דילוג לתוכן המרכזי

סיכום ארץ ישראל: אנרגייה ותחבורה

גאוגרפיה לבגרות · 3 נושאים

כל מה שצריך לדעת בארץ ישראל: אנרגייה ותחבורה: המושגים, המושגים, דרכי תשובה ודוגמאות פתורות משאלוני הבגרות. לחזרה מהירה לפני הבחינה - הסיכום המקוצר או דף כללים.

משאבים ותשתיות: היצע מוגבל וביקוש גדל

חשמל, כבישים, רכבות ונמלים הם התשתית שכל המדינה נשענת עליה. בכולם יש אותה בעיה: מה שיש (מקורות אנרגייה, כבישים, רציפים בנמל) גדל לאט, ומה שצריך גדל מהר. מזה נובעות כמעט כל השאלות בנושא: למה הביקוש גדל, מה הבעיה שנוצרת, ואיך מתמודדים איתה.

במדויק: היצע הוא מה שזמין - מקורות האנרגייה, אורך הכבישים והמסילות, הקיבולת של הנמלים. ביקוש הוא מה שהאוכלוסייה והמשק צריכים. כשהביקוש גדל מהר מההיצע נוצרת בעיה: תלות ביבוא (אנרגייה), גודש תנועה (כבישים) או עומס בנמלים. בתשובה מסבירים את הגורם לגידול בביקוש (גידול האוכלוסייה ועליית רמת החיים) ואיך הוא מגדיל את הביקוש, ואז את הפתרון ואיך הוא עונה על הבעיה.

במיקוד של תשפ"ז הנושא שייך לחלק א של פרק ארץ ישראל (שאלות של 22 נקודות), ונכללים בו מדיניות משק האנרגייה, התחבורה היבשתית, ונמלי הים והאוויר. משק המים נמצא באותו פרק בתכנית, אבל הוא לא במיקוד. הנושא קשור לגלעין ושוליים: כבישים, מסילות ושדות תעופה הם הדרך להגדיל את הנגישות של אזורי השוליים.

1. מדיניות ניהול משק האנרגייה

משק האנרגייה

החשמל בבית, הדלק במכונית והמזגן בקיץ - כולם צריכים מקור אנרגייה. לישראל יש מעט מקורות משלה, והצריכה עולה כל שנה. לכן המדינה צריכה מדיניות: מאיפה מביאים אנרגייה, איך מבטיחים שהיא לא תיפסק, ואיך מקטינים את הנזק לסביבה.

במדויק: משק האנרגייה הוא המקורות, הייצור, האספקה והצריכה של אנרגייה במדינה. הבעיה של ישראל: מקורות מקומיים מוגבלים, ביקוש שעולה ותלות ביבוא של דלקים מאובנים ממדינות אחרות. מדיניות ניהול משק האנרגייה היא הדרכים להבטיח אספקה יציבה וסדירה: יבוא ממדינות שונות, ניצול הגז הטבעי המקומי, ופיתוח מקורות מתחדשים (שמש, רוח, מים). בתשובה כותבים את שם המקור (שמש, רוח, מים, גז, פחם), ומנמקים בתחום שהשאלה ביקשה (כלכלה, איכות הסביבה, פיתוח בר-קיימה, המאפיינים הפיזיים של ישראל).

תחנות הכוח הגדולות של ישראל, בחדרה ובאשקלון, שוכנות על חוף הים: הפחם מגיע אליהן באוניות. כך משק האנרגייה קשור גם לנמלי הים (יבוא דלקים) וגם לנושא איכות הסביבה (זיהום אוויר מתחנות כוח, ופיתוח בר-קיימה כשעוברים למקורות מתחדשים).

מקורות האנרגייה לייצור חשמל בישראל

המקורהסוגאיפה ואיך בישראל
שמשמתחדשהנגב והערבה: שטחי מדבר נרחבים, ימים רבים בלי עננים וקרינת שמש חזקה. חוות המראות בנגב, החווה הסולרית בשדה בוקר, ולוחות על גגות
רוחמתחדשאזורים עם רוחות חזקות: רמת הגולן, הגלבוע, הערבה והגליל
מיםמתחדשתחנת הכוח ההידרו-אלקטרית בכפר הנשיא
גז טבעימתכלה (דלק מאובן)עתודות גדולות שנתגלו במים הכלכליים של ישראל, בים התיכון; מובל בצינורות לתחנות הכוח
פחםמתכלה (דלק מאובן)מיובא באוניות, ולכן תחנות הכוח הפחמיות על קו החוף
דלק נוזלימתכלה (דלק מאובן)מיובא ממדינות אחרות

מתחדש מול מתכלה

המושגמה זהדוגמה
מקור מתחדשמתחדש כל הזמן בטבע ואינו אוזל בשימוש; כמעט אינו פולט מזהמיםשמש, רוח, מים
מקור מתכלה (דלק מאובן)נוצר משרידי יצורים חיים במשך מיליוני שנים; הכמות מוגבלת והוא אוזל; שריפתו פולטת מזהמי אוויר וגזי חממהפחם, גז טבעי, נפט
מיון נוסף שמתקבל: מקומי מול מיובאלפי השאלה אם המקור נמצא בישראלמקומיים: שמש, רוח, גז, מים; מיובא: פחם

הגורמים לעלייה בצריכת החשמל

הגורםאיך הוא מגדיל את הצריכה
גידול האוכלוסייה ועליית רמת החייםיותר משקי בית, ובכל בית יותר מוצרי חשמל (מזגנים, מחשבים, מכשירים ביתיים)
התרחבות ענף התעשייה, למשל הייטקבתעשיית ההייטק השימוש הנרחב במחשבים צורך חשמל
התרחבות ענף המסחריותר מרכזים מסחריים, ובהם מיזוג מרכזי ותאורה שצורכים חשמל רב
שינויי אקלים - רק עם הסברגלי חום ממושכים ותכופים בקיץ, ולכן מפעילים מיזוג אוויר שעות רבות ביממה

פתרונות להבטחת אספקה יציבה וסדירה

הפתרוןאיך הוא עונה על הבעיהדוגמה
יבוא דלקים מאובנים ממדינות שונותאם ספקית אחת מפסיקה למכור, יש אחרות - התלות בכל מדינה קטנהפחם ודלק נוזלי שמגיעים באוניות
ניצול הגז הטבעי המקומימקור מקומי: פחות יבוא ועצמאות אנרגטית; פחות מזהם מפחם ומתוצרי נפטעתודות הגז במים הכלכליים של ישראל
פיתוחים מדעיים-טכנולוגיים: מקורות מתחדשיםחוסכים במשאבים מתכלים, לא פולטים גזי חממה, ואין צורך לקנות את המשאבאנרגיית שמש בנגב, רוח ברמת הגולן, אנרגייה הידרו-אלקטרית בכפר הנשיא

למה לעודד מקור אנרגייה: נימוק לכל תחום

התחוםשמש / רוחגז טבעי
כלכלהאחרי ההשקעה הראשונית החשמל זול, כי לא משלמים על המשאבעתודות גדולות במים הכלכליים של ישראל - עצמאות אנרגטית בלי תלות ביבוא
איכות הסביבהלא פולטים גזי חממה ולא מזהמים את האווירפחות מזהם את האוויר מפחם ומתוצרי נפט
פיתוח בר-קיימהלא מתכלים, ודלקי המאובנים נשארים לדורות הבאים(מעבר מפחם לגז מקטין את הזיהום)
המאפיינים הפיזיים של ישראלשטחי מדבר נרחבים, ימים רבים בלי עננים וקרינת שמש חזקה; רוחות בגולן, בגלבוע, בערבה ובגלילמובל בצינורות, ולכן תחנת כוח בגז יכולה לקום בכל אזור - ואילו תחנה פחמית חייבת לשבת על החוף

תחנות כוח לאורך החוף: ההשלכות

תחנות כוח פחמיות צריכות לשבת על קו החוף, כי הפחם מיובא באוניות. תחנות הכוח הגדולות - בחדרה ובאשקלון - נמצאות על החוף.

ההשלכהאיך זה קורה
תחרות על שימושי קרקעהתחנה תופסת שטח על החוף, שמבוקש גם למגורים, לחופי רחצה ולשטחים פתוחים
שינוי נופימבנים גדולים, ארובות גבוהות וערמות פחם על קו החוף
זיהום סביבתישריפת דלקים בתחנה פולטת מזהמי אוויר מן הארובות (פגיעה בבריאות) וגזי חממה
שים לב

כשמבקשים לציין מקור אנרגייה, כותבים את שם המקור ולא את סוג האנרגייה או את המתקן: "שמש" ולא "אנרגייה סולרית", "מים" ולא "תחנת כוח הידרו-אלקטרית". לפי הפיקוח, המילים קידוח, סכר, תחנת כוח או טורבינות בלי שם המקור לא מתקבלות.

שים לב

מיון של מקורות האנרגייה ל"טבעיים" מול "אנושיים" לא מתקבל: כל המקורות טבעיים, ורק הניצול שלהם נעשה בידי האדם. ממיינים למתחדשים מול מתכלים, או למקומיים מול מיובאים.

שים לב

"שינויי אקלים" או "התחממות גלובלית" כגורם לעלייה בצריכת החשמל מקבלים ניקוד רק עם הסבר: גלי חום ממושכים בקיץ, ולכן מיזוג אוויר שעות רבות ביממה.

שים לב

כשהשאלה נותנת רשימה של תחומים (כלכלה, איכות הסביבה, פיתוח בר-קיימה, המאפיינים הפיזיים של ישראל), כל נימוק חייב להיות מאחד התחומים ברשימה, ושני נימוקים - משני תחומים שונים.

שים לב

משק המים (מקורות המים, הצריכה, המוביל הארצי וההתמודדות עם בעיות משק המים) לא במיקוד של תשפ"ז, אף שהוא באותו פרק בתכנית.

דוגמה א - חמש תמונות: מקורות אנרגייה ומיון

בנספח מוצגות חמש תמונות של מקורות אנרגייה ושל אמצעים להפקת אנרגייה לייצור חשמל בישראל:

תמונה 1 - שורה של טורבינות רוח על רכס גבעה; תמונה 2 - אסדת קידוח בלב ים, ובצדה להבה של גז נשרף; תמונה 3 - לוחות פוטו-וולטאיים בשטח פתוח ויבש; תמונה 4 - תחנת כוח הידרו-אלקטרית, צינורות מים ותעלת מים; תמונה 5 - ערמות פחם בחצר של תחנת כוח, וארובות.

ציין את המקורות להפקת אנרגייה לייצור חשמל, ומיין אותם לשתי קבוצות. הסבר לפי איזה עיקרון מיינת אותם. (7 נקודות)

פתרון

1. "ציין" - שם המקור בכל תמונה, לא שם המתקן: רוח, גז, שמש, מים, פחם. "טורבינות" או "סכר" לבד לא מתקבלים.

2. בוחרים עיקרון אחד שמחלק את כל החמישה: האם המקור מתחדש בטבע.

3. ממיינים לפי העיקרון: מתחדשים - רוח, שמש, מים (תמונות 1, 3, 4); מתכלים - גז ופחם (תמונות 2, 5).

4. "הסבר" את העיקרון: מה ההבדל בין שתי הקבוצות. לא ממיינים ל"טבעי" מול "אנושי" - זה לא מתקבל.

תשובה

המקורות: תמונה 1 - רוח (טורבינות רוח); תמונה 2 - גז טבעי (אסדת קידוח בים); תמונה 3 - שמש (קולטים סולריים); תמונה 4 - מים זורמים (תחנת כוח הידרו-אלקטרית); תמונה 5 - פחם (ערמות פחם בתחנת כוח).

קבוצה 1 - מקורות מתחדשים: רוח, שמש, מים (תמונות 1, 3, 4). קבוצה 2 - מקורות מתכלים (דלקים מחצביים): גז טבעי ופחם (תמונות 2, 5).

עיקרון המיון: מקור מתחדש מתחדש כל הזמן בטבע ואינו אוזל בשימוש; מקור מתכלה נוצר במשך מיליוני שנים, הכמות שלו מוגבלת והוא אוזל בשימוש (ושריפתו פולטת מזהמים וגזי חממה).

דוגמה ב - אנרגייה סולרית ואגירה בשדרות

בגרף מוצגת פעילות של מערכת להפקת אנרגייה סולרית ומערכת אגירה בעיר שדרות ביממה מייצגת בעונת החורף.

(תיאור הגרף, ערכים בקירוב: הציר האנכי - ייצור אנרגייה, 0 עד 60,000; הציר האופקי - השעה ביממה. צריכת האנרגייה (קו מנוקד): כ-13,000-16,000 בלילה ובבוקר, כ-18,000 בשעות היום ושיא של כ-21,000-22,000 בערב. פוטנציאל הייצור הסולרי (קו רציף): אפס עד כ-7:00, שיא של כ-57,000-58,000 בסביבות 11:00-12:00, ואפס בסביבות 17:00. בשעות 8:00-15:00 העמודות מראות צריכה מייצור עצמי ומעליה אגירה; בשאר השעות העמודות מראות פריקה מן האגירה.)

(1) על פי הגרף, ציינו את ההבדל העיקרי בין פוטנציאל ייצור האנרגייה הסולרית בשעות 15:00-08:00 ובין צריכת האנרגייה בשעות האלה. הסבירו כיצד אפשר לנצל את פוטנציאל ייצור האנרגייה הסולרית בשעות האלה כדי לספק אנרגייה לצריכה בכל שעות היממה. (4 נקודות)

(2) הסבירו כיצד מפיקים אנרגייה סולרית, וציינו שני שימושי קרקע בחבל התקומה שאפשר לנצל את המבנים שבהם כדי להפיק אנרגייה סולרית. (4 נקודות)

פתרון

1. (1) ההבדל - השוואה על אותו קריטריון: בשעות 08:00-15:00 הייצור הסולרי גבוה בהרבה מהצריכה. בצהריים כ-57,000 לעומת כ-18,000, בערך פי 3.

2. "הסבירו כיצד" - הדרך, לפי המקרא: את העודף אוגרים בשעות היום (העמודות המקווקוות), ופורקים אותו בערב, בלילה ובבוקר, כשאין שמש.

3. (2) העיקרון: לוחות (תאים) פוטו-וולטאיים ממירים את קרינת השמש ישירות לחשמל.

4. שני שימושי קרקע שונים שיש בהם מבנים עם גגות: מגורים ומבני ציבור; מבנים חקלאיים.

5. שימו לב: בצהריים הייצור גבוה מהצריכה, ולא להפך. דווקא העודף הוא מה שנאגר.

תשובה

(1) בשעות 08:00-15:00 פוטנציאל הייצור הסולרי גדול בהרבה מן הצריכה - בצהריים כ-57,000 לעומת כ-18,000 (פי 3 בערך); יש עודף ייצור גדול.

את העודף אוגרים (בסוללות / מערכת אגירה) בשעות היום - החלק המקווקו בעמודות - ופורקים אותו בשעות הערב, הלילה והבוקר (העמודות האפורות הכהות), כשאין ייצור סולרי. כך מספקים חשמל בכל שעות היממה.

(2) אנרגייה סולרית מופקת בתאים פוטו-וולטאיים (לוחות סולריים) הממירים את קרינת השמש ישירות לחשמל. שימושי קרקע: גגות של מבני מגורים ומבני ציבור (בתי ספר, מרכזים קהילתיים); מבנים חקלאיים - לולים, רפתות וסככות (אפשר גם: מבני תעשייה, סככות חניה).

2. תשתיות התחבורה היבשתית: תפרוסת, בעיות ופתרונות

מערך התחבורה היבשתית

כל יום מיליוני אנשים נוסעים לעבודה וללימודים, ומשאיות מובילות סחורות מהנמלים. מספר כלי הרכב והנסיעות גדל הרבה יותר מהר מהכבישים, ולכן נוצרים עומסים - בעיקר במטרופולינים. השאלות בנושא שואלות על הבעיה, על הגורמים לה, על ההשלכות ועל הפתרונות.

במדויק: מערך התחבורה היבשתית כולל תחבורה מוטורית (כבישים וכלי רכב) ותחבורה מסילתית (רכבת בין-עירונית ורכבת פרברים, רכבת קלה, רכבת תחתית). התפתחותו מושפעת מגורמים פיזיים, היסטוריים, יישוביים ופוליטיים. בשנות ה-2000 נדרש שדרוג: כבישי אורך ורוחב רב-מסלוליים (כביש 6 - חוצה ישראל) ומסילות לפריפריה. הבעיה המרכזית היא גודש תנועה - זה המונח שהבודק מחפש. בתשובה על השלכה כותבים את התחום (כלכלה, סביבה, הפרט) ואת המנגנון: איך הבעיה גורמת לתוצאה.

הנושא קשור לגלעין ושוליים: הגדלת הנגישות המרחבית (כביש 6, מסילות ברזל, שדות תעופה) היא דרך לצמצם פערים. למשל, מסילת הרכבת עכו-כרמיאל מחברת את כרמיאל ואת הגליל לחיפה ולמרכז. הוא קשור גם למטרופולין: הפרבור מגדיל את היוממות מהטבעות אל הגלעין.

מושגי התחבורה

המושגמה הוא אומר
נסועהסך הקילומטרים שכלי הרכב נסעו
רמת מינועכמה כלי רכב יש ביחס לאוכלוסייה
יוממותנסיעה יומית מהיישוב שבו גרים אל מקום העבודה ובחזרה; במטרופולין - מהטבעות אל הגלעין
גודש תנועה (עומס תנועה)יותר כלי רכב ממה שהכביש יכול להכיל, ולכן מהירות הנסיעה יורדת
צוואר בקבוקקטע צר שכל התנועה חייבת לעבור בו, ולכן הוא מגביל את כל הרשת - למשל מסילות איילון
רכבת פרברים / רכבת קלהרכבת מהפרברים אל העיר המרכזית / רכבת בתוך העיר והמטרופולין, בנתיב נפרד
נתיבי תחבורה ציבוריתנתיבים בכביש שרק אוטובוסים ותחבורה ציבורית נוסעים בהם
כביש אגרהכביש שמשלמים על הנסיעה בו
אגרת גודשתשלום על כניסה ברכב פרטי לאזורים מסוימים במרכז העיר בשעות העומס; המטרה: פחות כלי רכב פרטיים, פחות גודש ופחות זיהום אוויר

הגורמים שמשפיעים על התפתחות תשתיות התחבורה

הגורםאיך הוא פועלדוגמה
פיזיפני השטח קובעים איפה קל לסלול: במישור קל וזול; בהרים צריך גשרים ומנהרות, והבנייה יקרהירושלים: הטופוגרפיה ההררית מקשה על פיתוח תשתיות תחבורה; נתיבי איילון ומסילות איילון עוברים לאורך התוואי של נחל איילון
היסטוריתוואי שנקבע בעבר ממשיך לשמש, ותשתית חדשה מתחברת אליו-
יישוביככל שהאוכלוסייה ומקומות העבודה מרוכזים יותר, כך הרשת צפופה יותר, והדרכים מתכנסות אל המרכזמטרופולין תל אביב: נתיבי איילון מחברים את כל הכבישים הבין-עירוניים המגיעים לתל אביב
פוליטי (מדיניות)המדינה מחליטה להשקיע בתשתית כדי לחבר את אזורי השוליים לגלעיןכביש 6 שהוארך צפונה ודרומה; מסילת הרכבת עכו-כרמיאל; מסילת הרכבת לבאר שבע

הגורמים לבעיות במערך התחבורה

הגורםאיך הוא יוצר בעיהדוגמה
עלייה ברמת המינועיותר כלי רכב פרטיים נוסעים על כבישים שכמעט לא גדלו2000-2022: אורך הכבישים גדל בכ-25%, ואילו הנסועה גדלה בכ-83% (בקירוב)
יוממותעובדים רבים נוסעים כל יום מהטבעות ומשולי המטרופולין אל העיר המרכזית, באותן שעות ולרוב ברכב פרטימטרופולין תל אביב
צפיפות של יישוביםיישובים רבים קרובים זה לזה, ולכן התנועה ביניהם רבההעומסים בכניסות לערים של גוש דן
צפיפות בתוך יישוביםרוב השטח בנוי, ואין קרקע פנויה להרחיב כבישים או להוסיף מסילותמסילות איילון: אין מקום למסילה רביעית בין נתיבי איילון, נחל איילון והמגדלים
הקצאה בלתי מספקת של משאבים ציבוריים לתשתיותההשקעה בכבישים ובמסילות קטנה מהגידול בביקושאורך הכבישים גדל לאט בהרבה מהנסועה

ההשלכות של גודש התנועה, לפי תחום

התחוםההשלכהאיך זה קורה
כלכלההוצאות דלק גבוהותככל שכלי הרכב נוסעים יותר, כך ההוצאות של הנהגים על דלק גבוהות יותר
כלכלהירידה בפריון העבודהעובדים מאחרים לעבודה ומבזבזים שעות בדרכים
כלכלהעלות של תאונות דרכיםריבוי כלי רכב גורם לתאונות רבות: אשפוז, תשלומי ביטוח לאומי, אובדן ימי עבודה
סביבהזיהום אוויר וגזי חממהשריפת בנזין במנועים פולטת מזהמים וגזי חממה; בגודש נפלט יותר לכל קילומטר
סביבהרעשנסיעה וצפירות של כלי רכב רבים
הפרטזמן נסיעה ארוךהנסיעה לעבודה וללימודים נמשכת יותר

דרכים לפתרון בעיות התחבורה

הפתרוןאיך הוא עונה על הבעיהדוגמה
תחבורה מסילתית: רכבת בין-עירונית ורכבת פרבריםרכבת אחת מסיעה מאות נוסעים ומורידה מכוניות מהכביש; רכבת מהירה מחברת את הפריפריה למרכזי התעסוקהמסילת עכו-כרמיאל, מסילת הרכבת לבאר שבע
רכבת קלהנוסעת בנתיב נפרד, מובילה יותר נוסעים מאוטובוס ופחות מושפעת מגודש התנועההקו הראשון במטרופולין תל אביב (נחנך בקיץ 2023); הרכבת הקלה בירושלים
נתיבים מיוחדים לתחבורה ציבורית ועידוד השימוש בההאוטובוס לא עומד בגודש, ולכן הוא מהיר יותר ומושך נוסעים מהרכב הפרטינתיבים בתוך הערים
הגדלת הקיבולת בצוואר בקבוקיותר רכבות בשעה, ומסילה חלופית בזמן תקלהמסילה רביעית באיילון (אושרה ביוני 2018)
כבישי אורך ורוחב רב-מסלולייםכביש מהיר חלופי מפזר את התנועה ומקצר את הדרך לפריפריהכביש 6 (חוצה ישראל)
ניהול ביקושי תנועההפחתת עומסים בכניסות לערים המרכזיות: מעבר מרכב פרטי לרכבות הפרברים; אגרת גודש מייקרת כניסה ברכב פרטי למרכז העיר בשעות העומסגוש דן: רכבות הפרברים ונתיבי איילון; בעולם: אגרת הגודש במרכז לונדון (2003)

בעד ונגד: רכבת כבדה ורכבת קלה

אמצעי התחבורהבעדנגד
רשת מסילות ברזל (רכבת כבדה)מקלה על עומסי התנועה בכבישים; מחברת את הפריפריה למרכז ומסייעת לצמצם פעריםעלות גבוהה מאוד (גשרים, מנהרות, הפקעות קרקע); חוצה שטחים פתוחים, נוף ובתי גידול, ויוצרת רעש
רכבת קלה, בהשוואה לאמצעי הסעת המונים אחריםמובילה יותר נוסעים מאוטובוס; נוסעת מהר יותר מאוטובוס כי היא פחות מושפעת מגודש; תחנות רבות לאורך התוואיבקטע העילי עוצרת ברמזורים, ולכן איטית יותר ממטרו תת-קרקעי; צריך תחבורה משלימה אליה וממנה (לא "מדלת לדלת"); מסיעה פחות נוסעים מרכבת פרברית או ממטרו
שים לב

"פקקים" היא מילה עממית ומקבלת רק ניקוד חלקי. המונח הגאוגרפי הוא גודש תנועה (אפשר גם "עומס תנועה").

שים לב

בשאלה על השלכות של גודש התנועה לא מתקבלים "צמצום שטחים פתוחים" (זו השלכה של סלילת כבישים, לא של הגודש) ו"עלות גבוהה של תחזוקת כבישים" (הבלאי נגרם מתזוזות קרקע ומחום, לא מנסועה רבה).

שים לב

בשאלה אם רכבת קלה היא הפתרון הטוב ביותר להסעת המונים, משווים אותה לאמצעים אחרים (אוטובוס, רכבת כבדה, מטרו). לא מתקבלים: עלות הקמה גבוהה, זמן הקמה ארוך, "משרתת רק את המרכז", וגם לא "מפחיתה זיהום וגודש" - כי כל אמצעי להסעת המונים עושה זאת. בוחרים עמדה אחת: אי אפשר לענות "גם וגם".

שים לב

בשאלה למה הגודש חמור במטרופולינים לא מתקבל "התחבורה הציבורית לא יעילה": במטרופולינים היא דווקא מפותחת. כותבים ריכוז אוכלוסייה בשטח בנוי בלי קרקע פנויה, ויוממות מהטבעות - ומסבירים איך הפרבור מגביר את היוממות, לא רק מגדירים אותה.

שים לב

ההשפעה של מבנה הגליל התחתון (רכסים ובקעות) ושל מישור החוף ורכסי הכורכר על תוואי נתיבי התחבורה לא במיקוד של תשפ"ז.

דוגמה א - גודש תנועה: הבעיה וההשלכות שלה

בגרף מוצגים נתונים על אורך הכבישים ועל הנסועה בישראל בשנים 2000-2022 (נסועה - סך הקילומטרים שמכוניות נסעו). השינויים מוצגים באחוזים לעומת שנת 2000.

‫אורך הכבישים והנסועה בישראל‬‫אורך כבישים‬‫נסועה‬010203040506070809001217202503753748320002010201520192022‫השנה‬‫השינוי לעומת ⁦2000⁩ (%)‬

(הערכים בקירוב, בשנים נבחרות. בגרף המלא יש גם ירידה חדה וזמנית בנסועה ב-2020, לכ-50%.)

בסעיף א של השאלה מצאתם ששני הקווים עולים, אבל הנסועה עולה מהר בהרבה מאורך הכבישים.

(1) הציגו את הבעיה העיקרית בתחום התחבורה הנגרמת מן ההבדל בין המגמות שציינתם בסעיף א. (4 נקודות)

(2) לבעיה שהצגתם יש השלכות בתחומים של כלכלה ושל סביבה. הסבירו השלכה אחת בכל אחד מתחומים אלה (סך הכול - שתי השלכות). (6 נקודות)

פתרון

1. (1) מהגרף לבעיה: הנסועה גדלה בכ-83% והכבישים רק בכ-25%. כלומר על כל קילומטר כביש נוסעות הרבה יותר מכוניות.

2. השם הגאוגרפי: גודש תנועה (או עומס תנועה), לא "פקקים".

3. (2) כלכלה - המנגנון: עובדים מאחרים ומבזבזים שעות בדרך, והפריון יורד; נוסעים זמן רב יותר, ולכן מוציאים יותר על דלק.

4. סביבה - השלכה של הגודש עצמו: מכוניות בגודש פולטות יותר מזהמים לכל קילומטר. לא כותבים "צמצום שטחים פתוחים" - זו השלכה של סלילת כבישים.

תשובה

(1) גודש תנועה (עומסי תנועה): יותר מכוניות נוסעות יותר קילומטרים על כבישים שכמעט לא גדלו - צפיפות הכבישים עולה ומהירות הנסיעה יורדת.

(2) כלכלה: אובדן שעות עבודה ופריון, עלייה בהוצאות דלק ובעלויות ההובלה - נזק של מיליארדי שקלים בשנה למשק. סביבה: זיהום אוויר ופליטת גזי חממה - מכוניות שעומדות בגודש פולטות יותר מזהמים לכל קילומטר (תחמוצות חנקן, חלקיקים, פחמן דו-חמצני) - פגיעה בבריאות ותרומה להתחממות. (אפשר גם: רעש.)

דוגמה ב - מסילות איילון: צוואר בקבוק ומסילה רביעית

קטע: "בלב המטרופולין של תל אביב יש שני מסלולי תחבורה מרכזיים: נתיבי איילון ומסילות איילון. הם עוברים לאורך התוואי של נחל איילון. נתיבי איילון (כביש 20) הם כביש מהיר החוצה את מטרופולין תל אביב מצפון לדרום. הקטע המרכזי של הכביש מחבר את כל הכבישים הבין-עירוניים המגיעים לתל אביב. קטע זה של הכביש הוא אחד מן הנתיבים העמוסים ביותר במדינה. מסילות איילון הן שלוש מסילות של רכבת ישראל שעוברות במקביל לנתיבי איילון. מסילות אלה משמשות את כל רכבות הנוסעים הבין-עירוניות והפרבריות המגיעות לתל אביב או עוברות בה. בכל יום עוברות במסילות אלה כ-600 רכבות נוסעים. בחודש יוני 2018 אישרה הממשלה להוסיף מסילה רביעית למסילות איילון."

בתמונה שבנספח: במרכז - תעלת הבטון של נחל איילון; משני צדיה - המסילות ונתיבי איילון בשני הכיוונים, עמוסים במכוניות; ברקע - תחנת רכבת ומגדלי משרדים (מגדלי עזריאלי). כל רצועת הקרקע בין הבניינים מנוצלת.

(1) הסבר מדוע מסילות איילון מהוות "צוואר בקבוק" של רשת מסילות הברזל בישראל, ותאר כיצד הוספת מסילה רביעית תאפשר להתמודד עם צוואר הבקבוק הזה. (6 נקודות)

(2) היעזר בתמונה שבנספח, ותאר קושי אחד בהוספת מסילה רביעית באיילון. (3 נקודות)

פתרון

1. (1) מסמנים בקטע: "משמשות את כל רכבות הנוסעים", "שלוש מסילות", "כ-600 רכבות נוסעים".

2. "הסבר" - המושג והמנגנון: צוואר בקבוק הוא קטע שכל התנועה חייבת לעבור בו. כל הקווים מתכנסים לשלוש מסילות, ולכן הקטע מלא עד הקצה, וכל תקלה בו משבשת את כל הרשת.

3. "תאר כיצד" - מה המסילה הרביעית משנה: יותר רכבות בשעה, הפרדה בין רכבות מהירות לרכבות שעוצרות בכל תחנה, ומסילה חלופית בזמן תקלה.

4. (2) קושי מתוך התמונה: אין שטח פנוי - המסילות דחוקות בין הכביש, תעלת הנחל והמגדלים. זה גם הגורם "צפיפות בתוך יישובים".

תשובה

(1) כל הקווים הבין-עירוניים והפרבריים (מהצפון, מהדרום, מירושלים ומנמל התעופה) מתכנסים לאותו קטע - שלוש מסילות בלבד במרכז תל אביב, שעוברות בהן כ-600 רכבות ביום. הקטע מלא עד קצה הקיבולת: אי אפשר להוסיף רכבות, וכל תקלה או עיכוב בו משבשים את התנועה בכל הרשת. מסילה רביעית תגדיל את הקיבולת - יותר רכבות בשעה ותדירות גבוהה יותר, הפרדה בין רכבות מהירות למאספות, ומסילה חלופית בזמן תקלה או עבודות.

(2) אין מקום פנוי: המסילות דחוקות בין שני מסלולי הכביש לבין תעלת נחל איילון, ומשני הצדדים מגדלים (עזריאלי). כדי להוסיף מסילה צריך לצמצם את אפיק נחל איילון (סכנת הצפות בחורף) או לקחת נתיב מהכביש העמוס.

3. נמלי ים ואוויר

נמלי ים ונמלי אוויר

דרך הנמלים ישראל מקבלת מזון, דלק, מכוניות וחומרי גלם, ושולחת את היצוא שלה. בישראל כמעט כל הסחר החיצוני עובר בנמלי הים, והמטענים גדלים משנה לשנה. לכן שואלים: למה הנמל נמצא דווקא שם, מה תפקידו, ומה ההשפעה שלו על הסביבה הקרובה.

במדויק: נמל (ים או אוויר) הוא שער בין המדינה לעולם. השיקולים במיקום ובפיתוח שלו: תנאים טבעיים (מפרץ מוגן, מים עמוקים, שטח מישורי למחסנים), נגישות (דרכי גישה ומסילות אל העורף), מיקום על נתיבי סחר (הים התיכון - אירופה ואמריקה; ים סוף - אסיה ומזרח אפריקה) וביקוש גדל (כמות המטענים). בתשובה על יתרון מיקום כותבים מאפיין של המקום ומסבירים איך הוא עוזר לנמל - "יש שם הרבה תושבים" אינו יתרון מיקום.

לנמל יש השלכות על שימושי הקרקע, על התעסוקה, על מערך התחבורה ועל איכות הסביבה - ולכן הנושא קשור לשיעור על איכות הסביבה (זיהום במפרץ חיפה) ולשיעור על התחבורה (משאיות ומסילות שמובילות מהנמל לעורף). דוגמה: רכבת העמק הרחיבה את העורף של נמל חיפה, והוא כולל גם את צפון ירדן.

שלושת נמלי הים של ישראל

הנמליתרונות המיקוםמה מאפיין אותו
נמל חיפהמפרץ טבעי עם מים עמוקים: הגנה מפני גלים גבוהים ועגינה של אוניות מטען גדולות; שטח מישורי ליד הנמל למחסנים; דרכי גישה; רכבת העמק הרחיבה את העורף לצפון ירדןהנמל הגדול: כמחצית מן המטענים בכל הנמלים (2018); קרוב לאזור התעשייה של מפרץ חיפה
נמל אשדודבים התיכון, כמו נמל חיפה: על נתיב הסחר עם אירופה ואמריקההשני בגודלו
נמל אילתהנמל היחיד של ישראל בים סוף: קשר עם מזרח אפריקה, אסיה והמזרח הרחוק בלי לעבור בתעלת סואץ ובלי לשלם על המעבר בההקטן ביותר: מיקום פריפרי, כ-300 ק"מ ויותר ממרכזי האוכלוסייה והתעשייה; יבוא כלי רכב ויצוא מחצבי ים המלח והנגב (פוספטים, אשלג, מגנזיום, ברום)

למה המטענים בנמלים גדלים

הגורםאיך הוא מגדיל את המטענים
עליית רמת החיים"תרבות הצריכה" גוברת, והורדת המכסים על מוצרי צריכה מגדילה את היבוא
גידול האוכלוסייה - רק עם הסבריותר צרכנים - יותר יבוא של מזון, דלק, רכבים ומוצרים; ובישראל כמעט כל הסחר החיצוני עובר בנמלי הים
הסכמי סחר ושווקים חדשיםהסכמי סחר (עם האיחוד האירופי ועם נפט"א) פתחו שווקים למוצרי התעשייה הישראלית, וכך גדל היצוא

תחרות, חלוקת תפקידים ונמלים חדשים

הנושאמה חשוב לדעתדוגמה
חלוקת תפקידיםנמלי הים התיכון משרתים את הסחר עם אירופה ואמריקה; נמל אילת - את הסחר עם אסיה ומזרח אפריקהחיפה ואשדוד מול אילת
תחרותנמל נוסף מגביר את התחרות בין הנמלים, ועשוי להוזיל את עלות המוצרים המיובאים לצרכניםנמל המפרץ ליד נמל חיפה
הצורך בנמל נוסףהמטענים גדלים, הנמלים הקיימים מתקרבים לקיבולת המרבית, ונדרש גיבוי אם נמל אחד נפגעהצעה להקים נמל על אי מלאכותי מול חופי חדרה
נמל בלב יםלא צורך קרקע יקרה ונדירה במישור החוף, ומרחיק את הרעש והזיהום מהתושבים ומחופי הרחצההנמל המוצע מול חדרה

נמלי האוויר

נמל האווירמה חשוב לדעת
נמל התעופה בן גוריון (נתב"ג)נמל התעופה הבין-לאומי המרכזי. מפגעים: רעש מטוסים, זיהום אוויר מדלק סילוני, ותפיסת שטח גדול שמגביל את הבנייה בסביבתו
שדה התעופה שבתוך העיר אילת (נסגר כשנפתח נמל התעופה רמון, בתחילת 2019)השפעות מיקום שליליות: רעש ליד המלונות ובנייני המגורים, סכנה בטיחותית בלב אזור מאוכלס, ותפיסת קרקע שטוחה במרכז העיר - בעיר שתחומה בין ההרים לים
נמל התעופה רמון, ליד פארק תמנעטיסות פנים במקום שדה התעופה באילת, וטיסות בין-לאומיות נוסף על בן גוריון. תועלת: חלופה לבן גוריון בשעת חירום ופחות עומס בו; טיסות ישירות לדרום מחזקות את התיירות ויוצרות תעסוקה בפריפריה. חיסרון: נתיב נדידת הציפורים באילת ובערבה (סכנת התנגשות); קרבה לגבול ירדן ולנמל התעופה של עקבה; ריחוק ממרכז הארץ

ההשלכות של נמל ושל נמל תעופה על סביבתם

התחוםההשלכהדוגמה
שימושי קרקעתפיסת שטח פתוח ושטח חוף, ותחרות בין שימושי קרקע בחוף; מגבלות בנייה סביב נמל תעופהנמל המפרץ; נמל התעופה בן גוריון
תעסוקהמקומות עבודה במתקני הנמללתושבי מטרופולין חיפה
מערך התחבורהמשאיות רבות מהנמל ואליו - עומסי תנועה בכבישיםמפרץ חיפה
איכות הסביבהזיהום הים בשמנים ודלקים ופגיעה במערכת האקולוגית הימית; זיהום אוויר ורעשמפרץ חיפה, שכבר מזוהם בגלל התעשייה הכבדה
דרך הפתרון

הסבר של יתרון מיקום (או חיסרון) של נמל

1. מאפיין של המקום, במונח גאוגרפי: פיזי (מפרץ מוגן, מים עמוקים, שטח מישורי) או אנושי (נתיב סחר, דרכי גישה ומסילות, עורף, קרבה לאזור תעשייה).

2. המנגנון: איך המאפיין עוזר לנמל - הגנה מגלים, עגינה של אוניות גדולות, מחסנים, מסלול קצר בלי תעלת סואץ.

3. שם המקום: מפרץ חיפה, ים סוף, חופי חדרה.

4. בחיסרון או בהשפעה שלילית - למי הוא מזיק (התושבים, העיר, הסביבה), ובאיזה תחום.

5. כשהשאלה נותנת תחומים (תעסוקה, סחר חוץ, איכות הסביבה) - כל נימוק מתחום שברשימה.

שים לב

"ריכוז אוכלוסייה גדול בעיר חיפה שמשמש ככוח עבודה" אינו יתרון מיקום של הנמל: נמל יכול למשוך אוכלוסייה בגלל מקומות העבודה שבו, אבל הוא לא הוקם בגלל ריכוז האוכלוסייה. כותבים מאפיין של המקום: מפרץ טבעי, מים עמוקים, שטח מישורי, דרכי גישה.

שים לב

בגרף של כמות המטענים, רשימה של המספרים בכל שנה ובכל נמל לא מקבלת ניקוד בלי מילת המגמה (עלייה). וגורם "גידול האוכלוסייה" מתקבל רק אם מסבירים איך הוא מגדיל את המטענים בנמלים.

שים לב

בשאלת בעד ונגד שנותנת רשימה של תחומים (תשתיות, סחר חוץ, תעסוקה, סחר מקומי, איכות הסביבה), כותבים נימוקים רק מהתחומים שברשימה.

דוגמה א - נמל חדש על אי מלאכותי מול חדרה

(בסעיף א של השאלה הוצג גרף: כמויות המטענים שעברו בנמלי הים של ישראל עלו מכ-53,300 אלף טונות ב-2014 לכ-60,700 אלף טונות ב-2022, בקירוב.)

בשנים האחרונות חברת נמלי ישראל בוחנת את האפשרות להקים נמל ימי נוסף לסחורות. לאחר ניסיון לאתר מקום על היבשה לאורך מישור החוף, החליטה החברה להקים נמל בלב ים על אי מלאכותי צף, ומצאה שהאזור המתאים ביותר לכך הוא מול חופי חדרה.

(1) הסבירו מדוע יש צורך להקים נמל ימי נוסף בישראל. (2 נקודות)

(2) הסבירו שני יתרונות שיש למיקומו של הנמל החדש המוצע: יתרון אחד למיקומו מול חופי חדרה, ויתרון אחד להקמתו בלב ים. (4 נקודות)

פתרון

1. (1) "הסבירו מדוע" - ביקוש מול היצע: המטענים גדלים (הגרף), ונמלי חיפה ואשדוד מתקרבים לקיבולת המרבית. נימוק נוסף: גיבוי אם נמל אחד נפגע.

2. (2) שני יתרונות שונים, כל אחד למה שנשאל: "מול חופי חדרה" - יתרון של המקום במדינה: חדרה באמצע מישור החוף, קרובה לאזורי הביקוש ולצירים הארציים.

3. "בלב ים" - יתרון של ההקמה בים: הקטע עצמו אומר שלא נמצא מקום על היבשה. נמל בים לא צורך קרקע יקרה במישור החוף ומרחיק את המפגעים מהתושבים.

4. בודקים שהיתרונות לא חוזרים זה על זה: אחד על נגישות, ואחד על קרקע וסביבה.

תשובה

(1) כמות המטענים גדלה (כפי שעולה מן הגרף), ונמלי חיפה ואשדוד מתקרבים לקיבולת המרבית שלהם; נוסף על כך דרוש נמל גיבוי - אם נמל אחד נפגע (מלחמה, שביתה, תקלה), הסחר לא ייעצר.

(2) מול חופי חדרה: חדרה נמצאת באמצע מישור החוף, בין חיפה לאשדוד וקרוב לגוש דן - נגישה לאזורי הביקוש ולצירים הארציים (כביש 2, כביש 6, מסילת החוף).

בלב ים: אין צורך בקרקע יקרה ונדירה במישור החוף, ואין פגיעה בחופי רחצה ובשכונות מגורים (רעש, זיהום, תנועת משאיות); וגם יש מים עמוקים לאוניות גדולות.

דוגמה ב - הנמל הגדול בגרף ויתרונות המיקום שלו

לפניך גרף שבו מוצגים נתונים על כמות המטענים שעברו בנמלי הים של ישראל בשנים נבחרות.

‫כמות המטענים בנמלי הים של ישראל‬2012201420162018010000200003000040000500006000070000‫נמל אשדוד‬‫נמל חיפה‬‫נמל אילת‬‫כל נמלי הים‬‫הנמל‬‫כמות המטענים (בטונות)‬

(הערכים בקירוב, כפי שנקראים מהגרף שבשאלון. כך כתוב בציר: "בטונות".)

(1) על פי הנתונים בגרף, מהו הנמל הגדול בישראל? הסבר שני יתרונות שיש למיקום של נמל זה. (8 נקודות)

(2) הסבר את החשיבות של נמל אילת למדינת ישראל. (4 נקודות)

פתרון

1. (1) קריאת הגרף - השוואה בין הנמלים: בכל השנים העמודות של נמל חיפה הגבוהות ביותר. ב-2018 כ-29,500 מתוך כ-58,500 בכל הנמלים - כמחצית.

2. יתרון מיקום ראשון - פיזי: מפרץ חיפה הוא מפרץ טבעי. הכרמל והחוף המתעקל מגינים עליו מגלים, ולכן קל לבנות נמל ולעגון בו.

3. יתרון מיקום שני - אנושי: קרבה לאזור התעשייה של מפרץ חיפה, שמייבא חומרי גלם ומייצא מוצרים דרך הנמל, וקישור ברכבת ובכבישים לצפון ולעמקים. לא כותבים "ריכוז אוכלוסייה בחיפה" - זה לא יתרון מיקום.

4. (2) חשיבות נמל אילת: הנמל היחיד בים סוף - סחר עם אסיה ומזרח אפריקה בלי תעלת סואץ.

תשובה

(1) נמל חיפה (כ-29,500 ב-2018, כמחצית מן הכמות בכל הנמלים).

יתרונות המיקום: (א) מפרץ טבעי מוגן - הכרמל ומפרץ חיפה מגינים על הנמל מפני רוחות וגלים מדרום-מערב, ולכן קל לבנות נמל ולעגון בו; (ב) קרבה לאזור תעשייה גדול - מפרץ חיפה הוא ריכוז של תעשייה כבדה (בתי זיקוק, תעשייה כימית) שמייבאת ומייצאת דרך הנמל, עם קישור ברכבת ובכבישים לצפון ולעמקים.

(2) נמל אילת הוא הנמל היחיד של ישראל בים סוף. הוא מאפשר סחר ישיר עם מזרח אסיה, דרום אפריקה ואוסטרליה בלי לעבור בתעלת סואץ (חיסכון בזמן ובעלויות ועצמאות מדינית), והוא משמש לייבוא רכבים וליצוא אשלג ופוספטים.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.