צורת יישוב
כל יישוב בארץ קם מתוך צורך ורעיון: הקיבוץ - מתוך רעיון של שיתוף ועבודה חקלאית, העיר - מתוך מסחר, שירותים ותעשייה. כשמקבלים שאלה על יישוב, שואלים: איזה סוג יישוב זה, ממה מתפרנסים בו, ואיך הוא בנוי.
במדויק: צורת יישוב מתוארת לפי ארבעה דברים: תפרוסת היישובים (איפה הם), מבנה היישוב וצורתו (איך מסודרים המגורים, מבני הציבור והמשק), מבנה המשק (שיתופי או פרטי) והבסיס הכלכלי (ממה מתפרנסים: חקלאות, תעשייה, מסחר, שירותים).
בנושא הזה שני כיוונים. הראשון: יישובים שקמו לפי רעיון - הקיבוץ והעיר העברית. השני: התמורות בהם - הקיבוץ שמשתנה, היישוב החקלאי שליד העיר, הערים שהופכות למטרופולין והכפר הערבי שהופך לעיר. באוגדן מפות ישראל יש מפות שימושי קרקע של קיבוץ (בית זרע), של יישוב ערבי (קלנסווה) ושל יישוב דרוזי (בית ג'ן), ושאלות המפות בפרק ארץ ישראל נשענות עליהן.
עיור
המילה "עיור" חוזרת כמעט בכל שיעור בנושא: קיבוצים מקבלים שכונות של תושבי חוץ, יישובים בשולי המטרופולין הופכים לפרברים, וכפרים ערביים הופכים לערים.
במדויק: עיור הוא מעבר של תושבים מהכפר אל העיר, גידול של הערים ועיור של יישובים כפריים: הבסיס הכלכלי של היישוב משתנה מחקלאות לתעסוקות עירוניות (מסחר, שירותים, תיירות, תעשייה), ואיתו משתנים שימושי הקרקע (שכונות מגורים, מסחר ומבני ציבור במקום שדות), התשתיות ואורח החיים.
התכנית מבחינה בין יישובים כפריים שליד העיר, שאליהם חדרו תעסוקות עירוניות בתחומי המסחר, השירותים והתיירות, ובין יישובים כפריים באזורי השוליים, שנשענים עדיין יותר על חקלאות. ההבדל הזה חוזר בשיעור על הרצועה הכפרית: מסחר בשולי מטרופולין תל אביב-יפו, ותיירות ונופש בגליל ובנגב.
1. צורות יישוב: הקיבוץ והעיר העברית בעלייה הרביעית והחמישית
הקיבוץ
הקיבוץ הוא צורת היישוב שהכי מזוהה עם ההתיישבות בארץ ישראל: קבוצה של חברים שגרים יחד, עובדים יחד את האדמה וחולקים את הרכוש. בבגרות שואלים בעיקר על העקרונות שלו, ואיך הם נראים במפה או בתמונה של קיבוץ.
במדויק: הקיבוץ הוא צורת היישוב של העלייה השנייה - יישוב חקלאי שיתופי. העקרונות שלו בראשיתו: תעסוקה בחקלאות (החברים עובדים בעצמם באדמה), שוויון בין החברים, ושיתוף בנכסים - לחברים לא היה רכוש פרטי, וכל נכסי הקיבוץ היו משותפים לכולם. בתשובה מציינים את העיקרון ומראים איך הוא בא לידי ביטוי בשימושי הקרקע.
הקיבוץ של היום שונה מאוד מהקיבוץ בראשיתו - על ההפרטה, על השכונות לתושבי חוץ ועל המעבר מחקלאות לשירותים ותעשייה לומדים בשיעור "תמורות ביישוב החקלאי". באוגדן המפות יש מפת שימושי קרקע של קיבוץ בית זרע (שנת ייסוד 1926), דרומית לכינרת, ובה רואים את כל העקרונות.
עקרונות הקיבוץ ואיך הם נראים במפה
העיר העברית בעליות הרביעית והחמישית
בעליות הרביעית והחמישית חלה התפתחות מואצת של העיר העברית. התכנית נותנת שלוש דוגמאות:
הבסיס הכלכלי של העיר העברית: מסחר, שירותים ותעשייה - ולא חקלאות.
הקיבוץ מול העיר העברית
מפת שימושי קרקע של יישוב
1. המקרא: מה כל צבע אומר (מגורים, מבני ציבור, מסחר, תעשייה ומלאכה, מבנה חקלאי, כבישים).
2. שימוש הקרקע העיקרי: הצבע שמכסה את רוב השטח הבנוי.
3. המיקום של כל שימוש: במרכז, לאורך הכביש הראשי, בשוליים, באזור נפרד.
4. הקשר למושג שבשאלה: עיקרון של הקיבוץ (שוויון, שיתוף, חקלאות), או היבט של עיור (התפשטות השטח הבנוי, מסחר ושירותים).
5. כותבים לכל טענה מה רואים: הצבע, המקום במפה והתבנית ("מבני הציבור מרוכזים במרכז", "שדות רק בשוליים").
בשאלה על עקרונות הקיבוץ במפה, רשימה של עקרונות לא מספיקה. לפי הפיקוח, "התלמידים חייבים ליישם כל אחד מהעקרונות שציינו על מפת שימושי הקרקע המצורפת": לכל עיקרון כותבים מה רואים במפה שמבטא אותו.
רוב הנושא הזה מסומן במיקוד לחלק ב של פרק ארץ ישראל: הוא יופיע בעיקר כשאלת מפות ארץ ישראל או כמדרש תמונה. ערי המטרופולין ומטרופולין חיפה מסומנים לחלק א ולחלק ב.
המושבה (עלייה ראשונה), מושב העובדים (עלייה שלישית), מושבי העולים ועיירות הפיתוח, עיור המושבות והיוזמה הלאומית מול היוזמה הפרטית לא במיקוד של תשפ"ז. מצורות היישוב לומדים רק את הקיבוץ ואת העיר העברית.
דוגמה - עקרונות הקיבוץ במפה של בית זרע
(1) עיין במפה ג – בית זרע: קיבוץ, שנת ייסוד 1926, עמוד 78 באטלס ישראל החדש.
במפה זו מוצגים שימושי הקרקע של קיבוץ בית זרע.
ציין שניים מעקרונות הקיבוצים בראשיתם, והסבר כיצד הם באים לידי ביטוי במפת שימושי הקרקע של קיבוץ בית זרע. (6 נקודות)
(המפה נמצאת היום באוגדן מפות ישראל, עמוד 78. רואים בה אזור מגורים אחד ובו בתים קטנים ודומים, ובלבו בנייני ציבור משותפים; מחוץ לו אזור משק - מבני חקלאות ומלאכה; ומסביב שדות, מטעים ובריכות דגים גדולים.)
1. "ציין" - שני עקרונות בשמם. "הסבר כיצד באים לידי ביטוי" - לכל עיקרון: מה רואים במפה.
2. שוויון ושיתוף בנכסים: במפה - אזור מגורים אחד, בתים קטנים ודומים. בנייני הציבור (חדר האוכל, בתי הילדים) במרכז, משותפים לכולם ולא ליד כל בית.
3. עבודה עצמית במשק חקלאי משותף: מחוץ לאזור המגורים - אזור משק, ומסביב חלקות חקלאיות גדולות ורצופות, בלי חלקה פרטית לכל משפחה.
4. בדיקה: כל עיקרון מחובר לשימוש קרקע מסוים במפה, כמו שהפיקוח דורש.
(1) עיקרון 1 - שוויון ובעלות משותפת (שיתופיות): אין משקים פרטיים; במפה כל בתי החברים קטנים ודומים, מקובצים יחד באזור מגורים אחד, ובמרכזו בנייני ציבור משותפים - חדר האוכל, בתי הילדים, מוסדות התרבות והחינוך.
עיקרון 2 - עבודה עצמית ומשק חקלאי משותף: הקרקע מעובדת יחד בחלקות גדולות; במפה אזור המגורים מוקף באזור משק (רפתות, לולים, מבני מלאכה) ומחוצה לו שדות, מטעים ובריכות דגים גדולים, ללא חלוקה לחלקות פרטיות - הפרדה ברורה בין מגורים, משק ושדות.
2. תמורות ביישוב החקלאי: הקיבוץ, היישוב ליד העיר והרצועה הכפרית
התמורות ביישוב החקלאי
הקיבוץ של היום לא נראה כמו הקיבוץ של העלייה השנייה: חלק מהחברים עובדים בעיר, יש שכר לפי עבודה, ובשולי הקיבוץ קמו שכונות חדשות. גם יישובים חקלאיים אחרים משתנים, ובעיקר אלה שליד העיר.
במדויק: התמורות ביישוב החקלאי השיתופי הן ארבעה מעברים: מבסיס כלכלי שעיקרו חקלאות לגיוון תעסוקתי (מסחר, שירותים, תיירות, תעשייה); מרמת שיתוף גבוהה לרמת שיתוף נמוכה (הפרטה); מתעסוקה ביישוב לתעסוקה מחוץ ליישוב (יוממות); והקמת שכונות מגורים לתושבי חוץ. בתשובה מתארים מה היה ומה השתנה, ואת ההשלכה על מקורות התעסוקה ועל ייעודי הקרקע.
השיעור "צורות יישוב" הוא נקודת המוצא: חקלאות, שוויון ושיתוף. כאן רואים איך כל אחד מהעקרונות השתנה. השכונות לתושבי חוץ והיוממות הן גם חלק מתהליכי העיור במרחב הכפרי שבשולי המטרופולין (בשיעור על ערי המטרופולין).
התמורות בקיבוצים מאז שנות ה-90
יישוב חקלאי ליד העיר
ככל שיישוב חקלאי קרוב יותר לעיר, כך גדל הלחץ לשנות בו את שימושי הקרקע: בעיר יש הרבה לקוחות וביקוש לקרקע, וקרקע שמשמשת למסחר או למגורים מכניסה יותר מקרקע חקלאית.
ההשלכות: כלכלה - הכנסה ממסחר, משירותים ומהשכרה במקום מחקלאות; דמוגרפיה - תושבים חדשים שאינם חקלאים; סביבה - צמצום השטחים הפתוחים בין הערים, ופגיעה במסחר במרכזי הערים.
ליבה מול פריפריה: מסחר או תיירות
"תארו שני שינויים" בקיבוץ - בוחרים שני תחומים שונים (למשל תעסוקה והפרטה), ולכל אחד אומרים מה היה ומה השתנה. לפי הפיקוח, הסעיף בודק את התמורות "במגוון של תחומים כלכליים וחברתיים". בדוגמאות למענה חדר האוכל, המכבסה והמתפרה בתשלום מופיעים יחד כשינוי אחד: הפרטה של שירותים.
בתכנית מופיעות התמורות בקיבוץ ובמושב, אבל במיקוד של תשפ"ז הנושא הוא היישוב החקלאי השיתופי - הקיבוץ. עיור המושבות לא במיקוד.
דוגמה - שני שינויים בקיבוצים מאז שנות ה-90
תאר שני שינויים שהתרחשו במאפייני הקיבוצים מאז שנות התשעים של המאה ה־20. (5 נקודות)
1. "תאר" - לכל שינוי: מה היה בקיבוץ בראשיתו, ומה יש היום.
2. בוחרים שני תחומים שונים: שיתוף (הפרטה) ותעסוקה.
3. הפרטה: בעבר שוויון מלא ושירותים בחינם; היום שכר לפי עבודה, תשלום על שירותים ושיוך דירות לחברים.
4. תעסוקה: בעבר חקלאות ועבודה עצמית; היום תעשייה, שירותים ותיירות, עבודה מחוץ לקיבוץ ועובדים שכירים.
1. הפרטה ("הקיבוץ המתחדש"): במקום שוויון מלא - שכר דיפרנציאלי לפי עבודה, תשלום על שירותים (אוכל, חשמל), שיוך דירות לחברים; חדר האוכל המשותף ובתי הילדים הפסיקו לפעול כפי שפעלו.
2. שינוי במבנה הכלכלי והתעסוקתי: ירידה בחלקה של החקלאות ועלייה בתעשייה (לעיתים עתירת ידע), בשירותים ובתיירות; חברים רבים עובדים מחוץ לקיבוץ, והקיבוץ מעסיק עובדים שכירים.
(אפשר גם: "הרחבה" - שכונות מגורים לתושבים שאינם חברים, והקיבוץ הופך ליישוב בעל אופי קהילתי־פרברי.)
3. ערי המטרופולין: היווצרות, עיור בשוליים ומטרופולין חיפה
מטרופולין
תל אביב היא לא רק העיר תל אביב: סביבה יש עשרות יישובים שתושביהם נוסעים אליה כל יום לעבודה, לקניות ולבילוי. כל המרחב הזה - העיר והיישובים שסביבה - הוא מטרופולין.
במדויק: מטרופולין הוא מרחב עירוני שבנוי מגלעין - העיר המרכזית, שבה מרוכזים רוב מוקדי התעסוקה, המסחר והשירותים - ומטבעות של יישובים סביבו, שהשימוש העיקרי בהם הוא מגורים. בין תושבי הטבעות ובין העיר שבגלעין יש קשרים של מסחר ותעסוקה, והם באים לידי ביטוי ביוממות. בישראל ארבעה מטרופולינים: תל אביב, ירושלים, חיפה ובאר שבע.
מטרופולין תל אביב הוא הגדול בישראל, ובו גלעין ושלוש טבעות: פנימית, תיכונה וחיצונית. במטרופולין ירושלים יש רק גלעין וטבעת חיצונית (בשיעור על ירושלים).
איך נוצר מטרופולין
1. עיר מרכזית צומחת: מקומות העבודה, המסחר והשירותים מתרכזים בה, והאוכלוסייה גדלה.
2. צפיפות ויוקר: בעיר המרכזית הדיור צפוף ויקר.
3. פרבור: תושבים עוברים מהעיר המרכזית ליישובים בשולי המטרופולין, כדי לשפר את איכות החיים ואת תנאי המגורים (דיור מרווח וזול יותר). העלייה במספר המכוניות הפרטיות והכבישים מאפשרים זאת.
4. יוממות: רוב מוקדי התעסוקה נשארים בגלעין, ולכן תושבי הטבעות נוסעים אליו כל יום ובחזרה.
5. התרחבות: הטבעות גדלות, היישובים הכפריים בשוליים עוברים עיור, והשטח הבנוי מתפשט (זחילה עירונית).
הגלעין מול הטבעות
עיור במרחב הכפרי שבשולי המטרופולין
הגורמים להתפתחות מטרופולין חיפה
"ציינו את התופעה והסבירו מדוע הפרבור מגביר אותה" - לא מספיק להגדיר יוממות. לפי הפיקוח, "תשובה אשר רק מגדירה מהי יוממות ולא מסבירה כיצד תהליך הפרוור מגביר אותה לא יכולה להתקבל כתשובה מלאה". צריך את שני החלקים: המגורים עוברים לטבעות, והעבודה נשארת בגלעין.
שימוש קרקע שמבטא את היותה של עיר גלעין הוא מסחר, משרדים, תעשייה ותחבורה - לא מגורים. הפיקוח: "לא ניתן לקבל לגבי גלעין שימוש קרקע של מגורים", כי מגורים הם שימוש הקרקע העיקרי של הטבעות.
בשאלה על השפעת הטופוגרפיה של חיפה, לכל שימוש קרקע כותבים באיזה חלק של הנוף הוא נמצא (מפרץ, מישור, רכס) ולמה החלק הזה מתאים לו. הפיקוח: "התלמידים צריכים להקפיד להסביר כיצד מבנה טופוגרפי משפיע על מיקום שימושי הקרקע".
לא במיקוד של תשפ"ז: מערכת הקשרים בין היישובים של מטרופולין תל אביב-יפו, גורמי המשיכה והדחיקה בו, ההתפתחות העירונית בטבעת החיצונית שלו, ובאר שבע כמטרופולין בצמיחה.
דוגמה א - יוממות ופרבור במטרופולין
בין התושבים המתגוררים בטבעות של המטרופולין ובין העיר המרכזית בגלעין המטרופולין יש קשרים בתחום המסחר והתעסוקה.
ציין מהי התופעה הגאוגרפית העירונית שבה קשרים אלה באים לידי ביטוי, והסבר מדוע תהליך הפרוור המתרחש במטרופולין גורם להתגברות תופעה זו. (5 נקודות)
1. "ציין" - שם התופעה בלבד: יוממות.
2. "הסבר מדוע" - מתחילים בהגדרת הפרבור: מעבר אוכלוסייה מהעיר המרכזית ליישובים בטבעות, בגלל דיור מרווח וזול יותר ואיכות חיים.
3. המנגנון: מקומות העבודה, המסחר והשירותים נשארים ברובם בגלעין.
4. התוצאה, כמו שנשאל: ככל שיותר אנשים גרים בטבעות, כך יותר אנשים נוסעים כל יום לגלעין, ולמרחק גדול יותר - היוממות מתגברת.
התופעה: יוממות - תנועה יומית של תושבי הטבעות אל העיר המרכזית בגלעין (לעבודה, לקניות ולשירותים) וחזרה הביתה בערב.
הפרבור מגביר אותה: אנשים עוברים לגור ביישובי הטבעות (דיור זול ומרווח יותר, איכות חיים), אבל רוב מקומות העבודה, המסחר והשירותים המתקדמים נשארים בגלעין - ולכן יותר אנשים נאלצים לנסוע אליו כל יום, למרחקים גדולים יותר.
דוגמה ב - חיפה: גלעין, טבעת והשפעת הטופוגרפיה
עיין במפה ב — שימושי קרקע 2005, עמוד 97 באטלס ישראל החדש.
(המפה היא מפת שימושי הקרקע של מטרופולין חיפה, ונמצאת היום באוגדן מפות ישראל, עמוד 97.)
(1) ציין את שני שימושי הקרקע העיקריים של חיפה שבהם בא לידי ביטוי מיקומה בגלעין המטרופולין, ואת שימוש הקרקע העיקרי של קריית ים שבו בא לידי ביטוי מיקומה בטבעת של המטרופולין. (4 נקודות)
(2) חיפה שוכנת בטופוגרפיה המשלבת הר, מישור ומפרץ טבעי. טופוגרפיה זו משפיעה על התפתחות העיר ועל המיקום של שימושי הקרקע בה.
בחר בשניים משימושי הקרקע המוצגים במפה, שהמיקום שלהם בעיר חיפה מושפע מן הטופוגרפיה.
הסבר את ההשפעה של הטופוגרפיה על המיקום של כל אחד משימושי קרקע אלה בחיפה. (5 נקודות)
1. (1) במקרא של המפה: בחיפה - השימושים שמשרתים את כל המטרופולין: מסחר ומשרדים, ותעשייה ותחבורה (הנמל). בקריית ים - מגורים. לא כותבים מגורים לגלעין.
2. (2) שני שימושים, ולכל אחד חלק של הנוף: תעשייה ונמל - במישור ובמפרץ. השטח שטוח ונרחב לבניית מפעלים ומחסנים, והמפרץ הטבעי מוגן ומתאים לנמל.
3. מגורים - על מורדות הכרמל: אוויר נקי וקריר יותר, רחוק מהזיהום ומהרעש של התעשייה במפרץ, ונוף לים.
4. בדיקה: בכל שימוש יש גם המקום בנוף וגם הסיבה שהמקום מתאים לו.
(1) חיפה (גלעין): מסחר ומשרדים (מע"ר - העיר התחתית והדר); תעשייה ותחבורה - נמל, אזור תעשייה ובתי זיקוק במפרץ. קריית ים (טבעת): מגורים.
(2) תעשייה ונמל - במישור החוף ובמפרץ (עמק זבולון): קרקע שטוחה ונרחבת לבניית מפעלים ומכלים, מפרץ מוגן ומים עמוקים לנמל, ונגישות לרכבת ולכבישים. מגורים - על מורדות הכרמל ופסגתו: האוויר נקי וקריר יותר, רחוק מזיהום התעשייה במפרץ, ויש נוף לים; (אפשר גם: שטחים פתוחים ויער בוואדיות התלולים של הכרמל - קשה לבנות בהם).
4. ירושלים - בירת ישראל
ירושלים - עיר הבירה
ירושלים שונה מכל עיר אחרת בישראל: היא עיר הבירה, היא קדושה לשלוש דתות, וגרות בה יחד קבוצות אוכלוסייה שונות מאוד. כל אחד מהדברים האלה משפיע על הכלכלה שלה ועל המרחב שלה.
במדויק: עיר בירה היא העיר שבה מרוכזים מוסדות השלטון של המדינה ומוסדות הייצוג שלה. בירושלים: הכנסת (הרשות המחוקקת), בית המשפט העליון (הרשות השופטת העליונה), קריית הממשלה (מקום מושבה של הממשלה, הרשות המבצעת) ומשכן הנשיא (ראש המדינה, שמארח נשיאים וראשי מדינות). כשמסבירים מוסד ממלכתי, מסבירים את הקשר בין התפקיד של המוסד ובין היותה של ירושלים עיר הבירה.
גם יד ושם - מוסד רשמי להנצחת השואה - מתקבל כמוסד ממלכתי. הקשר לשיעור על ערי המטרופולין: ירושלים היא גלעין של מטרופולין, אבל מטרופולין קטן יותר משל תל אביב, ובו רק טבעת חיצונית.
המאפיינים הייחודיים של ירושלים
היתרונות היחסיים של ירושלים לפיתוח הכלכלי
תוכנית החומש "לביא" (2022) לפיתוח הכלכלי של ירושלים: מצוינות וחדשנות אקדמית, תעשייה מתקדמת (הייטק וביוטכנולוגיה), תיירות לאומית ובין-לאומית, והעברה של מכללות צה"ל לעיר. מקומות עבודה איכותיים בעיר יכולים להקטין את מספר העוזבים ולהגדיל את מספר המגיעים.
ירושלים אחרי מלחמת ששת הימים: השינוי במרחב
מטרופולין ירושלים מול מטרופולין תל אביב
קשיים בהתפתחות מטרופולין ירושלים:
- טופוגרפיה הררית (הרי יהודה): מדרונות תלולים ועמקים צרים מקשים על בניית יישובים ועל סלילת כבישים ומסילות, ולכן מעט צירים מחברים את הגלעין לטבעת.
- יישובים ערביים רבים במרחב שסביב העיר, שמקיימים קשרים כלכליים עם ערים ערביות כמו רמאללה ובית לחם, ולא עם הגלעין של המטרופולין.
הכותל והר הבית הם מקומות קדושים, לא מוסדות ממלכתיים. בשאלה על מוסדות ממלכתיים בירושלים הפיקוח קובע: "לא ניתן לקבל הכותל / הר הבית משום שאינו מוסד ממלכתי".
קושי בהתפתחות מטרופולין ירושלים הוא מה שמחליש את הקשרים בין הגלעין לטבעות (טופוגרפיה, קשרים כלכליים לכיוון אחר). הפיקוח: "לא ניתן לקבל מעמד סוציו - אקונומי נמוך של אוכלוסיית הגלעין", וגם לא מתיחות בין קבוצות אוכלוסייה.
מאזן ההגירה של ישראל כמדינה קולטת עלייה לא במיקוד של תשפ"ז. בירושלים ההגירה נשאלת כחלק מהמאפיין "עזיבת אוכלוסייה": מספר העוזבים לעומת מספר המגיעים.
דוגמה א - שני יתרונות יחסיים של ירושלים
"ממשלת ישראל רואה לנכון לקדם את פיתוח העיר ירושלים בתחומים שיש לה יתרון יחסי בהם, כדי לייצר תנופה כלכלית וחוסן כלכלי לעיר".
(מעובד על פי החלטת ממשלת ישראל מיום 2/6/2016)
הציגו שני יתרונות יחסיים שיש לירושלים, והסבירו כיצד כל אחד מהם מסייע להתפתחותה הכלכלית. (8 נקודות)
1. "יתרון יחסי" - משהו שיש לירושלים יותר מלערים אחרות. "הסבירו כיצד" - איזו פעילות כלכלית היתרון מושך, ומה היא מייצרת.
2. יתרון ראשון - הבירה: מוסדות השלטון מעסיקים עובדים רבים, ולידם מתפתחים שירותים עסקיים, כנסים ומשלחות. העברה של יחידות ממשלה לעיר מגדילה את התעסוקה.
3. יתרון שני - המעמד הדתי וההיסטורי: אתרים שאין להם תחליף מושכים תיירים וצליינים. התיירות היא ענף עתיר עבודה (מלונות, הסעדה, מסחר) ומכניסה מטבע חוץ.
4. בדיקה: שני יתרונות שונים, ולכל אחד שרשרת: יתרון ← פעילות ← תעסוקה והכנסה.
1. מעמד הבירה ומרכז שלטוני - הכנסת, משרדי הממשלה ובית המשפט העליון יוצרים תעסוקה רבה במגזר הציבורי ומושכים שירותים עסקיים, מוסדות ונופש עסקי; ההעברה של משרדי ממשלה לעיר מגדילה את התעסוקה וההכנסות.
2. עיר קדושה לשלוש הדתות ובעלת מורשת היסטורית (העיר העתיקה, הכותל, כנסיית הקבר, הר הבית) - מושכת מיליוני תיירים וצליינים; התיירות יוצרת תעסוקה בבתי מלון, מסעדות, הסעות ומסחר ומכניסה מטבע חוץ.
(אפשר גם: מוסדות אקדמיים ומחקר - האוניברסיטה העברית, הדסה, מכוני מחקר - בסיס להייטק ולביוטכנולוגיה, כמו בפארק הר חוצבים.)
דוגמה ב - מבנה התעסוקה של עיר הבירה מטבלה
בטבלה שלפניך מוצגים נתונים על שיעור המועסקים בענפים אחדים בירושלים ועל שיעור המועסקים בענפים אלה בממוצע הארצי, בשנת 2015.
(בגרף: "שירותים ציבוריים" = שירותים ציבוריים ומנהל.)
עיין בטבלה, והסבר את הקשר בין מבנה התעסוקה בעיר לבין היותה עיר בירה. (5 נקודות)
1. קוראים את הטבלה בהשוואה לממוצע: שירותים ציבוריים ומנהל - 41.2% בירושלים לעומת 34.1% בממוצע הארצי, יותר ב-7.1 נקודות אחוז. תעשייה - 6.2% לעומת 11.8%, כמחצית. מסחר - 10.2% לעומת 11.7%, מעט פחות.
2. הקשר לבירה: בעיר הבירה מרוכזים רוב משרדי הממשלה והמוסדות הממלכתיים, וכל מי שמועסק בהם שייך לשירותים הציבוריים. לכן השיעור שלהם גבוה מהממוצע.
3. הצד השני: התפקיד של העיר הוא שלטוני ולא תעשייתי, ולכן שיעור המועסקים בתעשייה נמוך.
בירושלים שיעור המועסקים בשירותים ציבוריים ומנהל (41.2%) גבוה מן הממוצע הארצי (34.1%) - יותר ב־7.1 נקודות אחוז, ואילו שיעור המועסקים בתעשייה (6.2%) הוא כמחצית מן הממוצע הארצי (11.8%), ובמסחר מעט נמוך (10.2% לעומת 11.7%).
הקשר: כעיר בירה מרוכזים בירושלים מוסדות השלטון - הכנסת, משרדי הממשלה, בתי המשפט - ומוסדות לאומיים, וגם מוסדות שירות גדולים (האוניברסיטה העברית, בתי חולים), ולכן חלק גדול מן העובדים מועסקים בשירותים ציבוריים ובמנהל. התעשייה לעומת זאת מועטה: תפקיד העיר הוא שלטוני ולא תעשייתי, והיא שוכנת בהרים, רחוק מנמלים וממרכז הכלכלה, ובתכנון שלה יש עדיפות לשימור הנוף ולמוסדות.
5. היישוב הערבי והדרוזי: עיור, תמורות בכפר ומגמות בעיר
עיור ביישוב הערבי והדרוזי
רוב היישובים הערביים והדרוזיים בישראל התחילו ככפרים חקלאיים. היום רבים מהם נראים ומתפקדים כמו ערים: יש בהם שכונות חדשות, מסחר לאורך הכביש הראשי ותושבים שעובדים בשירותים. קלנסווה, למשל, החלה ככפר, ובשנת 2000 הוכרזה כעיר.
במדויק: תהליכי עיור ביישוב הערבי והדרוזי משנים את מבנה הכפר ואת תפקודו בארבעה תחומים: שימושי קרקע (השטח הבנוי מתפשט סביב הגלעין העתיק על אדמות חקלאיות, ונוספים מסחר, מבני ציבור, תעשייה ומלאכה), תשתיות (רשת כבישים סלולים, כביש עוקף), תעסוקה (המעבר מכלכלה ראשונית - חקלאות - לכלכלת שירותים) ואורח החיים. בשאלה על מפה, כל היבט של עיור מבססים על מה שרואים במקרא.
גלעין הכפר הוא החלק הוותיק והצפוף שבמרכז; סביבו קמו השכונות החדשות. הניגוד בין הגלעין הצפוף ובין הבנייה החדשה והמפוזרת הוא הביטוי הכי ברור של העיור במפה. באוגדן המפות יש שתי מפות כאלה: קלנסווה - יישוב ערבי במישור, בשרון, ובית ג'ן - יישוב דרוזי בהר, בגליל העליון, בגובה של כ-900 מ'.
מה העיור משנה ביישוב
איפה המסחר ומבני הציבור ביישוב, ולמה
כפרים שהפכו לערים: התמורות במבנה
דוגמאות לכפרים שהפכו לערים: אום אל-פחם, טירה, טייבה, סחנין.
התמודדות עם סוגיות של איכות הסביבה
"תארו על פי המפה שני היבטים של תהליך העיור" - כל היבט נשען על סימון במקרא (צבע ומקום), ושני ההיבטים שונים זה מזה (התפשטות השטח הבנוי; שינוי בשימושי הקרקע). היבט שלא רואים במפה (למשל שינוי באורח החיים) לא עונה על "על פי המפה".
לא במיקוד של תשפ"ז: גורמי המיקום ההיסטוריים של הכפר הערבי (ביטחון, מים, קרקע חקלאית), מבנה הכפר המסורתי, נצרת כגלעין למטרופולין ערבי, מצוקת הקרקע כגורם להגירה לערים מעורבות, והיישוב הבדואי.
דוגמה - קלנסווה: שימוש הקרקע העיקרי ותהליך העיור
היישוב קלנסווה החל ככפר ובשנת 2000 הוכרז כעיר.
בנספח ב מוצגת מפה שכותרתה קלנסווה: יישוב ערבי במישור, גלעין עתיק.
(מפת שימושי קרקע, 2006, על רקע תצלום אוויר. במקרא: מגורים - כתום בהיר; שטח מגורים בנוי בצפיפות - ורוד; בנייני ציבור ומוסדות חינוך - כתום; מסחר - אדום; תעשייה ומלאכה - סגול בהיר; מבנה חקלאי - פסים ירוקים. במפה: כמעט כל השטח מגורים, ורשת כבישים שיוצאים במבנה קורני מהמרכז; במרכז - גלעין עתיק קטן, בנוי בצפיפות; מבני מסחר ליד הגלעין ולאורך הכביש הראשי; מבני ציבור בכמה מקומות; בקצה המזרחי כביש דו-מסלולי עוקף ולידו שטח קטן של תעשייה ומלאכה; בשוליים שדות ומבנים חקלאיים.)
עיינו במפה, וענו על התת סעיפים (1) – (2).
(1) על פי המפה, ציינו מהו שימוש הקרקע העיקרי ביישוב ותארו מאפיין אחד של שימוש זה. (6 נקודות)
(2) תארו על פי המפה שני היבטים של תהליך העיור שחל ביישוב. (6 נקודות)
1. (1) המקרא: הצבע שמכסה את רוב השטח הוא הכתום הבהיר - מגורים. מאפיין: בנייה צפופה של בתים צמודי קרקע, שמתפשטת לכל הכיוונים סביב הגלעין, לאורך הדרכים.
2. (2) היבט ראשון - התפשטות השטח הבנוי: הגלעין העתיק (ורוד) קטן ובמרכז; השכונות סביבו מכסות את רוב המפה, ושדות נשארו רק בשוליים.
3. היבט שני - שימושי קרקע עירוניים: מסחר (אדום) לאורך הכביש הראשי וליד הגלעין, מבני ציבור (כתום), ותעשייה ומלאכה (סגול) ליד הכביש הדו-מסלולי.
4. בדיקה: כל טענה נשענת על צבע ועל מקום במפה, ושני ההיבטים שונים.
(1) מגורים (כתום בהיר) - מכסים כמעט את כל השטח הבנוי. מאפיין: בנייה צפופה של בתים צמודי קרקע (בנייה פרטית על חלקות משפחתיות) המתפזרת לכל הכיוונים סביב הגלעין, במבנה קורני לאורך הדרכים; בגלעין העתיק - מגורים בנויים בצפיפות רבה.
(2) שני היבטים: א. התפשטות השטח הבנוי סביב הגלעין העתיק הקטן (ורוד) על אדמות חקלאיות - שכונות מגורים מכסות את רוב המפה, ושדות ומבנים חקלאיים נשארו רק בשוליים. ב. התפתחות שימושי קרקע עירוניים: מסחר (אדום) לאורך הכביש הראשי וליד הגלעין, בנייני ציבור ומוסדות חינוך (כתום), אזור תעשייה ומלאכה בכניסה המזרחית, ורשת כבישים סלולים וכביש דו-מסלולי עוקף.