דילוג לתוכן המרכזי

סיכום הפיתוח והתכנון המרחבי: המרחב הכפרי והחקלאות

גאוגרפיה לבגרות · 5 נושאים

כל מה שצריך לדעת בהפיתוח והתכנון המרחבי: המרחב הכפרי והחקלאות: המושגים, המושגים, דרכי תשובה ודוגמאות פתורות משאלוני הבגרות. לחזרה מהירה לפני הבחינה - הסיכום המקוצר או דף כללים.

המרחב הכפרי

המרחב הכפרי הוא כל מה שמחוץ לערים: כפרים, חוות, שדות, מטעים ומרעה. בעבר רוב האנשים בעולם חיו בו והתפרנסו מחקלאות. הנושא הזה עוסק בשאלה איך נראה הכפר, איך החקלאות השתנתה (מהפכות, חקלאות מסחרית), מה השינויים האלה עשו לכפר עצמו, ומה החקלאות עושה לסביבה.

במדויק: המרחב הכפרי הוא מרחב של יישובים כפריים - מבנים נמוכים וצפיפות נמוכה, שימוש הקרקע העיקרי הוא חקלאות, ומספר התושבים קטן יחסית - ושל השטחים החקלאיים שסביבם. במאות השנים האחרונות התייעלות הייצור החקלאי הקטינה את הביקוש לעובדים בחקלאות, ותושבים עברו מהכפר אל העיר. בבגרות שואלים כמעט תמיד על הקשר בין התנאים (פיזיים ואנושיים) ובין מה שקורה בכפר ובחקלאות, ולכן כל תשובה כוללת גורם ותוצאה.

בנושא הזה כדאי לזכור כל הזמן את ההבדל בין העולם המתפתח (כפר מסורתי, חקלאות זעירה ולצידה חוות מסחריות לייצוא) ובין העולם המפותח (חקלאות מסחרית מתמחה, מעט חקלאים, וכפר שנכנסות אליו תעסוקות לא חקלאיות). את רמת הפיתוח עצמה ואת מדדיה לומדים בנושא "רמת פיתוח, קולוניאליזם וגלובליזציה".

תשומה, תפוקה ויתרון לגודל

כדי להבין חקלאות מודרנית צריך שלוש מילים: מה משקיעים, מה מקבלים, ולמה משתלם לגדל הרבה.

במדויק: תשומות הן מה שמשקיעים בייצור החקלאי: קרקע, מים, זרעים, דשנים, חומרי הדברה, דלק, מכונות ושכר עבודה. תפוקה היא מה שמתקבל: היבול או התוצרת. יתרון לגודל - ככל שהיקף הייצור גדל, העלות של כל יחידת תוצרת יורדת, כי ההוצאות הקבועות (מכונות, מתקני עיבוד, אחסון, שיווק) מתחלקות על כמות גדולה יותר, ואפשר לקנות תשומות בכמויות גדולות במחיר נמוך. חקלאות עתירת הון / אנרגייה / טכנולוגיה משקיעה הרבה מאלה בכל יחידת שטח.

כשהתשומות מתייקרות, הרווח לדונם יורד: חוות קטנות לא עומדות בהוצאות ונסגרות או נמכרות, וחוות גדולות - שנהנות מיתרון לגודל - מתרחבות. זה ההסבר החוזר בבגרות לכך שבמדינות המפותחות מספר החוות יורד וגודלן עולה.

1. היישוב הכפרי ומדרג היישובים במרחב הכפרי

יישוב כפרי

כפר הוא לא רק "עיר קטנה". יש לו מראה משלו - בתים נמוכים, הרבה שטח פתוח, שדות מסביב - והוא נבנה לפי התנאים של המקום: איפה יש מים, איזו קרקע טובה לעיבוד, ואיך נראה השטח.

במדויק: יישוב כפרי הוא יישוב שבו: מבנים נמוכים וצפיפות נמוכה, עירוב שימושי קרקע (מגורים, משק ושדות יחד), שימוש הקרקע העיקרי - חקלאות, ומספר תושבים קטן יחסית. דגם היישוב והפעילות החקלאית בו קשורים לתנאים הפיזיים: תבליט, אקלים, זמינות מים וקרקע ראויה לעיבוד. כשמתארים כפר מתמונה, כותבים מה רואים: חומרי הבנייה, סידור הבתים (הדגם), התשתיות (כבישים, חשמל), ומה יש בשטח שסביב הכפר.

בנתי"ב יש שיעור על הפעילות הכלכלית במרחב הכפרי ועל השובל העירוני-כפרי, ובפרק המזרח התיכון לומדים על הכפר המסורתי ועל פיתוח ומודרניזציה במרחב הכפרי. המושגים כאן (דגם, מדרג, יישוב כפרי) משמשים גם שם.

דגמי היישוב הכפרי

הדגםאיך הוא נראהיתרון לתושביםחיסרון לתושבים
מכונס (מקובץ)הבתים צפופים ומקובצים במקום אחד, סביב מרכז; השדות מחוץ לכפר, סביבוקל וזול לספק שירותים ותשתיות (מים, חשמל, בית ספר, מרפאה); קהילה וביטחוןהשדות רחוקים מהבית - זמן ודלק בדרך, קשה להשגיח עליהם; אין מקום להרחבת הבית והמשק
מפוזרבתי חווה בודדים, רחוקים זה מזה, וכל בית בתוך השדות והמרעה שלוהבית בתוך השדות - קל לעבד ולהשגיח עליהםרחוק משירותים ומשכנים, בידוד חברתי, תשתיות יקרות
קוויהבתים בשורה ארוכה לאורך ציר: נהר, דרך או מסילהלכל בית גישה ישירה לדרך או לנהר, ורצועת שדה מאחוריוהיישוב ארוך, והמרחק מקצה אחד לשירותים שבמרכז גדול

גורמים פיזיים למיקום הכפר ולדגם שלו

הגורםאיך הוא פועל
מקורות מיםבעבר לא היו צינורות ומשאבות, ולכן כפרים קמו ליד מעיינות, נהרות ואגמים - מים לשתייה, לבעלי החיים ולהשקיה
פני השטח והקרקעכפרים קמו בעמקים ובמישורים עם קרקע פורייה ונוחה לעיבוד, או על גבעה בשולי העמק - מוגנים משיטפונות ונוחים להגנה
אקליםטמפרטורה ומשקעים שמתאימים לחקלאות, מדרונות הפונים לשמש

היום ההשפעה של הגורמים הפיזיים קטנה: מובילים מים בצינורות, משפרים קרקע בדשנים ובונים כמעט בכל שטח. רוב תושבי הכפר במדינות המפותחות כבר לא חקלאים, ולכן המיקום נקבע יותר בגורמים אנושיים - קרבה לעיר ולעבודה, דרכים, מחירי קרקע ומדיניות תכנון. גורמים פיזיים עדיין משפיעים: לא בונים באזורי הצפה ועל מדרונות מועדים לגלישה.

הכפר בעולם המפותח מול הכפר בעולם המתפתח

המאפייןכפר בעולם המפותח (דוגמה: צרפת)כפר בעולם המתפתח (דוגמה: אתיופיה)
חומרי בנייהבתי קבע מחומרים מודרניים, גגות רעפיםבקתות מחומרים מקומיים: עץ, בוץ, קש (ומעט גגות פח)
תשתיותכבישים סלולים, חשמל, מיםשבילי עפר, בלי כבישים סלולים
החקלאותשדות גדולים ומלבניים, מיכון, חקלאות מסחריתחלקות קטנות ובעלי חיים ליד הבתים - חקלאות למחיה
התעסוקהגם מבני תעשייה ואחסון - כלכלה מגוונתכמעט רק חקלאות

הגורמים להבדלים: רמת פיתוח והון - בכפר העני אין כסף לחומרי בנייה, למכונות ולדשנים, ולכן בונים מחומרים מקומיים ומעבדים חלקות קטנות בכוח המשפחה; השקעה ממשלתית ונגישות - מדינה ענייה לא מצליחה לסלול כבישים ולהביא חשמל לאלפי כפרים מפוזרים, ואילו במדינה מפותחת המדינה מסבסדת ומשקיעה בתשתיות, והכפר קשור לערים ולשווקים.

מדרג היישובים במרחב הכפרי

מדרג יישובי הוא סידור היישובים לפי הגודל שלהם ולפי השירותים שהם נותנים. בכל דרגה יש יותר שירותים, והיישובים הקטנים נשענים על הגדולים.

הסוגהמדרגהדוגמה
מדרג מלאחווה - כפריר - כפר - עיירת מסחרבריטניה
מדרג חסרחווה - כפריר - עיירת מסחר (בלי דרגת הכפר)אוסטרליה

למה יש הרבה יישובים קטנים ומעט גדולים (מודל המקומות המרכזיים של קריסטלר):

- מקום מרכזי - יישוב שנותן שירותים לתושבי הסביבה שלו.

- סף כניסה - המספר המזערי של לקוחות שצריך כדי ששירות יתקיים ברווח. שירות בסיסי (מכולת) צריך מעט לקוחות, ולכן הוא יכול להתקיים בכל יישוב קטן; שירות מיוחד (בית חולים, חנות מתמחה) צריך הרבה לקוחות, ולכן הוא נמצא רק ביישוב גדול.

- טווח מוצר - המרחק המרבי שאנשים מוכנים לעבור כדי לקבל את השירות. לשירות יומיומי הטווח קצר, ולשירות מיוחד ונדיר הטווח ארוך.

- התוצאה: הרבה יישובים קטנים קרובים זה לזה עם שירותים בסיסיים, ומעט יישובים גדולים, רחוקים זה מזה, עם השירותים המיוחדים.

המודל של פון-טינן: מיקום ענפי החקלאות

לפי המודל של פון-טינן, ענפי החקלאות מסודרים בטבעות סביב העיר - השוק - לפי מחיר הקרקע ועלות ההובלה.

המרחק מהעירמחיר הקרקעהענף המתאיםלמה
קרוב (אזור 1)הגבוה ביותרעופות, בקר לחלבהתוצרת (חלב, ביצים) מתקלקלת מהר וצריך להביא אותה לשוק מהר; ענף אינטנסיבי - הכנסה גבוהה מכל דונם, ולכן הוא יכול לשלם את מחיר הקרקע
רחוק (אזור 4)הנמוך ביותרמרעה לבקרענף אקסטנסיבי - צריך שטח גדול מאוד והכנסה נמוכה לדונם, ולכן משתלם רק בקרקע זולה; הבקר מובל חי ולא מתקלקל בדרך

היום הטכנולוגיה משנה את המודל: קירור ומשאיות מקוררות מאפשרים רפתות ולולים רחוק מהעיר (בישראל - בגליל ובנגב), והובלה אווירית ומכולות מקוררות מביאות פרחים מקניה להולנד ולאירופה ופירות מצ'ילה ומניו זילנד לאירופה.

שים לב

בזיהוי דגם מתמונה מסתכלים על סידור הבתים כולו: אם הבתים ממשיכים בשורה לאורך נהר או דרך, זה דגם קווי, גם אם בקצה אחד יש קבוצה צפופה. וכשמבקשים "יתרון אחד וחיסרון אחד" של דגם - שניהם של אותו דגם.

שים לב

"גורם פיזי" הוא גורם של הטבע: מים, תבליט, קרקע, אקלים. "דרך" או "ביטחון" הם גורמים אנושיים, ולא מתקבלים כשמבקשים גורם פיזי.

דוגמה א - שלושה דגמים של יישוב כפרי בתמונות

בנספח שלוש תמונות. תמונה 1: מדרון הר ירוק ועגול, ועליו בתי חווה בודדים פזורים במרחקים זה מזה, כל אחד בתוך שטחי המרעה והשדות שלו. תמונה 2: עמק נהר מיוער מן האוויר - הבתים בנויים בשורה ארוכה לאורך גדת הנהר ולאורך הדרך והמסילה שבעמק. תמונה 3: כפר של בתים צפופים בעלי גגות רעפים אדומים, מקובצים יחד סביב מרכז, ומסביב לכפר כרמים ושדות.

א. כל אחת מן התמונות שבנספח ב מייצגת דגם של יישוב כפרי. ברשימה שלפניך שמות של שלושה דגמים של יישובים כפריים: מכונס, מפוזר, קווי. העתק את הרשימה למחברתך, וליד כל אחד משמות הדגמים כתוב את מספר התמונה שבנספח המתאימה לו. (7 נקודות)

ב. בחר באחד מן הדגמים של יישוב כפרי, והצג יתרון אחד וחיסרון אחד שלו לאוכלוסייה במרחב הכפרי. (8 נקודות)

פתרון

1. א - מה מחפשים בכל תמונה: את סידור הבתים ביחס זה לזה ולשדות.

2. תמונה 3: הבתים צפופים סביב מרכז, והשדות מחוץ לכפר - מכונס.

3. תמונה 1: בתים בודדים, כל אחד בתוך השדות שלו - מפוזר.

4. תמונה 2: שורה ארוכה לאורך הנהר והדרך - קווי.

5. ב - "הציגו" יתרון וחיסרון של אותו דגם, כל אחד עם ההסבר שנובע מסידור הבתים: בדגם המכונס הבתים קרובים (שירותים זולים, קהילה), אבל השדות רחוקים.

תשובה

א. מכונס - תמונה 3. מפוזר - תמונה 1. קווי - תמונה 2.

ב. הדגם המכונס: יתרון - הבתים קרובים זה לזה, ולכן קל ולא יקר לספק שירותים ותשתיות (מים, חשמל, בית ספר, מרפאה, מקום תפילה), והתושבים נהנים מקהילה חברתית ומביטחון. חיסרון - השדות נמצאים מחוץ לכפר, ולפעמים רחוק ממנו, ולכן החקלאי מבזבז זמן בדרך לשדות ומתקשה להשגיח עליהם; גם אין מקום להרחבת הבית והמשק.

דוגמה ב - פון-טינן: איפה מגדלים מרעה ואיפה חלב

בגרף סכמטי מוצג השינוי במחיר הקרקע במרחב הכפרי בהתאם למרחק מן העיר. הציר האופקי - המרחק מן העיר - מחולק לארבעה אזורים 1-4. העקומה יורדת: ירידה תלולה באזור 1 (ליד העיר), והירידה מתונה יותר ויותר באזורים 2 ו-3, ומתונה ביותר באזור 4, שבו המחיר הנמוך ביותר.

לפניך שמות של ענפי חקלאות: גידול מרעה לבקר; גידול עופות וגידול בקר לחלב.

העתק למחברתך את שמות ענפי החקלאות. ליד כל ענף ציין את הסְפרה, מן הסְפרות 1-4, המסמנת את האזור המתאים ביותר לגידולו, על פי התאוריה של פון-תונן. הסבר גורם אחד למיקום של כל אחד מענפי החקלאות באזור שציינת (סך הכול - שני גורמים). (10 נקודות)

פתרון

1. קוראים את הגרף: ככל שמתרחקים מהעיר, מחיר הקרקע יורד. אזור 1 - הכי יקר, אזור 4 - הכי זול.

2. שואלים על כל ענף שתי שאלות: האם התוצרת מתקלקלת מהר? כמה שטח הענף צריך וכמה הוא מכניס מכל דונם?

3. עופות ובקר לחלב: חלב וביצים מתכלים, והענף אינטנסיבי (הכנסה גבוהה לדונם) - אזור 1.

4. מרעה לבקר: צריך שטח גדול והכנסה לדונם נמוכה (אקסטנסיבי) - אזור 4, בקרקע הזולה.

5. שימו לב: הקובע הוא סוג התוצרת, לא סוג בעל החיים - "בקר" מופיע בשני הענפים.

תשובה

גידול מרעה לבקר - אזור 4. גידול עופות וגידול בקר לחלב - אזור 1.

גורמים: עופות ובקר לחלב - התוצרת (חלב, ביצים, בשר עופות) מתקלקלת מהר, ולכן צריך לגדל אותה קרוב לשוק העירוני ולהוביל אותה מהר; זה ענף אינטנסיבי שמניב הכנסה גבוהה מכל דונם, ולכן יכול לשלם את מחיר הקרקע הגבוה. מרעה לבקר - ענף אקסטנסיבי שזקוק לשטחים גדולים מאוד ומניב הכנסה נמוכה לדונם, ולכן משתלם רק בקרקע הזולה ביותר, הרחוקה מן העיר; הבקר מובל חי, כך שהמרחק פחות פוגע בו.

2. המהפכה החקלאית השלישית והמהפכה הירוקה

המהפכה החקלאית השלישית

מהפכה חקלאית היא שינוי גדול באופן שבו מגדלים מזון. המהפכה השלישית היא זו שיצרה את החקלאות של היום: מכונות, מחשבים, זנים משופרים - ומעט מאוד עובדים.

במדויק: המהפכה החקלאית השלישית התחילה בראשית המאה ה-20. מאפייניה: טכנולוגיות עתירות אנרגייה וידע (מיכון, השקיה ממוחשבת, דשנים וחומרי הדברה), השבחת זנים קיימים והכנסת זנים חדשים, וצמצום כוח העבודה. בתשובה כותבים את שתי התוצאות: יבול גבוה יותר ליחידת שטח ופחות עובדים בחקלאות.

המהפכה השלישית היא הבסיס לחקלאות המסחרית המתמחה בעולם המפותח (שיעור "חקלאות מסחרית") ולירידה במספר החקלאים בכפר (שיעור "תמורות במרחב הכפרי"). "המהפכה הירוקה" היא ההתפשטות של רעיונות דומים למדינות המתפתחות.

"המהפכה הירוקה"

בשנות ה-60 של המאה ה-20 חששו שמדינות כמו הודו לא יצליחו להאכיל את האוכלוסייה שגדלה במהירות. הפתרון היה להעלות את היבול מכל דונם, ולא להוסיף עוד שטח.

במדויק: "המהפכה הירוקה" היא תהליך של שינוי בחקלאות במדינות המתפתחות במחצית השנייה של המאה ה-20 (בעיקר באסיה ובאמריקה הלטינית - הודו, פקיסטן, מקסיקו, הפיליפינים), שמטרתו להגדיל במהירות את יבולי הדגנים (חיטה, אורז, תירס) ולמנוע רעב. רכיביה: הכנסת מיכון, שימוש בחומרי הדברה ודישון, הכנסת זני גידולים חדשים, עיבוד שדות לפי מחזור זרעים והדרכה מקצועית לחקלאים - והתוצאה: עלייה בכמות היבולים ליחידת שטח. תשובה מלאה על "מהי המהפכה הירוקה" כוללת מתי, איפה, למה ובאילו אמצעים.

הדוגמה שבתכנית היא הכפר ההודי: המהפכה הירוקה אפשרה לקיים אוכלוסייה גדולה יותר והעלתה את ההכנסות של החקלאים, והודו עברה מתלות ביבוא מזון לסיפוק עצמי בדגנים. ההצלחה הגדולה הייתה באזורים מושקים (כמו מדינת פנג'אב בהודו).

רכיבי המהפכה הירוקה ואיך כל אחד מגדיל את היבול

הרכיבאיך הוא תורם לחקלאות
זנים חדשים (עתירי יבול)זנים קצרי גבעול שלא נשברים תחת משקל השיבולים, מגיבים היטב לדישון ומבשילים מהר - באזור מושקה אפשר שני יבולים ואף שלושה בשנה
דשנים וחומרי הדברההדשנים מוסיפים לקרקע חומרי הזנה; ההדברה מונעת נזק ממזיקים - שניהם מגדילים את היבול
השקיהמים סדירים לזנים החדשים, שנותנים יבול גבוה רק עם מים ודשן
מיכוןמצמצם את הצורך בכוח עבודה רב, ובעזרתו חורשים ומעבדים שטחים גדולים יותר בזמן קצר יותר
מחזור זרעיםהחלפת הגידולים בשדה משנה לשנה שומרת על פוריות הקרקע
הדרכה מקצועיתהחקלאים לומדים את השיטות, את הזנים ואת המינונים הנכונים

התוצאות: יכולת לקיים אוכלוסייה גדולה יותר, ועלייה בהכנסות החקלאי.

הקשיים ביישום המהפכה הירוקה במדינות פחות מפותחות

הקושילמה הוא מקשה
עלות גבוהה וחוסר הוןהזרעים המשופרים (שצריך לקנות מחדש בכל עונה), הדשנים, חומרי ההדברה, המשאבות והמכונות יקרים. החקלאים הזעירים והעניים לא יכולים לממן אותם או נכנסים לחובות - ולכן נהנו מהמהפכה בעיקר החקלאים העשירים, והפערים בכפר גדלו
מחסור במים ובתשתיותהזנים החדשים נותנים יבול גבוה רק עם השקיה סדירה ודישון. באזורים בלי מקורות מים, מערכות השקיה, דרכים, מחסנים ושיווק אי אפשר ליישם את השיטה (למשל באפריקה שמדרום לסהרה)
חוסר ידעצריך להכיר את השיטות, את הזנים ואת המינונים
חלקות קטנותחלקות קטנות ומפוצלות לא מתאימות למיכון
נזקים סביבתייםהשקיה מרובה גורמת להמלחת קרקע ולדלדול מי תהום; הדשנים וחומרי ההדברה מזהמים מים וקרקע; המגוון הגנטי מצטמצם
שים לב

כשמבקשים את התרומה של אמצעי חקלאי (מיכון, חממה, הדברה ביולוגית), לא מספיק לתאר מה עושים בו. לפי דוגמאות המענה של הפיקוח: "על התלמידים להקפיד לתאר את התרומה של כל אחד מהאמצעים שבחרו, כלומר במה כל אמצעי מסייע לייעול החקלאות ו/או להגדלת היבולים ולא רק לתאר מהי הפעולה הננקטת בכל אמצעי".

שים לב

בגרף שמראה את האוכלוסייה, את השטח המעובד ואת הייצור לדונם - כדי לבדוק אם יש מחסור במזון משווים את הייצור לאוכלוסייה, לא את השטח. השטח כמעט לא גדל, אבל זה לא אומר שהמזון לא גדל: המהפכה הירוקה הגדילה את היבול מכל דונם.

שים לב

המהפכה החקלאית הראשונה והמהפכה החקלאית השנייה לא במיקוד של תשפ"ז בשאלון 57282. לומדים רק את השלישית ואת המהפכה הירוקה.

דוגמה א - מלתוס: האם המזון פיגר אחרי האוכלוסייה

הכלכלן תומס מלתוס טוען בספרו "על עקרון האוכלוסייה" שיצא לאור בסוף המאה ה-18, כי צפוי שאוכלוסיית העולם תכפיל את עצמה מדי תקופה בעוד שייצור המזון יגדל בקצב איטי יותר. בעקבות זאת יהיה מחסור במזון בעולם.

בגרף מוצגים כמה נתונים בעולם בשנים 1961-2020, כשינוי באחוזים לעומת 1961: שיעור הגידול בכמות הייצור של דגנים לדונם, שיעור גידול האוכלוסייה בעולם, ושיעור הגידול בשטח המשמש לגידול דגנים.

‫שינוי בייצור הדגנים לדונם ובאוכלוסיית העולם‬‫ייצור הדגנים לדונם‬‫האוכלוסייה‬0501001502000601252000451001551961198020002020‫השנה‬‫השינוי לעומת ⁦1961⁩ (%)‬

(הערכים בקירוב, כפי שנקראים מהגרף שבשאלון, בשנים נבחרות. הקו של השטח המשמש לגידול דגנים לא צויר כאן: הוא כמעט ללא שינוי - בין כ-0% לכ-14% לאורך כל התקופה, וכ-13% בסוף התקופה.)

(1) קבעו אם בשנים המוצגות בגרף התממשה תחזיתו של מלתוס בנוגע למחסור בדגנים. (2 נקודות)

(2) נמקו את קביעתכם. (5 נקודות)

פתרון

1. "קבעו" - קודם הכרעה: כן או לא.

2. בוחרים את הקווים הנכונים: מחסור במזון = הייצור מול האוכלוסייה. האוכלוסייה עלתה בכ-155%, והייצור לדונם בכ-200% - יותר.

3. מוסיפים את השטח: השטח עלה רק בכ-13%, כלומר הגידול בייצור בא מהתנובה לדונם. הכמות הכוללת = תנובה × שטח: בערך 3.0 × 1.13 ≈ פי 3.4, גידול של כ-240%.

4. המסקנה: כמות הדגנים לנפש גדלה, ולכן התחזית לא התממשה. מלתוס לא צפה את הקפיצה בתנובה לדונם בזכות טכנולוגיות חקלאיות חדשות.

תשובה

(1) לא - תחזיתו של מלתוס לא התממשה.

(2) בשנים 1961-2020 האוכלוסייה גדלה בכ-155%, אבל ייצור הדגנים לדונם גדל בכ-200% - יותר מן האוכלוסייה - ולאורך כל התקופה קו הייצור לדונם נמצא מעל קו האוכלוסייה, והפער גדל. השטח לגידול דגנים גדל רק בכ-13%, ולכן הגידול בייצור נבע בעיקר מעליית התנובה לדונם. כמות הדגנים הכוללת (תנובה × שטח) גדלה בכ-240% - מהר יותר מן האוכלוסייה.

דוגמה ב - מהי המהפכה הירוקה ואיך היא ענתה למלתוס

הכלכלן תומס מלתוס חזה כי אוכלוסיית העולם תכפיל את עצמה מדי תקופה בעוד שייצור המזון יגדל בקצב איטי יותר, ובעקבות זאת יהיה מחסור במזון בעולם.

כתבו מהי "המהפכה הירוקה", והסבירו כיצד היא אִפשרה למדינות בעולם להתמודד עם המצב הצפוי לפי טענתו של מלתוס. (9 נקודות)

פתרון

1. "כתבו מהי" - הגדרה מלאה: מתי (שנות ה-60 של המאה ה-20), איפה (מדינות מתפתחות באסיה ובאמריקה הלטינית), מה (הגדלת יבולי דגנים) ובאילו אמצעים (זנים, דשנים, הדברה, השקיה, מיכון).

2. "הסבירו כיצד" - המנגנון: מלתוס הניח שהשטח החקלאי מוגבל. המהפכה הגדילה את התנובה לדונם ולא את השטח.

3. איך בדיוק: זנים קצרי גבעול, מגיבים לדישון ומבשילים מהר - שני יבולים בשנה באזורים מושקים.

4. התוצאה: הייצור גדל מהר יותר מהאוכלוסייה, והודו, למשל, עברה ממחסור לסיפוק עצמי בדגנים.

תשובה

"המהפכה הירוקה" - תהליך שהחל בשנות ה-60 של המאה ה-20 במדינות מתפתחות (הודו, פקיסטן, מקסיקו, מדינות במזרח אסיה): הכנסת זנים משופרים עתירי יבול של דגנים (חיטה, אורז, תירס), יחד עם דשנים כימיים, חומרי הדברה, הרחבת ההשקיה ומיכון.

התמודדות: התנובה לדונם עלתה פי כמה (זנים קצרי גבעול, עמידים, מהירי הבשלה - לעיתים שני יבולים בשנה), ולכן ייצור המזון גדל מהר יותר מן האוכלוסייה בלי להרחיב הרבה את השטח המעובד; מדינות כמו הודו עברו ממחסור ורעב לסיפוק עצמי בדגנים.

3. חקלאות מסחרית בעולם המתפתח ובעולם המפותח

חקלאות מסחרית

בחקלאות מסחרית מגדלים כדי למכור, לא כדי לאכול. במדינות המתפתחות זה נראה בדרך כלל כמו מטע ענק של גידול אחד - קפה, תה, קקאו - שכל התוצרת שלו יוצאת לחו"ל.

במדויק: חקלאות מסחרית בעולם המתפתח (חקלאות מטעים): גודל הנחלה גדול יחסית; ציוד - מיכון טכנולוגי מתקדם; התמחות בגידול יחיד (מונוקולטורה): קפה, תה, קקאו, סוכר, בקר; יעדי התוצרת - בעיקר יצוא; הכנסה גבוהה לבעלי הקרקע; אסטרטגיית ייצור - רווחים מרביים. כשקובעים מנתונים שהחקלאות מסחרית, מראים בנתון התמחות (גידול אחד הוא חלק גדול מהייצוא) וייעוד ליצוא.

המטעים בחלק מהמדינות המתפתחות התחילו בתקופה הקולוניאלית: המעצמות עודדו את המושבות לגדל גידול אחד או שניים בחוות ענקיות (למשל קקאו בחוף השנהב). את זה לומדים בשיעור "הקולוניאליזם והסחר העולמי" בנושא רמת הפיתוח.

חקלאות מסחרית מתמחה (העולם המפותח)

בעולם המפותח גם משק משפחתי קטן הוא עסק: הוא מתמחה בענף אחד, משתמש בטכנולוגיה מתקדמת ומוכר הכול לשוק.

במדויק: המשק המסחרי המתמחה: גודל הנחלה משתנה - מקטן ועד גדול; כוח העבודה - עובדים שכירים; ציוד - טכנולוגיה מתקדמת (מיכון ומחשוב בהשקיה, בהדברה ובטיפול ביבולים, בקרת אקלים); יתרונות לגודל בייצור; יבול גבוה ליחידת שטח; יעדי שיווק - מסחר; אסטרטגיית ייצור - רווחים מרביים. זו חקלאות עתירת הון, אנרגייה וטכנולוגיה.

דוגמה מהבגרות: הולנד היא היצואנית השנייה בגודלה בעולם של מוצרי חקלאות טריים ומעובדים. יש בה רפתות לחלב וגידול פרחים וירקות בחממות, ותנובת החלב לפרה עלתה מאוד בזכות השבחה גנטית, הזנה מדויקת ורובוטי חליבה.

חקלאות מסחרית בעולם המתפתח מול העולם המפותח

הקריטריוןחקלאות מסחרית (מטעים) בעולם המתפתחחקלאות מסחרית מתמחה בעולם המפותח
גודל הנחלהגדול יחסיתמשתנה - מקטן ועד גדול
כוח העבודהעובדים רבים בשכר נמוך, גם מהגרים עונתייםעובדים שכירים, מעטים
הציודמיכון טכנולוגי מתקדםטכנולוגיה מתקדמת: מיכון, מחשוב, בקרת אקלים
הגידוליםגידול יחיד (מונוקולטורה): קפה, תה, קקאו, סוכר, בקרמשק מתמחה בענף אחד (חלב, פרחים, ירקות בחממות)
יעד התוצרתבעיקר יצואמסחר - בשוק המקומי וביצוא
ההכנסהגבוהה לבעלי הקרקעיבול גבוה ליחידת שטח, יתרון לגודל
אסטרטגיית הייצוררווחים מרבייםרווחים מרביים

תנאים פיזיים לגידולי מטעים

הגידול והמקוםהתנאים הפיזייםלמה הגידול צריך אותם
קקאו - חוף השנהב (46% מהקקאו בעולם ב-2019) וגנה (17%), בדרום שתי המדינות, ליד מפרץ גינאהאקלים טרופי לח: טמפרטורות גבוהות כל השנה (כ-25-27°C), בלי כפור; כ-1,200-2,000 מ"מ משקעים בשנה, ברוב חודשי השנהעץ הקקאו רגיש לקור וצריך לחות גבוהה וקבועה
תה - הודו (למרגלות ההימלאיה, אזור דרג'ילינג) וסרי לנקה (הרמה ההררית במרכז האי)מדרונות וגבעות; יותר מ-1,500 מ"מ משקעים בשנה, בעיקר מהמונסון, כמעט בלי כפורהתה צריך הרבה מים, והמדרון מנקז אותם כך ששורשיו לא עומדים במים

החסרונות של חקלאות מטעים חד-גידולית לייצוא

החיסרוןאיך הוא פועלדוגמה
תלות במחיר העולמיהמחיר נקבע בשוק העולמי. כשהוא יורד, הכנסות המדינה במטבע חוץ והכנסות החקלאים יורדות בבת אחת, ואין ענף אחר שיפצהאתיופיה: הקפה הוא 49% מכל הייצוא של המדינה (2022)
תלות במזג האוויר ובמחלותבצורת, גשמים חריגים או מחלה בגידול היחיד פוגעים ביבול כולוקניה: התה הוא ענף הייצוא הראשי
פגיעה בביטחון המזוןהקרקע, המים והעבודה מופנים לגידולי ייצוא ולא לגידולי מזון, והמדינה תלויה ביבוא מזוןאתיופיה
ערך מוסף נמוךמייצאים חומר גלם זול; העיבוד והרווח הגדול נשארים במדינות המפותחותפולי קקאו מחוף השנהב - השוקולד מיוצר באירופה
נזק סביבתיבירוא יערות למטעים, דלדול הקרקע בגידול אותו גידול שנה אחרי שנה, חומרי הדברהחוות הפרחים באתיופיה

הגירה סיבובית (עונתית) אל החוות המסחריות

- מה זה: החקלאי הזעיר עוזב לזמן מה את המשק המשפחתי הקטן שלו, עובד בחווה המסחרית הגדולה בעונה שבה צריך הרבה ידיים (למשל בקטיף), וחוזר הביתה - וכך שוב ושוב.

- למה: ההכנסה מהמשק הקטן נמוכה ולא מספיקה, והחווה הגדולה צריכה עובדים רבים רק בחלק מהשנה.

- ההשפעה על המשק של החקלאי: סטגנציה והיעדר יזמות פיתוח - כשהחקלאי עובד רחוק בעונות החשובות, הוא לא משקיע במשק שלו ולא מפתח אותו, והמשק נשאר קטן ומסורתי.

בעיות החקלאות המסחרית במדינות המפותחות ודרכי ההתמודדות

הבעיהמה קורה
עודפי תוצרתהייצור כל כך יעיל שמייצרים יותר ממה שהשוק צריך
תחרות והורדת מחיריםעודפים ויבוא זול (גלובליזציה) מורידים את מחיר היבולים ופוגעים בהכנסות
הרעה בתנאי הסחרהתשומות (דשנים, דלק, מכונות, מים, עבודה) מתייקרות, והמחיר שהחקלאי מקבל לא עולה באותו קצב
הפחתת סובסידיותהחקלאים נחשפים למחירי השוק ולתחרות עם יבוא

דרכי ההתמודדות של החקלאי: התייעלות והגדלת המשק (יתרון לגודל); התמחות בגידולים רווחיים ויקרים, גם ליצוא בעזרת תובלה מהירה ומקוררת; הוספת מקורות הכנסה לא חקלאיים - למשל תיירות כפרית. משקים שלא מצליחים - נסגרים או נמכרים.

חקלאות תאגידית (אגריביזנס)

- מה זה: חקלאות מסחרית בהיקף גדול שמנוהלת כעסק בידי תאגידים. התאגיד שולט בכל השרשרת - מהתשומות (זרעים, דשנים, מכונות), דרך הגידול, ועד העיבוד, האריזה, ההפצה והשיווק לרשתות. היא עתירת הון, טכנולוגיה וידע, ומתמחה בגידול אחד או במעטים.

- הקשר לגודל החוות: התאגידים נהנים מיתרון לגודל, ולכן קונים חוות קטנות וממזגים אותן. חוות משפחתיות קטנות לא עומדות בתחרות ונמכרות. התוצאה: פחות חוות, וכל אחת גדולה יותר.

- בבגרות: בארצות הברית מספר החוות ירד מכ-2.15 מיליון ב-2010 לכ-2.05 מיליון ב-2017, והגודל הממוצע של חווה עלה מכ-426 לכ-445 אקרים (בקירוב, לפי הגרף שבשאלון).

דרך הפתרון

קביעת סוג החקלאות מטבלה או מגרף

1. קובעים במילים: "חקלאות מסחרית מתמחה לייצוא (מטעים, מונוקולטורה)" או "חקלאות מסחרית מתמחה של עולם מפותח".

2. נימוק 1 - התמחות: מעתיקים את הנתון שמראה שגידול אחד הוא חלק גדול מהסך (למשל 67.3% מהייצוא החקלאי).

3. נימוק 2 - יעד התוצרת: נתון שמראה שהתוצרת מיועדת לשוק (לייצוא), או שהמשק כולו תלוי בה.

4. בגרף של שינוי באחוזים: בודקים לעומת איזו שנה מחושב השינוי, ומתארים את מגמת כל קו בנפרד, לפני ההסבר.

שים לב

טבלה של ענפי ייצוא עוסקת בחקלאות מסחרית. מי שקובע "חקלאות קיום" כשהטבלה עוסקת בייצוא - טועה.

שים לב

כשמבקשים מאפיינים פיזיים של מקום חקלאי (תבליט, אקלים, קרקע), תשובה על מאפיין אנושי - טכנולוגיה, נמל, כוח עבודה זול, מסורת - לא מתקבלת.

שים לב

האיכרות (החקלאות הזעירה) וטיפוסי החקלאות הזעירה (חקלאות נדודים, רעייה נוודית, חקלאות האורז) לא במיקוד של תשפ"ז בשאלון 57282. בחקלאות של העולם המתפתח לומדים רק את החקלאות המסחרית.

דוגמה א - אתיופיה: איזה סוג חקלאות מסחרית

אתיופיה היא מדינה פחות מפותחת, ויש בה חקלאות מסחרית (מודרנית).

בטבלה שלפניכם מוצגים נתונים על ענפי הייצוא החקלאי של אתיופיה בשנת 2022.

ענף חקלאישיעור הייצוא מסך הייצוא החקלאי (באחוזים)שיעור הייצוא מסך כל הייצוא במדינה (באחוזים)
קפה67.349
ירקות ושורשים אכילים10.37.5
פרחים טריים10.27
זרעי שומשום8.16
שעועית לבנה מיובשת4.13

על פי הנתונים המוצגים בטבלה, קבעו מהו סוג החקלאות המסחרית המאפיין את אתיופיה. נמקו את קביעתכם. (8 נקודות)

פתרון

1. הקביעה: חקלאות מסחרית מתמחה לייצוא - מטעים חד-גידוליים (מונוקולטורה).

2. נימוק - התמחות: הקפה לבדו הוא 67.3% מהייצוא החקלאי, יותר משני שלישים. כל השאר יחד פחות משליש.

3. נימוק - ייצוא ותלות: הקפה הוא 49% מכל הייצוא של המדינה. חמשת הענפים יחד: 49 + 7.5 + 7 + 6 + 3 = 72.5% מכל הייצוא - הכלכלה תלויה בחקלאות לייצוא.

4. בדיקה: הטבלה עוסקת בייצוא, ולכן זו לא חקלאות קיום.

תשובה

חקלאות מסחרית מתמחה לייצוא (חקלאות מטעים / חד-גידולית - מונוקולטורה). נימוקים מן הטבלה: גידול אחד - קפה - מהווה 67.3% מן הייצוא החקלאי ו-49% מכל הייצוא של המדינה, כלומר התמחות בגידול עיקרי אחד; היבולים מיועדים לייצוא לשווקים בעולם (ולא לצריכה עצמית); חמשת הענפים יחד הם 72.5% מכל ייצוא המדינה - הכלכלה תלויה בייצוא חקלאי.

דוגמה ב - קקאו בחוף השנהב ובגנה: מאפיינים פיזיים

קקאו הוא גידול חקלאי, והשלטון הקולוניאלי הצרפתי פיתח אותו בחוף השנהב.

בטבלה שלפניכם מוצגים נתונים על גידול קקאו במדינות נבחרות ובעולם בשנת 2019.

המדינהגידול קקאו (באחוזים)
חוף השנהב46
גָנָה17
קמרון5
ניגריה5
שאר העולם27

עַיינו במפות שבאטלס, ותַארו שני מאפיינים פיזיים דומים של אזורי גידול הקקאו בחוף השנהב ובגָנָה שמאפשרים את גידולו במדינות אלה. (9 נקודות)

פתרון

1. מה הטבלה אומרת: חוף השנהב (46%) וגנה (17%) מגדלות יחד 63% מהקקאו בעולם - זה גידול מטעים מרוכז מאוד.

2. איפה באטלס: במפה המדינית והפיזית של מערב אפריקה מאתרים את אזורי הקקאו - בדרום שתי המדינות, ליד חוף מפרץ גינאה, קרוב לקו המשווה. אחר כך עוברים למפות הטמפרטורות והמשקעים.

3. "מאפיינים פיזיים דומים" - רק מאפיינים של הטבע (אקלים, משקעים, תבליט, צומח), ושניהם צריכים להתקיים בשתי המדינות.

4. "שמאפשרים את גידולו" - לכל מאפיין מוסיפים למה הקקאו צריך אותו: הוא רגיש לקור וצריך לחות גבוהה וקבועה.

תשובה

(1) אקלים טרופי לח (משווני) - טמפרטורות גבוהות כל השנה (כ-25-27°C בממוצע, בלי כפור) - מתאים לעץ הקקאו הרגיש לקור.

(2) כמות משקעים גבוהה - כ-1,200-2,000 מ"מ בשנה, הפרוסה על רוב חודשי השנה - הקקאו זקוק ללחות רבה.

(אפשר גם: תבליט נמוך - מישורים וגבעות נמוכות בחלק הדרומי של שתי המדינות, מתחת לכ-500 מ'; צומח טבעי של יער גשם טרופי שבצילו גדל הקקאו.)

4. תמורות במרחב הכפרי בעולם המפותח

תמורות במרחב הכפרי

בעולם המפותח הכפר כבר לא מקום של חקלאים בלבד. מעט חקלאים מגדלים יותר מזון מבעבר, ואל הכפר נכנסים צימרים, מחסנים, משרדים ושכונות של אנשים שעובדים בעיר.

במדויק: התמורות במרחב הכפרי בעולם המפותח הן השינויים באופי היישוב הכפרי ובתעסוקה בו: (1) ירידה במספר החקלאים וכניסת פעילויות לא-חקלאיות לכפר - מסחר, מלאכה, שירותים, תיירות; (2) תיעוש של המרחב הכפרי בעקבות הדה-תיעוש בעיר; (3) כניסת אוכלוסייה עירונית לכפר למטרות מגורים - שיפור רמת החיים בבתים צמודי קרקע. כשמסבירים תמורה, כותבים מה השתנה ומה זה עשה לכפר (לתעסוקה, לשימושי הקרקע, לאורח החיים).

אותו תהליך נלמד בנתי"ב, בשיעור "הפעילות הכלכלית במרחב הכפרי והשובל העירוני-כפרי", ובפרק ארץ ישראל - בתמורות בקיבוץ ובמושב. מושגים: פעילות לא-חקלאית, תיירות כפרית, כפר פרוורי (כפר ליד העיר שרוב תושביו עובדים בה), יישובי שינה (יישובים שהתושבים רק ישנים בהם ונוסעים כל יום לעבודה בעיר), דה-תיעוש (ירידת התעשייה בעיר: מפעלים נסגרים או יוצאים ממנה, ואת מקומם תופסים מסחר ושירותים - ראו "תמורות במרחב התעשייתי" בנושא העיר).

גורמים לירידה במספר החקלאים

הגורםאיך הוא פועל
מיכון וטכנולוגיה (המהפכה החקלאית השלישית)טרקטורים, השקיה ממוחשבת, חקלאות מדייקת וזנים משופרים מחליפים עבודת אדם: חקלאי אחד מעבד שטח שבעבר עיבדו עשרות אנשים
רווחיות נמוכהההוצאות על מכונות, דלק, מים וקרקע גבוהות, והמחירים נמוכים בגלל יבוא זול (גלובליזציה) וכוחן של רשתות השיווק. משקים קטנים נסגרים ומתאחדים למשקים גדולים
משיכה לעירבעיר יש משרות בתעשייה ובשירותים בשכר גבוה יותר ושירותים טובים יותר, ולכן הצעירים לא ממשיכים את משק ההורים

ענפי תעסוקה חדשים בכפר והיתרונות של הכפר

הענףדוגמההיתרון של הכפר
תיירות כפריתחדרי אירוח (צימרים) בגליל, בפרובאנס בצרפת ובחבל טוסקנה באיטליה; חוות אירוח, יקבים ומסלולי טיולנוף פתוח וירוק, שקט, אוויר נקי ותרבות כפרית - מה שתושבי הערים הצפופות מחפשים; המרחק מהעיר מאפשר טיול של יום או סוף שבוע
מסחר, אחסון ותעשייהמחסנים במושבים בסמוך למטרופולין תל אביב-יפו; מרכזים לוגיסטיים ופארקים לתעשייה עתירת ידעקרקע פנויה בשטחים גדולים ובמחיר נמוך מבעיר, מיסים נמוכים, ונגישות טובה בכבישים מהירים
שירותים לתושבים החדשיםחינוך, מסחר ובנייההתושבים שעוברים מהעיר לכפר צריכים שירותים

הדה-תיעוש בעיר והתיעוש של המרחב הכפרי: כשמפעלים יוצאים מהעיר, חלקם עוברים למרחב הכפרי - שם יש קרקע פנויה וזולה בשטחים גדולים ונגישות בכבישים מהירים - וכך המרחב הכפרי מתועש.

מגורים: מהעיר אל הכפר

- מה קורה: אוכלוסייה עירונית נכנסת לכפר כדי לגור בו ולשפר את רמת החיים - בתים צמודי קרקע. דוגמאות: הרחבת המושבים, שכונות קהילתיות בקיבוצים.

- למה יש ביקוש: בית צמוד קרקע במחיר שאי אפשר להשיג בעיר, שקט, נוף וקהילה, ונגישות לעיר בכבישים - אפשר לגור בכפר ולעבוד בעיר.

- מה זה עושה לכפר: רוב התושבים החדשים לא חקלאים - הכפר הופך לכפר פרוורי או ליישוב שינה; שכונות נבנות על קרקע חקלאית; יש יותר תנועה ויותר דרישה לשירותים.

ההשפעה של התיירות על כפר פריפריאלי

התחוםההשפעה
מקורות התעסוקהלצד החקלאות נוספות פרנסות: אירוח, הסעדה, הדרכה ומכירה של תוצרת מקומית; הצעירים יכולים להישאר בכפר
שימושי הקרקעמבני משק, בתים ושטחים חקלאיים הופכים לצימרים, למסעדות ולמבני אירוח
אורח החייםתושבי הכפר פוגשים מבקרים רבים מהעיר; יש יותר תנועה ורעש בסופי שבוע, והאופי הכפרי השקט משתנה

דוגמאות בתכנית: צימרים בגליל, בפרובאנס בצרפת ובחבל טוסקנה באיטליה.

יתרון וחיסרון של התעסוקות החדשות בכפר

ההיבטההסבר
יתרון - חיזוק הכפרהתעסוקות החדשות יוצרות פרנסה חלופית ומשלימה לחקלאות. הצעירים מוצאים עבודה ליד הבית ונשארים בכפר, ההגירה לעיר וההזדקנות נעצרות, ההכנסה של התושבים ושל המועצה עולה, והשירותים והתשתיות משתפרים
חיסרון - פגיעה באופי הכפריאזורי תעשייה, מרכזי קניות ומבני אירוח נבנים על חשבון שטחים חקלאיים ופתוחים, ומביאים תנועה, רעש, זיהום ועומס על התשתיות - כלומר נפגעים דווקא השקט והנוף שמשכו את הענפים החדשים

דוגמה מישראל: התמורות בקיבוץ

- בתעסוקה: אל קיבוצים רבים נכנסו ענפי תעסוקה לא חקלאיים כדי להגדיל את רווחי הקיבוץ, והחקלאות כבר לא הענף העיקרי. קיבוצים רבים מתפרנסים משירותים לאוכלוסייה העירונית הקרובה: פנאי ואירועים, תיירות (צימרים), חנויות, משרדים ושטחי אחסון.

- במגורים: שכונות הרחבה בשולי הקיבוצים, גם למי שאינם חברי הקיבוץ - על חשבון קרקעות חקלאיות.

שים לב

כשמבקשים להסביר איך תמורה משפיעה על החקלאות או על הכפר, לא מספיק לתאר את התמורה עצמה ("הסובסידיה ירדה"). צריך לכתוב מה קורה בעקבותיה: משקים נסגרים, חקלאים מתמחים, נוספות פרנסות לא חקלאיות.

שים לב

בשאלון 57282 השובל העירוני-כפרי (מאפייניו בעולם המפותח ובעולם המתפתח, והשמירה על השובל הירוק) לא במיקוד של תשפ"ז. בנתי"ב של שאלון 57381 הוא כן נלמד.

דוגמה - ענפי תעסוקה חדשים בכפר ומה מושך אותם

ציין שני ענפי תעסוקה חדשים שהתפתחו במרחב הכפרי במדינות המפותחות, והסבר את היתרונות של המרחב הכפרי התורמים להתפתחות של כל אחד מענפי התעסוקה שציינת. (10 נקודות)

פתרון

1. "ציין" - שני ענפים שונים, בשם: תיירות כפרית; תעשייה, מסחר ושירותים באזורי תעסוקה כפריים.

2. "הסבר" - לכל ענף היתרונות של הכפר שמושכים אותו (לא יתרון כללי):

3. תיירות: נוף פתוח, שקט, אוויר נקי ותרבות כפרית - מה שתושבי העיר מחפשים, במרחק קצר מהעיר.

4. תעשייה ומסחר: קרקע פנויה וזולה, מיסים נמוכים ונגישות בכבישים מהירים.

תשובה

1. תיירות כפרית (צימרים, חוות אירוח, מסלולי טיול, "אגרו-תיירות"): המרחב הכפרי מציע נוף פתוח וירוק, שקט, אוויר נקי, טבע ואורח חיים כפרי - בדיוק מה שמחפשים תושבי הערים הצפופות.

2. אזורי תעשייה ותעסוקה (תעשייה עתירת ידע, מרכזים לוגיסטיים, מסחר): בכפר יש קרקע פנויה וזולה בשטחים גדולים, מחירי הקרקע והמיסים נמוכים מבעיר, ויש נגישות טובה בזכות כבישים מהירים; גם איכות חיים שמושכת עובדים.

5. חקלאות וסביבה

חקלאות בת-קיימה

חקלאות מאכילה אותנו, אבל היא גם יכולה להרוס את מה שהיא צריכה: קרקע, מים ומגוון של צמחים ובעלי חיים. חקלאות בת-קיימה מנסה לגדל מזון היום בלי לקחת מהדורות הבאים.

במדויק: חקלאות בת-קיימה היא חקלאות שמספקת את צורכי המזון וההכנסה של הדור הנוכחי בלי לפגוע ביכולת של הדורות הבאים לספק את צורכיהם: היא משתמשת בקרקע ובמים בקצב שמאפשר את התחדשותם, מצמצמת זיהום, והיא גם רווחית ומתחשבת בחקלאים ובקהילה. כלומר היא שומרת יחד על הסביבה, על הכלכלה ועל החברה. דרכים: הדברה משולבת או ביולוגית, השקיה בטפטוף ובמי קולחין, מחזור זרעים ודשנים אורגניים, עיבוד מינימלי וכיסוי הקרקע.

חקלאות בת-קיימה היא חלק מהרעיון של פיתוח בר-קיימה, שנלמד בנושא "משאבים, תחבורה וסביבה". גם מדבור ושינויי אקלים נלמדים בפרק כדור הארץ והסביבה - כאן מתמקדים בתפקיד של החקלאות.

הגורמים להידלדלות הקרקע החקלאית

הגורםאיך הוא פוגע
ניצול-יתר של הקרקעעיבוד אותה קרקע שוב ושוב בלי מנוחה ובלי החזרת חומרי הזנה - הקרקע מאבדת את פוריותה
בירוא חלקות יערכשכורתים ושורפים יער, הקרקע נחשפת לגשמים העזים, נסחפת ומאבדת חומרי הזנה תוך שנים ספורות; בתי גידול נהרסים, והשריפה פולטת פחמן דו-חמצני
שימוש בחומרי הדברההחומרים מחלחלים לקרקע ולמי התהום, נשטפים לנחלים, פוגעים ביצורים מועילים (דבורים, ציפורים) ומצטברים בשרשרת המזון
המלחת הקרקעהשקיה מרובה: המים מתאדים ומשאירים מלחים בקרקע
צמצום המגוון הביולוגיגידול אחד על שטח גדול וחומרי הדברה מצמצמים את מספר המינים

הדוגמאות שבתכנית לגורמים האלה: שטחי הכותנה באוזבקיסטאן; בירוא יערות באינדונזיה, במדגסקר ובגוואטמלה.

רעיית-יתר ומדבור

- רעיית-יתר: מספר בעלי החיים גדול מכושר הנשיאה של המרעה.

- השרשרת: הצמחייה נאכלת מהר יותר ממה שהיא מתחדשת ← בעלי החיים דורכים ומהדקים את הקרקע, החלחול פוחת והנגר גובר ← הקרקע חשופה, בלי שורשים שמחזיקים אותה ← הרוח והגשם סוחפים את השכבה העליונה והפורייה ← השטח הופך למדבר (מדבור). הרועים עוברים למרעה סמוך, והתהליך חוזר.

- איפה: באזורי ספר המדבר. דוגמאות בתכנית: גבול ישראל-מצרים, אזור הסאהל.

חקלאות ימית (אקווקולטורה) והסביבה הימית

- מה זה: גידול מבוקר של דגים, רכיכות, סרטנים ואצות - בכלובים בים, בבריכות על החוף או במאגרים. בניגוד לדיג, האדם מרבה, מאכיל ומגדל אותם.

- הפגיעה בסביבה: עודפי מזון והפרשות מצטברים ומזהמים את המים (פריחת אצות); דגים מגודלים, מחלות וטפילים בורחים אל אוכלוסיות הבר; בתי גידול חופיים נהרסים (יערות מנגרובים שנכרתו בדרום-מזרח אסיה לבריכות שרימפס); דגי בר נדוגים כדי להאכיל את הדגים בכלובים.

- דוגמאות בתכנית: כלובי הדגים באילת; ציד לווייתנים ושליית פנינים וצדפות במזרח אסיה; ניצול יתר של שדות הדיג; דיג לא מבוקר של מינים בסכנת הכחדה.

- חקלאות ימית בת-קיימה: מגבילים את צפיפות הדגים ואת כמות המזון ומטפלים בהפרשות; מונעים בריחה של דגים ומחלות; לא הורסים בתי גידול חופיים; מאכילים במזון צמחי או ממוחזר ולא בקמח דגים מדגי בר; מגדלים יחד כמה מינים, כך שהפסולת של אחד היא מזון לאחר.

חקלאות אורגנית ופיתוח בר-קיימה

התחוםמה עושים בחקלאות אורגניתאיך זה שומר על הסביבה
עיבוד הקרקע ודישוןזבל בעלי חיים, קומפוסט ושאריות צמחים במקום דשן כימימשפר את מבנה הקרקע ואת יכולתה לאגור מים, מונע סחף, ממחזר פסולת ומקטין זיהום של מי התהום בחנקות
ההשקיההשקיה חסכונית, למשל בטפטפותחוסכת מים, פחות שטיפה של דשנים למי התהום ופחות המלחה
ההדברההדברה ביולוגית - אויבים טבעיים של המזיקים (חרקים טורפים, תנשמות נגד מכרסמים) במקום חומרים כימייםאין רעלים בקרקע, במים ובמזון; החרקים המועילים נשמרים
מגוון המיניםגידולים מגוונים ושמירה על חרקים ובעלי חיים מועיליםהמגוון הביולוגי נשמר

הקשיים: יבול נמוך יותר ליחידת שטח, יותר נזק ממזיקים ומעשבים ויותר עבודת ידיים - ולכן עלות ומחיר גבוהים; ותקופת מעבר של כמה שנים עד קבלת תו תקן אורגני.

תפקיד החקלאות בשמירה על שטחים פתוחים ועל נופי תרבות כפרית

התחוםאיך החקלאות עוזרת
שטחים פתוחים ונוףכל עוד הקרקע מעובדת היא לא הופכת לשכונות ולאזורי תעשייה: נשמרים "ריאות ירוקות" בין הערים, מסדרונות לבעלי חיים ונופי תרבות כפרית - טרסות, כרמים ומטעי זיתים - שמשמשים גם לנופש ולתיירות
הקרקע והמגוון הביולוגיטרסות, חריש לרוחב המדרון, כיסוי צמחי ורעייה מבוקרת מונעים סחף ומדבור; שדות ובריכות דגים הם בית גידול ומקור מזון (למשל לעופות נודדים בעמק החולה)
מחזור מים ופסולתהשקיה במי קולחין מטוהרים - הם לא זורמים לנחלים ולים ונחסכים מים שפירים; זבל וגזם הופכים לקומפוסט במקום להיקבר במטמנות
אוויר ושריפותהגידולים והעצים קולטים פחמן דו-חמצני; רעייה מבוקרת ביער מקטינה את הצמחייה הדליקה

לכן יש מי שטוענים שהמדינה צריכה להמשיך להיות מעורבת בחקלאות: כדי למנוע מחקלאים לנטוש את השטחים ולמכור אותם לבנייה, כי השטח החקלאי משמש שטח פתוח ו"ריאה ירוקה".

לצמצם את הפגיעה ולהמשיך לייצר מזון: דוגמת הולנד

הפעולהאיך היא מצמצמת את הפגיעה בסביבה
הגדלת השימוש בחממותיבול גדול בהרבה על אותו שטח, השקיה בטפטוף ובמחזור מים סגור, הדברה ביולוגית - נחסכים קרקע, מים וחומרי הדברה, ופחות דשנים מגיעים לקרקע ולמי התהום
צמצום מספר משקי בעלי החיים (בעיקר פרות)פחות פליטות מתאן (גז חממה) ופחות זבל עשיר בחנקן ובזרחן שמזהם קרקע, נחלים ומי תהום; שטחי מרעה ומספוא מתפנים לטבע
חקלאות על גגות בעריםמזון בתוך העיר - בלי לצרוך קרקע חקלאית ובלי הובלה ארוכה ופליטות
בינה מלאכותית לתכנון ההובלהמסלולים יעילים - פחות דלק ופליטות, ופחות מזון שמתקלקל בדרך
שים לב

חקלאות בת-קיימה אינה רק חקלאות אורגנית. חקלאות אורגנית היא רק אחת הדרכים; הגדרה מלאה מזכירה את הדורות הבאים ואת האיזון בין סביבה, כלכלה וחברה.

שים לב

"זה פוגע בסביבה" או "זה מזהם" לא מקבלים ניקוד. כותבים מה נפגע (קרקע, מי תהום, דבורים, מגוון ביולוגי) ובאיזה תהליך (סחף, חלחול, הצטברות בשרשרת המזון). וכשמבקשים "שני תחומים" - כותבים שני תחומים שונים, לא שתי דוגמאות לאותו תחום (למשל שתי דרכים לחסוך מים).

דוגמה א - רעיית יתר בספר המדבר ומדבור

רעיית יתר באזורי סְפַר המדבר גורמת להאצת תהליך המִדבּור.

(1) הסבירו מהו תהליך המדבור. (5 נקודות)

(2) הסבירו את ההשפעה של רעיית יתר באזורי ספר המדבר על האצת תהליך המדבור. (5 נקודות)

פתרון

1. (1) הגדרה מלאה: סוג האזור (צחיח-למחצה, ספר המדבר), התהליך (הידרדרות הקרקע והצמחייה), התוצאה (השטח נעשה דומה למדבר) והגורמים (טבעיים ואנושיים).

2. (2) שרשרת, לא משפט אחד: מה זו רעיית יתר ← מה קורה לצמחייה ← מה קורה לקרקע ← סחף ← מדבר.

3. מוסיפים את הייחוד של ספר המדבר: הגשמים מעטים ולא סדירים, ולכן הצמחייה לא מספיקה להתאושש.

תשובה

(1) מדבור הוא תהליך של הידרדרות הקרקע והצמחייה באזורים צחיחים, צחיחים-למחצה ויובשניים (ספר המדבר), שבסופו אזורים שהיו פוריים נעשים דומים למדבר - הצמחייה נעלמת, הקרקע נסחפת ונעשית בלתי פורייה. הגורמים: שינויי אקלים (בצורות) ופעילות האדם (רעיית יתר, כריתת עצים, עיבוד יתר, השקיה לא נכונה).

(2) ברעיית יתר מספר בעלי החיים גדול מכושר הנשיאה של המרעה: הם אוכלים את הצמחייה מהר יותר ממה שהיא מתחדשת, עוקרים אותה ודורכים על הקרקע. הקרקע נשארת חשופה ומהודקת - הרוח והגשם סוחפים את השכבה העליונה הפורייה, החלחול פוחת והנגר גובר, והקרקע מתייבשת. בלי צמחייה ובלי קרקע פורייה האזור הופך למדבר.

דוגמה ב - החקלאות האורגנית בעולם: מגמה, גורמים וקושי

בטבלה שלפניכם מוצגים נתונים בנוגע לחקלאות אורגנית בעולם בשנים 2019-1999.

השנה19992008201120132019
גודל השטח המשמש לחקלאות אורגנית (במיליוני הקטר)11.035.237.243.172.3
סך המכירות בחקלאות אורגנית (במיליארדי דולרים)15.250.954.972118.3

(1) הַסבירו שני גורמים למגמה שבאה לידי ביטוי בנתונים שבטבלה. (6 נקודות)

(2) הַסבירו קושי אחד בפיתוח חקלאות אורגנית. (3 נקודות)

פתרון

1. קודם המגמה: עלייה חדה בשתי השורות. השטח: 72.3 חלקי 11.0 - פי כ-6.6. המכירות: 118.3 חלקי 15.2 - פי כ-7.8.

2. (1) שני גורמים שונים: אחד מצד הצרכנים (ביקוש: בריאות, סביבה, רמת חיים) ואחד מצד החקלאים והממשלה (מחיר גבוה ורווח, תקנים וסבסוד).

3. (2) קושי כמנגנון: בלי דשנים כימיים וחומרי הדברה ← יבול נמוך ויותר עבודה ← עלות ומחיר גבוהים.

תשובה

המגמה: גידול חד - השטח גדל מ-11.0 ל-72.3 מיליון הקטר (פי כ-6.6) והמכירות מ-15.2 ל-118.3 מיליארד דולר (פי כ-7.8).

(1) גורם 1 - ביקוש צרכנים: מודעות גוברת לבריאות (חשש משאריות חומרי הדברה ודשנים כימיים במזון) ולשמירה על הסביבה, יחד עם עלייה ברמת החיים במדינות המפותחות - יותר אנשים מוכנים לשלם מחיר גבוה על מזון אורגני, והמכירות עולות. גורם 2 - כדאיות לחקלאים ותמיכה ממשלתית: המחיר הגבוה של תוצרת אורגנית מגדיל את הרווח לחקלאי, וממשלות (למשל באיחוד האירופי) מעודדות חקלאות אורגנית בתקנים, בסבסוד ובתמיכה - לכן חקלאים מסבים שטחים לחקלאות אורגנית.

(2) יבול נמוך ועלות גבוהה: בלי דשנים כימיים וחומרי הדברה היבול לדונם נמוך יותר והנזק ממזיקים גדול יותר, ויש צורך בעבודת ידיים רבה - ולכן המחיר לצרכן גבוה, והביקוש מוגבל. (אפשר גם: תקופת מעבר של כמה שנים עד קבלת תו תקן אורגני, שבה החקלאי מגדל בשיטות אורגניות אך עוד אינו נהנה מן המחיר הגבוה.)

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.