דילוג לתוכן המרכזי

סיכום ארץ ישראל: איכות הסביבה ופיתוח בר־קיימה

גאוגרפיה לבגרות · 3 נושאים

כל מה שצריך לדעת בארץ ישראל: איכות הסביבה ופיתוח בר־קיימה: המושגים, המושגים, דרכי תשובה ודוגמאות פתורות משאלוני הבגרות. לחזרה מהירה לפני הבחינה - הסיכום המקוצר או דף כללים.

פיתוח מול שימור

ישראל היא מדינה קטנה, צפופה ומתפתחת. כל שכונה, כביש, מפעל או מלון צריכים קרקע, ואת הקרקע הזאת לוקחים בדרך כלל משטח פתוח, מחוף או משדה. לכן כמעט כל שאלה בנושא הזה בנויה על אותו מתח: מה מרוויחים מהפיתוח, ומה מפסידים בסביבה.

במדויק: קונפליקט סביבתי הוא מתח בין שיקולים כלכליים עכשוויים (פרנסה, מגורים, תשתיות, רווח) לבין המחויבות להבטיח איכות חיים לדורות הבאים (אוויר, מים, קרקע, נוף ושטחים פתוחים). בתשובה מציגים את שני הצדדים: מי מרוויח מהפיתוח ובמה, ומה נפגע בסביבה ובאדם - בתחום מוגדר.

הנושא בנוי משלושה שיעורים: המפגעים והגורמים להם, הדרכים להתמודד איתם לפי עקרון פיתוח בר-קיימה, ומאמר הלמידה של תשפ"ז על שיקום שטחים פתוחים. במיקוד של תשפ"ז הנושא מסומן לחלק א ולחלק ב: הוא יכול להופיע כשאלה של 22 נקודות, כמדרש תמונה (מחצבה, מטמנה, אנטנות) או כשאלת המאמר.

שטחים פתוחים

שטח פתוח הוא כל מקום שעוד לא בנו עליו: חורש, יער, חולות, גבעות כורכר, שדות ופרדסים. הוא נראה "ריק", אבל הוא נותן הרבה: מקום לטייל, בית לצמחים ולבעלי חיים, חלחול של מי גשם לקרקע.

במדויק: שטחים פתוחים הם שטחים שאינם בנויים - חורש, יער, דיונות חול, רכסי כורכר ושטחים חקלאיים. בגלל בנייה ופיתוח הם מצטמצמים, וזה פוגע באיכות החיים ובסביבה. שטח פתוח בתוך אזור עירוני צפוף נקרא "ריאה ירוקה": הוא משמש לנופש ולפנאי ומשפר את איכות האוויר ואת איכות החיים.

דוגמאות לשטחים פתוחים שנפגעו מבנייה: החולית הגדולה באשדוד ופרדסי השרון. דוגמה ל"ריאה ירוקה" שנוצרה מתיקון של מפגע: פארק אריאל שרון על הר הפסולת חירייה, בדרום מטרופולין תל אביב.

1. מפגעים סביבתיים והגורמים לפגיעה בסביבה

מפגע סביבתי

כמעט כל פעילות של האדם משאירה סימן בסביבה: מחצבה משאירה "צלקת" בהר, מטמנה מזהמת את מי התהום, אנטנה פולטת קרינה. בבגרות מבקשים לזהות את המפגע, לקרוא לו בשם ולומר מה הוא עושה לאדם ולסביבה.

במדויק: מפגע סביבתי הוא נזק שהאדם גורם לסביבה ולעצמו - זיהום של גופי מים, של האוויר או של הקרקע, קרינה, או פגיעה בסובב הטבעי (נוף, בתי גידול ושטחים פתוחים). תשובה מלאה כוללת שלושה דברים: מה המקור (שימוש הקרקע או הפעולה), מה המפגע, בתחום מוגדר (אוויר, קרקע, מי תהום, נחל, נוף), ומי נפגע - האדם (בריאות, ריח, רעש, ערך הנדל"ן) והסביבה (צמחים, בעלי חיים, בתי גידול).

הנזקים יכולים להיות ישירים או עקיפים, ולטווח קצר או ארוך: אבק ממחצבה מורגש מיד, ואילו תשטיפים ממטמנה מגיעים למי התהום אחרי שנים, ואז הנזק נמשך עוד הרבה זמן. דרכי ההתמודדות עם המפגעים נמצאות בשיעור על פיתוח בר-קיימה. הפגיעה בסביבה וגורמיה נלמדות גם בנתי"ב, בשיעור על המתח בין פיתוח לשימור.

סוגי המפגעים במיקוד

סוג המפגעמה קורהדוגמאות מהארץ
זיהום גופי מים וסביבתםשפכים ביתיים, תעשייתיים וחקלאיים מגיעים לנחלים, לאגמים ולמי התהום. דשנים וחומרי הדברה נשטפים מהשדות לנחלנחל הקישון, נחל חדרה, נחל לכיש; הכנרת, ים המלח, הים התיכון, ים סוף; אקוויפר החוף, אקוויפר ההר ואקוויפר הנגב
זיהום אווירפליטות מתעשייה, מתחנות כוח ומתחבורה באזורים צפופים. פוגע בבריאות האדם, בעולם החי והצומח ובמבניםגוש דן, מפרץ חיפה
זיהום קרקעשפכי מפעלים ורפתות, אתרי פסולת, דישון יתר (המלחה), חלחול מי קולחין לקרקעמפרץ חיפה, רמת חובב, אתר דודאים, חירייה (בעבר), אתרי פסולת לא מוסדרים
מפגעי קרינהאנטנות שידור, אנטנות סלולריות וקווי חשמל במתח גבוה באזורים מאוכלסים: חשש לבריאות הציבור, פגיעה בנוף וירידה בערך הנדל"ןדלית אל-כרמל; האנטנות בנען ובצורן
פגיעה בסובב הטבעיבנייה ופיתוח מצמצמים את השטחים הפתוחים: חורש, יער, דיונות חול, רכסי כורכר ושטחים חקלאייםהחולית הגדולה באשדוד, פרדסי השרון

שימוש הקרקע והמפגע שהוא יוצר

שימוש הקרקעהמפגע לסביבההמפגע לאדם
מחצבהפגיעה בנוף ("צלקת" בצלע ההר), הרס בתי גידול ואובדן שטח פתוחאבק וזיהום אוויר, רעש מפיצוצים וממשאיות
אתר הטמנת פסולתתשטיפים מחלחלים לקרקע ולמי התהום, פליטת גז מתאן, תפיסת שטח גדולריח רע, מזיקים (עכברים, ציפורים)
נמל תעופה (בן גוריון)תפיסת שטח גדול, זיהום אוויר מדלק סילונירעש מטוסים, הגבלה על בנייה בסביבה
תעשייה כבדה, בתי זיקוק ותחנות כוח (מפרץ חיפה)זיהום קרקע וים מדליפותזיהום אוויר מהארובות: מחלות נשימה
רפתזיהום מי תהום ונחלים מזבל (חנקות), פליטת מתאןריח רע, זבובים
חקלאותדשנים וחומרי הדברה נשטפים לנחלים (הקישון בעמק יזרעאל); המלחת קרקע מדישון יתרפגיעה באיכות המים
אנטנות סלולריותמפגע חזותי בנוףקרינה בלתי מייננת: חשש לפגיעה בבריאות התושבים הקרובים
יישובים חדשים בשטח פתוח (בנגב)כיסוי שטחים טבעיים, קיטוע מסדרונות אקולוגיים ופגיעה בבתי גידוליותר נסיעות ברכב פרטי: זיהום אוויר
שים לב

כותבים איזה זיהום. "גורם לזיהום סביבתי" לבד לא מקבל ניקוד: לפי דוגמאות המענה, "לא ניתן לקבל ניקוד על תשובה כללית של יצירת זיהום סביבתי בלי להתייחס לתחום הזיהום". כותבים את התחום (אוויר, קרקע, מי תהום, ים) ואת מה שמזהם (תשטיפים, אבק, שפכים, חנקות).

שים לב

המפגע חייב להתאים לפעילות שבאתר. זיהום אוויר כותבים רק כשיש באתר שרפה (ארובות, מנועים, דלק סילוני) או אבק. לפי דוגמאות המענה, על מסוף נפט "לא ניתן לקבל זיהום אוויר משום שבמסוף הנפט פורקים או מטעינים מכליות נפט ואין שום תהליך של שריפה כדי ליצור זיהום אוויר" - שם המפגע הוא זיהום של הים או של הקרקע.

שים לב

גזי חממה הם לא "זיהום אוויר". גזי חממה (פחמן דו-חמצני, מתאן) מגבירים את אפקט החממה ואת ההתחממות הגלובלית. לפי דוגמאות המענה לא מתקבלת תשובה ש"גזי חממה גורמים לזיהום אוויר" או ל"חור באוזון", "משום שגזי חממה לא גורמים לזיהום אוויר אלא זיהום האוויר נגרם משריפת דלקי מאובנים". כשמטמנה פולטת מתאן, כותבים "פליטת גז חממה שמגביר את ההתחממות הגלובלית".

הגורמים לפגיעה בסביבה

הגורםאיך הוא פועלדוגמה
גידול האוכלוסייה והעלייה ברמת החייםככל שיש יותר אנשים ורמת החיים גבוהה יותר, כך גדלה הצריכה: ביקוש למגורים צמודי קרקע (בזבוז קרקע), עלייה ברמת המינוע ובמספר כלי הרכב, צריכה מוגברת של מים, חשמל וכימיקלים, ויותר פסולת בלתי מתכלה ומסוכנתצריכת החשמל בישראל עולה מדי שנה בגלל גידול האוכלוסייה והעלייה ברמת החיים (יותר מזגנים ומכשירי חשמל)
אינטרסים כלכלייםבעלי הון ובעלי עניין - יזמים פרטיים וציבוריים ורשויות מקומיות - פועלים לשנות ייעודי קרקע כדי להרוויח, גם כשזה פוגע בסביבה ובציבורהפקעת חופים מהציבור: חופי הכנרת, המרינה בחוף הרצליה, מתחם המלונות באילת. מסחר ותעשייה בשטחים חקלאיים ופתוחים: גן שמואל, שפיים, כפר ביל"ו
שים לב

בשאלה על אינטרסים כלכליים מציגים את הסתירה: האינטרס של בעלי ההון והיזמים (רווח מבנייה של מלון, מרינה או קניון) מול המחויבות של המדינה לשמור על הסביבה ולדאוג לבריאות הציבור. לא מספיק לכתוב "היזם רוצה להרוויח" - כותבים גם מה נפגע (חוף שנסגר לציבור, שטח חקלאי פתוח שנעלם).

מושגים קרובים

המושגמה זהההבדל
שפכיםמים מזוהמים מבתים (שפכים ביתיים), ממפעלים (תעשייתיים) ומחקלאות (חקלאיים)מקור זיהום של נחלים, ים ומי תהום
מי קולחיןשפכים שעברו טיהור במכון טיהורהזרמה של קולחים לנחל היא דרך לשקם אותו
תשטיפיםנוזלים מזוהמים שנוצרים כשמי גשם עוברים דרך הפסולת במטמנהמחלחלים לקרקע ולמי התהום
בנייה צמודת קרקעבית על מגרש משלוצורכת הרבה קרקע לכל משפחה: בזבוז משאבי קרקע
בנייה רוויהבניינים של הרבה דירותחוסכת קרקע ושטחים פתוחים
זיהום אווירחלקיקים וגזים מזיקים משריפת דלקים, מארובות ומרכביםפוגע בבריאות
גזי חממהפחמן דו-חמצני ומתאןמגבירים את ההתחממות הגלובלית - לא "זיהום אוויר"
שים לב

מה שבמיקוד הוא זיהום גופי המים כמפגע סביבתי. משק המים בישראל - תפרוסת מקורות המים, התמורות בצריכת המים ובמאזנם, וההתמודדות עם המחסור (למשל התפלה) - לא במיקוד של תשפ"ז.

דוגמה - אנטנות, מחצבה ורפת: האתר והמפגע

פעמים רבות תהליכי פיתוח מלווים בהתערבות של האדם במערכות טבעיות, ועקב כך נגרמים נזקים לסביבה.

בתמונות שבנספח א מוצגים חמישה אתרים בישראל. בחרו בשלוש מן התמונות 1–5, וענו על הסעיף.

(תמונה 1: מבנה אבן גבוה מוקף עצים, ועל גגו כעשר אנטנות סלולריות. תמונה 2: ערמה גדולה של פסולת מעורבת, משאית איסוף פסולת וטרקטור. תמונה 3: קירות סלע חצובים, ערמות ענק של חצץ וחול ומתקן גריסה ומיון. תמונה 4: נמל התעופה בן גוריון. תמונה 5: פרות חולבות בחצר עפר תחת סככות, וברקע שדות וחממות.)

ציינו מהו האתר בכל אחת מן התמונות שבחרתם, וכתבו מהו המפגע שנגרם ממנו לאדם ולסביבה. (8 נקודות)

פתרון

1. בוחרים שלוש תמונות שהזיהוי בהן ברור. כאן: תמונה 1, תמונה 3 ותמונה 5.

2. תמונה 1 - מה רואים: אנטנות על גג של מבנה. האתר: אנטנות סלולר. המפגע: קרינה בלתי מייננת - חשש לבריאות התושבים שגרים קרוב; וגם מפגע חזותי בנוף.

3. תמונה 3 - מה רואים: קירות סלע חצובים וערמות חצץ. האתר: מחצבה. המפגע לסביבה: הרס הנוף ("צלקת") ובתי הגידול. לאדם: אבק וזיהום אוויר, רעש ופיצוצים.

4. תמונה 5 - מה רואים: פרות תחת סככות. האתר: רפת. המפגע לסביבה: זבל שמזהם את מי התהום ואת הנחלים (חנקות), ופליטת מתאן. לאדם: ריח רע וזבובים.

5. בודקים שבכל תמונה כתוב תחום מוגדר (מי תהום, אוויר, נוף) ולא "זיהום" כללי, ושיש גם האדם וגם הסביבה.

תשובה

שלוש מתוך:

תמונה 1 – אנטנות סלולר (על גבי מגדל/מבנה): קרינה בלתי מייננת (אלקטרומגנטית) – חשש לפגיעה בבריאות התושבים הגרים בקרבתן; גם מפגע חזותי.

תמונה 2 – אתר הטמנת פסולת (מזבלה): זיהום קרקע ומי תהום מתשטיפים, פליטת גז מתאן וריח רע, מזיקים (עכברים, ציפורים), ותפיסת שטח גדול.

תמונה 3 – מחצבה: הרס נוף (צלקת בנוף) ובתי גידול, אבק וזיהום אוויר, ורעש ופיצוצים.

תמונה 4 – נמל התעופה בן גוריון: רעש מטוסים, זיהום אוויר מדלק סילוני, ותפיסת שטח גדול שמגביל בנייה בסביבה.

תמונה 5 – רפת: זיהום מי תהום ונחלים מזבל (חנקות), ריח רע, זבובים ופליטת גז מתאן.

2. פיתוח בר־קיימה: תכנון, חקיקה, תיקון משגי העבר ו"פרקליטי השימור"

פיתוח בר-קיימה

אי אפשר להפסיק לבנות, לייצר ולנסוע. השאלה היא איך עושים את זה כך שגם לילדים שלכם יישארו מים נקיים, אוויר נקי ושטחים פתוחים. זה הרעיון של פיתוח בר-קיימה, והוא החוט שמחבר את כל דרכי ההתמודדות עם המפגעים.

במדויק: פיתוח בר-קיימה הוא פיתוח שמספק את צורכי האדם בהווה בלי לפגוע ביכולת של הדורות הבאים לספק את צורכיהם, ושומר על משאבי כדור הארץ ועל הסביבה לדורות הבאים. הוא מאזן בין צמיחה כלכלית, צרכים חברתיים ושמירה על הסביבה. כדי לקבל ניקוד מלא על ההגדרה, היא חייבת לכלול את השילוב של ההווה עם העתיד.

במיקוד יש ארבעה תחומים של פיתוח בר-קיימה בישראל: תכנון וניהול סביבתי, חקיקה, אכיפה ותכנון, תיקון משגי העבר, ומעורבותם של "פרקליטי השימור". פיתוח בר-קיימה נלמד גם בנתי"ב (בהיבט מקומי וגלובלי), ושם המושג זהה. דוגמה מקומית לכל התחומים יחד: אתר חירייה, שהיה אתר סילוק פסולת והפך לפארק ולמרכז לניהול פסולת.

שים לב

הגדרה של פיתוח בר-קיימה בלי העתיד לא מקבלת ניקוד מלא. "פיתוח ששומר על הסביבה" לא מספיק. לפי דוגמאות המענה, "כדי לקבל את מלוא הניקוד על ההגדרה, היא חייבת לכלול עיקרון של שילוב ההווה עם העתיד": צורכי ההווה + הדורות הבאים.

תכנון וניהול סביבתי: תמ"א, תב"ע ותכנית אב

התכניתמה היאלמה היא שומרת על הסביבה
תמ"א (תכנית מתאר ארצית)תכנית סטטוטורית (מחייבת לפי חוק התכנון והבנייה) ברמה הארצית. מכינה אותה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, ומאשרת אותה הממשלה. כל התכניות המחוזיות והמקומיות חייבות להתאים לה. דוגמה: תמ"א 35יישובים חדשים נבנים במקומות שהוגדרו לפיתוח ולא בשטחים פתוחים ורגישים; השטחים הפתוחים נשמרים כרצף
תב"ע (תכנית בניין עיר)תכנית מקומית שקובעת את ייעודי הקרקע בשטח מסוים: איפה מגורים, מסחר, שטח ציבורי ושטח פתוחחייבת להתאים לתמ"א
תכנית אבתכנית מנחה לטווח ארוך לאזור או לפרויקט. דוגמה: תכנית האב לפארק מפער הקישוןמתכננים מראש את השיקום ואת השימור

חקיקה ואכיפה

הכלימה הוא עושהדוגמה
חוקיםקובעים מה אסור ומה חובהחוק המים, החוק למניעת מפגעים, חוק כנוביץ, חוק התכנון והבנייה, תקנות בריאות העם
איסוריםמונעים את המפגע מראשאיסור על הזרמת שפכים לנחלים; איסור לבנות במרחק הקטן מ-100 מטרים מקו החוף
אכיפה ופיקוחבודקים שהחוק מתקיים ומענישים מי שמפראכיפה ופיקוח על התקנות הנוגעות לזיהום נחלים; בדיקת איכות מי הנחלים
היטל הטמנהתשלום שהרשויות המקומיות משלמות על כל טון אשפה שהן מעבירות להטמנההטמנה יקרה יותר, ולכן כדאי לרשויות למיין ולמחזר
אחריות היצרןחוק שמחייב את התעשיינים לאסוף את אריזות המוצרים ולהעביר אותן למחזורפחות פסולת יבשה בהטמנה

תיקון משגי העבר

המקוםמה היהמה נעשהמה הרוויחו
חירייה (דרום מטרופולין תל אביב)בשנים 1952–1998 אתר סילוק פסולת של שלוש-עשרה ערים ורשויות, של בתי חולים ושל מחנות צבא: תשטיפים, מתאן, ריח, סכנת גלישה וציפורים ליד נתב"גב-1998 הופסקה ההטמנה; האתר הפך למרכז לניהול פסולת ולפארק (פארק אריאל שרון)"ריאה ירוקה" במטרופולין צפוף, ופחות פליטות של גזי חממה
נחל הקישוןשנים רבות מטרד לתושבי מטרופולין חיפה: שפכי תעשייה ממפרץ חיפה ושפכים חקלאייםב-1994 הוקמה רשות נחל הקישון כדי לנהל את שיקום הנחל ולהפוך אותו ממטרד למשאבפחות ריח ומזיקים, טיילות, שייט ופארק
נחל הירקוןנחל מזוהםשיקום הנחל"ריאה ירוקה": שטח פתוח לנופש ולפנאי
ימת החולהימה שיבשההפיכת השטח לשמורת טבעשמורת טבע במקום הימה שיבשה

"פרקליטי השימור"

"פרקליט" מגן על מישהו. "פרקליטי השימור" הם הגופים והאנשים שמגינים על הסביבה הטבעית ועל הסביבה הבנויה מול לחצי הפיתוח.

מימה הוא עושה
ארגונים "ירוקים" (ארגונים לא ממשלתיים)מתנגדים לתכניות שפוגעות בסביבה, מעוררים מודעות, ומבצעים בעצמם פרויקטים של שיקום. דוגמה: החברה להגנת הטבע, שמשקמת בית גידול לח על בריכות דגים שננטשו בכפר רופין
שדלות (לובי)פועלות מול חברי הכנסת ומשרדי הממשלה כדי לקדם חוקים ותקנות לשמירה על הסביבה
המשרד להגנת הסביבהקובע מדיניות ויעדים, ממן ואוכף (למשל היעד שמחצית האוכלוסייה תמיין פסולת בבתים)
מערכת החינוךמחנכת למודעות, לאחריות ולמעורבות (למשל מרכז לחינוך סביבתי בחירייה)
הציבורמעורבות ושיתוף בתהליכי התכנון והשימור: התנגדויות לתכניות, הפרדה ומחזור בבית

טיפול בפסולת לפי פיתוח בר-קיימה

הדרךמה עושיםאיך זה פיתוח בר-קיימה
הפרדה במקורהאזרחים ממיינים את האשפה בבית ומשליכים כל רכיב למכל ייעודי (פלסטיק, נייר, אורגני)מייעלת את המחזור, ופחות פסולת מגיעה להטמנה. חיסרון: לא כולם מצייתים לכללי המיון, ובעיר צפופה אין מקום למכלים רבים
הפרדה בקצהכל האשפה במכל אחד, והמיון נעשה בתחנת הקצהלא תלויה בתושבים
מחזורשימוש בחומרים מהפסולת כחומרי גלם למוצרים חדשיםחוסך חומרי גלם ואנרגייה
קומפוסטפסולת אורגנית הופכת לדשן אורגני לחקלאותפחות דשנים כימיים שמזהמים קרקע ומי תהום
הפקת אנרגייה ממתאןאוספים את הגז מהמטמנה ומפיקים ממנו חשמל וחוםפחות דלקי מאובנים, ופחות גז חממה באטמוספרה
שרפת פסולת והפקת חשמלמפיקים חשמל מהקיטור שנוצר בשרפהפחות הטמנה. חסרונות: זיהום אוויר, ואפר רעיל שצריך להטמין
שיקום מטמנה שנסגרהאוטמים, מכסים ובונים פארקחירייה - פארק אריאל שרון

דרכי התמודדות עם מפגעים נוספים

המפגעדרך ההתמודדות
מחצבהשיקום המחצבה בתום השימוש לפארק או לאתר נופש (קרן לשיקום מחצבות); תכנון המחצבה הרחק מיישובים ומשטחים רגישים; מחזור פסולת בניין כתחליף לחצץ חדש
רפתמתקנים לטיפול בזבל והפקת ביוגז
זיהום נחליםמניעה: איסור על הזרמת שפכים, מתקנים לטיהור שפכים, אכיפה ופיקוח, בדיקת איכות המים. שיקום: ניקוי קרקעית הנחל מבוצה, הזרמת קולחים, הפסקת שאיבת מי המעיינות במוצא הנחל
קרינהזהירות מונעת - כאורח חיים וכמדיניות של המוסדות; הגברת המעורבות של המוסדות, של הגופים הכלכליים, של הציבור ושל הפרט
פגיעה בשטחים פתוחיםתכנון יישובים חדשים לפי תמ"א - בנייה במקומות שהוגדרו לפיתוח, ושמירה על רצף השטחים הפתוחים; שימוש יעיל בקרקע (בנייה רוויה ולא פיזור של בנייה צמודת קרקע); שיקום שטחים פתוחים שנפגעו
שים לב

מניעה ושיקום הם לא אותו דבר. מניעת זיהום עוצרת את המפגע לפני שהוא קורה: איסור, טיהור שפכים, אכיפה ובדיקות. שיקום מתקן נזק שכבר נגרם: ניקוי הבוצה, החזרת מים לנחל. כששואלים על "תיקון משגי העבר", התשובה היא שיקום.

דרך הפתרון

דרך התמודדות לפי פיתוח בר-קיימה

1. שם המפגע שבחרתם, ושם הדרך - מוחשית (הפרדה במקור, שיקום המחצבה לפארק), לא "לשמור על הסביבה".

2. איך הדרך מטפלת במקור הבעיה: מצמצמת את הפסולת, מחזירה את המשאב לשימוש או משקמת את הנזק.

3. מה נשמר, בתחום מוגדר: חומרי גלם, אנרגייה, שטח פתוח, מי תהום, אוויר.

4. ההווה והעתיד: הצורך של היום מתמלא (מטפלים בפסולת, יש חצץ לבנייה), והמשאב נשמר לדורות הבאים.

שים לב

להעביר את המפגע למקום אחר זה לא פיתוח בר-קיימה. "להעביר את המטמנה רחוק" רק מזיז את הבעיה לחצר האחורית של מישהו אחר (התופעה שנקראת NIMBY - "לא בחצר האחורית שלי"). מטפלים במקור: מצמצמים, ממחזרים ומשקמים.

שים לב

"איכות הסביבה תשתפר" או "תהיה השפעה חיובית על הסביבה" לא מקבלים ניקוד. לפי דוגמאות המענה, "חובה להתייחס לתחומים בסביבה שתחול בהם פחות פגיעה": פחות זיהום אוויר, פחות זיהום קרקע, פחות זיהום של מי התהום או של הים.

שים לב

בשאלת דילמה ("שימור מול פיתוח", למשל הקטנת המרחק שאסור לבנות בו מקו החוף) בוחרים עמדה אחת - בעד או נגד - ומנמקים אותה. לפי דוגמאות המענה, "לא ניתן לענות גם בעד וגם נגד": נימוק אחד בעד ונימוק אחד נגד מקבלים רק מחצית מהניקוד.

דוגמה א - הגדרה ודרך התמודדות עם מפגע מתמונה

תהליכי פיתוח כרוכים בהתערבות אנושית במערכות טבעיות, וכתוצאה מכך נגרמת פגיעה בסביבה.

בתמונות המופיעות בנספח א מוצגים ארבעה אתרים בישראל.

בחרו בשתיים מן התמונות 1–4 וענו על הסעיפים א–ב.

(בנספח: מחצבה, אתר הטמנת פסולת, נמל התעופה בן גוריון ואזור תעשייה כבדה. בסעיף א ציינו את שימוש הקרקע ואת המפגע בשתי התמונות שבחרתם - למשל מחצבה ואתר הטמנת פסולת.)

(1) הסבירו מהו פיתוח בר־קיימה. (6 נקודות)

(2) תארו כיצד אפשר להתמודד עם אחד מן המפגעים הסביבתיים שציינתם בסעיף א, על פי העיקרון של פיתוח בר־קיימה. (6 נקודות)

פתרון

1. (1) "הסבירו מהו" - הגדרה מלאה: צורכי ההווה, בלי לפגוע בדורות הבאים, ואיזון בין כלכלה, חברה וסביבה. בלי החלק של הדורות הבאים אין ניקוד מלא.

2. (2) בוחרים מפגע אחד: אתר הטמנת הפסולת (תשטיפים, מתאן, תפיסת שטח).

3. הדרך, במקור הבעיה: פחות פסולת שמגיעה להטמנה - הפרדה במקור, מחזור ושימוש חוזר. מה שנשאר משמש משאב: הפקת אנרגייה מהמתאן. מטמנה ישנה משקמים לפארק (חירייה ← פארק אריאל שרון).

4. הקשר לעיקרון: הצורך של היום (לטפל בפסולת) מתמלא, ונשמרים לדורות הבאים חומרי גלם, שטח פתוח ומי תהום נקיים. לא כותבים "להעביר את המטמנה רחוק" - זה רק מזיז את המפגע.

תשובה

(1) פיתוח שעונה על הצרכים של הדור הנוכחי בלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לספק את צורכיהם; הוא מאזן בין צמיחה כלכלית, צדק חברתי ושמירה על הסביבה, ומקפיד על ניצול חסכוני של משאבים.

(2) מטמנה: צמצום כמות הפסולת – הפרדה במקור, מחזור ושימוש חוזר, הפקת אנרגיה ממתאן, ושיקום מטמנות ישנות לפארקים (כמו חירייה → פארק אריאל שרון). (אפשר גם: מחצבה – שיקום המחצבה בסיום הפעילות וחציבה מתוכננת.)

דוגמה ב - חירייה: שלושה תרחישים לפליטת גזי חממה

בשנת 1998 הופסקה הטמנת הפסולת באתר חירייה והאתר נהפך למרכז לניהול פסולת.

בגרף שלפניכם מוצגים שלושה תרחישים שהוצעו להערכת כמות הפליטות של גזי חממה באתר חירייה.

תרחיש 1 מתאר את כמות פליטת גזי החממה אִילו לא הייתה מופסקת הטמנת הפסולת באתר.

תרחיש 2 מתאר את כמות פליטת גזי החממה באתר חירייה לאחר הפסקת ההטמנה, ושאיבת גז בלבד.

תרחיש 3 מתאר את כמות פליטת גזי החממה באתר חירייה במקרה של הפסקת ההטמנה, שאיבת גז והעלאת השיעור של ייצור קומפוסט באתר.

(הגרף: 1995–2050; הציר האנכי - כמות פליטות גזי חממה, שווה ערך לפחמן דו-חמצני, באלפי טונות.)

התרחישהפליטות לפי הגרף (אלפי טונות)
תרחיש 11995: 450 · 2000: 600 · 2010: 950 · 2025: 1,500 · 2035: 2,050 · 2050: 3,200
תרחיש 21999: 600 · 2005: 340 · 2020: 460 · 2030: 620 · 2040: 830 · 2050: 1,120
תרחיש 31999: 550 · 2005: 300 · 2025: 460 · 2030–2040: 540 · 2050: 640
‫פליטות גזי חממה באתר חירייה בשנת ⁦2050⁩ לפי תרחיש‬050010001500200025003000350032001120640‫תרחיש ⁦1⁩‬‫תרחיש ⁦2⁩‬‫תרחיש ⁦3⁩‬‫התרחיש‬‫אלפי טונות‬

(הערכים בקירוב, כפי שנקראים מהגרף שבשאלון.)

(1) הסבירו מדוע חשוב להוריד את שיעור פליטת גזי החממה לאטמוספרה. (2 נקודות)

(2) תארו את המגמות של השינויים בכמות הפליטות של גזי החממה לאטמוספרה על פי כל אחד מן התרחישים. (3 נקודות)

(3) קבעו איזה מן התרחישים מציג את התוצאה הרצויה ביותר לשמירה על הסביבה. נמקו את קביעתכם. (2 נקודות)

פתרון

1. (1) "הסבירו" - גורם ותוצאה: גזי החממה (מתאן ופחמן דו-חמצני) מגבירים את אפקט החממה, ולכן את ההתחממות ואת שינויי האקלים. לא כותבים שהם "זיהום אוויר".

2. (2) "תארו את המגמות" - מילת כיוון לכל תרחיש, ואחריה הנתונים: תרחיש 1 - עלייה מתמדת ומואצת. תרחיש 2 - ירידה חדה עד 2005 ואז עלייה מתונה. תרחיש 3 - ירידה חדה עד 2005, אחר כך עלייה איטית מאוד והתייצבות.

3. (3) "קבעו ונמקו" - הכרעה ונתון: תרחיש 3, כי בו הפליטות הנמוכות ביותר לאורך כל התקופה - כ-640 אלף טונות ב-2050, לעומת כ-3,200 בתרחיש 1. הנימוק הגאוגרפי: מלבד שאיבת הגז, הפסולת האורגנית לא מוטמנת אלא הופכת לקומפוסט, ולכן נוצר פחות מתאן.

תשובה

(1) גזי חממה (מתאן ופחמן דו־חמצני) קולטים קרינה ארוכת גל ומגבירים את אפקט החממה – לכן הם גורמים להתחממות כדור הארץ ולשינויי אקלים; הפחתתם מאטה את ההתחממות.

(2) תרחיש 1 – עלייה מתמדת ומואצת: מכ־450 אלף טונות ב־1995 לכ־3,200 אלף ב־2050. תרחיש 2 – ירידה חדה בין 1999 ל־2005 (לכ־340 אלף) ואחר כך עלייה מתונה לכ־1,120 אלף ב־2050. תרחיש 3 – ירידה חדה לכ־300 אלף ב־2005, ואחר כך עלייה איטית מאוד והתייצבות סביב כ־640 אלף ב־2050.

(3) תרחיש 3 – בו הפליטות הנמוכות ביותר לאורך כל התקופה (כ־640 אלף טונות ב־2050 – כ־80% פחות מתרחיש 1), כי מלבד שאיבת הגז הוא מוציא את הפסולת האורגנית מן ההטמנה והופך אותה לקומפוסט.

3. מאמר הלמידה של תשפ"ז: ההשלכות הכלכליות של שיקום שטחים פתוחים

שיקום אקולוגי של שטחים פתוחים

כשמשקמים שטח פתוח - נחל מזוהם, בריכות דגים נטושות, מחצבה - צריך לשלם על זה: על העבודה, ואחר כך על התחזוקה שנים ארוכות. מאמר הלמידה של תשפ"ז שואל מאיפה יבוא הכסף, וכמה שווה הטבע שחוזר לתפקד. התשובה שלו: הרבה יותר ממה שנראה בתקציב.

במדויק: שיקום אקולוגי של בית גידול הוא השבת התפקוד האקולוגי של מערכת אקולוגית מופרת, בעזרת תהליכים שמשקמים את הרכיבים הפיזיים והביולוגיים שלה. הטענה המרכזית של המאמר: כדי שפרויקט שיקום יצליח בטווח הארוך, צריך לשלב בו כבר בשלבי התכנון שיקולים כלכליים - לאמוד את עלויות הביצוע ואת עלויות התחזוקה השוטפת, ולזהות מקורות מימון. לשיקום יש תועלת ציבורית בעלת ערך כלכלי גבוה (שירותי המערכת האקולוגית), ולכן צריך לראות בו "השקעה בנכס לאומי" ולא "הוצאה".

המאמר: "משמעויות כלכליות של שיקום שטחים פתוחים בישראל" (אקולוגיה וסביבה, 2026). שאלת המאמר נמצאת בחלק ב של פרק ארץ ישראל (14 נקודות). המאמר מתחבר לשיעור על פיתוח בר-קיימה: שיקום של שטח פתוח הוא תיקון משגי העבר (חירייה, הקישון), והגופים שמבצעים אותו - כמו החברה להגנת הטבע - הם "פרקליטי השימור".

למה שטחים פתוחים חשובים, ומה מאיים עליהם

מה כתוב במאמרפירוט
השטחים הפתוחים הם נכס לאומי חיונימייצרים ומשמרים ערכי טבע ונוף; משאב אקולוגי לשמירת חוסן בעידן שינוי האקלים; וגם משאב חברתי, תיירותי, רוחני והיסטורי
הם תחת לחץ מתמיד של גורמי פיתוחפיתוח עירוני, בניית תשתיות וחקלאות אינטנסיבית
לכן השמירה עליהם דחופה ומורכבתישראל היא מדינה צפופה, גדלה ומתפתחת
הבעיה הכלכליתפרויקטים רבים מצליחים לשקם, אבל נכשלים בטווח הארוך כי אין תקציב לתחזוקה שוטפת. התועלות של הטבע לא מתומחרות בשוק, ולכן לא נכנסות להחלטות התקציב. נוצר פער בין ההכרה בחשיבות השיקום לבין היכולת לממן אותו

שירותי המערכת האקולוגית

שירותי מערכת אקולוגית הם התועלות שהטבע נותן לאדם. בפרויקט "המארג" זוהו כ-30 שירותים כאלה, בשלוש קטגוריות:

הקטגוריהדוגמאות מהמאמר
שירותי אספקההאבקה על ידי חרקים
שירותי ויסותהפחתת זיהומי קרקע ומים, שמירה על מגוון המינים, ניהול נגר
שירותי תרבותשימור ערכי נוף, יצירת תשתית לפעילות ולמפגש חברתי

- הערך: הערך הממוצע של כל שירותי המערכת האקולוגית בשטחים הפתוחים בישראל הוערך בכ-20,000 ש"ח לדונם בשנה.

- הבעיה: רוב השירותים לא עוברים דרך מחירי השוק, ולכן הערך הכלכלי שלהם לא מובא בחשבון - אף שהציבור נהנה מהם.

עלויות הביצוע: מה מייקר את השיקום

טווח העלויות רחב מאוד: מ-2,300 ש"ח לדונם לפעולות שיקום בסיסיות, ועד 500,000 ש"ח לדונם לשיקום עם פעולות הנדסיות מורכבות וקליטת קהל אינטנסיבית.

הגורםאיך הוא משפיע
פעולות השיקוםזול: טיפול צמחי (זריעה, שתילה, השקיה), פינוי פסולת. בינוני: מתקנים לקליטת קהל אקסטנסיבית (מסתור לצפייה, שביל), גידור ומעקות, טיפול במינים פולשים. יקר: טיפול בזיהום קרקע, עבודות עפר, פינוי פסולת רעילה, מתקנים לקליטת קהל אינטנסיבית
אופי השטחככל שיש יותר אילוצים (תוואי נחל, שוליים חקלאיים), כך השיקום מורכב ויקר יותר. ככל שנשארו בשטח יותר רכיבים טבעיים, כך השיקום זול יותר
מיקום השטחשיקום בפריפריה יקר יותר מבמרכז הארץ, כי זמינים שם פחות כלים ונותני שירות
גודל השטחככל שהשטח גדול יותר, העלות הכוללת גדלה, אבל העלות לדונם יורדת
קליטת קהלתצפית אחת זולה; שבילים, הצללות, ישיבה וגידור מייקרים
תכנוןצוות של מומחים (אקולוגיה, הידרולוגיה, קליטת קהל, סטטוטוריקה, שיתוף ציבור); עד מיליוני שקלים לפרויקט

התחזוקה השוטפת

- הבעיה המרכזית: קשה להשיג מימון לתחזוקה. יוזמי השיקום מגייסים כסף להקמה, אבל המימון לא כולל מראש את התחזוקה, ובלי תקציב לתחזוקה הישגי השיקום נשחקים עם הזמן.

- שלוש קטגוריות של הוצאות תחזוקה: כוח אדם (שכר, קבלנים, פקחים, פינוי אשפה), תפעול (ציוד, גידור, חשמל, מים, ביטוח) והוצאות כלליות (הנהלה, פרסום, אירועים).

- ארבע רמות תחזוקה: אתר אינטנסיבי (עשרות עד מאות אלפי מבקרים בשנה), אתר אינטנסיבי למחצה (אלפי מבקרים בשנה), שטח טבע אקסטנסיבי, ושטח טבעי ללא נגישות.

- הכללים: ככל שהשטח גדול יותר, כך עלות התחזוקה לדונם קטנה (אבל הסך גדל). ככל שמספר המבקרים גדול יותר, כך הוצאות התחזוקה גדלות.

הגן הלאומיהשטחמבקרים בשנהתחזוקה לדונם בשנה
בית שערים760 דונםכ-66,700כ-2,400 ש"ח
חורשת טל775 דונםכ-166,500 (כ-150% יותר)כ-6,700 ש"ח (כ-179% יותר)

מודלים למימון השיקום

המודלמה זההדוגמה במאמר
תשלומים עבור שירותי המערכת האקולוגיתבעלי קרקעות או חקלאים מקבלים תשלום או תמריץ תמורת שיטות עבודה שמשפרות את שירותי המערכת (שימור המגוון הביולוגי, איכות המים, מניעת סחיפת קרקע). המימון מרשויות, מחברות פרטיות ומארגוניםפיילוט באגן נחל ציפורי, במימון רשות ניקוז ונחלים קישון: כ-350 ש"ח לדונם לשנה לחקלאים על רצועות צומח רב-שנתי; עד 2025 הושקעו יותר מ-100,000 ש"ח. בעולם: כ-36 עד 42 מיליארד דולר (2018)
סחר באשראי פחמןקרדיט אחד מייצג טונה אחת של פחמן דו-חמצני. מערכת אקולוגית משוקמת שקולטת פחמן ומקבעת אותו בקרקע מקבלת קרדיטים שאפשר למכורשיקום בית גידול לח על בריכות דגים נטושות בכפר רופין (החברה להגנת הטבע): קיבוע של יותר משלוש טונות פחמן (שלושה קרדיטים) לדונם לשנה; קרדיט מבית גידול לח צפוי להימכר ב-50–160 דולר
תיירות אקולוגית"תיירות אחראית באזורים טבעיים, ששומרת על הסביבה, מקיימת רווחה לתושבים המקומיים וכוללת חינוך לערכי סביבה". הכנסות מדמי כניסה, חניה, לינה, זיכיונות לעסקים ופעילויות חינוכיותהמתח: הנגשת הטבע לציבור מול שמירה על המערכת האקולוגית. הפתרון: ניהול קהל - הגבלת מספר המבקרים, שעות ביקור וניטור
כלים פיננסיים וקרנותהיטלי שצ"פ מוניציפליים, אג"ח ירוקות-חברתיות, תמריצים לשימור קרקע, וקרנות ציבוריות ופרטיותהקרן לשמירה על השטחים הפתוחים (רשות מקרקעי ישראל) מממנת עשרות מיליוני שקלים בשנה; לפי תיקון 7 לחוק רשות מקרקעי ישראל (2009) הרשות מעבירה לקרן 1% מהכנסותיה מדי שנה

איך מעריכים את התועלת לציבור

השיטהמה היא מודדת
שיטת עלות הנסיעהכמה הציבור מוכן לשלם כדי להגיע לאתר טבע משוקם
שיטת עלות ההחלפהכמה יעלה לספק את השירות בדרך מלאכותית (למשל האבקה מלאכותית במקום האבקה טבעית)
שיטת העלות הנמנעתכמה עולים הנזקים שנמנעו בזכות השיקום (שיטפונות, זיהום קרקע)

דוגמה - שיקום פשט הצפה: הנזק מהצפה נע מ-95,000 ש"ח לדונם (לתשתיות תחבורה) ועד מאות אלפי שקלים לדונם (למבני תעשייה ומגורים), ובהצפה גבוהה (מעל חצי מטר) - עד מיליוני שקלים לדונם מוצף. השיקום מונע את הנזק הזה, ולכן זו תועלת שצריך להכניס לחישוב.

המסקנה: גם "אי-עשייה" עולה כסף. השארת המצב בלי שיקום גוררת עלויות כבדות לציבור.

המסקנות של המאמר

1. תכנון כלכלי מפורט לכל פרויקט: מקורות המימון, עלויות השיקום, עלויות התחזוקה לאורך זמן והתועלות החיצוניות לציבור.

2. תקציב התחזוקה הוא רכיב מובנה בכל פרויקט שיקום, ולא תוספת.

3. חקיקה ייעודית ומקורות מימון ציבוריים בישראל, בדומה לחוק השיקום האקולוגי שנחקק באיחוד האירופי.

4. שינוי גישה: מתפיסה של "הוצאה" לתפיסה של "השקעה בנכס לאומי".

שים לב

לא מתבלבלים בין עלות ביצוע (חד-פעמית: התכנון ועבודות השיקום) לבין עלות תחזוקה (שוטפת, כל שנה: כוח אדם, תפעול, הוצאות כלליות). וגם בין תועלת ישירה (הכנסות מדמי כניסה, מכירת קרדיטים) לבין תועלת חיצונית (שירותי המערכת שהציבור נהנה מהם בלי לשלם: אוויר ומים נקיים, מניעת שיטפונות).

שים לב

שאלת המאמר בבגרות עוסקת רק במאמר של אותה שנה. שאלות המאמר בבחינות של שנים קודמות היו על מאמרים אחרים (למשל על מי התהום או על התפלה), והן לא במיקוד של תשפ"ז. כדי להתאמן, משתמשים בשאלות על שיקום של מפגעים (חירייה, הקישון).

דוגמה - החשיבות של שיקום נחל הקישון

שנים רבות היה נחל הקישון מטרד לתושבי מטרופולין חיפה. בשנת 1994 הוקמה רשות נחל הקישון כדי לנהל מיזם של שיקום הנחל והפיכתו ממטרד למשאב.

תארו את החשיבות של שיקום הנחל בעבור תושבי המטרופולין בשני תחומים. (6 נקודות)

פתרון

1. "תארו... בשני תחומים" - שתי חשיבויות בתחומים שונים, וכל אחת עם המנגנון: מה השיקום משנה, ומה מרוויחים התושבים.

2. המושגים מהמאמר עוזרים לבחור תחומים: שירותי ויסות - פחות זיהום קרקע ומים; שירותי תרבות - נוף ותשתית לפעילות ולמפגש; וערך כלכלי לשטח המשוקם.

3. תחום סביבתי-בריאותי: הפסקת הזיהום ופינוי הבוצה המזוהמת מסלקים ריח, מזיקים וחשש לבריאות, ומחזירים לנחל מים נקיים יותר וחי וצומח.

4. תחום הפנאי והנופש: במטרופולין צפוף הנחל הופך לשטח פתוח ירוק - פארק, טיילות, שבילי אופניים ושייט. (אפשר גם תחום כלכלי: עליית ערך הקרקע והדירות ליד הנחל, ותיירות.)

תשובה

תחום סביבתי־בריאותי: הפסקת הזיהום ופינוי הבוצה המזוהמת מסלקים מפגע של ריח, מזיקים וחשש לבריאות התושבים, ומחזירים לנחל מים נקיים יותר וחי וצומח.

תחום הפנאי והנופש: הנחל המשוקם הופך לשטח פתוח ירוק במטרופולין צפוף – פארק, טיילות ושבילי אופניים לאורך הגדות, שייט וקיאקים – משאב פנאי קרוב לבית.

(אפשר גם: תחום כלכלי – עליית ערך הקרקע והדירות ליד הנחל ופיתוח תיירות ועסקים.)

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.