דילוג לתוכן המרכזי

מתכונת במתמטיקה 572 - מתכונת 15 מעל רמת בגרות

5 יח"ל · שאלון 035572 · 5 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן מתכונת במבנה של שאלון 572 (5 יח"ל), מעל רמת בגרות: 5 שאלות, כל אחת בנויה כמו השאלה באותו מקום בבחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא, מוסבר צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון של השאלה.

שאלה 1 · שני מעגלים: המשיק הקצר ביותר וזווית ישרה

נתונים המעגלים: (x−1)2+(y−2)2=1(x-1)^2+(y-2)^2=1, שמרכזו בנקודה K, ו-(x−6)2+(y−7)2=31(x-6)^2+(y-7)^2=31, שמרכזו בנקודה L. מנקודה M שמחוץ לשני המעגלים מעבירים משיק אחד לכל מעגל: MA למעגל הראשון ו-MB למעגל השני (A ו-B הן נקודות ההשקה).

א.

מצאו את המקום הגאומטרי של כל הנקודות M שבעבורן MA=MBMA=MB.

ב.

מבין כל הנקודות M שבמקום הגאומטרי, מצאו את הנקודה שממנה אורך המשיק MA הוא הקטן ביותר, ואת האורך הזה.

ג.

מצאו את כל הנקודות M שבמקום הגאומטרי שבעבורן הזווית KML ישרה.

ד.

אחת מן הנקודות שמצאתם בסעיף ג נמצאת על פרבולה שמשוואתה y2=2pxy^2=2px (p≠0p\neq0). קבעו איזו נקודה זו, ומצאו את משוואת המשיק לפרבולה בנקודה זו.

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

הישר x+y=5x+y=5

K(1,2)K(1,2), r1=1r_1=1; L(6,7)L(6,7), r22=31r_2^2=31. הרדיוס ניצב למשיק, ולכן לפי פיתגורס MA2=MK2−1MA^2=MK^2-1 ו-MB2=ML2−31MB^2=ML^2-31.

(x−1)2+(y−2)2−1=(x−6)2+(y−7)2−31(x-1)^2+(y-2)^2-1=(x-6)^2+(y-7)^2-31

x2x^2 ו-y2y^2 מתבטלים:

−2x−4y+4=−12x−14y+54-2x-4y+4=-12x-14y+54
10x+10y−50=0 ⇒ x+y=510x+10y-50=0\ \Rightarrow\ x+y=5

המקום הגאומטרי הוא הישר x+y=5x+y=5 (כל נקודותיו מחוץ לשני המעגלים, כפי שיתברר בסעיף ב: אורך המשיק המינימלי חיובי).

טעות נפוצה: להשוות MK2=ML2MK^2=ML^2 (לשכוח את הרדיוסים) ולקבל את האנך האמצעי לקטע KLKL, הישר x+y=8x+y=8. השוויון הוא בין אורכי המשיקים, ולכן מחסרים לכל מעגל את ריבוע הרדיוס שלו.

סעיף ב

תשובה:

M(2,3)M(2,3), MA=1MA=1

MA2=MK2−1MA^2=MK^2-1, ולכן MAMA קטן ביותר כאשר MKMK קטן ביותר.

הנקודה על ישר שהכי קרובה ל-KK היא מרגל האנך מ-KK לישר.

הישר x+y=5x+y=5 מאונך ל-KLKL (שיפוע KLKL הוא 7−26−1=1\frac{7-2}{6-1}=1, ושיפוע הישר −1-1), ולכן מרגל האנך מ-KK הוא נקודת החיתוך של הישר KLKL (y=x+1y=x+1) עם x+y=5x+y=5:

x+(x+1)=5 ⇒ x=2, y=3x+(x+1)=5\ \Rightarrow\ x=2,\ y=3
MK2=(2−1)2+(3−2)2=2 ⇒ MA2=2−1=1 ⇒ MA=1MK^2=(2-1)^2+(3-2)^2=2\ \Rightarrow\ MA^2=2-1=1\ \Rightarrow\ MA=1

הנקודה M(2,3)M(2,3) ואורך המשיק המינימלי 11 (ומאותה נקודה גם MB=1MB=1).

טעות נפוצה: לחפש את המינימום של MKMK בנקודה שבה הישר חותך את המעגל או בנקודה הקרובה ביותר למעגל II. אורך המשיק תלוי רק במרחק מ-KK, והמרחק הקצר ביותר מנקודה לישר הוא לאורך האנך.

סעיף ג

תשובה:

M(0,5)M(0,5) או M(4,1)M(4,1)

M(t,5−t)M(t,5-t). הזווית KMLKML ישרה כאשר MK→⋅ML→=0\overrightarrow{MK}\cdot\overrightarrow{ML}=0 (או לפי פיתגורס MK2+ML2=KL2MK^2+ML^2=KL^2).

MK→=(1−t, t−3)\overrightarrow{MK}=(1-t,\,t-3), ML→=(6−t, t+2)\overrightarrow{ML}=(6-t,\,t+2):

(1−t)(6−t)+(t−3)(t+2)=0(1-t)(6-t)+(t-3)(t+2)=0
t2−7t+6+t2−t−6=0 ⇒ 2t2−8t=0 ⇒ t=0 או t=4t^2-7t+6+t^2-t-6=0\ \Rightarrow\ 2t^2-8t=0\ \Rightarrow\ t=0\ \text{או}\ t=4

M(0,5)M(0,5) או M(4,1)M(4,1). שתיהן על הישר, ושתיהן מחוץ למעגלים (MA2=9MA^2=9 בשתיהן).

טעות נפוצה: לחפש נקודה שבה MK⊥KLMK\perp KL (זווית ישרה ב-KK) במקום ב-MM. הזווית KMLKML היא הזווית שקודקודה MM, בין הקטעים MKMK ו-MLML.

סעיף ד

תשובה:

M(4,1)M(4,1), p=18p=\frac18, x−8y+4=0x-8y+4=0

הנקודה (0,5)(0,5) אינה יכולה להיות על y2=2pxy^2=2px: ב-x=0x=0 מתקבל y2=0y^2=0, כלומר רק הראשית. לכן הנקודה היא (4,1)(4,1).

1=2p⋅4 ⇒ p=181=2p\cdot4\ \Rightarrow\ p=\frac18

משיק ל-y2=2pxy^2=2px בנקודה (x1,y1)(x_1,y_1): yy1=p(x+x1)yy_1=p(x+x_1):

1⋅y=18(x+4) ⇒ 8y=x+4 ⇒ x−8y+4=01\cdot y=\frac18(x+4)\ \Rightarrow\ 8y=x+4\ \Rightarrow\ x-8y+4=0

טעות נפוצה: להציב את (0,5)(0,5) ולקבל 25=025=0, ולהסיק "אין פתרון" לכל השאלה. צריך לבדוק את שתי הנקודות - רק אחת מהן נפסלת.

שאלה 2 · ריבוע משלושה קודקודים ופירמידה: איפה נופל היטל הקודקוד

הנקודות A(−3,p,−1)A(-3,p,-1), B(1,1,1)B(1,1,1), C(−3,3,5)C(-3,3,5) הן שלושה קודקודים של הריבוע ABCD, pp הוא פרמטר.

א.

מצאו את pp.

ב.

מצאו את שיעורי הקודקוד D ואת משוואת המישור ABCD.

ג.

הנקודה S היא קודקוד של פירמידה SABCD שבסיסה ABCD. המקצוע SC מונח על הישר x‾=(−3,3,5)+t(1,−3,1)\underline x=(-3,3,5)+t(1,-3,1), ונפח הפירמידה הוא 72.

מצאו את שיעורי הנקודה S (שתי אפשרויות).

ד.

באחת משתי האפשרויות שמצאתם בסעיף ג, ההיטל של הקודקוד S על מישור הבסיס נמצא בתוך הריבוע ABCD. איזו? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

p=−3p=-3

בריבוע ABCD הצלעות AB ו-BC מאונכות:

AB→=(4,1−p,2)BC→=(−4,2,4)\overrightarrow{AB}=(4,1-p,2)\qquad \overrightarrow{BC}=(-4,2,4)
AB→⋅BC→=−16+2(1−p)+8=−6−2p=0 ⇒ p=−3\overrightarrow{AB}\cdot\overrightarrow{BC}=-16+2(1-p)+8=-6-2p=0\ \Rightarrow\ p=-3

ניצבות לבדה מבטיחה רק זווית ישרה, ולכן בודקים שהצלעות שוות: עם p=−3p=-3, AB→=(4,4,2)\overrightarrow{AB}=(4,4,2) ו-∣AB→∣=16+16+4=6=∣BC→∣|\overrightarrow{AB}|=\sqrt{16+16+4}=6=|\overrightarrow{BC}|. מתאים.

טעות נפוצה: לדרוש רק ∣AB→∣=∣BC→∣|\overrightarrow{AB}|=|\overrightarrow{BC}|: 16+(1−p)2+4=3616+(1-p)^2+4=36 נותן p=−3p=-3 או p=5p=5, ו-p=5p=5 נותן צלעות שוות בלי זווית ישרה.

סעיף ב

תשובה:

D(−7,−1,3)D(-7,-1,3); x−2y+2z−1=0x-2y+2z-1=0

בריבוע AD→=BC→\overrightarrow{AD}=\overrightarrow{BC}:

D=A+BC→=(−3,−3,−1)+(−4,2,4)=(−7,−1,3)D=A+\overrightarrow{BC}=(-3,-3,-1)+(-4,2,4)=(-7,-1,3)

נורמל המאונך ל-AB→=(4,4,2)\overrightarrow{AB}=(4,4,2) ול-BC→=(−4,2,4)\overrightarrow{BC}=(-4,2,4) (אחרי חלוקה: (2,2,1)(2,2,1) ו-(−2,1,2)(-2,1,2)):

2a+2b+c=0−2a+b+2c=02a+2b+c=0\qquad -2a+b+2c=0

מחברים: 3b+3c=03b+3c=0, c=−bc=-b; אז 2a+b=02a+b=0. עם b=−2b=-2: a=1a=1, c=2c=2, n⃗=(1,−2,2)\vec n=(1,-2,2).

מהצבת B: 1−2+2+d=01-2+2+d=0, d=−1d=-1:

x−2y+2z−1=0x-2y+2z-1=0

טעות נפוצה: לחשב D=A+CB→D=A+\overrightarrow{CB} - כך מתקבלת נקודה מהצד השני של A, והמרובע אינו ריבוע.

סעיף ג

תשובה:

S(−1,−3,7)S(-1,-3,7) או S(−5,9,3)S(-5,9,3)

שטח הבסיס 62=366^2=36, ולכן 72=13⋅36⋅h72=\frac13\cdot36\cdot h, כלומר h=6h=6.

S(−3+t,3−3t,5+t)S(-3+t,3-3t,5+t), ומרחקה מהמישור:

∣(−3+t)−2(3−3t)+2(5+t)−1∣3=∣9t∣3=3∣t∣=6 ⇒ t=±2\frac{|(-3+t)-2(3-3t)+2(5+t)-1|}{3}=\frac{|9t|}{3}=3|t|=6\ \Rightarrow\ t=\pm2

t=2t=2: S(−1,−3,7)S(-1,-3,7); t=−2t=-2: S(−5,9,3)S(-5,9,3).

טעות נפוצה: להשתמש בנפח בלי 13\frac13 ולקבל h=2h=2, כלומר t=±23t=\pm\frac23.

סעיף ד

תשובה:

S(−1,−3,7)S(-1,-3,7): ההיטל שלה (−3,1,3)=A+23AB→+23AD→(-3,1,3)=A+\frac23\overrightarrow{AB}+\frac23\overrightarrow{AD}

ההיטל H של S הוא נקודת החיתוך של הישר דרך S בכיוון הנורמל (1,−2,2)(1,-2,2) עם המישור.

עבור S(−1,−3,7)S(-1,-3,7): H=(−1+k,−3−2k,7+2k)H=(-1+k,-3-2k,7+2k), ומהצבה במישור:

(−1+k)−2(−3−2k)+2(7+2k)−1=18+9k=0 ⇒ k=−2(-1+k)-2(-3-2k)+2(7+2k)-1=18+9k=0\ \Rightarrow\ k=-2

H=(−3,1,3)H=(-3,1,3). מציגים את AH→\overrightarrow{AH} בעזרת צלעות הריבוע (AB→=(4,4,2)\overrightarrow{AB}=(4,4,2), AD→=(−4,2,4)\overrightarrow{AD}=(-4,2,4)):

AH→=(0,4,4)=α(4,4,2)+β(−4,2,4)\overrightarrow{AH}=(0,4,4)=\alpha(4,4,2)+\beta(-4,2,4)

מהרכיב הראשון α=β\alpha=\beta, ומהשני 6α=46\alpha=4: α=β=23\alpha=\beta=\frac23 (גם הרכיב השלישי מתאים: 6α=46\alpha=4).

שני המקדמים בין 0 ל-1, ולכן H בתוך הריבוע.

עבור S(−5,9,3)S(-5,9,3) מתקבל באותה דרך k=2k=2, H=(−3,5,7)H=(-3,5,7), AH→=(0,8,8)\overrightarrow{AH}=(0,8,8), α=β=43>1\alpha=\beta=\frac43>1 - מחוץ לריבוע.

התשובה: S(−1,−3,7)S(-1,-3,7).

טעות נפוצה: לכתוב את ההיטל כ-S+kn⃗S+k\vec n עם kk בסימן הפוך (למשל H=S+2n⃗=(1,−7,11)H=S+2\vec n=(1,-7,11)) - הנקודה שמתקבלת אינה במישור. ההיטל חייב לקיים את משוואת המישור, ולכן בודקים בהצבה לפני שממשיכים.

שאלה 3 · מקום גאומטרי עם פרמטר ומשושים מסובבים

z=x+iyz=x+iy הוא מספר מרוכב (xx ו-yy הם מספרים ממשיים), ו-k≠−2k\neq-2 הוא פרמטר ממשי.

א.

מצאו את משוואת המקום הגאומטרי של כל הנקודות במישור גאוס המקיימות ∣z2−ki∣=∣z2+2i∣|z^2-ki|=|z^2+2i|. הביעו באמצעות kk.

ב.

פתרו את המשוואה z6=−64z^6=-64. הפתרונות מייצגים את קודקודיו של מצולע I.

ג.

מצאו לאילו ערכי kk המקום הגאומטרי מסעיף א חותך ברביע הרביעי את המעגל החוסם את מצולע I.

ד.

מצאו את הערך של kk שעבורו אחת מנקודות החיתוך ברביע הרביעי היא קודקוד של מצולע I. האם גם נקודת החיתוך השנייה ברביע הרביעי היא קודקוד של מצולע I?

ה.

עבור kk שמצאתם בסעיף ד, נקודת החיתוך ברביע הרביעי שאינה קודקוד של מצולע I היא קודקוד של משושה משוכלל II החסום באותו מעגל.

מצאו את כל המספרים ww שהכפל בהם מעביר את קודקודי מצולע I בדיוק על קודקודי מצולע II.

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

xy=k−24xy=\frac{k-2}4

z2=x2−y2+2xyiz^2=x^2-y^2+2xyi, ולכן z2−ki=(x2−y2)+(2xy−k)iz^2-ki=(x^2-y^2)+(2xy-k)i ו-z2+2i=(x2−y2)+(2xy+2)iz^2+2i=(x^2-y^2)+(2xy+2)i.

משווים את ריבועי הערכים המוחלטים; החלק הממשי מצטמצם:

(2xy−k)2=(2xy+2)2(2xy-k)^2=(2xy+2)^2

2xy−k=2xy+22xy-k=2xy+2 אפשרי רק כש-k=−2k=-2, שאינו מותר. לכן 2xy−k=−(2xy+2)2xy-k=-(2xy+2):

4xy=k−2 ⇒ xy=k−244xy=k-2\ \Rightarrow\ xy=\frac{k-2}4

טעות נפוצה: לכתוב את התוצאה כ-y=k−24xy=\frac{k-2}{4x} בלי לשים לב שכאשר k=2k=2 המקום הוא xy=0xy=0 - שני הצירים, ולא היפרבולה.

סעיף ב

תשובה:

2cis(30∘+60∘k)2\text{cis}(30^\circ+60^\circ k): 2cis30∘2\text{cis}30^\circ, 2cis90∘2\text{cis}90^\circ, 2cis150∘2\text{cis}150^\circ, 2cis210∘2\text{cis}210^\circ, 2cis270∘2\text{cis}270^\circ, 2cis330∘2\text{cis}330^\circ

−64=64 cis180∘-64=64\,\text{cis}180^\circ. עבור z=r cisθz=r\,\text{cis}\theta: r6=64r^6=64, r=2r=2; 6θ=180∘+360∘m6\theta=180^\circ+360^\circ m:

θ=30∘+60∘m,m=0,…,5\theta=30^\circ+60^\circ m,\quad m=0,\dots,5

הפתרונות: 2cis30∘2\text{cis}30^\circ, 2cis90∘2\text{cis}90^\circ, 2cis150∘2\text{cis}150^\circ, 2cis210∘2\text{cis}210^\circ, 2cis270∘2\text{cis}270^\circ, 2cis330∘2\text{cis}330^\circ.

טעות נפוצה: לכתוב −64=64 cis0∘-64=64\,\text{cis}0^\circ (להתעלם מהסימן) ולקבל את 2cis(60∘m)2\text{cis}(60^\circ m) - אלה פתרונות של z6=64z^6=64.

סעיף ג

תשובה:

−6≤k<2-6\le k<2, k≠−2k\neq-2

המעגל החוסם: x2+y2=4x^2+y^2=4. ברביע הרביעי x>0x>0, y<0y<0, ולכן צריך xy<0xy<0, כלומר k<2k<2.

לכל נקודה על המעגל: (x+y)2≥0(x+y)^2\ge0, ולכן 2xy≥−(x2+y2)=−42xy\ge-(x^2+y^2)=-4, כלומר xy≥−2xy\ge-2 (שוויון כש-y=−xy=-x).

לכן צריך k−24≥−2\frac{k-2}4\ge-2, כלומר k≥−6k\ge-6.

להפך: לכל −2≤c<0-2\le c<0 יש פתרון ברביע הרביעי. מ-x2+y2=4x^2+y^2=4, xy=cxy=c מקבלים (x−y)2=4−2c>0(x-y)^2=4-2c>0 ו-(x+y)2=4+2c≥0(x+y)^2=4+2c\ge0, ועם x−y>0x-y>0 מתקבלת נקודה עם x>0>yx>0>y.

התשובה: −6≤k<2-6\le k<2 (ו-k≠−2k\neq-2 לפי הנתון).

טעות נפוצה: לדרוש רק xy<0xy<0 ולענות k<2k<2 - על מעגל ברדיוס 2 המכפלה xyxy אינה קטנה מ-−2-2, ולכן עבור k<−6k<-6 אין חיתוך.

סעיף ד

תשובה:

k=2−43k=2-4\sqrt3; לא - הנקודה השנייה (1,−3)=2cis300∘(1,-\sqrt3)=2\text{cis}300^\circ אינה קודקוד.

קודקודי מצולע I ברביע הרביעי: רק 2cis330∘=(3,−1)2\text{cis}330^\circ=(\sqrt3,-1) (2cis270∘=−2i2\text{cis}270^\circ=-2i על הציר).

הנקודה על המקום הגאומטרי: xy=3⋅(−1)=−3xy=\sqrt3\cdot(-1)=-\sqrt3:

k−24=−3 ⇒ k=2−43\frac{k-2}4=-\sqrt3\ \Rightarrow\ k=2-4\sqrt3

(בתחום מסעיף ג: 2−43≈−4.932-4\sqrt3\approx-4.93.)

ההיפרבולה xy=cxy=c סימטרית לישר y=−xy=-x, ולכן נקודת החיתוך השנייה ברביע הרביעי היא השיקוף של (3,−1)(\sqrt3,-1) בישר הזה: (1,−3)=2cis300∘(1,-\sqrt3)=2\text{cis}300^\circ.

300∘300^\circ אינו מהצורה 30∘+60∘m30^\circ+60^\circ m, ולכן הנקודה השנייה אינה קודקוד.

טעות נפוצה: לבחור את הקודקוד 2cis270∘2\text{cis}270^\circ ולקבל xy=0xy=0 - הנקודה −2i-2i נמצאת על ציר, לא ברביע הרביעי.

סעיף ה

תשובה:

w=cis(30∘+60∘m)w=\text{cis}(30^\circ+60^\circ m): cis30∘\text{cis}30^\circ, cis90∘\text{cis}90^\circ, cis150∘\text{cis}150^\circ, cis210∘\text{cis}210^\circ, cis270∘\text{cis}270^\circ, cis330∘\text{cis}330^\circ

קודקודי II: מ-2cis300∘2\text{cis}300^\circ מוסיפים 60∘60^\circ: 2cis(60∘m)2\text{cis}(60^\circ m) - 0∘,60∘,…,300∘0^\circ, 60^\circ,\dots,300^\circ.

הכפל ב-w=r cisαw=r\,\text{cis}\alpha שומר על המעגל רק אם r=1r=1.

הקודקוד 2cis30∘2\text{cis}30^\circ צריך לעבור לקודקוד של II: 30∘+α=60∘m30^\circ+\alpha=60^\circ m, כלומר α=−30∘+60∘m\alpha=-30^\circ+60^\circ m, או (בתחום 0∘0^\circ-360∘360^\circ) α=30∘+60∘m\alpha=30^\circ+60^\circ m.

כל סיבוב כזה מעביר את כל קודקודי I (שההפרש ביניהם 60∘60^\circ) על כל קודקודי II, ולכן כל שש האפשרויות מתאימות:

w∈{cis30∘,cis90∘,cis150∘,cis210∘,cis270∘,cis330∘}w\in\{\text{cis}30^\circ,\text{cis}90^\circ,\text{cis}150^\circ,\text{cis}210^\circ,\text{cis}270^\circ,\text{cis}330^\circ\}

טעות נפוצה: לתת רק w=cis30∘w=\text{cis}30^\circ - המשושה סימטרי לסיבוב ב-60∘60^\circ, ולכן כל הוספה של 60∘60^\circ לזווית נותנת עוד פתרון.

שאלה 4 · פונקציה מעריכית עם פרמטר: שטח שאינו תלוי בפרמטר ומספר פתרונות

נתונה הפונקציה f(x)=(ex−1)n−af(x)=(e^x-1)^n-a, המוגדרת לכל xx. nn הוא מספר טבעי גדול או שווה ל-2, ו-a>1a>1 הוא פרמטר.

א.

עבור nn זוגי ועבור nn אי-זוגי: מצאו את האסימפטוטות האופקיות ואת נקודות הקיצון של f(x)f(x) (אם יש), והביעו אותן באמצעות aa.

בסעיפים ב-ד n=2n=2. נתונה הפונקציה g(x)=2ex−2−ag(x)=2e^x-2-a.

ב.

חשבו את השטח המוגבל על ידי הגרפים של f(x)f(x) ושל g(x)g(x). האם הוא תלוי ב-aa? נמקו.

ג.

נתונה הפונקציה h(x)=∣f(x)∣h(x)=|f(x)|.

קבעו, בעבור כל ערך של k>0k>0, כמה פתרונות יש למשוואה h(x)=kh(x)=k. הביעו את התחומים באמצעות aa.

ד.

מצאו את כל ערכי aa שעבורם הישר y=3y=3 חותך את גרף הפונקציה h(x)h(x) בשלוש נקודות בדיוק.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

nn זוגי: y=1−ay=1-a, min⁡(0,−a)\min(0,-a); nn אי-זוגי: y=−1−ay=-1-a, אין קיצון (בשני המקרים האסימפטוטה כאשר x→−∞x\to-\infty)

כאשר x→−∞x\to-\infty: f→(−1)n−af\to(-1)^n-a; כאשר x→∞x\to\infty: f→∞f\to\infty.

f′(x)=n(ex−1)n−1exf'(x)=n(e^x-1)^{n-1}e^x, מתאפסת רק ב-x=0x=0.

nn זוגי: החלפת סימן מ-−- ל-++: min⁡(0,−a)\min(0,-a), והאסימפטוטה y=1−ay=1-a.

nn אי-זוגי: (ex−1)n−1≥0(e^x-1)^{n-1}\ge0 - אין קיצון; האסימפטוטה y=−1−ay=-1-a.

טעות נפוצה: לכתוב את המינימום (0,1−a)(0,1-a) - ב-x=0x=0 הביטוי ex−1e^x-1 מתאפס, ולכן f(0)=−af(0)=-a.

סעיף ב

תשובה:

4−3ln⁡3≈0.7044-3\ln3\approx0.704; לא תלוי ב-aa

f(x)−g(x)=(ex−1)2−a−2ex+2+a=e2x−4ex+3f(x)-g(x)=(e^x-1)^2-a-2e^x+2+a=e^{2x}-4e^x+3

ה-aa מתבטל: שתי הפונקציות מוזזות באותו −a-a, וההפרש ביניהן אינו תלוי בו.

t=ext=e^x: t2−4t+3=0t^2-4t+3=0, t=1,3t=1,3, כלומר x=0x=0 ו-x=ln⁡3x=\ln3. ביניהן g>fg>f.

S=∫0ln⁡3(−e2x+4ex−3)dx=[−e2x2+4ex−3x]0ln⁡3=(−92+12−3ln⁡3)−(−12+4)=4−3ln⁡3S=\int_0^{\ln3}\left(-e^{2x}+4e^x-3\right)dx=\left[-\frac{e^{2x}}{2}+4e^x-3x\right]_0^{\ln3}=\left(-\frac92+12-3\ln3\right)-\left(-\frac12+4\right)=4-3\ln3

טעות נפוצה: לכתוב ∫e2xdx=e2x\int e^{2x}dx=e^{2x} (בלי לחלק ב-2) - מתקבל [−e2x+4ex−3x]0ln⁡3=−3ln⁡3\left[-e^{2x}+4e^x-3x\right]_0^{\ln3}=-3\ln3, ואחרי ערך מוחלט "שטח" 3ln⁡3≈3.303\ln3\approx3.30; הקדומה של e2xe^{2x} היא e2x2\frac{e^{2x}}2.

סעיף ג

תשובה:

0<k≤a−10<k\le a-1: 2; a−1<k<aa-1<k<a: 3; k=ak=a: 2; k>ak>a: 1

עבור n=2n=2: f→1−a<0f\to1-a<0 משמאל, יורדת למינימום (0,−a)(0,-a), ומתאפסת ב-x=ln⁡(1+a)x=\ln(1+\sqrt a).

hh: משמאל אסימפטוטה y=a−1y=a-1, עולה למקסימום (0,a)(0,a), יורדת ל-0 ב-ln⁡(1+a)\ln(1+\sqrt a) ועולה ל-∞\infty.

הענף השמאלי מקבל את הערכים a−1<k<aa-1<k<a; הירידה - 0<k<a0<k<a; העלייה הימנית - כל k>0k>0.

לכן: 0<k≤a−10<k\le a-1 - 2 פתרונות; a−1<k<aa-1<k<a - 3; k=ak=a - 2 (המקסימום והענף הימני); k>ak>a - 1.

טעות נפוצה: לכלול את k=a−1k=a-1 בתחום של שלושה פתרונות (a−1≤k<aa-1\le k<a) - הענף השמאלי רק מתקרב לאסימפטוטה y=a−1y=a-1 ולא מגיע אליה, ולכן ל-k=a−1k=a-1 יש שני פתרונות בלבד.

סעיף ד

תשובה:

3<a<43<a<4

לפי סעיף ג, יש 3 נקודות בדיוק כאשר a−1<k<aa-1<k<a. עם k=3k=3:

a−1<3<a⇒3<a<4a-1<3<a\quad\Rightarrow\quad3<a<4

טעות נפוצה: לכלול את a=4a=4 - אז הישר y=3y=3 הוא האסימפטוטה y=a−1y=a-1, שהגרף אינו מגיע אליה, ויש רק 2 נקודות חיתוך.

שאלה 5 · פונקציה מעריכית-לוגריתמית עם פרמטר: משיק אופקי ומיון קיצונים

נתונה הפונקציה: f(x)=5ex−x+b⋅ln⁡(5−ex)f(x)=5e^x-x+b\cdot\ln(5-e^x), b>0b>0 הוא פרמטר.

א.
(1)

מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה f(x)f(x).

(2)

מצאו את משוואות האסימפטוטות המאונכות לצירים של הפונקציה f(x)f(x) (אם יש כאלה).

ב.

נתון כי לגרף הפונקציה f(x)f(x) יש משיק המקביל לציר ה-xx, ובנקודת ההשקה הפונקציה אינה עוברת מעלייה לירידה או מירידה לעלייה. מצאו את הערך של bb.

הציבו b=16b=16 וענו על הסעיפים ג-ד.

ג.
(1)

מצאו את משוואות האסימפטוטות המאונכות לצירים של פונקציית הנגזרת f′(x)f'(x).

(2)

לפונקציה ff יש נקודת פיתול אחת בלבד. סרטטו סקיצה של גרף פונקציית הנגזרת f′(x)f'(x).

ד.

נתונה הפונקציה g(x)=f(x)+axg(x)=f(x)+ax, שתחום ההגדרה שלה זהה לתחום ההגדרה של הפונקציה f(x)f(x). aa הוא פרמטר.

קבעו, לפי ערכי aa, כמה נקודות קיצון יש לפונקציה g(x)g(x). נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א(1)

תשובה:

x<ln⁡5x<\ln5

5−ex>0  ⟺  ex<5  ⟺  x<ln⁡55-e^x>0\iff e^x<5\iff x<\ln5.

טעות נפוצה: לכתוב x<5x<5 - האי-שוויון הוא על exe^x, ולכן מוציאים ln⁡\ln.

סעיף א(2)

תשובה:

x=ln⁡5x=\ln5

x→ln⁡5−x\to\ln5^-: ln⁡(5−ex)→−∞\ln(5-e^x)\to-\infty ו-b>0b>0, ולכן f→−∞f\to-\infty: x=ln⁡5x=\ln5.

x→−∞x\to-\infty: 5ex→05e^x\to0, bln⁡(5−ex)→bln⁡5b\ln(5-e^x)\to b\ln5, −x→∞-x\to\infty: f→∞f\to\infty, אין אסימפטוטה אופקית.

טעות נפוצה: לטעון ש-f→bln⁡5f\to b\ln5 כאשר x→−∞x\to-\infty (כי 5ex→05e^x\to0 ו-ln⁡(5−ex)→ln⁡5\ln(5-e^x)\to\ln5) ולכתוב אסימפטוטה אופקית y=bln⁡5y=b\ln5. שוכחים את המחובר −x→∞-x\to\infty.

סעיף ב

תשובה:

b=16b=16

f′(x)=5ex−1−bex5−ex=(5ex−1)(5−ex)−bex5−ex=−5e2x+(26−b)ex−55−exf'(x)=5e^x-1-\frac{be^x}{5-e^x}=\frac{(5e^x-1)(5-e^x)-be^x}{5-e^x}=\frac{-5e^{2x}+(26-b)e^x-5}{5-e^x}

נסמן t=ext=e^x, 0<t<50<t<5. המכנה חיובי, ולכן סימן f′f' כסימן N(t)=−5t2+(26−b)t−5N(t)=-5t^2+(26-b)t-5.

משיק אופקי: N(t)=0N(t)=0. בלי החלפת סימן: השורש כפול (בשורש פשוט הטרינום מחליף סימן). לכן הדיסקרימיננטה אפס:

(26−b)2−100=0 ⇒ 26−b=±10 ⇒ b=16 או b=36(26-b)^2-100=0\ \Rightarrow\ 26-b=\pm10\ \Rightarrow\ b=16\ \text{או}\ b=36

השורש הכפול הוא t=26−b10t=\frac{26-b}{10}: עבור b=16b=16, t=1t=1 (מתאים, x=0x=0); עבור b=36b=36, t=−1t=-1 - אין xx כזה, ואז N(t)<0N(t)<0 תמיד ואין משיק אופקי.

לכן b=16b=16, ו-f′(x)=−5(ex−1)25−exf'(x)=\frac{-5(e^x-1)^2}{5-e^x}.

טעות נפוצה: להשאיר את b=36b=36 - השורש הכפול שלו ex=−1e^x=-1 אינו אפשרי.

סעיף ג(1)

תשובה:

y=−1y=-1, x=ln⁡5x=\ln5

x→−∞x\to-\infty: ex→0e^x\to0, f′→−55=−1f'\to\frac{-5}{5}=-1: y=−1y=-1.

x→ln⁡5−x\to\ln5^-: המונה שואף ל-−5⋅16=−80-5\cdot16=-80 והמכנה ל-0+0^+: f′→−∞f'\to-\infty, ולכן x=ln⁡5x=\ln5.

טעות נפוצה: לחשב את הגבול משמאל כ-−55−0⋅0\frac{-5}{5-0}\cdot0 - (ex−1)2→1(e^x-1)^2\to1, לא 0.

סעיף ג(2)

תשובה:

עולה מהאסימפטוטה y=−1y=-1 (מעליה) עד מקסימום ב-(0,0)(0,0) - נוגעת בציר ה-xx - ויורדת ל-−∞-\infty ליד x=ln⁡5x=\ln5

לפונקציה ff נקודת פיתול אחת, ולכן ל-f′f' נקודת קיצון אחת. f′≤0f'\le0 בכל התחום ו-f′(0)=0f'(0)=0, ולכן הקיצון היחיד הוא מקסימום ב-(0,0)(0,0).

מכאן: f′f' עולה עבור x<0x<0 ויורדת עבור 0<x<ln⁡50<x<\ln5.

הסקיצה: משמאל קרובה לאסימפטוטה y=−1y=-1 (מעליה, כי f′(x)+1=ex(9−5ex)5−ex>0f'(x)+1=\frac{e^x(9-5e^x)}{5-e^x}>0 עבור xx שלילי גדול), עולה עד (0,0)(0,0) - נוגעת בציר ה-xx בלי לחצות אותו - ויורדת ל-−∞-\infty לאורך האסימפטוטה x=ln⁡5x=\ln5. היא חוצה את y=−1y=-1 פעם אחת, ב-x=ln⁡95x=\ln\frac95.

טעות נפוצה: לצייר את f′f' משמאל מתחת לאסימפטוטה y=−1y=-1. עבור xx שלילי גדול f′(x)+1=ex(9−5ex)5−ex>0f'(x)+1=\frac{e^x(9-5e^x)}{5-e^x}>0, ולכן הגרף מתקרב ל-y=−1y=-1 מלמעלה.

סעיף ד

תשובה:

a≤0a\le0: אין; 0<a<10<a<1: שתיים; a≥1a\ge1: אחת

g′(x)=f′(x)+ag'(x)=f'(x)+a, ולכן ל-gg יש קיצון היכן ש-f′(x)=−af'(x)=-a והנגזרת מחליפה סימן. גרפית: חיתוך של גרף f′f' עם הישר האופקי y=−ay=-a, שבו הגרף חוצה את הישר.

לפי הסקיצה: עבור x<0x<0, f′f' עולה מ-−1-1 (לא כולל) ל-0; עבור 0<x<ln⁡50<x<\ln5, f′f' יורדת מ-0 ל-−∞-\infty.

a<0a<0: −a>0-a>0, ו-f′≤0f'\le0 - אין חיתוך, אין קיצון.

a=0a=0: הישר y=0y=0 נוגע בגרף ב-(0,0)(0,0) בלי חציה - אין קיצון.

0<a<10<a<1: −1<−a<0-1<-a<0 - חיתוך אחד בכל ענף, בכל אחד חציה: שתי נקודות קיצון.

a≥1a\ge1: −a≤−1-a\le-1 - הענף השמאלי (ערכים בין −1-1 ל-0, בלי −1-1) לא פוגש את הישר; הענף הימני יורד ל-−∞-\infty וחוצה אותו פעם אחת: נקודת קיצון אחת.

טעות נפוצה: לספור את a=0a=0 כנקודת קיצון אחת - ב-(0,0)(0,0) הנגזרת של gg (שהיא f′f') לא מחליפה סימן.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.