זרזי פיתוח
למה אזור אחד מתפתח מהר ואזור אחר נשאר מאחור? חלק מהתשובה הוא מה שיש בו - משאבי טבע - וחלק הוא כמה טוב הוא מחובר לעולם - בתחבורה ובתקשורת. הנושא הזה עוסק בזרזים האלה, ואחר כך במחיר שהפיתוח גובה מהסביבה: הנזקים, הדרכים להקטין אותם, והרעיון של פיתוח בר-קיימה.
במדויק: זרז פיתוח הוא גורם שמאיץ את הפיתוח הכלכלי של מדינה או של אזור. בתכנית יש שלושה זרזים: משאבים (מקורות אנרגייה, מחצבים ומים לחקלאות), רשת תחבורה ואמצעי תקשורת. בבגרות לא מספיק לציין את הזרז: מסבירים מה הוא מאפשר (לייצר, להוביל, לייצא, להגיע מהר, להעביר מידע) ואיזה ענף או אזור מתפתח בזכותו.
ההפך מזרז הוא חסם פיתוח - למשל כוח אדם לא מיומן או תשתיות לקויות (חשמל לא סדיר, כבישים ונמלים לא מפותחים), שמייקרים את הייצור ומעכבים את הובלת המוצרים. את רמת הפיתוח עצמה, את הגלעין והשוליים ואת הגלובליזציה לומדים בנושא "רמת פיתוח, קולוניאליזם וגלובליזציה".
1. משאבי טבע: אנרגייה, מחצבים ומים לחקלאות
משאב טבע ומקור אנרגייה
כל פיתוח מתחיל ממשהו שיש בטבע: קרקע לגדל עליה, מים להשקות, יער, מחצבים לתעשייה ומקורות אנרגייה שמפעילים את הכול. השאלה החשובה היא אם המשאב ייגמר או יתחדש.
במדויק: משאב טבע הוא רכיב של הטבע שהאדם מנצל לצרכיו ולפיתוח - למשל קרקע, מים, יער, מחצבים ומקורות אנרגייה. מקור אנרגייה מתכלה נוצר במשך מיליוני שנים, הכמות שלו מוגבלת והוא הולך ואוזל: נפט, גז טבעי ופחם (דלקים מאובנים), וגם אורניום לאנרגייה גרעינית (מחצב). מקור אנרגייה מתחדש מתחדש בטבע כל הזמן ולכן אינו אוזל: שמש, רוח, מים, ביומסה (צמחים). כשממיינים מקורות, כותבים את עיקרון המיון: האם המקור מתחדש בטבע בקצב השימוש בו.
המיון הזה חוזר בכל הנושא: בשיעור על השלכות הפיתוח, הפקת אנרגייה ממקורות לא מתכלים היא אחת הדרכים למזעור הנזקים לסביבה, ובשיעור על פיתוח בר-קיימה - מקור לא מתכלה "משאיר" את הדלקים המאובנים לדורות הבאים. בפרק כדור הארץ והסביבה לומדים בפירוט על הפקת אנרגייה מהרוח, מגאות ושפל ומגלי ים ועל ביו-אנרגייה.
מקורות האנרגייה: יתרון, חיסרון ומקום
המעבר לאנרגייה מתחדשת: גורמים וקשיים
מחצבים כבסיס לפיתוח
- מחצבים הם חומר גלם לתעשייה. בתכנית: ברזל, פחם ובוקסיט כבסיס לפיתוח תעשייתי. מדינה שיש בה מרבצים יכולה לפתח סביבם כרייה, תעשייה ויצוא - יתרון יחסי.
- ענף ייצוא: במדינות רבות שהיו מושבות, המחצבים הם עד היום ענף ייצוא מרכזי שמושך תאגידי כרייה רב-לאומיים - למשל מכרות נחושת בזמביה, וזהב ויהלומים בדרום אפריקה.
- בישראל: נמל אילת מאפשר יצוא של מחצבי ים המלח והנגב הדרומי, כמו פוספטים.
- המגבלה: מדינה שכלכלתה תלויה בעיקר במשאב אחד פגיעה - כשהמחיר שלו בעולם יורד או כשהמשאב אוזל, כל המשק נפגע.
- המחיר לסביבה: כרייה וחציבה פוגעות בנוף, באוויר, במים ובקרקע - ראו בשיעור "השלכות הפיתוח על הסביבה".
משאבי מים כבסיס לפיתוח חקלאי
סכר: למה מקימים, ומה הבעיות
מתי מקימים סכרים: באקלים מדברי וצחיח למחצה, כמו ברוב המדינות שנהר הקולורדו זורם בהן - מעט משקעים ואידוי גבוה, ומי הנהר זורמים בעיקר באביב ובתחילת הקיץ. הסכרים אוגרים את המים ומחלקים אותם לחקלאות ולערים לאורך כל השנה.
כשמבקשים לזהות מקור אנרגייה (למשל בתמונה), כותבים את שם המקור - שמש, רוח, מים, גז, פחם - ולא את סוג האנרגייה או את המתקן. "אנרגייה סולארית" במקום "שמש", או "סכר", "קידוח", "טורבינות" ו"תחנת כוח" בלי שם המקור - לא מתקבלים.
מיון של מקורות אנרגייה ל"טבעיים" מול "אנושיים" לא מתקבל: כל מקורות האנרגייה טבעיים, והאדם רק מנצל אותם. ממיינים לפי מתכלה / מתחדש (או מזהם / לא מזהם).
הפשרה מואצת של הקרחונים בהרי האלפים מגדילה את זרימת המים רק בטווח הקצר. בטווח הארוך הקרחונים - "מאגר המים" שמזין את הנהרות בקיץ - נעלמים, הזרימה קטנה, ותחנות הכוח ההידרואלקטריות מייצרות פחות חשמל. כשהשאלה אומרת "בטווח הארוך", זו התשובה.
לא במיקוד של תשפ"ז: משאבי ים (ובהם התפלה, דיג וחקלאות ימית), משאבי סביבה ונוף ומשאבי אנוש. לומדים רק מקורות אנרגייה, מחצבים ומים לחקלאות.
דוגמה א - למה אירופה חלוצה באנרגייה מתחדשת
מדינות אירופה הן חלוצות בפיתוח של מקורות אנרגייה מתחדשים.
הסבירו שני גורמים שהביאו לכך. (9 נקודות)
1. "הסבירו שני גורמים" - שני גורמים שונים, ולכל אחד: מה הגורם, ואיך הוא דחף את מדינות אירופה לאנרגייה מתחדשת.
2. איפה המידע: בידע - אין מקור בשאלה. כדאי לבחור גורם אחד סביבתי-מדיני וגורם אחד כלכלי.
3. גורם ראשון - מדיניות אקלים: האיחוד האירופי חתם על הסכמים (קיוטו, פריז) וקבע יעדים מחייבים להפחתת גזי חממה. כדי לעמוד בהם הממשלות נותנות סובסידיות וקובעות מחיר לפחמן, ולכן האנרגייה המתחדשת נעשית כדאית.
4. גורם שני - תלות ביבוא: לרוב מדינות אירופה אין מספיק נפט וגז משלהן, והן מייבאות, בחלקן מרוסיה. רוח, שמש ומים מופקים בתוך המדינה, ולכן מגבירים את הביטחון האנרגטי.
1. מודעות סביבתית ומחויבות למאבק בשינויי האקלים – האיחוד האירופי קבע יעדים מחייבים להפחתת פליטות גזי חממה (פרוטוקול קיוטו, הסכם פריז, יעד ניטרליות פחמנית ב־2050), ולכן המדינות מעודדות אנרגייה מתחדשת בסובסידיות, במחיר על פחמן וברגולציה.
2. מחסור במקורות אנרגייה מקומיים ותלות ביבוא – רוב מדינות אירופה מייבאות נפט וגז (בחלקן מרוסיה); אנרגייה מתחדשת מקומית (רוח, שמש, מים) מגבירה את הביטחון האנרגטי ומקטינה את התלות במדינות אחרות ובתנודות מחירים.
(אפשר גם: מדינות עשירות עם הון וידע טכנולוגי למחקר ולהשקעות; תנאים טבעיים – רוחות חזקות בים הצפוני, שמש בדרום, נהרות הרים באלפים ובסקנדינביה.)
דוגמה ב - ארצות הברית: מיון מקורות ושינוי עד 2040
הדרישה לאנרגייה בעולם גְדלה מהר. על פי התחזית של סוכנות האנרגייה הבין־לאומית, עד שנת 2035 תגדל הדרישה לאנרגייה בשיעור של כ־60%.
בתרשימים מוצגות התפלגויות של שיעורי השימוש במקורות אנרגייה בארצות הברית בשנת 2011 ותחזית לשנת 2040 (הנתונים מן התרשימים שבשאלון):
א. מיין את מקורות האנרגייה המוצגים בתרשימים לשתי קבוצות, והסבר לפי איזה עיקרון ערכת את המיון. (8 נקודות)
ב. ציין מקור אנרגייה אחד שהשימוש בו צפוי לגדול, ומקור אנרגייה אחד שהשימוש בו צפוי להצטמצם. הסבר גורם אחד לכל שינוי בשימוש במקורות האנרגייה שציינת (סך הכול — שני גורמים). (8 נקודות)
1. א - מיון: מחלקים את שבעת המקורות לפי השאלה אם הם מתחדשים בטבע. מתכלים: נפט, גז טבעי, פחם, גרעיני. מתחדשים: מים, ביומסה, מתחדשים אחרים.
2. העיקרון במילים: הדלקים המאובנים נוצרו במשך מיליוני שנים, והאורניום הוא מחצב - יש מהם כמות מוגבלת. מים, רוח, שמש וצמחים מתחדשים כל הזמן.
3. ב - קוראים את הגרף: משווים לכל מקור את עמודת 2011 לעמודת 2040. גז טבעי עולה מ-26% ל-28%; נפט יורד מ-37% ל-31%.
4. גורם לכל שינוי, כסיבה ותוצאה: גז - הפקה מסלעי פצלים הגדילה את ההיצע והוזילה אותו, והוא פולט פחות מפחם, ולכן תחנות כוח עוברות אליו. נפט - תקנים לכלי רכב חסכוניים, רכב חשמלי, והרצון להפחית את התלות בנפט מיובא ואת הפליטות.
א. קבוצה 1 – מקורות מתכלים (לא מתחדשים): נפט, גז טבעי, פחם, גרעיני. קבוצה 2 – מקורות מתחדשים: מים, ביומסה, מתחדשים אחרים (רוח, שמש ועוד). העיקרון: האם המקור מתחדש בטבע בקצב השימוש בו. הדלקים המאובנים נוצרו במשך מיליוני שנים, והאורניום לאנרגייה גרעינית הוא מחצב – הכמות שלהם מוגבלת והם הולכים ואוזלים; ואילו זרימת המים, הרוח, השמש והצמחים (ביומסה) מתחדשים כל הזמן, ולכן אינם אוזלים.
ב. צפוי לגדול: גז טבעי – מ־26% ב־2011 ל־28% ב־2040. גורם: הפקת גז מסלעי פצלים (גז פצלים) בשיטת הסדיקה ההידראולית הגדילה מאוד את היצע הגז בארצות הברית והוזילה אותו, והוא פולט פחות פחמן דו־חמצני ומזהמים משפחם – לכן תחנות כוח עוברות מפחם לגז. צפוי להצטמצם: נפט – מ־37% ל־31%. גורם: תקנים שמחייבים כלי רכב חסכוניים יותר בדלק וכניסה של רכב חשמלי והיברידי, וכן הרצון להפחית את התלות בנפט מיובא ואת פליטות גזי החממה.
2. רשת תחבורה ואמצעי תקשורת
רשת תחבורה
מפעל, חווה או נמל שווים מעט אם אי אפשר להביא אליהם חומרי גלם ועובדים ולהוציא מהם את המוצרים. רשת התחבורה היא מה שמחבר בין מקומות, ולכן היא אחד הזרזים החשובים לפיתוח.
במדויק: רשת תחבורה בנויה מצירים (כבישים, מסילות ברזל, נתיבי שיט, קווי תעופה) ומנקודות שטעון - מסופים שבהם המטען והנוסעים עולים, יורדים ועוברים מאמצעי לאמצעי (נמלים, תחנות, שדות תעופה). אמצעי התחבורה: יבשתי (מסילתי ומוטורי), ימי (פנימי - בנהרות ובתעלות - וחיצוני) ואווירי. עלויות התחבורה הן קבועות (שאינן תלויות במרחק) ושוטפות (שגדלות עם כל קילומטר). בבגרות מסבירים איך התחבורה מקדמת ענף או אזור: היא מקצרת זמן, מוזילה את ההובלה, ומחברת בין המקום לשווקים, לעובדים ולמשקיעים.
חיכוך המרחק הוא המחיר של המרחק - זמן ועלות שגדלים ככל שמתרחקים. רשת תחבורה טובה "מקטינה" אותו, ולכן היא אחת הדרכים לקרב את השוליים לגלעין (בנושא "רמת פיתוח, קולוניאליזם וגלובליזציה"). על נמלי הים ותחבורה בישראל לומדים בפרק ארץ ישראל.
עלויות קבועות ועלויות שוטפות
התוצאה: במרחק קצר העלות הקבועה היא עיקר המחיר, ולכן משתלמת המשאית. במרחק ארוך העלויות השוטפות מצטברות, וההוצאה הקבועה "מתחלקת" על מרחק גדול, ולכן משתלמת האונייה (וביבשה - הרכבת).
אמצעי התחבורה: יתרון, חיסרון ומתי בוחרים
בחירת אמצעי הובלה למטען
1. המרחק: קצר - משאית; בינוני וארוך ביבשה - רכבת; ארוך מעבר לים - אונייה (לפי העלויות הקבועות והשוטפות).
2. המטען: האם הוא מתכלה (חיי מדף קצרים)? כבד ובנפח גדול וזול ליחידה, או קל ויקר?
3. הגאוגרפיה: האם יש ים בין המוצא ליעד, או גבול יבשתי משותף? מוצאים את שתי המדינות באטלס.
4. כותבים את אמצעי ההובלה ואת הנימוק מתכונות המטען ומהמרחק: מטען מתכלה, קל ויקר - באוויר; מטען כבד וזול למרחק ארוך - בים.
תחבורה כזרז לפיתוח אזורי
למה הרשת צפופה במקום אחד ודלילה באחר (צרפת מול צ'ילה, שטח דומה ואורך מסילות שונה מאוד): התבליט וצורת המדינה - צ'ילה ארוכה וצרה והרי האנדים ממלאים חלק גדול ממנה, ובשטח הררי הנחת מסילות קשה ויקרה; בצרפת מישורים ועמקים רחבים. רמת הפיתוח וצפיפות האוכלוסין - מדינה מפותחת וצפופה צריכה רשת ענפה ויש לה הון לבנות אותה.
מודלים לפיתוח רשת תחבורה
בתכנית יש שני מודלים שמתארים איך רשת תחבורה מתפתחת עם הזמן. הם לא נשאלו בבחינות 2016-2026.
תחבורה במרחב העירוני
כדי להסיע 20 אנשים: מכוניות (נוסע אחד בכל מכונית) ממלאות את כל הרחוב, אופניים תופסים נתיב אחד וחלק מנתיב נוסף, ואוטובוס אחד תופס קטע קצר של נתיב.
אמצעי תקשורת המגשרים על מרחקים
הצד השלילי: הפער הדיגיטלי - העשירים, העירוניים והמשכילים נהנים מהתקשורת, והפער בינם ובין העניים והכפריים גדל; וגם שחיקה של התרבות המקומית מול תרבות גלובלית.
מסחר במרשתת: ב-2017 צרכו 70% מתושבי שווייץ מוצרים ושירותים במרשתת, לעומת 7% בפרו. הגורמים: תשתית תקשורת ונגישות (באזורי ההרים והג'ונגל הכפריים של פרו התשתית חלשה) ורמת הכנסה ושירותי תשלום ומשלוח. יתרון: נוחות, מבחר ומחיר, גם לתושבי הפריפריה. חיסרון: פגיעה בחנויות המקומיות ובמקומות העבודה בהן.
המושג הגאוגרפי הוא גודש תנועה (או "עומס תנועה"). "פקקים" היא מילה עממית, ומקבלת רק חלק מהניקוד.
תעלת פנמה תלויה במים המתוקים של אגם גאטון ואגם אלחואלה, שמזרימים מים לתאי השיט - לא במפלס הים. לכן בצורת (פחות משקעים) מורידה את מפלס האגמים ומגבילה את מעבר האוניות. ועוד טעות נפוצה: התעלה מחברת בין האוקיינוס האטלנטי (דרך הים הקריבי) ובין האוקיינוס השקט - לא עם "מפרץ מקסיקו" או עם האוקיינוס ההודי.
דוגמה א - משאית מול אונייה: עלויות קבועות ושוטפות
לפניכם גרף המתאר את גובה המחיר של הובלת מִטען בכמה אמצעי תחבורה בהתאם למרחק ההובלה.
(בגרף, בלי מספרים: ציר אנכי - מחיר ההובלה, ציר אופקי - המרחק: קצר, בינוני, ארוך. קו המשאית מתחיל הכי נמוך ועולה בשיפוע התלול ביותר; קו הרכבת מתחיל בגובה בינוני ועולה במתינות; קו האונייה מתחיל הכי גבוה ונעשה כמעט אופקי, ובמרחק ארוך הוא הזול ביותר.)
מחיר ההובלה בכל אחד מאמצעי התחבורה המוצגים בגרף נקבע על פי הוצאות קבועות (שאינן משתנות) ועל פי הוצאות שוטפות התלויות במרחק ההובלה.
(1) הַסבירו מה הן הוצאות קבועות ומה הן הוצאות שוטפות.
תארו את ההבדלים בין משאית ובין אונייה בהוצאות הקבועות ובהוצאות השוטפות. (8 נקודות)
(2) הַסבירו כיצד ההבדלים שתיארתם משפיעים על בחירת אמצעי ההובלה למרחק קצר ועל בחירת אמצעי ההובלה למרחק ארוך. (4 נקודות)
1. (1) "הסבירו מה הן" - הגדרה לכל סוג הוצאה, עם דוגמאות. קבועות: לא תלויות במרחק (מסוף, טעינה ופריקה, הכלי עצמו). שוטפות: גדלות עם כל קילומטר (דלק, שכר, בלאי).
2. "תארו את ההבדלים" - משאית מול אונייה בכל סוג הוצאה. הגרף עוזר: קו האונייה מתחיל גבוה - הוצאה קבועה גבוהה; הוא כמעט שטוח - הוצאה שוטפת נמוכה. קו המשאית מתחיל נמוך ותלול - ההפך.
3. (2) "הסבירו כיצד משפיעים" - במרחק קצר ההוצאה הקבועה היא רוב המחיר, ולכן המשאית זולה. במרחק ארוך ההוצאות השוטפות מצטברות והקבועה מתחלקת על מרחק גדול, ולכן האונייה זולה.
(1) הוצאות קבועות – הוצאות שמשלמים בכל משלוח בלי קשר למרחק: מסופים ותשתיות (נמלים, תחנות), טעינה ופריקה, מנופים ומחסנים, רכישת כלי ההובלה, ביטוח ומנהלה. הוצאות שוטפות – הוצאות שגדלות עם כל קילומטר: דלק, שכר הנהג/הצוות, בלאי ותחזוקה, אגרות כבישים.
משאית: הוצאות קבועות נמוכות (אין צורך במסוף – הובלה מדלת לדלת, טעינה מהירה, כלי זול), אך הוצאות שוטפות גבוהות לכל טון (מטען קטן לכל נהג ולכל ליטר דלק). אונייה: הוצאות קבועות גבוהות מאוד (נמל, מנופים, טעינה ופריקה ממושכות, כלי יקר), אך הוצאות שוטפות נמוכות לכל טון (מטען עצום, צוות קטן יחסית, צריכת דלק נמוכה לטון).
(2) במרחק קצר ההוצאות הקבועות הן עיקר המחיר, ולכן משתלמת המשאית (הוצאות קבועות נמוכות). במרחק ארוך ההוצאות השוטפות מצטברות והן עיקר המחיר, ולכן משתלמת האונייה (הוצאה שוטפת נמוכה לכל ק"מ), וההוצאה הקבועה הגבוהה שלה "מתחלקת" על פני מרחק גדול.
דוגמה ב - שנג'ן: נתוני תחבורה כזרז לשני ענפים
שנג'ן (שנז'ן) היא עיר במחוז גוַנדונג (גוונדונג) בדרום סין. משנת 1980 היא מתפתחת במהירות רבה ונחשבת כיום לאחד ממרכזי תעשיית ההיי־טק הגדולים ביותר בעולם. במחוז כולו יש תשתית ענפה של תחבורה אווירית, ימית ויבשתית – כבישים ומסילות ברזל. תשתית התחבורה היא זרז חשוב מאוד לפיתוח הכלכלה במחוז.
לפניכם רשימה של נתונים הנוגעים לתחום התחבורה בשנג'ן:
•בשנג'ן יש 6 נמלי ים המקושרים ב־130 נתיבי שַׁיִט אל נמלי ים אחרים בעולם.
•שדה התעופה של שנג'ן מקושר בקווי תעופה אל 45 ערים ב־31 מדינות בחמש יבשות.
•ברכבת התחתית (מטרו) של שנג'ן יש 17 קווים ובהם 398 תחנות.
•במערך האוטובוסים של שנג'ן יש יותר מ־900 קווים.
•בשנג'ן יש 250 קווים להפצה של חבילות באמצעות רחפנים.
בחרו בשניים מענפי הכלכלה האלה: תעשייה עתירת ידע, תיירות, מסחר.
הסבירו כיצד אחד או יותר מן הנתונים הנוגעים לתחבורה בשנג'ן עשויים להיות זרז לפיתוח של כל אחד מענפי הכלכלה שבחרתם. (8 נקודות)
1. בוחרים שני ענפים שקל לקשר אליהם נתונים: תעשייה עתירת ידע ומסחר.
2. לכל ענף - מה הוא צריך: תעשייה עתירת ידע צריכה קשרים בין-לאומיים מהירים ועובדים משכילים; מסחר צריך להעביר סחורות בכמויות גדולות ובזול.
3. מחברים נתון לצורך, עם המספר: תעשייה עתירת ידע - שדה התעופה (45 ערים ב-31 מדינות) והמטרו (17 קווים, 398 תחנות). מסחר - 6 נמלים ו-130 נתיבי שיט, ובתוך העיר 250 קווי רחפנים ו-900 קווי אוטובוס.
4. כותבים את הקשר הסיבתי: הנתון מאפשר X, ולכן הענף מתפתח.
תעשייה עתירת ידע – שדה התעופה (45 ערים ב־31 מדינות) מאפשר לאנשי מקצוע, מהנדסים ומשקיעים להגיע לשנג'ן ולצאת ממנה במהירות, ולהטיס רכיבים ומוצרים יקרים וקלים (שבבים, אלקטרוניקה); המטרו (17 קווים, 398 תחנות) מאפשר לעובדים המשכילים להגיע במהירות מכל העיר לפארקי ההיי־טק.
מסחר – 6 נמלים ו־130 נתיבי שיט מאפשרים ייבוא וייצוא של סחורות בכמויות גדולות ובזול לכל העולם; 250 קווי הפצה ברחפנים ו־900 קווי אוטובוס מאפשרים להעביר סחורות ולקוחות במהירות בתוך העיר (מסחר מקוון ומשלוחים).
3. השלכות הפיתוח על הסביבה ודרכים למזעור הנזקים
נזקים סביבתיים עקב תהליכי פיתוח
כל פיתוח - עיר, מכרה, סכר, כביש - משנה את הסביבה. חלק מהשינויים פוגעים במשאבים שהפיתוח עצמו צריך: מים, קרקע, יער ואוויר נקי.
במדויק: ניצול-יתר של משאבי טבע מתכלים מביא להידלדלות בכמותם ולירידה באיכותם. הנזקים העיקריים: ניצול יתר של גופי מים ושל קרקע, זיהום (אוויר, מים, קרקע), בירוא יערות, פגיעה בנוף ובבתי גידול טבעיים, והצטמצמות השטחים הפתוחים. בתשובה כותבים את התחום שנפגע (אוויר, מים, קרקע, נוף, בתי גידול), מה גרם לנזק, ואיך - שרשרת של סיבה ותוצאה.
הנזקים האלה קשורים לשיעורים אחרים בעץ: בירוא יערות ושינויי אקלים לומדים גם בפרק כדור הארץ והסביבה, וזיהום גופי מים בישראל - בפרק ארץ ישראל. בנתי"ב יש נושא שלם על פיתוח בר-קיימה בהיבט מקומי וגלובלי.
נזקים סביבתיים של הפיתוח
דרכים למזעור הנזקים לסביבה
גזי חממה: הנזק והדרכים להפחתה
המנגנון: גזי חממה - בעיקר פחמן דו-חמצני משריפת דלקים מאובנים ומבירוא יערות, ומתאן מחקלאות ומפסולת - בולעים את קרינת החום שכדור הארץ פולט. ככל שהריכוז שלהם עולה, כך אפקט החממה מתחזק והטמפרטורה הממוצעת עולה (התחממות גלובלית).
דרכים להפחתת הפליטה: מעבר מדלקים מאובנים למקורות מתחדשים (שמש, רוח, מים); תחבורה ציבורית, רכבות ורכב חשמלי במקום רכב פרטי; חיסכון באנרגייה (בנייה ירוקה, מכשירים חסכוניים); ייעור ועצירת בירוא יערות; מס פחמן ומכסות פליטה למפעלים.
"גזי חממה גורמים לזיהום אוויר" או "גזי חממה גורמים לחור באוזון" - לא מתקבל. זיהום האוויר נגרם משריפת דלקים מאובנים (שגם פולטת גזי חממה), והחור באוזון וההתחממות הגלובלית הן שתי תופעות שונות שנגרמות מפעולות שונות של האדם.
"גורם לזיהום סביבתי" בלי לומר מה מזוהם (אוויר, מים, ים, קרקע) הוא תשובה כללית ולא מקבל ניקוד. וכשמבקשים נזק סביבתי, "עלות גבוהה" לא מתקבלת - זה חיסרון כלכלי.
במפות של שימושי קרקע לאורך שנים קוראים את המקרא לכל צבע בנפרד, ומשווים אותו צבע בין המפות. בשאלה על ג'קרטה הטעות הנפוצה הייתה "היערות הצטמצמו" - אבל שטח היערות (ירוק כהה) כמעט לא השתנה; מה שהצטמצם הם השיחים והשטחים הפתוחים.
לא במיקוד של תשפ"ז: הגורמים לצורך בפיתוח ובתכנון, התהליכים וההיבטים בתכנון, תרומת הפיתוח לאדם ולחברה, ותכנון ופיתוח מיזמים בישראל. מנושא התכנון והפיתוח לומדים רק את השלכות הפיתוח על הסביבה ואת פיתוח בר-קיימה.
דוגמה א - כריית זהב בלה רינקונדה: שלושה מפגעים
לכרייה, חציבה ועיבוד של מחצבים יש השפעה רבה על הסביבה.
קטע: "העיר לה רינקונדה שוכנת בהרי האנדים בפרו. רוב תושבי העיר מועסקים בכרייה של זהב במכרות שבסביבתה ובהפקתו, באמצעות חברות פרטיות וללא פיקוח ממשלתי. הפקת הזהב מתבצעת בשני שלבים: בשלב הראשון ממיסים את הזהב באמצעות כספית, שהיא חומר רעיל לאדם ולסביבה; בשלב השני מאדים את הכספית מן התמיסה שנוצרה, וכך מתקבלים גושים של זהב טהור. אדי הכספית הנפלטים מן התמיסה מתפזרים באוויר, ובעת ירידת משקעים נשטפים חלקיקי הכספית ומגיעים לקרקע ולמקורות מים."
ציינו שלושה מפגעים מתחום הסביבה שנוצרים בעקבות כריית הזהב והפקתו בלה רינקונדה. (9 נקודות)
1. "ציינו שלושה מפגעים מתחום הסביבה" - שלושה מפגעים שונים, כל אחד בתחום אחר, וכל אחד מהקטע.
2. מסמנים בקטע את הדרך של הכספית: "אדי הכספית... מתפזרים באוויר" - אוויר; "נשטפים חלקיקי הכספית ומגיעים לקרקע" - קרקע; "ולמקורות מים" - מים.
3. כותבים לכל תחום את המפגע ואת מה שגורם לו: זיהום אוויר באדי כספית, זיהום קרקע בחלקיקי כספית, זיהום מקורות מים בכספית.
1. זיהום אוויר – אדי כספית רעילים נפלטים בעת אידוי הכספית ומתפזרים באוויר.
2. זיהום קרקע – חלקיקי כספית נשטפים בגשם ומצטברים בקרקע.
3. זיהום מקורות מים – הכספית מגיעה לנחלים, לאגמים ולמי התהום ופוגעת במי השתייה ובבעלי החיים (ומצטברת בשרשרת המזון).
דוגמה ב - ג'קרטה: שימושי קרקע והצפות במפות
ג'קרטה בירת אינדונזיה שוכנת בצפון מערב האי ג'ווה בקרבת נהרות גדולים. בעת ירידת משקעים בכמות גדולה הנהרות עולים על גדותיהם ומציפים אזורים נרחבים בעיר.
בנספח מוצגות מפות של שימושי קרקע בג'קרטה בשנים 2001, 2008, 2015.
(מקרא: אדום - שטח עירוני; ירוק בהיר - שיחים; ירוק כהה - יערות; צהוב בהיר - שטח פתוח ללא צמחייה. ב-2001 השטח העירוני מרוכז בעיקר בצפון, לאורך החוף ובמרכז, ורוב שטח העיר שיחים ושטחים פתוחים; ב-2008 השטח העירוני התרחב מאוד, בייחוד לדרום ולמזרח; ב-2015 השטח העירוני תופס את רוב שטח העיר, נותרו שיחים בעיקר בשוליים, והשטחים הפתוחים כמעט נעלמו.)
(1) עיינו במפות, וציינו שני שימושי קרקע בעיר ג'קרטה שבשנים האלה חלו בהם שינויים: שימוש קרקע אחד ששטחו גדל ושימוש קרקע אחד ששטחו הצטמצם. (4 נקודות)
(2) בעשור האחרון חלה עלייה במספר אירועי ההצפה בעיר. הסבירו את הקשר בין השינויים שחלו בשימושי הקרקע שציינתם ובין העלייה במספר אירועי ההצפה בעיר. (4 נקודות)
1. המקרא: אדום = עירוני, ירוק בהיר = שיחים, ירוק כהה = יערות, צהוב = שטח פתוח.
2. (1) משווים כל צבע בין שלוש המפות: האדום התפשט מהצפון ומהמרכז לרוב שטח העיר - גדל. הירוק הבהיר נשאר רק בשוליים - הצטמצם. (הירוק הכהה כמעט לא השתנה - לא בוחרים בו.)
3. (2) "הסבירו את הקשר" - שרשרת: בנייה ← משטחים אטומים (אספלט, בטון, גגות) ← פחות חלחול לקרקע ופחות קליטה בצמחייה ← יותר נגר עילי שמגיע מהר לנהרות ← הנהרות עולים על גדותיהם מהר יותר ולעיתים קרובות יותר.
(1) גדל – השטח העירוני (אדום): ב־2001 מרוכז בצפון ובמרכז, וב־2015 תופס את רוב שטח העיר. הצטמצם – השיחים (ירוק בהיר) (וגם השטחים הפתוחים ללא צמחייה).
(2) השטח העירוני מכוסה באספלט, בבטון ובגגות – משטחים אטומים שהמים אינם מחלחלים בהם. כשהשיחים והצמחייה מוחלפים בבנייה, פחות מים מחלחלים לקרקע ופחות נקלטים בצמחייה; רוב מי הגשם הופכים לנגר עילי, זורמים מהר אל הנהרות ואל מערכת הניקוז, והנהרות עולים על גדותיהם מהר יותר ולעיתים קרובות יותר.
4. פיתוח בר־קיימה
פיתוח בר-קיימה
אפשר לבנות היום כמה שרוצים, לכרות את כל היער ולשאוב את כל המים - ואז לא יישאר כלום לילדים שלנו. פיתוח בר-קיימה הוא הדרך לפתח בלי "לגנוב" מהעתיד.
במדויק: פיתוח בר-קיימה הוא פיתוח שמספק את צורכי האדם בהווה בלי לפגוע ביכולת של הדורות הבאים לספק את צורכיהם, ושומר על משאבי כדור הארץ והסביבה לדורות הבאים. הוא מאזן בין שלושה תחומים: כלכלה (צמיחה ותעסוקה), חברה (צדק ונגישות לכולם) וסביבה (שמירה על המשאבים ומניעת זיהום). בהגדרה בבגרות חייבים לכלול את השילוב בין ההווה לעתיד, וכשמבקשים "דרך לפיתוח בר-קיימה" - מסבירים איך היא עונה על צורכי ההווה וגם שומרת על הסביבה לעתיד.
בנתי"ב יש נושא שלם על פיתוח בר-קיימה בהיבט מקומי וגלובלי: אמנות בין-לאומיות, שמורות טבע, בנייה אקולוגית ומיחזור. בשיעור על המרחב העירוני לומדים על עירוב שימושי קרקע, שגם הוא מקצר נסיעות וחוסך שטחים פתוחים.
גישות לפיתוח: מתחשב ולא מתחשב
המחיר הכלכלי: פיתוח בר-קיימה עולה לחברה כסף היום (טכנולוגיה נקייה, שיקום, ויתור על בנייה), אבל המחיר העתידי של פיתוח "לא מתחשב" - תיקון הנזקים ואובדן משאבים - גבוה יותר.
העולם המפותח מול העולם המתפתח
בעולם המפותח מדברים על פיתוח בר-קיימה, ואילו בעולם המתפתח רבים זקוקים לפיתוח לקיום - יציאה מעוני. ההבדל הזה עולה בכל ועידת אקלים.
מה הוחלט: בפריז (2015) כל מדינה הצהירה כמה גזי חממה היא מוכנה להפחית, והמדינות המפותחות הצהירו שיעניקו למדינות הפחות מפותחות סיוע כספי, ידע וטכנולוגיה. בגלזגו (2021), לפי הקטע בשאלון, הוחלט שהמדינות יפעלו לצמצם את פליטת המתאן ב-30% עד 2030, ונציגים ממאה מדינות הסכימו להפסיק את כריתת היערות עד 2030 ולהפחית בהדרגה את השימוש בפחם.
פיתוח בר-קיימה בתחומים שונים
הגדרה של פיתוח בר-קיימה בלי השילוב בין ההווה לעתיד לא מקבלת ניקוד מלא. "שמירה על הסביבה" לבד לא מספיקה: צריך את צורכי ההווה ואת הדורות הבאים.
בשאלת עמדה (למשל "האם גז הוא מקור אנרגייה בר-קיימה?") בוחרים צד אחד ומנמקים לפי העיקרון: האם נגרמים זיהום אוויר ופליטת גזי חממה, והאם המשאב מתכלה. תשובה של "גם וגם" לא מקבלת ניקוד.
דוגמה א - תחבורה בת-קיימה בשנג'ן: מושג ושתי דרכים
שנג'ן (שנז'ן) היא עיר במחוז גוַנדונג בדרום סין, ומשנת 1980 היא מתפתחת במהירות רבה.
בשנת 2009 השיקה ממשלת סין מיזם של תחבורה בת־קיימה בעיר שנג'ן.
הסבירו מהי תחבורה בת־קיימה, והציגו שתי דרכים לפיתוח תחבורה כזאת. (9 נקודות)
1. "הסבירו מהי" - מחילים את ההגדרה של פיתוח בר-קיימה על התחבורה: צורכי הניידות של היום בלי לפגוע ביכולת של הדורות הבאים. מוסיפים את שלושת ההיבטים: סביבתי, חברתי וכלכלי.
2. "הציגו שתי דרכים" - שתי דרכים שונות, ולכל אחת איך היא מקטינה את הפגיעה בסביבה.
3. דרך ראשונה - אנרגייה נקייה בכלי הרכב: אוטובוסים ומוניות חשמליים במקום דלק. בשנג'ן כל צי האוטובוסים העירוני חשמלי.
4. דרך שנייה - פחות רכב פרטי: הרחבת המטרו והאוטובוסים, שבילי אופניים ואופניים שיתופיים. כל מי שעובר מרכב פרטי מקטין גודש, צריכת דלק ופליטות.
תחבורה בת־קיימה – מערכת תחבורה המספקת את צורכי הניידות של התושבים כיום (נגישות למקומות עבודה ולשירותים) בלי לפגוע ביכולת של הדורות הבאים לספק את צורכיהם: פוגעת מעט בסביבה (פחות זיהום ופליטת גזי חממה, פחות צריכת דלק וקרקע), נגישה לכל שכבות האוכלוסייה ויעילה כלכלית.
דרכים: (1) מעבר לכלי רכב חשמליים בתחבורה הציבורית – בשנג'ן כל צי האוטובוסים העירוני חשמלי (מאז 2017), וגם רוב המוניות. (2) הרחבת התחבורה הציבורית (מטרו, אוטובוסים) ועידוד הליכה ורכיבה – שבילי אופניים ואופניים שיתופיים – כדי לצמצם את השימוש ברכב פרטי.
דוגמה ב - סינגפור: עיר חכמה ובת-קיימה בתמונה
סינגפור היא עיר־מדינה גלובלית. סינגפור מדורגת במקום הראשון בעולם ברשימת "ערים חכמות". במדד של עיר חכמה אחד הרכיבים הוא מידת השימוש בבנייה ירוקה, שמקדמת את היותה של העיר בת־קיימה. לבנייה ירוקה בעיר יש כמה מטרות – יצירת סביבת מגורים בריאה ונוחה לתושבים, חיסכון באנרגייה, במים ובחומרי גלם והימנעות מפגיעה במשאבי הטבע ככל האפשר.
עיינו בתמונה בנספח א שבה מוצג אזור במע"ר של סינגפור.
(בתמונה: פארק עירוני ירוק גדול עם מדשאות ועצים; בניין נמוך שגגו המשופע מכוסה כמעט כולו בלוחות סולאריים, ובין שורות הלוחות רצועות של גג ירוק; צירי תנועה עם אוטובוסים ומוניות ושדרות עצים; ברקע מגדלי משרדים, על אחד מהם גינה על הגג.)
(1) ציינו שני רכיבים של עיר חכמה ובת־קיימה הנראים בתמונה. (5 נקודות)
(2) הסבירו מהי התרומה של כל אחד מן הרכיבים שציינתם להיותה של סינגפור עיר חכמה ובת־קיימה. (5 נקודות)
1. (1) "ציינו" - רק השם של מה שרואים: לוחות סולאריים על הגגות; פארק עירוני ושטחים ירוקים.
2. (2) "הסבירו" - לכל רכיב, איך הוא עונה על מטרות הבנייה הירוקה שבקטע (חיסכון באנרגייה, סביבה בריאה, שמירה על משאבי הטבע).
3. לוחות סולאריים: חשמל ממקור מתחדש ונקי - פחות דלקים מאובנים, פחות גזי חממה וזיהום אוויר, ופחות תלות ביבוא אנרגייה.
4. שטחים ירוקים: מצננים את הסביבה ומקטינים את הצורך במיזוג (חיסכון באנרגייה), סופגים מזהמים ומי נגר, ונותנים לתושבים מקום מנוחה.
(1) 1. לוחות סולאריים (פאנלים לייצור חשמל מאנרגיית שמש) על גגות הבניינים. 2. פארק עירוני ושטחים ירוקים – מדשאות, עצים וגגות ירוקים בלב המע"ר. (אפשר גם: תחבורה ציבורית – אוטובוסים; שבילים להולכי רגל.)
(2) 1. הלוחות הסולאריים מייצרים חשמל ממקור מתחדש ונקי – חוסכים בדלקים מאובנים, מפחיתים פליטת גזי חממה וזיהום אוויר, ומקטינים את התלות ביבוא אנרגיה. 2. השטחים הירוקים מצננים את הסביבה (מקטינים את אי החום העירוני ואת הצורך במיזוג – חיסכון באנרגייה), סופגים מזהמים ומי נגר, ומספקים לתושבים מקום בילוי ומנוחה – סביבה בריאה ונוחה.