רמת פיתוח
כשאומרים שמדינה "מפותחת" או "מתפתחת", מתכוונים לשאלה כמה טוב חיים בה: כמה מרוויחים, כמה זמן חיים, כמה לומדים ובמה עובדים. כל הנושא הזה עוסק בשאלה איך מודדים את זה, למה יש פערים בין מדינות ובתוך מדינה, ומה הקולוניאליזם, הסחר העולמי והגלובליזציה עשו לפערים האלה.
במדויק: רמת פיתוח היא המצב של מדינה, אזור או עיר בתחום הכלכלי ובתחום החברתי, כפי שהוא נמדד במדדי פיתוח (תמ"ג לנפש, תוחלת חיים, שיעור המועסקים בחקלאות ועוד). לפי המדדים מבחינים בין מדינות מפותחות (רמת פיתוח גבוהה) ובין מדינות מתפתחות (רמת פיתוח נמוכה או בינונית). בתשובה בבגרות קובעים את רמת הפיתוח ומבססים אותה על נתונים, ולא כותבים רק "מפותחת" או "לא מפותחת".
אותו מושג משמש בכל שאלוני הגאוגרפיה: בנתי"ב שואלים על רמת הפיתוח של חבל ארץ שלא למדתם, ובנושא העיר שואלים על הפיתוח העירוני במדינות מתפתחות. בכל המקרים הכלי זהה: מדדים, השוואה ונימוק.
אזורי גלעין ואזורי שוליים
גם בתוך מדינה אחת יש אזורים עשירים ואזורים עניים. ברוב המדינות יש אזור אחד שבו מתרכזים הכסף, העבודה והשירותים, ואזורים רחוקים ממנו שמפגרים אחריו.
במדויק: גלעין הוא אזור מרכזי ומפותח שבו מרוכזים ההון, התעשייה, השירותים והעוצמה הכלכלית. שוליים (פריפריה) הם אזור מפותח פחות, שתלוי בגלעין. כדי לקבוע אם אזור הוא גלעין או שוליים, משווים את המדדים שלו לממוצע של המדינה כולה או לאזורים האחרים, וכותבים אם הנתון גבוה או נמוך.
דוגמאות מהבחינות: מהרשטרה (גלעין) מול ביהאר (שוליים) בהודו; דרום-מזרח אנגליה ומזרח אנגליה (גלעין) מול ויילס, צפון-מזרח אנגליה וצפון אירלנד (שוליים) בבריטניה; צפון איטליה מול דרום איטליה. אותו מושג חוזר בשיעור על הגלובליזציה, שיכולה להגדיל את הפערים בין הגלעין לשוליים.
1. מדדי רמת הפיתוח: סוגים, שימושים, מגבלות ומבנה המגזרים
מדדי פיתוח
אי אפשר לומר "המדינה הזאת מפותחת" בלי מספרים. מדד פיתוח הוא נתון אחד שאפשר להשוות בין מדינות, וכל מדד מראה צד אחר של החיים: הכסף, הבריאות, ההשכלה או התשתיות.
במדויק: מדד פיתוח הוא נתון מספרי שמשמש לבחינת רמת הפיתוח של מדינה או אזור. המדדים מתחלקים לתחומים: כלכליים, דמוגרפיים, חברה ורווחה, ותשתיות, טכנולוגיה ותקשורת, ויש גם מדד משולב - אינדקס הפיתוח האנושי. בתשובה על מדד כותבים שלושה דברים: הנתון, האם הוא גבוה או נמוך בהשוואה לאחרים, ומה הוא מלמד על רמת הפיתוח (למשל: תוחלת חיים ארוכה מעידה על שירותי בריאות טובים).
לכל מדד יש כיוון. בחלק מהמדדים ערך גבוה מעיד על פיתוח (תמ"ג לנפש, תוחלת חיים, שיעור המשתמשים באינטרנט), ובחלק ערך נמוך מעיד על פיתוח (תמותת תינוקות, ריבוי טבעי, שיעור המועסקים בחקלאות). המדדים משמשים גם בתוך מדינה, להשוואה בין הגלעין לשוליים - ראו בשיעור על פיתוח אי־שוויוני.
סוגי המדדים
תמ"ג לנפש הוא ערך כל הסחורות והשירותים שהמשק מייצר בשנה, מחולק במספר התושבים. בתכנית כתוב תל"ג לנפש, ובשאלונים בדרך כלל תמ"ג לנפש: בבגרות שניהם משמשים כמדד הכלכלי של התוצר לנפש.
המדד המשולב: אינדקס הפיתוח האנושי
- מה הוא: מדד שמפרסמת תוכנית הפיתוח של האו"ם, ומשלב שלושה תחומים: בריאות - תוחלת חיים בלידה; השכלה - ממוצע שנות הלימוד של המבוגרים ושנות הלימוד הצפויות לילדים; רמת חיים - הכנסה לאומית לנפש לפי כוח קנייה.
- איך קוראים אותו: ערך בין 0 ל-1. גבוהה מאוד - 0.800 ומעלה; גבוהה - 0.700 עד 0.799; בינונית - 0.550 עד 0.699; נמוכה - מתחת ל-0.550. למשל בשנת 2018: קנדה כ-0.92 (גבוהה מאוד), הודו כ-0.64 (בינונית), האיטי כ-0.49 (נמוכה).
- היתרון: הוא משלב תחומים כלכליים וחברתיים ולא נשען על נתון אחד, ולכן משקף טוב יותר את איכות החיים; הוא מחושב בשיטה אחידה, ולכן אפשר להשוות בעזרתו בין מדינות ולאורך זמן.
- החיסרון: גם הוא ממוצע ארצי, ולכן מסתיר פערים בתוך המדינה: בין גלעין לשוליים, בין עיר לכפר ובין עשירים לעניים.
השימושים במדדי הפיתוח
המגבלות של המדדים
לכן קובעים רמת פיתוח לפי כמה מדדים מתחומים שונים, או לפי המדד המשולב.
שינוי במבנה המגזרים במשק
ככל שאחוז האוכלוסייה העירונית גבוה יותר ושיעור המועסקים בחקלאות נמוך יותר, כך רמת הפיתוח גבוהה יותר - כי רוב התושבים עוסקים במסחר ובתעשייה ופחות בחקלאות. המודל של רוסטוב מתאר את הפיתוח כשלבים שמדינה עוברת בהם, ומשמש כלי למיקום מדינה במדרג הפיתוח.
קביעת רמת פיתוח מטבלת מדדים
1. קוראים את כותרות העמודות ומחליטים לכל מדד מה הכיוון: האם ערך גבוה מעיד על פיתוח (תמ"ג לנפש, תוחלת חיים) או על חוסר פיתוח (תמותת תינוקות, מועסקים בחקלאות).
2. מדרגים או ממיינים לפי שני מדדים לפחות, ובודקים שהם נותנים אותו סדר.
3. לכל מדינה או קבוצה כותבים את הנתון עם יחידת המידה, ומיד אחריו גבוה / נמוך בהשוואה לאחרות.
4. מסבירים מה הנתון מלמד במשפט של סיבה ותוצאה: "תוחלת חיים ארוכה - שירותי בריאות טובים".
5. כשהמדדים לא מסכימים (מדינה גבוהה במדד אחד ונמוכה באחר), זה המקום לכתוב על המגבלה של מדד אחד.
העתקה של המספרים מהטבלה לא מספיקה: לפי דוגמאות המענה, "לא ניתן לקבל ניקוד נימוקים שרק מעתיקים נתונים של מדדים מהטבלה בלי להסביר את משמעות הנתונים". אחרי כל נתון כותבים אם הוא גבוה או נמוך, ומה זה אומר על רמת הפיתוח.
כשקובעים רמת פיתוח של מדינה אחת בהשוואה לאחרות, מדגישים את ההבדל ביניהן. מי שמדרג, למשל "גרמניה מקום 1, ברזיל מקום 2, בוליביה מקום 3", צריך להוסיף שמקום 1 הוא המפותח ביותר ומקום 3 הכי פחות מפותח.
דוגמה א - דירוג ארבע מדינות ומגבלה של מדד אחד
בטבלה שלפניכם מוצגים נתונים של מדדי פיתוח של כמה מדינות בשנת 2019.
(1) דרגו את המדינות על פי רמת הפיתוח שלהן, מן הגבוהה ביותר לנמוכה ביותר. בססו את הדירוג על נתונים של שני מדדים המוצגים בטבלה.
(2) הסבירו את הקושי בקביעת רמת פיתוח של מדינה על פי מדד אחד. בססו את התשובה על נתוני המדדים של אחת מן המדינות בטבלה.
1. הכיוון של המדדים: בשלושתם ערך גבוה מעיד על פיתוח.
2. בוחרים שני מדדים שנותנים אותו סדר: תוחלת החיים ושנות הלימוד. בשניהם: סרי לנקה (77; 10.6) > גווטמלה (74.3; 6.6) > פקיסטן (67.3; 5.2) > ניז'ר (62.4; 2.1).
3. (1) כותבים את הדירוג ולצידו את הנתונים, ומציינים מי הגבוהה ומי הנמוכה.
4. (2) מחפשים מדינה שהמדדים שלה לא מסכימים: לפי התמ"ג לנפש גווטמלה ראשונה (4,639 דולר, יותר מסרי לנקה), אבל לפי תוחלת החיים ושנות הלימוד היא שנייה.
5. מסבירים את הקושי: מדד אחד מתאר תחום אחד, ותמ"ג לנפש הוא ממוצע שלא מראה איך העושר מתחלק - ולכן התמונה מטעה.
(1) הדירוג (מן הגבוהה לנמוכה): 1. סרי לנקה 2. גווטמלה 3. פקיסטן 4. ניז'ר. ביסוס על שני מדדים - תוחלת חיים ומספר שנות לימוד: סרי לנקה - 77 שנים ו-10.6 שנות לימוד (הגבוהים ביותר); גווטמלה - 74.3 ו-6.6; פקיסטן - 67.3 ו-5.2; ניז'ר - 62.4 ו-2.1 (הנמוכים ביותר). בשני המדדים הסדר זהה.
(2) מדד אחד מתאר רק תחום אחד (כלכלי או חברתי), ומדד כלכלי כמו תמ"ג לנפש הוא ממוצע שאינו מראה איך העושר מתחלק, ולכן הוא עלול לתת תמונה מטעה. דוגמה - גווטמלה: לפי תמ"ג לנפש (4,639 דולר) היא המפותחת ביותר בטבלה, גבוה מסרי לנקה (3,852 דולר), אבל תוחלת החיים בה (74.3) ומספר שנות הלימוד (6.6) נמוכים מאלה של סרי לנקה (77 ו-10.6). כלומר ההכנסה הגבוהה מרוכזת בידי מעטים ואינה מתורגמת לבריאות ולחינוך לכלל האוכלוסייה. לפי מדד אחד היינו מדרגים אותה בטעות במקום הראשון.
דוגמה ב - המדד המשולב ולמה מעדיפים אותו
במוסדות בין־לאומיים משתמשים במדד המשולב (אינדקס הפיתוח של האו"ם) לקביעת רמת פיתוח של מדינה, ומעדיפים את השימוש בו על פני השימוש במדדי פיתוח אחרים.
(1) הסבירו מהו המדד המשולב. (5 נקודות)
(2) הסבירו מדוע מוסדות בין־לאומיים מעדיפים את השימוש במדד המשולב על פני השימוש במדדי פיתוח אחרים. (5 נקודות)
1. (1) "הסבירו מהו" - שאלת ידע: מי מפרסם, אילו שלושה תחומים, ואיך קוראים את הערך.
2. שלושת התחומים, כל אחד עם המדד שלו: בריאות - תוחלת חיים; השכלה - שנות לימוד; רמת חיים - הכנסה לנפש לפי כוח קנייה.
3. הסולם: בין 0 ל-1, וככל שקרוב ל-1 רמת הפיתוח גבוהה יותר.
4. (2) "מדוע מעדיפים" - משווים למדד יחיד: המשולב מכסה כמה תחומים, ולכן מקטין את ההטעיה של מדד אחד ומאפשר השוואה בין מדינות ולאורך זמן.
(1) מדד הפיתוח האנושי של האו"ם משלב שלושה תחומים: בריאות - תוחלת חיים בלידה; השכלה - ממוצע שנות הלימוד של המבוגרים ושנות הלימוד הצפויות לילדים; רמת חיים - הכנסה לאומית לנפש (בשווי כוח קנייה). התוצאה היא ערך בין 0 ל-1; ככל שהערך קרוב ל-1, רמת הפיתוח גבוהה יותר.
(2) הוא מבטא את רמת הפיתוח בכמה תחומים יחד (כלכלה, בריאות, השכלה) ולא רק את התוצר; לכן הוא משקף את איכות החיים של התושבים בצורה מלאה ומדויקת יותר, מקטין את ההטעיה של מדד יחיד ומאפשר להשוות בין מדינות ולעקוב אחר השינוי לאורך זמן.
2. פיתוח מואץ ופיתוח אי־שוויוני
פיתוח אי־שוויוני
פיתוח לא מגיע לכל המקומות באותה מהירות. במדינה אחת יכולה להיות עיר עשירה ומודרנית, ובמרחק כמה שעות נסיעה - אזור כפרי ועני. לזה קוראים פיתוח אי־שוויוני.
במדויק: פיתוח אי־שוויוני הוא פיתוח שיוצר אי־שוויון מרחבי: פערים ברמת הפיתוח בין אזורים בתוך מדינה (גלעין מול שוליים), ובין ערים מרכזיות ובין יישובי הפריפריה. את הפערים מראים במדדי הפיתוח. בתשובה קובעים איזה אזור הוא הגלעין ואיזה השוליים, ומבססים כל קביעה על נתונים מהטבלה בהשוואה לממוצע הארצי או לאזור האחר, עם המילים "גבוה / נמוך" ומה הנתון מלמד.
דוגמאות מהתכנית: צפון איטליה מול דרום איטליה, הנגב מול אזור המרכז בישראל, וערים מרכזיות מול יישובי הפריפריה בברזיל. בבחינות: צפון איטליה - תמ"ג לנפש 31,670 אירו ו-9.5% מובטלים, לעומת דרום איטליה - 17,171 אירו ו-20.8% מובטלים.
פיתוח מואץ מול פיתוח אי־שוויוני
השניים יכולים להתקיים יחד: גם במדינה שיש בה פיתוח מואץ יש אוכלוסיות שלא נהנות מרווחי הפיתוח.
ההשלכות של פיתוח מואץ על מדינות מתפתחות
גורמים לפערים בין הגלעין לשוליים
ההשלכות של פיתוח אי־שוויוני
דרכים לצמצום הפערים
המנגנון שכותבים בתשובה: נגישות ← עסקים ← מקומות עבודה ← הכנסה ← פחות הגירה לגלעין.
בנימוק לגלעין או לשוליים, כותבים את המספר ואם הוא גבוה או נמוך בהשוואה לאזורים האחרים. לפי דוגמאות המענה, "לא ניתן לקבל ניקוד על תשובות שרק מציינות כותרות המדדים מתוך הטבלה" (למשל "לפי מספר מהנדסים") בלי להסביר את המשמעות ובלי לומר אם הנתון גבוה או נמוך.
כשמבקשים מאפיין פיזי שמקשה על פיתוח אזור שוליים, כותבים תבליט, ביצות, יערות או אקלים - לא "מחסור בדרכי תחבורה" או "מעט מקומות עבודה". לפי דוגמאות המענה, "המחסור במקומות תעסוקה והתשתיות תחבורה הוא תוצאה של חוסר פיתוח", ולא גורם פיזי.
האתיקה של הפיתוח (בעיות אתיות בהערכת רמת הפיתוח ותפיסות שונות של פיתוח) מסומנת X במיקוד של תשפ"ז, ולא תישאל.
דוגמה - הודו: מהרשטרה וביהאר, גלעין ושוליים
הודו היא רפובליקה בדרום אסיה, והיא מחולקת לעשרים ושמונה מדינות. ביהאר ומהרשטרה הן שתיים מהן. במפה הסכמטית ביהאר שוכנת בצפון-מזרח הודו, במישור הגנגס, ומהרשטרה במערב חצי האי ההודי, לחוף הים הערבי.
(הנתונים מהשנים 2022–2024.)
על פי המפה הסכמטית והטבלה, קבעו איזו מדינה שוכנת באזור הגלעין של הודו ואיזו מדינה שוכנת באזור השוליים. בססו את קביעתכם על שני נתונים מן הטבלה המאפיינים את אזור הגלעין ועל שני נתונים מן הטבלה המאפיינים את אזור השוליים (סך הכול – ארבעה מאפיינים). (10 נקודות)
1. "קבעו" ואחר כך "בססו" - קודם הכרעה, ואחריה ארבעה נתונים: שניים לגלעין ושניים לשוליים.
2. מה משווים: את כל מדינה לשורה של הודו כולה. מהרשטרה מעל הממוצע בכל המדדים, ביהאר מתחתיו.
3. גלעין - מהרשטרה: תמ"ג לנפש 264,362 רופי, כ-154% מהממוצע (171,498); 48.5% אוכלוסייה עירונית לעומת 35.1% בהודו. תמ"ג גבוה ועיור גבוה מעידים על כלכלה של תעשייה ושירותים.
4. שוליים - ביהאר: תמ"ג לנפש 53,379 רופי, כ-31% מהממוצע; רק 12.3% עירוניים - רוב התושבים כפריים ועובדים בחקלאות.
5. לכל נתון "גבוה / נמוך" ומה הוא מלמד - לא רק המספר.
גלעין – מהרשטרה: תמ"ג לנפש 264,362 רופי (כ-154% מן הממוצע הארצי, 171,498); 48.5% אוכלוסייה עירונית (לעומת 35.1% בהודו). (גם: 82.3% יודעי קרוא וכתוב.)
שוליים – ביהאר: תמ"ג לנפש 53,379 רופי (כ-31% מן הממוצע הארצי; פי 4.95 פחות ממהרשטרה); רק 12.3% אוכלוסייה עירונית; 61.8% יודעי קרוא וכתוב (לעומת 74% בהודו).
3. הקולוניאליזם והסחר העולמי
קולוניאליזם
הרבה מהמדינות המתפתחות של היום היו פעם מושבות של מעצמות אירופה. הדרך שבה המעצמות פיתחו אותן - מה בנו, מה גידלו ולאן הובילו את הסחורות - משפיעה על הכלכלה שלהן עד היום.
במדויק: קולוניאליזם הוא שליטה של מעצמה (בעיקר מעצמות אירופה, מן המאה ה-16 ועד אמצע המאה ה-20) בשטחים מחוץ לגבולותיה - מושבות (קולוניות). השליטה מדינית, כלכלית ולעיתים גם יישובית, ומטרתה לנצל את משאבי המושבה (חומרי גלם, אדמה, כוח עבודה) ולפתוח בה שווקים לטובת ארץ האם. בתשובה על השפעת הקולוניאליזם כותבים מה פותח במושבה, בשביל מי (ארץ האם), ומה זה השאיר למדינה המתפתחת של היום.
דוגמה: חוף השנהב הייתה מושבה של צרפת עד 1960. השלטון הצרפתי פיתח את אביג'ן, עיר נמל על לגונה לחוף מפרץ גינאה, והפך אותה לעיר המרכזית: דרכה ייצאה צרפת קקאו, קפה ועצים, ומאביג'ן נבנתה מסילת ברזל אל פנים הארץ. השליטה הכלכלית של היום, בלי שלטון ישיר, נקראת ניאו־קולוניאליזם - ראו בשיעור על הגלובליזציה.
השפעת הקולוניאליזם על המושבות (המדינות המתפתחות כיום)
מה נשאר מהתקופה הקולוניאלית: השתלבות בכלכלה הגלובלית
- התחבורה: המסילות והנמלים משמשים עד היום לייצוא ולייבוא, ומחברים את המדינה לנתיבי הסחר הבין־לאומיים.
- החקלאות: המטעים, הידע והקשרים לשווקים נשמרו, והמדינות הן כיום יצואניות מרכזיות של אותם גידולים: קניה - תה, חוף השנהב וגאנה - קקאו. בשנת 2019 גידלה חוף השנהב 46% מהקקאו בעולם, וגאנה 17%.
- הצד השני: אותה מורשת יוצרת תלות - בייצוא של גידול אחד ובמדינות המפותחות שקונות אותו.
הסחר העולמי והיתרון היחסי
גורמים לגידול בסחר העולמי: מהפכה בתחבורה (אוניות מכולה, נמלים ממוכנים, תעופת מטען) שהוזילה את ההובלה; ליברליזציה של הסחר (הסכמי הגאט"ט, ארגון הסחר העולמי, הסכמי סחר חופשי); תאגידים רב־לאומיים שמפזרים את שלבי הייצור בין מדינות; מהפכת התקשורת.
תלות במשאב אחד או במוצר אחד
מדינות מתפתחות רבות תלויות בייצוא של משאב אחד: חוף השנהב - קקאו, סרי לנקה - תה, אתיופיה - קפה, ג'מאיקה - סוכר. התה הוא גם ענף הייצוא הראשי של קניה.
נתיבי שיט וסחר: מה קורה כשהם נחסמים
- החשיבות: תעלות ומצרים מקצרים את הדרך ומוזילים את ההובלה. תעלת פנמה מחברת בין האוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס השקט, וחוסכת את ההקפה של דרום אמריקה.
- כשנתיב נחסם: האוניות מאריכות את הדרך, עלויות ההובלה והביטוח עולות והסחורות מתעכבות. למשל, אחרי פרוץ המלחמה בין רוסיה לאוקראינה (2022) נסגרו נתיבי השיט של ייצוא החיטה מאוקראינה, ומחיר החיטה זינק; ובצורת בפנמה ב-2023 הפחיתה את המשקעים ב-30%, ולכן הוגבל מעבר האוניות בתעלה.
- מי נפגע יותר: מדינות מתפתחות שתלויות ביבוא מזון ודלק, וביצוא של חומרי גלם.
שימו לב לזמן שבשאלה. "תארו את הפיתוח שנעשה בתקופה הקולוניאלית" - מה המעצמה בנתה במושבה ובשביל מה. "הסבירו כיצד הפיתוח מסייע כיום" - איך אותה תשתית או אותו גידול משרתים את המדינה העצמאית בכלכלה הגלובלית. אלה שתי תשובות שונות.
השלכות הקולוניאליזם על מבנה המשק במדינות המפותחות (ערי נמל, המהפכה התעשייתית ועיור במדינות האם) מסומנות X במיקוד של תשפ"ז. בתשפ"ז לומדים רק את ההשפעה על המושבות.
דוגמה א - תחומי פיתוח במושבות והשתלבות היום
מדינות מתפתחות רבות היו בעבר מושבות (קולוניות) של מעצמות, ותהליכי פיתוח שנעשו בתקופה הקולוניאלית משפיעים עליהן עד היום. לפניכם רשימה של תחומים שבהם נעשו תהליכי פיתוח במדינות האלה בתקופה הקולוניאלית.
• פיתוח תשתיות תחבורה
• פיתוח חקלאות
• הפקת מחצבים
• פיתוח עירוני
(1) בחרו בשני תחומים מן הרשימה, ותארו את הפיתוח שנעשה בכל אחד מן התחומים האלה במושבות בתקופה הקולוניאלית. (5 נקודות)
(2) הסבירו כיצד הפיתוח שתיארתם בכל אחד משני התחומים מסייע כיום להשתלבות של המדינות המתפתחות בכלכלה הגלובלית. (5 נקודות)
1. בוחרים שני תחומים שאפשר לתת בהם דוגמה עם שם של מקום: תשתיות תחבורה וחקלאות.
2. (1) "תארו" - מה נבנה ואיפה, בתקופה הקולוניאלית: מסילות מהמכרות והמטעים שבפנים הארץ לערי החוף ונמלים (מסילת מומבסה-אוגנדה בקניה); מטעים גדולים של גידולים לייצוא (תה בקניה ובסרי לנקה, קקאו בגאנה).
3. (2) "הסבירו כיצד... כיום": לכל תחום, מה הוא נותן היום בכלכלה הגלובלית. המסילות והנמלים - ייצוא ויבוא וחיבור לנתיבי הסחר; המטעים - המדינות הן יצואניות מרכזיות ומשתלבות בשרשרות האספקה של תאגידים רב־לאומיים.
(1) תשתיות תחבורה – המעצמות סללו מסילות ברזל וכבישים מאזורי המכרות והמטעים שבפנים הארץ אל ערי החוף, ובנו נמלים (למשל מסילת מומבסה–אוגנדה בקניה, רשת הרכבות בהודו). חקלאות – הוקמו מטעים גדולים של גידולי מטע לייצוא (תה בקניה ובסרי לנקה, קקאו בחוף הזהב – גאנה, גומי במלזיה), בשיטות מסחריות ובבעלות המתיישבים והחברות האירופיות.
(2) תחבורה – המסילות והנמלים משמשים עד היום לייצוא הסחורות לשוק העולמי ולייבוא, ומחברים את המדינה לנתיבי הסחר הבין־לאומיים. חקלאות – המטעים, הידע והקשרים לשווקים נשמרו, והמדינות הן כיום יצואניות מרכזיות של גידולים אלה (קניה – תה, חוף השנהב וגאנה – קקאו) ומשתלבות בשרשרות האספקה של תאגידים רב־לאומיים.
דוגמה ב - סגירת נתיבי השיט ומחיר החיטה
בתחילת שנת 2022 פתחה רוסיה במלחמה נגד אוקראינה. עד פרוץ המלחמה הייתה אוקראינה יצואנית החיטה השישית בגודלה בעולם, אך בעקבות המלחמה נסגרו נתיבי השַׁיִט של ייצוא החיטה מאוקראינה.
בגרף שלפניכם מוצגים מחירי החיטה בעולם בשנים 2020–2024.
(הערכים בקירוב, כפי שנקראים מהגרף שבשאלון; המרווחים בין הנקודות אינם שווים, והגרף המקורי מציג ערכים שבועיים.)
(1) על פי הגרף, ציינו את ההשפעה של פרוץ המלחמה בין רוסיה לאוקראינה וסגירת נתיבי השַׁיִט על מחיר החיטה. (3 נקודות)
(2) לשינוי במחיר החיטה בעקבות פרוץ המלחמה הייתה השפעה על הביטחון התזונתי של האוכלוסייה בעולם, ובייחוד על האוכלוסייה במדינות מתפתחות ועניות. הסבירו מדוע. (6 נקודות)
1. (1) "ציינו" - המגמה במילה אחת ואחריה הנתונים: זינוק חד מכ-8 דולרים בתחילת 2022 לשיא של כ-12 במרץ 2022, כ-50%.
2. החריגה: אחרי השיא המחיר ירד בהדרגה, לכ-6.5 בסוף 2023.
3. (2) "הסבירו מדוע" - שתי חוליות: (א) חיטה היא מזון בסיסי, ובמדינות עניות משקי הבית מוציאים חלק גדול מההכנסה על מזון - מחיר גבוה = פחות מזון. (ב) מדינות מתפתחות רבות תלויות ביבוא חיטה, ואין להן די מטבע חוץ לקנות חיטה יקרה או לסבסד את הלחם.
4. התוצאה, כמו שנשאל: פגיעה בביטחון התזונתי - בזמינות ובנגישות של המזון.
(1) מחיר החיטה זינק בחדות מיד עם פרוץ המלחמה: מכ-8 דולרים בתחילת 2022 לשיא של כ-12 דולרים (מרץ 2022) – עלייה של כ-50%. (לאחר מכן ירד בהדרגה, לכ-6.5 בסוף 2023.)
(2) חיטה (לחם, פיתות, דגנים) היא מזון בסיסי, ובמדינות עניות משקי הבית מוציאים חלק גדול מהכנסתם על מזון; כשהמחיר עולה הם יכולים לקנות פחות מזון – רעב ותת־תזונה. מדינות מתפתחות רבות (מצרים, לבנון, תימן, מדינות במזרח אפריקה) תלויות ביבוא חיטה מאוקראינה ומרוסיה, ולממשלותיהן אין די מטבע חוץ ותקציב לקנות חיטה יקרה או לסבסד את הלחם – כך נפגעים הזמינות והנגישות של המזון.
4. הגלובליזציה: תאגידים רב־לאומיים, המדינות המתפתחות ודילמות ערכיות
גלובליזציה ותאגידים רב־לאומיים
הטלפון שבכיס שלכם תוכנן במדינה אחת, החלקים שלו יוצרו בכמה מדינות אחרות, והוא הורכב במדינה נוספת. זו הגלובליזציה: העולם מתנהג כמו שוק אחד, והתאגידים הגדולים מחליטים איפה לעשות כל שלב.
במדויק: גלובליזציה היא תהליך שבו מדינות, כלכלות ואנשים בעולם נעשים קשורים ותלויים זה בזה: תנועות הון, סחורות, מידע ואנשים עוברים בין מדינות, בזכות תשתית טכנולוגית של תחבורה ותקשורת. תאגיד (חברה) רב־לאומי הוא חברה שהמטה שלה במדינה אחת, ויש לה סניפים ומפעלים במדינות רבות. התאגידים מפצלים את הייצור: המחקר והפיתוח במדינות המפותחות, והייצור ההמוני במדינות שבהן העבודה זולה (מיקור חוץ). בתשובה על השפעת הגלובליזציה כותבים מה התאגיד או הגלובליזציה עושים ואיך זה משנה את המקום - לא רק "עלייה ברמת הפיתוח".
הגלובליזציה קשורה לשני שיעורים אחרים בעץ: הסחר העולמי (בשיעור "הקולוניאליזם והסחר העולמי") וערי עולם, שבהן תאגידים רב־לאומיים מקימים את משרדי ההנהלה שלהם. במדינות המתפתחות היא יכולה גם לצמצם את הפערים מול העולם המפותח וגם להגדיל את הפערים בין הגלעין לשוליים בתוך המדינה.
פיצול הייצור: מה תאגיד מחפש בכל שלב
חסמים בשלב הייצור במדינות פחות מפותחות: כוח אדם לא מיומן; תשתיות לקויות (חשמל לא סדיר, כבישים, נמלים ותקשורת); חוסר יציבות שלטונית, שחיתות ובירוקרטיה.
היבטים חיוביים של הגלובליזציה במדינות המתפתחות
היבטים שליליים של הגלובליזציה במדינות המתפתחות
דילמות ערכיות בתהליך הגלובליזציה
בשאלת דילמה כותבים נימוק גאוגרפי לכל צד שנשאל, וכל עמדה מנומקת מתקבלת.
"עלייה ברמת הפיתוח" היא לא תשובה. לפי דוגמאות המענה, "לא ניתן לקבל ניקוד בסעיף זה על תשובה כללית של "עלייה ברמת הפיתוח" בלי להסביר כיצד". כותבים את המנגנון: מה נכנס (הון, מפעל, ידע), איזו תעסוקה נוצרה (תעשייה, מסחר, שירותים), ומה השתנה (שכר, ייצוא, תמ"ג).
אל תבלבלו בין גורמים שמסייעים למדינה להשתלב בכלכלה הגלובלית (מיקום, משאבים, כוח עבודה זול) ובין יתרונות שהמדינה מפיקה מההשתלבות (מקומות עבודה, הון זר, ייצוא). בדוגמאות המענה נפסלה תשובה על הגורמים, "משום שהשאלה מתכוונת ליתרונות שמפיקות מדינות המזרח התיכון כתוצאה מהשתלבותן בכלכלה הגלובלית".
השפעת הגלובליזציה על המדינות המפותחות (דה־תיעוש, עבודה מהבית, העברת תעשייה מזהמת למדינות מתפתחות) מסומנת X במיקוד של תשפ"ז. לומדים רק את הגלובליזציה במדינות המתפתחות, את התאגידים ואת הדילמות.
דוגמה א - מלזיה: מיזם עתיר ידע ליד קואלה לומפור
בתעשיות עתירות ידע פיתוח מוצרים חדשים נעשה בשני שלבים: השלב הראשון – מחקר ופיתוח, ובו מוקמת חברת הזנק שבה מפתחים אב טיפוס של המוצר החדש במדינות מפותחות, והשלב השני – ייצור המוני של המוצר החדש במדינות פחות מפותחות.
בשנת 1996 חנכה ממשלת מלזיה מיזם גדול של הקמת חברות עתירות ידע באזור סמוך לבירת המדינה קואלה לומפור. המטרה של ממשלת מלזיה במיזם זה הייתה להאיץ את הפיתוח הכלכלי של המדינה.
כדי למשוך יזמים לאזור, העניקה ממשלת מלזיה הטבות מס לחברות ולגופים כלכליים בתחומים עתירי ידע שעברו לאזור, וסיפקה תשתיות תקשורת מתקדמות ונגישות נוחה ומהירה לנמל התעופה הבין־לאומי של המדינה, הנמצא באזור זה.
הסבירו כיצד מיזם זה עשוי לסייע לפיתוח של כלכלת מלזיה. (7 נקודות)
1. מסמנים בקטע את האמצעים: הטבות מס, תשתיות תקשורת מתקדמות, נגישות לנמל התעופה.
2. החוליה הראשונה - מי מגיע: האמצעים מושכים חברות עתירות ידע ותאגידים רב־לאומיים.
3. החוליה השנייה - מה הם מביאים: הון זר ומקומות עבודה בשכר טוב; ידע וטכנולוגיה, הכשרה של כוח אדם מקומי וחברות מקומיות חדשות.
4. התוצאה למשק - לא רק "פיתוח": מעבר ממשק של חקלאות ותעשייה מסורתית לשירותים ולתעשיות מתקדמות, יותר ייצוא ותמ"ג, והכנסות ממסים אחרי תקופת ההטבות.
המיזם מושך חברות עתירות ידע ותאגידים רב־לאומיים (בזכות הטבות המס, התקשורת המתקדמת והנגישות לנמל התעופה) ← השקעות הון זר ומקומות עבודה רבים ומשתכרים היטב ← העברת ידע וטכנולוגיה, הכשרת כוח אדם מקומי והקמת חברות מקומיות ← מעבר ממשק המבוסס על חקלאות ותעשייה מסורתית למשק המבוסס על שירותים ותעשיות מתקדמות, הגדלת הייצוא והתמ"ג, והכנסות מסים למדינה (אחרי תקופת ההטבות).
דוגמה ב - חברות זרות במסילות: נימוק לשני הצדדים
בחלק מן המדינות הפחות-מפותחות בעולם, חברות זרות הן שמתכננות ומקימות את המיזמים בתחום התחבורה המסילתית.
אחדים טוענים כי יש לצמצם את פעילותן של חברות זרות בתחום התחבורה המסילתית במדינות אלה, ואחרים טוענים כי יש לאפשר לחברות הזרות להמשיך את פעילותן.
הצג נימוק אחד לתמיכה בכל אחת מן הטענות (סך הכול — שני נימוקים). (8 נקודות)
1. זו שאלת דילמה: לא בוחרים צד. כותבים נימוק אחד לכל טענה.
2. לצמצם - מה המדינה מפסידה: הרווחים יוצאים, יש תלות בחברה (ולעיתים בהלוואות של המדינה הזרה) בתשתית אסטרטגית, וידע וחברות מקומיים לא מתפתחים.
3. להמשיך - מה המדינה מרוויחה: חסרים לה הון, טכנולוגיה וידע; החברות מביאות אותם, בונות מהר ומחברות את המדינה לנמלים ולסחר העולמי.
4. כל נימוק עם התוצאה: תלות מול האצת הפיתוח ומקומות עבודה.
לצמצם: החברות הזרות מוציאות את הרווחים מן המדינה, והמדינה נעשית תלויה בהן (ולעיתים בהלוואות גדולות של המדינה הזרה) בתשתית אסטרטגית; גם לא מתפתחים ידע וחברות מקומיים.
להמשיך: למדינה הפחות מפותחת חסרים הון, טכנולוגיה וידע מקצועי לבנות מסילות; החברות הזרות מביאות אותם, בונות מהר ומחברות את המדינה לנמלים ולסחר העולמי – וזה מאיץ את הפיתוח ומייצר מקומות עבודה.