משאבים ותשתיות: היצע מוגבל וביקוש גדל
חשמל, כבישים, רכבות ונמלים הם התשתית שכל המדינה נשענת עליה. בכולם יש אותה בעיה: מה שיש (מקורות אנרגייה, כבישים, רציפים בנמל) גדל לאט, ומה שצריך גדל מהר. מזה נובעות כמעט כל השאלות בנושא: למה הביקוש גדל, מה הבעיה שנוצרת, ואיך מתמודדים איתה.
במדויק: היצע הוא מה שזמין - מקורות האנרגייה, אורך הכבישים והמסילות, הקיבולת של הנמלים. ביקוש הוא מה שהאוכלוסייה והמשק צריכים. כשהביקוש גדל מהר מההיצע נוצרת בעיה: תלות ביבוא (אנרגייה), גודש תנועה (כבישים) או עומס בנמלים. בתשובה מסבירים את הגורם לגידול בביקוש (גידול האוכלוסייה ועליית רמת החיים) ואיך הוא מגדיל את הביקוש, ואז את הפתרון ואיך הוא עונה על הבעיה.
במיקוד של תשפ"ז הנושא שייך לחלק א של פרק ארץ ישראל (שאלות של 22 נקודות), ונכללים בו מדיניות משק האנרגייה, התחבורה היבשתית, ונמלי הים והאוויר. משק המים נמצא באותו פרק בתכנית, אבל הוא לא במיקוד. הנושא קשור לגלעין ושוליים: כבישים, מסילות ושדות תעופה הם הדרך להגדיל את הנגישות של אזורי השוליים.
1. מדיניות ניהול משק האנרגייה
משק האנרגייה
החשמל בבית, הדלק במכונית והמזגן בקיץ - כולם צריכים מקור אנרגייה. לישראל יש מעט מקורות משלה, והצריכה עולה כל שנה. לכן המדינה צריכה מדיניות: מאיפה מביאים אנרגייה, איך מבטיחים שהיא לא תיפסק, ואיך מקטינים את הנזק לסביבה.
במדויק: משק האנרגייה הוא המקורות, הייצור, האספקה והצריכה של אנרגייה במדינה. הבעיה של ישראל: מקורות מקומיים מוגבלים, ביקוש שעולה ותלות ביבוא של דלקים מאובנים ממדינות אחרות. מדיניות ניהול משק האנרגייה היא הדרכים להבטיח אספקה יציבה וסדירה: יבוא ממדינות שונות, ניצול הגז הטבעי המקומי, ופיתוח מקורות מתחדשים (שמש, רוח, מים). בתשובה כותבים את שם המקור (שמש, רוח, מים, גז, פחם), ומנמקים בתחום שהשאלה ביקשה (כלכלה, איכות הסביבה, פיתוח בר-קיימה, המאפיינים הפיזיים של ישראל).
תחנות הכוח הגדולות של ישראל, בחדרה ובאשקלון, שוכנות על חוף הים: הפחם מגיע אליהן באוניות. כך משק האנרגייה קשור גם לנמלי הים (יבוא דלקים) וגם לנושא איכות הסביבה (זיהום אוויר מתחנות כוח, ופיתוח בר-קיימה כשעוברים למקורות מתחדשים).
מקורות האנרגייה לייצור חשמל בישראל
מתחדש מול מתכלה
הגורמים לעלייה בצריכת החשמל
פתרונות להבטחת אספקה יציבה וסדירה
למה לעודד מקור אנרגייה: נימוק לכל תחום
תחנות כוח לאורך החוף: ההשלכות
תחנות כוח פחמיות צריכות לשבת על קו החוף, כי הפחם מיובא באוניות. תחנות הכוח הגדולות - בחדרה ובאשקלון - נמצאות על החוף.
כשמבקשים לציין מקור אנרגייה, כותבים את שם המקור ולא את סוג האנרגייה או את המתקן: "שמש" ולא "אנרגייה סולרית", "מים" ולא "תחנת כוח הידרו-אלקטרית". לפי הפיקוח, המילים קידוח, סכר, תחנת כוח או טורבינות בלי שם המקור לא מתקבלות.
מיון של מקורות האנרגייה ל"טבעיים" מול "אנושיים" לא מתקבל: כל המקורות טבעיים, ורק הניצול שלהם נעשה בידי האדם. ממיינים למתחדשים מול מתכלים, או למקומיים מול מיובאים.
"שינויי אקלים" או "התחממות גלובלית" כגורם לעלייה בצריכת החשמל מקבלים ניקוד רק עם הסבר: גלי חום ממושכים בקיץ, ולכן מיזוג אוויר שעות רבות ביממה.
כשהשאלה נותנת רשימה של תחומים (כלכלה, איכות הסביבה, פיתוח בר-קיימה, המאפיינים הפיזיים של ישראל), כל נימוק חייב להיות מאחד התחומים ברשימה, ושני נימוקים - משני תחומים שונים.
משק המים (מקורות המים, הצריכה, המוביל הארצי וההתמודדות עם בעיות משק המים) לא במיקוד של תשפ"ז, אף שהוא באותו פרק בתכנית.
דוגמה א - חמש תמונות: מקורות אנרגייה ומיון
בנספח מוצגות חמש תמונות של מקורות אנרגייה ושל אמצעים להפקת אנרגייה לייצור חשמל בישראל:
תמונה 1 - שורה של טורבינות רוח על רכס גבעה; תמונה 2 - אסדת קידוח בלב ים, ובצדה להבה של גז נשרף; תמונה 3 - לוחות פוטו-וולטאיים בשטח פתוח ויבש; תמונה 4 - תחנת כוח הידרו-אלקטרית, צינורות מים ותעלת מים; תמונה 5 - ערמות פחם בחצר של תחנת כוח, וארובות.
ציין את המקורות להפקת אנרגייה לייצור חשמל, ומיין אותם לשתי קבוצות. הסבר לפי איזה עיקרון מיינת אותם. (7 נקודות)
1. "ציין" - שם המקור בכל תמונה, לא שם המתקן: רוח, גז, שמש, מים, פחם. "טורבינות" או "סכר" לבד לא מתקבלים.
2. בוחרים עיקרון אחד שמחלק את כל החמישה: האם המקור מתחדש בטבע.
3. ממיינים לפי העיקרון: מתחדשים - רוח, שמש, מים (תמונות 1, 3, 4); מתכלים - גז ופחם (תמונות 2, 5).
4. "הסבר" את העיקרון: מה ההבדל בין שתי הקבוצות. לא ממיינים ל"טבעי" מול "אנושי" - זה לא מתקבל.
המקורות: תמונה 1 - רוח (טורבינות רוח); תמונה 2 - גז טבעי (אסדת קידוח בים); תמונה 3 - שמש (קולטים סולריים); תמונה 4 - מים זורמים (תחנת כוח הידרו-אלקטרית); תמונה 5 - פחם (ערמות פחם בתחנת כוח).
קבוצה 1 - מקורות מתחדשים: רוח, שמש, מים (תמונות 1, 3, 4). קבוצה 2 - מקורות מתכלים (דלקים מחצביים): גז טבעי ופחם (תמונות 2, 5).
עיקרון המיון: מקור מתחדש מתחדש כל הזמן בטבע ואינו אוזל בשימוש; מקור מתכלה נוצר במשך מיליוני שנים, הכמות שלו מוגבלת והוא אוזל בשימוש (ושריפתו פולטת מזהמים וגזי חממה).
דוגמה ב - אנרגייה סולרית ואגירה בשדרות
בגרף מוצגת פעילות של מערכת להפקת אנרגייה סולרית ומערכת אגירה בעיר שדרות ביממה מייצגת בעונת החורף.
(תיאור הגרף, ערכים בקירוב: הציר האנכי - ייצור אנרגייה, 0 עד 60,000; הציר האופקי - השעה ביממה. צריכת האנרגייה (קו מנוקד): כ-13,000-16,000 בלילה ובבוקר, כ-18,000 בשעות היום ושיא של כ-21,000-22,000 בערב. פוטנציאל הייצור הסולרי (קו רציף): אפס עד כ-7:00, שיא של כ-57,000-58,000 בסביבות 11:00-12:00, ואפס בסביבות 17:00. בשעות 8:00-15:00 העמודות מראות צריכה מייצור עצמי ומעליה אגירה; בשאר השעות העמודות מראות פריקה מן האגירה.)
(1) על פי הגרף, ציינו את ההבדל העיקרי בין פוטנציאל ייצור האנרגייה הסולרית בשעות 15:00-08:00 ובין צריכת האנרגייה בשעות האלה. הסבירו כיצד אפשר לנצל את פוטנציאל ייצור האנרגייה הסולרית בשעות האלה כדי לספק אנרגייה לצריכה בכל שעות היממה. (4 נקודות)
(2) הסבירו כיצד מפיקים אנרגייה סולרית, וציינו שני שימושי קרקע בחבל התקומה שאפשר לנצל את המבנים שבהם כדי להפיק אנרגייה סולרית. (4 נקודות)
1. (1) ההבדל - השוואה על אותו קריטריון: בשעות 08:00-15:00 הייצור הסולרי גבוה בהרבה מהצריכה. בצהריים כ-57,000 לעומת כ-18,000, בערך פי 3.
2. "הסבירו כיצד" - הדרך, לפי המקרא: את העודף אוגרים בשעות היום (העמודות המקווקוות), ופורקים אותו בערב, בלילה ובבוקר, כשאין שמש.
3. (2) העיקרון: לוחות (תאים) פוטו-וולטאיים ממירים את קרינת השמש ישירות לחשמל.
4. שני שימושי קרקע שונים שיש בהם מבנים עם גגות: מגורים ומבני ציבור; מבנים חקלאיים.
5. שימו לב: בצהריים הייצור גבוה מהצריכה, ולא להפך. דווקא העודף הוא מה שנאגר.
(1) בשעות 08:00-15:00 פוטנציאל הייצור הסולרי גדול בהרבה מן הצריכה - בצהריים כ-57,000 לעומת כ-18,000 (פי 3 בערך); יש עודף ייצור גדול.
את העודף אוגרים (בסוללות / מערכת אגירה) בשעות היום - החלק המקווקו בעמודות - ופורקים אותו בשעות הערב, הלילה והבוקר (העמודות האפורות הכהות), כשאין ייצור סולרי. כך מספקים חשמל בכל שעות היממה.
(2) אנרגייה סולרית מופקת בתאים פוטו-וולטאיים (לוחות סולריים) הממירים את קרינת השמש ישירות לחשמל. שימושי קרקע: גגות של מבני מגורים ומבני ציבור (בתי ספר, מרכזים קהילתיים); מבנים חקלאיים - לולים, רפתות וסככות (אפשר גם: מבני תעשייה, סככות חניה).
2. תשתיות התחבורה היבשתית: תפרוסת, בעיות ופתרונות
מערך התחבורה היבשתית
כל יום מיליוני אנשים נוסעים לעבודה וללימודים, ומשאיות מובילות סחורות מהנמלים. מספר כלי הרכב והנסיעות גדל הרבה יותר מהר מהכבישים, ולכן נוצרים עומסים - בעיקר במטרופולינים. השאלות בנושא שואלות על הבעיה, על הגורמים לה, על ההשלכות ועל הפתרונות.
במדויק: מערך התחבורה היבשתית כולל תחבורה מוטורית (כבישים וכלי רכב) ותחבורה מסילתית (רכבת בין-עירונית ורכבת פרברים, רכבת קלה, רכבת תחתית). התפתחותו מושפעת מגורמים פיזיים, היסטוריים, יישוביים ופוליטיים. בשנות ה-2000 נדרש שדרוג: כבישי אורך ורוחב רב-מסלוליים (כביש 6 - חוצה ישראל) ומסילות לפריפריה. הבעיה המרכזית היא גודש תנועה - זה המונח שהבודק מחפש. בתשובה על השלכה כותבים את התחום (כלכלה, סביבה, הפרט) ואת המנגנון: איך הבעיה גורמת לתוצאה.
הנושא קשור לגלעין ושוליים: הגדלת הנגישות המרחבית (כביש 6, מסילות ברזל, שדות תעופה) היא דרך לצמצם פערים. למשל, מסילת הרכבת עכו-כרמיאל מחברת את כרמיאל ואת הגליל לחיפה ולמרכז. הוא קשור גם למטרופולין: הפרבור מגדיל את היוממות מהטבעות אל הגלעין.
מושגי התחבורה
הגורמים שמשפיעים על התפתחות תשתיות התחבורה
הגורמים לבעיות במערך התחבורה
ההשלכות של גודש התנועה, לפי תחום
דרכים לפתרון בעיות התחבורה
בעד ונגד: רכבת כבדה ורכבת קלה
"פקקים" היא מילה עממית ומקבלת רק ניקוד חלקי. המונח הגאוגרפי הוא גודש תנועה (אפשר גם "עומס תנועה").
בשאלה על השלכות של גודש התנועה לא מתקבלים "צמצום שטחים פתוחים" (זו השלכה של סלילת כבישים, לא של הגודש) ו"עלות גבוהה של תחזוקת כבישים" (הבלאי נגרם מתזוזות קרקע ומחום, לא מנסועה רבה).
בשאלה אם רכבת קלה היא הפתרון הטוב ביותר להסעת המונים, משווים אותה לאמצעים אחרים (אוטובוס, רכבת כבדה, מטרו). לא מתקבלים: עלות הקמה גבוהה, זמן הקמה ארוך, "משרתת רק את המרכז", וגם לא "מפחיתה זיהום וגודש" - כי כל אמצעי להסעת המונים עושה זאת. בוחרים עמדה אחת: אי אפשר לענות "גם וגם".
בשאלה למה הגודש חמור במטרופולינים לא מתקבל "התחבורה הציבורית לא יעילה": במטרופולינים היא דווקא מפותחת. כותבים ריכוז אוכלוסייה בשטח בנוי בלי קרקע פנויה, ויוממות מהטבעות - ומסבירים איך הפרבור מגביר את היוממות, לא רק מגדירים אותה.
ההשפעה של מבנה הגליל התחתון (רכסים ובקעות) ושל מישור החוף ורכסי הכורכר על תוואי נתיבי התחבורה לא במיקוד של תשפ"ז.
דוגמה א - גודש תנועה: הבעיה וההשלכות שלה
בגרף מוצגים נתונים על אורך הכבישים ועל הנסועה בישראל בשנים 2000-2022 (נסועה - סך הקילומטרים שמכוניות נסעו). השינויים מוצגים באחוזים לעומת שנת 2000.
(הערכים בקירוב, בשנים נבחרות. בגרף המלא יש גם ירידה חדה וזמנית בנסועה ב-2020, לכ-50%.)
בסעיף א של השאלה מצאתם ששני הקווים עולים, אבל הנסועה עולה מהר בהרבה מאורך הכבישים.
(1) הציגו את הבעיה העיקרית בתחום התחבורה הנגרמת מן ההבדל בין המגמות שציינתם בסעיף א. (4 נקודות)
(2) לבעיה שהצגתם יש השלכות בתחומים של כלכלה ושל סביבה. הסבירו השלכה אחת בכל אחד מתחומים אלה (סך הכול - שתי השלכות). (6 נקודות)
1. (1) מהגרף לבעיה: הנסועה גדלה בכ-83% והכבישים רק בכ-25%. כלומר על כל קילומטר כביש נוסעות הרבה יותר מכוניות.
2. השם הגאוגרפי: גודש תנועה (או עומס תנועה), לא "פקקים".
3. (2) כלכלה - המנגנון: עובדים מאחרים ומבזבזים שעות בדרך, והפריון יורד; נוסעים זמן רב יותר, ולכן מוציאים יותר על דלק.
4. סביבה - השלכה של הגודש עצמו: מכוניות בגודש פולטות יותר מזהמים לכל קילומטר. לא כותבים "צמצום שטחים פתוחים" - זו השלכה של סלילת כבישים.
(1) גודש תנועה (עומסי תנועה): יותר מכוניות נוסעות יותר קילומטרים על כבישים שכמעט לא גדלו - צפיפות הכבישים עולה ומהירות הנסיעה יורדת.
(2) כלכלה: אובדן שעות עבודה ופריון, עלייה בהוצאות דלק ובעלויות ההובלה - נזק של מיליארדי שקלים בשנה למשק. סביבה: זיהום אוויר ופליטת גזי חממה - מכוניות שעומדות בגודש פולטות יותר מזהמים לכל קילומטר (תחמוצות חנקן, חלקיקים, פחמן דו-חמצני) - פגיעה בבריאות ותרומה להתחממות. (אפשר גם: רעש.)
דוגמה ב - מסילות איילון: צוואר בקבוק ומסילה רביעית
קטע: "בלב המטרופולין של תל אביב יש שני מסלולי תחבורה מרכזיים: נתיבי איילון ומסילות איילון. הם עוברים לאורך התוואי של נחל איילון. נתיבי איילון (כביש 20) הם כביש מהיר החוצה את מטרופולין תל אביב מצפון לדרום. הקטע המרכזי של הכביש מחבר את כל הכבישים הבין-עירוניים המגיעים לתל אביב. קטע זה של הכביש הוא אחד מן הנתיבים העמוסים ביותר במדינה. מסילות איילון הן שלוש מסילות של רכבת ישראל שעוברות במקביל לנתיבי איילון. מסילות אלה משמשות את כל רכבות הנוסעים הבין-עירוניות והפרבריות המגיעות לתל אביב או עוברות בה. בכל יום עוברות במסילות אלה כ-600 רכבות נוסעים. בחודש יוני 2018 אישרה הממשלה להוסיף מסילה רביעית למסילות איילון."
בתמונה שבנספח: במרכז - תעלת הבטון של נחל איילון; משני צדיה - המסילות ונתיבי איילון בשני הכיוונים, עמוסים במכוניות; ברקע - תחנת רכבת ומגדלי משרדים (מגדלי עזריאלי). כל רצועת הקרקע בין הבניינים מנוצלת.
(1) הסבר מדוע מסילות איילון מהוות "צוואר בקבוק" של רשת מסילות הברזל בישראל, ותאר כיצד הוספת מסילה רביעית תאפשר להתמודד עם צוואר הבקבוק הזה. (6 נקודות)
(2) היעזר בתמונה שבנספח, ותאר קושי אחד בהוספת מסילה רביעית באיילון. (3 נקודות)
1. (1) מסמנים בקטע: "משמשות את כל רכבות הנוסעים", "שלוש מסילות", "כ-600 רכבות נוסעים".
2. "הסבר" - המושג והמנגנון: צוואר בקבוק הוא קטע שכל התנועה חייבת לעבור בו. כל הקווים מתכנסים לשלוש מסילות, ולכן הקטע מלא עד הקצה, וכל תקלה בו משבשת את כל הרשת.
3. "תאר כיצד" - מה המסילה הרביעית משנה: יותר רכבות בשעה, הפרדה בין רכבות מהירות לרכבות שעוצרות בכל תחנה, ומסילה חלופית בזמן תקלה.
4. (2) קושי מתוך התמונה: אין שטח פנוי - המסילות דחוקות בין הכביש, תעלת הנחל והמגדלים. זה גם הגורם "צפיפות בתוך יישובים".
(1) כל הקווים הבין-עירוניים והפרבריים (מהצפון, מהדרום, מירושלים ומנמל התעופה) מתכנסים לאותו קטע - שלוש מסילות בלבד במרכז תל אביב, שעוברות בהן כ-600 רכבות ביום. הקטע מלא עד קצה הקיבולת: אי אפשר להוסיף רכבות, וכל תקלה או עיכוב בו משבשים את התנועה בכל הרשת. מסילה רביעית תגדיל את הקיבולת - יותר רכבות בשעה ותדירות גבוהה יותר, הפרדה בין רכבות מהירות למאספות, ומסילה חלופית בזמן תקלה או עבודות.
(2) אין מקום פנוי: המסילות דחוקות בין שני מסלולי הכביש לבין תעלת נחל איילון, ומשני הצדדים מגדלים (עזריאלי). כדי להוסיף מסילה צריך לצמצם את אפיק נחל איילון (סכנת הצפות בחורף) או לקחת נתיב מהכביש העמוס.
3. נמלי ים ואוויר
נמלי ים ונמלי אוויר
דרך הנמלים ישראל מקבלת מזון, דלק, מכוניות וחומרי גלם, ושולחת את היצוא שלה. בישראל כמעט כל הסחר החיצוני עובר בנמלי הים, והמטענים גדלים משנה לשנה. לכן שואלים: למה הנמל נמצא דווקא שם, מה תפקידו, ומה ההשפעה שלו על הסביבה הקרובה.
במדויק: נמל (ים או אוויר) הוא שער בין המדינה לעולם. השיקולים במיקום ובפיתוח שלו: תנאים טבעיים (מפרץ מוגן, מים עמוקים, שטח מישורי למחסנים), נגישות (דרכי גישה ומסילות אל העורף), מיקום על נתיבי סחר (הים התיכון - אירופה ואמריקה; ים סוף - אסיה ומזרח אפריקה) וביקוש גדל (כמות המטענים). בתשובה על יתרון מיקום כותבים מאפיין של המקום ומסבירים איך הוא עוזר לנמל - "יש שם הרבה תושבים" אינו יתרון מיקום.
לנמל יש השלכות על שימושי הקרקע, על התעסוקה, על מערך התחבורה ועל איכות הסביבה - ולכן הנושא קשור לשיעור על איכות הסביבה (זיהום במפרץ חיפה) ולשיעור על התחבורה (משאיות ומסילות שמובילות מהנמל לעורף). דוגמה: רכבת העמק הרחיבה את העורף של נמל חיפה, והוא כולל גם את צפון ירדן.
שלושת נמלי הים של ישראל
למה המטענים בנמלים גדלים
תחרות, חלוקת תפקידים ונמלים חדשים
נמלי האוויר
ההשלכות של נמל ושל נמל תעופה על סביבתם
הסבר של יתרון מיקום (או חיסרון) של נמל
1. מאפיין של המקום, במונח גאוגרפי: פיזי (מפרץ מוגן, מים עמוקים, שטח מישורי) או אנושי (נתיב סחר, דרכי גישה ומסילות, עורף, קרבה לאזור תעשייה).
2. המנגנון: איך המאפיין עוזר לנמל - הגנה מגלים, עגינה של אוניות גדולות, מחסנים, מסלול קצר בלי תעלת סואץ.
3. שם המקום: מפרץ חיפה, ים סוף, חופי חדרה.
4. בחיסרון או בהשפעה שלילית - למי הוא מזיק (התושבים, העיר, הסביבה), ובאיזה תחום.
5. כשהשאלה נותנת תחומים (תעסוקה, סחר חוץ, איכות הסביבה) - כל נימוק מתחום שברשימה.
"ריכוז אוכלוסייה גדול בעיר חיפה שמשמש ככוח עבודה" אינו יתרון מיקום של הנמל: נמל יכול למשוך אוכלוסייה בגלל מקומות העבודה שבו, אבל הוא לא הוקם בגלל ריכוז האוכלוסייה. כותבים מאפיין של המקום: מפרץ טבעי, מים עמוקים, שטח מישורי, דרכי גישה.
בגרף של כמות המטענים, רשימה של המספרים בכל שנה ובכל נמל לא מקבלת ניקוד בלי מילת המגמה (עלייה). וגורם "גידול האוכלוסייה" מתקבל רק אם מסבירים איך הוא מגדיל את המטענים בנמלים.
בשאלת בעד ונגד שנותנת רשימה של תחומים (תשתיות, סחר חוץ, תעסוקה, סחר מקומי, איכות הסביבה), כותבים נימוקים רק מהתחומים שברשימה.
דוגמה א - נמל חדש על אי מלאכותי מול חדרה
(בסעיף א של השאלה הוצג גרף: כמויות המטענים שעברו בנמלי הים של ישראל עלו מכ-53,300 אלף טונות ב-2014 לכ-60,700 אלף טונות ב-2022, בקירוב.)
בשנים האחרונות חברת נמלי ישראל בוחנת את האפשרות להקים נמל ימי נוסף לסחורות. לאחר ניסיון לאתר מקום על היבשה לאורך מישור החוף, החליטה החברה להקים נמל בלב ים על אי מלאכותי צף, ומצאה שהאזור המתאים ביותר לכך הוא מול חופי חדרה.
(1) הסבירו מדוע יש צורך להקים נמל ימי נוסף בישראל. (2 נקודות)
(2) הסבירו שני יתרונות שיש למיקומו של הנמל החדש המוצע: יתרון אחד למיקומו מול חופי חדרה, ויתרון אחד להקמתו בלב ים. (4 נקודות)
1. (1) "הסבירו מדוע" - ביקוש מול היצע: המטענים גדלים (הגרף), ונמלי חיפה ואשדוד מתקרבים לקיבולת המרבית. נימוק נוסף: גיבוי אם נמל אחד נפגע.
2. (2) שני יתרונות שונים, כל אחד למה שנשאל: "מול חופי חדרה" - יתרון של המקום במדינה: חדרה באמצע מישור החוף, קרובה לאזורי הביקוש ולצירים הארציים.
3. "בלב ים" - יתרון של ההקמה בים: הקטע עצמו אומר שלא נמצא מקום על היבשה. נמל בים לא צורך קרקע יקרה במישור החוף ומרחיק את המפגעים מהתושבים.
4. בודקים שהיתרונות לא חוזרים זה על זה: אחד על נגישות, ואחד על קרקע וסביבה.
(1) כמות המטענים גדלה (כפי שעולה מן הגרף), ונמלי חיפה ואשדוד מתקרבים לקיבולת המרבית שלהם; נוסף על כך דרוש נמל גיבוי - אם נמל אחד נפגע (מלחמה, שביתה, תקלה), הסחר לא ייעצר.
(2) מול חופי חדרה: חדרה נמצאת באמצע מישור החוף, בין חיפה לאשדוד וקרוב לגוש דן - נגישה לאזורי הביקוש ולצירים הארציים (כביש 2, כביש 6, מסילת החוף).
בלב ים: אין צורך בקרקע יקרה ונדירה במישור החוף, ואין פגיעה בחופי רחצה ובשכונות מגורים (רעש, זיהום, תנועת משאיות); וגם יש מים עמוקים לאוניות גדולות.
דוגמה ב - הנמל הגדול בגרף ויתרונות המיקום שלו
לפניך גרף שבו מוצגים נתונים על כמות המטענים שעברו בנמלי הים של ישראל בשנים נבחרות.
(הערכים בקירוב, כפי שנקראים מהגרף שבשאלון. כך כתוב בציר: "בטונות".)
(1) על פי הנתונים בגרף, מהו הנמל הגדול בישראל? הסבר שני יתרונות שיש למיקום של נמל זה. (8 נקודות)
(2) הסבר את החשיבות של נמל אילת למדינת ישראל. (4 נקודות)
1. (1) קריאת הגרף - השוואה בין הנמלים: בכל השנים העמודות של נמל חיפה הגבוהות ביותר. ב-2018 כ-29,500 מתוך כ-58,500 בכל הנמלים - כמחצית.
2. יתרון מיקום ראשון - פיזי: מפרץ חיפה הוא מפרץ טבעי. הכרמל והחוף המתעקל מגינים עליו מגלים, ולכן קל לבנות נמל ולעגון בו.
3. יתרון מיקום שני - אנושי: קרבה לאזור התעשייה של מפרץ חיפה, שמייבא חומרי גלם ומייצא מוצרים דרך הנמל, וקישור ברכבת ובכבישים לצפון ולעמקים. לא כותבים "ריכוז אוכלוסייה בחיפה" - זה לא יתרון מיקום.
4. (2) חשיבות נמל אילת: הנמל היחיד בים סוף - סחר עם אסיה ומזרח אפריקה בלי תעלת סואץ.
(1) נמל חיפה (כ-29,500 ב-2018, כמחצית מן הכמות בכל הנמלים).
יתרונות המיקום: (א) מפרץ טבעי מוגן - הכרמל ומפרץ חיפה מגינים על הנמל מפני רוחות וגלים מדרום-מערב, ולכן קל לבנות נמל ולעגון בו; (ב) קרבה לאזור תעשייה גדול - מפרץ חיפה הוא ריכוז של תעשייה כבדה (בתי זיקוק, תעשייה כימית) שמייבאת ומייצאת דרך הנמל, עם קישור ברכבת ובכבישים לצפון ולעמקים.
(2) נמל אילת הוא הנמל היחיד של ישראל בים סוף. הוא מאפשר סחר ישיר עם מזרח אסיה, דרום אפריקה ואוסטרליה בלי לעבור בתעלת סואץ (חיסכון בזמן ובעלויות ועצמאות מדינית), והוא משמש לייבוא רכבים וליצוא אשלג ופוספטים.