דילוג לתוכן המרכזי

סיכום נושא העמקה: פיזיולוגיה השוואתית בהיבט התפתחותי

ביולוגיה לבגרות · 5 נושאים

כל מה שצריך לדעת בנושא העמקה: פיזיולוגיה השוואתית בהיבט התפתחותי: המושגים, המושגים, דרכי תשובה ודוגמאות פתורות משאלוני הבגרות. לחזרה מהירה לפני הבחינה - הסיכום המקוצר או דף כללים.

פיזיולוגיה השוואתית בהיבט התפתחותי

בנושא הזה משווים בין בעלי חיים: איך חרק, דג, צפרדע, עוף ויונק פותרים את אותן בעיות - להביא חמצן לכל תא, להוביל חומרים, לסלק פסולת ולשמור על מאזן המים. ההבדלים ביניהם אינם מקריים: כל מערכת מותאמת לבית הגידול, במים או ביבשה.

במדויק: מבנה הגוף ומנגנוני הפעולה של בעל החיים מותאמים לבית גידולו, וההתאמות האלה הן תוצאה של תהליכים אבולוציוניים. בכל מערכת - הובלה, חילוף גזים, הפרשה והתפתחות העובר - מחפשים את העקרונות המשותפים לכל בעלי החיים ואת ההבדלים ביניהם, ומקשרים כל הבדל לתנאי הסביבה.

שני מעברים גדולים מארגנים את הנושא: מיצור חד-תאי ליצור רב-תאי (יחס שטח הפנים לנפח קטן, ולכן דרושות מערכות מיוחדות) ומסביבת חיים מימית לסביבת חיים יבשתית (צריך לחסוך במים ולשמור על משטחים לחים).

מה כבר למדתם בליבה

חלק מהנושא כבר מוכר לכם מהליבה, ושם הוא כתוב במלואו: הלב ומחזור הדם, מערכת הנשימה, ויסות טמפרטורת הגוף והכליה באדם, וגם דיפוזיה, אוסמוזה והעברה פעילה (בשיעורי "גוף האדם" ו"מעבר חומרים").

במדויק: מערכת ההובלה ביונקים (כולל ויסות הטמפרטורה), מערכת הנשימה ביונקים ומערכת ההפרשה ביונקים נלמדות בפרקי הליבה. בנושא ההעמקה היונק משמש נקודת השוואה, ולומדים את המערכות המקבילות בחד-תאיים, בחרקים, בדגים, בדו-חיים, בזוחלים ובעופות.

פויקילותרמי והומיאותרמי

השאלה "מה יקרה לקצב חילוף החומרים כשהסביבה מתקררת?" חוזרת כמעט בכל בחינה בנושא, והתשובה הפוכה בצפרדע ובעוף.

במדויק: פויקילותרמי (אקטותרמי) - בעל חיים שטמפרטורת גופו משתנה עם טמפרטורת הסביבה (דגים, דו-חיים, זוחלים). טמפרטורת הסביבה קובעת אצלו את פעילות האנזימים, ולכן קצב חילוף החומרים שלו עולה ויורד איתה. הומיאותרמי (אנדותרמי) - בעל חיים ששומר על טמפרטורת גוף קבועה (עופות ויונקים), בעזרת חום שנוצר בתאיו, בעיקר בנשימה התאית.

כשהסביבה מתקררת, בעל חיים הומיאותרמי מאבד יותר חום, ולכן קצב חילוף החומרים שלו עולה - כך הוא מייצר את החום שחסר. בפויקילותרמי קצב חילוף החומרים יורד, כי הגוף מתקרר והאנזימים פועלים לאט יותר.

1. מחד-תאיים לרב-תאיים ומהמים ליבשה: יחס שטח פנים לנפח

יחס שטח הפנים לנפח ביצור רב-תאי

סנדלית היא תא אחד שחי במים: החמצן נכנס אליה בדיפוזיה ישירות מהמים, והפסולת יוצאת אליהם. בגוף של יונק רוב התאים רחוקים מאוד מהסביבה, ודיפוזיה לבדה לא תביא אליהם חמצן בזמן.

במדויק: יחס שטח הפנים לנפח קובע כמה מעבר חומרים (וחום) יכול להתקיים עם הסביבה ביחס לגודל הגוף. ככל שהיצור גדול יותר, הנפח גדל מהר יותר משטח הפנים, והיחס קטן. ביצור חד-תאי או קטן מאוד כל תא קרוב לסביבה, ודיפוזיה מספיקה. ביצור רב-תאי גדול רוב התאים רחוקים מפני הגוף, ודיפוזיה, שיעילה רק למרחקים קצרים, איטית מדי. לכן התפתחו מערכות לקליטת חומרים אל הגוף ולפליטתם ממנו (משטחי חילוף גזים, איברי הפרשה) ומערכת הובלה שמתווכת בין התאים שבקשר ישיר עם הסביבה החיצונית לבין התאים שבסביבה הפנימית.

היחס פועל לשני הכיוונים: שטח פנים גדול ביחס לנפח מאפשר מעבר חומרים מהיר, אבל גם איבוד מים וחום מהיר. לכן בעל חיים קטן מאבד, ביחס לגודל גופו, יותר מים באידוי מבעל חיים גדול מאותו מין. העיקרון הזה נלמד גם בליבה - בגודל התא ובהתאמות לבתי גידול.

מחד-תאי לרב-תאי: הצורך והפתרון

הצורךביצור חד-תאיביצור רב-תאי גדול
קליטת חמצן והוצאת CO2\text{CO}_2דיפוזיה דרך קרום התאמשטח חילוף גזים עם שטח פנים גדול: זימים, מערכת קנים (טרכאות), ריאות, עור לח
הגעת חמצן וחומרי מזון לכל תאדיפוזיה למרחק קצרמערכת הובלה: נוזל שזורם בכוח הלב עד סמוך לכל תא (בחרקים החמצן מגיע לתאים בקנים)
סילוק פסולת חנקניתאמוניה יוצאת בדיפוזיה אל המיםאיברי הפרשה: זימים בדגים, כליות
מאזן מים ומלחיםבועית מתכווצת (במים מתוקים)כליות, זימים, בלוטות מלח

מהמים ליבשה: הבעיות וההתאמות

המערכתהבעיה ביבשהההתאמה
חילוף גזיםהמשטח חייב להיות לח כדי שהגזים יתמוססו ויעברו, וביבשה הוא מתייבשמשטחים פנימיים, בתוך הגוף: ריאות, מערכת קנים
הפרשההמים מוגבלים, ואיבוד מים מסכן את היצורפסולת חנקנית שדורשת פחות מים - שתנן (יונקים), חומצת שתן (עופות, זוחלים ביבשה); שתן מרוכז
התפתחות העוברהעובר זקוק לסביבה לחהביצה עם קליפה ונוזל שפיר (עופות), התפתחות ברחם (יונקים)
דרך הפתרון

הסבר התאמה של מערכת לבית הגידול

1. התנאי בסביבה: מה מאפיין את בית הגידול - מים מתוקים, מי ים, יבשה, מדבר, קור.

2. הבעיה: מה התנאי עושה לגוף - מים נכנסים באוסמוזה, הגוף מאבד מים, לא מגיע מספיק חמצן לתאים, הגוף מאבד חום.

3. המבנה או המנגנון: מה יש לבעל החיים - בועית מתכווצת, בלוטת מלח, מחיצה בין חדרי הלב, חומצת שתן.

4. איך הוא פותר את הבעיה: בשרשרת של סיבה ותוצאה, עד התאים - אוסמוזה, נשימה תאית ו-ATP, פעילות אנזימים.

5. בשאלת השוואה: כותבים את שני בעלי החיים באותו משפט - "בדג..., ואילו בעוף..." - ועל אותו מאפיין.

שים לב

בשאלה "למה יצור רב-תאי זקוק למערכת הובלה" לא עוצרים ב"הגוף גדול". כותבים את כל השרשרת: יחס שטח הפנים לנפח קטן ← רוב התאים רחוקים מהסביבה ← דיפוזיה יעילה רק למרחקים קצרים ← דרוש נוזל שזורם בכוח הלב ומביא חמצן וחומרי מזון עד סמוך לכל תא ומרחיק ממנו CO2\text{CO}_2 ופסולת.

דוגמה א - למה ביונקים דיפוזיה לא מספיקה

סנדלית היא יצור חד-תאי הנפוץ במקווי מים מתוקים.

אצל הסנדלית החמצן נקלט מן הסביבה החיצונית בתהליך של דיפוזיה, ואילו ביצורים אחרים תהליך הדיפוזיה אינו מספיק ויש בגופם מערכות מורכבות הקשורות לאספקת חמצן לתאים.

ציינו שתי מערכות ביונקים שקשורות לאספקת חמצן, והסבירו מדוע כל אחת מהן חיונית לאספקת חמצן לכל תאי הגוף.

פתרון

1. הבעיה: הגוף של יונק גדול ורב-תאי, יחס שטח הפנים לנפח קטן, ורוב התאים רחוקים מהסביבה. דיפוזיה יעילה רק למרחקים קצרים מאוד.

2. מערכת הנשימה (ריאות ונאדיות): הנאדיות יוצרות שטח פנים גדול מאוד לחילוף גזים, דפנותיהן דקות ולחות וצמודות לנימי דם, והשאיפה והנשיפה מחדשות את האוויר ושומרות על מפל ריכוזים. כך נקלטת כמות חמצן שמספיקה לגוף כולו - פני העור לבדם קטנים מדי.

3. מערכת ההובלה (לב, כלי דם ודם): החמצן שנקלט בריאות צריך להגיע לתאים הרחוקים. הלב מזרים את הדם, מהר בהרבה מדיפוזיה, עד לנימים שסמוכים לכל תא, וההמוגלובין שבתאי הדם האדומים נקשר לחמצן ומגדיל את כמות החמצן שהדם נושא.

4. הצעד האחרון: בנימים החמצן עובר בדיפוזיה למרחק קצר אל התאים, ומשמש בהם לנשימה התאית.

תשובה

מערכת הנשימה (ריאות) - שטח פנים גדול לקליטת חמצן מן האוויר; מערכת ההובלה (לב, כלי דם, דם עם המוגלובין) - מובילה את החמצן בזרימה לכל התאים הרחוקים מפני השטח.

דוגמה ב - איבוד מים באידוי ביעל קטן וביעל גדול

נבדקו שני זכרים של יעל נובי (יונק) שגודל גופם שונה, והם חיים בעין גדי. נמדדו הכמויות היחסיות של המים שאיבד כל אחד מהם, במצב של מנוחה, במהלך יממה מסוימת:

דרך איבוד המיםיעל 1 (קטן)יעל 2 (גדול)
אידוי60%35%
שתן30%55%
צואה10%10%

הציעו הסבר להבדל בין שני היעלים בכמות המים היחסית שהם איבדו באידוי. בהסבר התייחסו להבדל בגודל היעלים.

פתרון

1. הנתון: היעל הקטן איבד באידוי 60% מהמים שאיבד, והגדול 35% בלבד.

2. העיקרון: ככל שהגוף קטן יותר, יחס שטח הפנים לנפח גדול יותר. ליעל הקטן יש יותר שטח פנים ביחס לנפח גופו.

3. אידוי: מים מתאדים דרך שטח הפנים (העור ושטחי הנשימה) ← ביחס לגודל גופו היעל הקטן מאבד יותר מים באידוי.

4. חום: דרך שטח הפנים נקלט גם חום מהסביבה החמה ← ליעל הקטן נקלט יותר חום ביחס למסת גופו ← כדי לשמור על טמפרטורת גוף קבועה הוא פולט יותר חום, בעיקר באידוי מים.

5. סוגרים: לכן אצל היעל הקטן האידוי הוא חלק גדול יותר מכלל איבוד המים.

תשובה

יעל 1 (הקטן) איבד באידוי 60% מהמים לעומת 35% ביעל 2 (הגדול). לגוף קטן יחס שטח פנים לנפח גדול יותר - ביחס למסת גופו יש לו יותר שטח פנים שדרכו המים מתאדים וחום נקלט מהסביבה, ולכן הוא מאבד חלק גדול יותר מהמים באידוי.

2. מערכות הובלה: פתוחה וסגורה, הלב בחולייתנים ומחזור דם יחיד וכפול

מערכת הובלה

בחגב הנוזל של מערכת ההובלה שוטף את האיברים בחלל הגוף; בעוף הדם לא יוצא מכלי הדם, והלב בן ארבעה מדורים. שני הפתרונות מובילים חומרים, אבל רק אחד מהם מאפשר גוף גדול וטמפרטורת גוף קבועה.

במדויק: מערכת ההובלה מאפשרת הובלת חומרים, תאים ואנרגיית חום בין מערכות הגוף. היא קיימת ביצורים שבהם יחס שטח הפנים לנפח אינו מאפשר מעבר חומרים יעיל מהסביבה ואליה. במערכת דם פתוחה (חרקים) הנוזל יוצא מכלי הדם אל חלל הגוף ושוטף את האיברים ישירות. במערכת דם סגורה (חולייתנים) הדם זורם כל הזמן בתוך כלי דם - עורקים, נימים וורידים.

הלב, כלי הדם וויסות הטמפרטורה באדם - בשיעורי הליבה על הלב ומחזור הדם ועל ויסות טמפרטורת הגוף. כאן משווים בין מחלקות החולייתנים ובין חולייתנים לחרקים.

מערכת דם פתוחה ומערכת דם סגורה

המאפייןמערכת פתוחה (חרקים)מערכת סגורה (חולייתנים)
איפה הנוזל זורםיוצא מהלב ומהעורק אל חלל הגוף ושוטף את האיבריםכל הזמן בתוך כלי דם: עורקים, נימים, ורידים
הלבלב צינורי בגבלב בעל מדורים (עליות וחדרים)
נימיםאיןרשת נימים שמגיעה סמוך לכל תא
לחץ וזרימהלחץ נמוך, זרימה איטית שאי אפשר לכוון ביעילותלחץ גבוה, זרימה מהירה ומכוונת לרקמות
הובלת חמצןכמעט אינה מובילה חמצן - הוא מגיע לתאים במערכת הקניםמובילה חמצן קשור להמוגלובין שבתאי הדם האדומים
מה עוד היא מובילהמזון, פסולת והורמוניםמזון, פסולת, הורמונים וחום

המשמעות: בחרק גדול המרחק אל התאים העמוקים היה גדול מדי - הזרימה האיטית והדיפוזיה בקנים לא היו מספקות חמצן בקצב שהתאים צורכים. לכן גוף החרקים מוגבל לכמה סנטימטרים, ואילו המערכת הסגורה מאפשרת אספקה יעילה גם בגוף גדול מאוד.

שים לב

כשהשאלה מבקשת הבדל במבנה מערכת ההובלה בין חרקים לעופות, לא כותבים הבדל בתפקוד ("בחרקים הנוזל אינו מוביל חמצן"). הבדל במבנה: מערכת פתוחה בלי נימים ולב צינורי, לעומת מערכת סגורה עם כלי דם ונימים ולב בן ארבעה מדורים.

הלב בחולייתנים

עלייה (פרוזדור) מקבלת את הדם שחוזר אל הלב; חדר מזרים את הדם מהלב החוצה.

המחלקהמדורי הלבהדם בחדרמחזור הדם
דגים2: עלייה אחת וחדר אחדרק דם דל בחמצן, שחזר מהגוףיחיד
דו-חיים3: שתי עליות וחדר אחד בלי מחיצהמעורב: דל בחמצן מהגוף ועשיר בחמצן מהריאותכפול, עם ערבוב רב
זוחלים3: שתי עליות וחדר עם מחיצה חלקיתערבוב קטן יותר מבדו-חייםכפול, עם ערבוב חלקי
עופות ויונקים4: שתי עליות ושני חדרים עם מחיצה שלמהאין ערבוב: מימין דל בחמצן, משמאל עשיר בחמצןכפול

מחזור דם יחיד ומחזור דם כפול

- מחזור יחיד (דגים): לב ← זימים ← רקמות הגוף ← לב. הדם עובר בלב פעם אחת בכל סיבוב.

- מחזור כפול (עופות ויונקים): לב, צד ימין ← ריאות ← לב, צד שמאל ← רקמות הגוף ← לב. הדם עובר בלב פעמיים בכל סיבוב: מחזור ריאתי ומחזור גופי.

- הלחץ במחזור יחיד: בנימי הזימים, הצרים והרבים, ההתנגדות לזרימה גדולה ולחץ הדם יורד מאוד. משם הדם ממשיך ישירות לרקמות בלי לחזור ללב - אין משאבה שתעלה שוב את הלחץ, ולכן הוא מגיע לרקמות בלחץ נמוך ובזרימה איטית.

- הלחץ במחזור כפול: הדם חוזר מהריאות אל הלב, והחדר השמאלי מזרים אותו מחדש אל הגוף בלחץ גבוה.

מה אפשר המעבר למחזור כפול

מחיצה שלמה בין החדרים ← אין ערבוב, והחדר השמאלי מזרים לגוף רק דם עשיר בחמצן, בלחץ גבוה ← הרקמות מקבלות הרבה חמצן ומהר ← קצב גבוה של נשימה תאית (ייעול חילוף החומרים) ← משתחרר חום רב ← טמפרטורת גוף קבועה (הומיאותרמיות).

במחזור יחיד, או כשהדם בחדר מעורב, מגיע לרקמות פחות חמצן ← קצב הנשימה התאית וייצור החום נמוכים ← טמפרטורת הגוף משתנה עם הסביבה (פויקילותרמיות).

קצב חילוף החומרים וקצב הלב כשהסביבה מתקררת

בעל החייםמה קורה בקורלמה
פויקילותרמי (דג, צפרדע, קרפדה)קצב חילוף החומרים יורד, וגם קצב הלבטמפרטורת הגוף יורדת עם הסביבה ← האנזימים פועלים לאט יותר ← פחות נשימה תאית, וצריך פחות חמצן
הומיאותרמי (עוף, יונק)קצב חילוף החומרים עולה, וגם קצב הלבהגוף מאבד יותר חום ← יותר נשימה תאית לייצור חום ← הלב המהיר מביא לתאים יותר חמצן וגלוקוז

כשהסביבה מתחממת (בטווח הטמפרטורות שבבחינות) - ההפך: בפויקילותרמי הקצב עולה, ובהומיאותרמי הוא יורד, כי נדרש פחות חום.

שים לב

בתרשים לב מסומנים "צד ימין" ו"צד שמאל" של בעל החיים. הלב מצויר כפי שהוא נראה מול המתבונן, ולכן הצד הימני של הלב נמצא בצד שמאל של הציור. קובעים לפי הסימון ולא לפי צדי הדף: הצד הימני של הלב מכיל דם דל בחמצן.

שים לב

הלב אינו "מחמם את הגוף", והדם אינו "מביא חום" מהלב. החום נוצר בתאים, בנשימה התאית. תפקיד הלב המהיר הוא לספק לתאים את החמצן והגלוקוז שהנשימה התאית צריכה.

שים לב

טמפרטורת הגוף של יונק בקור נשארת קבועה בזכות העלייה בקצב חילוף החומרים. לכן התשובה "קצב חילוף החומרים לא ישתנה כי הטמפרטורה קבועה" שגויה.

שים לב

בדו-חי (קרפדה, צפרדע) לא עונים כמו ביונק: הוא אינו שומר על טמפרטורת גוף קבועה. כשהסביבה מתחממת מ-10∘C10^\circ\text{C} ל-20∘C20^\circ\text{C} קצב חילוף החומרים שלו עולה (האנזימים פעילים יותר), ואילו ביונק בטווח הזה הוא יורד, כי נדרש פחות חום.

דוגמה א - מערכת ההובלה בדגים ובעופות

(1) בטבלה שלפניכם מוצגות תכונות שונות של מערכת ההובלה בדגים ובעופות. העתיקו למחברת את הטבלה, והשלימו בה את המידע החסר.

התכונהדגיםעופות
מספר מדורי הלב
האם ריכוז החמצן זהה בכל מדורי הלב? (כן / לא)
סוג מחזור הדם (יחיד / כפול)

(2) יצור (אורגניזם) שיש לו מחזור דם יחיד אינו יכול לשמור על טמפרטורת גוף קבועה. הסבירו מדוע.

פתרון

1. דגים: עלייה אחת וחדר אחד - 2 מדורים. הלב מקבל רק דם דל בחמצן שחזר מהגוף ומזרים אותו לזימים, ולכן ריכוז החמצן זהה בשני המדורים. הדם עובר בלב פעם אחת בכל סיבוב - מחזור יחיד.

2. עופות: שתי עליות ושני חדרים - 4 מדורים, עם מחיצה שלמה. מימין דם דל בחמצן מהגוף, משמאל דם עשיר בחמצן מהריאות - ריכוז החמצן אינו זהה. הדם עובר בלב פעמיים - מחזור כפול.

3. (2) מה צריך כדי לשמור על טמפרטורה קבועה: ייצור מתמיד של הרבה חום, כלומר קצב גבוה של נשימה תאית, שדורש אספקה מהירה של חמצן וגלוקוז.

4. במחזור יחיד: הדם עובר מהלב לנימי הזימים, ושם לחץ הדם יורד. משם הוא ממשיך לרקמות בלי לחזור ללב - בלחץ נמוך ובזרימה איטית ← אספקת החמצן לתאים איטית ← קצב הנשימה התאית מוגבל.

5. סוגרים: לא מופק די חום כדי לשמור על טמפרטורת גוף קבועה, וטמפרטורת הגוף משתנה עם הסביבה.

תשובה

(1) דגים: 2 מדורים; כן; מחזור יחיד. עופות: 4 מדורים; לא; מחזור כפול. (2) במחזור יחיד לחץ הדם יורד במעבר בנימי הזימים, והדם זורם לרקמות בלחץ נמוך ובאיטיות; אספקת החמצן לתאים איטית, קצב הנשימה התאית מוגבל, ולא מופק די חום מטבולי לשמירה על טמפרטורת גוף קבועה.

דוגמה ב - קצב הלב של צפרדע בטמפרטורות שונות

חוקרים בדקו את קצב הלב של צפרדע (מחלקת הדו-חיים) בטמפרטורות סביבה שונות. התוצאות:

טמפרטורת הסביבה5∘C5^\circ\text{C}10∘C10^\circ\text{C}15∘C15^\circ\text{C}20∘C20^\circ\text{C}
קצב הלב (פעימות לדקה)5102035

בטווח הטמפרטורות הזה, דו-חיים פעילים יותר עם העלייה בטמפרטורת הסביבה. הסבירו כיצד השינוי בקצב הלב מאפשר זאת. בתשובה התייחסו גם לתהליכים המתרחשים בתאים.

פתרון

1. הנתונים: קצב הלב עולה מ-5 פעימות לדקה ב-5∘C5^\circ\text{C} ל-35 ב-20∘C20^\circ\text{C} - פי 7.

‫קצב הלב של צפרדע בטמפרטורות סביבה שונות‬051015202530354051020355101520‫טמפרטורת הסביבה (מעלות)‬‫קצב הלב (פעימות לדקה)‬

2. פויקילותרמי: טמפרטורת הגוף של הצפרדע עולה עם טמפרטורת הסביבה ← פעילות האנזימים בתאים עולה ← קצב הנשימה התאית עולה, והצפרדע פעילה יותר ← תאי השריר צורכים יותר ATP.

3. מה התאים צריכים: לייצור ATP רב יותר בנשימה התאית דרושים יותר חמצן וגלוקוז, ונוצר יותר CO2\text{CO}_2 שצריך להרחיק.

4. תפקיד הלב: קצב לב גבוה ← הלב מזרים יותר דם ביחידת זמן ← יותר חמצן וגלוקוז מגיעים לתאים, ויותר CO2\text{CO}_2 מורחק מהם ← התאים מייצרים את האנרגיה לפעילות המוגברת.

תשובה

קצב הלב עולה מ-5 פעימות לדקה ב-5∘C5^\circ\text{C} ל-35 ב-20∘C20^\circ\text{C} (פי 7). בצפרדע הפויקילותרמית טמפרטורת הגוף עולה עם טמפרטורת הסביבה ← פעילות האנזימים וקצב הנשימה התאית עולים ← דרושים יותר חמצן וגלוקוז ל-ATP. קצב לב גבוה מגביר את זרימת הדם ← יותר חמצן וגלוקוז מגיעים לתאים (ו-CO2\text{CO}_2 מורחק) ← יותר ATP לפעילות השרירים.

3. מערכות חילוף גזים: זימים, טרכאות, עור לח וריאות

משטח חילוף גזים

כל בעל חיים צריך להכניס חמצן לתאים ולהוציא מהם CO2\text{CO}_2. הדג עושה זאת מהמים בזימים, החרק בצינורות אוויר שמגיעים עד התאים, הצפרדע גם דרך העור, והיונק בריאות.

במדויק: במערכת הנשימה מתבצע חילוף חמצן ו-CO2\text{CO}_2 בין הגוף לבין הסביבה, בדיפוזיה - מריכוז גבוה לריכוז נמוך. כל משטח חילוף גזים, במים וביבשה, בנוי כך שהדיפוזיה תהיה מהירה: שטח פנים גדול, דופן דקה (מרחק דיפוזיה קצר), משטח לח (הגזים מתמוססים לפני שהם עוברים), ורשת נימים צפופה ואוורור ששומרים על מפל ריכוזים. זו התאמה בין מבנה לתפקוד.

הנאדיות, השאיפה והנשיפה וויסות קצב הנשימה באדם - בשיעור הליבה על מערכת הנשימה. בחרקים אין נימים: הקנונים עצמם מגיעים עד התאים.

מערכות חילוף הגזים

בעל החייםהאיברהתווךאיך החמצן מגיע לתאים
חרקיםמערכת קנים (טרכאות): פתחי נשימה בדופן הגוף, וקנים שמסתעפים לקנונים דקיםאווירבדיפוזיה מקצות הקנונים ישירות לתאים, בלי מערכת ההובלה
דגיםזימים: קשתות זימים עם סיבים רבים ורשת נימיםמיםהחמצן המומס במים עובר בדיפוזיה לדם בנימי הזימים, והדם מוביל אותו לתאים
דו-חייםראשן: זימים. בוגר: ריאות פשוטות (שקים עם מעט קפלים) ועור דק ולחראשן - מים; בוגר - אוויר (ודרך העור גם מים)דרך הריאות והעור לדם, והדם מוביל לתאים
יונקיםריאות: סימפונות שמסתעפים לסימפונונים ולמיליוני נאדיותאווירמהנאדיות לדם בנימים, והדם (המוגלובין) מוביל לתאים

בזימים המים והדם זורמים בכיוונים מנוגדים (זרימה נגדית), ולכן הפרש ריכוזי החמצן בין המים לדם נשמר לכל אורך הנימים.

מה משותף לכל משטחי חילוף הגזים

התכונהבזימיםבריאותלמה היא חשובה
שטח פנים גדולסיבי זימים רביםמיליוני נאדיותיותר גזים עוברים בדיפוזיה ביחידת זמן
דופן דקהשכבת תאים אחתשכבת תאים אחתמרחק דיפוזיה קצר - מעבר מהיר
משטח לחהמים עצמםנוזל על דופן הנאדיותהגזים מתמוססים, ורק כך עוברים
נימים צפופים ואוורורזרימת מים מתמדת על הזימיםשאיפה ונשיפהנשמר מפל ריכוזים, והדיפוזיה נמשכת

ביבשה המשטחים פנימיים (ריאות, מערכת קנים), וכך הם נשארים לחים.

שים לב

בחרקים החמצן אינו עובר בנוזל של מערכת ההובלה, ואין נשא חמצן: הוא מגיע כגז בקנים עד התאים. ביונקים החמצן נקלט בריאות, נקשר להמוגלובין שבתאי הדם האדומים ומובל בדם.

שים לב

בחרקים יש זרימת אוויר דו-כיוונית (נכנס ויוצא באותו פתח) או חד-כיוונית (נכנס בפתח אחד ויוצא באחר). החד-כיוונית יעילה יותר: אוויר טרי אינו מתערבב באוויר משומש ← ריכוז החמצן בקנים גבוה ← מפל הריכוזים לתאים גדול ← הדיפוזיה מהירה יותר.

שים לב

העור של הצפרדע הוא משטח חילוף גזים רק כשהוא לח: החמצן מתמוסס קודם בשכבת הנוזל שעל העור ורק אז עובר לנימים. כשהעור מתייבש ← נכנס פחות O2\text{O}_2 ← פחות נשימה תאית ו-ATP ← קצב חילוף החומרים יורד.

דוגמה א - מערכת הנשימה של ראשן ושל אדם

במחזור החיים של צפרדע (דו-חי), בוקע מן הביצה ראשן החי רק במים.

(1) ציין שתי תכונות המשותפות למבנה של מערכת הנשימה של ראשן ושל אדם.

(2) הסבר את חשיבותה של כל אחת מן התכונות שציינת לתפקודה של מערכת הנשימה.

פתרון

1. האיברים: לראשן זימים ולאדם ריאות - איברים שונים, אבל למשטחי חילוף הגזים שלהם אותן תכונות מבנה.

2. תכונה 1 - שטח פנים גדול: הזימים מסועפים לשלוחות רבות, והריאות מחולקות למיליוני נאדיות.

3. תכונה 2 - דופן דקה: שכבת תאים אחת (ודופן נימים דקה) מפרידה בין המים או האוויר לבין הדם.

4. (2) החשיבות: חילוף הגזים נעשה בדיפוזיה. שטח פנים גדול ← בכל יחידת זמן עובר הרבה חמצן לדם והרבה CO2\text{CO}_2 החוצה - מספיק לנשימה התאית בכל תאי הגוף. דופן דקה ← מרחק הדיפוזיה קצר ← הגזים עוברים מהר.

תשובה

(1) שטח פנים גדול של משטח חילוף הגזים (זימים מסועפים בראשן, נאדיות רבות באדם); דופן דקה מאוד (שכבת תאים אחת) בין הסביבה לדם. (2) שטח פנים גדול - יותר חמצן ופחמן דו-חמצני עוברים בדיפוזיה ביחידת זמן; דופן דקה - מרחק דיפוזיה קצר, ולכן מעבר הגזים מהיר.

דוגמה ב - קליטת חמצן בצפרדע בחורף ובאביב

צפרדע היא בעל חיים פויקילותרמי. חילוף הגזים בצפרדע נעשה גם דרך הריאות וגם דרך העור. חוקרים מדדו את קצב קליטת החמצן בצפרדע דרך הריאות ודרך העור בעונות שונות:

הדרךחורףאביב
דרך הריאות (מ"ל לק"ג משקל גוף לשעה)כ-20כ-120
דרך העור (מ"ל לק"ג משקל גוף לשעה)כ-52כ-60

(1) הסבירו מדוע יש הבדל בקצב קליטת החמצן דרך הריאות בין שתי העונות.

(2) הסבירו מדוע אין כמעט הבדל בקצב קליטת החמצן דרך העור בין שתי העונות.

פתרון
‫קצב קליטת החמצן בצפרדע לפי עונה‬‫דרך הריאות‬‫דרך העור‬020406080100120140201205260‫חורף‬‫אביב‬‫העונה‬‫מ"ל חמצן לק"ג לשעה‬

1. (1) הנתון: דרך הריאות - כ-20 בחורף וכ-120 באביב, פי 6.

2. פויקילותרמי: באביב טמפרטורת הסביבה עולה ← טמפרטורת הגוף עולה ← פעילות האנזימים וקצב הנשימה התאית עולים, והצפרדע פעילה ← הצורך בחמצן גדל מאוד ← היא מאווררת את ריאותיה הרבה יותר. בחורף ההפך: קצב חילוף החומרים נמוך והיא כמעט אינה מאווררת את הריאות.

3. (2) הנתון: דרך העור - כ-52 בחורף וכ-60 באביב, כמעט אותו דבר.

4. העור: החמצן עובר דרך העור הדק והלח בדיפוזיה סבילה. הקצב תלוי בשטח הפנים של העור ובהפרש הריכוזים, ושטח העור קבוע. לצפרדע אין דרך לאוורר את העור או להגדיל אותו, כמו שהיא מגבירה את אוורור הריאות - ולכן הקצב כמעט קבוע, והתוספת באביב באה בעיקר מהריאות.

תשובה

(1) באביב החם קצב חילוף החומרים של הצפרדע הפויקילותרמית גבוה, הצורך בחמצן גדול והיא מאווררת את ריאותיה הרבה (120 לעומת 20 מ"ל/ק"ג/שעה בחורף - פי 6). (2) הקליטה דרך העור היא דיפוזיה סבילה דרך עור דק ולח ששטח הפנים שלו קבוע; הצפרדע אינה יכולה להגביר אותה באוורור, ולכן הקצב כמעט קבוע (כ-52 בחורף ו-60 באביב).

4. הפרשה וויסות אוסמוטי: מחד-תאיים, דגים, עופות ויונקים, ופסולת חנקנית

מערכת ההפרשה וויסות מים ומלחים

דג במים מתוקים כל הזמן "מתמלא" במים, דג בים כל הזמן מתייבש, וצב ביבשה צריך לחסוך בכל טיפה. כל אחד מהם צריך לסלק פסולת ולשמור על ריכוז קבוע של מומסים בנוזלי הגוף - כל אחד בדרך אחרת.

במדויק: למערכת ההפרשה שני תפקודים: (א) סילוק חומרי פסולת שנוצרים בתאים בתהליך חילוף החומרים - ובהם הפסולת החנקנית, שנוצרת בפירוק חומצות אמיניות - ורעלים ממקור חיצוני; (ב) ויסות מאזן המים, המלחים וחומרים חיוניים אחרים. הוויסות הוא חלק מההומאוסטזיס: ריכוז מומסים קבוע בנוזל שסביב התאים מונע כניסה של מים לתאים או יציאה שלהם באוסמוזה.

הכליה באדם (תסנין, ספיגה חוזרת, ADH) - בשיעור הליבה על מערכת ההפרשה. כאן משווים: חד-תאיים (בועית מתכווצת), דגי מים מתוקים ודגי מים מלוחים (זימים וכליה), עופות (חומצת שתן ובלוטות מלח) ויונקים (שתנן ושתן מרוכז).

שלושת סוגי הפסולת החנקנית

המאפייןאמוניהשתנן (אוראה)חומצת שתן
רעילותרעילה מאודרעיל בריכוז גבוהכמעט אינה רעילה
מסיסות במיםמסיסה מאודמסיס מאודכמעט אינה מסיסה
כמות המים להפרשהגדולה מאוד: מסולקת ברציפות, מהולהגדולה יחסית: מומס בשתן נוזליקטנה מאוד: משחה לבנה או גבישים
מי מפרישדגים, חד-תאיים, צבים ונחשים שחיים במיםיונקיםעופות, צבים ונחשים שחיים ביבשה

האנרגיה: הפרשת אמוניה אינה דורשת השקעת אנרגיה בהפיכתה לחומר אחר. יצירת חומצת שתן דורשת השקעת אנרגיה, אבל ביבשה החיסכון במים חשוב יותר.

ההתאמה: הסוג נקבע לפי זמינות המים בסביבה (מים / יבשה) ולפי מקום התפתחות העובר (ביצה / רחם).

ויסות מים ומלחים בסביבות שונות

בעל החייםהסביבה ביחס לנוזלי הגוףהבעיההפתרון
חד-תאי במים מתוקים (סנדלית, אמבה)היפוטוניתמים נכנסים לתא באוסמוזה, והוא עלול להתנפח ולהתפקעבועית מתכווצת אוספת את עודף המים ופולטת אותו
דג מים מתוקיםהיפוטוניתמים נכנסים באוסמוזה (בעיקר דרך הזימים), מלחים יוצאים בדיפוזיהכמעט אינו שותה; הרבה תסנין ← נפח גדול של שתן מהול, והמלחים נספגים בחזרה; קליטה פעילה של מלחים בזימים
דג מים מלוחיםהיפרטוניתמאבד מים באוסמוזה ומלחים חודרים - סכנת התייבשותשותה מי ים; מפריש עודפי מלחים בזימים בהעברה פעילה; נפח קטן של שתן מרוכז יותר
עופות וזוחלים ימייםהמזון ומי הים עשירים במלחריכוז המלח בנוזלי הגוף עולה ← מים יוצאים מהתאיםבלוטות מלח מפרישות תמיסת מלח מרוכזת
יונקים ועופות ביבשהאין מים מסביבאיבוד מיםפסולת חנקנית שחוסכת מים; שתן מרוכז (במיוחד ביונקי מדבר)

בדגים רוב הפסולת החנקנית (אמוניה) יוצאת דרך הזימים, בדיפוזיה אל המים - ולא דרך הכליות, כמו ביונקים.

הבועית המתכווצת

סביבה היפוטונית ← מים נכנסים לתא באוסמוזה (תהליך סביל) ← הבועית אוספת את עודף המים ← מתכווצת ופולטת אותם מהתא ← התא אינו מתנפח.

- אנרגיה: פעולת הבועית דורשת ATP מהנשימה התאית. חומר שפוגע במיטוכונדריה ← פחות ATP ← הבועית מאטה או נעצרת ← המים ממשיכים להיכנס ← התא מתנפח ועלול להתפקע.

- ריכוז הסביבה: ככל שריכוז המלח בסביבה גבוה יותר, הפרש הריכוזים קטן יותר, נכנסים פחות מים, והבועית מתכווצת לאט יותר.

- אמוניה יוצאת מהתא בדיפוזיה, בלי השקעת אנרגיה בהפיכתה לחומר אחר.

שים לב

הבועית המתכווצת מסלקת מים, לא מלח. לכן "יותר מלח - יותר עבודה לבועית" הפוך מהנכון: בסביבה מלוחה יותר נכנסים פחות מים, והבועית מתכווצת לאט יותר.

שים לב

דג ים אינו סופג מים מהסביבה. מי הים היפרטוניים לנוזלי גופו, ולכן מים יוצאים ממנו באוסמוזה - ובגלל זה הוא שותה.

שים לב

אמוניה היא הפסולת החנקנית הרעילה ביותר, ולא "פחות רעילה". היא מתאימה לבית גידול מימי כי שם היא נמהלת ומסולקת מיד.

שים לב

היתרון של חומצת שתן ביבשה הוא דווקא שהיא אינה מסיסה ואינה רעילה - ולכן לא נדרשים מים להפרשתה. בשאלת התאמה לא מסבירים רק את הרעילות: מקשרים רעילות ומסיסות לכמות המים הדרושה להפרשה ולזמינות המים בסביבה.

שים לב

בשאלה "דיפוזיה או העברה פעילה?" לא קובעים לפי כיוון החץ (פנימה או החוצה), אלא לפי מפל הריכוזים: במורד המפל - דיפוזיה; נגד המפל, עם השקעת אנרגיה - העברה פעילה (למשל קליטת מלחים בזימים של דג מים מתוקים).

דוגמה א - אמוניה בנחשי מים וחומצת שתן בנחשי יבשה

מינים מסוימים של נחשים החיים במים מתוקים מפרישים בעיקר אמוניה, ואילו מינים של נחשים החיים ביבשה מפרישים בעיקר חומצת שתן.

הסבירו את ההתאמה בין סוג הפסולת החנקנית שכל אחד מן המינים מפריש ובין סביבת החיים שלהם - מימית או יבשתית.

פתרון

1. מאיפה הפסולת: פסולת חנקנית נוצרת בפירוק חומצות אמיניות.

2. במים מתוקים - אמוניה: אמוניה רעילה מאוד ומסיסה מאוד ← כדי שלא תצטבר לריכוז רעיל היא חייבת להיות מסולקת ברציפות, מהולה בהרבה מים ← במים מתוקים המים זמינים בלי הגבלה (ואף נכנסים לגוף באוסמוזה), ולכן אפשר "להרשות" את איבוד המים. גם אין צורך להשקיע אנרגיה בהפיכתה לחומר אחר.

3. ביבשה - חומצת שתן: המים מוגבלים, ואיבוד מים מסכן את הנחש ← חומצת שתן כמעט אינה רעילה וכמעט אינה מסיסה ← אפשר להפריש אותה כמשחה או כגבישים עם מעט מאוד מים ← חיסכון במים. ייצורה דורש אנרגיה, אבל ביבשה החיסכון במים חשוב יותר.

תשובה

אמוניה רעילה מאוד ומסיסה, ולכן חייבת להיות מסולקת מהר ומהולה בהרבה מים - אפשרי במים מתוקים, שבהם המים זמינים (ונכנסים לגוף); חומצת שתן כמעט אינה רעילה ואינה מסיסה, ואפשר להפריש אותה כמעט ללא מים - חיוני ביבשה, שבה צריך לחסוך מים.

דוגמה ב - קצב התכווצות הבועית בשתי תמיסות מלח

סנדלית היא יצור חד-תאי הנפוץ במקווי מים מתוקים. בניסוי שנערך, הוכנסו סנדליות ממין מסוים לשתי תמיסות בריכוזי מלח שונים. החוקר מדד את קצב ההתכווצות של הבועית המתכווצת בסנדליות אלה. התוצאות מוצגות בטבלה שלפניכם.

התמיסהמספר ההתכווצויות הממוצע בדקה
תמיסה I2
תמיסה II9

קבעו באיזו תמיסה - I או II - ריכוז המלח גבוה יותר, ונמקו את קביעתכם על סמך התוצאות.

פתרון

1. מה הבועית עושה: הסנדלית חיה במים מתוקים, שהם סביבה היפוטונית לתא ← מים נכנסים לתא כל הזמן באוסמוזה ← הבועית אוספת את עודף המים ומסלקת אותו.

2. הקשר לריכוז המלח: ככל שריכוז המלח בתמיסה גבוה יותר, הפרש הריכוזים בין התא לסביבה קטן יותר ← נכנסים פחות מים ← הבועית צריכה לסלק פחות מים ← היא מתכווצת לאט יותר.

3. הנתונים: בתמיסה I - 2 התכווצויות בדקה, בתמיסה II - 9 (פי 4.5).

4. הקביעה: הקצב הנמוך בתמיסה I מראה שנכנסו אליה פחות מים, ולכן ריכוז המלח בה גבוה יותר.

תשובה

בתמיסה I: קצב ההתכווצות בה נמוך (2 לעומת 9 בדקה), כלומר נכנסים לתא פחות מים באוסמוזה - הפרש הריכוזים בין התא לתמיסה קטן יותר, ולכן ריכוז המלח בה גבוה יותר.

5. התפתחות העובר: ביצה ורחם, מזון, חילוף גזים ופסולת

התפתחות העובר: בביצה או ברחם

עובר של דג, של עוף ושל יונק צריכים אותם דברים: מזון, חמצן, סילוק פסולת וסביבה לחה. ההבדל הוא איפה העובר מתפתח, ומאיפה כל צורך מסופק - מהמים, מתוך הביצה או מדם האם.

במדויק: תהליך הרבייה מותאם לסביבת החיים. משווים ארבעה היבטים: מקום התפתחות העובר (ביצה / רחם); מקור החומרים שמהם העובר ניזון (הביצה - החלמון / דם האם); חילוף הגזים בעובר (מהמים ואל המים / מהאוויר ואל האוויר / מדם האם ולדם האם); והמקום שאליו מופרשים חומרי הפסולת מהעובר (אל המים / לשק השתן העוברי / לנוזל השפיר). המעבר ליבשה התאפשר תוך שמירה על סביבה לחה הדרושה להתפתחות העובר.

שלושה מונחים: הטלה - הנקבה מטילה ביצים, והעובר מתפתח בביצה מחוץ לגופה (רוב הדגים, עופות). השרצה (לא ביונקים) - העובר מתפתח בתוך גוף האם ומקבל את ההזנה דרך האם, אבל לא דרך השליה; הצאצאים נולדים חיים (דגים משריצים). המלטה - העובר מתפתח ברחם, מקבל את צרכיו מדם האם ונולד חי (יונקים).

צורכי העובר בדג, בעוף וביונק

הצורךדג: ביצה במיםעוף: ביצה ביבשהיונק: רחם
מקום ההתפתחותביצה במים, מחוץ לגוף האםביצה עם קליפה סידנית, ביבשהרחם, בגוף האם
מזוןהחלמון שבביצההחלמון שבביצה (גדול)מדם האם (דרך השליה)
חמצן ו-CO2\text{CO}_2מהמים ואל המים, בדיפוזיה דרך מעטפת הביצה הדקהמהאוויר ואל האוויר, דרך נקבוביות בקליפה ובקרומיםמדם האם ולדם האם, בשליה
פסולת חנקניתאמוניה, בדיפוזיה אל המיםחומצת שתן, נאגרת בשק השתן העוברישתנן, עובר בשליה לדם האם ומופרש בכליות האם; שתן העובר - לנוזל השפיר
סביבה לחההמים שמסביבנוזל השפיר שבתוך הביצהנוזל השפיר שברחם

ביצת דג וביצת עוף

המאפייןביצת דגביצת עוףההתאמה לסביבה
קליפה סידניתאין - מעטפת רכהיש, עם נקבוביותביבשה הקליפה מגינה ומונעת התייבשות; הנקבוביות מאפשרות חילוף גזים
מעבר גזים דרך המעטפתישישבשתיהן העובר מקיים נשימה תאית
שק שתן עוברי (אלנטואיס)איןישאוגר את הפסולת החנקנית ומשתתף בחילוף הגזים
נוזל שפיר (אמניון)איןישסביבה לחה לעובר, והגנה מפני זעזועים
חלמוןקטן יחסיתגדול מאודמזון להתפתחות ארוכה בביצה סגורה, עד בקיעת אפרוח מפותח

בביצת דג אין צורך בקליפה ובקרומים: המים מונעים התייבשות, וחמצן ואמוניה עוברים בדיפוזיה ישירות דרך המעטפת הדקה.

הפסולת החנקנית של העובר

- ביצה במים (דג): אמוניה רעילה אבל מסיסה מאוד ← מפעפעת דרך המעטפת אל המים ומדוללת בהם.

- ביצה ביבשה (עוף, זוחל): הביצה סגורה בקליפה, ואין לאן לסלק את הפסולת ← חומצת שתן, שכמעט אינה מסיסה ואינה רעילה, נאגרת כמוצק בשק השתן העוברי ואינה מרעילה את העובר.

- רחם (יונק): שתנן מסיס ← עובר בשליה לדם האם ← מופרש בכליות האם.

שים לב

"דגים משריצים" אינם דגים שמשחררים ביציות וזרע למים. אצלם העובר מתפתח בתוך גוף האם, והצאצאים נולדים חיים. לפי מילון המונחים, בהשרצה (לא ביונקים) העובר מקבל את ההזנה דרך האם, אבל לא דרך השליה. ההפך שלהם - דגים מטילי ביצים, שהעובר שלהם מתפתח בביצה מחוץ לגוף האם.

שים לב

ביצה שמוטלת במים מתפתחת מחוץ לגוף האם וחשופה לפגיעה מכנית, לטורפים ולגורמי מחלה, ולכן אצל דגים מטילי ביצים צפויה קליפה עבה יותר מאצל דגים משריצים, שהעובר שלהם מוגן בגוף האם.

שים לב

מבנה מערכות הרבייה בדגים, בעופות וביונקים וסוג ההפריה (חיצונית / פנימית) אינם נבחנים לפי המיקוד, וגם לא מבנה הרחם והשליה ותהליך הלידה. מה שנבחן הוא העובר: איפה הוא מתפתח (ביצה / רחם), ואיך הוא מקבל מזון, חמצן וסביבה לחה ומסלק פסולת. ביונק מספיק לדעת שכל אלה עוברים בין דם האם לדם העובר בשליה.

דוגמה א - צורכי העובר בדגים וביונקים

לעוברים המתפתחים בדגים וביונקים יש צרכים דומים, למשל הצורך בסביבה לחה.

ציינו שני צרכים נוספים החיוניים גם להתפתחות עובר של דגים וגם להתפתחות עובר של יונקים. בנוגע לכל אחד מן הצרכים שציינתם, תארו כיצד הוא מסופק לעובר של דגים וכיצד הוא מסופק לעובר של יונקים.

פתרון

1. מה נשאל: שני צרכים מלבד סביבה לחה, ולכל צורך - הדרך בדג והדרך ביונק.

2. צורך 1 - מזון (חומרי בניין ואנרגיה): בדג העובר ניזון מהחלמון שבביצה, שהאם צברה בה לפני ההטלה. ביונק העובר מתפתח ברחם ומקבל חומרי הזנה מדם האם דרך השליה.

3. צורך 2 - חמצן (וסילוק CO2\text{CO}_2): בדג החמצן המומס במים מפעפע דרך קרומי הביצה הדקים אל העובר, ו-CO2\text{CO}_2 יוצא אל המים. ביונק החמצן עובר מדם האם לדם העובר בשליה, ו-CO2\text{CO}_2 בכיוון ההפוך.

4. צורך אפשרי נוסף - סילוק פסולת חנקנית: בדג אמוניה מפעפעת למים; ביונק השתנן עובר דרך השליה לדם האם.

תשובה

1. מזון (חומרי הזנה): בדגים - מהחלמון שבביצה; ביונקים - מדם האם דרך השליה וחבל הטבור. 2. חמצן (חילוף גזים): בדגים - פעפוע מהמים דרך קרומי הביצה; ביונקים - מדם האם דרך השליה.

דוגמה ב - ביצי דגים וביצי עופות והחלמון

עוברים של דגים ועוברים של עופות מתפתחים בתוך ביצים.

(1) בטבלה שלפניכם רשימה של תכונות. העתיקו למחברתכם את הטבלה, והשלימו בנוגע לביצי דגים ולביצי עופות את האפשרות הנכונה: יש או אין.

התכונהדגיםעופות
קליפה סידנית של הביצה
מעבר גזים דרך מעטפת הביצה
שק שתן עוברי בביצה
נוזל שפיר בביצה

(2) במהלך ההתפתחות של עובר העוף משקל החלמון בביצה יורד, ואילו משקלו של העובר עולה. נמצא שהעלייה במשקל העובר קטנה מן הירידה במשקל החלמון. הסבירו ממצא זה.

פתרון

1. קליפה סידנית: ביצת העוף מוטלת ביבשה ועטופה בקליפה שמגינה ומונעת התייבשות - יש. ביצת הדג במים, במעטפת רכה - אין.

2. מעבר גזים: בשתיהן העובר מקיים נשימה תאית וצריך לקלוט חמצן ולהוציא CO2\text{CO}_2 - יש בשתיהן (בדג דרך המעטפת הדקה, בעוף דרך נקבוביות הקליפה).

3. שק שתן עוברי ונוזל שפיר: קרומים שמאפשרים התפתחות ביבשה - שק השתן העוברי אוגר את הפסולת החנקנית, ונוזל השפיר שומר על סביבה לחה. בעוף יש, בדג אין.

4. (2) שני תפקידים לחלמון: חלק מחומריו הם חומרי בניין לתאים ולרקמות של העובר - ומתווספים למשקלו. חלק אחר מפורק בנשימה התאית כדי לספק ATP לתהליכי החיים של העובר.

5. סוגרים: תוצרי הפירוק - CO2\text{CO}_2 ומים - יוצאים מהביצה דרך הנקבוביות שבקליפה ואינם נוספים למשקל העובר. לכן העלייה במשקל העובר קטנה מהירידה במשקל החלמון.

תשובה

(1) קליפה סידנית: דגים - אין, עופות - יש. מעבר גזים דרך מעטפת הביצה: דגים - יש, עופות - יש. שק שתן עוברי: דגים - אין, עופות - יש. נוזל שפיר: דגים - אין, עופות - יש. (2) חלק מחומרי החלמון משמשים חומרי בניין לגוף העובר, אך חלק אחר מפורק בנשימה התאית לאספקת האנרגיה הדרושה לעובר; תוצרי הפירוק - CO2\text{CO}_2 ומים - יוצאים מן הביצה ואינם נוספים למשקל העובר.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.