פיתוח בר־קיימה (קיימות)
כל מדינה רוצה לגדול: עוד מקומות עבודה, עוד חשמל, עוד דיור. אבל אם היום כורתים את כל היערות ושורפים את כל הפחם, לנכדים לא יישאר כלום. פיתוח בר־קיימה הוא הדרך לפתח בלי לגנוב מהעתיד. כמעט כל שאלה בנושא הזה מבקשת להסביר איך צעד מסוים (הסכם, רפורמה, מקור אנרגייה) מתאים לעיקרון הזה.
במדויק: פיתוח שמספק את צורכי האדם בהווה בלי לפגוע ביכולת של הדורות הבאים לספק את צורכיהם, ושומר על משאבי כדור הארץ ועל הסביבה לדורות הבאים. הוא מאזן בין שלושה תחומים: כלכלה, חברה וסביבה. הגדרה בבגרות חייבת לכלול את השילוב בין ההווה לעתיד - בלי זה היא לא מקבלת ניקוד מלא.
אותו עיקרון מופיע בכל הפרקים: בארץ ישראל (תכנון, חקיקה ו"פרקליטי השימור"), במזרח התיכון, ובנתי"ב - על חבל ארץ שלא למדתם. בנתי"ב השאלה כמעט תמיד נותנת נתון (טבלה, גרף, קטע על הסכם) ומבקשת להראות בנתונים איך העיקרון בא לידי ביטוי.
משאבים מתכלים ומשאבים מתחדשים
השאלה הראשונה על כל משאב: האם הוא נגמר? פחם שנשרף לא חוזר, אבל השמש תזרח גם מחר. מזה נגזר אם השימוש בו מתאים לפיתוח בר־קיימה.
במדויק: משאב מתכלה קיים בכמות מוגבלת ונגמר בשימוש: פחם, נפט, גז טבעי (דלקי מאובנים). משאב מתחדש מתחדש כל הזמן ולא נגמר: שמש, רוח, מים, חום כדור הארץ (גאותרמי), ביומסה. גם משאבים כמו קרקע, מים וצמחייה (יער) יכולים להתכלות אם מנצלים אותם יותר מקצב ההתחדשות שלהם - ולכן משתמשים בהם באופן מבוקר.
1. המתח בין פיתוח לשימור: הפגיעה בסביבה וגורמיה
המתח בין פיתוח הסביבה לבין שימורה
כל פעילות כלכלית - חקלאות, תעשייה, תיירות, הפקת חשמל - משתמשת בסביבה, ולכן עלולה לפגוע בה. מדינה צריכה פרנסה, תשתיות ויצוא, אבל גם יערות, מים נקיים ואוויר נקי. זה המתח, והבגרות שואלת עליו שוב ושוב: מה גורם לפגיעה, מה נפגע, ולמה בכל זאת ממשיכים.
במדויק: הפעילות הכלכלית לענפיה היא גורם ישיר ועקיף לנזקים סביבתיים, מקומיים וגלובליים: ניצול־יתר של גופי מים ושל קרקע, זיהום אוויר, זיהום מקורות מים וקרקע, ופגיעה בנופים ובצמחייה הטבעית. הפגיעה יכולה להיות גלויה או סמויה, מיידית או ארוכת טווח. בתשובה כותבים שלושה דברים: הפעילות (מה האדם עושה), המנגנון (איך היא פוגעת) והתוצאה בתחום שנשאל (הסביבה, האדם או שניהם), עם שם המקום.
מקומי מול גלובלי: שריפת פחם בדרום אפריקה מזהמת את האוויר ליד תחנות הכוח (נזק מקומי), ופולטת פחמן דו־חמצני שתורם להתחממות כדור הארץ (נזק גלובלי). על ההתחממות עצמה ועל מפגעים סביבתיים בעיר יש שיעורים נפרדים בנתי"ב. גלוי מול סמוי: יער כרות רואים מיד; סחף הקרקע ושחרור הפחמן מתגלים לאורך שנים.
גורמי הפגיעה בסביבה: דוגמאות מהבגרות
שימור מול פיתוח: הטיעונים של שני הצדדים
כששואלים על השפעה בתחום הסביבה, השפעה כלכלית ("עלות גבוהה") או חברתית (עליית מחירי הדיור) לא מתקבלת. וגם "יוצר זיהום סביבתי" לא מספיק: כותבים מה מזוהם - אוויר, ים, קרקע, מי תהום. לשון ההנחיות: "לא ניתן לקבל ניקוד על תשובה כללית של יצירת זיהום סביבתי בלי להתייחס לתחום הזיהום".
גם בכיוון ההפוך: "איכות הסביבה תשתפר" או "תהיה השפעה חיובית על הסביבה" לא מקבלים ניקוד, "משום שחובה להתייחס לתחומים בסביבה שתחול בהם פחות פגיעה". כותבים, למשל: פחות פליטה של גזי חממה, פחות זיהום אוויר, פחות זיהום של הקרקע או של מי התהום.
"השפעה על האדם ועל הסביבה" היא שתי משימות. תשובה שמתארת רק את הסביבה היא חלקית. וכשכתוב "בחרו באחת מן התופעות" - כותבים על תופעה אחת בלבד: מי שכותב על כמה, נבדקת רק הראשונה.
שאלת דילמה "שימור מול פיתוח" מבקשת לרוב טיעון לכל צד - וכותבים את שניהם. רק כששואלים "האם לדעתכם" בוחרים עמדה אחת (ראו בשיעור על משאבים, אנרגייה ותעשייה).
דוגמה א - בירוא יערות באגן האמזונס: שימור מול פיתוח
ברזיל שוכנת ביבשת דרום אמריקה לחופי האוקיינוס האטלנטי. בצפון המדינה זורם הנהר הגדול בעולם, האמזונס, המוקף ביער גשם (יער האמזונס).
בעשורים האחרונים נעשה בירוא יערות נרחב באגן האמזונס לצורכי פיתוח. בתופעה זו בא לידי ביטוי המתח בין הצורך בפיתוח של ברזיל לבין החשיבות של שימור היערות באזור זה.
(1) מדוע יש חשיבות לשימור היערות באגן האמזונס? הסבירו שתי סיבות. (4 נקודות)
(2) מדוע על אף החשיבות של שימור היערות, ממשיכים לברא יערות בברזיל לצורכי פיתוח? הסבירו שתי סיבות. (4 נקודות)
1. מה נדרש: בכל תת־סעיף שתי סיבות שונות, וכל אחת עם מנגנון ("הסבירו"), לא רק שם.
2. (1) צד השימור - מהידע: סיבה ראשונה - המגוון הביולוגי: ביער חיים כ-10% מהמינים המוכרים, ובירוא הורס את בתי הגידול ומכחיד מינים. סיבה שנייה - ויסות האקלים: העצים קולטים פחמן דו־חמצני בפוטוסינתזה; כשכורתים ושורפים, הפחמן משתחרר ומגביר את ההתחממות.
3. (2) צד הפיתוח: סיבה ראשונה - כלכלית: פינוי היער לשטחי מרעה לבקר ולגידול סויה, וכריתת עצים, מכניסים הכנסות מיצוא לשווקים בעולם. סיבה שנייה - חברתית: גידול האוכלוסייה והצורך בפיתוח - הממשלה פותחת את האזור להתיישבות, סוללת כבישים (הכביש הטרנס־אמזוני), ומקימה סכרים ומכרות.
4. בדיקה: ארבע סיבות שונות זו מזו, וכל אחת קשורה לאמזונס. כך מוצג המתח משני הצדדים.
(1) א. מגוון ביולוגי - ביער האמזונס חיים כ-10% מכל מיני הצמחים ובעלי החיים המוכרים בעולם; בירוא מכחיד מינים ופוגע במקור לתרופות ולידע. ב. ויסות האקלים - היער קולט כמויות עצומות של פחמן דו־חמצני בפוטוסינתזה ואוגר פחמן; בירוא ושריפה משחררים את הפחמן ומגבירים את ההתחממות הגלובלית. (אפשר גם: מחזור המים - היער מחזיר לחות לאוויר ומזין גשמים בברזיל; שמירה על הקרקע מסחף; בית לשבטים ילידים.)
(2) א. אינטרסים כלכליים - פינוי היער לשטחי מרעה לבקר ולגידול סויה, וכריתת עצים, מכניסים הכנסות גדולות מיצוא לשווקים בעולם. ב. גידול האוכלוסייה והצורך בפיתוח - הממשלה פותחת את האזור להתיישבות של חסרי קרקע, סוללת כבישים (כמו הכביש הטרנס־אמזוני), ומקימה סכרים ומכרות - לפיתוח ולצמצום העוני. (אפשר גם: אכיפה חלשה של החוק בשטח עצום שקשה לפקח עליו.)
דוגמה ב - פחם בדרום אפריקה: מתרשים להשפעה
בתרשים שלפניכם מוצג שיעור השימוש במקורות אנרגייה לייצור חשמל בדרום אפריקה בשנת 2020 (בשאלון - תרשים עוגה; כאן אותם ערכים בעמודות).
(1) עיינו בתרשים, וציינו את מקור האנרגייה העיקרי המשמש לייצור חשמל בדרום אפריקה. הציעו הסבר לשיעור השימוש בו במדינה. (3 נקודות)
(2) תארו השפעה אחת של השימוש במקור האנרגייה שציינתם על האדם והסביבה. (2 נקודות)
1. קריאת התרשים: העמודה הגבוהה היא פחם - 71%. כל השאר יחד (נפט 21%, ועוד 8%) קטנים ממנה בהרבה.
2. "הציעו הסבר" - גורם וסיבה: הגורם הוא משאב טבע מקומי. בדרום אפריקה יש מאגרי פחם גדולים מאוד וקרובים לפני השטח, ולכן הפחם זמין וזול ואין צורך לייבא אותו. לידו נבנו תחנות כוח פחמיות.
3. (2) "תארו" השפעה אחת, עם שני הצדדים שנשאלו: המנגנון - שריפת פחם פולטת גופרית דו־חמצנית, תחמוצות חנקן וחלקיקים. על האדם - מחלות נשימה אצל תושבים ליד תחנות הכוח. על הסביבה - גשם חומצי שפוגע בקרקע, במים ובצמחייה.
(1) פחם - 71% מן החשמל. הסבר: בדרום אפריקה יש מאגרי פחם עצומים (בעיקר במפומלנגה) שקרובים לפני השטח - הפחם זמין, זול ואינו מיובא, ולכן נבנו לידו תחנות כוח פחמיות רבות.
(2) זיהום אוויר ופליטת גזי חממה: שריפת פחם פולטת גופרית דו־חמצנית, תחמוצות חנקן, חלקיקים ופחמן דו־חמצני - מחלות נשימה בקרב התושבים ליד תחנות הכוח, גשם חומצי שפוגע בקרקע ובמים, ותרומה להתחממות כדור הארץ.
2. יישום פיתוח בר־קיימה: מדיניות, חברה, חינוך, תרבות, טבע ונוף
יישום עקרונות פיתוח בר־קיימה
לדעת מה פוגע בסביבה זה חצי מהעבודה. החצי השני: מי דואג שהפגיעה תקטן, ובאילו כלים. בשיעור הזה שני תחומים: מדיניות, חברה וחינוך (ממשלות, חוקים, הסכמים בין מדינות, ארגונים) ותרבות, טבע ונוף (אתרי מורשת, שמורות טבע ושטחים פתוחים, תרבויות מקומיות).
במדויק: ממשלות, מוסדות וארגונים מיישמים פיתוח בר־קיימה בעזרת: תכנון וחוקי איזור; חקיקה, אכיפה, טיפוח מודעות וחינוך; אמנות בין־לאומיות; פעילות של ארגונים "ירוקים" בין־לאומיים לא־ממשלתיים; תכניות סיוע למדינות נחשלות; ושילוב תכניות לחינוך סביבתי. בתחום התרבות, הטבע והנוף: שימור ושיקום של אתרי מורשת ונוף מקומיים ועולמיים (אונסק"ו), שימור טבע, שטחים פתוחים ושטחים ירוקים, וכיבוד תרבויות מקומיות, אורחות חיים ומנהגים. בתשובה כותבים מה הצעד (הסכם, רפורמה, מיזם) ואיך הוא מקטין את הפגיעה: הצעד ← מה משתנה בשטח ← איזו פגיעה קטנה.
בבחינה הצעד כמעט תמיד כתוב בשאלה עצמה ("בשנת 1992 חתמה שבדיה על הסכם ריו דה־ז'נרו..."), ואתם צריכים לחבר אותו לנתון או לבעיה. בארץ ישראל יש שיעור דומה (תכנון, חקיקה ו"פרקליטי השימור"), שם הדוגמאות הן מהארץ.
כלי המדיניות: דוגמאות מהבגרות
אמנות בין־לאומיות שבתכנית
אמנת באלי מופיעה גם היא ברשימת האמנות שבתכנית, אבל לא נשאלה בבחינות הבגרות של 2016–2026.
תרבות, טבע ונוף: שימור ושיקום
הצעד שבשאלה הוא הרמז. כשכתוב שמדינה חתמה על הסכם שמחייב פיתוח בר־קיימה, מבקשים להראות בנתונים איך זה מתבטא - למשל: בשבדיה נוטעים 120 מיליון עצים בשנה וכורתים 90 מיליון, כלומר נוטעים יותר משכורתים, והיער נשמר לדורות הבאים.
גז החממה העיקרי שנפלט מכבשים ומפרות הוא מתאן (מתהליך העיכול של מעלי גירה), ולא פחמן דו־חמצני. מהפרשות בעלי החיים ומהדשנים במרעה נפלטת גם תחמוצת חנקן.
דוגמה - רפורמה בחקלאות בניו זילנד: כבשים ועצים
בשנת 2022 הנהיגה ממשלת ניו זילנד רפורמה בענף החקלאות. המטרה העיקרית של הרפורמה הייתה להפחית את כמות גזי החממה הנפלטים לאטמוספרה בעקבות פעילות חקלאית.
לפניכם גרף ובו מוצג מספר הכבשים שגידלו החקלאים בניו זילנד בשנים נבחרות.
(כאן מוצגת כל שנה שנייה - 11 מתוך 21 השנים שבגרף שבשאלון. הערכים בקירוב, כפי שנקראים מהגרף. בגרף המלא: יציבות עד 2006, ירידה חדה ב-2007–2009 (לכ-32.4 מיליון ב-2009) וירידה מתונה עד 2022.)
(1) עיינו בגרף, והסבירו כיצד השינוי במספר הכבשים בניו זילנד יכול לתרום להפחתת פליטת גזי החממה בניו זילנד. (4 נקודות)
(2) אחד היעדים ברפורמה זו הוא נטיעת מיליארד עצים עד שנת 2028. תארו יתרון אחד בתחום הסביבה או הכלכלה בנטיעה של מיליארד עצים. (3 נקודות)
1. הגרף - מגמה ונתונים: ירידה. מכ-40.2 מיליון כבשים ב-2006 לכ-25.3 מיליון ב-2022 - ירידה של כ-15 מיליון, כ-37%.
2. הקשר לגזי החממה (ידע): כבשים הם מעלי גירה. בתהליך העיכול שלהם נוצר מתאן, ומההפרשות ומהדשנים במרעה נפלטת תחמוצת חנקן - שני גזי חממה חזקים. החקלאות היא מקור פליטות גדול בניו זילנד.
3. סיבה ותוצאה: פחות כבשים ← פחות מתאן ותחמוצת חנקן ← פחות גזי חממה. כך השינוי בגרף תורם למטרת הרפורמה.
4. (2) "תארו" יתרון אחד, בתחום אחד: בוחרים את הסביבה. העצים קולטים פחמן דו־חמצני בפוטוסינתזה ואוגרים אותו, וכך מקזזים חלק מהפליטות.
(1) לפי הגרף מספר הכבשים ירד מכ-40 מיליון ב-2006 לכ-25.3 מיליון ב-2022 - ירידה של כ-15 מיליון, כ-37%. כבשים הם מעלי גירה: בתהליך העיכול בקיבתם נוצר גז מתאן הנפלט לאטמוספרה, ומן ההפרשות שלהם (ומן הדשנים במרעה) נפלטת תחמוצת חנקן - שניהם גזי חממה חזקים. בניו זילנד החקלאות היא מקור הפליטות הגדול (כמחצית מן הפליטות), ולכן פחות כבשים = פחות מתאן ותחמוצת חנקן = הפחתה בפליטת גזי החממה.
(2) יתרון סביבתי: העצים קולטים פחמן דו־חמצני מן האטמוספרה בתהליך הפוטוסינתזה ואוגרים את הפחמן בעצה ובקרקע - כך מתקזז חלק מפליטת גזי החממה של המדינה ומואטת התחממות כדור הארץ.
3. יישום פיתוח בר־קיימה: משאבים, אנרגייה ותעשייה
מקור אנרגייה בר־קיימה
השאלה השכיחה ביותר בנושא כולו: טבלה או גרף של מקורות החשמל במדינה, ואחריה "מה המקור העיקרי, מה מאפשר אותו, והאם זה מתאים לפיתוח בר־קיימה". כדי לענות צריך לדעת להבדיל בין המקורות ולהכיר את התנאים הפיזיים שכל מקור צריך.
במדויק: מקור אנרגייה בר־קיימה מספק את צורכי האנרגייה של הדור הנוכחי בלי לפגוע ביכולת של הדורות הבאים לספק את צורכיהם: מקור שאינו מתכלה (מתחדש - שמש, רוח, מים) ושהשימוש בו כמעט אינו מזהם ואינו פולט גזי חממה. בתחום המשאבים, האנרגייה והתעשייה פיתוח בר־קיימה כולל: שימוש מבוקר במשאבים מתכלים, מעבר למקורות אנרגייה שאינם מתכלים, מוצרים תעשייתיים חלופיים ידידותיים לסביבה, בנייה אקולוגית (חומרי בנייה, אנרגייה, מחזור) וטיפול מתקדם בפסולת. בנימוק להתאמה (או לאי־התאמה) לעיקרון כותבים שני דברים: האם נגרמים זיהום אוויר ופליטת גזי חממה, והאם המשאב מתכלה.
המונח התייעלות אנרגטית פירושו הפחתה בצריכת האנרגייה וייעול השימוש במקורות שכבר קיימים, ועצמאות אנרגטית היא מצב שבו מדינה מפיקה אנרגייה ממשאבים מקומיים בלי לייבא אותם (שני המונחים הוגדרו כך בשאלה על המדינות הבלטיות). התנאים הפיזיים של המקורות (גשם, תבליט, פעילות געשית) נשענים על השיעורים על יחידות הנוף, הכוחות הפנימיים והאקלים.
מקורות האנרגייה המתחדשים: התנאים הפיזיים
אנרגייה מתחדשת: יתרונות וקשיים
מקורות במחלוקת: האם הם בני־קיימה?
תעשייה, בנייה ומשאבים: דרכים נוספות
איך פיתוח בר־קיימה בא לידי ביטוי בנתונים
1. הגדרה קצרה של פיתוח בר־קיימה, עם ההווה והעתיד (צורכי ההווה בלי לפגוע בדורות הבאים).
2. ממיינים את הנתונים לשתי קבוצות: מקורות מתחדשים מול מתכלים (או נטיעה מול כריתה).
3. מחשבים: מחברים את האחוזים של כל קבוצה, או משווים בין שתי שנים ("המתחדשים עלו מ-21% ל-47%").
4. מקשרים כל נתון לשני הקריטריונים: האם המשאב מתכלה, והאם הוא מזהם ופולט גזי חממה.
5. "האם לדעתכם" - עמדה אחת בלבד (כן או לא), והנימוקים בעד העמדה הזאת. הסתייגות קצרה מותרת, אבל לא עמדה הפוכה.
הגדרה של פיתוח בר־קיימה בלי העתיד לא מקבלת ניקוד מלא: "כדי לקבל את מלוא הניקוד על ההגדרה, היא חייבת לכלול עיקרון של שילוב ההווה עם העתיד".
"האם גז הוא מקור בר־קיימה?" - בוחרים צד אחד ומנמקים. "לא ניתן לתת ניקוד לתלמידים שעונים גם וגם", כלומר תשובה שאומרת שגז הוא גם בר־קיימה וגם לא.
גז טבעי אינו מקור מתחדש, גם אם הוא "נקי יותר" מפחם ומנפט. בשאלה "בחרו באחד ממקורות האנרגייה המתחדשים" אסור לבחור בו.
כותבים את שם המקור (מים, שמש, רוח) ולא את המתקן: "לא ניתן לקבל שימוש במילים קידוח / סכר / תחנת כוח / טורבינות בלי לציין את שם מקור האנרגיה".
כששואלים איפה אפשר להפיק אנרגייה ממקור מסוים, עונים ביחידת נוף מהמפה הפיזית (רמה, רכס הרים, שפלה, חוף) - "אין לציין מיקום של מקור אנרגיה ליד שמות של יישובים".
"תנאי פיזי" הוא תנאי של הטבע: משקעים, תבליט, קרינה, רוח, פעילות געשית. "השקעה ממשלתית" או "ביקוש לחשמל" הם גורמים אנושיים ולא מתקבלים כתנאי פיזי.
דוגמה א - מקורות החשמל באיטליה ב-2000 וב-2024
לפניכם טבלה המציגה את התפלגות מקורות האנרגיה לייצור חשמל באיטליה בשנת 2000 ובשנת 2024 (כאן אותם נתונים בגרף).
(בגרף: הידרו = אנרגיה הידרואלקטרית; נפט = נפט ודלקים נוזליים; ביומסה = ביומסה ופסולת. הערכים מדויקים, כמו בטבלה שבשאלון.)
(1) ציינו שני מקורות אנרגיה שחלה בהם עלייה בשימוש, ושני מקורות אנרגיה שחלה בהם ירידה בשימוש. (5 נקודות)
(2) על פי נתוני הטבלה, האם לדעתכם התפלגות המקורות לייצור חשמל באיטליה תואמת עיקרון פיתוח בר קיימא, הביאו שני נימוקים לקביעתכם. (5 נקודות)
1. (1) "ציינו" - קוראים ומשווים כל מקור בין שתי השנים: עלייה - אנרגייה סולרית (0% ← 17%) ואנרגיית רוח (1% ← 8%). ירידה - נפט ודלקים נוזליים (31% ← 2%) ופחם (11% ← 4%).
2. (2) ממיינים: מתחדשים = סולרית, הידרואלקטרית, רוח, ביומסה ופסולת, גאותרמית. מתכלים = גז טבעי, פחם, נפט.
3. מחשבים: מתחדשים ב-2000: 0 + 17 + 1 + 1 + 2 = 21%. ב-2024: 17 + 14 + 8 + 6 + 2 = 47%. נפט ופחם יחד: 42% ← 6%.
4. עמדה אחת ושני נימוקים, כל אחד עם קריטריון: כן. נימוק ראשון - יותר מקורות שאינם מתכלים ואינם פולטים גזי חממה. נימוק שני - פחות שריפה של הדלקים המזהמים ביותר.
5. הסתייגות קצרה (לא עמדה הפוכה): ב-2024 עדיין כ-53% מהחשמל מדלקי מאובנים, בעיקר גז טבעי.
(1) עלייה: אנרגיה סולרית (0% ← 17%), אנרגיית רוח (1% ← 8%). (גם גז טבעי 37% ← 47%, ביומסה ופסולת 1% ← 6%.) ירידה: נפט ודלקים נוזליים (31% ← 2%), פחם (11% ← 4%). (גם הידרואלקטרית 17% ← 14%.)
(2) כן, ברובה: א. חלקם של מקורות האנרגיה המתחדשים (סולרית, הידרו, רוח, ביומסה, גאותרמית) עלה מ-21% ל-47% - שימוש במשאבים שאינם מתכלים ואינם פולטים גזי חממה. ב. השימוש בדלקים המזהמים ביותר - נפט ופחם - ירד מ-42% ל-6%, והם הוחלפו בגז טבעי שפולט פחות. (הסתייגות: עדיין כ-53% מהחשמל מדלקים מחצביים, בעיקר גז מיובא.)
דוגמה ב - המדינות הבלטיות: אנרגייה מתחדשת ועצמאות אנרגטית
שנים רבות היו המדינות הבלטיות תלויות ברוסיה בשל היותה הספקית העיקרית שלהן של פחם, נפט גולמי, גז טבעי וחשמל.
בעקבות המלחמה בין רוסיה ובין אוקראינה הציב האיחוד האירופי למדינות החברות בו כמה יעדים בתחום האנרגייה:
•הגעה לעצמאות אנרגטית - מצב שבו מדינה יכולה להפיק אנרגייה ממשאבים מקומיים בלי להסתמך על ייבוא של משאבים אלה ממדינות אחרות
•פיתוח של מקורות אנרגייה מתחדשים
•התייעלות אנרגטית - הפחתה בצריכת אנרגייה וייעול השימוש במקורות אנרגייה קיימים
(1) הסבירו כיצד הפיתוח של מקורות אנרגייה מתחדשים יסייע למדינות הבלטיות להגיע לעצמאות אנרגטית, וכיצד הוא יתרום לפיתוח בר־קיימה. (4 נקודות)
(2) הסבירו קושי אחד בפיתוח של מקורות אנרגייה מתחדשים. (3 נקודות)
1. מה נדרש: ב-(1) שני הסברים נפרדים - מתחדשים ← עצמאות, ומתחדשים ← בר־קיימה. ב-(2) קושי אחד, עם מנגנון.
2. עצמאות - נשענים על ההגדרה שבשאלה ("משאבים מקומיים"): אילו משאבים מתחדשים יש במדינות עצמן? רוח בחופי הים הבלטי, ביומסה מהיערות הנרחבים, מים ושמש. מפיקים מהם ← מייבאים פחות מרוסיה ← לא חשופים לניתוק אספקה או ללחץ מדיני.
3. בר־קיימה - שני הקריטריונים: המקורות אינם מתכלים (יישארו לדורות הבאים), וההפקה מהם כמעט אינה פולטת גזי חממה ומזהמי אוויר.
4. (2) קושי, מקושר לחבל: רוח ושמש תלויות במזג האוויר. בחורף הבלטי הימים קצרים ומעוננים - בדיוק כשהצריכה לחימום ולתאורה גבוהה. לכן צריך אגירה יקרה או תחנות גיבוי.
(1) עצמאות: אנרגייה מתחדשת מופקת ממשאבים מקומיים - רוח בחופי הים הבלטי ובים, ביומסה מן היערות הנרחבים, שמש ומים - ולכן אין צורך לייבא פחם, נפט וגז מרוסיה; המדינה אינה חשופה לסחיטה פוליטית או לניתוק אספקה. בר־קיימה: המקורות אינם מתכלים, והפקת אנרגייה מהם כמעט אינה פולטת גזי חממה ומזהמי אוויר - שמירה על הסביבה ועל המשאבים לדורות הבאים.
(2) אי־יציבות בייצור: הרוח והשמש אינן זמינות כל הזמן (בחורף הבלטי - ימים קצרים ומעט שמש), ולכן נדרשים מתקני אגירה יקרים או מקורות גיבוי; וגם עלות ההקמה הראשונית גבוהה.