ענפי הכלכלה ומבנה המשק
כלכלת ישראל השתנתה מאוד. בשנים הראשונות של המדינה החקלאות הייתה ענף מרכזי, והיום רוב המועסקים עובדים בשירותים, והתעשייה עתירת הידע תורמת הרבה לתוצר. הנושא שואל מה השתנה בכל ענף, למה, ומה ההשלכות על האדם, על המרחב ועל הסביבה.
במדויק: ענף כלכלה הוא קבוצה של פעילויות כלכליות דומות: חקלאות, תעשייה, מסחר, שירותים, תיירות. מבנה מגזרי של המשק הוא החלוקה של המועסקים (ושל התוצר) בין מגזרי הפעילות הכלכלית - מהמגזר הראשוני ועד החמישוני. במיקוד של תשפ"ז ארבעה תחומים: חתך התעסוקה ותרומת הענפים לתל"ג, החקלאות, השירותים והמסחר, והתיירות.
המגמה הכללית היא המעבר מכלכלה ראשונית לכלכלת שירותים: פחות מועסקים בחקלאות, יותר מועסקים בשירותים, ותרומה גבוהה של התעשייה עתירת הידע לתל"ג. הנושא קשור לגלעין ושוליים: ההבדלים בחתך התעסוקה בין המחוזות הם אחד הסימנים לפער בין המרכז לפריפריה.
1. חתך התעסוקה ותרומת ענפי הכלכלה לתל"ג
חתך התעסוקה
חתך התעסוקה הוא "תמונת מצב" של מקום: במה האנשים שם עובדים. מהתמונה הזאת אפשר להבין מה תפקיד המקום - עיר בירה, אזור גלעין או אזור שוליים - ואיזה סוג כלכלה יש בו.
במדויק: חתך התעסוקה הוא התפלגות המועסקים בין ענפי הכלכלה, באחוזים מכלל המועסקים, במדינה, במחוז או בעיר. תל"ג (תוצר לאומי גולמי) הוא הערך של כל הסחורות והשירותים שמייצרים תושבי המדינה בשנה, כולל הכנסות שלהם מחו"ל; תמ"ג (תוצר מקומי גולמי) הוא הערך של מה שמיוצר בתוך גבולות המדינה. בתשובה על חתך תעסוקה מציינים את הענף ואת השיעור שלו ("שיעור גבוה" / "שיעור נמוך", לעומת הממוצע הארצי או מחוז אחר), ומסבירים מה הוא מלמד על המקום.
דוגמה: בירושלים, בשנת 2015, שיעור המועסקים בשירותים ציבוריים ומנהל היה 41.2%, לעומת 34.1% בממוצע הארצי, ושיעור המועסקים בתעשייה היה 6.2% בלבד, לעומת 11.8%. זה מבטא את היותה עיר בירה: הכנסת, משרדי הממשלה ובתי המשפט מעסיקים עובדים רבים. את ההבדלים בין המחוזות משתמשים גם כדי לזהות גלעין ושוליים.
מגזרי הפעילות הכלכלית: מראשונית עד חמישונית
המגמות בתעסוקה ובתרומה לתל"ג, והגורמים להן
מתרומה יחסית גבוהה של החקלאות לתרומה גבוהה של התעשייה עתירת הידע - זה כיוון השינוי בתרומת הענפים לתל"ג. בתכנית הלימודים בודקים את השינוי בשלוש נקודות זמן: שנות ה-50, שנות ה-80 ושנות ה-2000.
ישראל מול העולם המפותח והעולם המתפתח
ניתוח חתך תעסוקה מגרף או מטבלה
1. מה השיעור: אחוז מכלל המועסקים במקום (לא מספר העובדים).
2. מוצאים ענף שמבדיל: משווים כל ענף לממוצע הארצי או למחוזות האחרים. ענף שגבוה בכל המקומות (כמו שירות ציבורי) לא מבדיל ביניהם.
3. כותבים את הנתון במילים של השאלה: "שיעור גבוה / נמוך של מועסקים ב...", עם המספר מהמקור.
4. מקשרים לתפקיד המקום: ידע, מידע ותקשורת ופיננסים - גלעין; תעשייה, כרייה וחקלאות - שוליים; שירותים ציבוריים ומנהל - עיר בירה.
5. מסבירים למה: ענפים עתירי ידע צריכים כוח אדם משכיל וקרבה למרכזי עסקים ולנמל התעופה; ענפים שצריכים שטח גדול וקרקע זולה נמצאים בשוליים.
שיעור גבוה של שירות ציבורי במחוז ירושלים לא הופך אותו לאזור גלעין. השירות הציבורי גבוה בכל המחוזות, ובירושלים הוא מבטא את תפקיד הבירה. הנתון שמבדיל בין גלעין לשוליים הוא שירותי מידע ותקשורת.
שיעור המועסקים בענף והתרומה שלו לתל"ג הם שני מדדים שונים. ענף עתיר ידע מעסיק מעט עובדים יחסית אבל תורם הרבה לתוצר, ואילו ענף עתיר עבודה מעסיק רבים ותורם פחות. קוראים בכותרת על מה הנתון.
התמורות בענפי התעשייה (מתעשייה מסורתית לתעשייה עתירת ידע, מיקום המפעלים) מסומנות X במיקוד של תשפ"ז. מזכירים את התעשייה עתירת הידע רק כחלק מהשינוי בתרומת הענפים לתל"ג.
דוגמה - גינאה ומלי: רמת פיתוח לפי חתך התעסוקה
בדיאגרמות ובטבלה שלפניך מוצגים נתונים על תעסוקה ופיתוח בגינאה ובמלי.
עיין בהן וקבע מהי רמת הפיתוח המשותפת למדינות החבל. בסס את קביעתך על שני נתונים — אחד מן הדיאגרמות ואחד מן הטבלה.
(בשאלון: שתי דיאגרמות עוגה, "מבנה התעסוקה בגינאה (באחוזים)" ו"מבנה התעסוקה במלי (באחוזים)", והערכים רשומים לידן.)
1. מה נדרש: "קבע" - לכתוב רמת פיתוח אחת, ולבסס אותה על שני נתונים: אחד מהדיאגרמות (התעסוקה) ואחד מהטבלה (מדדי הפיתוח).
2. קוראים את חתך התעסוקה: רוב המועסקים בשתי המדינות עובדים בחקלאות - 68% בגינאה ו-58% במלי. בתעשייה רק 6%-8%.
3. מקשרים למה שלמדתם בשיעור: שיעור גבוה של מועסקים בחקלאות (המגזר הראשוני) הוא סימן של העולם המתפתח - כלכלה מסורתית ופריון עבודה נמוך. בעולם המפותח, וגם בישראל, מעט מאוד מועסקים בחקלאות ורוב המועסקים בשירותים.
4. בוחרים נתון מהטבלה: רק כשליש מבני 15 ומעלה יודעים קרוא וכתוב (30.4% בגינאה, 33.1% במלי) - רמת השכלה נמוכה מאוד. אפשר גם שיעור עיור נמוך (36.5% ו-42.4%). הנגישות למים נקיים לא מתאימה כאן: בגינאה היא גבוהה (92.7%).
5. כותבים: הקביעה (רמת פיתוח נמוכה), ואחריה כל נתון עם המספר שלו ומה הוא מלמד.
רמת פיתוח נמוכה – מדינות מתפתחות (מן המדינות הפחות מפותחות בעולם).
נתון מן הדיאגרמות: רוב המועסקים עובדים בחקלאות – 68% בגינאה ו־58% במלי, ורק 6%–8% בתעשייה. שיעור גבוה בענף הראשוני מעיד על כלכלה מסורתית ועל פריון עבודה נמוך.
נתון מן הטבלה: רק כשליש מבני 15 ומעלה יודעים קרוא וכתוב (30.4% בגינאה, 33.1% במלי) – רמת השכלה נמוכה מאוד. (אפשר גם: שיעור העיור נמוך – 36.5% ו־42.4%.)
2. החקלאות: אידאולוגיה, רכיבים, התמחות וטכנולוגיה
החקלאות: מענף ראשי לענף משני
בראשית המדינה החקלאות הייתה יותר מפרנסה: היא הייתה ערך. עבודת האדמה, ההתיישבות והמזון המקומי היו חלק מהחזון הציוני. עם השנים החקלאות נעשתה ענף קטן יותר, אבל מתקדם מאוד בטכנולוגיה.
במדויק: החקלאות עברה מענף ראשי במשק לענף משני: ירד שיעור המועסקים בה וירד משקלה ביצוא. המשק החקלאי עבר ממשק מעורב עתיר עבודה למשק מתמחה, עתיר ידע ועתיר טכנולוגיה, ומעורבות הממשלה (מכסות ייצור, סובסידיה, מים במחיר מסובסד) צומצמה. בתשובה על תמורה בחקלאות כותבים מה השתנה, מה הגורם, ודוגמה עם שם של גידול ושל מקום.
במיקוד של תשפ"ז החקלאות מסומנת לחלק ב של פרק ארץ ישראל, ולכן היא צפויה להופיע כמדרש תמונה, כשאלת מפות או כמאמר. הנושא קשור לתמורות ביישוב הכפרי (קיבוץ ומושב): כשהחקלאות מעסיקה פחות אנשים, היישובים מגוונים את התעסוקה - מסחר, תיירות, צימרים.
סוגי חקלאות ומשק: מושגים קרובים
תרומת החקלאות ומעורבות הממשלה: מאתוס ציוני למציאות משתנה
מעורבות הממשלה בעבר: מכסת ייצור - כמות מרבית של מוצר (חלב, ביצים) שמותר לכל חקלאי לייצר ולשווק, כדי שלא ייווצרו עודפים והמחיר לא יקרוס. סובסידיה - תמיכה כספית של המדינה בחלק מעלות הייצור או מהמחיר, ולכן המחיר לצרכן נמוך ויציב. וגם הקצאת מים לחקלאים במחיר מסובסד.
היום: המעורבות צומצמה מאוד, והחקלאים מגדלים את רוב הגידולים לפי דרישות השוק והרווחיות. זה מעורר מחלוקת: בעד המשך המעורבות - שמירה על מים, על שטחים פתוחים ועל ביטחון מזון; בעד צמצום - תחרות שמורידה מחירים לצרכן, ומחיר מים אמיתי שמעודד חיסכון. מים וירטואליים: המים שהושקעו בגידול. מי שמייצא גידולים "מייצא מים", ולכן יש שמעדיפים לייצא טכנולוגיה חקלאית.
התמורות ברכיבי הענף
למה גידול נמצא במקום מסוים
הדוגמאות בתכנית: מרעה בגליל, פלפלים בערבה, תות שדה ברמת השרון ובטירה. בתשובה מסבירים את המיקום בגורמים פיזיים (קרקע, פני שטח, אקלים, מים) ובגורמים אנושיים (קרבה לשוק, טכנולוגיה, מדיניות), ומקשרים כל גורם לגידול ולמקום.
תרומת המחקר והטכנולוגיה לחקלאות
כשמבקשים להסביר איך אמצעי תורם לחקלאות, לא מספיק לתאר מה הוא עושה ("המטוס מרסס"). כותבים במה הוא מייעל את החקלאות או מגדיל את היבול. ב"דוגמאות למענה" של הפיקוח: "ולא רק לתאר מהי הפעולה הננקטת בכל אמצעי".
בשאלת עמדה (האם הממשלה צריכה להיות מעורבת בחקלאות) בוחרים צד אחד ומביאים שני נימוקים לאותו צד. לפי "דוגמאות למענה": "תלמידים שרושמים נימוק אחד בעד ונימוק אחד נגד יקבלו רק מחצית מהניקוד".
"אקסטנסיבית" היא לא "חקלאות גדולה" בלבד. העיקר הוא השקעה נמוכה ליחידת שטח (ולכן יבול נמוך לדונם), על שטח גדול. ההפך - אינטנסיבית: הרבה השקעה והרבה יבול לדונם.
כשהשאלה מבקשת דרכים "שאינן מוזכרות בשאלה", לא חוזרים על מה שכתוב בה. אם השאלה כבר הזכירה מכסות ייצור וסובסידיה, כותבים דרך אחרת - למשל מחקר והדרכה, או מים מוזלים להשקיה.
דוגמה א - שעורה בצפון הנגב: גידול בעל וחקלאות אקסטנסיבית
השעורה היא גידול בעל אקסטנסיבי בצפון הנגב. באזור צפון הנגב מגדלים 57% מגידולי השעורה בישראל.
כתבו מהו גידול בעל, והסבירו מהי חקלאות אקסטנסיבית. (7 נקודות)
1. מילות ההוראה: "כתבו מהו" - הגדרה קצרה של גידול בעל. "הסבירו מהי" - הגדרה ומה מאפיין את החקלאות האקסטנסיבית.
2. גידול בעל: המילה החשובה היא הגשם - הגידול לא מושקה, וכל המים שלו מהמשקעים.
3. חקלאות אקסטנסיבית: שני רכיבים - שטח גדול והשקעה קטנה ליחידת שטח (עבודה, הון, מים, דשנים). מכאן נובע שהיבול לדונם נמוך, והעבודה נעשית במכונות ובמעט עובדים.
4. קישור לשאלה: השעורה בצפון הנגב לא מושקה (בעל) ומגדלים אותה בשטחים נרחבים בהשקעה קטנה (אקסטנסיבית).
גידול בעל – גידול חקלאי שמקבל מים רק מן המשקעים (הגשם), בלי השקיה.
חקלאות אקסטנסיבית – חקלאות על שטחים גדולים עם השקעה קטנה של עבודה, הון ותשומות (מים, דשנים) ליחידת שטח, ולכן היבול ליחידת שטח נמוך יחסית; הגידול מתבסס על מיכון ועל מעט עובדים.
דוגמה ב - חמש תמונות: אמצעים שתורמים לחקלאות
בתמונות 1–5 שבנספח א מוצגים אמצעים התורמים לענף החקלאות בישראל.
(תמונה 1 - מכון חליבה: פרות בעמדות חליבה, מכונות חליבה מחוברות בצינורות ולכל עמדה מד ממוחשב. תמונה 2 - טרקטור גדול גורר מכונת אסיף המלאה בתפוחי אדמה. תמונה 3 - מטוס ריסוס טס נמוך מעל שדה ומרסס. תמונה 4 - חממה ובה שתילי תות שדה במצע מוגבה מעל הקרקע, וברקע קבוצה מאזינה להסבר של מדריכה. תמונה 5 - תיבת קינון על עמוד ושלט "הדברה ביולוגית בעזרת תנשמות".)
(1) בחר בארבע מן התמונות.
ציין את האמצעי התורם לענף החקלאות המוצג בכל אחת מן התמונות שבחרת. (4 נקודות)
(2) בחר בשלושה מן האמצעים המוצגים בתמונות, והסבר כיצד כל אחד מהם תורם לענף החקלאות. (5 נקודות)
1. (1) "ציין" - רק שם האמצעי בכל תמונה: מכון חליבה ממוחשב; מיכון (טרקטור ומכונת אסיף); מטוס ריסוס; חממה במצע מוגבה; הדברה ביולוגית בתנשמות.
2. (2) "הסבר" - התרומה, לא רק הפעולה: לכל אמצעי כותבים מה הוא משפר - יבול גדול יותר, פחות עובדים, חיסכון במים או בחומרי הדברה, שמירה על הסביבה.
3. בוחרים שלושה שונים, למשל: מכון חליבה - פחות עובדים ותנובת חלב גבוהה יותר; חממה - שליטה בטמפרטורה ובלחות, יבול גבוה בשטח קטן לאורך עונה ארוכה; הדברה ביולוגית - פחות נזק מכרסמים בלי לזהם את הקרקע ואת מי התהום.
(1) ארבע מתוך:
תמונה 1 – מכון חליבה ממוחשב (חליבה ממוכנת ובקרה ממוחשבת של כל פרה).
תמונה 2 – מיכון חקלאי: טרקטור ומכונת אסיף (קומביין) לתפוחי אדמה.
תמונה 3 – ריסוס מן האוויר במטוס ריסוס (הדברת מזיקים ודישון).
תמונה 4 – גידול בחממה במצע מוגבה (חקלאות עתירת ידע וטכנולוגיה), וגם הדרכה / תיירות חקלאית.
תמונה 5 – הדברה ביולוגית בעזרת תנשמות (תיבת קינון).
(2) שלושה מתוך:
• מכון חליבה ממוחשב – חולב פרות רבות במהירות ומודד את כמות החלב והרכבו בכל פרה; המחשב מזהה מחלות ומתאים מזון לכל פרה – תנובת החלב לפרה גבוהה, ונדרשים פחות עובדים.
• מיכון – טרקטור ומכונת אסיף מבצעים בשעות עבודה של עשרות פועלים, על שטחים גדולים – חיסכון בכוח אדם ובזמן, הוזלת הייצור והגדלת היבול.
• ריסוס מהאוויר – מטוס מרסס שטחים גדולים במהירות ובזמן הנכון, גם כשהשדה בוץ ואי אפשר להיכנס אליו בכלים – מונע נזק ממזיקים ומחלות.
• גידול בחממה במצע מוגבה – בקרה על טמפרטורה, לחות, השקיה ודישון; יבול גבוה ואיכותי ביחידת שטח קטנה, לאורך עונה ארוכה, עם חיסכון במים; העבודה והקטיף נוחים יותר.
• הדברה ביולוגית בתנשמות – תנשמת אחת צדה מאות מכרסמים בשנה; כך מקטינים נזק לגידולים בלי רעלים, חוסכים בחומרי הדברה ושומרים על הסביבה ועל בריאות האדם.
3. תמורות בענף השירותים ובנוף העירוני המסחרי והעסקי
תפקוד שלישוני (שירותים)
רוב האנשים בישראל לא מגדלים ולא מייצרים, אלא נותנים שירות: מורים, רופאים, מוכרים, עובדי בנק. ענף השירותים גדל, והשינוי הזה נראה גם בעיר - בקניונים, במרכזי המסחר בשולי הערים ובמע"ר.
במדויק: תפקוד שלישוני הוא מתן שירותים, ולא ייצור של מוצרים. יש שלושה סוגים: שירותים ציבוריים - שהמדינה או הרשות נותנת לכלל הציבור (חינוך, בריאות, רווחה, ביטחון); שירותים אישיים - לאדם הפרטי (מסחר, מסעדות, פנאי); שירותים עסקיים (יצרניים) - לעסקים ולחברות (פיננסים, ביטוח וייעוץ עסקי, מחקר ופיתוח). בתשובה מציינים את סוג השירות, את הגורם להתרחבות שלו ואת הביטוי שלו במרחב העירוני.
מע"ר (מרכז עסקים ראשי) הוא האזור בעיר שבו מרוכזים משרדים, פיננסים, שירותים עסקיים ומסחר. קניון הוא מבנה מסחר סגור ומתוכנן; מרכז מסחר בשולי העיר בנוי מחנויות גדולות סביב חניון. הנושא קשור למטרופולין ולגלעין ושוליים: השירותים העסקיים מתרכזים בגלעין, במע"ר של תל אביב.
הגורמים להתרחבות השירותים
מהרחוב העירוני לקניון ולמרכז המסחר בשולי העיר
הגורמים למעבר: קרקע זולה וגדולה בשוליים (לעומת קרקע יקרה וצפופה במרכז); המינוע - רוב הקונים מגיעים ברכב, ובשוליים ההגעה מהירה והחניה חינם; הפרבור - האוכלוסייה עברה לפרברים; עלייה ברמת החיים ושינוי בתרבות הצריכה - הקנייה נעשתה גם בילוי.
ההשלכות של מעבר המסחר לשוליים, ודרכי התמודדות
חידוש הרחוב המסחרי במרכז העיר: שיפוץ מבנים ורחובות, יותר מקומות חניה, הקלות במס לבעלי חנויות, ופעילות תרבות, בילוי ופנאי שמושכת קונים. חידוש כזה גם מונע הזנחה של מרכז העיר, ומרכז עירוני פעיל מקטין את הלחץ לבנות על השטחים הפתוחים.
המע"ר המטרופוליני של תל אביב
- אופי העסקים: בתל אביב נמצאים הבורסה לניירות ערך, הנהלות הבנקים הגדולים, חברות הביטוח וההשקעות ומרכזי שירותים עסקיים. זו הבירה הכלכלית של ישראל.
- למה שם (יתרונות הצבירה): קרבה ללקוחות עסקיים, לחברות אחרות ולגופי פיקוח; נגישות גבוהה - צומת תחבורה וקרבה לנמל התעופה בן גוריון; כוח אדם משכיל ומיומן.
- התמורות: המע"ר מתרחב גם מעבר לגבולות העיר - למשל מתחם הבורסה ברמת גן, בצמוד לתל אביב. שירותים פיננסיים מרוכזים במחוז תל אביב: 5.6% מהמועסקים (2019), השיעור הגבוה ביותר בין המחוזות.
- ותיירות: תל אביב היא מרכז כלכלי עם תיירות עסקית רבה מכל העולם.
כשהשאלה שואלת על יתרונות וחסרונות לתושבים, כותבים רק על התושבים (נגישות, מחיר, זיהום אוויר שפוגע בבריאות), לא על בעלי החנויות או על הרשות. ב"דוגמאות למענה": "על מנת לקבל ניקוד, התלמידים צריכים להתמקד רק בהשפעות על תושבי העיר".
בלבול נפוץ במיון שירותים: מחקר ופיתוח, פיננסים וביטוח וייעוץ עסקי הם שירותים עסקיים (יצרניים), כי הם ניתנים לעסקים. בריאות, חינוך, רווחה וביטחון הם שירותים ציבוריים.
השתלבות המשק הישראלי בכלכלה הגלובלית מסומנת X במיקוד של תשפ"ז, ולא נכנסת.
דוגמה א - שירותים ציבוריים ועסקיים, ושירותים פיננסיים לפי מחוז
א. לפניך רשימה של סוגי שירותים.
מיין את סוגי השירותים שברשימה לשתי קבוצות — שירותים ציבוריים ושירותים יצרניים (עסקיים).
• פיננסיים
• בריאות
• חינוך
• ביטוח וייעוץ עסקי
• רווחה
• מחקר ופיתוח
• ביטחון
ב. לפניך טבלה ובה נתונים על שיעור המועסקים בשירותים פיננסיים בישראל לפי מחוזות בשנת 2019.
עיין בטבלה, וציין את המחוז שבו מספר המועסקים בשירותים פיננסיים בשנת 2019 היה הגבוה ביותר.
הסבר גורם אחד לכך.
1. א - המבחן למיון: למי השירות ניתן? שירות שהמדינה נותנת לכלל הציבור הוא ציבורי (בריאות, חינוך, רווחה, ביטחון). שירות שניתן לעסקים ולחברות ועוזר להם לייצר ולהרוויח הוא יצרני (עסקי) (פיננסים, ביטוח וייעוץ עסקי, מחקר ופיתוח).
2. ב - קוראים את הטבלה: הערך הגבוה ביותר הוא 5.6% - מחוז תל אביב (אחריו מחוז מרכז, 4.8%).
3. ב - הגורם: מסבירים למה השירותים הפיננסיים מתרכזים דווקא שם - מע"ר תל אביב הוא מרכז הגלעין: הבורסה, הנהלות הבנקים וחברות הביטוח, ליד לקוחות עסקיים, כוח אדם משכיל ונמל התעופה בן גוריון (יתרונות הצבירה).
א. שירותים ציבוריים: בריאות, חינוך, רווחה, ביטחון.
שירותים יצרניים (עסקיים): פיננסיים, ביטוח וייעוץ עסקי, מחקר ופיתוח.
ב. מחוז תל אביב (5.6% מן המועסקים).
גורם: תל אביב היא מרכז הגלעין והבירה הכלכלית של ישראל – בה נמצאים הבורסה לניירות ערך, הנהלות הבנקים הגדולים, חברות הביטוח וההשקעות. ריכוז זה נובע מיתרונות הצבירה: קרבה ללקוחות עסקיים, לחברות אחרות ולגופי פיקוח, נגישות גבוהה (צומת תחבורה, קרבה לנתב"ג) וכוח אדם משכיל ומיומן.
דוגמה ב - מרכזי מסחר בשולי הערים: גורמים וחסרונות
בעשורים האחרונים חל מעבר של פעילות המסחר ממרכזי הערים אל מרכזי מסחר בשוליהן ("פאוור סנטר").
(1) הסבר שני גורמים לתופעה זו. (7 נקודות)
(2) הסבר שני חסרונות של תופעה זו. (7 נקודות)
1. (1) "הסבר שני גורמים": שני גורמים שונים, ולכל אחד המנגנון - למה הוא מוציא את המסחר מהמרכז.
2. גורם של קרקע: במרכז העיר הקרקע יקרה וצפופה; בשוליים היא זולה ויש מגרשים גדולים לחנויות ענק ולחניון.
3. גורם של נגישות: עם המינוע רוב הקונים מגיעים ברכב; בשוליים, ליד מחלפים, ההגעה מהירה והחניה חינם, ואילו במרכז יש פקקים וחניה מעטה.
4. (2) "הסבר שני חסרונות": לכל חיסרון - מי נפגע ולמה. מרכז העיר (חנויות נסגרות, הזנחה, פחות ארנונה); הסביבה והתושבים (תלות ברכב, זיהום אוויר, קושי למי שאין לו רכב).
(1) גורם 1 – מחירי קרקע: בשולי העיר הקרקע זולה וזמינה בשטחים גדולים, ולכן אפשר לבנות חנויות ענק (רשתות ריהוט, חשמל, בית וגן) וחניונים גדולים – דבר יקר ובלתי אפשרי במרכז העיר הצפוף.
גורם 2 – נגישות ברכב פרטי: מרכזי המסחר בשוליים נבנים ליד צמתים ומחלפים של כבישים ראשיים, עם חניה חינם, בעוד שמרכז העיר סובל מגודש תנועה וממחסור בחניה. כך הם משרתים גם את תושבי העיר וגם את תושבי הפרברים והיישובים שסביבה.
(2) חיסרון 1 – פגיעה במרכז העיר: חנויות במרכז העיר נסגרות, הרחובות מתרוקנים, ערכי הנכסים יורדים והרשות מפסידה הכנסות. המרכז מידרדר (חנויות ריקות, הזנחה ופשיעה).
חיסרון 2 – תלות ברכב פרטי ופגיעה בסביבה: כמעט אי אפשר להגיע לשם ברגל. הנסיעות הרבות מגבירות גודש תנועה, זיהום אוויר ופליטת גזי חממה, ואוכלוסיות ללא רכב (קשישים, בני נוער, משפחות מעוטות יכולת) מתקשות ליהנות מן השירותים. (אפשר גם: כיסוי שטחים פתוחים וחקלאיים באספלט ובמבנים – בזבוז קרקע.)
4. ענף התיירות
תיירות פנים, תיירות חוץ ויתרון יחסי
ישראל קטנה, אבל יש בה מקומות קדושים לשלוש דתות, ים המלח, חופים, מדבר והרים - במרחקים קצרים. לכן התיירות היא ענף כלכלי חשוב, שמביא מקומות עבודה ומטבע חוץ.
במדויק: תיירות חוץ היא תיירים מחו"ל שמבקרים בישראל; תיירות פנים היא תושבי ישראל שמטיילים ונופשים בישראל. יתרון יחסי הוא משאב או תכונה שיש למקום יותר מלמקומות אחרים, ולכן הוא מושך פעילות כלכלית. היתרון היחסי של ישראל כמדינת תיירות: מקומות מקודשים, אקלים, מגוון נופי. בתשובה על סוג תיירות מציינים אותו במונח המקובל (תיירות דתית / מורשת, תיירות מרפא, תיירות נופש וחופים) ומסבירים איזה משאב במקום מושך אותה.
תרומת התיירות לכלכלה: התיירות היא ענף עתיר עבודה - בתי מלון, הסעדה, הדרכה, מסחר ותחבורה - ולכן היא נותנת מקומות עבודה רבים, גם לעובדים בלי השכלה גבוהה, ומכניסה מטבע חוץ. היא חשובה במיוחד בפריפריה: באילת, בים המלח ובגליל. הנושא קשור לנמלי האוויר: נמל התעופה רמון ליד תמנע מקרב תיירים מחו"ל לאילת ולערבה.
סוגי תיירות ואזורי התיירות
התמורות בענף התיירות והגורמים להן
יתרונות של ישראל כמדינת תיירות: מקומות קדושים, אקלים נוח ברוב השנה ומגוון נופי בשטח קטן. חסרונות: אי-ביטחון מרחבי שגורם לתנודות, ואתרים כמו אילת רחוקים מנמל התעופה בן גוריון, השער העיקרי של התיירים.
תיירות ופיתוח בר-קיימה
בעד בנייה קרובה לחוף: יותר מקומות תעסוקה ויותר הכנסות למדינה ממסים. נגד: פגיעה בנוף ובמערכות אקולוגיות, צמצום השטחים הפתוחים וזיהום הים והחוף בפסולת של נופשים.
סוג תיירות כותבים במונח הגאוגרפי: "תיירות מרפא", "תיירות דתית (מורשת)", "תיירות נופש / חופים" - לא תיאור כללי כמו "תיירים באים לנפוש". לפי "דוגמאות למענה": "התלמידים חייבים לציין סוגי תיירות על פי המקובל בשפה הגיאוגרפית". וכשהשאלה אומרת "אין לחזור על אותו סוג תיירות", לכל אזור כותבים סוג אחר.
כשמבקשים להסביר הבדל בין שתי ערים, מסבירים גורם לכל עיר בנפרד: למה בתל אביב יש הרבה תיירים, ולמה באילת יש הרבה ישראלים. לפי "דוגמאות למענה": "על התלמידים להסביר גורם לכל אחת מהערים בנפרד".
בדילמה של בנייה ליד החוף בוחרים צד אחד בלבד. נימוק נגד הבנייה בגלל "עלויות גבוהות" לא מתקבל, כי ההצעה באה ממשרד האוצר כדי לאפשר בנייה. ב"דוגמאות למענה": "לא ניתן לקבל נימוק המתייחס לעלויות גבוהות".
דוגמה - לינות במלונות: אילת מול תל אביב
עיין במפה שבנספח א, המציגה את מספר הלינות בשנת 2014 במלונות תיירות ביישובים נבחרים.
יש הבדל בין אילת לתל אביב בנוגע למספר הלינות של הישראלים לעומת מספר הלינות של התיירים בהן. ציין את ההבדל בין הערים, והסבר מהו הגורם להבדל זה. (8 נקודות)
(במפה: ליד כל יישוב עוגה שגודלה מספר הלינות בשנה, בשני צבעים - לינות של ישראלים ולינות של תיירים. בקירוב: באילת כ-90% מהלינות של ישראלים; בתל אביב-יפו כ-80% מהלינות של תיירים.)
1. המקרא: צבע אחד לישראלים (תיירות פנים) וצבע אחר לתיירים (תיירות חוץ).
2. ההבדל, במשפט אחד עם מילת ניגוד: באילת רוב הלינות של ישראלים, ואילו בתל אביב רוב הלינות של תיירים.
3. הגורם - לכל עיר בנפרד: תל אביב קרובה לנמל התעופה בן גוריון, השער העיקרי של התיירים, והיא מרכז עסקים וכנסים. אילת רחוקה מבן גוריון וממרכז הארץ, והיא עיר נופש של שמש וים כל השנה, עם פטור ממע"מ שמוזיל לישראלים את החופשה.
ההבדל: באילת רוב הלינות הן של ישראלים (כ־90%) ומיעוטן של תיירים, ואילו בתל אביב־יפו רוב הלינות הן של תיירים (כ־80%) ומיעוטן של ישראלים.
הגורם – הנגישות לתיירות הבין־לאומית ואופי העיר: תל אביב קרובה לנמל התעופה בן־גוריון, השער הבין־לאומי העיקרי של ישראל, והיא עיר עולמית – מרכז עסקים, כנסים, תרבות ובילוי – ולכן מושכת תיירים מחו"ל. אילת מרוחקת מאוד ממרכז הארץ ומנמל התעופה הראשי, והיא עיר נופש שמשרתת בעיקר ישראלים: חופשת שמש וים כל השנה, שונית אלמוגים, ופטור ממע"מ שמוזיל את החופשה לישראלים.