דילוג לתוכן המרכזי

בגרות במתמטיקה 572 - קיץ 2023 מועד מיוחד

5 יח"ל · שאלון 035572 · תשפ"ג · 5 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

כאן תמצאו את בחינת הבגרות במתמטיקה בשאלון 572 (5 יח"ל), מועד קיץ 2023 מועד מיוחד (תשפ"ג), כל 5 השאלות. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא, מוסבר צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון של השאלה.

שאלה 1 · חוצי זווית, מעגל המשיק לשני ישרים ומעגל המשיק לפרבולה

נתונים הישרים שמשוואותיהם: ℓ1:4y−3x−20=0\ell_1: 4y-3x-20=0, ℓ2:x=−4\ell_2: x=-4.

MA
א.

מצאו את המשוואות המתארות את המקום הגאומטרי של כל הנקודות הנמצאות במרחקים שווים מן הישרים ℓ1\ell_1 ו-ℓ2\ell_2.

מעגל שמרכזו M משיק לישרים ℓ1\ell_1 ו-ℓ2\ell_2. המעגל משיק לישר ℓ1\ell_1 בנקודה A שבה x=4x=4. המרכז M נמצא ברביע הראשון (ראו סרטוט).

ב.

מצאו את שיעורי הנקודה M.

הישר ℓ2\ell_2 הוא מדריך של פרבולה קנונית.

ג.

האם הישר ℓ1\ell_1 משיק בנקודה A לפרבולה זו? נמקו את תשובתכם.

ד.

מצאו את משוואת המעגל המשיק לפרבולה זו בשתי נקודות שאחת מהן היא הנקודה A.

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

y=−12xy=-\frac12x, y=2x+10y=2x+10

נקודה כללית (x,y)(x,y) במקום הגאומטרי נמצאת באותו מרחק משני הישרים.

מרחק מ-ℓ1\ell_1 (נרשום אותו כ-3x−4y+20=03x-4y+20=0) לפי נוסחת המרחק, ומרחק מהישר האנכי x=−4x=-4 הוא פשוט ∣x+4∣|x+4|:

∣3x−4y+20∣32+42=∣x+4∣⇒∣3x−4y+20∣=5∣x+4∣\frac{|3x-4y+20|}{\sqrt{3^2+4^2}}=|x+4|\quad\Rightarrow\quad |3x-4y+20|=5|x+4|

שני ערכים מוחלטים שווים כשהביטויים שווים או נגדיים. מקרה ראשון:

3x−4y+20=5x+20 ⇒ −4y=2x ⇒ y=−12x3x-4y+20=5x+20\ \Rightarrow\ -4y=2x\ \Rightarrow\ y=-\frac12x

מקרה שני:

3x−4y+20=−5x−20 ⇒ 4y=8x+40 ⇒ y=2x+103x-4y+20=-5x-20\ \Rightarrow\ 4y=8x+40\ \Rightarrow\ y=2x+10

המקום הגאומטרי הוא שני הישרים y=−12xy=-\frac12x ו-y=2x+10y=2x+10 - חוצי הזוויות בין ℓ1\ell_1 ל-ℓ2\ell_2 (ואכן הם מאונכים זה לזה: −12⋅2=−1-\frac12\cdot2=-1).

טעות נפוצה: לכתוב את המרחק מ-ℓ2\ell_2 כ-∣x−4∣|x-4| - המרחק מהישר x=−4x=-4 הוא ∣x−(−4)∣=∣x+4∣|x-(-4)|=|x+4|.

סעיף ב

תשובה:

M(1,12)M(1,12)

הנקודה A על ℓ1\ell_1 ו-x=4x=4: 4y−12−20=04y-12-20=0, כלומר y=8y=8 ו-A(4,8)A(4,8).

הרדיוס לנקודת ההשקה מאונך למשיק. שיפוע ℓ1\ell_1 הוא 34\frac34, ולכן שיפוע הרדיוס MAMA הוא −43-\frac43:

MA: y−8=−43(x−4)MA:\ y-8=-\frac43(x-4)

המרכז נמצא במרחקים שווים משני הישרים שהמעגל משיק להם, ולכן הוא על אחד מחוצי הזווית מסעיף א.

הישר y=−12xy=-\frac12x אינו עובר ברביע הראשון (לכל x>0x>0 מתקבל y<0y<0), ולכן המרכז על y=2x+10y=2x+10:

2x+10−8=−43(x−4) ⇒ 6x+6=−4x+16 ⇒ x=1, y=122x+10-8=-\frac43(x-4)\ \Rightarrow\ 6x+6=-4x+16\ \Rightarrow\ x=1,\ y=12

בדיקה: MA=32+42=5MA=\sqrt{3^2+4^2}=5, והמרחק מ-MM לישר x=−4x=-4 הוא 1+4=51+4=5.

טעות נפוצה: לחתוך את MAMA עם חוצה הזווית y=−12xy=-\frac12x - מתקבלת הנקודה (16,−8)(16,-8) שברביע הרביעי, ולא המרכז המבוקש.

סעיף ג

תשובה:

לא. המשיק לפרבולה y2=16xy^2=16x ב-A הוא y=x+4y=x+4 (שיפוע 1), ושיפוע ℓ1\ell_1 הוא 34\frac34.

לפרבולה הקנונית y2=2pxy^2=2px המדריך הוא x=−p2x=-\frac p2. כאן −p2=−4-\frac p2=-4, ולכן p=8p=8:

y2=16xy^2=16x

הנקודה A(4,8)A(4,8) על הפרבולה: 82=64=16⋅48^2=64=16\cdot4.

משוואת המשיק לפרבולה y2=2pxy^2=2px בנקודה (x0,y0)(x_0,y_0) שעליה היא y0y=p(x+x0)y_0y=p(x+x_0):

8y=8(x+4) ⇒ y=x+48y=8(x+4)\ \Rightarrow\ y=x+4

שיפוע המשיק הוא 1, ושיפוע ℓ1\ell_1 הוא 34\frac34. שני ישרים שונים עוברים ב-A, ולכן ℓ1\ell_1 אינו משיק לפרבולה ב-A (הוא חותך אותה).

טעות נפוצה: לקבוע p=4p=4 מהמדריך x=−4x=-4 ולקבל y2=8xy^2=8x - המדריך נמצא במרחק p2\frac p2 מהראשית, ולכן p=8p=8.

סעיף ד

תשובה:

(x−12)2+y2=128(x-12)^2+y^2=128

הפרבולה סימטרית לציר ה-xx. מעגל המשיק לה בשתי נקודות סימטרי גם הוא לציר, ולכן מרכזו על ציר ה-xx ונקודת ההשקה השנייה היא (4,−8)(4,-8).

במעגל המשיק לעקום, הרדיוס לנקודת ההשקה מאונך למשיק המשותף - כלומר המרכז על הנורמל לפרבולה ב-A.

שיפוע המשיק ב-A הוא 1 (סעיף ג), ולכן שיפוע הנורמל −1-1:

y−8=−(x−4) ⇒ y=−x+12y-8=-(x-4)\ \Rightarrow\ y=-x+12

חיתוך עם ציר ה-xx (y=0y=0): x=12x=12. המרכז (12,0)(12,0).

R2=(12−4)2+(0−8)2=64+64=128R^2=(12-4)^2+(0-8)^2=64+64=128

המעגל: (x−12)2+y2=128(x-12)^2+y^2=128.

בדיקה: הצבת y2=16xy^2=16x נותנת x2−8x+16=0x^2-8x+16=0, כלומר (x−4)2=0(x-4)^2=0 - שורש כפול, השקה.

טעות נפוצה: לשים את המרכז על הישר המאונך ל-ℓ1\ell_1 ב-A (כמו בסעיף ב) - ℓ1\ell_1 אינו המשיק לפרבולה, ולכן מתקבל מעגל שחותך את הפרבולה ולא משיק לה.

שאלה 2 · וקטורים בתיבה: נקודה על אלכסון, הקבלה לבסיס ואנך למישור

נתונה תיבה ABCDA′B′C′D′ABCDA'B'C'D' שהבסיס שלה, ABCDABCD, הוא מלבן (ראו סרטוט). הנקודה EE נמצאת על המקצוע DD′DD' כך ש-DE:ED′=3:2DE:ED'=3:2, הנקודה FF נמצאת על האלכסון BD′BD' ומתקיים: BF→=t⋅BD′→\overrightarrow{BF}=t\cdot\overrightarrow{BD'}, 0<t<10<t<1 הוא פרמטר. נסמן: AB→=u‾\overrightarrow{AB}=\underline u, AD→=v‾\overrightarrow{AD}=\underline v, AA′→=w‾\overrightarrow{AA'}=\underline w.

ABCDA'B'C'D'EF
א.

הביעו את הווקטורים BD′→\overrightarrow{BD'} ו-FE→\overrightarrow{FE} באמצעות: u‾\underline u, v‾\underline v, w‾\underline w ו-tt, אם יש צורך.

נתון כי FEFE מקביל למישור הבסיס ABCDABCD.

ב.

מצאו את tt.

הנקודה CC היא ראשית הצירים. הנקודה BB נמצאת על ציר ה-xx בכיוון החיובי שלו, והנקודה DD נמצאת על ציר ה-yy בכיוון החיובי שלו. נתון: F(4,12,18)F(4,12,18).

ג.

מצאו את ∣u‾∣|\underline u|, ∣v‾∣|\underline v|, ∣w‾∣|\underline w|.

מן הנקודה FF העבירו ישר המאונך למישור EFBDEFBD. ישר זה חותך את הפאה CDD′C′CDD'C' בנקודה PP.

ד.

מצאו את שיעורי הנקודה PP.

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

BD′→=−u‾+v‾+w‾\overrightarrow{BD'}=-\underline u+\underline v+\underline w, FE→=(t−1)u‾+(1−t)v‾+(35−t)w‾\overrightarrow{FE}=(t-1)\underline u+(1-t)\underline v+\left(\frac35-t\right)\underline w

הולכים מ-BB ל-D′D' לאורך מקצועות: חוזרים מ-BB ל-AA, מ-AA ל-DD, ועולים מ-DD ל-D′D'. בתיבה DD′→=AA′→=w‾\overrightarrow{DD'}=\overrightarrow{AA'}=\underline w:

BD′→=BA→+AD→+DD′→=−u‾+v‾+w‾\overrightarrow{BD'}=\overrightarrow{BA}+\overrightarrow{AD}+\overrightarrow{DD'}=-\underline u+\underline v+\underline w

DE:ED′=3:2DE:ED'=3:2, כלומר DEDE הוא 35\frac35 מהמקצוע DD′DD': DE→=35w‾\overrightarrow{DE}=\frac35\underline w.

מ-FF חוזרים ל-BB (FB→=−t⋅BD′→\overrightarrow{FB}=-t\cdot\overrightarrow{BD'}), ומשם הולכים ל-AA, ל-DD ול-EE:

FE→=FB→+BA→+AD→+DE→=−t(−u‾+v‾+w‾)−u‾+v‾+35w‾\overrightarrow{FE}=\overrightarrow{FB}+\overrightarrow{BA}+\overrightarrow{AD}+\overrightarrow{DE}=-t(-\underline u+\underline v+\underline w)-\underline u+\underline v+\frac35\underline w
=(t−1)u‾+(1−t)v‾+(35−t)w‾=(t-1)\underline u+(1-t)\underline v+\left(\frac35-t\right)\underline w

טעות נפוצה: לכתוב DE→=32w‾\overrightarrow{DE}=\frac32\underline w (היחס 3:23:2 כשבר) - DEDE הוא 3 חלקים מתוך 5 של המקצוע כולו, ולכן 35w‾\frac35\underline w.

סעיף ב

תשובה:

t=35t=\frac35

u‾\underline u ו-v‾\underline v נמצאים במישור הבסיס, ו-w‾\underline w יוצא ממנו. שלושת הווקטורים אינם במישור אחד, ולכן ההצגה של FE→\overrightarrow{FE} באמצעותם יחידה.

וקטור מקביל למישור הבסיס הוא צירוף של u‾\underline u ו-v‾\underline v בלבד, ולכן המקדם של w‾\underline w חייב להתאפס:

35−t=0⇒t=35\frac35-t=0\quad\Rightarrow\quad t=\frac35

(בדיקה: אז FF נמצאת בגובה 35\frac35 מהתיבה - בדיוק בגובה של EE.)

טעות נפוצה: לאפס את המקדם של u‾\underline u או של v‾\underline v ולקבל t=1t=1 - דווקא הרכיב בכיוון w‾\underline w, היוצא מהבסיס, צריך להתאפס.

סעיף ג

תשובה:

∣u‾∣=20|\underline u|=20, ∣v‾∣=10|\underline v|=10, ∣w‾∣=30|\underline w|=30

הצלע CBCB על ציר xx ושווה ל-ADAD, ולכן B(∣v‾∣,0,0)B(|\underline v|,0,0). הצלע CDCD על ציר yy ושווה ל-ABAB, ולכן D(0,∣u‾∣,0)D(0,|\underline u|,0). המקצוע DD′DD' מקביל לציר zz: D′(0,∣u‾∣,∣w‾∣)D'(0,|\underline u|,|\underline w|).

לפי סעיף ב, t=35t=\frac35:

F=B+35(D′−B)=(∣v‾∣−35∣v‾∣, 35∣u‾∣, 35∣w‾∣)=(25∣v‾∣, 35∣u‾∣, 35∣w‾∣)F=B+\frac35\left(D'-B\right)=\left(|\underline v|-\frac35|\underline v|,\ \frac35|\underline u|,\ \frac35|\underline w|\right)=\left(\frac25|\underline v|,\ \frac35|\underline u|,\ \frac35|\underline w|\right)

משווים ל-F(4,12,18)F(4,12,18):

25∣v‾∣=4⇒∣v‾∣=10,35∣u‾∣=12⇒∣u‾∣=20,35∣w‾∣=18⇒∣w‾∣=30\frac25|\underline v|=4\Rightarrow|\underline v|=10,\qquad\frac35|\underline u|=12\Rightarrow|\underline u|=20,\qquad\frac35|\underline w|=18\Rightarrow|\underline w|=30

טעות נפוצה: לקשר את ∣u‾∣|\underline u| לשיעור ה-xx (כאילו ABAB על ציר xx) ולקבל ∣u‾∣=10|\underline u|=10, ∣v‾∣=20|\underline v|=20 - על ציר xx נמצאת CBCB, שאורכה ∣v‾∣|\underline v|.

סעיף ד

תשובה:

P(0,10,18)P(0,10,18)

מסעיף ג: B(10,0,0)B(10,0,0), D(0,20,0)D(0,20,0), ו-DE=35⋅30=18DE=\frac35\cdot30=18, ולכן E(0,20,18)E(0,20,18).

שני וקטורים במישור: DB→=(10,−20,0)\overrightarrow{DB}=(10,-20,0), DE→=(0,0,18)\overrightarrow{DE}=(0,0,18). נורמל n‾=(a,b,c)\underline n=(a,b,c) מאונך לשניהם:

10a−20b=0,18c=0⇒n‾=(2,1,0)10a-20b=0,\qquad18c=0\quad\Rightarrow\quad\underline n=(2,1,0)

משוואת המישור 2x+y+d=02x+y+d=0, ומהצבת BB: 20+d=020+d=0, כלומר 2x+y=202x+y=20. (בדיקה: FF: 8+12=208+12=20.)

הישר דרך FF בכיוון הנורמל: x‾=(4,12,18)+s(2,1,0)\underline x=(4,12,18)+s(2,1,0).

הפאה CDD′C′CDD'C' עוברת דרך C(0,0,0)C(0,0,0), D(0,20,0)D(0,20,0) ו-C′(0,0,30)C'(0,0,30), ולכן נמצאת במישור x=0x=0:

4+2s=0⇒s=−2⇒P=(4−4, 12−2, 18)=(0,10,18)4+2s=0\Rightarrow s=-2\Rightarrow P=(4-4,\ 12-2,\ 18)=(0,10,18)

0≤10≤200\le10\le20 ו-0≤18≤300\le18\le30, ולכן PP אכן על הפאה.

טעות נפוצה: לזהות את הפאה CDD′C′CDD'C' עם המישור y=0y=0 - שם נמצאות CC, BB ו-C′C'; הנקודה שמתקבלת, (−20,0,18)(-20,0,18), בכלל מחוץ לתיבה.

שאלה 3 · מקום גאומטרי של z², שורשי היחידה ומצולע מסובב

z=x+iyz=x+iy הוא מספר מרוכב (xx ו-yy הם מספרים ממשיים).

א(1).

הראו כי משוואת המקום הגאומטרי של כל הנקודות במישור גאוס המקיימות: ∣z2−3i∣=∣z2+5i∣|z^2-3i|=|z^2+5i|, היא: y=−12xy=-\frac{1}{2x}.

א(2).

תנו דוגמה למספר מרוכב הנמצא על המקום הגאומטרי הזה.

ב.

פתרו את המשוואה: z6=1z^6=1.

פתרונות המשוואה שמצאתם בסעיף ב מייצגים את קודקודיו של מצולע I. המקום הגאומטרי שמצוין בתת סעיף א(1) חותך ברביע הרביעי את המעגל החוסם את מצולע I בנקודה A.

ג.

מצאו את שיעורי הנקודה A.

הנקודה A היא קודקוד של מצולע משוכלל אחר החסום באותו מעגל, מצולע II. נתון: מספר הקודקודים של מצולע II שווה למספר הקודקודים של מצולע I.

ד.

מצאו את המספרים המרוכבים המייצגים את כל הקודקודים של מצולע II.

נסמן: w=r⋅cisαw=r\cdot\text{cis}\alpha, 0<α<60∘0<\alpha<60^\circ. כופלים את כל המספרים המייצגים את קודקודי מצולע I במספר ww, כך שקודקודי מצולע I מתלכדים עם קודקודי מצולע II.

ה.

מצאו את ww.

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א(1)

תשובה:

∣z2−3i∣=∣z2+5i∣  ⟺  (2xy−3)2=(2xy+5)2  ⟺  xy=−12|z^2-3i|=|z^2+5i|\iff(2xy-3)^2=(2xy+5)^2\iff xy=-\frac12, כלומר y=−12xy=-\frac1{2x}

מחשבים את z2z^2 בהצגה אלגברית:

z2=(x+iy)2=x2−y2+2xyiz^2=(x+iy)^2=x^2-y^2+2xyi

לכן z2−3i=(x2−y2)+(2xy−3)iz^2-3i=(x^2-y^2)+(2xy-3)i ו-z2+5i=(x2−y2)+(2xy+5)iz^2+5i=(x^2-y^2)+(2xy+5)i.

שני הערכים המוחלטים שווים, ולכן גם ריבועיהם:

(x2−y2)2+(2xy−3)2=(x2−y2)2+(2xy+5)2(x^2-y^2)^2+(2xy-3)^2=(x^2-y^2)^2+(2xy+5)^2

החלק הממשי מצטמצם: (2xy−3)2=(2xy+5)2(2xy-3)^2=(2xy+5)^2.

שני ריבועים שווים כשהבסיסים שווים או נגדיים. 2xy−3=2xy+52xy-3=2xy+5 בלתי אפשרי, ולכן:

2xy−3=−(2xy+5) ⇒ 4xy=−2 ⇒ xy=−122xy-3=-(2xy+5)\ \Rightarrow\ 4xy=-2\ \Rightarrow\ xy=-\frac12

x≠0x\neq0 (אחרת xy=0xy=0), ולכן y=−12xy=-\frac1{2x}.

טעות נפוצה: לכתוב ∣z2−3i∣=∣z2∣−3|z^2-3i|=|z^2|-3 ולהפריד את הערך המוחלט - ערך מוחלט של סכום אינו סכום הערכים המוחלטים; צריך לכתוב את המספר בצורה a+bia+bi ולחשב a2+b2\sqrt{a^2+b^2}.

סעיף א(2)

תשובה:

למשל, z=1−12iz=1-\frac12i

בוחרים ערך x≠0x\neq0 ומחשבים y=−12xy=-\frac1{2x}. למשל x=1x=1: y=−12y=-\frac12.

המספר z=1−12iz=1-\frac12i. בדיקה: z2=1−14−i=34−iz^2=1-\frac14-i=\frac34-i, ואז ∣z2−3i∣=∣34−4i∣|z^2-3i|=\left|\frac34-4i\right| ו-∣z2+5i∣=∣34+4i∣|z^2+5i|=\left|\frac34+4i\right| - שווים.

טעות נפוצה: לכתוב z=1−2iz=1-2i (להציב y=−2xy=-2x במקום y=−12xy=-\frac1{2x}) - אז xy=−2xy=-2 והמספר אינו על המקום הגאומטרי.

סעיף ב

תשובה:

cis0∘\text{cis}0^\circ, cis60∘\text{cis}60^\circ, cis120∘\text{cis}120^\circ, cis180∘\text{cis}180^\circ, cis240∘\text{cis}240^\circ, cis300∘\text{cis}300^\circ

נכתוב 1=cis0∘1=\text{cis}0^\circ ונחפש z=r cisθz=r\,\text{cis}\theta. לפי משפט דה-מואבר z6=r6cis6θz^6=r^6\text{cis}6\theta.

r6=1r^6=1, ולכן r=1r=1; 6θ=0∘+360∘k6\theta=0^\circ+360^\circ k, כלומר:

θ=60∘k,k=0,1,…,5\theta=60^\circ k,\quad k=0,1,\dots,5

הפתרונות: cis0∘\text{cis}0^\circ, cis60∘\text{cis}60^\circ, cis120∘\text{cis}120^\circ, cis180∘\text{cis}180^\circ, cis240∘\text{cis}240^\circ, cis300∘\text{cis}300^\circ.

טעות נפוצה: למצוא רק את הפתרונות הממשיים z=±1z=\pm1 - למשוואה ממעלה 6 יש 6 פתרונות מרוכבים.

סעיף ג

תשובה:

A(22,−22)A\left(\frac{\sqrt2}{2},-\frac{\sqrt2}{2}\right)

כל הפתרונות בעלי מודול 1, ולכן המעגל החוסם הוא מעגל היחידה: x2+y2=1x^2+y^2=1.

A מקיימת גם xy=−12xy=-\frac12. נחבר את המשוואה הראשונה לפעמיים השנייה:

x2+2xy+y2=1−1=0 ⇒ (x+y)2=0 ⇒ y=−xx^2+2xy+y^2=1-1=0\ \Rightarrow\ (x+y)^2=0\ \Rightarrow\ y=-x

הצבה ב-xy=−12xy=-\frac12: −x2=−12-x^2=-\frac12, x=±22x=\pm\frac{\sqrt2}2. ברביע הרביעי x>0x>0, y<0y<0:

A(22,−22)A\left(\frac{\sqrt2}2,-\frac{\sqrt2}2\right)

טעות נפוצה: לשכוח את הסימן ולכתוב A(22,22)A\left(\frac{\sqrt2}2,\frac{\sqrt2}2\right) - אז xy=+12xy=+\frac12 והנקודה אינה על המקום הגאומטרי.

סעיף ד

תשובה:

cis15∘\text{cis}15^\circ, cis75∘\text{cis}75^\circ, cis135∘\text{cis}135^\circ, cis195∘\text{cis}195^\circ, cis255∘\text{cis}255^\circ, cis315∘=cis(−45∘)\text{cis}315^\circ=\text{cis}(-45^\circ)

הצגה קוטבית של A: ∣A∣=1|A|=1, והזווית ברביע הרביעי שבה cos⁡θ=22\cos\theta=\frac{\sqrt2}2, sin⁡θ=−22\sin\theta=-\frac{\sqrt2}2 היא 315∘315^\circ. כלומר A=cis315∘A=\text{cis}315^\circ.

מצולע II הוא משושה משוכלל החסום במעגל היחידה, ולכן הזווית בין קודקודים סמוכים היא 360∘6=60∘\frac{360^\circ}6=60^\circ.

מוסיפים 60∘60^\circ שוב ושוב (ומורידים 360∘360^\circ כשצריך):

315∘, 15∘, 75∘, 135∘, 195∘, 255∘315^\circ,\ 15^\circ,\ 75^\circ,\ 135^\circ,\ 195^\circ,\ 255^\circ

הקודקודים: cis15∘\text{cis}15^\circ, cis75∘\text{cis}75^\circ, cis135∘\text{cis}135^\circ, cis195∘\text{cis}195^\circ, cis255∘\text{cis}255^\circ, cis315∘\text{cis}315^\circ.

טעות נפוצה: לקחת לארגומנט של A את arctan⁡yx=−45∘\arctan\frac yx=-45^\circ ולהוסיף 90∘90^\circ בכל פעם (כמו בריבוע) - במשושה ההפרש הוא 60∘60^\circ.

סעיף ה

תשובה:

w=cis15∘w=\text{cis}15^\circ

כפל ב-w=r cisαw=r\,\text{cis}\alpha מסובב כל נקודה בזווית α\alpha סביב הראשית ומותח את המרחק שלה מהראשית פי rr.

קודקודי I וקודקודי II נמצאים על אותו מעגל היחידה, ולכן אין מתיחה: r=1r=1.

הקודקוד cis0∘\text{cis}0^\circ של I צריך לעבור לקודקוד של II: α∈{15∘,75∘,… }\alpha\in\{15^\circ,75^\circ,\dots\}. בתחום 0<α<60∘0<\alpha<60^\circ רק α=15∘\alpha=15^\circ.

בדיקה: cis(60∘k)⋅cis15∘=cis(15∘+60∘k)\text{cis}(60^\circ k)\cdot\text{cis}15^\circ=\text{cis}(15^\circ+60^\circ k) - בדיוק קודקודי II.

w=cis15∘w=\text{cis}15^\circ

טעות נפוצה: להקטין את הארגומנט של A, 315∘315^\circ, בכפולות של 90∘90^\circ (כמו בריבוע) ולקבל w=cis45∘w=\text{cis}45^\circ - המצולע הוא משושה, וסיבוב שמעביר אותו על עצמו הוא בכפולות של 60∘60^\circ: 315∘−300∘=15∘315^\circ-300^\circ=15^\circ.

שאלה 4 · פונקציה מעריכית מנגזרתה: פרמטר מנקודת פיתול, חקירה וגרפים של 1/f' ושל eh

f(x)f(x) היא פונקציה המוגדרת לכל xx, ו-f′(x)f'(x) היא פונקציית הנגזרת שלה, המוגדרת גם היא לכל xx. נתון: f′(x)=−2x⋅e−x2af'(x)=-2x\cdot e^{-\frac{x^2}{a}}, aa הוא פרמטר. לפונקציה f(x)f(x) יש נקודת פיתול בנקודה שבה: x=2x=\sqrt2.

הגרפים I-IV (לסעיף ד):

גרף I
גרף II
גרף III
גרף IV
א.

מצאו את aa.

נתון: f(0)=af(0)=a.

ב.

מצאו את הפונקציה f(x)f(x).

ג(1).

האם הפונקציה f(x)f(x) היא זוגית או אי זוגית? נמקו את תשובתכם.

ג(2).

מצאו את משוואות האסימפטוטות המאונכות לצירים של הפונקציה f(x)f(x) (אם יש כאלה).

ג(3).

מצאו את שיעורי נקודת הקיצון של הפונקציה f(x)f(x), וקבעו את סוגה.

ג(4).

סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה f(x)f(x).

נתונות הפונקציות: m(x)=eh(x)m(x)=e^{h(x)}, h(x)=1f′(x)h(x)=\frac{1}{f'(x)}. שלושה מבין הגרפים I-IV שבראש השאלה מתארים את הפונקציות: m(x)m(x), h(x)h(x), f′(x)f'(x).

ד.

התאימו לכל פונקציה את הגרף המתאר אותה.

ה(1).

מצאו את תחומי הירידה של הפונקציה m(x)m(x).

ה(2).

קבעו אם הביטוי: ∫12h(x)⋅m(x)dx\int_1^2 h(x)\cdot m(x)dx חיובי או שלילי. נמקו את קביעתכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

a=4a=4

גוזרים את f′(x)f'(x) לפי כלל המכפלה, ואת e−x2ae^{-\frac{x^2}a} לפי כלל השרשרת (הנגזרת של המעריך היא −2xa-\frac{2x}a):

f′′(x)=−2e−x2a+(−2x)⋅(−2xa)e−x2a=e−x2a(−2+4x2a)f''(x)=-2e^{-\frac{x^2}a}+(-2x)\cdot\left(-\frac{2x}a\right)e^{-\frac{x^2}a}=e^{-\frac{x^2}a}\left(-2+\frac{4x^2}a\right)

בנקודת פיתול f′′=0f''=0. e−x2a>0e^{-\frac{x^2}a}>0, ולכן הסוגריים מתאפסים ב-x=2x=\sqrt2:

−2+4⋅2a=0 ⇒ a=4-2+\frac{4\cdot2}a=0\ \Rightarrow\ a=4

בדיקה: f′′=e−x24(x2−2)f''=e^{-\frac{x^2}4}(x^2-2) מחליפה סימן ב-x=2x=\sqrt2, ולכן זו אכן נקודת פיתול.

טעות נפוצה: לגזור את e−x2ae^{-\frac{x^2}a} כאילו הייתה exe^x ולקבל f′′=−2e−x2a−2xe−x2af''=-2e^{-\frac{x^2}a}-2xe^{-\frac{x^2}a} - בלי הנגזרת הפנימית −2xa-\frac{2x}a הפרמטר לא נשאר במשוואה.

סעיף ב

תשובה:

f(x)=4e−x24f(x)=4e^{-\frac{x^2}{4}}

f′(x)=−2xe−x24f'(x)=-2xe^{-\frac{x^2}4}. הנגזרת של המעריך −x24-\frac{x^2}4 היא −x2-\frac x2, ולכן −2x=4⋅(−x2)-2x=4\cdot\left(-\frac x2\right) - האינטגרנד הוא 4 כפול "נגזרת פנימית כפול ee בחזקת הפונקציה הפנימית":

f(x)=∫−2xe−x24dx=4e−x24+Cf(x)=\int-2xe^{-\frac{x^2}4}dx=4e^{-\frac{x^2}4}+C

f(0)=a=4f(0)=a=4: 4e0+C=44e^0+C=4, ולכן C=0C=0.

f(x)=4e−x24f(x)=4e^{-\frac{x^2}4}

טעות נפוצה: לכתוב f(x)=−2e−x24+Cf(x)=-2e^{-\frac{x^2}4}+C (לשמור את המקדם −2-2) - גוזרים בחזרה: (−2e−x24)′=xe−x24\left(-2e^{-\frac{x^2}4}\right)'=xe^{-\frac{x^2}4}, ולא f′(x)f'(x).

סעיף ג(1)

תשובה:

זוגית: f(−x)=f(x)f(-x)=f(x).

f(−x)=4e−(−x)24=4e−x24=f(x)f(-x)=4e^{-\frac{(-x)^2}4}=4e^{-\frac{x^2}4}=f(x)

לכל xx מתקיים f(−x)=f(x)f(-x)=f(x), ולכן ff זוגית (הגרף סימטרי לציר ה-yy).

טעות נפוצה: להסיק שהפונקציה אי-זוגית כי הנגזרת −2xe−x24-2xe^{-\frac{x^2}4} אי-זוגית - הנגזרת של פונקציה זוגית היא אי-זוגית; בודקים את ff עצמה.

סעיף ג(2)

תשובה:

y=0y=0

ff מוגדרת ורציפה לכל xx, ולכן אין אסימפטוטה אנכית.

כש-x→±∞x\to\pm\infty: −x24→−∞-\frac{x^2}4\to-\infty, ולכן e−x24→0e^{-\frac{x^2}4}\to0 ו-f(x)→0f(x)\to0.

האסימפטוטה: y=0y=0 (בשני הצדדים).

טעות נפוצה: לחשוב ש-e−x24→∞e^{-\frac{x^2}4}\to\infty כש-x→−∞x\to-\infty (כמו e−xe^{-x}) ולענות שהאסימפטוטה y=0y=0 קיימת רק מימין - המעריך −x24-\frac{x^2}4 שלילי בשני הכיוונים, ולכן f→0f\to0 גם כש-x→−∞x\to-\infty.

סעיף ג(3)

תשובה:

(0,4)(0,4) מקסימום.

f′(x)=−2xe−x24f'(x)=-2xe^{-\frac{x^2}4}. e−x24>0e^{-\frac{x^2}4}>0, ולכן f′=0f'=0 רק כש-x=0x=0.

הסימן של f′f' הוא הסימן של −2x-2x: חיובי ל-x<0x<0 ושלילי ל-x>0x>0 - הפונקציה עולה ואחר כך יורדת.

f(0)=4f(0)=4: נקודת מקסימום (0,4)(0,4).

טעות נפוצה: לקרוא את הסימן של −2x-2x הפוך (חיובי עבור x>0x>0) ולקבוע "(0,4)(0,4) מינימום" - עבור x<0x<0 הנגזרת חיובית ועבור x>0x>0 שלילית, כלומר עלייה ואחריה ירידה: מקסימום.

סעיף ג(4)

תשובה:

גרף "פעמון" סימטרי לציר ה-yy: מקסימום ב-(0,4)(0,4), ירידה לשני הצדדים, שואף ל-0 (אסימפטוטה y=0y=0), כולו מעל ציר ה-xx, נקודות פיתול ב-x=±2x=\pm\sqrt2.

מאחדים את החקירה: f>0f>0 לכל xx (גרף מעל ציר ה-xx), מקסימום (0,4)(0,4), עולה ל-x<0x<0 ויורדת ל-x>0x>0, ושואפת ל-0 בשני הקצוות.

הגרף סימטרי לציר ה-yy (זוגית), ויש לו נקודות פיתול ב-x=±2x=\pm\sqrt2 (בגובה 4e−12≈2.434e^{-\frac12}\approx2.43), שבהן הוא עובר מקמירות כלפי מטה לקמירות כלפי מעלה.

הצורה: "פעמון" שפסגתו ב-(0,4)(0,4) ושני "זנבות" המתקרבים לציר ה-xx.

טעות נפוצה: לסרטט את הזנבות חוצים את ציר ה-xx - f(x)>0f(x)>0 לכל xx, והגרף רק מתקרב לציר.

סעיף ד

תשובה:

גרף I: h(x)h(x), גרף III: f′(x)f'(x), גרף IV: m(x)m(x).

f′(x)=−2xe−x24f'(x)=-2xe^{-\frac{x^2}4} מוגדרת לכל xx, עוברת בראשית, חיובית ל-x<0x<0, שלילית ל-x>0x>0 ושואפת ל-0 בשני הקצוות: גרף III.

h=1f′h=\frac1{f'} אינה מוגדרת ב-x=0x=0 (שם f′=0f'=0), ולכן לגרף שלה שני ענפים. הסימן שלה כסימן f′f': חיובית משמאל, שלילית מימין. כש-f′→0f'\to0 (ב-0 ובאינסוף) ∣h∣→∞|h|\to\infty: גרף I.

m=eh>0m=e^h>0 לכל x≠0x\neq0. משמאל h→+∞h\to+\infty בשני קצות הענף, ולכן m→∞m\to\infty. מימין h→−∞h\to-\infty בשני הקצוות, ולכן m→0m\to0, והענף נשאר מתחת ל-1 (כי h<0h<0): גרף IV, עם נקודה ריקה בראשית.

גרף II (חיובי ומוגדר לכל xx, שואף לקבוע) אינו מתאר אף אחת מהשלוש - הוא דומה ל-ef′(x)e^{f'(x)}.

טעות נפוצה: לבחור לגרף של mm את גרף II כי גם הוא חיובי - mm אינה מוגדרת ב-x=0x=0 (כמו hh), ולכן לגרף שלה חייבים להיות שני ענפים.

סעיף ה(1)

תשובה:

ירידה: x<−2x<-\sqrt2 או 2<x\sqrt2<x.

m′(x)=h′(x)eh(x)m'(x)=h'(x)e^{h(x)}, ו-eh(x)>0e^{h(x)}>0, ולכן mm יורדת בדיוק היכן ש-hh יורדת.

h(x)=1−2xe−x24=−ex242xh(x)=\frac1{-2xe^{-\frac{x^2}4}}=-\frac{e^{\frac{x^2}4}}{2x}. נגזרת מנה:

h′(x)=−x2ex24⋅2x−2ex244x2=−ex24(x2−2)4x2h'(x)=-\frac{\frac x2e^{\frac{x^2}4}\cdot2x-2e^{\frac{x^2}4}}{4x^2}=-\frac{e^{\frac{x^2}4}(x^2-2)}{4x^2}

ex24>0e^{\frac{x^2}4}>0 ו-4x2>04x^2>0, ולכן h′<0h'<0 כאשר x2−2>0x^2-2>0, כלומר x<−2x<-\sqrt2 או x>2x>\sqrt2.

תחומי הירידה של mm: x<−2x<-\sqrt2 או 2<x\sqrt2<x.

טעות נפוצה: לשכוח את המינוס של f′f' ולעבוד עם h=ex242xh=\frac{e^{\frac{x^2}4}}{2x} - אז h′h' שלילית ב-∣x∣<2|x|<\sqrt2, ומתקבלת "ירידה" ב-−2<x<0-\sqrt2<x<0 וב-0<x<20<x<\sqrt2, ההפך מהתשובה.

סעיף ה(2)

תשובה:

שלילי.

בקטע [1,2][1,2]: x>0x>0, ולכן f′(x)<0f'(x)<0 ו-h(x)=1f′(x)<0h(x)=\frac1{f'(x)}<0.

m(x)=eh(x)>0m(x)=e^{h(x)}>0 לכל xx.

המכפלה h(x)⋅m(x)<0h(x)\cdot m(x)<0 בכל הקטע, ו-1<21<2, ולכן האינטגרל שלילי.

טעות נפוצה: לקבוע "חיובי" כי mm חיובית - הסימן של האינטגרנד הוא סימן המכפלה, ו-hh שלילית בקטע.

שאלה 5 · חקירת פונקציה לוגריתמית, הפונקציה ln(-f) והשוואת אינטגרלים

נתונה הפונקציה: f(x)=1−ln⁡xln⁡xf(x)=\frac{1-\ln x}{\ln x}.

א(1).

מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה f(x)f(x).

א(2).

מצאו את משוואות האסימפטוטות המאונכות לצירים של הפונקציה f(x)f(x).

א(3).

מצאו את תחומי העלייה והירידה של הפונקציה f(x)f(x) (אם יש כאלה).

א(4).

סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה f(x)f(x).

נתונה הפונקציה: g(x)=ln⁡(−f(x))g(x)=\ln(-f(x)).

ב(1).

מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה g(x)g(x).

ב(2).

מצאו את משוואות האסימפטוטות המאונכות לצירים של הפונקציה g(x)g(x).

ב(3).

מצאו את תחומי החיוביות והשליליות של הפונקציה g(x)g(x).

ב(4).

סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה g(x)g(x).

נסמן ב-aa את שיעור ה-xx של נקודת החיתוך של גרף הפונקציה f(x)f(x) וגרף הפונקציה g(x)g(x).

ג.

מבין הביטויים I-III קבעו איזה ביטוי הוא הגדול ביותר ואיזה ביטוי הוא הקטן ביותר (אין צורך למצוא את הערך של aa). נמקו את תשובתכם.

I. ∫a+1a+2(g(x)−f(x))dx\int_{a+1}^{a+2}(g(x)-f(x))dx

II. ∫a+3a+4(g(x)−f(x))dx\int_{a+3}^{a+4}(g(x)-f(x))dx

III. המספר 1.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א(1)

תשובה:

0<x≠10<x\ne1

ln⁡x\ln x מוגדר רק עבור x>0x>0.

ln⁡x\ln x נמצא במכנה, ולכן ln⁡x≠0\ln x\neq0, כלומר x≠1x\neq1.

תחום ההגדרה: x>0x>0, x≠1x\neq1.

טעות נפוצה: לפסול את x=0x=0 בגלל המכנה ולכתוב "x≠0x\neq0" - המכנה מתאפס ב-x=1x=1, ו-x≤0x\le0 נפסל בגלל הלוגריתם.

סעיף א(2)

תשובה:

x=1x=1, y=−1y=-1

נפרק: f(x)=1ln⁡x−1f(x)=\frac1{\ln x}-1.

כש-x→1x\to1, ln⁡x→0\ln x\to0 ו-1ln⁡x→±∞\frac1{\ln x}\to\pm\infty: אסימפטוטה אנכית x=1x=1 (משמאל f→−∞f\to-\infty, מימין f→+∞f\to+\infty).

כש-x→∞x\to\infty, ln⁡x→∞\ln x\to\infty ולכן f→−1f\to-1: אסימפטוטה אופקית y=−1y=-1.

כש-x→0+x\to0^+, ln⁡x→−∞\ln x\to-\infty ולכן גם שם f→−1f\to-1 - אבל זו קצה תחום ההגדרה: הגרף מתחיל בנקודה ריקה (0,−1)(0,-1), ואין אסימפטוטה אנכית ב-x=0x=0.

טעות נפוצה: לכתוב אסימפטוטה x=0x=0 כי ln⁡x\ln x "מתפוצץ" ליד 0 - כאן ln⁡x\ln x במכנה, ולכן 1ln⁡x→0\frac1{\ln x}\to0 והפונקציה שואפת למספר סופי.

סעיף א(3)

תשובה:

ירידה: 0<x<10<x<1 או 1<x1<x. עלייה: אין.

f(x)=(ln⁡x)−1−1f(x)=(\ln x)^{-1}-1, ולפי כלל השרשרת:

f′(x)=−1ln⁡2x⋅1x=−1xln⁡2xf'(x)=-\frac1{\ln^2x}\cdot\frac1x=-\frac1{x\ln^2x}

בתחום ההגדרה x>0x>0 ו-ln⁡2x>0\ln^2x>0, ולכן f′(x)<0f'(x)<0 תמיד.

הפונקציה יורדת בכל אחד מהתחומים 0<x<10<x<1 ו-x>1x>1, ואין תחומי עלייה.

טעות נפוצה: לכתוב "יורדת לכל x>0x>0, x≠1x\neq1" כתחום אחד - מעבר לאסימפטוטה ff קופצת מ-−∞-\infty ל-+∞+\infty, ולכן הירידה היא בשני תחומים נפרדים.

סעיף א(4)

תשובה:

סרטוט: מנקודה ריקה (0,−1)(0,-1) הגרף יורד אל −∞-\infty ליד x=1x=1 משמאל; מימין ל-x=1x=1 יורד מ-+∞+\infty, חותך את ציר ה-xx ב-x=ex=e ומתקרב ל-y=−1y=-1.

מרכזים את הנתונים: תחום 0<x≠10<x\neq1, אסימפטוטות x=1x=1, y=−1y=-1, ירידה בשני הענפים.

חיתוך עם ציר ה-xx: 1−ln⁡x=01-\ln x=0, x=ex=e. אין חיתוך עם ציר ה-yy (x=0x=0 אינו בתחום).

ענף שמאלי: מנקודה ריקה (0,−1)(0,-1) יורד אל −∞-\infty כש-x→1−x\to1^- (כולו מתחת ל-y=−1y=-1).

ענף ימני: יורד מ-+∞+\infty ליד x=1+x=1^+, עובר ב-(e,0)(e,0) ומתקרב ל-y=−1y=-1 מלמעלה.

טעות נפוצה: לצייר את הענף השמאלי מעל y=−1y=-1 - עבור 0<x<10<x<1 מתקיים 1ln⁡x<0\frac1{\ln x}<0, ולכן f<−1f<-1.

סעיף ב(1)

תשובה:

e<xe<x או 0<x<10<x<1

צריך −f(x)>0-f(x)>0, כלומר f(x)<0f(x)<0:

1−ln⁡xln⁡x<0\frac{1-\ln x}{\ln x}<0

טבלת סימנים לפי t=ln⁡xt=\ln x: המונה 1−t1-t מתאפס ב-t=1t=1, המכנה ב-t=0t=0. המנה שלילית כש-t<0t<0 או t>1t>1.

ln⁡x<0  ⟺  0<x<1\ln x<0\iff0<x<1, ו-ln⁡x>1  ⟺  x>e\ln x>1\iff x>e.

תחום ההגדרה: 0<x<10<x<1 או x>ex>e.

טעות נפוצה: לכפול את אי-השוויון ב-ln⁡x\ln x בלי לבדוק סימן ולקבל רק 1−ln⁡x<01-\ln x<0, כלומר x>ex>e - כשהמכנה שלילי כיוון אי-השוויון מתהפך, וכך הולך לאיבוד התחום 0<x<10<x<1.

סעיף ב(2)

תשובה:

y=0y=0, x=ex=e, x=1x=1

האסימפטוטות של ln⁡u\ln u מגיעות מהמקומות שבהם u→0+u\to0^+ (אז ln⁡u→−∞\ln u\to-\infty) או u→∞u\to\infty, ומגבול סופי של uu.

כש-x→e+x\to e^+: f→0−f\to0^-, כלומר −f→0+-f\to0^+ ו-g→−∞g\to-\infty. אסימפטוטה x=ex=e.

כש-x→1−x\to1^-: f→−∞f\to-\infty, כלומר −f→+∞-f\to+\infty ו-g→+∞g\to+\infty. אסימפטוטה x=1x=1.

כש-x→∞x\to\infty: f→−1f\to-1, כלומר −f→1-f\to1 ו-g→ln⁡1=0g\to\ln1=0. אסימפטוטה y=0y=0.

(כש-x→0+x\to0^+ גם כן g→0g\to0, אבל שם זו נקודה ריקה (0,0)(0,0) בקצה התחום.)

טעות נפוצה: להעתיק את האסימפטוטה y=−1y=-1 של ff ל-gg - הגבול של gg הוא ln⁡\ln של הגבול של −f-f: ln⁡1=0\ln1=0.

סעיף ב(3)

תשובה:

חיובית: 0<x<10<x<1, שלילית: e<xe<x.

ln⁡u>0  ⟺  u>1\ln u>0\iff u>1. לכן g>0  ⟺  −f>1g>0\iff-f>1:

−f(x)=1−1ln⁡x>1  ⟺  1ln⁡x<0  ⟺  ln⁡x<0  ⟺  0<x<1-f(x)=1-\frac1{\ln x}>1\iff\frac1{\ln x}<0\iff\ln x<0\iff0<x<1

בשאר התחום, x>ex>e: 0<−f<10<-f<1, ולכן g<0g<0.

חיובית: 0<x<10<x<1; שלילית: x>ex>e. (gg אינה מתאפסת.)

טעות נפוצה: לדרוש −f>0-f>0 לחיוביות - זה רק תנאי ההגדרה; ln⁡u\ln u חיובי רק כש-u>1u>1.

סעיף ב(4)

תשובה:

סרטוט: בתחום 0<x<10<x<1 הגרף עולה מנקודה ריקה (0,0)(0,0) אל +∞+\infty ליד x=1x=1; בתחום x>ex>e עולה מ-−∞-\infty ליד x=ex=e ומתקרב ל-y=0y=0 מלמטה.

g′=(−f)′−f=−f′−fg'=\frac{(-f)'}{-f}=\frac{-f'}{-f}. מסעיף א(3) f′<0f'<0, ולכן −f′>0-f'>0; בתחום ההגדרה −f>0-f>0. לכן g′>0g'>0 - gg עולה בשני הענפים.

ענף שמאלי (0<x<10<x<1): חיובי, מנקודה ריקה (0,0)(0,0) עולה אל +∞+\infty ליד האסימפטוטה x=1x=1.

ענף ימני (x>ex>e): שלילי, עולה מ-−∞-\infty ליד x=ex=e ומתקרב לציר ה-xx מלמטה.

טעות נפוצה: לצייר את gg בין x=1x=1 ל-x=ex=e - שם f>0f>0 ו-ln⁡(−f)\ln(-f) אינו מוגדר.

סעיף ג

תשובה:

הביטוי הגדול ביותר - III, הביטוי הקטן ביותר - I.

נסמן u(x)=−f(x)=1−1ln⁡xu(x)=-f(x)=1-\frac1{\ln x}. אז g=ln⁡ug=\ln u ו-−f=u-f=u, ולכן:

g(x)−f(x)=ln⁡u+ug(x)-f(x)=\ln u+u

איפה החיתוך: בתחום 0<x<10<x<1 מתקיים u>1u>1, ולכן ln⁡u+u>1>0\ln u+u>1>0 - אין חיתוך. לכן a>ea>e.

בתחום x>ex>e: ln⁡x>1\ln x>1, ולכן 0<1ln⁡x<10<\frac1{\ln x}<1 ו-0<u<10<u<1. ככל ש-xx גדל, 1ln⁡x\frac1{\ln x} קטן ו-uu גדל.

הפונקציה ln⁡u+u\ln u+u עולה ב-uu, ולכן g−fg-f עולה בתחום x>ex>e. היא מתאפסת ב-x=ax=a, ולכן חיובית לכל x>ax>a.

חסם: u<1u<1, ולכן ln⁡u<0\ln u<0 ו-ln⁡u+u<u<1\ln u+u<u<1. כלומר 0<g(x)−f(x)<10<g(x)-f(x)<1 לכל x>ax>a (זה גם המרחק בין האסימפטוטות האופקיות y=0y=0 ו-y=−1y=-1).

אינטגרל על קטע באורך 1 של פונקציה שבין 0 ל-1 נמצא בין 0 ל-1, ולכן 0<I<10<\text{I}<1 ו-0<II<10<\text{II}<1.

הפונקציה עולה, ולכן על הקטע [a+3,a+4][a+3,a+4] כל ערכיה גדולים מכל ערכיה על [a+1,a+2][a+1,a+2]: I<II\text{I}<\text{II}.

0<I<II<1=III0<\text{I}<\text{II}<1=\text{III}

הגדול ביותר III, הקטן ביותר I. (בדיקה מספרית: a≈10.08a\approx10.08, I≈0.067\text{I}\approx0.067, II≈0.133\text{II}\approx0.133.)

טעות נפוצה: להסיק ש-I הוא הגדול "כי הוא קרוב יותר לנקודת החיתוך" - ליד aa ההפרש בין הגרפים קרוב ל-0, והוא גדל ככל שמתרחקים ימינה.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.