1}{\sqrt2}\quad\Rightarrow\quad\alpha=45^\circ

טעות נפוצה: לחשב ∣n‾2∣=1+1=2|\underline n_2|=1+1=2 (בלי שורש), לקבל cos⁡α=12\cos\alpha=\frac12 ומכאן α=60∘\alpha=60^\circ.

סעיף ב

תשובה:

−1+7−6=0-1+7-6=0; B(1,−1,2)B(1,-1,2); AB=5AB=5

הצבה ב-π2\pi_2: −1+7−6=0-1+7-6=0, ולכן A∈π2A\in\pi_2.

האנך ל-π1:z=2\pi_1: z=2 הוא בכיוון (0,0,1)(0,0,1): משנים רק את zz, ולכן B=(1,−1,2)B=(1,-1,2).

AB=∣7−2∣=5AB=|7-2|=5.

טעות נפוצה: לחשב את המרחק לפי ∣7+2∣|7+2| (לקרוא את המישור כ-z=−2z=-2) ולקבל AB=9AB=9.

סעיף ג

תשובה:

ℓ: x‾=(0,4,2)+s(1,0,0)\ell:\ \underline x=(0,4,2)+s(1,0,0)

על ℓ\ell מתקיים z=2z=2, ומ-π2\pi_2: y=6−z=4y=6-z=4. ה-xx חופשי.

ℓ: x‾=(0,4,2)+s(1,0,0)\ell:\ \underline x=(0,4,2)+s(1,0,0).

טעות נפוצה: לכתוב y=6+z=8y=6+z=8 ולקבל (0,8,2)+s(1,0,0)(0,8,2)+s(1,0,0) - הנקודה (0,8,2)(0,8,2) לא על π2\pi_2.

סעיף ד

תשובה:

C(1,4,2)C(1,4,2); BA→⋅BC→=0\overrightarrow{BA}\cdot\overrightarrow{BC}=0; S=12.5S=12.5

נקודה על ℓ\ell: (s,4,2)(s,4,2). BP⃗=(s−1,5,0)⊥(1,0,0)\vec{B P}=(s-1,5,0)\perp(1,0,0), ולכן s=1s=1: C(1,4,2)C(1,4,2).

BA→=(0,0,5)\overrightarrow{BA}=(0,0,5), BC→=(0,5,0)\overrightarrow{BC}=(0,5,0), BA→⋅BC→=0\overrightarrow{BA}\cdot\overrightarrow{BC}=0 - זווית ישרה ב-BB.

S=12⋅5⋅5=12.5S=\frac12\cdot5\cdot5=12.5

טעות נפוצה: לקחת את ABAB ו-ACAC כניצבים ולחשב 12⋅5⋅52=2522\frac12\cdot5\cdot5\sqrt2=\frac{25\sqrt2}{2}.

שאלה 3 · מרוכבים: מעגל, ארגומנט משותף וסדרה הנדסית - צעד אחר צעד

z=x+yiz=x+yi הוא מספר מרוכב (xx ו-yy הם מספרים ממשיים).

א.

הראו כי המקום הגאומטרי של כל הנקודות (x,y)(x,y) במישור גאוס המקיימות ∣zˉ−4+3i∣=5|\bar z-4+3i|=5 הוא מעגל, ומצאו את מרכזו ואת רדיוסו.

ב.

הנקודה MM היא מרכז המעגל, והנקודה AA מיוצגת על ידי zAz_A. נתון: למספרים zAz_A ו-zMz_M יש אותו ארגומנט, ו-∣zA∣=2∣zM∣|z_A|=2|z_M|.

הסבירו מדוע zA=2zMz_A=2z_M, ומצאו את שיעורי הנקודה AA.

ג.

נתונה סדרה הנדסית: z1,z2,z3,…z_1,z_2,z_3,\ldots. האיבר הראשון בסדרה מייצג את הנקודה MM, והאיבר השלישי מייצג את הנקודה AA.

מצאו את מנת הסדרה (שתי אפשרויות).

ד.

הראו כי zk⋅zˉk=25⋅2k−1z_k\cdot\bar z_k=25\cdot2^{k-1}, וחשבו את הסכום: z1⋅zˉ1+z2⋅zˉ2+…+z8⋅zˉ8z_1\cdot\bar z_1+z_2\cdot\bar z_2+\ldots+z_8\cdot\bar z_8.

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

מרכז (4,3)(4,3), רדיוס 5

מציבים zˉ=x−yi\bar z=x-yi:

zˉ−4+3i=(x−4)+(3−y)i\bar z-4+3i=(x-4)+(3-y)i
∣zˉ−4+3i∣=(x−4)2+(3−y)2=5⇒(x−4)2+(y−3)2=25|\bar z-4+3i|=\sqrt{(x-4)^2+(3-y)^2}=5\quad\Rightarrow\quad(x-4)^2+(y-3)^2=25

מעגל שמרכזו (4,3)(4,3) ורדיוסו 5.

טעות נפוצה: לכתוב את המרכז (4,−3)(4,-3) לפי הסימן של 3i3i - ה-zˉ\bar z הופך את הסימן של yy, ולכן (3−y)2=(y−3)2(3-y)^2=(y-3)^2.

סעיף ב

תשובה:

zA=8+6iz_A=8+6i, A(8,6)A(8,6)

בהצגה קוטבית zM=r cis θz_M=r\,cis\,\theta. ל-zAz_A אותו ארגומנט θ\theta וערך מוחלט 2r2r, ולכן zA=2r cis θ=2zMz_A=2r\,cis\,\theta=2z_M.

zA=2(4+3i)=8+6iz_A=2(4+3i)=8+6i

A(8,6)A(8,6).

טעות נפוצה: להכפיל רק את החלק הממשי (8+3i8+3i) - כפל בממשי מכפיל את שני החלקים.

סעיף ג

תשובה:

q=2q=\sqrt2 או q=−2q=-\sqrt2

z3=z1q2z_3=z_1q^2:

q2=8+6i4+3i=2⇒q=2 או q=−2q^2=\frac{8+6i}{4+3i}=2\quad\Rightarrow\quad q=\sqrt2\ \text{או}\ q=-\sqrt2

טעות נפוצה: לכתוב z3=z1q3z_3=z_1q^3 - מהאיבר הראשון לשלישי יש שתי הכפלות במנה.

סעיף ד

תשובה:

6375

z⋅zˉ=∣z∣2z\cdot\bar z=|z|^2. ∣z1∣=∣4+3i∣=5|z_1|=|4+3i|=5 ו-∣q∣=2|q|=\sqrt2, ולכן ∣zk∣=5⋅(2)k−1|z_k|=5\cdot(\sqrt2)^{k-1}:

zkzˉk=∣zk∣2=25⋅2k−1z_k\bar z_k=|z_k|^2=25\cdot2^{k-1}

סדרה הנדסית עם איבר ראשון 25 ומנה 2:

S8=25⋅28−12−1=25⋅255=6375S_8=25\cdot\frac{2^8-1}{2-1}=25\cdot255=6375

טעות נפוצה: לחשב zk⋅zˉkz_k\cdot\bar z_k כ-zk2z_k^2 - מכפלה במספר הצמוד נותנת את ריבוע הערך המוחלט, מספר ממשי.

שאלה 4 · פונקציה מעריכית: אסימפטוטות, סקיצה ושטח (בלי פרמטר)

נתונה הפונקציה: f(x)=1ex−1+9ex−9+2f(x)=\frac{1}{e^x-1}+\frac{9}{e^x-9}+2.

א.

מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה f(x)f(x) ואת האסימפטוטות האנכיות שלה.

ב.

בדקו לאיזה ערך שואפת f(x)f(x) כאשר x→−∞x\to-\infty וכאשר x→∞x\to\infty, וכתבו את משוואות האסימפטוטות האופקיות.

ג.

הראו כי f′(x)=−ex(ex−1)2−9ex(ex−9)2f'(x)=-\frac{e^x}{(e^x-1)^2}-\frac{9e^x}{(e^x-9)^2}, והסבירו מדוע הפונקציה יורדת בכל אחד מתחומי ההגדרה.

ד.

הראו כי f(x)=2e2x−10exe2x−10ex+9f(x)=\frac{2e^{2x}-10e^x}{e^{2x}-10e^x+9}, ומצאו את שיעורי נקודת החיתוך של גרף הפונקציה עם ציר ה-xx.

ה.

סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה f(x)f(x).

ו.

הראו כי המונה של f(x)f(x) (בצורה שבסעיף ד) הוא הנגזרת של המכנה, וחשבו את השטח המוגבל על ידי גרף הפונקציה, על ידי ציר ה-xx ועל ידי הישר x=ln⁡2x=\ln2.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

x≠0x\neq0, x≠ln⁡9x\neq\ln9; אסימפטוטות x=0x=0, x=ln⁡9x=\ln9

ex−1≠0 ⇒ x≠0e^x-1\neq0\ \Rightarrow\ x\neq0; ex−9≠0 ⇒ x≠ln⁡9e^x-9\neq0\ \Rightarrow\ x\neq\ln9.

בשתי הנקודות המכנה מתאפס והמונה (1 או 9) לא - אלה אסימפטוטות אנכיות: x=0x=0, x=ln⁡9x=\ln9.

טעות נפוצה: לכתוב x≠1x\neq1 ו-x≠9x\neq9 (ערכי exe^x במקום ערכי xx), ואסימפטוטות x=1x=1, x=9x=9.

סעיף ב

תשובה:

y=0y=0 (כאשר x→−∞x\to-\infty), y=2y=2 (כאשר x→∞x\to\infty)

כאשר x→−∞x\to-\infty, ex→0e^x\to0:

f(x)→1−1+9−9+2=−1−1+2=0f(x)\to\frac{1}{-1}+\frac{9}{-9}+2=-1-1+2=0

כאשר x→∞x\to\infty, ex→∞e^x\to\infty והשברים שואפים ל-0: f(x)→2f(x)\to2.

אסימפטוטות אופקיות: y=0y=0 משמאל, y=2y=2 מימין.

טעות נפוצה: לשכוח את המחובר +2+2 ולקבל y=−2y=-2 משמאל ו-y=0y=0 מימין.

סעיף ג

תשובה:

שני המחוברים שליליים

(cg)′=−c g′g2\left(\frac{c}{g}\right)'=-\frac{c\,g'}{g^2}, ו-(ex−1)′=(ex−9)′=ex(e^x-1)'=(e^x-9)'=e^x:

f′(x)=−ex(ex−1)2−9ex(ex−9)2f'(x)=-\frac{e^x}{(e^x-1)^2}-\frac{9e^x}{(e^x-9)^2}

ex>0e^x>0 והמכנים ריבועים חיוביים, ולכן שני המחוברים שליליים: f′(x)<0f'(x)<0, והפונקציה יורדת בכל קטע של התחום.

טעות נפוצה: לשכוח את נגזרת הפנים exe^x ולקבל f′(x)=−1(ex−1)2−9(ex−9)2f'(x)=-\frac{1}{(e^x-1)^2}-\frac{9}{(e^x-9)^2}.

סעיף ד

תשובה:

(ln⁡5,0)(\ln5,0)

מכנה משותף: (ex−1)(ex−9)=e2x−10ex+9(e^x-1)(e^x-9)=e^{2x}-10e^x+9.

המונה: (ex−9)+9(ex−1)+2(e2x−10ex+9)=10ex−18+2e2x−20ex+18=2e2x−10ex(e^x-9)+9(e^x-1)+2(e^{2x}-10e^x+9)=10e^x-18+2e^{2x}-20e^x+18=2e^{2x}-10e^x.

חיתוך עם ציר ה-xx: 2ex(ex−5)=02e^x\left(e^x-5\right)=0, ו-ex>0e^x>0, ולכן x=ln⁡5x=\ln5.

הנקודה: (ln⁡5,0)(\ln5,0).

טעות נפוצה: להוסיף גם את x=0x=0 מ-"2ex=02e^x=0". exe^x אינה מתאפסת, ו-0 אינו בתחום.

סעיף ה

תשובה:

שלושה ענפים יורדים: משמאל ל-x=0x=0 מ-y=0y=0 אל −∞-\infty; בין 00 ל-ln⁡9\ln9 מ-+∞+\infty אל −∞-\infty דרך (ln⁡5,0)(\ln5,0); מימין ל-ln⁡9\ln9 מ-+∞+\infty אל y=2y=2

משלבים: אסימפטוטות x=0x=0, x=ln⁡9x=\ln9, y=0y=0 (משמאל), y=2y=2 (מימין); ירידה בכל קטע; חיתוך יחיד ב-(ln⁡5,0)(\ln5,0).

ענף שמאלי: יורד מ-y=0y=0 ל-−∞-\infty (כולו מתחת לציר).

ענף אמצעי: יורד מ-+∞+\infty ל-−∞-\infty דרך (ln⁡5,0)(\ln5,0).

ענף ימני: יורד מ-+∞+\infty ומתקרב ל-y=2y=2 מלמעלה.

טעות נפוצה: לחבר את הענף השמאלי לאסימפטוטה y=2y=2 (ההתנהגות ב-+∞+\infty), במקום ל-y=0y=0.

סעיף ו

תשובה:

S=ln⁡167≈0.827S=\ln\frac{16}{7}\approx0.827

(e2x−10ex+9)′=2e2x−10ex\left(e^{2x}-10e^x+9\right)'=2e^{2x}-10e^x - זה המונה. לכן ∫f(x) dx=ln⁡∣e2x−10ex+9∣+C\int f(x)\,dx=\ln\left|e^{2x}-10e^x+9\right|+C.

x=ln⁡2x=\ln2 בענף האמצעי, משמאל ל-ln⁡5\ln5, ושם f>0f>0: השטח בין ln⁡2\ln2 ל-ln⁡5\ln5.

S=ln⁡∣25−50+9∣−ln⁡∣4−20+9∣=ln⁡16−ln⁡7=ln⁡167≈0.827S=\ln|25-50+9|-\ln|4-20+9|=\ln16-\ln7=\ln\frac{16}{7}\approx0.827

טעות נפוצה: להציב את הגבולות בסדר הפוך ולקבל −0.827-0.827.

שאלה 5 · חקירת מנה לוגריתמית ושטח - עם הדרכה

נתונה הפונקציה f(x)=x⋅ln⁡(x)3+ln⁡(x)f(x)=\frac{x\cdot\ln(x)}{3+\ln(x)}.

א.
(1)

מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה f(x)f(x).

(2)

מצאו את משוואת האסימפטוטה המאונכת לציר ה-xx של הפונקציה f(x)f(x).

(3)

מצאו את שיעורי נקודת החיתוך של גרף הפונקציה f(x)f(x) עם ציר ה-xx.

ב.
(1)

הראו כי f′(x)=ln⁡2(x)+3ln⁡(x)+3(3+ln⁡(x))2f'(x)=\frac{\ln^2(x)+3\ln(x)+3}{\left(3+\ln(x)\right)^2}.

(2)

מצאו את תחומי העלייה והירידה של הפונקציה f(x)f(x) (אם יש כאלה).

ג.

סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה f(x)f(x).

ד.

נתונה הפונקציה: g(x)=3+ln⁡(x)x⋅ln⁡(x)g(x)=\frac{3+\ln(x)}{x\cdot\ln(x)}.

(1)

מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה g(x)g(x).

(2)

מצאו את משוואות האסימפטוטות המאונכות לצירים של הפונקציה g(x)g(x).

ה.
(1)

הראו כי g(x)=1x+3x⋅ln⁡(x)g(x)=\frac1x+\frac{3}{x\cdot\ln(x)}.

(2)

חשבו את השטח המוגבל על ידי גרף הפונקציה g(x)g(x), על ידי ציר ה-xx ועל ידי הישרים x=ex=e ו-x=e2x=e^2.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א(1)

תשובה:

x>0x>0, x≠e−3x\neq e^{-3}

x>0x>0 בגלל ln⁡x\ln x, ו-3+ln⁡x≠0⇒x≠e−33+\ln x\neq0\Rightarrow x\neq e^{-3}.

טעות נפוצה: לשכוח את התנאי x>0x>0 ולפסול רק את e−3e^{-3} - הלוגריתם מוגדר רק למספרים חיוביים.

סעיף א(2)

תשובה:

x=e−3x=e^{-3}

ב-x=e−3x=e^{-3} המכנה מתאפס והמונה e−3⋅(−3)≠0e^{-3}\cdot(-3)\neq0 - אסימפטוטה x=e−3x=e^{-3}.

טעות נפוצה: לבדוק רק שהמכנה מתאפס - אם גם המונה היה מתאפס שם, ייתכן שלא הייתה אסימפטוטה.

סעיף א(3)

תשובה:

(1,0)(1,0)

xln⁡x=0x\ln x=0 ו-x>0x>0, ולכן ln⁡x=0\ln x=0, x=1x=1: (1,0)(1,0).

טעות נפוצה: לכתוב גם (0,0)(0,0) - x=0x=0 מחוץ לתחום.

סעיף ב(1)

תשובה:

גזירה לפי כלל המנה ופישוט

נגזרת המונה xln⁡xx\ln x: 1⋅ln⁡x+x⋅1x=ln⁡x+11\cdot\ln x+x\cdot\frac1x=\ln x+1. נגזרת המכנה: 1x\frac1x.

f′(x)=(ln⁡x+1)(3+ln⁡x)−xln⁡x⋅1x(3+ln⁡x)2=ln⁡2x+4ln⁡x+3−ln⁡x(3+ln⁡x)2=ln⁡2x+3ln⁡x+3(3+ln⁡x)2f'(x)=\frac{(\ln x+1)(3+\ln x)-x\ln x\cdot\frac1x}{(3+\ln x)^2}=\frac{\ln^2x+4\ln x+3-\ln x}{(3+\ln x)^2}=\frac{\ln^2x+3\ln x+3}{(3+\ln x)^2}

טעות נפוצה: לגזור את xln⁡xx\ln x ל-1x\frac1x (רק נגזרת הלוגריתם) - זו מכפלה, ונגזרתה ln⁡x+1\ln x+1.

סעיף ב(2)

תשובה:

עלייה: 0<x<e−30<x<e^{-3}, x>e−3x>e^{-3}; ירידה: אין

t=ln⁡xt=\ln x: המונה t2+3t+3t^2+3t+3, דיסקרימיננטה 9−12=−3<09-12=-3<0 - חיובי לכל tt.

המכנה ריבוע, חיובי בתחום. לכן f′>0f'>0: עלייה ב-0<x<e−30<x<e^{-3} וב-x>e−3x>e^{-3}, ירידה - אין.

טעות נפוצה: להסיק מ"דיסקרימיננטה שלילית" שהביטוי שלילי - כשהמקדם של t2t^2 חיובי והדיסקרימיננטה שלילית, הביטוי חיובי תמיד.

סעיף ג

תשובה:

ענף שמאלי עולה מ-(0,0)(0,0) (נקודה ריקה) אל +∞+\infty ליד x=e−3x=e^{-3}; ענף ימני עולה מ-−∞-\infty דרך (1,0)(1,0) אל +∞+\infty

x→0+x\to0^+: xln⁡x→0x\ln x\to0 והמכנה →−∞\to-\infty, ולכן f→0f\to0.

ב-0<x<e−30<x<e^{-3}: המונה והמכנה שליליים, f>0f>0 ועולה אל +∞+\infty ליד האסימפטוטה.

ב-x>e−3x>e^{-3}: עולה מ-−∞-\infty דרך (1,0)(1,0) אל +∞+\infty.

טעות נפוצה: לחבר את שני הענפים בקו רציף - בין הענפים יש אסימפטוטה אנכית.

סעיף ד(1)

תשובה:

x>0x>0, x≠1x\neq1

x>0x>0 ו-xln⁡x≠0x\ln x\neq0, כלומר x≠1x\neq1.

טעות נפוצה: לפסול את x=e−3x=e^{-3} - שם המונה של gg מתאפס, וזה מותר.

סעיף ד(2)

תשובה:

x=0x=0, x=1x=1, y=0y=0

g(x)=(3ln⁡x+1)⋅1xg(x)=\left(\frac{3}{\ln x}+1\right)\cdot\frac1x.

x→0+x\to0^+: הסוגריים →1\to1, 1x→∞\frac1x\to\infty: x=0x=0. x→1x\to1: המונה →3\to3, המכנה →0\to0: x=1x=1. x→∞x\to\infty: g→0g\to0: y=0y=0.

טעות נפוצה: לשכוח את האסימפטוטה x=0x=0 כי "שם ff שואפת ל-0" - בדיוק בגלל זה g=1fg=\frac1f שואפת לאינסוף.

סעיף ה(1)

תשובה:

פירוק השבר לשני שברים

g(x)=3+ln⁡xxln⁡x=3xln⁡x+ln⁡xxln⁡x=3xln⁡x+1xg(x)=\frac{3+\ln x}{x\ln x}=\frac{3}{x\ln x}+\frac{\ln x}{x\ln x}=\frac{3}{x\ln x}+\frac1x

טעות נפוצה: לפרק את המכנה במקום את המונה (3+ln⁡xx+3+ln⁡xln⁡x\frac{3+\ln x}{x}+\frac{3+\ln x}{\ln x}) - מפרקים רק סכום שבמונה.

סעיף ה(2)

תשובה:

1+3ln⁡2≈3.081+3\ln2\approx3.08

ב-e≤x≤e2e\le x\le e^2: ln⁡x≥1>0\ln x\ge1>0, ולכן g>0g>0.

3xln⁡x=3⋅1xln⁡x\frac{3}{x\ln x}=3\cdot\frac{\frac1x}{\ln x} - קדומה 3ln⁡(ln⁡x)3\ln(\ln x).

S=[ln⁡x+3ln⁡(ln⁡x)]ee2=(2−1)+3(ln⁡2−ln⁡1)=1+3ln⁡2≈3.08S=\Big[\ln x+3\ln(\ln x)\Big]_e^{e^2}=(2-1)+3(\ln2-\ln1)=1+3\ln2\approx3.08

טעות נפוצה: לכתוב ∫1xln⁡xdx=ln⁡x⋅ln⁡x\int\frac{1}{x\ln x}dx=\ln x\cdot\ln x או 1ln⁡x\frac{1}{\ln x} - זו נגזרת חלקי פונקציה, וקדומתה ln⁡(ln⁡x)\ln(\ln x).

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.