גלעין ושוליים (ליבה ופריפריה)
ישראל קטנה, אבל ההבדלים בתוכה גדולים. רוב התושבים, המשרות, המוסדות והשירותים מרוכזים במרכז הארץ, ואילו בגליל ובנגב יש פחות מכל אלה. הנושא הזה שואל איפה הפערים, למה הם נוצרו, ואיך המדינה מנסה לצמצם אותם.
במדויק: אזור גלעין (ליבה) הוא אזור שבו מרוכזות רוב האוכלוסייה והפעילות הכלכלית: צפיפות אוכלוסייה גבוהה, ריכוז של תעסוקה עתירת ידע, של מוסדות ושל שירותים, נגישות גבוהה ורמת חיים גבוהה. אזורי שוליים (פריפריה) רחוקים מהגלעין ונגישים פחות: צפיפות נמוכה, פחות מקומות עבודה ושירותים, רמת הכנסה ורמת השכלה נמוכות יותר, והגירה של צעירים אל הגלעין. בישראל: הגלעין - מחוז תל אביב ומחוז המרכז; השוליים - מחוז הצפון ומחוז הדרום.
בתכנית הנושא נקרא גם "אי-שוויון מרחבי, דמוגרפי וכלכלי": הפער הוא במקום (מרחבי), באוכלוסייה (דמוגרפי) ובפרנסה (כלכלי). את אותם מושגים פוגשים בנתי"ב, כשמזהים גלעין ושוליים בחבל ארץ שלא למדתם: אותם מאפיינים, רק במדינה אחרת.
1. צפיפות האוכלוסייה ופערים ברמת החיים וברמת הפיתוח
צפיפות אוכלוסייה
כדי לדעת איפה הגלעין ואיפה השוליים, מתחילים במפת צפיפות האוכלוסייה: איפה גרים הרבה אנשים על שטח קטן, ואיפה גרים מעטים על שטח גדול.
במדויק: צפיפות אוכלוסייה היא מספר התושבים ליחידת שטח (תושבים לקמ"ר). בישראל מרכז הארץ צפוף מאוד - במישור החוף, "בין גדרה לחדרה" - ואילו הנגב, שטח גדול מאוד, דליל באוכלוסייה. בתשובה כותבים איפה הצפיפות גבוהה ואיפה נמוכה, בשם האזור, ומה הגורם לכך.
התכנית מבקשת להשוות מפות צפיפות בשלוש נקודות זמן: שנות ה-50, שנות ה-80 ושנות ה-2000. מספר התושבים גדל מאוד, ולכן הצפיפות עלתה; אבל הדגם נשאר: צפיפות גבוהה במרכז ונמוכה בשוליים. הצפיפות היא גם הצעד הראשון בזיהוי הגלעין: אזור צפוף הוא בדרך כלל גם אזור עם הרבה משרות, שירותים ותחבורה.
מושגי היסוד של הפערים
רמת חיים מול רמת פיתוח
גלעין מול שוליים בישראל: המאפיינים
למה נוצרים הפערים
זיהוי גלעין ושוליים מנתונים
1. מבינים כל מדד: מה הוא מעיד עליו. שיעור גבוה בשירותי מידע ותקשורת = תעסוקה עתירת ידע; אשכול חברתי-כלכלי גבוה = רמת חיים גבוהה; צפיפות גבוהה = ריכוז אוכלוסייה.
2. משווים בין האזורים באותו מדד: איפה הערך הגבוה ואיפה הנמוך.
3. בוחרים מדד שמבדיל: מדד שגבוה בכל האזורים לא עוזר להבדיל ביניהם.
4. קובעים: איזה אזור הוא גלעין ואילו הם שוליים, בשמם.
5. מנמקים בנתון: "שיעור גבוה" או "שיעור נמוך", המספר עם יחידת המידה, ומה הוא מעיד על האזור.
שם המדד לבד לא מקבל ניקוד. "לפי מספר המהנדסים" או "לפי צפיפות האוכלוסייה" לא מספיק: בדוגמאות למענה של הפיקוח נכתב ש"לא ניתן לקבל ניקוד על תשובות שרק מציינות כותרות המדדים מתוך הטבלה" בלי להסביר את משמעותם ובלי לציין אם הם נמוכים או גבוהים.
בגרף התעסוקה של 2021, מחוז ירושלים הוא בעל השיעור הגבוה ביותר של שירות ציבורי - אבל זה לא הופך אותו לגלעין. השירות הציבורי גבוה בכל המחוזות ולא מבדיל ביניהם; הנתון שמבדיל את הגלעין הוא שירותי מידע ותקשורת.
"אזור הגלעין" של המדינה הוא לא "גלעין המטרופולין". בנושא המטרופולין הגלעין הוא העיר המרכזית שסביבה הטבעות; כאן הגלעין הוא אזור שלם במדינה (מחוז תל אביב ומחוז המרכז) מול אזורי השוליים.
דוגמה - גלעין ושוליים לפי גרף התעסוקה במחוזות
בגרף שלפניכם מוצגים נתונים נבחרים בתחום התעסוקה בכמה מחוזות בישראל בשנת 2021.
(הערכים בקירוב, כפי שנקראים מהגרף שבשאלון.)
(1) על פי הגרף, ציינו מחוז אחד בישראל שהוא אזור גלעין, וציינו בנוגע למחוז זה נתון אחד מן הגרף שמאפיין אזור גלעין (בתשובתכם השתמשו בביטוי שיעור גבוה). (3 נקודות)
(2) על פי הגרף, ציינו שני מחוזות שהם אזורי שוליים, וציינו בנוגע לכל אחד מהם נתון אחד מן הגרף שמאפיין אזור שוליים (בתשובתכם השתמשו בביטויים שיעור גבוה, שיעור נמוך). (4 נקודות)
1. המדדים: שירותי מידע ותקשורת = ענף עתיר ידע ושכר גבוה, שמתרכז בגלעין. תעשייה, כרייה וחציבה וחקלאות = ענפים שצריכים שטח גדול וקרקע זולה, ומאפיינים את השוליים. שירות ציבורי גבוה בכל המחוזות, ולכן הוא לא מבדיל.
2. (1) הגלעין: מחוז מרכז - בו השיעור הגבוה ביותר של מועסקים בשירותי מידע ותקשורת, כ-8.2%.
3. (2) השוליים: מחוז צפון ומחוז דרום. לכל אחד נתון עם הביטוי שנדרש: שיעור גבוה בתעשייה, כרייה וחציבה (כ-16.2% וכ-15.3%), או שיעור נמוך בשירותי מידע ותקשורת (כ-2% וכ-2.8%).
4. בודקים: לכל מחוז שם, נתון, מספר ומילה "גבוה" או "נמוך" - לא רק שם המדד.
(1) מחוז מרכז – שיעור גבוה של מועסקים בשירותי מידע ותקשורת (כ־8.2%, הגבוה מכל המחוזות בגרף).
(2) מחוז צפון – שיעור גבוה של מועסקים בתעשייה, כרייה וחציבה (כ־16.2%) / שיעור נמוך בשירותי מידע ותקשורת (כ־2%).
מחוז דרום – שיעור גבוה של מועסקים בתעשייה, כרייה וחציבה (כ־15.3%) / שיעור נמוך בשירותי מידע ותקשורת (כ־2.8%).
2. חיזוק אזורי השוליים לצמצום הפערים
חיזוק אזורי השוליים
הפערים בין המרכז ובין הגליל והנגב לא נעלמים לבד. המדינה משתמשת בכמה כלים כדי שיהיה כדאי לגור, לעבוד ולהשקיע בשוליים - וכל כלי פועל בדרך אחרת.
במדויק: הדרכים לצמצום הפערים בין גלעין לשוליים: חיזוק המטרופולינים - בצפון חיפה, בדרום באר שבע; הגדלת הנגישות המרחבית - כביש מס' 6, מסילות ברזל, שדות תעופה; השקעת משאבים ופיתוח תשתיות ושירותים באזורי השוליים; הגדרת אזורי עדיפות לאומית - חוק עידוד השקעות הון, תכניות "בנה ביתך", שיקום שכונות. בתשובה על כל דרך כותבים מה עושים ואיך זה מצמצם את הפער: מקומות עבודה, תושבים, שירותים, הגירה.
יש שני כיוונים: לחבר את השוליים לגלעין (נגישות), או לחזק את השוליים עצמם (עדיפות לאומית, השקעות, מטרופולין אזורי). שאלה שחוזרת בבגרות מבקשת לבחור ביניהם ולנמק. הקשר לשיעורים אחרים: תשתיות התחבורה היבשתית (כביש 6 והרכבות), נמלי ים ואוויר (נמל התעופה רמון), ומטרופולין חיפה.
אזור עדיפות לאומית
אזור עדיפות לאומית הוא ה"הנחה" שהמדינה נותנת למי שבוחר בשוליים: מי שגר, עובד או משקיע שם מקבל הטבות.
במדויק: אזור (רשימת יישובים) שהממשלה מגדירה כבעל עדיפות בפיתוח, בדרך כלל באזורי השוליים (הגליל, הנגב, יישובי ספר), ובו ניתנות הטבות ותמריצים: הנחות במס הכנסה, מענקים והטבות מס למפעלים ולמשקיעים, סבסוד דיור וקרקע, ותוספות תקציב לחינוך ולתשתיות. בתשובה כותבים מי קובע (הממשלה), איפה (השוליים), מה ניתן (ההטבות) ולמה (לעודד התיישבות ופיתוח כלכלי).
דוגמאות: פארק ההייטק גב ים נגב בבאר שבע הוגדר "אזור פיתוח א", והחברות שפתחו בו מרכזי פיתוח קיבלו מענקים והטבות מס. חברת אינטל הקימה מפעל לייצור מעבדים זעירים בקריית גת, שבאזור עדיפות לאומית, ונהנתה ממענקים כספיים ומהנחות במיסים.
ארבע הדרכים: מה עושים ואיך זה עוזר
הכלים של אזורי העדיפות הלאומית
התועלת והמחיר של כל דרך
בשאלה "מהי לדעתכם הדרך המועדפת" בוחרים דרך אחת ומנמקים. כל עמדה מתקבלת אם היא מנומקת, אבל בדוגמאות למענה של הפיקוח נכתב על שאלת עמדה: "לא ניתן לענות גם וגם".
שואלים על חיזוק האזור, לא על המדינה. בדוגמאות למענה של הפיקוח, על שאלה על משאבים באזורי שוליים, נכתב: "לא ניתן לקבל תשובה של הכנסת מטבע זר מייצוא מחצבים, משום שתשובה כזו קשורה לרמה הארצית". כותבים מה הדרך נותנת לתושבי השוליים: מקומות עבודה, שירותים, פחות הגירה שלילית.
"יוצר מקומות עבודה" לבד היא תשובה חלקית. כותבים באיזה תחום: מקומות עבודה בהייטק בפארק גב ים נגב, בתעשייה באזור עדיפות, בתיירות ליד נמל התעופה רמון.
מדיניות פיזור האוכלוסייה בשנות ה-50 (מעברות, מושבי עולים וערי פיתוח) והנושא "באר שבע - מטרופולין בצמיחה, גורמים מאיצים וגורמים מעכבים" לא במיקוד של תשפ"ז. את באר שבע לומדים כאן רק כמטרופולין שמחזקים כדי לצמצם פערים.
דוגמה א - אזור עדיפות לאומית: הגדרה, מנגנון ועמדה
מדינת ישראל רואה חשיבות רבה בצמצום הפערים בין אזור הגלעין לאזורי השוליים.
דרך נוספת לצמצום הפערים בין אזור הגלעין לאזור השוליים היא באמצעות קביעת אזורי עדיפות לאומית.
(1) הסבירו מהו אזור עדיפות לאומית. (5 נקודות)
(2) הסבירו כיצד קביעת אזורי עדיפות לאומית מסייעת לחיזוק אזורי השוליים. (5 נקודות)
(3) כתבו מהי לדעתכם הדרך המועדפת לצמצום פערים בין אזור הגלעין לאזורי השוליים: יצירת נגישות של אזור הגלעין לאזורי השוליים או חיזוק אזורי השוליים. נמקו את תשובתכם. (5 נקודות)
1. (1) "הסבירו מהו" = הגדרה מלאה: מי קובע (הממשלה), איפה (אזור מרוחק, אזור שוליים), מה ניתן (מענקים, הנחות במס, סבסוד דיור, תקציבי חינוך) ולמה (לעודד התיישבות ופיתוח).
2. (2) "הסבירו כיצד" = שרשרת של סיבה ותוצאה: ההטבות מוזילות את העלויות ← מפעלים וחברות פותחים מקומות עבודה, ותושבים נמשכים בזכות הנחות במס ובדיור ← ההגירה השלילית נעצרת ← השירותים מתחזקים והפער קטן.
3. (3) עמדה אחת ונימוק: בוחרים דרך אחת בלבד. למשל חיזוק השוליים: נגישות לבדה עלולה לגרום לתושבים לנסוע לגלעין לעבוד ולקנות, ואילו חיזוק יוצר תעסוקה ושירותים במקום.
(1) אזור שהממשלה מגדירה (לפי מיקום פריפריאלי, מצב חברתי-כלכלי וביטחוני) כזכאי להטבות מיוחדות – מענקים, הנחות במס, סבסוד דיור ותקציבי חינוך – כדי לעודד בו התיישבות ופיתוח כלכלי.
(2) ההטבות מוזילות את העלויות למשקיעים ולתושבים: מפעלים וחברות מקבלים מענקים והטבות מס ופותחים מקומות עבודה; תושבים מקבלים הנחות במס ובדיור – כך נמשכים לאזור אוכלוסייה ותעסוקה, נעצרת ההגירה השלילית, והשירותים מתחזקים.
(3) לדוגמה: חיזוק אזורי השוליים – כי נגישות בלבד עלולה לגרום לתושבים לנסוע לעבוד ולצרוך שירותים במרכז ("פרבור" של הפריפריה), ואילו חיזוק יוצר תעסוקה ושירותים במקום ומחזק את הכלכלה המקומית. (גם הבחירה ההפוכה מקובלת אם היא מנומקת.)
דוגמה ב - פארק ההייטק גב ים נגב: תעסוקה והגירה
קראו את הקטע שלפניכם:
"פארק ההייטק גב ים נגב בבאר שבע הוקם בסמוך לאוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע ובסמוך לתחנת הרכבת 'באר שבע צפון'. במסגרת המאמץ הממשלתי לפיתוח הנגב, הוגדר אזור פארק ההייטק – אזור פיתוח א, והמדינה העניקה לחברות טכנולוגיה שפתחו בו מרכזי פיתוח מענקים כספיים נרחבים והטבות מס. כמו כן, שודרגו קווי הרכבת המהירים המחברים את תחנת הרכבת הצמודה לפארק עם תל אביב ומרכז הארץ, וזמן הנסיעה בין אזורים אלה פחת במידה ניכרת."
הציגו השפעה אפשרית אחת של מיקום פארק ההייטק גב ים נגב על התעסוקה וההגירה בדרום הארץ. (5 נקודות)
1. מה נדרש: השפעה אחת שמחברת בין שני התחומים - קודם התעסוקה, ואחריה ההגירה שנובעת ממנה.
2. מהקטע: הפארק צמוד לאוניברסיטת בן-גוריון, והחברות בו פותחות מרכזי פיתוח - כלומר משרות בהייטק.
3. תעסוקה: נוצרים בדרום מקומות עבודה איכותיים בתעשייה עתירת ידע.
4. הגירה: בוגרי האוניברסיטה ומהנדסים צעירים יכולים להישאר בנגב, ולכן ההגירה השלילית של משכילים למרכז ("בריחת מוחות") פוחתת, ואף נמשכים לבאר שבע תושבים חדשים.
הפארק יוצר מקומות עבודה איכותיים בהייטק בדרום, ולכן בוגרי אוניברסיטת בן-גוריון ומהנדסים צעירים יכולים להישאר בנגב – ההגירה השלילית של משכילים למרכז ("בריחת מוחות") פוחתת, ואף נמשכים מהגרים חיוביים לבאר שבע.