דילוג לתוכן המרכזי

בגרות במתמטיקה 572 - חורף 2026

5 יח"ל · שאלון 035572 · תשפ"ו · 5 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

כאן תמצאו את בחינת הבגרות במתמטיקה בשאלון 572 (5 יח"ל), מועד חורף 2026 (תשפ"ו), כל 5 השאלות. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא, מוסבר צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון של השאלה.

שאלה 1 · אליפסה, מקום גאומטרי של אמצעי קטעים ומעגל המשיק לשני ישרים מקבילים

נתונה אליפסה שמשוואתה קנונית. הנקודה A(2,6)A(2,6) נמצאת על האליפסה. שיעורי המוקד הימני של האליפסה הם (25.6,0)(\sqrt{25.6},0).

א.

מצאו את משוואת האליפסה.

הנקודה B היא נקודת החיתוך של האליפסה עם החלק החיובי של ציר ה-xx. דרך הנקודה A העבירו ישר העובר דרך ראשית הצירים, הנקודה O. הנקודה C היא נקודה כלשהי על הישר AO. הנקודה P היא אמצע הקטע BC.

ב.

מצאו את משוואת המקום הגאומטרי של כל הנקודות P.

ג.

מצאו את משוואת המעגל המשיק למקום הגאומטרי שמצאתם, ומשיק לישר AO בנקודה O.

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

x264+y238.4=1\frac{x^2}{64}+\frac{y^2}{38.4}=1

משוואה קנונית של אליפסה: x2a2+y2b2=1\frac{x^2}{a^2}+\frac{y^2}{b^2}=1. המוקדים על ציר ה-xx בנקודות (±c,0)(\pm c,0), והקשר בין הפרמטרים הוא a2=b2+c2a^2=b^2+c^2.

מהמוקד הנתון: c2=25.6c^2=25.6, ולכן a2=b2+25.6a^2=b^2+25.6.

הנקודה A(2,6)A(2,6) על האליפסה, ולכן היא מקיימת את המשוואה: 4a2+36b2=1\frac{4}{a^2}+\frac{36}{b^2}=1.

נסמן t=b2t=b^2 ונציב a2=t+25.6a^2=t+25.6:

4t+25.6+36t=1\frac{4}{t+25.6}+\frac{36}{t}=1

נכפול ב-t(t+25.6)t(t+25.6):

4t+36(t+25.6)=t(t+25.6)⇒t2−14.4t−921.6=04t+36(t+25.6)=t(t+25.6)\quad\Rightarrow\quad t^2-14.4t-921.6=0
t=14.4±14.42+4⋅921.62=14.4±62.42t=\frac{14.4\pm\sqrt{14.4^2+4\cdot921.6}}{2}=\frac{14.4\pm62.4}{2}

t=38.4t=38.4 או t=−24t=-24. b2b^2 חיובי, ולכן b2=38.4b^2=38.4 ו-a2=38.4+25.6=64a^2=38.4+25.6=64.

משוואת האליפסה: x264+y238.4=1\frac{x^2}{64}+\frac{y^2}{38.4}=1.

טעות נפוצה: לכתוב b2=a2+c2b^2=a^2+c^2 (להחליף בין aa ל-bb). אז 4t+36t+25.6=1\frac{4}{t}+\frac{36}{t+25.6}=1 עם t=a2t=a^2, ומתקבל a2≈19.6a^2\approx19.6, b2≈45.2b^2\approx45.2 - אליפסה שהציר הגדול שלה על ציר ה-yy, בסתירה למוקד הנתון על ציר ה-xx.

סעיף ב

תשובה:

y=3x−12y=3x-12

הנקודה B: מציבים y=0y=0 במשוואת האליפסה: x264=1\frac{x^2}{64}=1, x=8x=8 (החלק החיובי). B(8,0)B(8,0).

השיפוע של הישר AO: m=6−02−0=3m=\frac{6-0}{2-0}=3, ולכן משוואתו y=3xy=3x.

נקודה כללית על הישר: C(t,3t)C(t,3t), כאשר tt הוא פרמטר שמשתנה כש-C זזה על הישר.

אמצע הקטע BC:

P(8+t2, 0+3t2)P\left(\frac{8+t}{2},\ \frac{0+3t}{2}\right)

נסמן x=8+t2x=\frac{8+t}{2} ו-y=3t2y=\frac{3t}{2}, ונסלק את tt: מהמשוואה הראשונה t=2x−8t=2x-8.

y=3(2x−8)2=3x−12y=\frac{3(2x-8)}{2}=3x-12

המקום הגאומטרי של הנקודות P הוא הישר y=3x−12y=3x-12 (ישר המקביל ל-AO).

טעות נפוצה: לחלק ב-2 רק את אחד השיעורים, למשל P(8+t2,3t)P\left(\frac{8+t}{2},3t\right). כך מתקבל y=6x−24y=6x-24 - ישר שאינו מקביל ל-AO.

סעיף ג

תשובה:

(x−1.8)2+(y+0.6)2=3.6(x-1.8)^2+(y+0.6)^2=3.6

הישרים y=3xy=3x ו-y=3x−12y=3x-12 מקבילים (אותו שיפוע). מעגל המשיק לשני ישרים מקבילים נמצא ביניהם, והמרחק בין הישרים הוא הקוטר שלו.

נכתוב את הישרים בצורה 3x−y=03x-y=0 ו-3x−y−12=03x-y-12=0. המרחק ביניהם:

d=∣−12−0∣32+12=1210d=\frac{|-12-0|}{\sqrt{3^2+1^2}}=\frac{12}{\sqrt{10}}

לכן הרדיוס R=610R=\frac{6}{\sqrt{10}} ו-R2=3610=3.6R^2=\frac{36}{10}=3.6.

המעגל משיק ל-AO בנקודה O, ולכן הרדיוס למשיק בנקודת ההשקה ניצב לו: המרכז על הישר הניצב ל-AO דרך O, ששיפועו −13-\frac13: y=−13xy=-\frac13x.

מרכז M(m,−m3)M\left(m,-\frac{m}{3}\right) במרחק RR מ-O:

m2+m29=3.6⇒10m29=3.6⇒m2=3.24, m=±1.8m^2+\frac{m^2}{9}=3.6\quad\Rightarrow\quad\frac{10m^2}{9}=3.6\quad\Rightarrow\quad m^2=3.24,\ m=\pm1.8

המרכז צריך להיות בין שני הישרים, בצד של הישר y=3x−12y=3x-12. עבור m=1.8m=1.8: M(1.8,−0.6)M(1.8,-0.6), ומרחקו מהישר 3x−y−12=03x-y-12=0 הוא ∣5.4+0.6−12∣10=610=R\frac{|5.4+0.6-12|}{\sqrt{10}}=\frac{6}{\sqrt{10}}=R, כנדרש. עבור m=−1.8m=-1.8 המרכז בצד השני של AO ומרחקו מהישר השני 1810\frac{18}{\sqrt{10}} - נפסל.

משוואת המעגל: (x−1.8)2+(y+0.6)2=3.6(x-1.8)^2+(y+0.6)^2=3.6.

טעות נפוצה: לקחת את המרחק בין הישרים כרדיוס (R2=14.4R^2=14.4). המעגל נוגע בשני הישרים, ולכן המרחק ביניהם הוא קוטר - הרדיוס הוא מחציתו.

שאלה 2 · תיבה במערכת צירים: מרחקים, מישור פאה, זווית בין ישרים ונפח

בסרטוט שלפניכם תיבה ABCDA′B′C′D′ABCDA'B'C'D'. נתון כי משוואת המישור A′B′C′D′A'B'C'D' היא x+4y−8z−126=0x+4y-8z-126=0, וכי B(0,7,8)B(0,7,8).

DCBAD'C'B'A'
א.

מצאו את אורך המקצוע BB′BB'.

נתון כי הצגה פרמטרית של הישר AB היא x‾=(0,7,8)+t(0,2,1)\underline{x}=(0,7,8)+t(0,2,1). אורך המקצוע AB הוא 555\sqrt5, ושיעור ה-yy של הקודקוד A הוא שלילי.

ב.

מצאו את שיעורי הקודקוד A.

ג.

מצאו את משוואת המישור ABB′A′ABB'A'.

נתונה נקודה M(k,1,5)M(k,1,5), kk הוא פרמטר חיובי. נתון כי גודל הזווית שבין הישר AB ובין הישר AM הוא 60∘60^\circ.

ד.

מצאו את הערך של kk (תוכלו להשאיר שורש בתשובתכם).

נתון כי הנקודה M נמצאת על המישור DCC′D′DCC'D'.

ה.

מצאו את נפח התיבה.

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

BB′=18BB'=18

בתיבה המקצועות הצדדיים ניצבים לבסיסים. B′B' נמצאת על המישור A′B′C′D′A'B'C'D' ו-BB′BB' ניצב לו, ולכן BB′BB' הוא המרחק של B מהמישור.

מרחק נקודה (x0,y0,z0)(x_0,y_0,z_0) מהמישור ax+by+cz+d=0ax+by+cz+d=0: ∣ax0+by0+cz0+d∣a2+b2+c2\frac{|ax_0+by_0+cz_0+d|}{\sqrt{a^2+b^2+c^2}}.

BB′=∣0+4⋅7−8⋅8−126∣1+16+64=∣−162∣9=18BB'=\frac{|0+4\cdot7-8\cdot8-126|}{\sqrt{1+16+64}}=\frac{|-162|}{9}=18

טעות נפוצה: לחשב את אורך הנורמל כ-1+4+8=13\sqrt{1+4+8}=\sqrt{13} (בלי להעלות את המקדמים בריבוע), ולקבל BB′=16213≈44.9BB'=\frac{162}{\sqrt{13}}\approx44.9. אורך הנורמל (1,4,−8)(1,4,-8) הוא 81=9\sqrt{81}=9.

סעיף ב

תשובה:

A(0,−3,3)A(0,-3,3)

A על הישר, ולכן A=(0,7+2t,8+t)A=(0,7+2t,8+t) עבור tt מסוים, ו-BA→=t(0,2,1)\overrightarrow{BA}=t(0,2,1).

אורך וקטור הכיוון: ∣(0,2,1)∣=0+4+1=5|(0,2,1)|=\sqrt{0+4+1}=\sqrt5. לכן AB=∣t∣⋅5AB=|t|\cdot\sqrt5.

∣t∣5=55⇒t=±5|t|\sqrt5=5\sqrt5\quad\Rightarrow\quad t=\pm5

t=5t=5: (0,17,13)(0,17,13) - שיעור yy חיובי, נפסל. t=−5t=-5: (0,7−10,8−5)=(0,−3,3)(0,7-10,8-5)=(0,-3,3).

A(0,−3,3)A(0,-3,3).

טעות נפוצה: להשוות את ∣t∣|t| עצמו ל-555\sqrt5, כאילו וקטור הכיוון באורך 1. מתקבל t=−55t=-5\sqrt5 והנקודה (0, 7−105, 8−55)\left(0,\ 7-10\sqrt5,\ 8-5\sqrt5\right). האורך של BA→\overrightarrow{BA} הוא ∣t∣|t| כפול אורך וקטור הכיוון 5\sqrt5.

סעיף ג

תשובה:

20x−y+2z−9=020x-y+2z-9=0

במישור ABB′A′ABB'A' יש שני כיוונים ידועים: AB, בכיוון (0,2,1)(0,2,1), ו-BB′BB', שניצב למישור A′B′C′D′A'B'C'D' ולכן בכיוון הנורמל שלו (1,4,−8)(1,4,-8).

נורמל n‾=(a,b,c)\underline n=(a,b,c) של המישור ניצב לשני הכיוונים:

2b+c=0,a+4b−8c=02b+c=0,\qquad a+4b-8c=0

מהראשונה c=−2bc=-2b, ומהשנייה a=−4b+8c=−20ba=-4b+8c=-20b. עם b=−1b=-1: n‾=(20,−1,2)\underline n=(20,-1,2).

המישור: 20x−y+2z+d=020x-y+2z+d=0. הצבת B(0,7,8)B(0,7,8): −7+16+d=0-7+16+d=0, d=−9d=-9.

20x−y+2z−9=020x-y+2z-9=0. בדיקה עם A(0,−3,3)A(0,-3,3): 3+6−9=03+6-9=0.

טעות נפוצה: לקחת את הנורמל (1,4,−8)(1,4,-8) של A′B′C′D′A'B'C'D' כנורמל של ABB′A′ABB'A', ולקבל x+4y−8z+36=0x+4y-8z+36=0 - זה מישור הבסיס ABCD (A ו-B שתיהן עליו). הפאות ניצבות זו לזו, ולכן הנורמל של אחת הוא וקטור כיוון של השנייה, לא הנורמל שלה.

סעיף ד

תשובה:

k=60=215k=\sqrt{60}=2\sqrt{15}

AM→=M−A=(k−0, 1−(−3), 5−3)=(k,4,2)\overrightarrow{AM}=M-A=(k-0,\ 1-(-3),\ 5-3)=(k,4,2). כיוון AB: (0,2,1)(0,2,1).

הזווית בין ישרים: cos⁡α=∣u‾⋅v‾∣∣u‾∣⋅∣v‾∣\cos\alpha=\frac{|\underline u\cdot\underline v|}{|\underline u|\cdot|\underline v|}:

cos⁡60∘=∣0⋅k+2⋅4+1⋅2∣5⋅k2+16+4=105k2+20\cos60^\circ=\frac{|0\cdot k+2\cdot4+1\cdot2|}{\sqrt5\cdot\sqrt{k^2+16+4}}=\frac{10}{\sqrt5\sqrt{k^2+20}}
12=105k2+20⇒5k2+20=20⇒5(k2+20)=400\frac12=\frac{10}{\sqrt5\sqrt{k^2+20}}\quad\Rightarrow\quad\sqrt5\sqrt{k^2+20}=20\quad\Rightarrow\quad5(k^2+20)=400

k2=60k^2=60, ו-k>0k>0, ולכן k=60=215k=\sqrt{60}=2\sqrt{15}.

טעות נפוצה: להשתמש בווקטור BM→=(k,−6,−3)\overrightarrow{BM}=(k,-6,-3) במקום AM→\overrightarrow{AM}. מתקבל 5(k2+45)=9005(k^2+45)=900 ו-k=315k=3\sqrt{15}. הזווית נתונה בין הישרים AB ו-AM, שנפגשים ב-A, ולכן הווקטור השני יוצא מ-A.

סעיף ה

תשובה:

V=40015≈1,549.19V=400\sqrt{15}\approx1{,}549.19

הפאות DCC′D′DCC'D' ו-ABB′A′ABB'A' הן פאות נגדיות בתיבה, ולכן מקבילות, והמקצוע AD ניצב לשתיהן.

לכן AD שווה למרחק בין שני המישורים - המרחק של כל נקודה על DCC′D′DCC'D', ובפרט M, מהמישור ABB′A′ABB'A'.

M(215,1,5)M(2\sqrt{15},1,5) והמישור 20x−y+2z−9=020x-y+2z-9=0:

AD=∣20⋅215−1+10−9∣400+1+4=4015405=401595=4039≈7.698AD=\frac{|20\cdot2\sqrt{15}-1+10-9|}{\sqrt{400+1+4}}=\frac{40\sqrt{15}}{\sqrt{405}}=\frac{40\sqrt{15}}{9\sqrt5}=\frac{40\sqrt3}{9}\approx7.698

נפח התיבה הוא מכפלת שלושת המקצועות היוצאים מקודקוד אחד:

V=AB⋅AD⋅BB′=55⋅4039⋅18=40015≈1,549.19V=AB\cdot AD\cdot BB'=5\sqrt5\cdot\frac{40\sqrt3}{9}\cdot18=400\sqrt{15}\approx1{,}549.19

טעות נפוצה: לקחת את AMAM כאורך המקצוע AD (AM=80AM=\sqrt{80}, ונפח 1,800). M היא נקודה כלשהי על הפאה, ולא הקודקוד D, ולכן AM אינו ניצב לפאה.

שאלה 3 · מספרים מרוכבים: מקום גאומטרי פרבולה, שורשים, הופכי ויחס שטחים

ענו על הסעיפים הבאים:

א.

הראו כי המקום הגאומטרי של כל הנקודות z=x+iyz=x+iy במישור גאוס המקיימות ∣z−3i∣=z−zˉ2i+3|z-3i|=\frac{z-\bar z}{2i}+3 הוא פרבולה, ומצאו את משוואתה.

נתון מספר מרוכב w=r(cos⁡θ+isin⁡θ)w=r(\cos\theta+i\sin\theta), 0∘<θ<90∘0^\circ<\theta<90^\circ, r>0r>0. נתון מצולע קמור I, שקודקודיו מיוצגים על ידי פתרונות המשוואה z4=1r4⋅(cos⁡(4θ)+isin⁡(4θ))z^4=\frac{1}{r^4}\cdot(\cos(4\theta)+i\sin(4\theta)), zz הוא משתנה מרוכב.

ב.

הביעו באמצעות rr ו-θ\theta הצגה קוטבית של כל המספרים המייצגים את קודקודי מצולע I.

נתון מצולע II, שקודקודיו מיוצגים על ידי המספרים ww, −w-w, 1w\frac1w, −1w-\frac1w.

ג.

הביעו באמצעות rr ו-θ\theta הצגה קוטבית של כל המספרים המייצגים את קודקודי מצולע II.

נתון כי מצולע II הוא מעוין.

ד.

מצאו את הערך של θ\theta.

נתון כי הנקודה המייצגת את ww נמצאת על המקום הגאומטרי שמצאתם בסעיף א.

ה.

מצאו את היחס בין שטח מצולע II ובין שטח מצולע I.

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

y=112x2y=\frac{1}{12}x^2 (או x2=12yx^2=12y)

z=x+iyz=x+iy ו-zˉ=x−iy\bar z=x-iy, ולכן z−zˉ=2iyz-\bar z=2iy ו-z−zˉ2i=y\frac{z-\bar z}{2i}=y.

∣z−3i∣=∣x+(y−3)i∣=x2+(y−3)2|z-3i|=|x+(y-3)i|=\sqrt{x^2+(y-3)^2} - המרחק של הנקודה מהנקודה (0,3)(0,3).

המשוואה היא:

x2+(y−3)2=y+3\sqrt{x^2+(y-3)^2}=y+3

האגף השמאלי אי-שלילי, ולכן y+3≥0y+3\ge0. מעלים בריבוע:

x2+y2−6y+9=y2+6y+9⇒x2=12yx^2+y^2-6y+9=y^2+6y+9\quad\Rightarrow\quad x^2=12y

(מ-x2=12yx^2=12y נובע y≥0y\ge0, כך שהתנאי y+3≥0y+3\ge0 מתקיים תמיד.) זו פרבולה שקודקודה בראשית: y=112x2y=\frac{1}{12}x^2. בלשון גאומטרית: המרחק מהמוקד (0,3)(0,3) שווה למרחק מהמדריך y=−3y=-3.

טעות נפוצה: לשכוח שהערך המוחלט הוא שורש ולכתוב x2+(y−3)2=y+3x^2+(y-3)^2=y+3. מתקבל x2+(y−3.5)2=6.25x^2+(y-3.5)^2=6.25 - מעגל ולא פרבולה.

סעיף ב

תשובה:

z1=1rcis⁡θz_1=\frac1r\operatorname{cis}\theta, z2=1rcis⁡(θ+90∘)z_2=\frac1r\operatorname{cis}(\theta+90^\circ), z3=1rcis⁡(θ+180∘)z_3=\frac1r\operatorname{cis}(\theta+180^\circ), z4=1rcis⁡(θ+270∘)z_4=\frac1r\operatorname{cis}(\theta+270^\circ)

נכתוב z=ρcis⁡φz=\rho\operatorname{cis}\varphi. לפי דה-מואבר z4=ρ4cis⁡(4φ)z^4=\rho^4\operatorname{cis}(4\varphi).

ρ4cis⁡(4φ)=1r4cis⁡(4θ)\rho^4\operatorname{cis}(4\varphi)=\frac{1}{r^4}\operatorname{cis}(4\theta)

השוואת מודולים: ρ4=1r4\rho^4=\frac1{r^4}, ולכן ρ=1r\rho=\frac1r.

השוואת ארגומנטים (עד כדי כפולות של 360∘360^\circ): 4φ=4θ+360∘k4\varphi=4\theta+360^\circ k, ולכן φ=θ+90∘k\varphi=\theta+90^\circ k, k=0,1,2,3k=0,1,2,3.

z1=1rcis⁡θ,z2=1rcis⁡(θ+90∘),z3=1rcis⁡(θ+180∘),z4=1rcis⁡(θ+270∘)z_1=\tfrac1r\operatorname{cis}\theta,\quad z_2=\tfrac1r\operatorname{cis}(\theta+90^\circ),\quad z_3=\tfrac1r\operatorname{cis}(\theta+180^\circ),\quad z_4=\tfrac1r\operatorname{cis}(\theta+270^\circ)

(המצולע I הוא ריבוע שמרכזו בראשית.)

טעות נפוצה: לחלק ב-4 רק את 4θ4\theta ולקבל פתרון אחד, 1rcis⁡θ\frac1r\operatorname{cis}\theta. למשוואה ממעלה 4 יש ארבעה פתרונות, ולכן מוסיפים 360∘k4\frac{360^\circ k}{4}.

סעיף ג

תשובה:

w=rcis⁡θw=r\operatorname{cis}\theta, −w=rcis⁡(θ+180∘)-w=r\operatorname{cis}(\theta+180^\circ), 1w=1rcis⁡(−θ)\frac1w=\frac1r\operatorname{cis}(-\theta), −1w=1rcis⁡(180∘−θ)-\frac1w=\frac1r\operatorname{cis}(180^\circ-\theta)

w=rcis⁡θw=r\operatorname{cis}\theta.

כפל ב-−1=cis⁡180∘-1=\operatorname{cis}180^\circ מוסיף 180∘180^\circ לארגומנט: −w=rcis⁡(θ+180∘)-w=r\operatorname{cis}(\theta+180^\circ).

בחילוק מחלקים מודולים ומחסרים ארגומנטים:

1w=1cis⁡0∘rcis⁡θ=1rcis⁡(−θ)\frac1w=\frac{1\operatorname{cis}0^\circ}{r\operatorname{cis}\theta}=\frac1r\operatorname{cis}(-\theta)
−1w=1rcis⁡(−θ+180∘)=1rcis⁡(180∘−θ)-\frac1w=\frac1r\operatorname{cis}(-\theta+180^\circ)=\frac1r\operatorname{cis}(180^\circ-\theta)

טעות נפוצה: לכתוב 1w=rcis⁡(−θ)\frac1w=r\operatorname{cis}(-\theta) ו-−1w=rcis⁡(180∘−θ)-\frac1w=r\operatorname{cis}(180^\circ-\theta) - להפוך רק את סימן הארגומנט ולא את המודול. בהופכי המודול הוא 1r\frac1r.

סעיף ד

תשובה:

θ=45∘\theta=45^\circ

ww ו-−w-w סימטריים ביחס לראשית, וגם 1w\frac1w ו-−1w-\frac1w. לכן האלכסונים של מצולע II (הקטע מ-ww ל-−w-w והקטע מ-1w\frac1w ל-−1w-\frac1w) חוצים זה את זה בראשית, והמצולע הוא מקבילית.

מקבילית היא מעוין אם ורק אם האלכסונים שלה מאונכים.

האלכסון הראשון בכיוון θ\theta, והשני בכיוון −θ-\theta. הזווית ביניהם θ−(−θ)=2θ\theta-(-\theta)=2\theta.

2θ=90∘2\theta=90^\circ, ולכן θ=45∘\theta=45^\circ.

טעות נפוצה: לדרוש שהאלכסונים יהיו שווים (2r=2r2r=\frac2r) ולקבל r=1r=1, שאינו קובע את θ\theta. אלכסונים שווים במקבילית נותנים מלבן, לא מעוין.

סעיף ה

תשובה:

SIISI=288\frac{S_{II}}{S_I}=288

מסעיף ד, θ=45∘\theta=45^\circ, ולכן w=rcis⁡45∘=r2+r2iw=r\operatorname{cis}45^\circ=\frac{r}{\sqrt2}+\frac{r}{\sqrt2}i.

הנקודה (r2,r2)\left(\frac r{\sqrt2},\frac r{\sqrt2}\right) על x2=12yx^2=12y:

r22=12r2⇒r=242=122,r2=288\frac{r^2}{2}=\frac{12r}{\sqrt2}\quad\Rightarrow\quad r=\frac{24}{\sqrt2}=12\sqrt2,\qquad r^2=288

שטח מצולע II (מעוין): האלכסונים ∣w−(−w)∣=2r|w-(-w)|=2r ו-∣1w−(−1w)∣=2r\left|\frac1w-\left(-\frac1w\right)\right|=\frac2r:

SII=2r⋅2r2=2S_{II}=\frac{2r\cdot\frac2r}{2}=2

שטח מצולע I (ריבוע): הקודקודים במרחק 1r\frac1r מהראשית, ולכן האלכסון 2r\frac2r:

SI=(2r)22=2r2S_I=\frac{\left(\frac2r\right)^2}{2}=\frac{2}{r^2}
SIISI=22/r2=r2=288\frac{S_{II}}{S_I}=\frac{2}{2/r^2}=r^2=288

טעות נפוצה: לקחת את 1r\frac1r כצלע הריבוע (SI=1r2S_I=\frac1{r^2}, יחס 576). 1r\frac1r הוא המרחק של קודקוד מהמרכז - מחצית האלכסון, לא הצלע.

שאלה 4 · הפונקציה g=ef·f': סימן, אסימפטוטות, קיצון ושטח עם פרמטר

f′(x)f'(x) הוא פונקציית הנגזרת של הפונקציה f(x)f(x). g(x)g(x) היא פונקציה המקיימת g(x)=ef(x)⋅f′(x)g(x)=e^{f(x)}\cdot f'(x). הפונקציות f(x)f(x), f′(x)f'(x) ו-g(x)g(x) מוגדרות בתחום x≠0x\neq0. נתון כי הפונקציה f(x)f(x) יורדת בתחום x>0x>0 ובתחום x<0x<0, וכי f′(x)≠0f'(x)\neq0 בכל תחום הגדרתה.

א.

כתבו את תחומי החיוביות והשליליות של הפונקציה g(x)g(x) (אם יש כאלה). נמקו את תשובתכם.

נתון כי f(x)=1xf(x)=\frac1x.

ב(1).

מצאו את משוואות האסימפטוטות המאונכות לצירים של הפונקציה g(x)g(x).

ב(2).

מצאו את שיעורי נקודת הקיצון של הפונקציה g(x)g(x), וקבעו את סוגה.

ג.

סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה g(x)g(x).

aa הוא פרמטר גדול מ-1. נתון כי השטח המוגבל על ידי גרף הפונקציה g(x)g(x), על ידי ציר ה-xx ועל ידי הישרים x=1ln⁡(5a)x=\frac{1}{\ln(5a)} ו-x=1ln⁡(2a)x=\frac{1}{\ln(2a)} הוא 9.

ד.

מצאו את הערך של aa.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

תחומי שליליות: x>0x>0, x<0x<0; תחומי חיוביות: אין

f(x)f(x) יורדת בכל אחד מהתחומים, ולכן f′(x)≤0f'(x)\le0 בהם. נתון ש-f′(x)≠0f'(x)\ne0, ולכן f′(x)<0f'(x)<0 לכל x≠0x\ne0.

ef(x)>0e^{f(x)}>0 לכל xx - חזקה של ee תמיד חיובית.

g(x)=ef(x)⋅f′(x)g(x)=e^{f(x)}\cdot f'(x) היא מכפלה של מספר חיובי במספר שלילי, ולכן g(x)<0g(x)<0 לכל x≠0x\ne0.

תחומי שליליות: x<0x<0 ו-x>0x>0. אין תחומי חיוביות.

טעות נפוצה: לקבוע את סימן gg לפי סימן ff: לחשוב ש-ff יורדת כמו 1x\frac1x, ולכן g>0g>0 עבור x>0x>0 ו-g<0g<0 עבור x<0x<0. הגורם ef(x)e^{f(x)} חיובי בכל מקרה, והסימן של gg נקבע רק לפי f′f', שלילית בשני התחומים.

סעיף ב(1)

תשובה:

אסימפטוטה אנכית: x=0x=0; אסימפטוטה אופקית: y=0y=0

f′(x)=−1x2f'(x)=-\frac1{x^2}, ולכן:

g(x)=e1x⋅(−1x2)=−e1xx2g(x)=e^{\frac1x}\cdot\left(-\frac1{x^2}\right)=-\frac{e^{\frac1x}}{x^2}

x→0+x\to0^+: 1x→+∞\frac1x\to+\infty, ולכן e1x→∞e^{\frac1x}\to\infty וגם 1x2→∞\frac1{x^2}\to\infty: g(x)→−∞g(x)\to-\infty. לכן x=0x=0 אסימפטוטה אנכית.

x→0−x\to0^-: נסמן u=1x→−∞u=\frac1x\to-\infty. אז g=−u2eu→0g=-u^2e^{u}\to0, כי eue^{u} שואף לאפס מהר יותר מש-u2u^2 גדל. הגרף מתקרב לראשית משמאל.

x→±∞x\to\pm\infty: e1x→e0=1e^{\frac1x}\to e^0=1 ו-1x2→0\frac1{x^2}\to0, ולכן g(x)→0g(x)\to0: y=0y=0 אסימפטוטה אופקית.

טעות נפוצה: לקבוע ש-y=1y=1 היא האסימפטוטה האופקית כי e1x→1e^{\frac1x}\to1, ולשכוח את הגורם 1x2\frac1{x^2} ששואף לאפס.

סעיף ב(2)

תשובה:

min⁡(−0.5,−4e2)\min\left(-0.5,-\frac{4}{e^2}\right)

g(x)=−e1x⋅x−2g(x)=-e^{\frac1x}\cdot x^{-2}. לפי כלל השרשרת (e1x)′=e1x⋅(−1x2)\left(e^{\frac1x}\right)'=e^{\frac1x}\cdot\left(-\frac1{x^2}\right). כלל המכפלה:

g′(x)=−[e1x⋅(−1x2)⋅1x2+e1x⋅(−2x3)]=e1xx4+2e1xx3=e1x(1+2x)x4g'(x)=-\left[e^{\frac1x}\cdot\left(-\frac1{x^2}\right)\cdot\frac1{x^2}+e^{\frac1x}\cdot\left(-\frac{2}{x^3}\right)\right]=\frac{e^{\frac1x}}{x^4}+\frac{2e^{\frac1x}}{x^3}=\frac{e^{\frac1x}(1+2x)}{x^4}

e1x>0e^{\frac1x}>0 ו-x4>0x^4>0, ולכן סימן g′g' הוא סימן 1+2x1+2x. g′(x)=0g'(x)=0 ב-x=−12x=-\frac12.

xxx<−12x<-\frac12−12-\frac12−12<x<0-\frac12<x<0x>0x>0
g′(x)g'(x)−0++
g(x)g(x)↘מינימום↗↗
g(−12)=−e−214=−4e2g\left(-\tfrac12\right)=-\frac{e^{-2}}{\frac14}=-\frac{4}{e^2}

נקודת הקיצון: min⁡(−0.5,−4e2)\min\left(-0.5,-\frac4{e^2}\right).

טעות נפוצה: לגזור את e1xe^{\frac1x} כ-e1xe^{\frac1x} בלי כלל השרשרת. אז g′=−e1/x(x−2)x3g'=-\frac{e^{1/x}(x-2)}{x^3}, ומתקבלת נקודה שגויה ב-x=2x=2.

סעיף ג

תשובה:

הגרף כולו מתחת לציר ה-xx. משמאל: מתקרב לציר ה-xx כש-x→−∞x\to-\infty, יורד עד המינימום (−0.5,−4e2)\left(-0.5,-\frac4{e^2}\right) ועולה אל הראשית (נקודה ריקה). מימין: עולה מ-−∞-\infty ליד x=0x=0 ומתקרב לציר ה-xx מלמטה.

מסכמים: g<0g<0 בכל התחום (סעיף א); אסימפטוטה אנכית x=0x=0 מימין (g→−∞g\to-\infty), ומשמאל g→0g\to0; אסימפטוטה אופקית y=0y=0; מינימום (−0.5,−4e2)≈(−0.5,−0.54)\left(-0.5,-\frac4{e^2}\right)\approx(-0.5,-0.54); יורדת עבור x<−0.5x<-0.5 ועולה עבור −0.5<x<0-0.5<x<0 ועבור x>0x>0.

ענף שמאלי: מתחיל קרוב לציר ה-xx מלמטה, יורד עד המינימום ועולה חזרה אל הראשית. הראשית אינה בתחום - מסמנים עיגול ריק.

ענף ימני: מתחיל ב-−∞-\infty צמוד לציר ה-yy, עולה כל הזמן ומתקרב לציר ה-xx מלמטה.

טעות נפוצה: לצייר גם את הענף השמאלי יורד ל-−∞-\infty ליד x=0x=0. משמאל e1x→0e^{\frac1x}\to0 מהר יותר מש-1x2\frac1{x^2} גדל, ולכן הגרף מגיע לראשית.

סעיף ד

תשובה:

a=3a=3

(ef(x))′=ef(x)⋅f′(x)=g(x)\left(e^{f(x)}\right)'=e^{f(x)}\cdot f'(x)=g(x), ולכן G(x)=ef(x)=e1xG(x)=e^{f(x)}=e^{\frac1x} היא פונקציה קדומה של gg.

a>1a>1, ולכן 5a>2a>25a>2a>2 ושני הלוגריתמים חיוביים, ו-ln⁡(5a)>ln⁡(2a)\ln(5a)>\ln(2a): 0<1ln⁡(5a)<1ln⁡(2a)0<\frac1{\ln(5a)}<\frac1{\ln(2a)}. שני הישרים בתחום x>0x>0.

בגבולות: G(1ln⁡(2a))=eln⁡(2a)=2aG\left(\frac1{\ln(2a)}\right)=e^{\ln(2a)}=2a ו-G(1ln⁡(5a))=eln⁡(5a)=5aG\left(\frac1{\ln(5a)}\right)=e^{\ln(5a)}=5a.

∫1ln⁡(5a)1ln⁡(2a)g(x) dx=2a−5a=−3a\int_{\frac1{\ln(5a)}}^{\frac1{\ln(2a)}}g(x)\,dx=2a-5a=-3a

g<0g<0 בתחום, ולכן השטח הוא 3a3a: 3a=93a=9, a=3a=3.

טעות נפוצה: להשוות את האינטגרל עצמו ל-9: −3a=9-3a=9 ו-a=−3a=-3, שסותר את a>1a>1. הגרף מתחת לציר, ולכן השטח הוא מינוס האינטגרל.

שאלה 5 · חקירת פונקציה לוגריתמית: פונקציה קדומה עם נקודת פיתול, ln|g| וזיהוי גרף

נתונה הפונקציה f(x)=1x(a+1(ln⁡x)2)f(x)=\frac1x\left(a+\frac{1}{(\ln x)^2}\right). aa הוא פרמטר חיובי.

א.

מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה f(x)f(x).

נתון כי לפונקציה f(x)f(x) יש נקודת קיצון אחת בלבד בנקודה שבה x=1ex=\frac1e.

ב.

מצאו את הערך של aa.

הציבו a=1a=1 בפונקציה f(x)f(x) וענו על הסעיפים ג-ו. g(x)g(x) היא פונקציה שהנגזרת שלה מקיימת g′(x)=f(x)g'(x)=f(x). תחום ההגדרה של הפונקציה g(x)g(x) זהה לתחום ההגדרה של הפונקציה f(x)f(x). ידוע שלפונקציה g(x)g(x) יש נקודת פיתול שנמצאת על ציר ה-xx.

ג.

מצאו פונקציה g(x)g(x) המקיימת תנאים אלה.

בעבור הפונקציה g(x)g(x) שמצאתם ענו על הסעיפים ד-ו.

ד(1).

מצאו את משוואות האסימפטוטות המאונכות לצירים של הפונקציה g(x)g(x) (אם יש כאלה).

ד(2).

מצאו את שיעורי נקודות החיתוך של גרף הפונקציה g(x)g(x) עם ציר ה-xx.

ד(3).

מצאו את תחומי העלייה והירידה של הפונקציה g(x)g(x) (אם יש כאלה).

ה.

סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה g(x)g(x).

נתונה הפונקציה h(x)=ln⁡∣g(x)∣h(x)=\ln|g(x)|.

ו(1).

מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה h(x)h(x).

ו(2).

אחד מן הגרפים I-IV שלפניכם מתאר את הפונקציה h(x)h(x). קבעו איזה מהם, ונמקו את קביעתכם.

גרף I
גרף II
גרף III
גרף IV
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

0<x≠10<x\neq1

ln⁡x\ln x מוגדר רק עבור x>0x>0 (זה גם מבטיח x≠0x\ne0 במכנה 1x\frac1x).

ln⁡x\ln x נמצא במכנה, ולכן ln⁡x≠0\ln x\ne0, כלומר x≠1x\ne1.

תחום ההגדרה: x>0x>0, x≠1x\ne1.

טעות נפוצה: לכתוב רק x>0x>0 ולשכוח שהביטוי 1(ln⁡x)2\frac1{(\ln x)^2} אינו מוגדר כש-ln⁡x=0\ln x=0.

סעיף ב

תשובה:

a=1a=1

נכתוב f(x)=ax+1x⋅(ln⁡x)−2f(x)=\frac ax+\frac1x\cdot(\ln x)^{-2} ונגזור. ((ln⁡x)−2)′=−2(ln⁡x)−3⋅1x\left((\ln x)^{-2}\right)'=-2(\ln x)^{-3}\cdot\frac1x (כלל השרשרת), ולפי כלל המכפלה:

f′(x)=−ax2−1x2(ln⁡x)2−2x2(ln⁡x)3=−1x2(a+1(ln⁡x)2+2(ln⁡x)3)f'(x)=-\frac{a}{x^2}-\frac{1}{x^2(\ln x)^2}-\frac{2}{x^2(\ln x)^3}=-\frac1{x^2}\left(a+\frac1{(\ln x)^2}+\frac2{(\ln x)^3}\right)

בנקודת קיצון (פנימית, שבה ff גזירה) f′=0f'=0. ב-x=1ex=\frac1e: ln⁡1e=−1\ln\frac1e=-1:

a+1(−1)2+2(−1)3=0⇒a+1−2=0⇒a=1a+\frac{1}{(-1)^2}+\frac{2}{(-1)^3}=0\quad\Rightarrow\quad a+1-2=0\quad\Rightarrow\quad a=1

טעות נפוצה: לחשב ln⁡1e=1\ln\frac1e=1. אז מתקבל a+1+2=0a+1+2=0, a=−3a=-3 - בסתירה לנתון ש-aa חיובי.

סעיף ג

תשובה:

g(x)=ln⁡x−1ln⁡xg(x)=\ln x-\frac{1}{\ln x}

f(x)=1x+1x(ln⁡x)2f(x)=\frac1x+\frac{1}{x(\ln x)^2}. נמצא פונקציה קדומה לכל איבר:

∫1x dx=ln⁡x\int\frac1x\,dx=\ln x (כאן x>0x>0).

האיבר השני מהצורה u′u2\frac{u'}{u^2} עם u=ln⁡xu=\ln x, u′=1xu'=\frac1x, ולכן ∫1x(ln⁡x)2dx=−1ln⁡x\int\frac{1}{x(\ln x)^2}dx=-\frac{1}{\ln x}.

g(x)=ln⁡x−1ln⁡x+Cg(x)=\ln x-\frac1{\ln x}+C

נקודת פיתול של gg היא נקודה שבה g′′=f′g''=f' מחליפה סימן. לפי סעיף ב, f′f' מתאפסת ומחליפה סימן רק ב-x=1ex=\frac1e (נקודת הקיצון היחידה של ff), ולכן נקודת הפיתול היא ב-x=1ex=\frac1e.

היא על ציר ה-xx: g(1e)=0g\left(\frac1e\right)=0:

−1−1−1+C=0⇒C=0-1-\frac{1}{-1}+C=0\quad\Rightarrow\quad C=0

g(x)=ln⁡x−1ln⁡xg(x)=\ln x-\frac1{\ln x}. (בתחום x>1x>1 אפשר היה לבחור קבוע אחר; השאלה מבקשת פונקציה אחת המקיימת את התנאים, ונבחר את הביטוי האחיד.)

טעות נפוצה: לחשב −1ln⁡(1/e)=−1-\frac{1}{\ln(1/e)}=-1 (לאבד סימן) ולקבל C=2C=2. ln⁡1e=−1\ln\frac1e=-1, ולכן −1−1=+1-\frac{1}{-1}=+1.

סעיף ד(1)

תשובה:

x=0x=0, x=1x=1; אין אסימפטוטה אופקית

x→0+x\to0^+: ln⁡x→−∞\ln x\to-\infty ו-1ln⁡x→0\frac1{\ln x}\to0, ולכן g→−∞g\to-\infty: x=0x=0 אסימפטוטה אנכית.

x→1−x\to1^-: ln⁡x→0−\ln x\to0^-, ולכן −1ln⁡x→+∞-\frac1{\ln x}\to+\infty; x→1+x\to1^+: −1ln⁡x→−∞-\frac1{\ln x}\to-\infty. x=1x=1 אסימפטוטה אנכית.

x→∞x\to\infty: ln⁡x→∞\ln x\to\infty ו-1ln⁡x→0\frac1{\ln x}\to0, ולכן g→∞g\to\infty - אין אסימפטוטה אופקית.

טעות נפוצה: לכתוב y=0y=0 כאסימפטוטה אופקית כי 1ln⁡x→0\frac1{\ln x}\to0. האיבר ln⁡x\ln x שואף לאינסוף, ולכן הפונקציה אינה מתקרבת לערך קבוע.

סעיף ד(2)

תשובה:

(1e,0)\left(\frac1e,0\right), (e,0)(e,0)

נסמן t=ln⁡xt=\ln x (t≠0t\ne0): t−1t=0t-\frac1t=0, ולכן t2=1t^2=1 ו-t=±1t=\pm1.

ln⁡x=1\ln x=1: x=ex=e. ln⁡x=−1\ln x=-1: x=1ex=\frac1e.

הנקודות: (1e,0)\left(\frac1e,0\right), (e,0)(e,0).

טעות נפוצה: להסתפק ב-t=1t=1 ולאבד את t=−1t=-1. ל-t2=1t^2=1 שני פתרונות, ושניהם בתחום.

סעיף ד(3)

תשובה:

עלייה: 0<x<10<x<1, x>1x>1; אין תחומי ירידה

g′(x)=f(x)=1x(1+1(ln⁡x)2)g'(x)=f(x)=\frac1x\left(1+\frac1{(\ln x)^2}\right).

בתחום x>0x>0: 1x>0\frac1x>0, ו-1+1(ln⁡x)2>01+\frac1{(\ln x)^2}>0. לכן g′(x)>0g'(x)>0 בכל התחום.

gg עולה בתחום 0<x<10<x<1 ובתחום x>1x>1. אין תחומי ירידה.

טעות נפוצה: לכתוב "עולה לכל x>0x>0" כקטע אחד. x=1x=1 אינו בתחום, ו-gg אינה עולה מעבר לו: g(0.9)≈9.4g(0.9)\approx9.4 ואילו g(1.1)≈−10.4g(1.1)\approx-10.4.

סעיף ה

תשובה:

שני ענפים עולים. בתחום 0<x<10<x<1: מ-−∞-\infty (צמוד לציר ה-yy), דרך (1e,0)\left(\frac1e,0\right) ועד +∞+\infty ליד x=1x=1. בתחום x>1x>1: מ-−∞-\infty ליד x=1x=1, דרך (e,0)(e,0) ועולה לאט ללא חסם. אסימפטוטה אנכית מקווקוות ב-x=1x=1.

מסכמים: תחום x>0x>0, x≠1x\ne1; אסימפטוטות x=0x=0 (g→−∞g\to-\infty) ו-x=1x=1 (+∞+\infty משמאל, −∞-\infty מימין); חיתוכים (1e,0)\left(\frac1e,0\right) ו-(e,0)(e,0); עולה בכל אחד מהתחומים.

ענף שמאלי: יוצא מלמטה צמוד לציר ה-yy, עולה, חוצה את ציר ה-xx ב-1e≈0.37\frac1e\approx0.37 (שם גם נקודת הפיתול) וממשיך לאינסוף ליד x=1x=1.

ענף ימני: יוצא מלמטה צמוד לישר x=1x=1, עולה, חוצה את ציר ה-xx ב-e≈2.72e\approx2.72 וממשיך לעלות לאט.

טעות נפוצה: לצייר את הענף הימני מתקרב לישר אופקי. g→∞g\to\infty כש-x→∞x\to\infty (בגלל ln⁡x\ln x), אמנם לאט.

סעיף ו(1)

תשובה:

x>0x>0, x≠1e,1,ex\neq\frac1e,1,e

hh מוגדרת היכן ש-gg מוגדרת ו-∣g(x)∣>0|g(x)|>0, כלומר g(x)≠0g(x)\ne0.

תחום gg: x>0x>0, x≠1x\ne1. האפסים של gg: 1e\frac1e ו-ee (סעיף ד(2)).

תחום hh: x>0x>0, x≠1ex\ne\frac1e, x≠1x\ne1, x≠ex\ne e.

טעות נפוצה: לדרוש g(x)>0g(x)>0 (כמו ב-ln⁡g\ln g), ולקבל רק 1e<x<1\frac1e<x<1 ו-x>ex>e. בגלל הערך המוחלט מספיק g(x)≠0g(x)\ne0, ולכן גם הקטעים שבהם gg שלילית בתחום.

סעיף ו(2)

תשובה:

גרף II

באפסים של gg (x=1ex=\frac1e, x=ex=e): ∣g∣→0+|g|\to0^+, ולכן h=ln⁡∣g∣→−∞h=\ln|g|\to-\infty משני הצדדים.

באסימפטוטות של gg (x→0+x\to0^+, x→1x\to1) ובאינסוף: ∣g∣→∞|g|\to\infty, ולכן h→+∞h\to+\infty.

hh מקבלת גם ערכים שליליים (היכן ש-∣g∣<1|g|<1), למשל ליד האפסים.

גרף I: ליד ציר ה-yy יורד ל-−∞-\infty וליד הקו הראשון עולה ל-+∞+\infty - הפוך מ-hh (זה −h-h). גרפים III ו-IV אינם שליליים ונוגעים בציר ה-xx, כמו ערך מוחלט; ב-IV הגרף מגיע ל-0 בקווים הראשון והשלישי, אבל h→−∞h\to-\infty שם.

גרף II: +∞+\infty ליד ציר ה-yy, −∞-\infty בקו הראשון (1e\frac1e), +∞+\infty בקו השני (x=1x=1), −∞-\infty בקו השלישי (ee), ואחריו עולה וחוצה את ציר ה-xx (היכן ש-∣g∣=1|g|=1). זה hh.

טעות נפוצה: לבחור בגרף IV כי "ln⁡\ln של ערך מוחלט אינו שלילי". הערך המוחלט חל על gg, לא על הלוגריתם; כש-∣g∣<1|g|<1, ln⁡∣g∣<0\ln|g|<0.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.