דילוג לתוכן המרכזי

סיכום אקולוגיה: אבולוציה, התאמות והשפעת האדם על הסביבה

ביולוגיה לבגרות · 3 נושאים

כל מה שצריך לדעת באקולוגיה: אבולוציה, התאמות והשפעת האדם על הסביבה: המושגים, המושגים, דרכי תשובה ודוגמאות פתורות משאלוני הבגרות. לחזרה מהירה לפני הבחינה - הסיכום המקוצר או דף כללים.

אבולוציה

למה לדג יש גוף מוארך, לגמל רגליים ארוכות ולחצב בצל מתחת לאדמה? התשובה בכל המקרים היא אותה תשובה: אבולוציה. המינים לא נבראו כפי שהם היום - הם השתנו בהדרגה במשך דורות רבים, וההתאמה שלהם לסביבה היא התוצאה.

במדויק: אבולוציה היא שינוי הדרגתי של מינים של יצורים חיים במשך זמן רב (עידנים), עקב שינויים במידע התורשתי. לפי ההסבר המקובל, השונות התורשתית בין פרטים ותהליך הברירה הטבעית הם הגורמים העיקריים למגוון היצורים שחיו בעבר ושקיימים כיום. האבולוציה מתרחשת באוכלוסייה, לאורך דורות - ולא בפרט אחד במהלך חייו.

תאוריית האבולוציה היא אחד הרעיונות המרכזיים של כל תכנית הביולוגיה, ולא רק של האקולוגיה: היא מסבירה גם את האחידות בין היצורים (אותם תהליכים בסיסיים, כמו נשימה תאית וסינתזת חלבונים) וגם את השוני הרב ביניהם.

מין, אוכלוסייה ובית גידול

תזכורת מהאקולוגיה: כל המושגים בנושא הזה נשענים על שלוש מילים - מין, אוכלוסייה ובית גידול.

במדויק:

- מין הוא קבוצת פרטים שיכולים להתרבות זה עם זה ולהעמיד צאצאים פוריים.

- אוכלוסייה היא כל הפרטים של מין אחד שחיים באותו בית גידול באותו זמן.

- בית גידול מאופיין בגורמים אביוטיים (גורמים דוממים: מים, קרקע, אור וקרינה, טמפרטורה, רוח, חמצן ו-CO2\text{CO}_2) ובגורמים ביוטיים (יצורים חיים: צמחים, בעלי חיים, פטריות וחיידקים), שמשפיעים אלה על אלה.

תכונה תורשתית ותכונה נרכשת

שריר שהתחזק באימונים לא עובר לילדים של המתאמן. זה נשמע מובן מאליו, אבל זו הטעות הנפוצה ביותר בשאלות על אבולוציה.

במדויק: התכונות של יצור הן תוצאה משולבת של התורשה ושל הסביבה. תכונה תורשתית נקבעת במידע התורשתי (ב-DNA) ועוברת לצאצאים. תכונה נרכשת היא שינוי שהפרט רכש במהלך חייו (למשל בעקבות אימון, תזונה או למידה). היא אינה משנה את ה-DNA של תאי הזוויג, ולכן אינה עוברת בתורשה. הברירה הטבעית משנה את השכיחות רק של תכונות תורשתיות.

1. תהליכים אבולוציוניים: שונות, ברירה טבעית והיווצרות מינים

ברירה טבעית

באוכלוסיית דגים על קרקעית אגם יש דגים בהירים וכהים. הקרקעית נעשתה כהה, והדגים הבהירים בולטים לטורפים. אחרי כמה דורות רוב הדגים כהים - לא כי הדגים שינו את צבעם, אלא כי הכהים שרדו והתרבו יותר. זו ברירה טבעית.

במדויק: תאוריית האבולוציה מתבססת על שלוש עובדות:

1. בכל אוכלוסייה קיימת שונות, וחלקה תורשתית.

2. מספר הצאצאים הנוצרים גדול ממספר הצאצאים השורדים - ולכן יש תחרות על משאבים.

3. יש קשר בין התכונות של הפרט לבין הסיכויים שלו לשרוד ולהתרבות בתנאי סביבה מסוימים.

ברירה טבעית היא התהליך שנובע מהן: פרטים בעלי תכונות תורשתיות שמקנות להם יתרון בסביבה מסוימת שורדים ומעמידים יותר צאצאים פוריים, ולכן עם הזמן עולה השכיחות היחסית של התכונות האלה באוכלוסייה. הסביבה בוררת מתוך השונות הקיימת - היא אינה יוצרת את התכונה.

הברירה הטבעית משפיעה גם על המגוון בתוך המין (אילו תכונות שכיחות באוכלוסייה) וגם על מגוון המינים (דרך היווצרות מינים חדשים). התוצר שלה הוא ההתאמה של היצורים לבית הגידול - הנושא של השיעור הבא.

שלבי הברירה הטבעית

1. שונות תורשתית: באוכלוסייה יש פרטים שנבדלים בתכונה, והתכונה עוברת בתורשה.

2. לחץ סביבתי ותחרות: נוצרים יותר צאצאים ממה שיכולים לשרוד. גורם בסביבה (טורף, רעש, מחסור במזון, צבע הקרקע) פוגע יותר בפרטים בעלי תכונה מסוימת.

3. הישרדות ורבייה עדיפה: פרטים בעלי התכונה המועילה שורדים עד גיל הרבייה ומעמידים יותר צאצאים פוריים - הכשירות שלהם גבוהה יותר.

4. תורשה: הצאצאים יורשים מהם את האללים לתכונה.

5. שינוי לאורך דורות: מדור לדור עולה שכיחות התכונה המועילה באוכלוסייה, ויורדת שכיחות האחרת.

שונות ומקורותיה

השונות בין פרטים בתוך המין מתבטאת בהבדלים התנהגותיים, פיזיולוגיים, אנטומיים וברמה התאית-מולקולרית. היא חומר הגלם של הברירה הטבעית.

מקור השונות התורשתיתמה קורה
צירופים שונים של אלליםלכל פרט צירוף אחר של אללים, ולכן תכונות שונות
רבייה זוויגיתבמיוזה ובהפריה נוצרים בכל צאצא צירופים חדשים של מידע תורשתי, ולכן הצאצאים שונים מהוריהם ומאחיהם
מוטציות אקראיות בתאי הזוויג או בזיגוטהשינוי אקראי במידע התורשתי, שעובר לצאצאים ויוצר אללים חדשים

כשירות, שכיחות והתאמה

המושגמה זהאיך מזהים בשאלה
כשירותמידת ההצלחה של פרט להעמיד צאצאים פוריים ולהעביר את הגנים שלו לדור הבא, בהשוואה לפרטים אחרים באוכלוסייההמדד הוא מספר הצאצאים הפוריים - לא אורך החיים, הכוח או הבריאות
שכיחותהשיעור (החלק היחסי) של הפרטים בעלי תכונה מסוימת באוכלוסייה"שכיחות הכהים באוכלוסייה עלתה"
התאמהתכונה תורשתית שמגדילה את הכשירות בתנאי בית הגידול. היא תוצר של ברירה טבעית"הצבע הכהה הוא התאמה לקרקעית כהה"
דרך הפתרון

תיאור תהליך אבולוציוני

שאלות כמו "תארו את שלבי התהליך האבולוציוני שיכול היה לגרום לנתונים" חוזרות בבחינות. עונים בחמישה צעדים, ומשתמשים בפרטים של השאלה בכל צעד:

1. שונות: באוכלוסייה הייתה שונות תורשתית בתכונה (מקורה במוטציות אקראיות ובצירופים חדשים של אללים ברבייה זוויגית).

2. הגורם בסביבה: מה בשאלה הוא הלחץ הסביבתי (רעש, טורפים, גלים, צבע הקרקעית).

3. היתרון: למה פרטים בעלי התכונה שורדים יותר או מתרבים יותר בתנאים האלה.

4. תורשה: הם מעבירים לצאצאים את האללים לתכונה.

5. לאורך דורות: שכיחות התכונה באוכלוסייה עולה - ומחברים לנתונים שבשאלה (מספרים מהגרף או מהטבלה).

ברירה טבעית ואירועים אקראיים

הרכב האוכלוסייה מושפע לא רק מברירה טבעית אלא גם מאירועים אקראיים, שמתקיימים במקביל לה.

ההיבטברירה טבעיתאירוע אקראי
מה קובע מי ישרוד ויתרבההתכונות של הפרט והתאמתן לסביבההמקרה - בלי קשר לתכונות (למשל שרפה)
מה קורה לתכונות מועילותהשכיחות שלהן עולההשכיחות יכולה לעלות או לרדת
איפה ההשפעה גדולהבכל אוכלוסייהבמיוחד באוכלוסיות קטנות
תוצאה אפשריתהתאמה לסביבהעלייה בשכיחות של תכונות שאין להן יתרון בסביבה

היווצרות מין חדש

1. בידוד: אוכלוסייה אחת מתחלקת לשתי תת-אוכלוסיות, למשל במחסום גאוגרפי (תעלה, גדר, הר, ים).

2. אין זרימת גנים: פרטים משני הצדדים אינם מזדווגים זה עם זה, ולכן שינוי תורשתי שמופיע בצד אחד לא עובר לצד השני.

3. הצטברות הבדלים: בכל תת-אוכלוסייה מתרחשות מוטציות אקראיות אחרות, פועלת ברירה טבעית בתנאים שעשויים להיות שונים, ופועלים אירועים אקראיים. במשך דורות רבים מצטברים ביניהן הבדלים תורשתיים.

4. מחסום רבייתי: ההבדלים גדולים כל כך שגם אם הפרטים ייפגשו, הם לא יוכלו להתרבות זה עם זה ולהעמיד צאצאים פוריים - נוצרו שני מינים, ומגוון המינים גדל.

מין אנדמי הוא מין שקיים בטבע רק באזור מסוים.

שים לב

הטעות הנפוצה ביותר: לכתוב שהפרטים "למדו", "התאימו את עצמם" או "פיתחו תכונה כדי לשרוד". שינוי שהפרט רכש במהלך חייו אינו עובר בתורשה. השינוי באוכלוסייה נובע משונות קיימת ומרבייה עדיפה של פרטים מסוימים.

שים לב

הסביבה אינה גורמת למוטציות המתאימות לה. הסיכוי שתופיע מוטציה מסוימת אינו תלוי בשאלה אם היא מועילה או מזיקה בסביבה. הסביבה משפיעה רק על מה שקורה אחרי שהמוטציה הופיעה: על שכיחות המוטציה באוכלוסייה, דרך הברירה הטבעית.

שים לב

כשירות אינה "כוח" או "בריאות". פרט חזק שחי הרבה שנים ולא העמיד צאצאים - הכשירות שלו אפס. כשירות נמדדת במספר הצאצאים הפוריים שהפרט מעמיד.

שים לב

במחסום גאוגרפי, הגדר או התעלה לא גורמות למוטציות. הן רק מונעות זרימת גנים בין שתי האוכלוסיות; המוטציות אקראיות, והסביבה בוררת ביניהן.

שים לב

היזהרו מהסבר תכליתי: חיידקים לא מתרבים "כדי לשמור על הסביבה", ולא "התרגלו" להשתמש בנפט - היכולת לפרק נפט הייתה קיימת מראש אצל חלקם. וגם לא רק תכונות מועילות עוברות בתורשה - כל התכונות התורשתיות עוברות, והברירה משנה רק את שיעור הפרטים שמתרבים.

דוגמה א - קרקור קרפדות ליד שדה תעופה

הקרקור של קרפדות ממין זכר הוא אמצעי לחיזור אחר הנקבות. חוקרים הקליטו קרקורים של מין קרפדות מסוים במרחקים שונים משדה תעופה רועש, והשוו את עוצמת הקרקורים. עוצמת הקרקור הממוצעת במרחק 1 ק"מ משדה התעופה הייתה כ-7.5 יחידות, ובמרחק 10 ק"מ - 5 יחידות.

(1) תארו את שלבי התהליך האבולוציוני שיכול היה לגרום לנתונים אלה.

(2) החוקרים סבורים כי ייתכן שלאחר זמן רב יהיו שני מיני קרפדות: אחד שחי סמוך לשדות תעופה, והאחר - מרוחק משדות תעופה. הסבירו מה צריך להתרחש כדי שיווצרו שני מינים.

פתרון

1. (1) שונות: באוכלוסיית הקרפדות יש שונות תורשתית בין הזכרים בעוצמת הקרקור (שמקורה במוטציות ובצירופים חדשים של אללים ברבייה זוויגית).

2. הגורם בסביבה: סמוך לשדה התעופה הרעש מסתיר את הקרקורים החלשים, והנקבות אינן שומעות אותם היטב.

3. היתרון: זכרים בעלי קרקור חזק נשמעים טוב יותר ← מושכים יותר נקבות ← מזדווגים ומעמידים יותר צאצאים.

4. תורשה ושינוי לאורך דורות: הצאצאים יורשים את האללים לקרקור חזק, ומדור לדור שכיחותם עולה באוכלוסייה הסמוכה לשדה. לכן הקרקור שם חזק יותר (כ-7.5 לעומת 5 יחידות). במרחק 10 ק"מ הרעש חלש, ואין יתרון לקרקור חזק.

5. (2) בידוד רבייתי: צריכה להיפסק זרימת הגנים בין שתי האוכלוסיות - למשל אם הנקבות בכל אוכלוסייה מגיבות רק לקרקור שאופייני לה, או בגלל המרחק ביניהן.

6. הצטברות הבדלים: בכל אוכלוסייה פועלים לחצי ברירה שונים (רעש לעומת שקט) ומתרחשות מוטציות שונות. לאורך דורות רבים מצטברים הבדלים תורשתיים, עד שפרטים משתי האוכלוסיות אינם יכולים להתרבות זה עם זה ולהעמיד צאצאים פוריים.

תשובה

(1) ברירה טבעית: שונות תורשתית בעוצמת הקרקור ← ליד שדה התעופה הרעש מסתיר קרקורים חלשים, ולזכרים בעלי קרקור חזק הצלחה גדולה יותר בהזדווגות ← הם מעמידים יותר צאצאים שיורשים את התכונה ← לאורך דורות שכיחות הקרקור החזק עולה (כ-7.5 יחידות לעומת 5 במרחק 10 ק"מ). (2) צריך להיווצר בידוד רבייתי בין שתי האוכלוסיות (הפסקת זרימת הגנים), ולאורך דורות רבים יצטברו בהן הבדלים תורשתיים עד שפרטים משתי האוכלוסיות לא יוכלו להתרבות זה עם זה ולהעמיד צאצאים פוריים.

דוגמה ב - מה מאפיין אירועים אקראיים

מה מאפיין את האירועים האקראיים המשפיעים על הרכב של אוכלוסיות?

א. הם מתקיימים בלי קשר לתהליכי ברירה טבעית.

ב. הם גורמים תמיד לעלייה בשכיחות של תכונות שיש להן יתרון בסביבה.

ג. הם משפיעים בעיקר על אוכלוסיות גדולות.

ד. הם גורמים תמיד לירידה בכשירות של הפרטים באוכלוסייה.

פתרון

1. מה נשאל: תכונה של אירוע אקראי (כמו שרפה או שיטפון), בהשוואה לברירה טבעית.

2. פוסלים את ב: אירוע אקראי אינו "בוחר" לפי יתרון - הוא יכול להעלות דווקא תכונה שאין לה יתרון. עלייה בשכיחות של תכונות מועילות היא תוצאה של ברירה טבעית.

3. פוסלים את ג: ההפך - ההשפעה גדולה במיוחד באוכלוסיות קטנות, שבהן אובדן מקרי של מעט פרטים משנה מאוד את השכיחויות.

4. פוסלים את ד: האירוע אקראי, ולכן הפרטים שנשארו יכולים להיות פחות מותאמים, באותה מידה או יותר. "תמיד" הופך את ההיגד לשגוי.

5. נשארה א: באירוע אקראי, מי ישרוד נקבע במקרה ולא לפי ההתאמה לסביבה - כלומר בלי קשר לתהליכי הברירה הטבעית, שמתקיימים במקביל.

תשובה

א - הם מתקיימים בלי קשר לתהליכי ברירה טבעית.

2. התאמות לבתי גידול: סביבה מימית, אקלים ים תיכוני ואקלים מדברי

התאמה לבית גידול

במדבר אין כמעט מים, והטמפרטורה ביום גבוהה מאוד. ובכל זאת חיים בו צמחים ובעלי חיים רבים - כי יש להם תכונות שמתאימות בדיוק לתנאים האלה: עלים קטנים, שורשים מסועפים, פעילות בלילה.

במדויק: התאמה היא תכונה תורשתית - מבנה, תפקוד או התנהגות - שמגדילה את הסיכויים של היצור לשרוד ולהתרבות בתנאים של בית הגידול שלו. יש התאמה בין המבנה והתפקוד של היצורים לבין התנאים בסביבתם, וההתאמות הן תוצאה של תהליכים אבולוציוניים (ברירה טבעית). יש שלושה סוגים: מורפולוגית (מבנית), פיזיולוגית-ביוכימית והתנהגותית.

בבגרות לומדים התאמות של צמחים ושל בעלי חיים בארץ לשלוש סביבות: סביבה מימית, אקלים ים תיכוני ואקלים מדברי. בכל אחת מהן שואלים קודם: מה הגורם המגביל בבית הגידול (מחסור במים, חום, תנועה בתווך צפוף), ואחר כך - איך התכונה עוזרת להתמודד איתו.

סוגי ההתאמות

סוג ההתאמהמה זהדוגמאות מהבחינות
מורפולוגית (מבנית)מבנה של הגוף או של איברעלים קטנים או קוצים בצמחי מדבר; קוטיקולה עבה; פרווה עבה ושכבת שומן ביונקים בסביבה קרה; קרום בין אצבעות הרגליים בעופות שוחים
פיזיולוגית-ביוכימיתתהליך בגוף או חומר שהגוף מייצרכיווץ כלי הדם בעור בקור; רעד שרירים שמגביר את הפקת החום; חלבונים דביקים שהצדפה הכחולה מפרישה
התנהגותיתמה בעל החיים עושהפעילות בלילה ומסתור במחילות ביום במדבר; התקבצות ושהייה במחילות בקור

התאמה לגורם ביוטי או לגורם אביוטי

ההתאמה היא ל...השאלה שעוזרת לזהותדוגמאות
גורם ביוטיהאם התכונה קשורה ליצור חי אחר - טורף, מאביק, מזון, מתחרה?פרח הדבורנית דומה לדבורה (מושך מאביקים); מקור ארוך ודק של ציפור שניזונה מצוף (מבנה הפרח); ריח חזק של פרחים שמואבקים בחרקים; צבעי אזהרה של פרפרים (טורפים)
גורם אביוטיהאם התכונה קשורה לגורם דומם - מים, טמפרטורה, רוח, אור, קרקע?צורת גוף של דגים שמאפשרת תנועה מהירה במים; קרום בין אצבעות עופות שוחים; רגליים ארוכות של הגמל מעל הקרקע הלוהטת; פרחים קטנים חסרי צבע וריח בצמחים שמואבקים ברוח; נשירת עלים בשלכת בקור

יחס שטח הפנים לנפח

כשגוף גדל, הנפח שלו גדל מהר יותר משטח הפנים. לכן לגוף קטן יש יחס שטח פנים לנפח גדול: לכל יחידת נפח יש יותר שטח פנים שחשוף לסביבה. החום נוצר בכל נפח הגוף (בנשימה התאית), ונפלט ומתאדים מים דרך פני הגוף.

גוףיחס שטח פנים לנפחמה קורהמתי זה יתרון
קטןגדולפליטת חום מהירה, ואיבוד מים גדול ביחס למשקל הגוףבסביבה חמה - למשל ארנבות קטנות יותר באזורים חמים יותר בארץ
גדול (ואיברים בולטים קטנים: אוזניים, זנב)קטןפחות איבוד חום ביחס לנפח שמפיק חוםבסביבה קרה

הומאותרמים ופויקילותרמים

המאפייןהומאותרמים (אנדותרמים)פויקילותרמים (אקטותרמים)
טמפרטורת הגוףנשמרת קבועה (פחות או יותר), גם כשטמפרטורת הסביבה משתנהמשתנה עם טמפרטורת הסביבה
מקור החוםחום שנוצר בגוף בתהליכי חילוף החומרים (נשימה תאית)בעיקר חום מהסביבה
דוגמאותיונקים ועופותרוב בעלי החיים, למשל דו-חיים וחרקים
התאמות בסביבה קרהפרווה עבה, שכבת שומן, כיווץ כלי הדם בעור, רעד שרירים, גוף גדול ואיברים בולטים קטנים-
התאמות בסביבה חמהגוף קטן (יחס שטח פנים לנפח גדול), פעילות בלילה-

התאמות לשלוש הסביבות

הסביבההתנאיםהתאמות של צמחיםהתאמות של בעלי חיים
סביבה מימיתהמים הם תווך צפוף שמתנגד לתנועה; גלים ומים שוטפים-צורת גוף מוארכת וזרימתית בדגים (פחות התנגדות המים ← תנועה מהירה); קרום בין אצבעות בעופות שוחים; חלבונים דביקים שבעזרתם הצדפה הכחולה נצמדת לסלעים ואינה נסחפת בגלים
אקלים ים תיכוניחורף גשום ונוח; קיץ ארוך, חם ויבשגאופיטים - בקיץ רק איבר אגירה תת-קרקעי (בצל, פקעת); חד-שנתיים - עוברים את הקיץ כזרעגודל גוף שמותאם לטמפרטורה באזור: ארנבות באזורים חמים יותר קטנות יותר
אקלים מדברימחסור במים; טמפרטורה גבוהה ביום וקרינה חזקהעלים קטנים או קוצים, או השרת עלים בקיץ; מעט פיוניות או פיוניות שקועות, בעיקר בצד התחתון של העלה; קוטיקולה עבה; שורשים עמוקים או מסועפים ורחבים; רקמות אוגרות מים; שערות או צבע בהיר; מחזור חיים קצרפעילות בלילה ומסתור במחילות ביום (פחות חום ופחות איבוד מים); גוף קטן (פליטת חום יעילה)

חד-שנתיים וגאופיטים: בריחה מהעונה היבשה

שתי אסטרטגיות של צמחים באקלים ים תיכוני ובאקלים מדברי, שבהם יש מים בקרקע רק בחלק מהשנה. שתיהן בורחות מהעונה היבשה: בעונה הזאת אין לצמח עלים שמאבדים מים בדיות.

השלבחד-שנתייםגאופיטים (למשל חצב, כלנית, רקפת)
בעונה הגשומהנביטה ← גדילה ← פריחה והאבקה ← זרעים ופירות, במהירות, לפני שהקרקע מתייבשתמצמיחים עלים, מבצעים פוטוסינתזה ואוגרים את התוצרים (עמילן) באיבר התת-קרקעי
את העונה היבשה עוברים כ...זרע - עמיד ביובש ואינו מאבד מיםאיבר אגירה תת-קרקעי (בצל, פקעת) - העלים מתייבשים ומתים, והקרקע מגינה על האיבר מחום ומהתייבשות
בתחילת העונה הבאההזרעים נובטים אחרי הגשםבעזרת החומרים האגורים בונים עלים (ולעיתים פרחים) מהר, עוד לפני שיש פוטוסינתזה
שים לב

לא כותבים "לגוף קטן יש שטח פנים גדול יותר". שטח הפנים של גוף קטן קטן יותר; מה שגדול יותר הוא היחס בין שטח הפנים לנפח. וכשהנתונים הם ביחס למשקל הגוף - למשל קצב אידוי המים בסביבה חמה: בירבוע (0.1 ק"ג) 14% ממשקל הגוף בשעה, ובחמור (95 ק"ג) 2% - ההסבר הוא היחס, ולא הכמות המוחלטת.

שים לב

כשמבקשים "ציינו והסבירו התאמה", לא מספיק לכתוב "עלים קטנים". צריך את השרשרת: התכונה ← מה היא עושה (שטח פנים קטן ← פחות דיות) ← איך זה עוזר לשרוד בתנאים של בית הגידול.

שים לב

קוראים מה סוג ההתאמה שהשאלה מבקשת. כשכתוב "התאמות שאינן התנהגותיות", התכרבלות, נדידה, שהייה במחילות או התקבצות לא מתקבלות - כותבים התאמות מבניות או פיזיולוגיות (פרווה, שומן, כיווץ כלי דם בעור).

שים לב

הבצל של הגאופיט אינו מבצע פוטוסינתזה: הוא בקרקע ואין בו כלורופיל. הוא איבר אגירה. הפוטוסינתזה מתבצעת בעלים הירוקים, והתוצרים מועברים לבצל ונאגרים בו.

דוגמה א - גודל גוף ארנבות ובית גידול מדברי

חוקרים בדקו את הקשר בין הגודל של ארנבות לבין הטמפרטורה בקיץ בסביבת החיים שלהן. ידוע כי ככל שארנבת גדולה יותר משקלה גבוה יותר. החוקרים שקלו ארנבות מאזורים שונים בישראל הנבדלים זה מזה בטמפרטורות הסביבה. באזור שבו הטמפרטורה בקיץ כ-24∘C24^{\circ}\text{C} המשקל הממוצע של הארנבות היה כ-3.4 ק"ג, ובאזור שבו הטמפרטורה 34∘C34^{\circ}\text{C} - כ-1.4 ק"ג.

(1) על פי הנתונים, ציינו את הקשר בין המשקל הממוצע של הארנבות לבין טמפרטורת הסביבה. על פי המידע שבפתיח, הסבירו כיצד בקשר זה באה לידי ביטוי ההתאמה לסביבה חמה.

(2) ציינו והסבירו התאמה אחת של צמחים לבית גידול מדברי.

פתרון

1. (1) הקשר: קשר הפוך - ככל שהטמפרטורה בקיץ גבוהה יותר, המשקל הממוצע נמוך יותר (מכ-3.4 ק"ג לכ-1.4 ק"ג, ירידה של כ-59%). לפי הפתיח, משקל נמוך = ארנבת קטנה יותר.

2. מה הבעיה בסביבה חמה: הארנבת היא יונק - הומאותרם. בסביבה חמה היא צריכה להיפטר מעודפי החום שנוצרים בגופה, כדי שלא תתחמם יתר על המידה.

3. יחס שטח פנים לנפח: החום נוצר בכל נפח הגוף ונפלט דרך פני הגוף. בגוף קטן היחס בין שטח הפנים לנפח גדול יותר ← יותר שטח פנים לכל יחידת נפח ← פליטת החום לסביבה יעילה יותר ← קל יותר לשמור על טמפרטורת גוף קבועה.

4. (2) הגורם המגביל במדבר: מים מועטים, וטמפרטורה ועוצמת קרינה גבוהות - לכן ההתאמות מצמצמות איבוד מים או מגדילות את קליטתם.

5. התאמה והסבר: קוטיקולה עבה (שכבת שעווה) על העלים. הקוטיקולה אטימה למים ← מצמצמת את איבוד המים בדיות דרך פני העלה ← הצמח שומר על מאזן המים שלו בסביבה יבשה.

תשובה

(1) ככל שהטמפרטורה הממוצעת בקיץ גבוהה יותר, המשקל הממוצע של הארנבות נמוך יותר (מכ-3.4 ק"ג בכ-24∘C24^{\circ}\text{C} לכ-1.4 ק"ג ב-34∘C34^{\circ}\text{C}). ארנבת קטנה - היחס בין שטח הפנים לנפח גדול יותר ← פליטת חום לסביבה יעילה יותר ← מונעת התחממות יתר בסביבה חמה. (2) למשל: שכבת קוטיקולה (שעווה) עבה על העלים - אטימה למים, מצמצמת את איבוד המים בדיות דרך פני העלה, וכך הצמח שומר על מאזן מים בסביבה יבשה וחמה.

דוגמה ב - התאמה לגורם ביוטי

באיזה מהמשפטים שלפניכם מתוארת התאמה לגורם ביוטי?

א. פרח הדבורנית דומה לדבורה.

ב. לגמל החי במדבר החם יש רגליים ארוכות.

ג. לעופות השוחים במים יש קרום המחבר בין אצבעות הרגליים.

ד. עץ השקד משיר את עליו בחורף.

פתרון

1. מה נשאל: התאמה ליצור חי אחר בסביבה.

2. פוסלים את ב: הרגליים הארוכות מרחיקות את גוף הגמל מהקרקע הלוהטת - התאמה לטמפרטורה, גורם אביוטי.

3. פוסלים את ג: הקרום בין האצבעות משפר את השחייה - התאמה למים כתווך, גורם אביוטי.

4. פוסלים את ד: השרת העלים בחורף היא התאמה לתנאים של עונה קרה - גורם אביוטי.

5. נשארה א: הדמיון לדבורה מושך זכרי דבורים אל הפרח, והם מעבירים אבקה בין פרחים - התאמה ליחסי גומלין עם מאביק, כלומר לגורם ביוטי.

תשובה

א - פרח הדבורנית דומה לדבורה: התאמה לחרק המאביק, שהוא יצור חי.

3. השפעת האדם על הסביבה: המחיר הסביבתי ודרכים להקטנתו

השפעת האדם על הסביבה

חקלאות, תעשייה ובנייה מספקות לנו מזון, מוצרים ובתים. אבל לכל אחת מהן יש מחיר: זיהום, הרס של בתי גידול ופגיעה במינים. השאלות בבגרות על הנושא בודקות אם אתם יודעים לחבר בין הפעולה של האדם לבין התהליך הביולוגי שהיא משנה.

במדויק: האדם משפיע על סביבתו ומשנה אותה. ההשפעה נובעת מהגידול המהיר של אוכלוסיית העולם ומניצול בלתי מבוקר של המשאבים. פעילות לתועלת האדם - חקלאות אינטנסיבית, תעשייה ובינוי - גובה מחיר סביבתי: זיהום ודלדול משאבים, הרס בתי גידול, הכחדת מינים וכניסת מינים פולשים. חלק מהשינויים בלתי הפיכים. דרכים להקטנת המחיר הסביבתי: הדברה ביולוגית בחקלאות, פיתוח בר-קיימא בבינוי ובתעשייה, צמצום צריכת משאבים, חקיקה סביבתית, וחינוך והסברה.

הנושא נשען על מה שלמדתם באקולוגיה: יחסי גומלין (טריפה, תחרות, טפילות - הבסיס להדברה ביולוגית ולהבנת מינים פולשים), מארג מזון (איך פגיעה במין אחד משפיעה על אחרים) ופוטוסינתזה (קליטת CO2\text{CO}_2 ואפקט החממה).

פעילות לתועלת האדם

הפעילותמה היא נותנתדוגמאות
חקלאות אינטנסיביתמזון ותוצרים רבים נוספים לרווחת האדם; יבול רב ליחידת שטחשינוי מועד פריחה, השפעה על קצב הטלת ביצים, פיתוח זנים עתירי יבול, פיתוח זנים עמידים למזיקים; שימוש בדשנים ובחומרי הדברה
תעשייהמוצרים ותעסוקה-
בינוימגורים ותשתיות-

המחיר הסביבתי

המחירמה קורהדוגמה
זיהום אווירפליטת גזים לאטמוספרהעלייה בריכוז CO2\text{CO}_2 ← הגברת אפקט החממה; גזים כמו CFC (פריאונים) ← דלדול האוזון
זיהום מים וקרקעחומרים מהחקלאות ומהתעשייה מגיעים לקרקע, למקורות המים ולמי התהוםעודפי דישון נשטפים לגופי מים (ריבוי אצות); חומרי הדברה כימיים פוגעים גם ביצורים שאינם המזיק ומצטברים בשרשרת המזון
דלדול משאביםשימוש במשאבים מהר יותר מקצב התחדשותםצריכה רבה של מים שפירים במדינה דלת מים
הרס בתי גידולשטחים טבעיים הופכים לשדות, לכבישים ולבנייניםהרחבת שטחי החקלאות ← פגיעה במינים רבים ובמגוון המינים
הכחדת מיניםמינים נעלמים, ואיתם ההתאמות הייחודיות שלהםמינים בסכנת הכחדה
כניסת מינים פולשיםמין שהגיע לבית גידול שאינו מקורי עבורו, בדרך כלל בעזרת האדם, מתפשט ופוגע במינים המקומייםהמיינה בארץ

אפקט החממה

1. מה זה: CO2\text{CO}_2 הוא גז חממה. הוא בולע חלק מקרינת החום שנפלטת מפני כדור הארץ, ומחזיר חלק ממנה אל פני הקרקע.

2. מה מגביר אותו: עלייה בריכוז CO2\text{CO}_2 באטמוספרה - למשל כריתת יערות: פחות קליטה של CO2\text{CO}_2 בפוטוסינתזה, וכשהעצים נשרפים או מתפרקים, הפחמן האגור בהם משתחרר כ-CO2\text{CO}_2.

3. מה מצמצם אותו: נטיעת עצים - בפוטוסינתזה העצים קולטים CO2\text{CO}_2 מהאוויר ומקבעים את הפחמן בחומרים אורגניים שנאגרים בהם שנים רבות.

4. התוצאה: ככל שריכוז CO2\text{CO}_2 גבוה יותר, נשאר יותר חום ליד פני כדור הארץ, והטמפרטורה הממוצעת עולה (התחממות כדור הארץ).

מה מאפשר למין להיות מין פולש

הגורםלמה זה עוזר לו
מעט טורפים, טפילים ואויבים טבעיים בבית הגידול החדשתמותה נמוכה ← האוכלוסייה גדלה מהר ומתפשטת
קצב רבייה גבוההרבה צאצאים בזמן קצר
תזונה מגוונתיכול לנצל מקורות מזון רבים
טווח סבילות רחב לתנאי סביבהמסתדר בתנאים שונים, למשל בסביבה עירונית
יכולת תחרות גבוההדוחק מינים מקומיים ממשאבים כמו מזון ואתרי קינון

הפגיעה במינים המקומיים היא בעיקר דרך יחסי גומלין: תחרות על אותם משאבים, או טריפה שלהם.

דרכים להקטנת המחיר הסביבתי

הדרךמה עושים
בחקלאות: הדברה ביולוגיתמצמצמים את אוכלוסיית המזיק בעזרת יצור חי - אויב טבעי שלו (טורף או טפיל), במקום חומרי הדברה כימיים
בבינוי ובתעשייה: פיתוח בר-קיימאפיתוח שעונה על צורכי האדם היום, בלי לפגוע באפשרות של הדורות הבאים ליהנות מהסביבה ומהמשאבים
צמצום צריכת משאביםהשקיה במי קולחין (מי שפכים שעברו טיהור) או במים מליחים במקום במים שפירים; הפיכת פסולת אורגנית לקומפוסט (דשונת) בעזרת מפרקים
חקיקה סביבתיתחוקים שמגבילים זיהום ופגיעה בשטחים טבעיים ובמינים
חינוך והסברהשינוי התנהגות של אנשים כלפי הסביבה

הדברה ביולוגית מול הדברה כימית

ההיבטהדברה ביולוגיתהדברה כימית
במה משתמשיםיצור חי - אויב טבעי של המזיק (צרעה טפילית, חיפושית טורפת)חומרי הדברה (ריסוס)
על מי היא פועלתלרוב ייחודית למזיקפוגעת גם ביצורים שאינם המזיק - מאביקים, טורפים טבעיים של המזיק ובעלי חיים אחרים
השפעה על הסביבהאין זיהום של הקרקע ושל מי התהום, ואין הצטברות רעלים בשרשרת המזוןמזהמת קרקע ומים; חומרים שאינם מתפרקים מצטברים בשרשרת המזון
לאורך זמןהאויב הטבעי מתרבה בעצמו כל עוד יש לו מזוןצריך לרסס שוב ושוב
חסרונותחלקית ואיטית; מין שהובא מבחוץ עלול לפגוע גם במינים אחרים ולשבש את המערכת האקולוגיתפגיעה רחבה במערכת האקולוגית
שים לב

היתרון של הדברה ביולוגית הוא הספציפיות שלה - פגיעה רק במזיק המטרה. לא כותבים שהיא טובה "כי היא פוגעת בהרבה מזיקים": זה דווקא החיסרון של חומרי הדברה כימיים.

שים לב

אפקט החממה אינו קשור לגידול צמחים בחממות - "חממה" היא רק דימוי. גם חמצן אינו גז חממה: פליטת חמצן בפוטוסינתזה אינה מצמצמת את אפקט החממה - קליטת CO2\text{CO}_2 כן.

שים לב

לא מבלבלים בין אפקט החממה (עלייה בריכוז CO2\text{CO}_2 ← התחממות) לבין דלדול האוזון ("החור באוזון"), שנגרם בעיקר מגזים כמו CFC (פריאונים) ולא מ-CO2\text{CO}_2.

שים לב

ההשפעה של האדם על תהליכים אבולוציוניים (עמידות לתרופות ולקוטלי חרקים, מלניזם תעשייתי, השבחה) והדילמות של שמירת הסביבה (שימור מול פיתוח) אינן בחומר הנבחן. בשיעור הזה לומדים את ההשפעה של האדם על הסביבה.

דוגמה א - היתרונות של הדברה ביולוגית

כנימת מגן שחורה (חרק) הייתה במשך שנים רבות מזיק קשה של פרי הדר בארץ. החדירו לארץ צרעה טפילית ייחודית לכנימה זו, והיא הדבירה את כנימת המגן.

מה הם היתרונות של החדרת הצרעה הטפילית לעומת ריסוס בחומרי הדברה?

א. הצרעה פוגעת בפרי ההדר ומצמצמת את בית הגידול של הכנימה.

ב. הצרעה פוגעת במזיקים שונים, ואילו הריסוס פוגע רק בכנימה.

ג. הצרעה פוגעת רק במזיק, ואין פגיעה במי התהום.

ד. הצרעה פוגעת במזיק ומפרקת שיירים של חומרי הדברה שעל הצמחים.

פתרון

1. מה נשאל: יתרון של הדברה ביולוגית (צרעה טפילית) על הדברה כימית.

2. פוסלים את א: הצרעה היא טפילה של הכנימה ואינה פוגעת בפרי. פגיעה בפרי הייתה חיסרון.

3. פוסלים את ב: המצב הפוך - הצרעה ייחודית לכנימה, וחומרי הריסוס פוגעים במגוון רחב של חרקים.

4. פוסלים את ד: הצרעה אינה מפרקת חומרי הדברה; היתרון הוא שאין צורך לרסס מלכתחילה.

5. נשארה ג: הצרעה ייחודית לכנימה, ולכן פוגעת רק במזיק; ואין בה חומרים כימיים, ולכן אין זיהום של הקרקע ושל מי התהום.

תשובה

ג - הצרעה פוגעת רק במזיק, ואין פגיעה במי התהום.

דוגמה ב - מינים פולשים ומינים מקומיים

לאורך השנים 2005-2018 נערכו בארץ תצפיות במינים שונים של ציפורים. התוצאות:

המיןמספר ממוצע לתצפית ב-2005מספר ממוצע לתצפית ב-2018
מיינהכ-0.15כ-3.5
דררהכ-1.2כ-2.9
בולבולכ-2.7כ-1.8
דרור הביתכ-7.36

(1) על פי התוצאות, קבעו מהם יחסי הגומלין בין המיינה והדררה לבין הבולבול ודרור הבית, ונמקו את קביעתכם.

(2) ציינו תכונה אחת המאפשרת למין מסוים להיות מין פולש.

פתרון

1. (1) מה המגמה: בין 2005 ל-2018 מספר המיינות עלה מכ-0.15 לכ-3.5, ומספר הדררות מכ-1.2 לכ-2.9. באותה תקופה מספר הבולבולים ירד מכ-2.7 לכ-1.8, ומספר דרורי הבית מכ-7.3 ל-6.

2. הקביעה: עלייה בגודל האוכלוסייה של שני מינים מלווה בירידה בגודל האוכלוסייה של שני האחרים - מתאים לתחרות בין-מינית.

3. ההסבר: בתחרות, מינים משתמשים באותם משאבים מוגבלים (מזון, אתרי קינון). המיינה והדררה מנצלות חלק גדול יותר מהמשאבים ← נשארים פחות לבולבול ולדרור הבית ← האוכלוסיות שלהם קטנות.

4. זהירות: אלה תצפיות - הן מראות מתאם, ולבדן אינן מוכיחות סיבתיות.

5. (2) תכונה של מין פולש: למשל קצב רבייה גבוה - הרבה צאצאים בזמן קצר, ולכן האוכלוסייה גדלה מהר בבית הגידול החדש.

‫מספר הציפורים הממוצע לתצפית‬200520180123456780.151.22.77.33.52.91.86‫מיינה‬‫דררה‬‫בולבול‬‫דרור הבית‬‫המין‬‫מספר ממוצע לתצפית‬
תשובה

(1) תחרות (בין-מינית): בין 2005 ל-2018 מספר המיינות והדררות עלה (מיינה מכ-0.15 לכ-3.5, דררה מכ-1.2 לכ-2.9), ובאותה תקופה מספר הבולבולים ודרורי הבית ירד (בולבול מכ-2.7 לכ-1.8, דרור הבית מכ-7.3 ל-6). (2) למשל: קצב רבייה גבוה (הרבה צאצאים בזמן קצר).

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.