המרחב הכפרי
המרחב הכפרי הוא כל מה שמחוץ לערים: כפרים, חוות, שדות, מטעים ומרעה. בעבר רוב האנשים בעולם חיו בו והתפרנסו מחקלאות. הנושא הזה עוסק בשאלה איך נראה הכפר, איך החקלאות השתנתה (מהפכות, חקלאות מסחרית), מה השינויים האלה עשו לכפר עצמו, ומה החקלאות עושה לסביבה.
במדויק: המרחב הכפרי הוא מרחב של יישובים כפריים - מבנים נמוכים וצפיפות נמוכה, שימוש הקרקע העיקרי הוא חקלאות, ומספר התושבים קטן יחסית - ושל השטחים החקלאיים שסביבם. במאות השנים האחרונות התייעלות הייצור החקלאי הקטינה את הביקוש לעובדים בחקלאות, ותושבים עברו מהכפר אל העיר. בבגרות שואלים כמעט תמיד על הקשר בין התנאים (פיזיים ואנושיים) ובין מה שקורה בכפר ובחקלאות, ולכן כל תשובה כוללת גורם ותוצאה.
בנושא הזה כדאי לזכור כל הזמן את ההבדל בין העולם המתפתח (כפר מסורתי, חקלאות זעירה ולצידה חוות מסחריות לייצוא) ובין העולם המפותח (חקלאות מסחרית מתמחה, מעט חקלאים, וכפר שנכנסות אליו תעסוקות לא חקלאיות). את רמת הפיתוח עצמה ואת מדדיה לומדים בנושא "רמת פיתוח, קולוניאליזם וגלובליזציה".
תשומה, תפוקה ויתרון לגודל
כדי להבין חקלאות מודרנית צריך שלוש מילים: מה משקיעים, מה מקבלים, ולמה משתלם לגדל הרבה.
במדויק: תשומות הן מה שמשקיעים בייצור החקלאי: קרקע, מים, זרעים, דשנים, חומרי הדברה, דלק, מכונות ושכר עבודה. תפוקה היא מה שמתקבל: היבול או התוצרת. יתרון לגודל - ככל שהיקף הייצור גדל, העלות של כל יחידת תוצרת יורדת, כי ההוצאות הקבועות (מכונות, מתקני עיבוד, אחסון, שיווק) מתחלקות על כמות גדולה יותר, ואפשר לקנות תשומות בכמויות גדולות במחיר נמוך. חקלאות עתירת הון / אנרגייה / טכנולוגיה משקיעה הרבה מאלה בכל יחידת שטח.
כשהתשומות מתייקרות, הרווח לדונם יורד: חוות קטנות לא עומדות בהוצאות ונסגרות או נמכרות, וחוות גדולות - שנהנות מיתרון לגודל - מתרחבות. זה ההסבר החוזר בבגרות לכך שבמדינות המפותחות מספר החוות יורד וגודלן עולה.
1. היישוב הכפרי ומדרג היישובים במרחב הכפרי
יישוב כפרי
כפר הוא לא רק "עיר קטנה". יש לו מראה משלו - בתים נמוכים, הרבה שטח פתוח, שדות מסביב - והוא נבנה לפי התנאים של המקום: איפה יש מים, איזו קרקע טובה לעיבוד, ואיך נראה השטח.
במדויק: יישוב כפרי הוא יישוב שבו: מבנים נמוכים וצפיפות נמוכה, עירוב שימושי קרקע (מגורים, משק ושדות יחד), שימוש הקרקע העיקרי - חקלאות, ומספר תושבים קטן יחסית. דגם היישוב והפעילות החקלאית בו קשורים לתנאים הפיזיים: תבליט, אקלים, זמינות מים וקרקע ראויה לעיבוד. כשמתארים כפר מתמונה, כותבים מה רואים: חומרי הבנייה, סידור הבתים (הדגם), התשתיות (כבישים, חשמל), ומה יש בשטח שסביב הכפר.
בנתי"ב יש שיעור על הפעילות הכלכלית במרחב הכפרי ועל השובל העירוני-כפרי, ובפרק המזרח התיכון לומדים על הכפר המסורתי ועל פיתוח ומודרניזציה במרחב הכפרי. המושגים כאן (דגם, מדרג, יישוב כפרי) משמשים גם שם.
דגמי היישוב הכפרי
גורמים פיזיים למיקום הכפר ולדגם שלו
היום ההשפעה של הגורמים הפיזיים קטנה: מובילים מים בצינורות, משפרים קרקע בדשנים ובונים כמעט בכל שטח. רוב תושבי הכפר במדינות המפותחות כבר לא חקלאים, ולכן המיקום נקבע יותר בגורמים אנושיים - קרבה לעיר ולעבודה, דרכים, מחירי קרקע ומדיניות תכנון. גורמים פיזיים עדיין משפיעים: לא בונים באזורי הצפה ועל מדרונות מועדים לגלישה.
הכפר בעולם המפותח מול הכפר בעולם המתפתח
הגורמים להבדלים: רמת פיתוח והון - בכפר העני אין כסף לחומרי בנייה, למכונות ולדשנים, ולכן בונים מחומרים מקומיים ומעבדים חלקות קטנות בכוח המשפחה; השקעה ממשלתית ונגישות - מדינה ענייה לא מצליחה לסלול כבישים ולהביא חשמל לאלפי כפרים מפוזרים, ואילו במדינה מפותחת המדינה מסבסדת ומשקיעה בתשתיות, והכפר קשור לערים ולשווקים.
מדרג היישובים במרחב הכפרי
מדרג יישובי הוא סידור היישובים לפי הגודל שלהם ולפי השירותים שהם נותנים. בכל דרגה יש יותר שירותים, והיישובים הקטנים נשענים על הגדולים.
למה יש הרבה יישובים קטנים ומעט גדולים (מודל המקומות המרכזיים של קריסטלר):
- מקום מרכזי - יישוב שנותן שירותים לתושבי הסביבה שלו.
- סף כניסה - המספר המזערי של לקוחות שצריך כדי ששירות יתקיים ברווח. שירות בסיסי (מכולת) צריך מעט לקוחות, ולכן הוא יכול להתקיים בכל יישוב קטן; שירות מיוחד (בית חולים, חנות מתמחה) צריך הרבה לקוחות, ולכן הוא נמצא רק ביישוב גדול.
- טווח מוצר - המרחק המרבי שאנשים מוכנים לעבור כדי לקבל את השירות. לשירות יומיומי הטווח קצר, ולשירות מיוחד ונדיר הטווח ארוך.
- התוצאה: הרבה יישובים קטנים קרובים זה לזה עם שירותים בסיסיים, ומעט יישובים גדולים, רחוקים זה מזה, עם השירותים המיוחדים.
המודל של פון-טינן: מיקום ענפי החקלאות
לפי המודל של פון-טינן, ענפי החקלאות מסודרים בטבעות סביב העיר - השוק - לפי מחיר הקרקע ועלות ההובלה.
היום הטכנולוגיה משנה את המודל: קירור ומשאיות מקוררות מאפשרים רפתות ולולים רחוק מהעיר (בישראל - בגליל ובנגב), והובלה אווירית ומכולות מקוררות מביאות פרחים מקניה להולנד ולאירופה ופירות מצ'ילה ומניו זילנד לאירופה.
בזיהוי דגם מתמונה מסתכלים על סידור הבתים כולו: אם הבתים ממשיכים בשורה לאורך נהר או דרך, זה דגם קווי, גם אם בקצה אחד יש קבוצה צפופה. וכשמבקשים "יתרון אחד וחיסרון אחד" של דגם - שניהם של אותו דגם.
"גורם פיזי" הוא גורם של הטבע: מים, תבליט, קרקע, אקלים. "דרך" או "ביטחון" הם גורמים אנושיים, ולא מתקבלים כשמבקשים גורם פיזי.
דוגמה א - שלושה דגמים של יישוב כפרי בתמונות
בנספח שלוש תמונות. תמונה 1: מדרון הר ירוק ועגול, ועליו בתי חווה בודדים פזורים במרחקים זה מזה, כל אחד בתוך שטחי המרעה והשדות שלו. תמונה 2: עמק נהר מיוער מן האוויר - הבתים בנויים בשורה ארוכה לאורך גדת הנהר ולאורך הדרך והמסילה שבעמק. תמונה 3: כפר של בתים צפופים בעלי גגות רעפים אדומים, מקובצים יחד סביב מרכז, ומסביב לכפר כרמים ושדות.
א. כל אחת מן התמונות שבנספח ב מייצגת דגם של יישוב כפרי. ברשימה שלפניך שמות של שלושה דגמים של יישובים כפריים: מכונס, מפוזר, קווי. העתק את הרשימה למחברתך, וליד כל אחד משמות הדגמים כתוב את מספר התמונה שבנספח המתאימה לו. (7 נקודות)
ב. בחר באחד מן הדגמים של יישוב כפרי, והצג יתרון אחד וחיסרון אחד שלו לאוכלוסייה במרחב הכפרי. (8 נקודות)
1. א - מה מחפשים בכל תמונה: את סידור הבתים ביחס זה לזה ולשדות.
2. תמונה 3: הבתים צפופים סביב מרכז, והשדות מחוץ לכפר - מכונס.
3. תמונה 1: בתים בודדים, כל אחד בתוך השדות שלו - מפוזר.
4. תמונה 2: שורה ארוכה לאורך הנהר והדרך - קווי.
5. ב - "הציגו" יתרון וחיסרון של אותו דגם, כל אחד עם ההסבר שנובע מסידור הבתים: בדגם המכונס הבתים קרובים (שירותים זולים, קהילה), אבל השדות רחוקים.
א. מכונס - תמונה 3. מפוזר - תמונה 1. קווי - תמונה 2.
ב. הדגם המכונס: יתרון - הבתים קרובים זה לזה, ולכן קל ולא יקר לספק שירותים ותשתיות (מים, חשמל, בית ספר, מרפאה, מקום תפילה), והתושבים נהנים מקהילה חברתית ומביטחון. חיסרון - השדות נמצאים מחוץ לכפר, ולפעמים רחוק ממנו, ולכן החקלאי מבזבז זמן בדרך לשדות ומתקשה להשגיח עליהם; גם אין מקום להרחבת הבית והמשק.
דוגמה ב - פון-טינן: איפה מגדלים מרעה ואיפה חלב
בגרף סכמטי מוצג השינוי במחיר הקרקע במרחב הכפרי בהתאם למרחק מן העיר. הציר האופקי - המרחק מן העיר - מחולק לארבעה אזורים 1-4. העקומה יורדת: ירידה תלולה באזור 1 (ליד העיר), והירידה מתונה יותר ויותר באזורים 2 ו-3, ומתונה ביותר באזור 4, שבו המחיר הנמוך ביותר.
לפניך שמות של ענפי חקלאות: גידול מרעה לבקר; גידול עופות וגידול בקר לחלב.
העתק למחברתך את שמות ענפי החקלאות. ליד כל ענף ציין את הסְפרה, מן הסְפרות 1-4, המסמנת את האזור המתאים ביותר לגידולו, על פי התאוריה של פון-תונן. הסבר גורם אחד למיקום של כל אחד מענפי החקלאות באזור שציינת (סך הכול - שני גורמים). (10 נקודות)
1. קוראים את הגרף: ככל שמתרחקים מהעיר, מחיר הקרקע יורד. אזור 1 - הכי יקר, אזור 4 - הכי זול.
2. שואלים על כל ענף שתי שאלות: האם התוצרת מתקלקלת מהר? כמה שטח הענף צריך וכמה הוא מכניס מכל דונם?
3. עופות ובקר לחלב: חלב וביצים מתכלים, והענף אינטנסיבי (הכנסה גבוהה לדונם) - אזור 1.
4. מרעה לבקר: צריך שטח גדול והכנסה לדונם נמוכה (אקסטנסיבי) - אזור 4, בקרקע הזולה.
5. שימו לב: הקובע הוא סוג התוצרת, לא סוג בעל החיים - "בקר" מופיע בשני הענפים.
גידול מרעה לבקר - אזור 4. גידול עופות וגידול בקר לחלב - אזור 1.
גורמים: עופות ובקר לחלב - התוצרת (חלב, ביצים, בשר עופות) מתקלקלת מהר, ולכן צריך לגדל אותה קרוב לשוק העירוני ולהוביל אותה מהר; זה ענף אינטנסיבי שמניב הכנסה גבוהה מכל דונם, ולכן יכול לשלם את מחיר הקרקע הגבוה. מרעה לבקר - ענף אקסטנסיבי שזקוק לשטחים גדולים מאוד ומניב הכנסה נמוכה לדונם, ולכן משתלם רק בקרקע הזולה ביותר, הרחוקה מן העיר; הבקר מובל חי, כך שהמרחק פחות פוגע בו.
2. המהפכה החקלאית השלישית והמהפכה הירוקה
המהפכה החקלאית השלישית
מהפכה חקלאית היא שינוי גדול באופן שבו מגדלים מזון. המהפכה השלישית היא זו שיצרה את החקלאות של היום: מכונות, מחשבים, זנים משופרים - ומעט מאוד עובדים.
במדויק: המהפכה החקלאית השלישית התחילה בראשית המאה ה-20. מאפייניה: טכנולוגיות עתירות אנרגייה וידע (מיכון, השקיה ממוחשבת, דשנים וחומרי הדברה), השבחת זנים קיימים והכנסת זנים חדשים, וצמצום כוח העבודה. בתשובה כותבים את שתי התוצאות: יבול גבוה יותר ליחידת שטח ופחות עובדים בחקלאות.
המהפכה השלישית היא הבסיס לחקלאות המסחרית המתמחה בעולם המפותח (שיעור "חקלאות מסחרית") ולירידה במספר החקלאים בכפר (שיעור "תמורות במרחב הכפרי"). "המהפכה הירוקה" היא ההתפשטות של רעיונות דומים למדינות המתפתחות.
"המהפכה הירוקה"
בשנות ה-60 של המאה ה-20 חששו שמדינות כמו הודו לא יצליחו להאכיל את האוכלוסייה שגדלה במהירות. הפתרון היה להעלות את היבול מכל דונם, ולא להוסיף עוד שטח.
במדויק: "המהפכה הירוקה" היא תהליך של שינוי בחקלאות במדינות המתפתחות במחצית השנייה של המאה ה-20 (בעיקר באסיה ובאמריקה הלטינית - הודו, פקיסטן, מקסיקו, הפיליפינים), שמטרתו להגדיל במהירות את יבולי הדגנים (חיטה, אורז, תירס) ולמנוע רעב. רכיביה: הכנסת מיכון, שימוש בחומרי הדברה ודישון, הכנסת זני גידולים חדשים, עיבוד שדות לפי מחזור זרעים והדרכה מקצועית לחקלאים - והתוצאה: עלייה בכמות היבולים ליחידת שטח. תשובה מלאה על "מהי המהפכה הירוקה" כוללת מתי, איפה, למה ובאילו אמצעים.
הדוגמה שבתכנית היא הכפר ההודי: המהפכה הירוקה אפשרה לקיים אוכלוסייה גדולה יותר והעלתה את ההכנסות של החקלאים, והודו עברה מתלות ביבוא מזון לסיפוק עצמי בדגנים. ההצלחה הגדולה הייתה באזורים מושקים (כמו מדינת פנג'אב בהודו).
רכיבי המהפכה הירוקה ואיך כל אחד מגדיל את היבול
התוצאות: יכולת לקיים אוכלוסייה גדולה יותר, ועלייה בהכנסות החקלאי.
הקשיים ביישום המהפכה הירוקה במדינות פחות מפותחות
כשמבקשים את התרומה של אמצעי חקלאי (מיכון, חממה, הדברה ביולוגית), לא מספיק לתאר מה עושים בו. לפי דוגמאות המענה של הפיקוח: "על התלמידים להקפיד לתאר את התרומה של כל אחד מהאמצעים שבחרו, כלומר במה כל אמצעי מסייע לייעול החקלאות ו/או להגדלת היבולים ולא רק לתאר מהי הפעולה הננקטת בכל אמצעי".
בגרף שמראה את האוכלוסייה, את השטח המעובד ואת הייצור לדונם - כדי לבדוק אם יש מחסור במזון משווים את הייצור לאוכלוסייה, לא את השטח. השטח כמעט לא גדל, אבל זה לא אומר שהמזון לא גדל: המהפכה הירוקה הגדילה את היבול מכל דונם.
המהפכה החקלאית הראשונה והמהפכה החקלאית השנייה לא במיקוד של תשפ"ז בשאלון 57282. לומדים רק את השלישית ואת המהפכה הירוקה.
דוגמה א - מלתוס: האם המזון פיגר אחרי האוכלוסייה
הכלכלן תומס מלתוס טוען בספרו "על עקרון האוכלוסייה" שיצא לאור בסוף המאה ה-18, כי צפוי שאוכלוסיית העולם תכפיל את עצמה מדי תקופה בעוד שייצור המזון יגדל בקצב איטי יותר. בעקבות זאת יהיה מחסור במזון בעולם.
בגרף מוצגים כמה נתונים בעולם בשנים 1961-2020, כשינוי באחוזים לעומת 1961: שיעור הגידול בכמות הייצור של דגנים לדונם, שיעור גידול האוכלוסייה בעולם, ושיעור הגידול בשטח המשמש לגידול דגנים.
(הערכים בקירוב, כפי שנקראים מהגרף שבשאלון, בשנים נבחרות. הקו של השטח המשמש לגידול דגנים לא צויר כאן: הוא כמעט ללא שינוי - בין כ-0% לכ-14% לאורך כל התקופה, וכ-13% בסוף התקופה.)
(1) קבעו אם בשנים המוצגות בגרף התממשה תחזיתו של מלתוס בנוגע למחסור בדגנים. (2 נקודות)
(2) נמקו את קביעתכם. (5 נקודות)
1. "קבעו" - קודם הכרעה: כן או לא.
2. בוחרים את הקווים הנכונים: מחסור במזון = הייצור מול האוכלוסייה. האוכלוסייה עלתה בכ-155%, והייצור לדונם בכ-200% - יותר.
3. מוסיפים את השטח: השטח עלה רק בכ-13%, כלומר הגידול בייצור בא מהתנובה לדונם. הכמות הכוללת = תנובה × שטח: בערך 3.0 × 1.13 ≈ פי 3.4, גידול של כ-240%.
4. המסקנה: כמות הדגנים לנפש גדלה, ולכן התחזית לא התממשה. מלתוס לא צפה את הקפיצה בתנובה לדונם בזכות טכנולוגיות חקלאיות חדשות.
(1) לא - תחזיתו של מלתוס לא התממשה.
(2) בשנים 1961-2020 האוכלוסייה גדלה בכ-155%, אבל ייצור הדגנים לדונם גדל בכ-200% - יותר מן האוכלוסייה - ולאורך כל התקופה קו הייצור לדונם נמצא מעל קו האוכלוסייה, והפער גדל. השטח לגידול דגנים גדל רק בכ-13%, ולכן הגידול בייצור נבע בעיקר מעליית התנובה לדונם. כמות הדגנים הכוללת (תנובה × שטח) גדלה בכ-240% - מהר יותר מן האוכלוסייה.
דוגמה ב - מהי המהפכה הירוקה ואיך היא ענתה למלתוס
הכלכלן תומס מלתוס חזה כי אוכלוסיית העולם תכפיל את עצמה מדי תקופה בעוד שייצור המזון יגדל בקצב איטי יותר, ובעקבות זאת יהיה מחסור במזון בעולם.
כתבו מהי "המהפכה הירוקה", והסבירו כיצד היא אִפשרה למדינות בעולם להתמודד עם המצב הצפוי לפי טענתו של מלתוס. (9 נקודות)
1. "כתבו מהי" - הגדרה מלאה: מתי (שנות ה-60 של המאה ה-20), איפה (מדינות מתפתחות באסיה ובאמריקה הלטינית), מה (הגדלת יבולי דגנים) ובאילו אמצעים (זנים, דשנים, הדברה, השקיה, מיכון).
2. "הסבירו כיצד" - המנגנון: מלתוס הניח שהשטח החקלאי מוגבל. המהפכה הגדילה את התנובה לדונם ולא את השטח.
3. איך בדיוק: זנים קצרי גבעול, מגיבים לדישון ומבשילים מהר - שני יבולים בשנה באזורים מושקים.
4. התוצאה: הייצור גדל מהר יותר מהאוכלוסייה, והודו, למשל, עברה ממחסור לסיפוק עצמי בדגנים.
"המהפכה הירוקה" - תהליך שהחל בשנות ה-60 של המאה ה-20 במדינות מתפתחות (הודו, פקיסטן, מקסיקו, מדינות במזרח אסיה): הכנסת זנים משופרים עתירי יבול של דגנים (חיטה, אורז, תירס), יחד עם דשנים כימיים, חומרי הדברה, הרחבת ההשקיה ומיכון.
התמודדות: התנובה לדונם עלתה פי כמה (זנים קצרי גבעול, עמידים, מהירי הבשלה - לעיתים שני יבולים בשנה), ולכן ייצור המזון גדל מהר יותר מן האוכלוסייה בלי להרחיב הרבה את השטח המעובד; מדינות כמו הודו עברו ממחסור ורעב לסיפוק עצמי בדגנים.
3. חקלאות מסחרית בעולם המתפתח ובעולם המפותח
חקלאות מסחרית
בחקלאות מסחרית מגדלים כדי למכור, לא כדי לאכול. במדינות המתפתחות זה נראה בדרך כלל כמו מטע ענק של גידול אחד - קפה, תה, קקאו - שכל התוצרת שלו יוצאת לחו"ל.
במדויק: חקלאות מסחרית בעולם המתפתח (חקלאות מטעים): גודל הנחלה גדול יחסית; ציוד - מיכון טכנולוגי מתקדם; התמחות בגידול יחיד (מונוקולטורה): קפה, תה, קקאו, סוכר, בקר; יעדי התוצרת - בעיקר יצוא; הכנסה גבוהה לבעלי הקרקע; אסטרטגיית ייצור - רווחים מרביים. כשקובעים מנתונים שהחקלאות מסחרית, מראים בנתון התמחות (גידול אחד הוא חלק גדול מהייצוא) וייעוד ליצוא.
המטעים בחלק מהמדינות המתפתחות התחילו בתקופה הקולוניאלית: המעצמות עודדו את המושבות לגדל גידול אחד או שניים בחוות ענקיות (למשל קקאו בחוף השנהב). את זה לומדים בשיעור "הקולוניאליזם והסחר העולמי" בנושא רמת הפיתוח.
חקלאות מסחרית מתמחה (העולם המפותח)
בעולם המפותח גם משק משפחתי קטן הוא עסק: הוא מתמחה בענף אחד, משתמש בטכנולוגיה מתקדמת ומוכר הכול לשוק.
במדויק: המשק המסחרי המתמחה: גודל הנחלה משתנה - מקטן ועד גדול; כוח העבודה - עובדים שכירים; ציוד - טכנולוגיה מתקדמת (מיכון ומחשוב בהשקיה, בהדברה ובטיפול ביבולים, בקרת אקלים); יתרונות לגודל בייצור; יבול גבוה ליחידת שטח; יעדי שיווק - מסחר; אסטרטגיית ייצור - רווחים מרביים. זו חקלאות עתירת הון, אנרגייה וטכנולוגיה.
דוגמה מהבגרות: הולנד היא היצואנית השנייה בגודלה בעולם של מוצרי חקלאות טריים ומעובדים. יש בה רפתות לחלב וגידול פרחים וירקות בחממות, ותנובת החלב לפרה עלתה מאוד בזכות השבחה גנטית, הזנה מדויקת ורובוטי חליבה.
חקלאות מסחרית בעולם המתפתח מול העולם המפותח
תנאים פיזיים לגידולי מטעים
החסרונות של חקלאות מטעים חד-גידולית לייצוא
הגירה סיבובית (עונתית) אל החוות המסחריות
- מה זה: החקלאי הזעיר עוזב לזמן מה את המשק המשפחתי הקטן שלו, עובד בחווה המסחרית הגדולה בעונה שבה צריך הרבה ידיים (למשל בקטיף), וחוזר הביתה - וכך שוב ושוב.
- למה: ההכנסה מהמשק הקטן נמוכה ולא מספיקה, והחווה הגדולה צריכה עובדים רבים רק בחלק מהשנה.
- ההשפעה על המשק של החקלאי: סטגנציה והיעדר יזמות פיתוח - כשהחקלאי עובד רחוק בעונות החשובות, הוא לא משקיע במשק שלו ולא מפתח אותו, והמשק נשאר קטן ומסורתי.
בעיות החקלאות המסחרית במדינות המפותחות ודרכי ההתמודדות
דרכי ההתמודדות של החקלאי: התייעלות והגדלת המשק (יתרון לגודל); התמחות בגידולים רווחיים ויקרים, גם ליצוא בעזרת תובלה מהירה ומקוררת; הוספת מקורות הכנסה לא חקלאיים - למשל תיירות כפרית. משקים שלא מצליחים - נסגרים או נמכרים.
חקלאות תאגידית (אגריביזנס)
- מה זה: חקלאות מסחרית בהיקף גדול שמנוהלת כעסק בידי תאגידים. התאגיד שולט בכל השרשרת - מהתשומות (זרעים, דשנים, מכונות), דרך הגידול, ועד העיבוד, האריזה, ההפצה והשיווק לרשתות. היא עתירת הון, טכנולוגיה וידע, ומתמחה בגידול אחד או במעטים.
- הקשר לגודל החוות: התאגידים נהנים מיתרון לגודל, ולכן קונים חוות קטנות וממזגים אותן. חוות משפחתיות קטנות לא עומדות בתחרות ונמכרות. התוצאה: פחות חוות, וכל אחת גדולה יותר.
- בבגרות: בארצות הברית מספר החוות ירד מכ-2.15 מיליון ב-2010 לכ-2.05 מיליון ב-2017, והגודל הממוצע של חווה עלה מכ-426 לכ-445 אקרים (בקירוב, לפי הגרף שבשאלון).
קביעת סוג החקלאות מטבלה או מגרף
1. קובעים במילים: "חקלאות מסחרית מתמחה לייצוא (מטעים, מונוקולטורה)" או "חקלאות מסחרית מתמחה של עולם מפותח".
2. נימוק 1 - התמחות: מעתיקים את הנתון שמראה שגידול אחד הוא חלק גדול מהסך (למשל 67.3% מהייצוא החקלאי).
3. נימוק 2 - יעד התוצרת: נתון שמראה שהתוצרת מיועדת לשוק (לייצוא), או שהמשק כולו תלוי בה.
4. בגרף של שינוי באחוזים: בודקים לעומת איזו שנה מחושב השינוי, ומתארים את מגמת כל קו בנפרד, לפני ההסבר.
טבלה של ענפי ייצוא עוסקת בחקלאות מסחרית. מי שקובע "חקלאות קיום" כשהטבלה עוסקת בייצוא - טועה.
כשמבקשים מאפיינים פיזיים של מקום חקלאי (תבליט, אקלים, קרקע), תשובה על מאפיין אנושי - טכנולוגיה, נמל, כוח עבודה זול, מסורת - לא מתקבלת.
האיכרות (החקלאות הזעירה) וטיפוסי החקלאות הזעירה (חקלאות נדודים, רעייה נוודית, חקלאות האורז) לא במיקוד של תשפ"ז בשאלון 57282. בחקלאות של העולם המתפתח לומדים רק את החקלאות המסחרית.
דוגמה א - אתיופיה: איזה סוג חקלאות מסחרית
אתיופיה היא מדינה פחות מפותחת, ויש בה חקלאות מסחרית (מודרנית).
בטבלה שלפניכם מוצגים נתונים על ענפי הייצוא החקלאי של אתיופיה בשנת 2022.
על פי הנתונים המוצגים בטבלה, קבעו מהו סוג החקלאות המסחרית המאפיין את אתיופיה. נמקו את קביעתכם. (8 נקודות)
1. הקביעה: חקלאות מסחרית מתמחה לייצוא - מטעים חד-גידוליים (מונוקולטורה).
2. נימוק - התמחות: הקפה לבדו הוא 67.3% מהייצוא החקלאי, יותר משני שלישים. כל השאר יחד פחות משליש.
3. נימוק - ייצוא ותלות: הקפה הוא 49% מכל הייצוא של המדינה. חמשת הענפים יחד: 49 + 7.5 + 7 + 6 + 3 = 72.5% מכל הייצוא - הכלכלה תלויה בחקלאות לייצוא.
4. בדיקה: הטבלה עוסקת בייצוא, ולכן זו לא חקלאות קיום.
חקלאות מסחרית מתמחה לייצוא (חקלאות מטעים / חד-גידולית - מונוקולטורה). נימוקים מן הטבלה: גידול אחד - קפה - מהווה 67.3% מן הייצוא החקלאי ו-49% מכל הייצוא של המדינה, כלומר התמחות בגידול עיקרי אחד; היבולים מיועדים לייצוא לשווקים בעולם (ולא לצריכה עצמית); חמשת הענפים יחד הם 72.5% מכל ייצוא המדינה - הכלכלה תלויה בייצוא חקלאי.
דוגמה ב - קקאו בחוף השנהב ובגנה: מאפיינים פיזיים
קקאו הוא גידול חקלאי, והשלטון הקולוניאלי הצרפתי פיתח אותו בחוף השנהב.
בטבלה שלפניכם מוצגים נתונים על גידול קקאו במדינות נבחרות ובעולם בשנת 2019.
עַיינו במפות שבאטלס, ותַארו שני מאפיינים פיזיים דומים של אזורי גידול הקקאו בחוף השנהב ובגָנָה שמאפשרים את גידולו במדינות אלה. (9 נקודות)
1. מה הטבלה אומרת: חוף השנהב (46%) וגנה (17%) מגדלות יחד 63% מהקקאו בעולם - זה גידול מטעים מרוכז מאוד.
2. איפה באטלס: במפה המדינית והפיזית של מערב אפריקה מאתרים את אזורי הקקאו - בדרום שתי המדינות, ליד חוף מפרץ גינאה, קרוב לקו המשווה. אחר כך עוברים למפות הטמפרטורות והמשקעים.
3. "מאפיינים פיזיים דומים" - רק מאפיינים של הטבע (אקלים, משקעים, תבליט, צומח), ושניהם צריכים להתקיים בשתי המדינות.
4. "שמאפשרים את גידולו" - לכל מאפיין מוסיפים למה הקקאו צריך אותו: הוא רגיש לקור וצריך לחות גבוהה וקבועה.
(1) אקלים טרופי לח (משווני) - טמפרטורות גבוהות כל השנה (כ-25-27°C בממוצע, בלי כפור) - מתאים לעץ הקקאו הרגיש לקור.
(2) כמות משקעים גבוהה - כ-1,200-2,000 מ"מ בשנה, הפרוסה על רוב חודשי השנה - הקקאו זקוק ללחות רבה.
(אפשר גם: תבליט נמוך - מישורים וגבעות נמוכות בחלק הדרומי של שתי המדינות, מתחת לכ-500 מ'; צומח טבעי של יער גשם טרופי שבצילו גדל הקקאו.)
4. תמורות במרחב הכפרי בעולם המפותח
תמורות במרחב הכפרי
בעולם המפותח הכפר כבר לא מקום של חקלאים בלבד. מעט חקלאים מגדלים יותר מזון מבעבר, ואל הכפר נכנסים צימרים, מחסנים, משרדים ושכונות של אנשים שעובדים בעיר.
במדויק: התמורות במרחב הכפרי בעולם המפותח הן השינויים באופי היישוב הכפרי ובתעסוקה בו: (1) ירידה במספר החקלאים וכניסת פעילויות לא-חקלאיות לכפר - מסחר, מלאכה, שירותים, תיירות; (2) תיעוש של המרחב הכפרי בעקבות הדה-תיעוש בעיר; (3) כניסת אוכלוסייה עירונית לכפר למטרות מגורים - שיפור רמת החיים בבתים צמודי קרקע. כשמסבירים תמורה, כותבים מה השתנה ומה זה עשה לכפר (לתעסוקה, לשימושי הקרקע, לאורח החיים).
אותו תהליך נלמד בנתי"ב, בשיעור "הפעילות הכלכלית במרחב הכפרי והשובל העירוני-כפרי", ובפרק ארץ ישראל - בתמורות בקיבוץ ובמושב. מושגים: פעילות לא-חקלאית, תיירות כפרית, כפר פרוורי (כפר ליד העיר שרוב תושביו עובדים בה), יישובי שינה (יישובים שהתושבים רק ישנים בהם ונוסעים כל יום לעבודה בעיר), דה-תיעוש (ירידת התעשייה בעיר: מפעלים נסגרים או יוצאים ממנה, ואת מקומם תופסים מסחר ושירותים - ראו "תמורות במרחב התעשייתי" בנושא העיר).
גורמים לירידה במספר החקלאים
ענפי תעסוקה חדשים בכפר והיתרונות של הכפר
הדה-תיעוש בעיר והתיעוש של המרחב הכפרי: כשמפעלים יוצאים מהעיר, חלקם עוברים למרחב הכפרי - שם יש קרקע פנויה וזולה בשטחים גדולים ונגישות בכבישים מהירים - וכך המרחב הכפרי מתועש.
מגורים: מהעיר אל הכפר
- מה קורה: אוכלוסייה עירונית נכנסת לכפר כדי לגור בו ולשפר את רמת החיים - בתים צמודי קרקע. דוגמאות: הרחבת המושבים, שכונות קהילתיות בקיבוצים.
- למה יש ביקוש: בית צמוד קרקע במחיר שאי אפשר להשיג בעיר, שקט, נוף וקהילה, ונגישות לעיר בכבישים - אפשר לגור בכפר ולעבוד בעיר.
- מה זה עושה לכפר: רוב התושבים החדשים לא חקלאים - הכפר הופך לכפר פרוורי או ליישוב שינה; שכונות נבנות על קרקע חקלאית; יש יותר תנועה ויותר דרישה לשירותים.
ההשפעה של התיירות על כפר פריפריאלי
דוגמאות בתכנית: צימרים בגליל, בפרובאנס בצרפת ובחבל טוסקנה באיטליה.
יתרון וחיסרון של התעסוקות החדשות בכפר
דוגמה מישראל: התמורות בקיבוץ
- בתעסוקה: אל קיבוצים רבים נכנסו ענפי תעסוקה לא חקלאיים כדי להגדיל את רווחי הקיבוץ, והחקלאות כבר לא הענף העיקרי. קיבוצים רבים מתפרנסים משירותים לאוכלוסייה העירונית הקרובה: פנאי ואירועים, תיירות (צימרים), חנויות, משרדים ושטחי אחסון.
- במגורים: שכונות הרחבה בשולי הקיבוצים, גם למי שאינם חברי הקיבוץ - על חשבון קרקעות חקלאיות.
כשמבקשים להסביר איך תמורה משפיעה על החקלאות או על הכפר, לא מספיק לתאר את התמורה עצמה ("הסובסידיה ירדה"). צריך לכתוב מה קורה בעקבותיה: משקים נסגרים, חקלאים מתמחים, נוספות פרנסות לא חקלאיות.
בשאלון 57282 השובל העירוני-כפרי (מאפייניו בעולם המפותח ובעולם המתפתח, והשמירה על השובל הירוק) לא במיקוד של תשפ"ז. בנתי"ב של שאלון 57381 הוא כן נלמד.
דוגמה - ענפי תעסוקה חדשים בכפר ומה מושך אותם
ציין שני ענפי תעסוקה חדשים שהתפתחו במרחב הכפרי במדינות המפותחות, והסבר את היתרונות של המרחב הכפרי התורמים להתפתחות של כל אחד מענפי התעסוקה שציינת. (10 נקודות)
1. "ציין" - שני ענפים שונים, בשם: תיירות כפרית; תעשייה, מסחר ושירותים באזורי תעסוקה כפריים.
2. "הסבר" - לכל ענף היתרונות של הכפר שמושכים אותו (לא יתרון כללי):
3. תיירות: נוף פתוח, שקט, אוויר נקי ותרבות כפרית - מה שתושבי העיר מחפשים, במרחק קצר מהעיר.
4. תעשייה ומסחר: קרקע פנויה וזולה, מיסים נמוכים ונגישות בכבישים מהירים.
1. תיירות כפרית (צימרים, חוות אירוח, מסלולי טיול, "אגרו-תיירות"): המרחב הכפרי מציע נוף פתוח וירוק, שקט, אוויר נקי, טבע ואורח חיים כפרי - בדיוק מה שמחפשים תושבי הערים הצפופות.
2. אזורי תעשייה ותעסוקה (תעשייה עתירת ידע, מרכזים לוגיסטיים, מסחר): בכפר יש קרקע פנויה וזולה בשטחים גדולים, מחירי הקרקע והמיסים נמוכים מבעיר, ויש נגישות טובה בזכות כבישים מהירים; גם איכות חיים שמושכת עובדים.
5. חקלאות וסביבה
חקלאות בת-קיימה
חקלאות מאכילה אותנו, אבל היא גם יכולה להרוס את מה שהיא צריכה: קרקע, מים ומגוון של צמחים ובעלי חיים. חקלאות בת-קיימה מנסה לגדל מזון היום בלי לקחת מהדורות הבאים.
במדויק: חקלאות בת-קיימה היא חקלאות שמספקת את צורכי המזון וההכנסה של הדור הנוכחי בלי לפגוע ביכולת של הדורות הבאים לספק את צורכיהם: היא משתמשת בקרקע ובמים בקצב שמאפשר את התחדשותם, מצמצמת זיהום, והיא גם רווחית ומתחשבת בחקלאים ובקהילה. כלומר היא שומרת יחד על הסביבה, על הכלכלה ועל החברה. דרכים: הדברה משולבת או ביולוגית, השקיה בטפטוף ובמי קולחין, מחזור זרעים ודשנים אורגניים, עיבוד מינימלי וכיסוי הקרקע.
חקלאות בת-קיימה היא חלק מהרעיון של פיתוח בר-קיימה, שנלמד בנושא "משאבים, תחבורה וסביבה". גם מדבור ושינויי אקלים נלמדים בפרק כדור הארץ והסביבה - כאן מתמקדים בתפקיד של החקלאות.
הגורמים להידלדלות הקרקע החקלאית
הדוגמאות שבתכנית לגורמים האלה: שטחי הכותנה באוזבקיסטאן; בירוא יערות באינדונזיה, במדגסקר ובגוואטמלה.
רעיית-יתר ומדבור
- רעיית-יתר: מספר בעלי החיים גדול מכושר הנשיאה של המרעה.
- השרשרת: הצמחייה נאכלת מהר יותר ממה שהיא מתחדשת ← בעלי החיים דורכים ומהדקים את הקרקע, החלחול פוחת והנגר גובר ← הקרקע חשופה, בלי שורשים שמחזיקים אותה ← הרוח והגשם סוחפים את השכבה העליונה והפורייה ← השטח הופך למדבר (מדבור). הרועים עוברים למרעה סמוך, והתהליך חוזר.
- איפה: באזורי ספר המדבר. דוגמאות בתכנית: גבול ישראל-מצרים, אזור הסאהל.
חקלאות ימית (אקווקולטורה) והסביבה הימית
- מה זה: גידול מבוקר של דגים, רכיכות, סרטנים ואצות - בכלובים בים, בבריכות על החוף או במאגרים. בניגוד לדיג, האדם מרבה, מאכיל ומגדל אותם.
- הפגיעה בסביבה: עודפי מזון והפרשות מצטברים ומזהמים את המים (פריחת אצות); דגים מגודלים, מחלות וטפילים בורחים אל אוכלוסיות הבר; בתי גידול חופיים נהרסים (יערות מנגרובים שנכרתו בדרום-מזרח אסיה לבריכות שרימפס); דגי בר נדוגים כדי להאכיל את הדגים בכלובים.
- דוגמאות בתכנית: כלובי הדגים באילת; ציד לווייתנים ושליית פנינים וצדפות במזרח אסיה; ניצול יתר של שדות הדיג; דיג לא מבוקר של מינים בסכנת הכחדה.
- חקלאות ימית בת-קיימה: מגבילים את צפיפות הדגים ואת כמות המזון ומטפלים בהפרשות; מונעים בריחה של דגים ומחלות; לא הורסים בתי גידול חופיים; מאכילים במזון צמחי או ממוחזר ולא בקמח דגים מדגי בר; מגדלים יחד כמה מינים, כך שהפסולת של אחד היא מזון לאחר.
חקלאות אורגנית ופיתוח בר-קיימה
הקשיים: יבול נמוך יותר ליחידת שטח, יותר נזק ממזיקים ומעשבים ויותר עבודת ידיים - ולכן עלות ומחיר גבוהים; ותקופת מעבר של כמה שנים עד קבלת תו תקן אורגני.
תפקיד החקלאות בשמירה על שטחים פתוחים ועל נופי תרבות כפרית
לכן יש מי שטוענים שהמדינה צריכה להמשיך להיות מעורבת בחקלאות: כדי למנוע מחקלאים לנטוש את השטחים ולמכור אותם לבנייה, כי השטח החקלאי משמש שטח פתוח ו"ריאה ירוקה".
לצמצם את הפגיעה ולהמשיך לייצר מזון: דוגמת הולנד
חקלאות בת-קיימה אינה רק חקלאות אורגנית. חקלאות אורגנית היא רק אחת הדרכים; הגדרה מלאה מזכירה את הדורות הבאים ואת האיזון בין סביבה, כלכלה וחברה.
"זה פוגע בסביבה" או "זה מזהם" לא מקבלים ניקוד. כותבים מה נפגע (קרקע, מי תהום, דבורים, מגוון ביולוגי) ובאיזה תהליך (סחף, חלחול, הצטברות בשרשרת המזון). וכשמבקשים "שני תחומים" - כותבים שני תחומים שונים, לא שתי דוגמאות לאותו תחום (למשל שתי דרכים לחסוך מים).
דוגמה א - רעיית יתר בספר המדבר ומדבור
רעיית יתר באזורי סְפַר המדבר גורמת להאצת תהליך המִדבּור.
(1) הסבירו מהו תהליך המדבור. (5 נקודות)
(2) הסבירו את ההשפעה של רעיית יתר באזורי ספר המדבר על האצת תהליך המדבור. (5 נקודות)
1. (1) הגדרה מלאה: סוג האזור (צחיח-למחצה, ספר המדבר), התהליך (הידרדרות הקרקע והצמחייה), התוצאה (השטח נעשה דומה למדבר) והגורמים (טבעיים ואנושיים).
2. (2) שרשרת, לא משפט אחד: מה זו רעיית יתר ← מה קורה לצמחייה ← מה קורה לקרקע ← סחף ← מדבר.
3. מוסיפים את הייחוד של ספר המדבר: הגשמים מעטים ולא סדירים, ולכן הצמחייה לא מספיקה להתאושש.
(1) מדבור הוא תהליך של הידרדרות הקרקע והצמחייה באזורים צחיחים, צחיחים-למחצה ויובשניים (ספר המדבר), שבסופו אזורים שהיו פוריים נעשים דומים למדבר - הצמחייה נעלמת, הקרקע נסחפת ונעשית בלתי פורייה. הגורמים: שינויי אקלים (בצורות) ופעילות האדם (רעיית יתר, כריתת עצים, עיבוד יתר, השקיה לא נכונה).
(2) ברעיית יתר מספר בעלי החיים גדול מכושר הנשיאה של המרעה: הם אוכלים את הצמחייה מהר יותר ממה שהיא מתחדשת, עוקרים אותה ודורכים על הקרקע. הקרקע נשארת חשופה ומהודקת - הרוח והגשם סוחפים את השכבה העליונה הפורייה, החלחול פוחת והנגר גובר, והקרקע מתייבשת. בלי צמחייה ובלי קרקע פורייה האזור הופך למדבר.
דוגמה ב - החקלאות האורגנית בעולם: מגמה, גורמים וקושי
בטבלה שלפניכם מוצגים נתונים בנוגע לחקלאות אורגנית בעולם בשנים 2019-1999.
(1) הַסבירו שני גורמים למגמה שבאה לידי ביטוי בנתונים שבטבלה. (6 נקודות)
(2) הַסבירו קושי אחד בפיתוח חקלאות אורגנית. (3 נקודות)
1. קודם המגמה: עלייה חדה בשתי השורות. השטח: 72.3 חלקי 11.0 - פי כ-6.6. המכירות: 118.3 חלקי 15.2 - פי כ-7.8.
2. (1) שני גורמים שונים: אחד מצד הצרכנים (ביקוש: בריאות, סביבה, רמת חיים) ואחד מצד החקלאים והממשלה (מחיר גבוה ורווח, תקנים וסבסוד).
3. (2) קושי כמנגנון: בלי דשנים כימיים וחומרי הדברה ← יבול נמוך ויותר עבודה ← עלות ומחיר גבוהים.
המגמה: גידול חד - השטח גדל מ-11.0 ל-72.3 מיליון הקטר (פי כ-6.6) והמכירות מ-15.2 ל-118.3 מיליארד דולר (פי כ-7.8).
(1) גורם 1 - ביקוש צרכנים: מודעות גוברת לבריאות (חשש משאריות חומרי הדברה ודשנים כימיים במזון) ולשמירה על הסביבה, יחד עם עלייה ברמת החיים במדינות המפותחות - יותר אנשים מוכנים לשלם מחיר גבוה על מזון אורגני, והמכירות עולות. גורם 2 - כדאיות לחקלאים ותמיכה ממשלתית: המחיר הגבוה של תוצרת אורגנית מגדיל את הרווח לחקלאי, וממשלות (למשל באיחוד האירופי) מעודדות חקלאות אורגנית בתקנים, בסבסוד ובתמיכה - לכן חקלאים מסבים שטחים לחקלאות אורגנית.
(2) יבול נמוך ועלות גבוהה: בלי דשנים כימיים וחומרי הדברה היבול לדונם נמוך יותר והנזק ממזיקים גדול יותר, ויש צורך בעבודת ידיים רבה - ולכן המחיר לצרכן גבוה, והביקוש מוגבל. (אפשר גם: תקופת מעבר של כמה שנים עד קבלת תו תקן אורגני, שבה החקלאי מגדל בשיטות אורגניות אך עוד אינו נהנה מן המחיר הגבוה.)