דילוג לתוכן המרכזי

מתכונת במתמטיקה 572 - מתכונת 9 מעל רמת בגרות

5 יח"ל · שאלון 035572 · 5 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן מתכונת במבנה של שאלון 572 (5 יח"ל), מעל רמת בגרות: 5 שאלות, כל אחת בנויה כמו השאלה באותו מקום בבחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא, מוסבר צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון של השאלה.

שאלה 1 · מקום גאומטרי, אליפסה ומעגלים המשיקים לישר ולצירים

נתונות הנקודות: A(0,−16)A(0,-16), B(10,−4)B(10,-4). המקום הגאומטרי של הנקודות CC המקיימות AC2+BC2=KAC^2+BC^2=K (KK קבוע) הוא מעגל המשיק לציר ה-xx.

F₁F₂EG
א.

מצאו את KK ואת משוואת המקום הגאומטרי.

ב.

את המקום הגאומטרי מזיזים כך שמרכזו עובר לראשית הצירים. המעגל החדש חותך את ציר ה-yy בנקודות EE ו-GG (EE מעל GG). הנקודות F1(c,0)F_1(c,0) ו-F2(−c,0)F_2(-c,0), c>0c>0, הן מוקדי אליפסה קנונית שעוברת דרך EE ו-GG. נסמן ב-dd את המרחק בין הישרים EF1EF_1 ו-GF2GF_2.

(1)

הביעו את dd באמצעות cc.

(2)

מצאו את כל הערכים האפשריים של dd. נמקו.

נתון: d=12d=12.

(3)

מצאו את משוואת האליפסה.

ג.

מעגל משיק לישר EF1EF_1, לציר ה-xx ולציר ה-yy.

כמה מעגלים כאלה יש? מצאו את משוואותיהם, והסבירו מדוע אין מעגל כזה ברביע השלישי.

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

K=322K=322, (x−5)2+(y+10)2=100(x-5)^2+(y+10)^2=100

נסמן C(x,y)C(x,y) ונפתח את התנאי:

x2+(y+16)2+(x−10)2+(y+4)2=Kx^2+(y+16)^2+(x-10)^2+(y+4)^2=K
2x2+2y2−20x+40y+372=K⇒x2+y2−10x+20y=K−37222x^2+2y^2-20x+40y+372=K\quad\Rightarrow\quad x^2+y^2-10x+20y=\frac{K-372}{2}

השלמה לריבוע:

(x−5)2+(y+10)2=K−3722+125=K−1222(x-5)^2+(y+10)^2=\frac{K-372}{2}+125=\frac{K-122}{2}

המרכז (5,−10)(5,-10) לא תלוי ב-KK. מעגל המשיק לציר ה-xx - רדיוסו שווה למרחק המרכז מציר ה-xx, כלומר r=∣−10∣=10r=|-10|=10:

K−1222=100⇒K=322\frac{K-122}{2}=100\quad\Rightarrow\quad K=322
(x−5)2+(y+10)2=100(x-5)^2+(y+10)^2=100

טעות נפוצה: לקחת את הרדיוס כמרחק המרכז מציר ה-yy (r=5r=5) - מעגל המשיק לציר ה-xx מתרחק ממנו אנכית, כלומר לפי שיעור ה-yy של המרכז.

סעיף ב(1)

תשובה:

d=20c100+c2d=\frac{20c}{\sqrt{100+c^2}}

אחרי ההזזה: x2+y2=100x^2+y^2=100, ולכן E(0,10)E(0,10), G(0,−10)G(0,-10).

EF1EF_1: xc+y10=1\frac xc+\frac y{10}=1, כלומר 10x+cy−10c=010x+cy-10c=0. GF2GF_2: x−c+y−10=1\frac x{-c}+\frac y{-10}=1, כלומר 10x+cy+10c=010x+cy+10c=0.

הישרים מקבילים (אותם מקדמים של xx ו-yy), והמרחק ביניהם:

d=∣−10c−10c∣100+c2=20c100+c2d=\frac{|-10c-10c|}{\sqrt{100+c^2}}=\frac{20c}{\sqrt{100+c^2}}

טעות נפוצה: לחשב את המרחק מ-EE לישר GF2GF_2 בלי לנרמל, או לחשב את המרחק EG=20EG=20 - הקטע EGEG אינו מאונך לישרים, ולכן הוא ארוך מהמרחק ביניהם.

סעיף ב(2)

תשובה:

0<d<200<d<20

מחלקים מונה ומכנה ב-cc (c>0c>0):

d=20100c2+1d=\frac{20}{\sqrt{\frac{100}{c^2}+1}}

כש-cc גדל, 100c2\frac{100}{c^2} קטן, ולכן dd גדל: dd פונקציה עולה ורציפה של cc.

כש-c→0+c\to0^+: d→0d\to0. כש-c→∞c\to\infty: d→20d\to20, אבל dd לא מגיע ל-20 (המכנה תמיד גדול מ-1).

לכן dd מקבל כל ערך בתחום 0<d<200<d<20, ורק אותם.

פירוש גאומטרי: הקטע EGEG, שאורכו 20, מחבר את שני הישרים המקבילים. המרחק בין הישרים קטן מכל קטע כזה, חוץ מהאנך המשותף, ו-EGEG (על ציר ה-yy) מאונך לישרים רק אם הם אופקיים - וזה לא קורה, כי הם עוברים דרך (±c,0)(\pm c,0).

טעות נפוצה: לכתוב 0<d≤200<d\le20 - הערך 20 היה מתקבל רק אם EGEG מאונך לישרים, כלומר רק "ב-cc אינסופי".

סעיף ב(3)

תשובה:

x2156.25+y2100=1\frac{x^2}{156.25}+\frac{y^2}{100}=1 (כלומר c=7.5c=7.5)

20c100+c2=12⇒5c=3100+c2\frac{20c}{\sqrt{100+c^2}}=12\quad\Rightarrow\quad5c=3\sqrt{100+c^2}
25c2=900+9c2⇒c2=56.25, c=7.525c^2=900+9c^2\quad\Rightarrow\quad c^2=56.25,\ c=7.5

b=10b=10 (EE, GG קודקודי הציר הקטן), ו-a2=b2+c2=100+56.25=156.25a^2=b^2+c^2=100+56.25=156.25:

x2156.25+y2100=1\frac{x^2}{156.25}+\frac{y^2}{100}=1

טעות נפוצה: להעלות בריבוע רק את אחד האגפים, למשל 25c2=9(100+c)25c^2=9(100+c) - השורש מכסה את כל הביטוי 100+c2100+c^2.

סעיף ג

תשובה:

ארבעה: (x−2.5)2+(y−2.5)2=6.25(x-2.5)^2+(y-2.5)^2=6.25, (x−15)2+(y−15)2=225(x-15)^2+(y-15)^2=225, (x+7.5)2+(y−7.5)2=56.25(x+7.5)^2+(y-7.5)^2=56.25, (x−5)2+(y+5)2=25(x-5)^2+(y+5)^2=25

EF1EF_1 עם c=7.5c=7.5: 10x+7.5y−75=010x+7.5y-75=0, ואחרי הכפלה ב-0.4: 4x+3y−30=04x+3y-30=0.

מעגל המשיק לשני הצירים: מרכז (±r,±r)(\pm r,\pm r). ההשקה לישר: ∣4x0+3y0−30∣5=r\frac{|4x_0+3y_0-30|}{5}=r. בודקים כל רביע:

רביע ראשון (r,r)(r,r): ∣7r−30∣=5r|7r-30|=5r, ולכן r=15r=15 או r=2.5r=2.5 - שני מעגלים.

רביע שני (−r,r)(-r,r): ∣−r−30∣=r+30=5r|-r-30|=r+30=5r, ולכן r=7.5r=7.5.

רביע רביעי (r,−r)(r,-r): ∣r−30∣=5r|r-30|=5r. r−30=5rr-30=5r נותן r<0r<0; 30−r=5r30-r=5r נותן r=5r=5.

רביע שלישי (−r,−r)(-r,-r): ∣−7r−30∣=7r+30=5r|-7r-30|=7r+30=5r - אין פתרון.

הסבר: מעגל ברביע השלישי שמשיק לשני הצירים נמצא כולו ברביע השלישי. הישר 4x+3y=304x+3y=30 לא נכנס לרביע השלישי (שם 4x+3y<0<304x+3y<0<30), ולכן אין לו נקודה משותפת עם המעגל.

סך הכל ארבעה מעגלים:

(x−2.5)2+(y−2.5)2=6.25,(x−15)2+(y−15)2=225(x-2.5)^2+(y-2.5)^2=6.25,\quad(x-15)^2+(y-15)^2=225
(x+7.5)2+(y−7.5)2=56.25,(x−5)2+(y+5)2=25(x+7.5)^2+(y-7.5)^2=56.25,\quad(x-5)^2+(y+5)^2=25

טעות נפוצה: לפתור ברביע הראשון רק 7r−30=5r7r-30=5r ולקבל מעגל אחד - הישר חותך את הרביע הראשון, ויש בו מעגל חסום במשולש (r=2.5r=2.5) ומעגל מחוץ לו (r=15r=15).

שאלה 2 · עקב הגובה בפירמידה שמקצועותיה מאונכים, כפונקציה של יחס המקצועות

נתונה פירמידה OABC שבסיסה משולש ABC. נסמן: OA→=u‾\overrightarrow{OA}=\underline{u} , OB→=v‾\overrightarrow{OB}=\underline{v} , OC→=w‾\overrightarrow{OC}=\underline{w}. נתון: ∠AOB=∠BOC=∠COA=90∘\angle AOB=\angle BOC=\angle COA=90^\circ, ∣u‾∣=∣v‾∣|\underline{u}|=|\underline{v}|, ∣w‾∣=m∣u‾∣|\underline{w}|=m|\underline{u}|, m>0m>0 הוא פרמטר. הנקודה H מקיימת: OH→=tu‾+sv‾+kw‾\overrightarrow{OH}=t\underline{u}+s\underline{v}+k\underline{w}, ו-OH→\overrightarrow{OH} מאונך לבסיס ABC.

א.

הביעו את ss ואת kk באמצעות tt ו-mm.

ב.

הישר OH חותך את הבסיס ABC בנקודה M. הביעו את OM→\overrightarrow{OM} באמצעות u‾\underline{u}, v‾\underline{v}, w‾\underline{w} ו-mm.

ג.

הנקודה D היא אמצע הצלע AB. הראו כי לכל mm הנקודה M נמצאת על התיכון CD, ומצאו את mm שבעבורו CM:MD=4:1CM:MD=4:1.

ד.

הציבו m=2m=\sqrt2. ממקמים את הפירמידה במערכת צירים: O בראשית, והנקודות A, B, C על החלקים החיוביים של הצירים xx, yy, zz בהתאמה. נתון כי אורך הגובה OM הוא 2.

מצאו את ∣u‾∣|\underline{u}| ואת נפח הפירמידה OABC.

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

s=ts=t, k=tm2k=\frac{t}{m^2}

נסמן ∣u‾∣=∣v‾∣=b|\underline{u}|=|\underline{v}|=b, ואז ∣w‾∣=mb|\underline{w}|=mb. המכפלות בין וקטורים שונים הן 0 (זוויות ישרות).

OH→\overrightarrow{OH} מאונך ל-AB→=v‾−u‾\overrightarrow{AB}=\underline{v}-\underline{u} ול-AC→=w‾−u‾\overrightarrow{AC}=\underline{w}-\underline{u}:

OH→⋅AB→=sb2−tb2=0 ⇒ s=t\overrightarrow{OH}\cdot\overrightarrow{AB}=sb^2-tb^2=0\ \Rightarrow\ s=t
OH→⋅AC→=k m2b2−tb2=0 ⇒ k=tm2\overrightarrow{OH}\cdot\overrightarrow{AC}=k\,m^2b^2-tb^2=0\ \Rightarrow\ k=\frac{t}{m^2}

טעות נפוצה: לכתוב ∣w‾∣2=mb2|\underline{w}|^2=mb^2 ולקבל k=tmk=\frac tm - מעלים בריבוע גם את mm.

סעיף ב

תשובה:

OM→=m22m2+1u‾+m22m2+1v‾+12m2+1w‾\overrightarrow{OM}=\frac{m^2}{2m^2+1}\underline{u}+\frac{m^2}{2m^2+1}\underline{v}+\frac{1}{2m^2+1}\underline{w}

לפי סעיף א, OM→=tu‾+tv‾+tm2w‾\overrightarrow{OM}=t\underline{u}+t\underline{v}+\frac{t}{m^2}\underline{w} עבור tt מסוים.

M במישור ABC, ולכן AM→=pAB→+qAC→\overrightarrow{AM}=p\overrightarrow{AB}+q\overrightarrow{AC}, כלומר:

OM→=u‾+p(v‾−u‾)+q(w‾−u‾)=(1−p−q)u‾+pv‾+qw‾\overrightarrow{OM}=\underline{u}+p(\underline{v}-\underline{u})+q(\underline{w}-\underline{u})=(1-p-q)\underline{u}+p\underline{v}+q\underline{w}

סכום המקדמים הוא 1. מיחידות ההצגה (שלושה וקטורים לא במישור אחד):

t+t+tm2=1 ⇒ t=m22m2+1t+t+\frac{t}{m^2}=1\ \Rightarrow\ t=\frac{m^2}{2m^2+1}
OM→=m22m2+1u‾+m22m2+1v‾+12m2+1w‾\overrightarrow{OM}=\frac{m^2}{2m^2+1}\underline{u}+\frac{m^2}{2m^2+1}\underline{v}+\frac{1}{2m^2+1}\underline{w}

טעות נפוצה: לבחור t=13t=\frac13 כמו בפירמידה שמקצועותיה שווים - שם m=1m=1; באופן כללי סכום המקדמים הוא שקובע את tt.

סעיף ג

תשובה:

m=2m=\sqrt2

OD→=12(u‾+v‾)\overrightarrow{OD}=\frac12(\underline{u}+\underline{v}), ולכן m22m2+1(u‾+v‾)=2m22m2+1OD→\frac{m^2}{2m^2+1}(\underline{u}+\underline{v})=\frac{2m^2}{2m^2+1}\overrightarrow{OD}:

OM→=2m22m2+1OD→+12m2+1OC→\overrightarrow{OM}=\frac{2m^2}{2m^2+1}\overrightarrow{OD}+\frac{1}{2m^2+1}\overrightarrow{OC}

שני המקדמים חיוביים וסכומם 1, ולכן M על הקטע CD לכל mm, ומתקיים:

CM→=OM→−OC→=2m22m2+1CD→ ⇒ CM:MD=2m2:1\overrightarrow{CM}=\overrightarrow{OM}-\overrightarrow{OC}=\frac{2m^2}{2m^2+1}\overrightarrow{CD}\ \Rightarrow\ CM:MD=2m^2:1
2m2=4 ⇒ m=2(m>0)2m^2=4\ \Rightarrow\ m=\sqrt2\quad(m>0)

טעות נפוצה: להפוך את היחס (CM:MD=1:2m2CM:MD=1:2m^2) - המקדם של OD→\overrightarrow{OD} הוא החלק של הקטע מ-C, כי ככל שהוא גדול M קרובה יותר ל-D.

סעיף ד

תשובה:

∣u‾∣=10|\underline{u}|=\sqrt{10}, V=1053≈7.45V=\frac{10\sqrt5}{3}\approx7.45

נסמן ∣u‾∣=b|\underline{u}|=b: u‾=(b,0,0)\underline{u}=(b,0,0), v‾=(0,b,0)\underline{v}=(0,b,0), w‾=(0,0,2b)\underline{w}=(0,0,\sqrt2b).

עבור m=2m=\sqrt2: OM→=25u‾+25v‾+15w‾=(2b5,2b5,2b5)\overrightarrow{OM}=\frac25\underline{u}+\frac25\underline{v}+\frac15\underline{w}=\left(\frac{2b}{5},\frac{2b}{5},\frac{\sqrt2b}{5}\right).

∣OM→∣=b54+4+2=105b=2 ⇒ b=1010=10|\overrightarrow{OM}|=\frac b5\sqrt{4+4+2}=\frac{\sqrt{10}}{5}b=2\ \Rightarrow\ b=\frac{10}{\sqrt{10}}=\sqrt{10}

נפח: בסיס OAB (ישר זווית) וגובה OC:

V=13⋅b22⋅2b=2 b36=2⋅10106=10206=1053≈7.45V=\frac13\cdot\frac{b^2}{2}\cdot\sqrt2b=\frac{\sqrt2\,b^3}{6}=\frac{\sqrt2\cdot10\sqrt{10}}{6}=\frac{10\sqrt{20}}{6}=\frac{10\sqrt5}{3}\approx7.45

טעות נפוצה: לקחת את אורך הגובה כ-b2+b2+2b2\sqrt{b^2+b^2+2b^2} (אורך u‾+v‾+w‾\underline{u}+\underline{v}+\underline{w}) - הגובה הוא ∣OM→∣|\overrightarrow{OM}|, עם המקדמים מסעיף ב.

שאלה 3 · מספרים מרוכבים: שני פרמטרים משני תנאים, חזקות וחקירת חיתוך

נתונים שלושה מספרים מרוכבים: z1=r⋅(cos⁡α+i⋅sin⁡α)z_1=r\cdot(\cos\alpha+i\cdot\sin\alpha), z2=1r⋅(cos⁡(α−90∘)+i⋅sin⁡(α−90∘))z_2=\frac1r\cdot\big(\cos(\alpha-90^\circ)+i\cdot\sin(\alpha-90^\circ)\big), w=z1⋅z2+z1z2w=z_1\cdot z_2+\frac{z_1}{z_2}. r>0r>0, 0∘<α<90∘0^\circ<\alpha<90^\circ. הנקודה A מייצגת את המספר ww במישור גאוס.

א.

הביעו את ww בהצגה אלגברית באמצעות rr ו-α\alpha.

ב.

נתון: הנקודה A נמצאת על הישר y=xy=x, ו-∣w∣=2|w|=\sqrt2.

מצאו את הערכים של α\alpha ושל rr.

ג.

מצאו את המספר הטבעי nn הקטן ביותר שעבורו (z1⋅w)n(z_1\cdot w)^n הוא מספר ממשי חיובי, ומצאו את ערכו של (z1⋅w)n(z_1\cdot w)^n עבור nn זה.

ד.
(1)

פתרו את המשוואה z4=8⋅(z1⋅w)2z^4=8\cdot(z_1\cdot w)^2.

הנקודות B ו-C מייצגות את הפתרונות מסעיף ד(1) שנמצאים ברביע הראשון וברביע השני, בהתאמה. bb הוא מספר ממשי חיובי.

(2)

לאילו ערכים של bb המקום הגאומטרי של הנקודות המקיימות ∣z∣=b|z|=b חותך את הקטע BC? בכמה נקודות הוא חותך אותו עבור כל ערך כזה?

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

w=sin⁡2α+i(r2−cos⁡2α)w=\sin2\alpha+i\left(r^2-\cos2\alpha\right)

z1z2=cis⁡(2α−90∘)=cos⁡(2α−90∘)+isin⁡(2α−90∘)=sin⁡2α−icos⁡2αz_1z_2=\operatorname{cis}(2\alpha-90^\circ)=\cos(2\alpha-90^\circ)+i\sin(2\alpha-90^\circ)=\sin2\alpha-i\cos2\alpha
z1z2=r2cis⁡(α−(α−90∘))=r2cis⁡90∘=r2i\frac{z_1}{z_2}=r^2\operatorname{cis}\big(\alpha-(\alpha-90^\circ)\big)=r^2\operatorname{cis}90^\circ=r^2i
w=sin⁡2α+i(r2−cos⁡2α)w=\sin2\alpha+i\left(r^2-\cos2\alpha\right)

טעות נפוצה: לחסר את הזוויות בסדר הפוך בחילוק ((α−90∘)−α=−90∘(\alpha-90^\circ)-\alpha=-90^\circ). אז z1z2=−r2i\frac{z_1}{z_2}=-r^2i ומתקבל w=sin⁡2α−i(r2+cos⁡2α)w=\sin2\alpha-i\left(r^2+\cos2\alpha\right).

סעיף ב

תשובה:

α=45∘\alpha=45^\circ, r=1r=1

A על y=xy=x: החלק המדומה שווה לחלק הממשי, r2−cos⁡2α=sin⁡2αr^2-\cos2\alpha=\sin2\alpha.

לכן w=sin⁡2α+isin⁡2αw=\sin2\alpha+i\sin2\alpha, ו-:

∣w∣2=2sin⁡22α=2⇒sin⁡22α=1|w|^2=2\sin^22\alpha=2\quad\Rightarrow\quad\sin^22\alpha=1

0∘<2α<180∘0^\circ<2\alpha<180^\circ, ולכן sin⁡2α>0\sin2\alpha>0: sin⁡2α=1\sin2\alpha=1, 2α=90∘2\alpha=90^\circ, α=45∘\alpha=45^\circ.

r2=sin⁡90∘+cos⁡90∘=1⇒r=1r^2=\sin90^\circ+\cos90^\circ=1\quad\Rightarrow\quad r=1

טעות נפוצה: לכתוב ∣w∣2=2|w|^2=\sqrt2 במקום 2. אז sin⁡22α=22\sin^22\alpha=\frac{\sqrt2}{2}, sin⁡2α≈0.84\sin2\alpha\approx0.84, ויוצאים ערכים שגויים כמו α≈28.6∘\alpha\approx28.6^\circ.

סעיף ג

תשובה:

n=4n=4, (z1w)4=4(z_1w)^4=4

z1=cis⁡45∘z_1=\operatorname{cis}45^\circ, w=1+i=2cis⁡45∘w=1+i=\sqrt2\operatorname{cis}45^\circ, ולכן z1w=2cis⁡90∘z_1w=\sqrt2\operatorname{cis}90^\circ.

לפי דה-מואבר:

(z1w)n=(2)ncis⁡(90∘n)(z_1w)^n=\left(\sqrt2\right)^n\operatorname{cis}(90^\circ n)

המספר ממשי חיובי כאשר הזווית היא כפולה של 360∘360^\circ: 90∘n=360∘m90^\circ n=360^\circ m, כלומר nn מתחלק ב-4. הקטן ביותר: n=4n=4.

(z1w)4=(2)4cis⁡360∘=4(z_1w)^4=\left(\sqrt2\right)^4\operatorname{cis}360^\circ=4

טעות נפוצה: לעצור ב-n=2n=2 כי (z1w)2=−2(z_1w)^2=-2 ממשי - אבל הוא שלילי.

סעיף ד(1)

תשובה:

2cis⁡45∘2\operatorname{cis}45^\circ, 2cis⁡135∘2\operatorname{cis}135^\circ, 2cis⁡225∘2\operatorname{cis}225^\circ, 2cis⁡315∘2\operatorname{cis}315^\circ

(z1w)2=2cis⁡180∘=−2(z_1w)^2=2\operatorname{cis}180^\circ=-2, ולכן z4=−16=16cis⁡180∘z^4=-16=16\operatorname{cis}180^\circ.

∣z∣=164=2|z|=\sqrt[4]{16}=2, הזוויות 45∘+90∘k45^\circ+90^\circ k:

z=2cis⁡45∘, 2cis⁡135∘, 2cis⁡225∘, 2cis⁡315∘z=2\operatorname{cis}45^\circ,\ 2\operatorname{cis}135^\circ,\ 2\operatorname{cis}225^\circ,\ 2\operatorname{cis}315^\circ

טעות נפוצה: להוציא שורש ריבועי לגודל (16=4\sqrt{16}=4) ולקבל 4cis⁡(45∘+90∘k)4\operatorname{cis}(45^\circ+90^\circ k).

סעיף ד(2)

תשובה:

2≤b≤2\sqrt2\le b\le2; בנקודה אחת עבור b=2b=\sqrt2, בשתי נקודות עבור 2<b≤2\sqrt2<b\le2

B=2cis⁡45∘=(2,2)B=2\operatorname{cis}45^\circ=(\sqrt2,\sqrt2), C=2cis⁡135∘=(−2,2)C=2\operatorname{cis}135^\circ=(-\sqrt2,\sqrt2): הקטע BC מונח על הישר y=2y=\sqrt2, בין x=−2x=-\sqrt2 ל-x=2x=\sqrt2.

∣z∣=b|z|=b הוא מעגל שמרכזו O ורדיוסו bb. חיתוך עם הישר y=2y=\sqrt2:

x2+2=b2⇒x=±b2−2x^2+2=b^2\quad\Rightarrow\quad x=\pm\sqrt{b^2-2}

יש חיתוך עם הישר רק כאשר b≥2b\ge\sqrt2 (המרחק של O מהישר). הנקודות על הקטע כאשר b2−2≤2\sqrt{b^2-2}\le\sqrt2, כלומר b≤2=∣OB∣b\le2=|OB|.

b=2b=\sqrt2: נקודה אחת, (0,2)(0,\sqrt2) - המעגל משיק לקטע באמצעו.

2<b≤2\sqrt2<b\le2: שתי נקודות, סימטריות ביחס לציר ה-yy (ב-b=2b=2 אלה B ו-C עצמן).

טעות נפוצה: לענות 0<b≤20<b\le2 ("כל מעגל שאינו גדול מ-∣OB∣|OB|"). מעגל שרדיוסו קטן מ-2\sqrt2 אינו מגיע לישר y=2y=\sqrt2 כלל.

שאלה 4 · משפחת פונקציות : מקום הקיצונים, מספר פתרונות ושטח הפוך

נתונה הפונקציה f(x)=xln⁡(x)−af(x)=\frac{x}{\ln(x)-a}, כאשר aa הוא פרמטר (מספר ממשי כלשהו).

א.

מצאו, באמצעות aa, את תחום ההגדרה של f(x)f(x) ואת נקודת הקיצון שלה, וקבעו את סוגה.

ב.

הראו כי לכל ערך של aa נקודת הקיצון של f(x)f(x) נמצאת על ישר קבוע אחד, ומצאו את משוואתו.

ג.

מצאו, באמצעות aa, את מספר הפתרונות של המשוואה f(x)=mf(x)=m לכל ערך של mm.

ד.

השטח המוגבל על ידי גרף הפונקציה g(x)=1f(x)g(x)=\frac{1}{f(x)}, ציר ה-xx והישרים x=ea+1x=e^{a+1} ו-x=kx=k (k>ea+1k>e^{a+1}) הוא 2. הביעו את kk באמצעות aa.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

x>0x>0, x≠eax\neq e^a; min⁡(ea+1,ea+1)\min\left(e^{a+1},e^{a+1}\right)

תחום: x>0x>0, x≠eax\neq e^a.

f′(x)=(ln⁡x−a)−x⋅1x(ln⁡x−a)2=ln⁡x−a−1(ln⁡x−a)2f'(x)=\frac{(\ln x-a)-x\cdot\frac1x}{(\ln x-a)^2}=\frac{\ln x-a-1}{(\ln x-a)^2}

f′=0f'=0 כאשר x=ea+1x=e^{a+1}; משמאל (בתחום) f′<0f'<0, מימין f′>0f'>0 - מינימום.

f(ea+1)=ea+1(a+1)−a=ea+1f\left(e^{a+1}\right)=\frac{e^{a+1}}{(a+1)-a}=e^{a+1}.

טעות נפוצה: לכתוב את מונה נגזרת המנה בסדר הפוך (1−(ln⁡x−a)1-(\ln x-a)) ולקבוע מקסימום ב-(ea+1,ea+1)\left(e^{a+1},e^{a+1}\right).

סעיף ב

תשובה:

y=xy=x

לפי סעיף א, נקודת הקיצון היא (ea+1,ea+1)\left(e^{a+1},e^{a+1}\right): שיעור ה-yy שווה לשיעור ה-xx, לכל aa.

לכן כל נקודות הקיצון נמצאות על הישר y=xy=x (ולהפך: כל נקודה (t,t)(t,t) עם t>0t>0 מתקבלת עבור a=ln⁡t−1a=\ln t-1).

טעות נפוצה: לחשב את המכנה ln⁡(ea+1)−a\ln\left(e^{a+1}\right)-a כ-a+1a+1 (לשכוח את −a-a), לקבל y=ea+1a+1y=\frac{e^{a+1}}{a+1}, ולהסיק בטעות שהנקודות לא על ישר.

סעיף ג

תשובה:

m<0m<0: פתרון אחד; 0≤m<ea+10\le m<e^{a+1}: אין פתרונות; m=ea+1m=e^{a+1}: פתרון אחד; m>ea+1m>e^{a+1}: שני פתרונות

מהלך הגרף:

ענף שמאלי (0<x<ea0<x<e^a): f<0f<0, יורדת; x→0+x\to0^+: f→0−f\to0^- (המכנה →−∞\to-\infty), ו-x→ea−x\to e^{a-}: f→−∞f\to-\infty. מקבלת כל ערך שלילי פעם אחת, ולא מקבלת את 0.

ענף ימני (x>eax>e^a): יורדת מ-+∞+\infty עד המינימום ea+1e^{a+1}, ואז עולה ל-∞\infty. כל ערך m>ea+1m>e^{a+1} מתקבל פעמיים, m=ea+1m=e^{a+1} פעם אחת, וערכים קטנים מ-ea+1e^{a+1} לא מתקבלים.

לכן: m<0m<0 - פתרון אחד; 0≤m<ea+10\le m<e^{a+1} - אין; m=ea+1m=e^{a+1} - אחד; m>ea+1m>e^{a+1} - שניים.

טעות נפוצה: לספור את m=0m=0 כפתרון של הענף השמאלי ("הגרף מתחיל ב-0") ולענות פתרון אחד עבור m≤0m\le0 - הנקודה (0,0)(0,0) ריקה, ו-ff לא מתאפסת.

סעיף ד

תשובה:

k=ea+5k=e^{a+\sqrt5}

g(x)=ln⁡x−axg(x)=\frac{\ln x-a}{x}, ובקטע x≥ea+1x\ge e^{a+1} היא חיובית. פונקציה קדומה: G(x)=(ln⁡x−a)22G(x)=\frac{(\ln x-a)^2}{2}.

S=(ln⁡k−a)2−(ln⁡ea+1−a)22=(ln⁡k−a)2−12=2S=\frac{(\ln k-a)^2-\left(\ln e^{a+1}-a\right)^2}{2}=\frac{(\ln k-a)^2-1}{2}=2

(ln⁡k−a)2=5(\ln k-a)^2=5, ולכן ln⁡k−a=5\ln k-a=\sqrt5 או ln⁡k−a=−5\ln k-a=-\sqrt5.

k>ea+1k>e^{a+1} פירושו ln⁡k−a>1\ln k-a>1, ולכן נפסל −5-\sqrt5: ln⁡k=a+5\ln k=a+\sqrt5, k=ea+5k=e^{a+\sqrt5}.

טעות נפוצה: לשכוח את הגבול התחתון ((ln⁡ea+1−a)2=1\left(\ln e^{a+1}-a\right)^2=1) ולפתור (ln⁡k−a)22=2\frac{(\ln k-a)^2}{2}=2, ומקבלים k=ea+2k=e^{a+2}.

שאלה 5 · משפחת פונקציות לוגריתמיות: משיק מהראשית, מקסימום קבוע ומספר פתרונות

נתונה הפונקציה f(x)=ln⁡(x)f(x)=\ln(x) (x>0x>0) והישרים y=kxy=kx ו-y=−kxy=-kx, כאשר k>0k>0 הוא פרמטר. נתונה הפונקציה: g(x)=ln⁡(x)−kxln⁡(x)+kxg(x)=\frac{\ln(x)-kx}{\ln(x)+kx}.

א.

מצאו את כל הערכים של kk שבעבורם הישר y=kxy=kx אינו חותך את גרף f(x)f(x) ואינו משיק לו.

בסעיפים ב-ד k>1ek>\frac1e.

ב.

הוכיחו כי למשוואה ln⁡x=−kx\ln x=-kx יש פתרון יחיד x=ax=a, וכי 0<a<10<a<1. מצאו את תחום ההגדרה ואת האסימפטוטות של g(x)g(x).

ג.

הראו כי לכל k>1ek>\frac1e נקודת הקיצון של g(x)g(x) נמצאת באותו ערך של xx, ומצאו את kk שבעבורו ערך המקסימום של g(x)g(x) הוא −12-\frac12.

ד.

עבור kk שמצאתם בסעיף ג, מצאו את כל הערכים של mm שבעבורם למשוואה g(x)=mg(x)=m יש בדיוק שני פתרונות.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

k>1ek>\frac1e

הישרים y=kxy=kx עוברים כולם דרך הראשית. המקרה הגבולי הוא הישר מהראשית שמשיק לגרף ln⁡x\ln x.

משיק בנקודה (t,ln⁡t)(t,\ln t): שיפוע 1t\frac1t, משוואה y=1t(x−t)+ln⁡ty=\frac1t(x-t)+\ln t. הוא עובר בראשית אם 0=−1+ln⁡t0=-1+\ln t, כלומר t=et=e, והשיפוע 1e\frac1e.

עבור k=1ek=\frac1e הישר משיק ב-(e,1)(e,1). עבור 0<k<1e0<k<\frac1e הישר פחות תלול ונכנס מתחת לגרף - שתי נקודות חיתוך. עבור k>1ek>\frac1e הישר מעל הגרף לכל x>0x>0.

(בדרך אלגברית: ln⁡x=kx  ⟺  k=ln⁡xx\ln x=kx \iff k=\frac{\ln x}{x}; הפונקציה ln⁡xx\frac{\ln x}{x} מקבלת מקסימום 1e\frac1e ב-x=ex=e, ולכן אין פתרון בדיוק כאשר k>1ek>\frac1e.)

טעות נפוצה: לכלול את k=1ek=\frac1e - בו הישר משיק לגרף בנקודה (e,1)(e,1), והמונה של gg מתאפס שם.

סעיף ב

תשובה:

תחום: x>0x>0, x≠ax\neq a; אסימפטוטות: x=ax=a, y=−1y=-1

נגדיר p(x)=ln⁡x+kxp(x)=\ln x+kx. p′(x)=1x+k>0p'(x)=\frac1x+k>0, ולכן pp עולה ויש לה לכל היותר אפס אחד.

p(1)=k>0p(1)=k>0, וכאשר x→0+x\to0^+, p→−∞p\to-\infty. pp רציפה, ולכן יש לה אפס יחיד aa בקטע (0,1)(0,1).

תחום ההגדרה: x>0x>0, x≠ax\neq a.

אסימפטוטה אנכית x=ax=a: המונה ב-aa הוא ln⁡a−ka=−2ka≠0\ln a-ka=-2ka\neq0 והמכנה מתאפס.

אסימפטוטה אופקית: g=ln⁡xx−kln⁡xx+k→−kk=−1g=\frac{\frac{\ln x}{x}-k}{\frac{\ln x}{x}+k}\to\frac{-k}{k}=-1 כאשר x→∞x\to\infty. (כאשר x→0+x\to0^+, g→1g\to1, אבל זה קצה התחום ולא אסימפטוטה.)

טעות נפוצה: להסיק את קיום aa רק מכך ש-pp עולה - עלייה נותנת יחידות; את הקיום נותנים הסימנים ההפוכים בקצוות.

סעיף ג

תשובה:

המקסימום ב-x=ex=e לכל kk; k=3ek=\frac3e

g′(x)=(1x−k)(ln⁡x+kx)−(ln⁡x−kx)(1x+k)(ln⁡x+kx)2=2k(1−ln⁡x)(ln⁡x+kx)2g'(x)=\frac{\left(\frac1x-k\right)(\ln x+kx)-(\ln x-kx)\left(\frac1x+k\right)}{(\ln x+kx)^2}=\frac{2k(1-\ln x)}{(\ln x+kx)^2}

(במונה: ln⁡xx+k−kln⁡x−k2x−ln⁡xx−kln⁡x+k+k2x=2k−2kln⁡x\frac{\ln x}{x}+k-k\ln x-k^2x-\frac{\ln x}{x}-k\ln x+k+k^2x=2k-2k\ln x.)

k>0k>0, ולכן g′=0g'=0 רק ב-x=ex=e, ו-g′g' עובר מחיובי לשלילי - מקסימום ב-x=ex=e לכל kk.

g(e)=1−ke1+ke=−12⇒2−2ke=−1−ke⇒ke=3⇒k=3eg(e)=\frac{1-ke}{1+ke}=-\frac12\quad\Rightarrow\quad2-2ke=-1-ke\quad\Rightarrow\quad ke=3\quad\Rightarrow\quad k=\frac3e

3e>1e\frac3e>\frac1e, ולכן הערך מתאים.

טעות נפוצה: להציב ln⁡e=e\ln e=e ולקבל g(e)=e−kee+ke=1−k1+kg(e)=\frac{e-ke}{e+ke}=\frac{1-k}{1+k} ו-k=3k=3 - ln⁡e=1\ln e=1.

סעיף ד

תשובה:

−1<m<−12-1<m<-\frac12

מהלך הגרף (בדומה לניתוח הרגיל, עם k=3ek=\frac3e): ענף שמאלי (0<x<a0<x<a) עולה מ-1 (לא כולל) ל-+∞+\infty - מקבל כל ערך m>1m>1 פעם אחת.

ענף ימני (x>ax>a): עולה מ-−∞-\infty עד −12-\frac12 ב-x=ex=e, ואז יורד ושואף ל-−1-1 מלמעלה.

על הענף הימני: ערך mm עם −1<m<−12-1<m<-\frac12 מתקבל פעמיים (פעם בעלייה ופעם בירידה); m=−12m=-\frac12 פעם אחת; m≤−1m\le-1 פעם אחת (רק בעלייה).

הערכים −12<m≤1-\frac12<m\le1 לא מתקבלים בכלל. אין חפיפה בין טווחי הענפים, ולכן בדיוק שני פתרונות כאשר −1<m<−12-1<m<-\frac12.

טעות נפוצה: לכלול את m=−1m=-1 - בענף היורד gg רק מתקרב ל-−1-1 ולא מגיע אליו, ולכן ל-m=−1m=-1 יש פתרון אחד בלבד.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.