דילוג לתוכן המרכזי

סיכום הפיתוח והתכנון המרחבי: רמת פיתוח, קולוניאליזם וגלובליזציה

גאוגרפיה לבגרות · 4 נושאים

כל מה שצריך לדעת בהפיתוח והתכנון המרחבי: רמת פיתוח, קולוניאליזם וגלובליזציה: המושגים, המושגים, דרכי תשובה ודוגמאות פתורות משאלוני הבגרות. לחזרה מהירה לפני הבחינה - הסיכום המקוצר או דף כללים.

רמת פיתוח

כשאומרים שמדינה "מפותחת" או "מתפתחת", מתכוונים לשאלה כמה טוב חיים בה: כמה מרוויחים, כמה זמן חיים, כמה לומדים ובמה עובדים. כל הנושא הזה עוסק בשאלה איך מודדים את זה, למה יש פערים בין מדינות ובתוך מדינה, ומה הקולוניאליזם, הסחר העולמי והגלובליזציה עשו לפערים האלה.

במדויק: רמת פיתוח היא המצב של מדינה, אזור או עיר בתחום הכלכלי ובתחום החברתי, כפי שהוא נמדד במדדי פיתוח (תמ"ג לנפש, תוחלת חיים, שיעור המועסקים בחקלאות ועוד). לפי המדדים מבחינים בין מדינות מפותחות (רמת פיתוח גבוהה) ובין מדינות מתפתחות (רמת פיתוח נמוכה או בינונית). בתשובה בבגרות קובעים את רמת הפיתוח ומבססים אותה על נתונים, ולא כותבים רק "מפותחת" או "לא מפותחת".

אותו מושג משמש בכל שאלוני הגאוגרפיה: בנתי"ב שואלים על רמת הפיתוח של חבל ארץ שלא למדתם, ובנושא העיר שואלים על הפיתוח העירוני במדינות מתפתחות. בכל המקרים הכלי זהה: מדדים, השוואה ונימוק.

אזורי גלעין ואזורי שוליים

גם בתוך מדינה אחת יש אזורים עשירים ואזורים עניים. ברוב המדינות יש אזור אחד שבו מתרכזים הכסף, העבודה והשירותים, ואזורים רחוקים ממנו שמפגרים אחריו.

במדויק: גלעין הוא אזור מרכזי ומפותח שבו מרוכזים ההון, התעשייה, השירותים והעוצמה הכלכלית. שוליים (פריפריה) הם אזור מפותח פחות, שתלוי בגלעין. כדי לקבוע אם אזור הוא גלעין או שוליים, משווים את המדדים שלו לממוצע של המדינה כולה או לאזורים האחרים, וכותבים אם הנתון גבוה או נמוך.

דוגמאות מהבחינות: מהרשטרה (גלעין) מול ביהאר (שוליים) בהודו; דרום-מזרח אנגליה ומזרח אנגליה (גלעין) מול ויילס, צפון-מזרח אנגליה וצפון אירלנד (שוליים) בבריטניה; צפון איטליה מול דרום איטליה. אותו מושג חוזר בשיעור על הגלובליזציה, שיכולה להגדיל את הפערים בין הגלעין לשוליים.

1. מדדי רמת הפיתוח: סוגים, שימושים, מגבלות ומבנה המגזרים

מדדי פיתוח

אי אפשר לומר "המדינה הזאת מפותחת" בלי מספרים. מדד פיתוח הוא נתון אחד שאפשר להשוות בין מדינות, וכל מדד מראה צד אחר של החיים: הכסף, הבריאות, ההשכלה או התשתיות.

במדויק: מדד פיתוח הוא נתון מספרי שמשמש לבחינת רמת הפיתוח של מדינה או אזור. המדדים מתחלקים לתחומים: כלכליים, דמוגרפיים, חברה ורווחה, ותשתיות, טכנולוגיה ותקשורת, ויש גם מדד משולב - אינדקס הפיתוח האנושי. בתשובה על מדד כותבים שלושה דברים: הנתון, האם הוא גבוה או נמוך בהשוואה לאחרים, ומה הוא מלמד על רמת הפיתוח (למשל: תוחלת חיים ארוכה מעידה על שירותי בריאות טובים).

לכל מדד יש כיוון. בחלק מהמדדים ערך גבוה מעיד על פיתוח (תמ"ג לנפש, תוחלת חיים, שיעור המשתמשים באינטרנט), ובחלק ערך נמוך מעיד על פיתוח (תמותת תינוקות, ריבוי טבעי, שיעור המועסקים בחקלאות). המדדים משמשים גם בתוך מדינה, להשוואה בין הגלעין לשוליים - ראו בשיעור על פיתוח אי־שוויוני.

סוגי המדדים

התחוםהמדדיםאיך קוראים אותודוגמה מהבחינות
כלכליתמ"ג (תל"ג) לנפש, צריכת אנרגייה לנפש, שיעור המועסקים בחקלאותככל שהתמ"ג לנפש גבוה יותר, כך רמת הפיתוח גבוהה יותר; ככל ששיעור המועסקים בחקלאות גבוה יותר, כך רמת הפיתוח נמוכה יותרהמועסקים בחקלאות: סנגל 77.5%, סלובניה 2.2%
דמוגרפישיעור ילודה, שיעור תמותה, תמותת תינוקות, ריבוי טבעי, תוחלת חיים, מבנה הגילים (פירמידת גילים)תמותת תינוקות נמוכה ותוחלת חיים ארוכה מעידות על שירותי בריאות טובים; במדינה מתפתחת מבנה הגילים "צעיר" ובמדינה מפותחת "מבוגר"תמותת תינוקות (2018): אוסטריה 3.4 לאלף, זימבבואה 31.9 לאלף
חברה ורווחהשיעור בערות (או שיעור יודעי קרוא וכתוב), מספר נפשות לרופאככל שיותר יודעים קרוא וכתוב ויש פחות נפשות לכל רופא, כך רמת הפיתוח גבוהה יותריודעי קרוא וכתוב: מהרשטרה 82.3%, ביהאר 61.8%
תשתיות, טכנולוגיה ותקשורתמספר המחשבים ל-1,000 נפש, רמת מינוע, קווי טלפון ל-1,000 נפש, שיעור המשתמשים באינטרנטשיעור גבוה מעיד על תשתית תקשורת וחשמל, על הכנסה ועל השכלההמשתמשים באינטרנט (2016): ארצות הברית 76%, אתיופיה 15%
מדד משולבאינדקס הפיתוח האנושי של האו"םערך בין 0 ל-1; ככל שקרוב ל-1, רמת הפיתוח גבוהה יותרראו בכלל "המדד המשולב: אינדקס הפיתוח האנושי"
שים לב

תמ"ג לנפש הוא ערך כל הסחורות והשירותים שהמשק מייצר בשנה, מחולק במספר התושבים. בתכנית כתוב תל"ג לנפש, ובשאלונים בדרך כלל תמ"ג לנפש: בבגרות שניהם משמשים כמדד הכלכלי של התוצר לנפש.

המדד המשולב: אינדקס הפיתוח האנושי

- מה הוא: מדד שמפרסמת תוכנית הפיתוח של האו"ם, ומשלב שלושה תחומים: בריאות - תוחלת חיים בלידה; השכלה - ממוצע שנות הלימוד של המבוגרים ושנות הלימוד הצפויות לילדים; רמת חיים - הכנסה לאומית לנפש לפי כוח קנייה.

- איך קוראים אותו: ערך בין 0 ל-1. גבוהה מאוד - 0.800 ומעלה; גבוהה - 0.700 עד 0.799; בינונית - 0.550 עד 0.699; נמוכה - מתחת ל-0.550. למשל בשנת 2018: קנדה כ-0.92 (גבוהה מאוד), הודו כ-0.64 (בינונית), האיטי כ-0.49 (נמוכה).

- היתרון: הוא משלב תחומים כלכליים וחברתיים ולא נשען על נתון אחד, ולכן משקף טוב יותר את איכות החיים; הוא מחושב בשיטה אחידה, ולכן אפשר להשוות בעזרתו בין מדינות ולאורך זמן.

- החיסרון: גם הוא ממוצע ארצי, ולכן מסתיר פערים בתוך המדינה: בין גלעין לשוליים, בין עיר לכפר ובין עשירים לעניים.

השימושים במדדי הפיתוח

השימושמה עושיםלדוגמה
השוואהמשווים את רמת הפיתוח של שתי מדינות או יותרארצות הברית, ברזיל ואתיופיה לפי תמ"ג לנפש ושיעור המשתמשים באינטרנט
דירוגמסדרים מדינות, אזורים או ערים מהמפותחת ביותר ועד הפחות מפותחתסרי לנקה, גווטמלה, פקיסטן וניז'ר (2019)
שונות בתוך מדינהמשווים בין הגלעין לשולייםאזורים בישראל, בברזיל ובאיטליה; צפון איטליה מול דרום איטליה
תכנוןמשתמשים במידע כדי להחליט איפה להשקיע ומה לפתחהפניית תשתיות והטבות לאזורי שוליים

המגבלות של המדדים

המגבלהההסברדוגמה מהבחינות
ממוצע סטטיסטיתמ"ג לנפש מחלק את כל התוצר במספר התושבים ולא מראה איך ההכנסה מתחלקת, ולכן לא משקף פערים כלכלייםבמדינה עם פערים גדולים מיעוט עשיר מעלה את הממוצע ורוב האוכלוסייה עני
אומדןייצור של חקלאות קיום, שמשמש את משק הבית עצמו, לא נכלל במדויקנפוץ במדינות פחות מפותחות
מגזר לא פורמליקשה למדוד את ערך התוצר של פעילות כלכלית לא רשמיתעבודה "בשחור", מסחר ברחוב
כוח קנייהאותו סכום קונה כמויות שונות במדינות שונות, ולכן צריך לשקלל לפי סל צריכה אחיד-
מדד אחד = תחום אחדמדד אחד יכול לתת תמונה מטעהגווטמלה: תמ"ג לנפש גבוה מזה של סרי לנקה (4,639 לעומת 3,852 דולר), אבל תוחלת החיים ושנות הלימוד בה נמוכות יותר (2019)
השפעה של גורם חיצונימגפה, מלחמה או אסון משנים מדד בלי קשר לרמת הפיתוחתוחלת החיים בדרום אפריקה (49.4) נמוכה מזו של סנגל, בעיקר בגלל מגפת האיידס

לכן קובעים רמת פיתוח לפי כמה מדדים מתחומים שונים, או לפי המדד המשולב.

שינוי במבנה המגזרים במשק

שלב הפיתוחהמגזר שבו עובדים רוב התושביםמה זה אומרדוגמה מהבחינות
רמת פיתוח נמוכהחקלאות (ייצור ראשוני)עבודה בידיים, מעט טכנולוגיה, רוב האוכלוסייה כפריתסנגל - 77.5% מועסקים בחקלאות
רמת פיתוח בינוניתעלייה בתעשייהמעבר מהכפר לעיר ועבודה במפעליםברזיל - 15.7% מועסקים בחקלאות
רמת פיתוח גבוההמסחר ושירותיםעבודה שדורשת השכלה; החקלאות ממוכנת ומעסיקה מעטיםפינלנד - 4.4% מועסקים בחקלאות

ככל שאחוז האוכלוסייה העירונית גבוה יותר ושיעור המועסקים בחקלאות נמוך יותר, כך רמת הפיתוח גבוהה יותר - כי רוב התושבים עוסקים במסחר ובתעשייה ופחות בחקלאות. המודל של רוסטוב מתאר את הפיתוח כשלבים שמדינה עוברת בהם, ומשמש כלי למיקום מדינה במדרג הפיתוח.

דרך הפתרון

קביעת רמת פיתוח מטבלת מדדים

1. קוראים את כותרות העמודות ומחליטים לכל מדד מה הכיוון: האם ערך גבוה מעיד על פיתוח (תמ"ג לנפש, תוחלת חיים) או על חוסר פיתוח (תמותת תינוקות, מועסקים בחקלאות).

2. מדרגים או ממיינים לפי שני מדדים לפחות, ובודקים שהם נותנים אותו סדר.

3. לכל מדינה או קבוצה כותבים את הנתון עם יחידת המידה, ומיד אחריו גבוה / נמוך בהשוואה לאחרות.

4. מסבירים מה הנתון מלמד במשפט של סיבה ותוצאה: "תוחלת חיים ארוכה - שירותי בריאות טובים".

5. כשהמדדים לא מסכימים (מדינה גבוהה במדד אחד ונמוכה באחר), זה המקום לכתוב על המגבלה של מדד אחד.

שים לב

העתקה של המספרים מהטבלה לא מספיקה: לפי דוגמאות המענה, "לא ניתן לקבל ניקוד נימוקים שרק מעתיקים נתונים של מדדים מהטבלה בלי להסביר את משמעות הנתונים". אחרי כל נתון כותבים אם הוא גבוה או נמוך, ומה זה אומר על רמת הפיתוח.

שים לב

כשקובעים רמת פיתוח של מדינה אחת בהשוואה לאחרות, מדגישים את ההבדל ביניהן. מי שמדרג, למשל "גרמניה מקום 1, ברזיל מקום 2, בוליביה מקום 3", צריך להוסיף שמקום 1 הוא המפותח ביותר ומקום 3 הכי פחות מפותח.

דוגמה א - דירוג ארבע מדינות ומגבלה של מדד אחד

בטבלה שלפניכם מוצגים נתונים של מדדי פיתוח של כמה מדינות בשנת 2019.

המדינהתמ"ג לנפש (בדולרים)תוחלת חיים (בשנים)מספר שנות לימוד (ממוצע לנפש)
פקיסטן1,28967.35.2
ניז'ר55462.42.1
גווטמלה4,63974.36.6
סרי לנקה3,8527710.6

(1) דרגו את המדינות על פי רמת הפיתוח שלהן, מן הגבוהה ביותר לנמוכה ביותר. בססו את הדירוג על נתונים של שני מדדים המוצגים בטבלה.

(2) הסבירו את הקושי בקביעת רמת פיתוח של מדינה על פי מדד אחד. בססו את התשובה על נתוני המדדים של אחת מן המדינות בטבלה.

פתרון

1. הכיוון של המדדים: בשלושתם ערך גבוה מעיד על פיתוח.

2. בוחרים שני מדדים שנותנים אותו סדר: תוחלת החיים ושנות הלימוד. בשניהם: סרי לנקה (77; 10.6) > גווטמלה (74.3; 6.6) > פקיסטן (67.3; 5.2) > ניז'ר (62.4; 2.1).

3. (1) כותבים את הדירוג ולצידו את הנתונים, ומציינים מי הגבוהה ומי הנמוכה.

4. (2) מחפשים מדינה שהמדדים שלה לא מסכימים: לפי התמ"ג לנפש גווטמלה ראשונה (4,639 דולר, יותר מסרי לנקה), אבל לפי תוחלת החיים ושנות הלימוד היא שנייה.

5. מסבירים את הקושי: מדד אחד מתאר תחום אחד, ותמ"ג לנפש הוא ממוצע שלא מראה איך העושר מתחלק - ולכן התמונה מטעה.

תשובה

(1) הדירוג (מן הגבוהה לנמוכה): 1. סרי לנקה 2. גווטמלה 3. פקיסטן 4. ניז'ר. ביסוס על שני מדדים - תוחלת חיים ומספר שנות לימוד: סרי לנקה - 77 שנים ו-10.6 שנות לימוד (הגבוהים ביותר); גווטמלה - 74.3 ו-6.6; פקיסטן - 67.3 ו-5.2; ניז'ר - 62.4 ו-2.1 (הנמוכים ביותר). בשני המדדים הסדר זהה.

(2) מדד אחד מתאר רק תחום אחד (כלכלי או חברתי), ומדד כלכלי כמו תמ"ג לנפש הוא ממוצע שאינו מראה איך העושר מתחלק, ולכן הוא עלול לתת תמונה מטעה. דוגמה - גווטמלה: לפי תמ"ג לנפש (4,639 דולר) היא המפותחת ביותר בטבלה, גבוה מסרי לנקה (3,852 דולר), אבל תוחלת החיים בה (74.3) ומספר שנות הלימוד (6.6) נמוכים מאלה של סרי לנקה (77 ו-10.6). כלומר ההכנסה הגבוהה מרוכזת בידי מעטים ואינה מתורגמת לבריאות ולחינוך לכלל האוכלוסייה. לפי מדד אחד היינו מדרגים אותה בטעות במקום הראשון.

דוגמה ב - המדד המשולב ולמה מעדיפים אותו

במוסדות בין־לאומיים משתמשים במדד המשולב (אינדקס הפיתוח של האו"ם) לקביעת רמת פיתוח של מדינה, ומעדיפים את השימוש בו על פני השימוש במדדי פיתוח אחרים.

(1) הסבירו מהו המדד המשולב. (5 נקודות)

(2) הסבירו מדוע מוסדות בין־לאומיים מעדיפים את השימוש במדד המשולב על פני השימוש במדדי פיתוח אחרים. (5 נקודות)

פתרון

1. (1) "הסבירו מהו" - שאלת ידע: מי מפרסם, אילו שלושה תחומים, ואיך קוראים את הערך.

2. שלושת התחומים, כל אחד עם המדד שלו: בריאות - תוחלת חיים; השכלה - שנות לימוד; רמת חיים - הכנסה לנפש לפי כוח קנייה.

3. הסולם: בין 0 ל-1, וככל שקרוב ל-1 רמת הפיתוח גבוהה יותר.

4. (2) "מדוע מעדיפים" - משווים למדד יחיד: המשולב מכסה כמה תחומים, ולכן מקטין את ההטעיה של מדד אחד ומאפשר השוואה בין מדינות ולאורך זמן.

תשובה

(1) מדד הפיתוח האנושי של האו"ם משלב שלושה תחומים: בריאות - תוחלת חיים בלידה; השכלה - ממוצע שנות הלימוד של המבוגרים ושנות הלימוד הצפויות לילדים; רמת חיים - הכנסה לאומית לנפש (בשווי כוח קנייה). התוצאה היא ערך בין 0 ל-1; ככל שהערך קרוב ל-1, רמת הפיתוח גבוהה יותר.

(2) הוא מבטא את רמת הפיתוח בכמה תחומים יחד (כלכלה, בריאות, השכלה) ולא רק את התוצר; לכן הוא משקף את איכות החיים של התושבים בצורה מלאה ומדויקת יותר, מקטין את ההטעיה של מדד יחיד ומאפשר להשוות בין מדינות ולעקוב אחר השינוי לאורך זמן.

2. פיתוח מואץ ופיתוח אי־שוויוני

פיתוח אי־שוויוני

פיתוח לא מגיע לכל המקומות באותה מהירות. במדינה אחת יכולה להיות עיר עשירה ומודרנית, ובמרחק כמה שעות נסיעה - אזור כפרי ועני. לזה קוראים פיתוח אי־שוויוני.

במדויק: פיתוח אי־שוויוני הוא פיתוח שיוצר אי־שוויון מרחבי: פערים ברמת הפיתוח בין אזורים בתוך מדינה (גלעין מול שוליים), ובין ערים מרכזיות ובין יישובי הפריפריה. את הפערים מראים במדדי הפיתוח. בתשובה קובעים איזה אזור הוא הגלעין ואיזה השוליים, ומבססים כל קביעה על נתונים מהטבלה בהשוואה לממוצע הארצי או לאזור האחר, עם המילים "גבוה / נמוך" ומה הנתון מלמד.

דוגמאות מהתכנית: צפון איטליה מול דרום איטליה, הנגב מול אזור המרכז בישראל, וערים מרכזיות מול יישובי הפריפריה בברזיל. בבחינות: צפון איטליה - תמ"ג לנפש 31,670 אירו ו-9.5% מובטלים, לעומת דרום איטליה - 17,171 אירו ו-20.8% מובטלים.

פיתוח מואץ מול פיתוח אי־שוויוני

המושגמה זהדוגמה
פיתוח מואץצמיחה מהירה מאוד של המשק כולו בזמן קצר: עיור מהיר, מעבר מחקלאות לתעשייה ולשירותים ועלייה ברמת החייםדרום קוריאה, מלזיה
פיתוח אי־שוויוניהפיתוח מתרכז באזורים מסוימים, ואזורים אחרים נשארים מאחור - נוצרים פערים בתוך המדינהצפון איטליה מול דרום איטליה; מהרשטרה מול ביהאר בהודו

השניים יכולים להתקיים יחד: גם במדינה שיש בה פיתוח מואץ יש אוכלוסיות שלא נהנות מרווחי הפיתוח.

ההשלכות של פיתוח מואץ על מדינות מתפתחות

ההשלכהאיך זה קורהדוגמה
עיור מואץ ושינוי במבנה המגזרימפעלים ושירותים בערים מושכים תושבים מהכפר, ושיעור המועסקים בחקלאות יורדדרום קוריאה, מלזיה
צמיחה של חברות מסחריות גדולותחברות מקומיות גדלות ומוכרות לכל העולםהיונדאי (דרום קוריאה)
עלייה בהכנסה לנפשיותר עבודה בתעשייה ובשירותים, בשכר גבוה יותר מבחקלאות-
עלייה ברמת ההשכלההמשק החדש צריך עובדים מיומנים, והמדינה והמשפחות משקיעות בחינוך-
כניסת נשים לשוק העבודה המתמחהנשים עובדות במקצועות שדורשים הכשרה-
עלייה ברמת החייםיותר הכנסה, שירותים ותשתיות-

גורמים לפערים בין הגלעין לשוליים

הגורםאיך הוא פועלדוגמה מהבחינות
מיקום ונגישותאזור קרוב לשווקים ומחובר ברשת תחבורה מושך תעשייה ומשקיעים; אזור מרוחק ופחות נגיש נשאר מאחורצפון איטליה קרוב לשווקים של מרכז אירופה (המשולש התעשייתי מילאנו-טורינו-גנואה); הדרום מרוחק והררי
תבליט ותנאים פיזייםהרים וביצות מקשים על התיישבות ועל סלילת דרכיםויילס - רוב השטח הרים ורמות, ולכן הנגישות קשה
משאבים טבעיים ומוצא ליםמחצבים, קרקע פורייה ומים יוצרים חקלאות ותעשייה; חוף ים מאפשר ערי נמל ומסחר בין־לאומימהרשטרה (הגלעין) שוכנת לחוף הים הערבי, ובה מומביי; לביהאר (השוליים) יש קרקע סחופת פורייה ומים, שאפשר לנצל לפיתוח
היסטוריה קולוניאליתהשלטון הקולוניאלי פיתח את ערי הנמל, והן נשארו המרכזבמזרח ברזיל, לחוף האוקיינוס האטלנטי, התפתחו ערי נמל שקשרו את המושבה למדינת האם

ההשלכות של פיתוח אי־שוויוני

התחוםההשלכהדוגמה
כלכלה וחברהבשוליים: שכר נמוך, אבטלה, פחות השכלה ושירותים; הגירה של צעירים מהשוליים לגלעיןשיעור המובטלים בדרום איטליה (20.8%) יותר מפי 2 מבצפון (9.5%)
המרחב העירוניפער בין ערים מרכזיות ובין יישובי הפריפריהברזיל
סביבהגם הגדלת הפערים וגם צמצומם עולים לסביבה: עוני דוחף לניצול יתר של הקרקע, וצמיחה מהירה מזהמתהידלדלות הקרקע בעקבות פגיעה במערכת האיזון האקולוגי (אפריקה); צמיחה תעשייתית מהירה (סין)

דרכים לצמצום הפערים

הדרךאיך היא מצמצמת את הפערדוגמה
השקעה בתשתיות בשולייםכבישים, מסילות, נמלים, חשמל ותקשורת משפרים את הנגישות ומושכים עסקיםבאיטליה פעלה קרן לפיתוח הדרום בשנים 1950-1984
תמריצים כלכלייםהטבות מס, מענקים וקרקע זולה למפעלים שעוברים לשוליים - נוצרים מקומות עבודה והאבטלה יורדת-
פיתוח אזורי ו"מוקדי צמיחה"המדינה מפנה השקעות לשוליים, ובעיקר לערים בינוניות שמקבלות תעשייה ושירותים ומושכות את האזור שסביבןההצעה לביהאר בהודו
מוסדות ושירותיםהעברת משרדי ממשלה, הקמת אוניברסיטאות ומרכזי מחקר, השקעה בחינוך ובהכשרה מקצועית-
תיירותניצול הנוף והמשאבים ליצירת תעסוקה בשירותים-
עידוד אגלומרציות באזור הגלעין (הגישה האחרת)ריכוז פעילות כלכלית בגלעין מגדיל את הצמיחה של המדינה כולה, והצמיחה "מחלחלת" לשוליים: ביקוש לחומרי גלם ולמזון, תשלומי העברה ממסים ומשלוחי כסף של מהגריםהגישה השנייה בשאלה על הודו (2026)

המנגנון שכותבים בתשובה: נגישות ← עסקים ← מקומות עבודה ← הכנסה ← פחות הגירה לגלעין.

שים לב

בנימוק לגלעין או לשוליים, כותבים את המספר ואם הוא גבוה או נמוך בהשוואה לאזורים האחרים. לפי דוגמאות המענה, "לא ניתן לקבל ניקוד על תשובות שרק מציינות כותרות המדדים מתוך הטבלה" (למשל "לפי מספר מהנדסים") בלי להסביר את המשמעות ובלי לומר אם הנתון גבוה או נמוך.

שים לב

כשמבקשים מאפיין פיזי שמקשה על פיתוח אזור שוליים, כותבים תבליט, ביצות, יערות או אקלים - לא "מחסור בדרכי תחבורה" או "מעט מקומות עבודה". לפי דוגמאות המענה, "המחסור במקומות תעסוקה והתשתיות תחבורה הוא תוצאה של חוסר פיתוח", ולא גורם פיזי.

שים לב

האתיקה של הפיתוח (בעיות אתיות בהערכת רמת הפיתוח ותפיסות שונות של פיתוח) מסומנת X במיקוד של תשפ"ז, ולא תישאל.

דוגמה - הודו: מהרשטרה וביהאר, גלעין ושוליים

הודו היא רפובליקה בדרום אסיה, והיא מחולקת לעשרים ושמונה מדינות. ביהאר ומהרשטרה הן שתיים מהן. במפה הסכמטית ביהאר שוכנת בצפון-מזרח הודו, במישור הגנגס, ומהרשטרה במערב חצי האי ההודי, לחוף הים הערבי.

המדינהתמ"ג לנפש (ברופי - מטבע מקומי)שיעור האוכלוסייה העירונית (באחוזים)שיעור יודעי קרוא וכתוב (באחוזים)
הודו (כל המדינה)171,49835.174
ביהאר53,37912.361.8
מהרשטרה264,36248.582.3

(הנתונים מהשנים 2022–2024.)

על פי המפה הסכמטית והטבלה, קבעו איזו מדינה שוכנת באזור הגלעין של הודו ואיזו מדינה שוכנת באזור השוליים. בססו את קביעתכם על שני נתונים מן הטבלה המאפיינים את אזור הגלעין ועל שני נתונים מן הטבלה המאפיינים את אזור השוליים (סך הכול – ארבעה מאפיינים). (10 נקודות)

פתרון

1. "קבעו" ואחר כך "בססו" - קודם הכרעה, ואחריה ארבעה נתונים: שניים לגלעין ושניים לשוליים.

2. מה משווים: את כל מדינה לשורה של הודו כולה. מהרשטרה מעל הממוצע בכל המדדים, ביהאר מתחתיו.

3. גלעין - מהרשטרה: תמ"ג לנפש 264,362 רופי, כ-154% מהממוצע (171,498); 48.5% אוכלוסייה עירונית לעומת 35.1% בהודו. תמ"ג גבוה ועיור גבוה מעידים על כלכלה של תעשייה ושירותים.

4. שוליים - ביהאר: תמ"ג לנפש 53,379 רופי, כ-31% מהממוצע; רק 12.3% עירוניים - רוב התושבים כפריים ועובדים בחקלאות.

5. לכל נתון "גבוה / נמוך" ומה הוא מלמד - לא רק המספר.

תשובה

גלעין – מהרשטרה: תמ"ג לנפש 264,362 רופי (כ-154% מן הממוצע הארצי, 171,498); 48.5% אוכלוסייה עירונית (לעומת 35.1% בהודו). (גם: 82.3% יודעי קרוא וכתוב.)

שוליים – ביהאר: תמ"ג לנפש 53,379 רופי (כ-31% מן הממוצע הארצי; פי 4.95 פחות ממהרשטרה); רק 12.3% אוכלוסייה עירונית; 61.8% יודעי קרוא וכתוב (לעומת 74% בהודו).

3. הקולוניאליזם והסחר העולמי

קולוניאליזם

הרבה מהמדינות המתפתחות של היום היו פעם מושבות של מעצמות אירופה. הדרך שבה המעצמות פיתחו אותן - מה בנו, מה גידלו ולאן הובילו את הסחורות - משפיעה על הכלכלה שלהן עד היום.

במדויק: קולוניאליזם הוא שליטה של מעצמה (בעיקר מעצמות אירופה, מן המאה ה-16 ועד אמצע המאה ה-20) בשטחים מחוץ לגבולותיה - מושבות (קולוניות). השליטה מדינית, כלכלית ולעיתים גם יישובית, ומטרתה לנצל את משאבי המושבה (חומרי גלם, אדמה, כוח עבודה) ולפתוח בה שווקים לטובת ארץ האם. בתשובה על השפעת הקולוניאליזם כותבים מה פותח במושבה, בשביל מי (ארץ האם), ומה זה השאיר למדינה המתפתחת של היום.

דוגמה: חוף השנהב הייתה מושבה של צרפת עד 1960. השלטון הצרפתי פיתח את אביג'ן, עיר נמל על לגונה לחוף מפרץ גינאה, והפך אותה לעיר המרכזית: דרכה ייצאה צרפת קקאו, קפה ועצים, ומאביג'ן נבנתה מסילת ברזל אל פנים הארץ. השליטה הכלכלית של היום, בלי שלטון ישיר, נקראת ניאו־קולוניאליזם - ראו בשיעור על הגלובליזציה.

השפעת הקולוניאליזם על המושבות (המדינות המתפתחות כיום)

התחוםמה עשו המעצמות במושבותמה זה השאירדוגמה מהבחינות
ניצול משאבים וכוח עבודה זולהקימו מטעים גדולים של גידול אחד ומכרות, בבעלות מתיישבים וחברות אירופיותמשק חד־גוני שמייצא חומרי גלם בלי עיבוד ותלוי במחירי השוק העולמיתה בקניה ובסרי לנקה, קקאו בחוף הזהב (גאנה), גומי במלזיה
תשתיות תחבורהסללו מסילות ודרכים מהמכרות והמטעים שבפנים הארץ אל ערי החוף, ובנו נמליםתשתית שמשרתת עד היום את הייצוא, אבל לא מחברת בין חלקי המדינהמסילת מומבסה-אוגנדה בקניה, רשת הרכבות בהודו
מוקדים עירונייםפיתחו את ערי הנמל והבירהעיר ראשה אחת גדולה מאוד, ופנים הארץ נחשלאביג'ן בחוף השנהב
פערים בין מרכז לפריפריהההשקעות התרכזו בנמל ובאזורי הייצואפערים חריפים בתוך המדינה-
חלוקה לא הוגנת של רווחיםהרווחים עברו לארץ האםעיבוד חומרי הגלם ורוב הרווח נשארים במדינות המפותחותעיבוד הקקאו לשוקולד

מה נשאר מהתקופה הקולוניאלית: השתלבות בכלכלה הגלובלית

- התחבורה: המסילות והנמלים משמשים עד היום לייצוא ולייבוא, ומחברים את המדינה לנתיבי הסחר הבין־לאומיים.

- החקלאות: המטעים, הידע והקשרים לשווקים נשמרו, והמדינות הן כיום יצואניות מרכזיות של אותם גידולים: קניה - תה, חוף השנהב וגאנה - קקאו. בשנת 2019 גידלה חוף השנהב 46% מהקקאו בעולם, וגאנה 17%.

- הצד השני: אותה מורשת יוצרת תלות - בייצוא של גידול אחד ובמדינות המפותחות שקונות אותו.

הסחר העולמי והיתרון היחסי

המושגמה זהדוגמה
סחר עולמימכירה וקנייה של סחורות ושירותים בין מדינותהיצוא העולמי גדל מ-84,000 מיליון דולר ב-1953 ל-17,930,000 מיליון דולר ב-2012
יתרון יחסיהיכולת של מדינה לייצר מוצר ביעילות רבה יותר או בעלות נמוכה יותר ממדינות אחרות, בזכות תנאים פיזיים, אוצרות טבע או כוח אדם. כל מדינה מתמחה במה שיש לה בו יתרון, מייצאת אותו ומייבאת את השארזהב בגאנה, שנהב וקקאו בחוף השנהב, חיטה וכבשים באוסטרליה, כוח עבודה זול בסין
ארגון הסחר העולמיארגון בין־לאומי (מ-1995) שפועל להורדת מכסים ומגבלות על הסחר בין המדינות-

גורמים לגידול בסחר העולמי: מהפכה בתחבורה (אוניות מכולה, נמלים ממוכנים, תעופת מטען) שהוזילה את ההובלה; ליברליזציה של הסחר (הסכמי הגאט"ט, ארגון הסחר העולמי, הסכמי סחר חופשי); תאגידים רב־לאומיים שמפזרים את שלבי הייצור בין מדינות; מהפכת התקשורת.

תלות במשאב אחד או במוצר אחד

מדינות מתפתחות רבות תלויות בייצוא של משאב אחד: חוף השנהב - קקאו, סרי לנקה - תה, אתיופיה - קפה, ג'מאיקה - סוכר. התה הוא גם ענף הייצוא הראשי של קניה.

החיסרוןאיך הוא פוגעדוגמה
תלות במחירי השוק העולמיכשהמחיר יורד, הכנסות המדינה והחקלאים קורסותהקקאו בחוף השנהב, התה בקניה
תלות במזג האוויר ובמחלותבצורת או מחלה פוגעות ביבול, ובלי ענפים אחרים כל המשק נפגע-
ערך מוסף נמוךמייצאים חומר גלם זול ומייבאים מוצרים מעובדים יקרים; העיבוד והרווח נשארים במדינות המפותחותהקקאו מעובד לשוקולד מחוץ למדינה
כלכלה לא מגוונתהתעשייה המקומית לא מתפתחת-
פגיעה בביטחון התזונתיהקרקע הטובה משמשת לגידולי ייצוא ולא למזון, והמדינה צריכה לייבא מזון-

נתיבי שיט וסחר: מה קורה כשהם נחסמים

- החשיבות: תעלות ומצרים מקצרים את הדרך ומוזילים את ההובלה. תעלת פנמה מחברת בין האוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס השקט, וחוסכת את ההקפה של דרום אמריקה.

- כשנתיב נחסם: האוניות מאריכות את הדרך, עלויות ההובלה והביטוח עולות והסחורות מתעכבות. למשל, אחרי פרוץ המלחמה בין רוסיה לאוקראינה (2022) נסגרו נתיבי השיט של ייצוא החיטה מאוקראינה, ומחיר החיטה זינק; ובצורת בפנמה ב-2023 הפחיתה את המשקעים ב-30%, ולכן הוגבל מעבר האוניות בתעלה.

- מי נפגע יותר: מדינות מתפתחות שתלויות ביבוא מזון ודלק, וביצוא של חומרי גלם.

שים לב

שימו לב לזמן שבשאלה. "תארו את הפיתוח שנעשה בתקופה הקולוניאלית" - מה המעצמה בנתה במושבה ובשביל מה. "הסבירו כיצד הפיתוח מסייע כיום" - איך אותה תשתית או אותו גידול משרתים את המדינה העצמאית בכלכלה הגלובלית. אלה שתי תשובות שונות.

שים לב

השלכות הקולוניאליזם על מבנה המשק במדינות המפותחות (ערי נמל, המהפכה התעשייתית ועיור במדינות האם) מסומנות X במיקוד של תשפ"ז. בתשפ"ז לומדים רק את ההשפעה על המושבות.

דוגמה א - תחומי פיתוח במושבות והשתלבות היום

מדינות מתפתחות רבות היו בעבר מושבות (קולוניות) של מעצמות, ותהליכי פיתוח שנעשו בתקופה הקולוניאלית משפיעים עליהן עד היום. לפניכם רשימה של תחומים שבהם נעשו תהליכי פיתוח במדינות האלה בתקופה הקולוניאלית.

• פיתוח תשתיות תחבורה

• פיתוח חקלאות

• הפקת מחצבים

• פיתוח עירוני

(1) בחרו בשני תחומים מן הרשימה, ותארו את הפיתוח שנעשה בכל אחד מן התחומים האלה במושבות בתקופה הקולוניאלית. (5 נקודות)

(2) הסבירו כיצד הפיתוח שתיארתם בכל אחד משני התחומים מסייע כיום להשתלבות של המדינות המתפתחות בכלכלה הגלובלית. (5 נקודות)

פתרון

1. בוחרים שני תחומים שאפשר לתת בהם דוגמה עם שם של מקום: תשתיות תחבורה וחקלאות.

2. (1) "תארו" - מה נבנה ואיפה, בתקופה הקולוניאלית: מסילות מהמכרות והמטעים שבפנים הארץ לערי החוף ונמלים (מסילת מומבסה-אוגנדה בקניה); מטעים גדולים של גידולים לייצוא (תה בקניה ובסרי לנקה, קקאו בגאנה).

3. (2) "הסבירו כיצד... כיום": לכל תחום, מה הוא נותן היום בכלכלה הגלובלית. המסילות והנמלים - ייצוא ויבוא וחיבור לנתיבי הסחר; המטעים - המדינות הן יצואניות מרכזיות ומשתלבות בשרשרות האספקה של תאגידים רב־לאומיים.

תשובה

(1) תשתיות תחבורה – המעצמות סללו מסילות ברזל וכבישים מאזורי המכרות והמטעים שבפנים הארץ אל ערי החוף, ובנו נמלים (למשל מסילת מומבסה–אוגנדה בקניה, רשת הרכבות בהודו). חקלאות – הוקמו מטעים גדולים של גידולי מטע לייצוא (תה בקניה ובסרי לנקה, קקאו בחוף הזהב – גאנה, גומי במלזיה), בשיטות מסחריות ובבעלות המתיישבים והחברות האירופיות.

(2) תחבורה – המסילות והנמלים משמשים עד היום לייצוא הסחורות לשוק העולמי ולייבוא, ומחברים את המדינה לנתיבי הסחר הבין־לאומיים. חקלאות – המטעים, הידע והקשרים לשווקים נשמרו, והמדינות הן כיום יצואניות מרכזיות של גידולים אלה (קניה – תה, חוף השנהב וגאנה – קקאו) ומשתלבות בשרשרות האספקה של תאגידים רב־לאומיים.

דוגמה ב - סגירת נתיבי השיט ומחיר החיטה

בתחילת שנת 2022 פתחה רוסיה במלחמה נגד אוקראינה. עד פרוץ המלחמה הייתה אוקראינה יצואנית החיטה השישית בגודלה בעולם, אך בעקבות המלחמה נסגרו נתיבי השַׁיִט של ייצוא החיטה מאוקראינה.

בגרף שלפניכם מוצגים מחירי החיטה בעולם בשנים 2020–2024.

‫מחיר החיטה בעולם‬456789101112135.74.8812.111.88.76.5‫תחילת ⁦2020⁩‬‫אמצע ⁦2020⁩‬‫תחילת ⁦2022⁩‬‫מרץ ⁦2022⁩‬‫מאי ⁦2022⁩‬‫תחילת ⁦2023⁩‬‫סוף ⁦2023⁩‬‫הזמן‬‫המחיר (בדולרים)‬

(הערכים בקירוב, כפי שנקראים מהגרף שבשאלון; המרווחים בין הנקודות אינם שווים, והגרף המקורי מציג ערכים שבועיים.)

(1) על פי הגרף, ציינו את ההשפעה של פרוץ המלחמה בין רוסיה לאוקראינה וסגירת נתיבי השַׁיִט על מחיר החיטה. (3 נקודות)

(2) לשינוי במחיר החיטה בעקבות פרוץ המלחמה הייתה השפעה על הביטחון התזונתי של האוכלוסייה בעולם, ובייחוד על האוכלוסייה במדינות מתפתחות ועניות. הסבירו מדוע. (6 נקודות)

פתרון

1. (1) "ציינו" - המגמה במילה אחת ואחריה הנתונים: זינוק חד מכ-8 דולרים בתחילת 2022 לשיא של כ-12 במרץ 2022, כ-50%.

2. החריגה: אחרי השיא המחיר ירד בהדרגה, לכ-6.5 בסוף 2023.

3. (2) "הסבירו מדוע" - שתי חוליות: (א) חיטה היא מזון בסיסי, ובמדינות עניות משקי הבית מוציאים חלק גדול מההכנסה על מזון - מחיר גבוה = פחות מזון. (ב) מדינות מתפתחות רבות תלויות ביבוא חיטה, ואין להן די מטבע חוץ לקנות חיטה יקרה או לסבסד את הלחם.

4. התוצאה, כמו שנשאל: פגיעה בביטחון התזונתי - בזמינות ובנגישות של המזון.

תשובה

(1) מחיר החיטה זינק בחדות מיד עם פרוץ המלחמה: מכ-8 דולרים בתחילת 2022 לשיא של כ-12 דולרים (מרץ 2022) – עלייה של כ-50%. (לאחר מכן ירד בהדרגה, לכ-6.5 בסוף 2023.)

(2) חיטה (לחם, פיתות, דגנים) היא מזון בסיסי, ובמדינות עניות משקי הבית מוציאים חלק גדול מהכנסתם על מזון; כשהמחיר עולה הם יכולים לקנות פחות מזון – רעב ותת־תזונה. מדינות מתפתחות רבות (מצרים, לבנון, תימן, מדינות במזרח אפריקה) תלויות ביבוא חיטה מאוקראינה ומרוסיה, ולממשלותיהן אין די מטבע חוץ ותקציב לקנות חיטה יקרה או לסבסד את הלחם – כך נפגעים הזמינות והנגישות של המזון.

4. הגלובליזציה: תאגידים רב־לאומיים, המדינות המתפתחות ודילמות ערכיות

גלובליזציה ותאגידים רב־לאומיים

הטלפון שבכיס שלכם תוכנן במדינה אחת, החלקים שלו יוצרו בכמה מדינות אחרות, והוא הורכב במדינה נוספת. זו הגלובליזציה: העולם מתנהג כמו שוק אחד, והתאגידים הגדולים מחליטים איפה לעשות כל שלב.

במדויק: גלובליזציה היא תהליך שבו מדינות, כלכלות ואנשים בעולם נעשים קשורים ותלויים זה בזה: תנועות הון, סחורות, מידע ואנשים עוברים בין מדינות, בזכות תשתית טכנולוגית של תחבורה ותקשורת. תאגיד (חברה) רב־לאומי הוא חברה שהמטה שלה במדינה אחת, ויש לה סניפים ומפעלים במדינות רבות. התאגידים מפצלים את הייצור: המחקר והפיתוח במדינות המפותחות, והייצור ההמוני במדינות שבהן העבודה זולה (מיקור חוץ). בתשובה על השפעת הגלובליזציה כותבים מה התאגיד או הגלובליזציה עושים ואיך זה משנה את המקום - לא רק "עלייה ברמת הפיתוח".

הגלובליזציה קשורה לשני שיעורים אחרים בעץ: הסחר העולמי (בשיעור "הקולוניאליזם והסחר העולמי") וערי עולם, שבהן תאגידים רב־לאומיים מקימים את משרדי ההנהלה שלהם. במדינות המתפתחות היא יכולה גם לצמצם את הפערים מול העולם המפותח וגם להגדיל את הפערים בין הגלעין לשוליים בתוך המדינה.

פיצול הייצור: מה תאגיד מחפש בכל שלב

השלבאיפהמה צריךדוגמה מהבחינות
מחקר ופיתוח (אב טיפוס)מדינות מפותחותהון אנושי משכיל (מדענים, מהנדסים), הון להשקעה (קרנות הון סיכון), אוניברסיטאות ומכוני מחקר, תשתית תקשורת מתקדמתמרכזי המחקר והפיתוח של וולוו בשבדיה
ייצור המוני והרכבהמדינות פחות מפותחותכוח עבודה זול, חוקים מקלים, הטבות של הממשלה, נמלים ותחבורה ליצואמפעל ליד שנחאי שמייצר עבור "אפל"
מטה אזוריערי עולםמס נמוך, שירותים פיננסיים, תקשורת ונמל תעופה בין־לאומיסינגפור

חסמים בשלב הייצור במדינות פחות מפותחות: כוח אדם לא מיומן; תשתיות לקויות (חשמל לא סדיר, כבישים, נמלים ותקשורת); חוסר יציבות שלטונית, שחיתות ובירוקרטיה.

היבטים חיוביים של הגלובליזציה במדינות המתפתחות

ההיבטאיך זה קורהדוגמה
קדמה ופיתוח לאזורים נחשליםתאגידים ומשקיעים זרים מביאים הון, טכנולוגיה ותשתיות-
מוקדי תעסוקה חדשיםמפעלים ומשרדים חדשים מעסיקים עובדים רביםמלזיה - מיזם החברות עתירות הידע ליד קואלה לומפור (1996)
מייצור מסורתי לייצור מתקדםהתעשייה עוברת למוצרים מורכבים יותרמלזיה - שבבי מחשב; קוריאה - ספינות סוחר; סין - מוצרי אלקטרוניקה, פריטי לבוש והנעלה
עלייה "יחסית" ברמת החייםהכנסה קבועה, מוצרים ושירותים חדשים-
עלייה בתעסוקת נשיםנשים, בייחוד מהכפר, עובדות במפעלים-
היפתחות למגמות העולמיותניידות, השכלה, כישורים ומיומנויות-
הגירה למוקדי התעסוקההגירה קבועה או סיבובית מהכפר אל המפעלים-
אפשרות לצמצום הפעריםבין העולם המפותח לעולם המתפתח-

היבטים שליליים של הגלובליזציה במדינות המתפתחות

ההיבטאיך זה קורהדוגמה
ניצול עובדיםשכר נמוך לילדים ולנשים, שעות ארוכות, בטיחות ירודהמפעל ליד שנחאי (2017): איסור לדבר ולקום, יציאה לשירותים רק בהפסקות; קריסת בניין ראנה פלאזה בבנגלדש (2013)
הקצאת רווחים לא הוגנתרוב הרווח עובר לתאגיד ולמדינת האם-
תלות בהחלטות גלובליותהחלטה של תאגיד במדינה אחרת יכולה לסגור מפעל ולהעביר אותו למדינה זולה יותר-
הגדלת הפערים בתוך המדינהההשקעות מתרכזות במוקדים מעטיםבהודו: בנגלור, מרכז תכנה, לעומת אזורים מוכי עוני ברג'יסטאן
פגיעה בשולייםאוכלוסייה משכילה ומיומנת מהגרת למוקדי הפיתוח-
נטישת עיסוקים מסורתייםמלאכות שסיפקו קיום נעלמות; פגיעה במארג החברתי-
תרבותתקשורת גלובלית ומותגים מערביים דוחקים שפה, מנהגים וסגנון בנייה מקומיים-
סביבה ובריאותפיתוח מהיר בלי התחשבות בסביבה; שינוע חומרים מסוכנים מהמדינות המפותחותזיהום נהרות בצבעים ובכימיקלים ממפעלי בגדים

דילמות ערכיות בתהליך הגלובליזציה

הדילמהצד אחדהצד האחר
האינטרס של המדינה והתאגידים מול מצב הפרטהמדינה והתאגיד מרוויחים: השקעות, ייצוא, צמיחההעובד: שכר עבודה נמוך, ואבטלה כשהמפעל עובר למקום זול יותר
ניאו־קולוניאליזם (מודל התלות)התאגידים והמעצמות מביאים הון ובונים מכרות, מסילות ונמליםחברות רב־לאומיות מכתיבות למדינות המתפתחות את תהליכי הפיתוח על פי הצרכים והאינטרסים שלהן; הרווחים וחומרי הגלם יוצאים, ונשארות תלות וחובות
חברות זרות בתשתיותלמדינה חסרים הון, טכנולוגיה וידע; החברות בונות מהר ויוצרות מקומות עבודההרווחים יוצאים, המדינה תלויה בהן בתשתית אסטרטגית, וידע מקומי לא מתפתח
תרבותפתיחות לעולם, השכלה וניידותפגיעה במארג החברתי ובמבנה השבטי־קהילתי

בשאלת דילמה כותבים נימוק גאוגרפי לכל צד שנשאל, וכל עמדה מנומקת מתקבלת.

שים לב

"עלייה ברמת הפיתוח" היא לא תשובה. לפי דוגמאות המענה, "לא ניתן לקבל ניקוד בסעיף זה על תשובה כללית של "עלייה ברמת הפיתוח" בלי להסביר כיצד". כותבים את המנגנון: מה נכנס (הון, מפעל, ידע), איזו תעסוקה נוצרה (תעשייה, מסחר, שירותים), ומה השתנה (שכר, ייצוא, תמ"ג).

שים לב

אל תבלבלו בין גורמים שמסייעים למדינה להשתלב בכלכלה הגלובלית (מיקום, משאבים, כוח עבודה זול) ובין יתרונות שהמדינה מפיקה מההשתלבות (מקומות עבודה, הון זר, ייצוא). בדוגמאות המענה נפסלה תשובה על הגורמים, "משום שהשאלה מתכוונת ליתרונות שמפיקות מדינות המזרח התיכון כתוצאה מהשתלבותן בכלכלה הגלובלית".

שים לב

השפעת הגלובליזציה על המדינות המפותחות (דה־תיעוש, עבודה מהבית, העברת תעשייה מזהמת למדינות מתפתחות) מסומנת X במיקוד של תשפ"ז. לומדים רק את הגלובליזציה במדינות המתפתחות, את התאגידים ואת הדילמות.

דוגמה א - מלזיה: מיזם עתיר ידע ליד קואלה לומפור

בתעשיות עתירות ידע פיתוח מוצרים חדשים נעשה בשני שלבים: השלב הראשון – מחקר ופיתוח, ובו מוקמת חברת הזנק שבה מפתחים אב טיפוס של המוצר החדש במדינות מפותחות, והשלב השני – ייצור המוני של המוצר החדש במדינות פחות מפותחות.

בשנת 1996 חנכה ממשלת מלזיה מיזם גדול של הקמת חברות עתירות ידע באזור סמוך לבירת המדינה קואלה לומפור. המטרה של ממשלת מלזיה במיזם זה הייתה להאיץ את הפיתוח הכלכלי של המדינה.

כדי למשוך יזמים לאזור, העניקה ממשלת מלזיה הטבות מס לחברות ולגופים כלכליים בתחומים עתירי ידע שעברו לאזור, וסיפקה תשתיות תקשורת מתקדמות ונגישות נוחה ומהירה לנמל התעופה הבין־לאומי של המדינה, הנמצא באזור זה.

הסבירו כיצד מיזם זה עשוי לסייע לפיתוח של כלכלת מלזיה. (7 נקודות)

פתרון

1. מסמנים בקטע את האמצעים: הטבות מס, תשתיות תקשורת מתקדמות, נגישות לנמל התעופה.

2. החוליה הראשונה - מי מגיע: האמצעים מושכים חברות עתירות ידע ותאגידים רב־לאומיים.

3. החוליה השנייה - מה הם מביאים: הון זר ומקומות עבודה בשכר טוב; ידע וטכנולוגיה, הכשרה של כוח אדם מקומי וחברות מקומיות חדשות.

4. התוצאה למשק - לא רק "פיתוח": מעבר ממשק של חקלאות ותעשייה מסורתית לשירותים ולתעשיות מתקדמות, יותר ייצוא ותמ"ג, והכנסות ממסים אחרי תקופת ההטבות.

תשובה

המיזם מושך חברות עתירות ידע ותאגידים רב־לאומיים (בזכות הטבות המס, התקשורת המתקדמת והנגישות לנמל התעופה) ← השקעות הון זר ומקומות עבודה רבים ומשתכרים היטב ← העברת ידע וטכנולוגיה, הכשרת כוח אדם מקומי והקמת חברות מקומיות ← מעבר ממשק המבוסס על חקלאות ותעשייה מסורתית למשק המבוסס על שירותים ותעשיות מתקדמות, הגדלת הייצוא והתמ"ג, והכנסות מסים למדינה (אחרי תקופת ההטבות).

דוגמה ב - חברות זרות במסילות: נימוק לשני הצדדים

בחלק מן המדינות הפחות-מפותחות בעולם, חברות זרות הן שמתכננות ומקימות את המיזמים בתחום התחבורה המסילתית.

אחדים טוענים כי יש לצמצם את פעילותן של חברות זרות בתחום התחבורה המסילתית במדינות אלה, ואחרים טוענים כי יש לאפשר לחברות הזרות להמשיך את פעילותן.

הצג נימוק אחד לתמיכה בכל אחת מן הטענות (סך הכול — שני נימוקים). (8 נקודות)

פתרון

1. זו שאלת דילמה: לא בוחרים צד. כותבים נימוק אחד לכל טענה.

2. לצמצם - מה המדינה מפסידה: הרווחים יוצאים, יש תלות בחברה (ולעיתים בהלוואות של המדינה הזרה) בתשתית אסטרטגית, וידע וחברות מקומיים לא מתפתחים.

3. להמשיך - מה המדינה מרוויחה: חסרים לה הון, טכנולוגיה וידע; החברות מביאות אותם, בונות מהר ומחברות את המדינה לנמלים ולסחר העולמי.

4. כל נימוק עם התוצאה: תלות מול האצת הפיתוח ומקומות עבודה.

תשובה

לצמצם: החברות הזרות מוציאות את הרווחים מן המדינה, והמדינה נעשית תלויה בהן (ולעיתים בהלוואות גדולות של המדינה הזרה) בתשתית אסטרטגית; גם לא מתפתחים ידע וחברות מקומיים.

להמשיך: למדינה הפחות מפותחת חסרים הון, טכנולוגיה וידע מקצועי לבנות מסילות; החברות הזרות מביאות אותם, בונות מהר ומחברות את המדינה לנמלים ולסחר העולמי – וזה מאיץ את הפיתוח ומייצר מקומות עבודה.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.