עיור
פעם רוב בני האדם גרו בכפרים והתפרנסו מחקלאות. היום יותר ממחצית תושבי העולם גרים בערים. הנושא הזה עוסק בשאלה איך ולמה ערים גדלות, איך נראה המרחב בתוכן, ומה קורה כשהן גדלות מהר מדי.
במדויק: עיור הוא תהליך שבו עולה שיעור האוכלוסייה העירונית מתוך כלל האוכלוסייה. הוא נוצר בעיקר ממעבר של תושבים מהכפר אל העיר ומגידול הערים, ובעקבותיו רוב התושבים מתפרנסים מהמגזר השניוני (תעשייה) והשלישוני (שירותים), ולא מחקלאות.
שימו לב להבדל בין גידול האוכלוסייה העירונית (כמה אנשים גרים בערים) לבין שיעור האוכלוסייה העירונית (איזה אחוז מכלל האוכלוסייה הם). בשאלות על עיור כמעט תמיד מוצג השיעור באחוזים. בקטע שהובא בבחינה נכתב ששוכני הערים הם יותר מ-50 אחוז מאוכלוסיית העולם, ויהיו 80 אחוז ממנה בשנת 2050.
המרחב העירוני
עיר היא לא גוש אחד של בניינים. יש בה אזורים שונים - מרכז עסקים, שכונות מגורים, אזורי תעשייה, שטחים ירוקים - וכל אחד מהם נמצא במקום מסוים מסיבה מסוימת. האזורים האלה גם משתנים עם הזמן.
במדויק: המרחב העירוני מורכב משימושי קרקע (מגורים, מסחר ומשרדים, תעשייה, תחבורה, מוסדות ציבור, שטחים פתוחים) וממרכז העיר (המע"ר). בפרק הזה לומדים מה מאפיין כל רכיב, מה גורם למיקום שלו, ואילו תמורות קורות בו: במרחב התעשייתי, במרחב המגורים, והקונפליקט בין פיתוח לשימור.
1. שלבים בתהליך העיור וגורמי מיקום של ערים
מודל שלבי העיור (גרף העיור הקלסי)
כל מדינה עוברת את העיור בערך באותו מסלול: בהתחלה מעט אנשים בערים, אחר כך זינוק מהיר, ובסוף כמעט כולם עירוניים והעלייה נעצרת. המודל הזה מאפשר לקבוע, מתוך גרף, באיזה שלב נמצאת מדינה.
במדויק: המודל מתאר את השינוי בשיעור האוכלוסייה העירונית לאורך זמן כעקומה בצורת S בשלושה שלבים: שלב ראשוני - שיעור עיור נמוך (בערך עד 25%-30%) ועלייה איטית; שלב ההאצה - עלייה מהירה (בערך עד 70%-75%), בגלל הגירה המונית מהכפר לעיר וריבוי טבעי; שלב סופי - שיעור עיור גבוה, והעלייה מאטה ונעצרת. בתשובה קובעים את השלב לפי שני דברים יחד: גובה השיעור וקצב השינוי בגרף.
יש קשר בין שלב העיור לרמת הפיתוח: המדינות המפותחות נמצאות בשלב הסופי, והמדינות המתפתחות בשלב הראשוני או בשלב ההאצה. בבחינות: בריטניה, שעברה את המהפכה התעשייתית ראשונה, הגיעה לשלב הסופי מוקדם; בלגיה נמצאת בשלב הסופי (כ-93% ב-1965, כ-98% ב-2018); בוליביה בשלב ההאצה (מכ-38% לכ-69%). אותו מודל נלמד גם בנתי"ב, בשיעור "שלבים בעיור והמטרופולינים".
שלושת שלבי העיור
שלוש המדינות בגרף אחד: אתיופיה בתחתית ה-S, אלג'יריה בחלק התלול, בריטניה בחלק השטוח העליון.
(הערכים בקירוב, כפי שנקראים מהגרף שבשאלון.)
קביעת שלב במודל העיור מתוך גרף
1. מגמה לכל מדינה: עלייה מהירה / עלייה איטית / כמעט ללא שינוי, עם הנתון בתחילת התקופה ובסופה.
2. גובה השיעור: נמוך (רוב האוכלוסייה כפרית), בינוני, או גבוה (רוב גדול עירוני).
3. קצב השינוי: כמה נקודות אחוז נוספו בתקופה. הרבה בזמן קצר = החלק התלול של ה-S.
4. קביעה: משלבים את שני המדדים - נמוך ואיטי = ראשוני; עולה מהר = האצה; גבוה ושטוח = סופי.
5. הסבר: הגורם לשלב (הגירה מהכפר וריבוי טבעי בשלב ההאצה; כמעט אין עוד כפריים שיעברו - בשלב הסופי).
לא קובעים שלב רק לפי הערך בשנה אחת. אלג'יריה הגיעה לכ-71%, ובכל זאת היא בשלב ההאצה (או בסופו), כי השיעור שלה ממשיך לעלות מהר. תמיד מציינים גם את קצב השינוי.
גורמים לעיור: דוחפים מהכפר ומושכים לעיר
גורם מיקום של עיר
כמעט לכל עיר יש סיבה שבגללה היא קמה דווקא שם: נמל טבעי, מכרה, נהר, מקום קדוש, החלטה של השלטון. הסיבה הזאת גם מסבירה במה העיר מתמחה עד היום.
במדויק: גורם מיקום הוא תכונה של המקום - פיזית-כלכלית, היסטורית-דתית או פוליטית-מנהלית - שבגללה קמה בו עיר ושעזרה לה להתפתח. בתשובה מציינים את הגורם הייחודי לעיר ("נמל טבעי מוגן", "מרבצי זהב"), ומסבירים בשרשרת: הגורם ← הפעילות שנמשכה אליו ← צמיחת העיר ותפקידה.
גורם המיקום קשור לתפקוד של העיר: עיר נמל, עיר תעשייה, עיר תיירות, עיר בירה. בנתי"ב לומדים את אותו רעיון בשיעור "גורמי מיקום ותפקודן של ערים ותפקידים עירוניים".
סוגי גורמי מיקום
גורם מיקום הוא ייחודי לעיר. בתשובות של הפיקוח על ערים בנתי"ב נכתב: "כאשר שואלים על מאפיין מיקום משותף לערים הכוונה היא לגורמי מיקום ייחודיים" - למשל נהר משותף (וינה ובודפשט על הדנובה), ולא "מיקום במישור". גם "מיקום טוב" או "אקלים נוח" בלי קשר לעיר עצמה לא מקבלים ניקוד.
החשיבות של חלק מהגורמים הפיזיים פחתה. בעבר ערים קמו ליד מקור מים, והיום מובילים מים בצינורות, קודחים ומתפילים. בעבר ערים קמו על גבעה מוגנת, והיום מיקום גבוה כמעט לא מגן מפני נשק מודרני. בשאלה על כך מציינים גורם פיזי (לא אנושי) ומסבירים מה השתנה.
"המעבר מעיר של ימי הביניים לעיר התעשייתית והפוסט-תעשייתית" הוצא מהמיקוד של תשפ"ז. לא לומדים את מבנה העיר בכל תקופה.
דוגמה א - עיור בארצות הברית: מגמות וגורמים
בגרף שלפניכם מוצגים שיעור האוכלוסייה העירונית ושיעור האוכלוסייה הכפרית בארצות הברית בשנים 1950–2018, ותחזית* עד 2050.
(הערכים בקירוב, כפי שנקראים מהגרף הקווי שבשאלון.)
•התחזית פורסמה בשנת 2018
(1) ציינו את מגמות השינוי בשיעור האוכלוסייה העירונית ובשיעור האוכלוסייה הכפרית בארצות הברית הנראות בגרף. (3 נקודות)
(2) הציגו שני גורמים למגמת השינוי בשיעור האוכלוסייה העירונית שציינתם, והסבירו כל אחד מהם. (7 נקודות)
1. (1) מגמה לכל קו, עם נתונים: העירונית - עלייה, מכ-64% ב-1950 לכ-82% ב-2018, ובתחזית לכ-89%. הכפרית - ירידה, מכ-36% לכ-18%, ובתחזית לכ-11%. שני הקווים משלימים זה את זה ל-100%.
2. הקצב: עלייה מהירה יותר ב-1950-1970, כמעט ללא שינוי בשנות ה-70, ואחר כך עלייה איטית - השלב הסופי במודל העיור.
3. (2) "הציגו" שני גורמים שונים: גורם שדוחף מהכפר וגורם שמושך לעיר. לכל אחד - המנגנון והתוצאה (מעבר מהכפר לעיר).
4. דוחף: מיכון החקלאות - פחות עבודה בכפר. מושך: תעסוקה ושירותים בעיר.
(1) שיעור האוכלוסייה העירונית עולה – מכ־64% (1950) לכ־82% (2018) ולכ־89% בתחזית ל־2050; שיעור האוכלוסייה הכפרית יורד – מכ־36% לכ־18% ולכ־11%. העלייה מהירה יותר בשנים 1950–1970 ואיטית יותר אחר כך (יציבות בשנות ה־70).
(2) גורם דחיפה מן הכפר – מיכון החקלאות: מכונות החליפו עובדים רבים, ותושבי הכפר שאיבדו פרנסה עברו לעיר. גורם משיכה לעיר – מקומות עבודה בתעשייה ובעיקר בשירותים, בשכר גבוה יותר, ושירותי חינוך, בריאות ותרבות ברמה גבוהה. (אפשר גם: ההגירה לארצות הברית מתרכזת בערים.)
דוגמה ב - גורמי מיקום: יוהנסבורג, מומביי, קייב
לפניכם שמות של שלוש ערים: יוהנסבורג, מומביי (בומביי), קייב.
(1) בחרו בשתיים מן הערים, וציינו גורם מיקום אחד לכל אחת מן הערים שבחרתם. (6 נקודות)
(2) הסבירו כיצד גורם המיקום של כל אחת מן הערים שבחרתם מסייע להתפתחותה של העיר. (4 נקודות)
1. (1) "ציינו" - לכל עיר גורם אחד, קצר ומדויק. בוחרים ערים שאתם בטוחים בגורם שלהן, ובודקים באטלס: יוהנסבורג - משאב טבע (זהב); מומביי - נמל טבעי לחוף הים הערבי.
2. (2) "הסבירו" בשרשרת: הגורם ← הפעילות שנמשכה אליו ← צמיחת העיר.
3. יוהנסבורג: גילוי הזהב משך כורים, הון ומשקיעים; סביב המכרות קמו תעשייה, שירותים ומוסדות פיננסיים, והעיר הפכה למרכז הכלכלי של דרום אפריקה.
4. מומביי: הנמל אפשר סחר ימי, סביבו התפתחו תעשייה (טקסטיל), מסחר ושירותי פיננסים, ומומביי היא המרכז הכלכלי והפיננסי של הודו.
(1) יוהנסבורג – משאב טבע: מרבצי הזהב של רכס ויטווטרסרנד. מומביי – נמל טבעי מוגן לחוף הים הערבי (מיקום חופי). (אפשר גם: קייב – מיקום על גדת נהר הדנייפר, נתיב תחבורה וסחר.)
(2) יוהנסבורג – גילוי הזהב (1886) משך כורים, הון ומשקיעים; התפתחו כרייה, תעשייה, שירותים ומוסדות פיננסיים, והעיר הפכה למרכז הכלכלי של דרום אפריקה. מומביי – הנמל אפשר סחר ימי (בייחוד בתקופה הבריטית), התפתחו סביבו תעשייה (טקסטיל), מסחר ושירותי פיננסים, ומומביי היא כיום המרכז הכלכלי והפיננסי של הודו.
2. הפיתוח העירוני במדינות מתפתחות
עיור-יתר
במדינות מתפתחות מיליוני אנשים עוברים לעיר בתוך זמן קצר. העיר לא מספיקה לבנות בשבילם דירות, ביוב, כבישים ומקומות עבודה - ולכן הם בונים לעצמם בשולי העיר, בלי תכנון ובלי תשתיות.
במדויק: עיור-יתר הוא מצב שבו האוכלוסייה העירונית גדלה (בהגירה מהכפר ובריבוי טבעי) מהר יותר מקצב הפיתוח של התעסוקה, הדיור והתשתיות בעיר. התוצאה: עליית הצפיפות, התפתחות ספונטנית בלי תכנון, מחסור בתשתיות דיור, מים וביוב, ומשכנות עוני בשולי העיר. בתשובה על "הגורם העיקרי" לבעיות כותבים: עיור מהיר מאוד שאינו מלווה בתכנון ובתשתיות, כי לרשויות אין מספיק תקציב והון.
המיקוד של תשפ"ז כולל רק את העיר במדינות המתפתחות. דוגמאות מהתכנית לערים כאלה: פנום פן, לימה, כלכתה, דאר א-סאלם; ולהשלכות של עיור-יתר: קהיר, ניירובי, מכסיקו סיטי. בבחינה של 2020 הובאה טבלה שבה ב-1950 רוב הריכוזים העירוניים הגדולים בעולם היו באירופה, ובתחזית ל-2025 רובם באסיה (טוקיו, דלהי, שנגחאי, מומביי).
מאפייני העיר במדינות המתפתחות
ההשלכות של עיור-יתר
חקלאות עירונית: יתרון וחיסרון
חקלאות עירונית היא גידול ירקות, עופות וביצים בתוך העיר, בשטחים ריקים.
- יתרון: מזון טרי וזול קרוב לבית, ומקור הכנסה ותעסוקה למהגרים מהכפר שאין להם עבודה - שיפור בביטחון המזון של משקי בית עניים.
- חיסרון: סיכון לבריאות - השקיה במי ביוב לא מטוהרים וגידול בקרקע מזוהמת עלולים להעביר לצרכנים חיידקים ומתכות כבדות; וגם תחרות על קרקע ועל מים שכבר חסרים בעיר.
עיר ראשה מול מדרג מאוזן
הקשר לשלב העיור: במדינה בשלב הראשוני המשאבים המעטים מרוכזים בבירה (שלטון, תעשייה, אוניברסיטאות, נמל תעופה), ולכן רוב המהגרים מהכפר מגיעים אליה - ונוצרת עיר ראשה. בשלבים מאוחרים הפיתוח מתפזר, קמות ערים בינוניות, והמדרג נעשה מאוזן יותר.
"עיור מואץ" ו"עיור-יתר" אינם אותו דבר. עיור מואץ הוא קצב: השיעור העירוני עולה מהר. עיור-יתר הוא התוצאה במדינה מתפתחת: העיר גדלה מהר יותר מהתעסוקה ומהתשתיות שלה, ולכן הצפיפות עולה ונוצרות משכנות עוני.
"הבירה היא העיר הגדולה ביותר" אינו נימוק לעיר ראשה - זה נכון כמעט בכל מדינה. צריך להראות במספרים שהיא גדולה באופן חריג: פי כמה מהעיר השנייה, או יותר מכל הערים האחרות יחד.
"מאפייני הפיתוח העירוני במדינות מפותחות" (איזור של כל המרחב, פרבור ויוממות) והשובל העירוני-כפרי ("זחילה עירונית") הוצאו מהמיקוד של תשפ"ז. מזכירים אותם רק כהשוואה.
דוגמה א - בעיות סביבה בערי המדינות הפחות מפותחות
בערים במדינות הפחות מפותחות יש בעיות חמורות בתחום הסביבה.
תאר שתי בעיות כאלה, והסבר את הגורם העיקרי להיווצרותן במדינות הפחות המפותחות. (9 נקודות)
1. מה נדרש: שתי בעיות סביבה שונות ("תאר"), וגורם עיקרי אחד ("הסבר").
2. בעיה ראשונה - אוויר: כלי רכב ישנים בפקקים, מפעלים בלי מסננים, שריפת עצים ופסולת לבישול ולחימום - ערפיח ומחלות נשימה.
3. בעיה שנייה - מים ותברואה: בשכונות העוני אין ביוב ופינוי אשפה, השפכים זורמים לתעלות ולנהרות - מים מזוהמים ומחלות.
4. הגורם העיקרי: עיור מהיר מאוד (ריבוי טבעי והגירה מהכפר) שאינו מלווה בתכנון ובתשתיות - אין לרשויות תקציב לבנות ביוב, מתקני טיהור ותחבורה ציבורית בקצב הגידול, והאכיפה חלשה.
בעיה 1 – זיהום אוויר חמור: מכלי רכב ישנים בפקקים, מתעשייה בלי מסננים ומשריפת עצים, פסולת ופחם לבישול ולחימום.
בעיה 2 – זיהום מים ותברואה לקויה: בשכונות עוני ובשכונות מאולתרות אין מערכת ביוב ואיסוף אשפה – שפכים ופסולת זורמים לנהרות ולתעלות, ומי השתייה מזוהמים (מחלות).
הגורם העיקרי: עיור מהיר מאוד (ריבוי טבעי והגירה מן הכפר) שאינו מלווה בתכנון ובתשתיות – לרשויות אין תקציב והון לבנות ביוב, מתקני טיהור, תחבורה ציבורית ופינוי אשפה בקצב גידול האוכלוסייה, והאכיפה של חוקי הסביבה חלשה.
דוגמה ב - המדרג העירוני באוגנדה מתוך גרף
בגרף שלפניך מוצגים נתונים על אוכלוסיית הערים הגדולות באוגנדה בשנת 2020.
(הערכים בקירוב, כפי שנמדדו על הגרף שבשאלון.)
קבע מהו המדרג העירוני באוגנדה.
נמק את קביעתך על פי נתונים מן הגרף.
(7 נקודות)
1. "קבע" - הכרעה במונח המדויק, ואחריה נתונים מהגרף.
2. העיר הראשונה מול השנייה: קמפלה כ-1.35 מיליון, גולו כ-0.15 מיליון. 1.35 חלקי 0.15 - פי כ-9. במדרג מאוזן העיר השנייה הייתה בערך מחצית מהראשונה.
3. מול כל השאר: ארבע הערים האחרות יחד - כ-0.45 מיליון. קמפלה גדולה פי כ-3 מכולן יחד.
4. שאר הערים קטנות וכמעט שוות (כ-0.09 עד 0.15 מיליון) - אין ערים בינוניות. לכן: מדרג של עיר ראשה.
מדרג של עיר ראשה (עיר בכורה). נימוק: קמפלה מונה כ־1.35 מיליון תושבים, והעיר השנייה בגודלה, גולו, רק כ־0.15 מיליון – קמפלה גדולה פי כ־9 ממנה (ובמדרג "דרגה–גודל" הייתה גדולה רק פי 2). קמפלה גדולה פי כ־3 מארבע הערים האחרות יחד (כ־0.45 מיליון), וכ־75% מתושבי חמש הערים גרים בה; שאר הערים קטנות מאוד וכמעט שוות בגודלן (כ־0.09–0.15 מיליון).
3. שימושי הקרקע בעיר ומרכז העיר
שימוש קרקע והפרדה מול עירוב
כל חלקה בעיר משמשת למשהו: בית מגורים, חנות, מפעל, כביש, פארק. המתכננים מחליטים אם לשים כל שימוש באזור נפרד, או לערבב כמה שימושים באותו רחוב ואפילו באותו בניין.
במדויק: שימוש קרקע הוא הייעוד של שטח בעיר: מגורים, מסחר ומשרדים, תעשייה, תחבורה, מוסדות ציבור, שטחים פתוחים. יש שתי גישות לתכנון: הפרדת שימושי קרקע (איזור) - העיר מחולקת לאזורים, ולכל אזור שימוש אחד; עירוב שימושי קרקע - באותו אזור, ולעיתים באותו בניין, כמה שימושים יחד (למשל חנויות בקומת הקרקע ודירות מעליהן). בתשובה מציינים את הגישה, מה מאפיין אותה, ויתרון בתחום שנשאל (כלכלי, חברתי או סביבתי).
התכנית מביאה כדוגמה לחלוקה תפקודית את מטרופולין תל אביב-יפו ואת מטרופולין חיפה. בבחינות: קנברה, בירה מתוכננת, היא דוגמה להפרדה (שלטון, שגרירויות, אוניברסיטה, מגורים ותעשייה - כל אחד באזור משלו); רחוב אוסישקין ברמת השרון הוא דוגמה לעירוב אנכי (חנויות ובתי קפה בקומת הקרקע ודירות מעליהן).
הפרדה מול עירוב: יתרונות בכל תחום
כשהשאלה מבקשת יתרון בתחום איכות הסביבה, "זה נוח" או "חוסך זמן" לא מתקבל - אלה יתרונות חברתיים. וכשמבקשים יתרון בכל אחד משלושה תחומים, כותבים אחד לכל תחום, ולא שניים באותו תחום.
מרכז העיר (המע"ר)
מרכז העיר הוא המקום שכולם מגיעים אליו: לעבודה, לקניות, לבנק, לתאטרון. בגלל זה הקרקע בו מבוקשת מאוד, והבניינים בו גבוהים וצפופים.
במדויק: מרכז העסקים הראשי (מע"ר) הוא האזור הנגיש ביותר בעיר - אליו מתנקזים צירי התחבורה - ובו מתרכזים משרדים, מסחר, בנקים ושירותים, בעוצמת פעילות כלכלית ובתעסוקה גבוהות. מכיוון שהביקוש לקרקע בו גבוה והקרקע מוגבלת, היא יקרה, ולכן בונים בו לגובה ובצפיפות (בנייה רוויה). הסבר מלא הוא שרשרת: נגישות גבוהה ← ביקוש גבוה ← מחיר קרקע גבוה ← בנייה לגובה.
בשולי העיר הנגישות נמוכה יותר והקרקע זולה וזמינה, ולכן יש בהם בתים צמודי קרקע על מגרשים גדולים. במע"ר מתרכזים עסקים שצריכים הרבה לקוחות מכל העיר (חנויות כלבו, תכשיטים, מטות חברות, משרדי עורכי דין, תאטראות, מלונות), ועסקים יומיומיים (מכולת, מספרה) פזורים בשכונות.
מרכז העיר מול שולי העיר
בבחינות: סיאטל (מגדלים במרכז, בתים צמודי קרקע בשוליים); טוקיו (המע"ר בצומת שבו נפגשים קווי הרכבת והכבישים המהירים).
גורמים למיקום של שימושי קרקע בעיר
דוגמה: במטרופולין טוקיו התעשייה נמצאת ברצועה לאורך חופי המפרץ, על שטחים מיובשים, ושדה התעופה על שטח מיובש בחוף המפרץ, בין טוקיו לקווסאקי.
שקיעה והתחדשות של מרכז העיר, ואי-חום עירוני
- שקיעה: מרכז עיר שיש בו רק משרדים מתרוקן אחרי שעות העבודה. כשמשרדים נשארים ריקים (למשל בעקבות עבודה מרחוק אחרי מגפת הקורונה בארצות הברית), העסקים שסביבם נפגעים.
- התחדשות: מחזירים למרכז פעילות ותושבים - שיפוץ מבנים ושיקום רחובות, הסבת משרדים ריקים לדירות, בנייה לגובה. כך מונעים התיישנות של מרכז העיר, וציפוף הפעילות במרכז מצמצם את התפשטות הבנייה לשטחים הפתוחים סביב העיר.
- חסרונות של גורדי שחקים במע"ר: עומס תנועה ותשתיות (אלפי עובדים בכל מגדל), צל ו"מנהרות רוח" ברחוב, עלויות גבוהות וקושי בפינוי בשעת חירום.
- אי-חום עירוני: מרכז העיר חם יותר מסביבתו, כי בטון, אספלט וזכוכית אוגרים חום ויש מעט צמחייה. שטחים ירוקים וגגות ירוקים מצננים אותו.
כשהשאלה נותנת רשימה (של גורמים או של שימושי קרקע), בוחרים רק מתוך הרשימה. בתשובות של הפיקוח לשאלה על שימושי הקרקע בעיר במזרח התיכון נכתב: "לא ניתן לקבל גורמים אחרים שלא צוינו בשאלה".
"יש יותר אנשים במרכז" אינו הסבר לבנייה הרוויה. ההסבר הוא מחיר הקרקע, שנובע מהנגישות ומהביקוש. ובשאלה על תמונה משתמשים במושגים שנשאלו ("בנייה רוויה", "בנייה צמודת קרקע") בלי להחליף ביניהם.
"חתך מחירי קרקע בעיר" (כנושא בפני עצמו, עם קו הרקיע) ו"המרחב המסחרי" (רחוב מסחרי, קניונים ומרכזים בשולי העיר) הוצאו מהמיקוד של תשפ"ז. את מחיר הקרקע מזכירים רק כהסבר לבנייה במרכז העיר.
דוגמה א - סיאטל: בנייה במרכז העיר ובשוליה
המיקום של שימושי הקרקע במרחב העירוני משפיע על מאפייני הבנייה בה.
בנספח א מוצגת תמונה של המרחב העירוני בעיר סיאטל בארצות הברית ובה מסומנים שני אזורים בעיר: אזור I – מרכז העיר, ואזור II – שולי העיר.
(בתמונה: באזור I ריכוז צפוף של גורדי שחקים ומגדלי משרדים גבוהים מאוד, צמודים זה לזה, כמעט בלי שטחים ירוקים. באזור II שטח נרחב של בתים נמוכים, רובם בני קומה–שתיים, צמודי קרקע, מפוזרים בין עצים רבים.)
(1) עיינו בתמונה, וציינו מה מאפיין את הבנייה באזור שבמרכז העיר סיאטל, ומה מאפיין את הבנייה באזור שבשולי העיר סיאטל. בתשובתכם השתמשו במושגים "בנייה רוויה" ו"בנייה צמודת קרקע". (6 נקודות)
(2) הסבירו את הגורם למאפייני הבנייה באזור שבמרכז העיר סיאטל. (3 נקודות)
1. (1) מה רואים בכל אזור, עם המושג: אזור I - מגדלים גבוהים וצפופים, כמעט בלי ירוק: בנייה רוויה. אזור II - בתים נמוכים בין עצים: בנייה צמודת קרקע.
2. (2) "הסבירו" בשרשרת: במרכז הנגישות הגבוהה ביותר - אליו מתנקזים צירי התחבורה, ובו משרדים, מסחר ושירותים.
3. הביקוש לקרקע גבוה והקרקע מוגבלת, ולכן היא יקרה.
4. התוצאה: כדי לנצל כל מטר מרובע בונים לגובה ובצפיפות.
(1) אזור I (מרכז העיר): בנייה רוויה – גורדי שחקים ומגדלי משרדים גבוהים מאוד, צפופים, צמודים זה לזה, כמעט ללא שטחים פתוחים. אזור II (שולי העיר): בנייה צמודת קרקע – בתים נמוכים בני קומה–שתיים, צפיפות בנייה נמוכה, הרבה עצים ושטחים ירוקים.
(2) מחירי הקרקע הגבוהים במרכז העיר: במרכז הנגישות הגבוהה ביותר, ולכן הביקוש לקרקע (למשרדים, מסחר ושירותים) גבוה מאוד והקרקע יקרה ומוגבלת; כדי לנצל כל מ"ר בונים לגובה – בנייה רוויה.
דוגמה ב - הפרדה או עירוב: יתרון בשלושה תחומים
הגישה של הפרדת שימושי קרקע והגישה של עירוב שימושי קרקע הן שתי גישות בתכנון המרחב העירוני.
בחרו באחת מן הגישות.
ציינו את הגישה שבחרתם, ותארו יתרון אחד בגישה זו בכל אחד מן התחומים האלה: בתחום הכלכלי, בתחום החברתי ובתחום הסביבתי (סך הכול – שלושה יתרונות). (10 נקודות)
1. בוחרים גישה ומציינים אותה: עירוב שימושי קרקע - כמה שימושים באותו אזור או בניין.
2. כלכלי: מה העסקים והעירייה מרוויחים - לקוחות קבועים מהדיירים, ניצול יעיל של הקרקע והתשתיות.
3. חברתי: מה התושבים מרוויחים - רחוב חי, מפגש, ביטחון, שירותים קרובים גם למי שאין לו רכב.
4. סביבתי: מה הסביבה מרוויחה - פחות נסיעות ברכב ופחות זיהום, וחיסכון בשטחים פתוחים.
5. בדיקה: בדיוק יתרון אחד בכל תחום, וכל אחד עם המנגנון.
הגישה: עירוב שימושי קרקע.
כלכלי – לעסקים בקומת הקרקע יש לקוחות קבועים מן הדיירים שמעליהם, והקרקע והתשתיות מנוצלות ביעילות (אותו מגרש משמש למסחר ולמגורים).
חברתי – רחוב חי ופעיל לאורך כל שעות היום, מפגש בין אנשים ותחושת ביטחון; השירותים קרובים ונגישים גם לקשישים, לילדים ולמי שאין לו רכב.
סביבתי – המרחקים בין הבית לחנויות ולשירותים קצרים, ולכן הולכים ברגל או נוסעים פחות ברכב – פחות זיהום אוויר ופליטות; הבנייה צפופה יותר, וכך נחסכים שטחים פתוחים בשולי העיר.
(אפשר גם: הפרדת שימושים – כלכלי: אזורי תעשייה ומסחר גדולים עם תשתיות ייעודיות; חברתי: שקט ופרטיות באזורי המגורים; סביבתי: הרחקת מפגעי רעש וזיהום מן המגורים.)
4. תמורות במרחב התעשייתי ובמרחב המגורים, ופיתוח מול שימור
התחדשות עירונית
ערים לא נשארות קפואות. מפעלים עוזבים, שכונות ותיקות מתיישנות, ואזורי נמל ישנים מתרוקנים. התחדשות עירונית היא הדרך להחזיר אליהם חיים - בבנייה חדשה, בשיפוץ ובשימור.
במדויק: התחדשות עירונית היא שינוי של אזור ותיק בעיר: הריסה ובנייה מחדש (פינוי-בינוי), שיפוץ ושימור של מבנים, או הסבה לשימוש אחר (מבני תעשייה ונמל, או משרדים, לדירות). האזורים שעוברים התחדשות מאופיינים לפני כן במצב פיזי ירוד (בניינים ישנים ומוזנחים, תשתיות מיושנות, מבנים נטושים) ובמצב חברתי-כלכלי ירוד (הכנסה נמוכה, ערך קרקע ושכר דירה נמוכים, עזיבה של אוכלוסייה מבוססת).
התחדשות מעלה את ערך הדירות, ולכן עלולה לגרום לג'נטריפיקציה: שכונות ותיקות משופצות ומתייקרות, ותושבים ותיקים בעלי הכנסה נמוכה נדחקים מהן. בעיר עולם זה קורה כשעובדים בשכר גבוה מחפשים דירות קרוב למרכז - ראו בשיעור "ערי עולם".
תמורות במרחב התעשייתי בעיר
בעקבות היציאה נשארים בעיר אזורי תעשייה ונמל ישנים, ואותם מסבים למגורים, למשרדים ולפנאי.
תמורות במרחב המגורים
פיתוח מול שימור במרכז העיר הישן
במדינות מתפתחות הדילמה היא לעיתים בין פיתוח תיירותי לשימור המורשת הקולוניאלית, למשל בהוואנה.
בשאלה על מאפייני האזורים שעוברים התחדשות מתארים את המצב לפני ההתחדשות (מבנים מוזנחים, אוכלוסייה ענייה, ערך קרקע נמוך), ולא את התוצאות שלה (בניינים חדשים, ג'נטריפיקציה).
דילמה של שימור מול פיתוח מציגים משני הצדדים: מה הערך שבשימור, ומה הלחץ לפיתוח. מי שמסביר רק את חשיבות השימור לא מקבל ניקוד מלא. וכשמבקשים "שתי סיבות לשימור", "היסטוריה" ו"מורשת" הן אותה סיבה - בוחרים סיבה תרבותית וסיבה כלכלית.
"היבדלות מרחבית" ו"צדק מרחבי-סביבתי" (שכונות של קבוצות שונות בעיר), וגם "המעבר מעיר למטרופולין" (פרבור ויוממות), הוצאו מהמיקוד של תשפ"ז.
דוגמה א - הסבת משרדים לדירות בארצות הברית
בגרף לפניכם מוצג מספר המשרדים במרכזי הערים הגדולות בארצות הברית שהוסבו לדירות מגורים בשנים 2021–2025.
(1) ציינו את מגמת השינוי במספר המשרדים שהוסבו לדירות מגורים. (2 נקודות)
(2) בעקבות מגפת הקורונה התפתח דפוס עבודה חדש שהשפיע על השינוי הנראה בגרף.
ציינו מהו דפוס עבודה זה, וכתבו מדוע הוא השפיע על השינוי הנראה בגרף. (6 נקודות)
1. (1) מגמה במילה אחת ונתונים: עלייה - מ-12,100 ב-2021 ל-70,700 ב-2025, בכל שנה יותר. 70,700 חלקי 12,100 - פי 5.8 בערך.
2. (2) "ציינו" את הדפוס: עבודה מרחוק (מהבית) או עבודה היברידית.
3. "כתבו מדוע" - שרשרת: עובדים מגיעים פחות למשרד ← החברות צריכות פחות שטחי משרדים ← משרדים במרכזי הערים נשארים ריקים ← בעלי הבניינים מסבים אותם לדירות, שעליהן יש ביקוש.
(1) עלייה מתמדת וחדה – מ־12,100 משרדים בשנת 2021 ל־70,700 בשנת 2025 (פי 5.8 בערך).
(2) עבודה מרחוק (מן הבית) / עבודה היברידית. עובדים רבים עובדים חלק מן השבוע או כולו מן הבית, ולכן החברות צריכות פחות שטחי משרדים; משרדים רבים במרכזי הערים נשארו ריקים, ובעלי הבניינים מסבים אותם לדירות מגורים, שעליהן יש ביקוש.
דוגמה ב - אזור ישן במרכז העיר: שימור או פיתוח
אזור ישן במרכז של עיר מציב דילמה למתכנני ערים בנוגע לפיתוחו.
מצד אחד יש התומכים בשימור מבנים ואתרים שבאזור, ומן הצד האחר יש המעדיפים לפתח את האזור הישן במלואו.
הציגו נימוק אחד לכל אחת מן הגישות האלה.
1. מה נדרש: שני נימוקים - אחד לשימור ואחד לפיתוח מלא - וכל אחד מוסבר.
2. שימור: הערך - מורשת וזהות של העיר, שאי אפשר לשחזר. ועוד תועלת: תיירות שמביאה הכנסות. דוגמה: העיר הלבנה בתל אביב.
3. פיתוח: הקשר למרכז העיר - הקרקע בו נגישה ויקרה, והמבנים הישנים נמוכים ומוזנחים. בנייה חדשה לגובה מנצלת את הקרקע ומוסיפה דירות, משרדים ומסחר.
בעד שימור: המבנים והאתרים הישנים הם מורשת היסטורית ותרבותית וחלק מזהות העיר; שימורם מאפשר לפתח בהם תיירות (מסעדות, גלריות, סיורים) שמכניסה הכנסות לעיר – למשל העיר הלבנה בתל אביב, העיר העתיקה בעכו.
בעד פיתוח מלא: הקרקע במרכז העיר יקרה ונגישה מאוד, והמבנים הישנים נמוכים, מוזנחים ולא מתאימים לצורכי היום (חניה, נגישות, תשתיות). הריסה ובנייה חדשה לגובה מנצלות את הקרקע היקרה, מוסיפות דירות, משרדים ומסחר, ומחדשות את התשתיות.
5. ערי עולם
עיר עולם
יש כמה ערים שמשפיעות על הכלכלה של העולם כולו: שם יושבים הבנקים הגדולים, הבורסות והמטות של החברות הרב-לאומיות. מה שקורה בהן מורגש בכל העולם, והן קשורות זו לזו יותר מאשר לערים הקטנות במדינה שלהן.
במדויק: עיר עולם היא מוקד גלובלי לפעילות כלכלית: מוקד של פעילות עסקית-פיננסית עולמית, מרכז של פעילות של חברות רב-לאומיות ומרכז שליטה של תקשורת ותקשוב. ערי עולם פועלות ברשתות (linkages) זו עם זו. בתשובה מחברים כל מאפיין לתועלת שהוא נותן (למשל: למה מטה של חברה רב-לאומית צריך אותו), ולא רק מציינים אותו.
דוגמאות מהבחינות: לונדון, ניו יורק וטוקיו; סינגפור - "עיר-מדינה גלובלית". התכנית מציינת דמיון תפקודי בין ערי עולם (טוקיו וניו יורק). החברות הרב-לאומיות נלמדות גם בשיעור "הגלובליזציה: תאגידים רב-לאומיים, המדינות המתפתחות ודילמות ערכיות".
מאפייני ערי עולם
הגורמים לצמיחה של עיר עולם
ההשלכות של צמיחת עיר עולם
שימו לב לתחום שנשאל. השפעה חברתית-תרבותית (רב-תרבותיות, קיטוב) היא לא השפעה על המרחב העירוני (מגדלים, מחירי קרקע, ג'נטריפיקציה). ובשאלה על מאפיין, "בעיר יש שדה תעופה" לא מספיק - צריך להסביר מה היתרון שלו למטה של החברה.
דוגמה א - סינגפור: יתרון מיקום של עיר גלובלית
סינגפור היא עיר־מדינה גלובלית.
עיינו באטלס במפה מדינית של כדור הארץ או של יבשת אסיה.
תארו יתרון מיקום אחד של סינגפור, שתורם להיותה עיר־מדינה גלובלית. (6 נקודות)
1. המפה: מפה מדינית של אסיה - סינגפור היא אי קטן בקצה הדרומי של חצי האי מלאקה, בין מלזיה לאינדונזיה.
2. יתרון המיקום: היא יושבת על מצר מלאקה - המעבר הימי בין האוקיינוס ההודי לים סין הדרומי והאוקיינוס השקט.
3. למה זה הופך אותה לגלובלית: בנתיב הזה עוברות אלפי אוניות, ולכן היא הפכה לנמל מעבר, לתחנת תדלוק ולמרכז סחר, לוגיסטיקה ופיננסים בין-לאומי.
סינגפור שוכנת בקצה הדרומי של חצי האי מלאקה, על מצר מלאקה (ומצר סינגפור) – נתיב השיט העמוס ביותר בין האוקיינוס ההודי (ודרכו אירופה, המזרח התיכון והודו) לבין ים סין הדרומי והאוקיינוס השקט (סין, יפן, קוריאה). אלפי אוניות חולפות לידה, ולכן היא הפכה לנמל מעבר, לתחנת תדלוק ולמרכז סחר, לוגיסטיקה ופיננסים בין־לאומי.
דוגמה ב - מטה של חברה רב-לאומית בעיר עולם
לחברה רב־לאומית כדאי להקים את משרדי ההנהלה שלה בעיר עולם בגלל המאפיינים של עיר כזאת.
לפניך רשימת מאפיינים של עיר עולם.
בחר בשניים מן המאפיינים האלה, והסבר מהו היתרון של כל אחד מהם בנוגע למיקום של משרדי ההנהלה של חברה רב־לאומית.
רשימת המאפיינים
• מגוון רחב של שירותים פרטיים ושירותים פיננסיים
• שירותי תקשורת מפותחים
• נמלי תעופה בין־לאומיים
(9 נקודות)
1. בוחרים שניים מהרשימה בלבד.
2. לכל מאפיין - מה ההנהלה צריכה: ההנהלה עוסקת בכספים, בניהול ובקבלת החלטות, ומנהלת סניפים בכל העולם.
3. שירותים פיננסיים ופרטיים: בנקים, בורסה, עורכי דין ורואי חשבון קרובים - גיוס הון, עסקאות וייעוץ מהר.
4. תקשורת מפותחת: שליטה בסניפים ובמפעלים וקבלת החלטות בזמן אמת.
5. בדיקה: לא מתארים רק את המאפיין ("יש בנקים"), אלא את היתרון להנהלה.
מגוון רחב של שירותים פרטיים ופיננסיים: ההנהלה זקוקה לבנקים, לבורסה, למשרדי עורכי דין, רואי חשבון, ייעוץ ופרסום; בעיר עולם כולם קרובים, והחברה יכולה לגייס הון, לנהל עסקאות ולקבל ייעוץ מקצועי מהר ובקלות.
שירותי תקשורת מפותחים: ההנהלה מנהלת סניפים ומפעלים בכל העולם; תקשורת מהירה ואמינה (סיבים אופטיים, מרכזי נתונים) מאפשרת לה לשלוט בהם, לקבל מידע ולקבל החלטות בזמן אמת.
נמלי תעופה בין־לאומיים: המנהלים טסים לפגישות, לכנסים ולסניפים, ולקוחות ושותפים מגיעים אל ההנהלה; נמל תעופה עם טיסות ישירות לערים רבות חוסך זמן ומקל על הקשר הפנים־אל־פנים.