המזרח התיכון כחבל
המזרח התיכון הוא לא מדינה ולא יבשת, אלא חבל: אזור גדול שיש לו מאפיינים משותפים - אקלים מדברי ברובו, נהרות גדולים במדבר, ורוב תושביו מוסלמים ודוברי ערבית. הוא שוכן במפגש של אסיה, אפריקה ואירופה, ולכן הוא חשוב לעולם כולו.
במדויק: חבל הוא אזור שיש בו מאפיינים משותפים, פיזיים או אנושיים, שמבדילים אותו מהאזורים שסביבו. בפרק הזה לומדים שלושה דברים על החבל: איך תוחמים אותו (לפי מאפיינים פיזיים ותרבותיים), למה מיקומו חשוב (גשר בין שלוש יבשות ובין ימים), ואיך הסכמי שלום מאפשרים שיתוף פעולה בין מדינותיו.
לחבל אין גבול אחד מוסכם: כל קריטריון (אקלים, דת, שפה, מורשת היסטורית) נותן גבול קצת אחר. לכן שואלים בבגרות על מדינות בשולי החבל - מרוקו, פקיסטן, טורקמניסטן, אתיופיה - מה משותף להן ולמזרח התיכון ומה לא.
1. תיחום החבל והמאפיינים הפיזיים: פני השטח והאקלים
תיחום חבל
איפה מתחיל המזרח התיכון ואיפה הוא נגמר? אין תשובה אחת. מי שתוחם לפי האקלים יקבל גבול אחד, ומי שתוחם לפי השפה או הדת יקבל גבול אחר. גם השמות של החבל (לבנט, הסהר הפורה, המזרח הקרוב) מספרים מי נתן אותם ולפי מה.
במדויק: תיחום חבל הוא קביעת הגבולות שלו לפי קריטריונים: פיזיים (אקלים מדברי, מדבר ונהר, חופים, הרים ועמקים), תרבותיים (דת האסלאם, הלאום והשפה הערבית), היסטוריים (מורשת האימפריה העות'מאנית) ומבנה היישובים. כשמבקשים להסביר שם של החבל, התשובה כוללת שלושה דברים: מה פירוש השם, לאיזה אזור הוא מתייחס, ולמה ניתן (נקודת המבט או המאפיין).
השאלה "האם להכליל את המגרב, סודן ואיראן במזרח התיכון?" היא דוגמה לתיחום: כל קריטריון מכניס או מוציא מדינות אחרות. בשיעור על המאפיינים התרבותיים תראו איך בודקים מדינה בשולי החבל לפי רשימת מאפיינים.
השמות של החבל
הקריטריונים לתיחום החבל
פני השטח והאקלים: גורמים ודוגמאות
השפעות האקלים המדברי על החבל
כשמבקשים השפעות של האקלים המדברי, לא כותבים את מאפייני המדבר עצמם. לפי דוגמאות המענה, "לא ניתן לקבל כתשובה התייחסות למאפיינים של מדבר (מיעוט משקעים / משרע טמפרטורה גדול)" - צריך לכתוב מה הם גורמים לאדם או לכלכלה. גם "קושי לחקלאות" בלי הסבר לא מקבל ניקוד מלא.
כששואלים על הגורם למשרע הטמפרטורות (ההבדל בין החודש החם לחודש הקר), התשובה היא קרבה לים או ריחוק ממנו - ועם הסבר, לא רק השם. לפי דוגמאות המענה לשאלת הקלימוגרפים מטורקיה (2023), "לא ניתן לקבל כתשובה גורם שאינו קשור לים", כי רק הקרבה לים משפיעה על המשרע. גובה, למשל, מסביר שהמקום קר יותר, לא שהמשרע שלו גדול.
החלוקה המדינית של החבל - הקולוניאליזם, מוקדי הסכסוך והשפעתם על הגבולות בין המדינות - לא במיקוד של תשפ"ז. לומדים את תיחום החבל כולו, לא איך נקבעו הגבולות בין מדינותיו.
דוגמה א - שני שמות של המזרח התיכון
לפניך רשימה של שמות שניתנו למזרח התיכון (או לאזורים בו) במהלך ההיסטוריה.
בחר שניים מן השמות שברשימה והסבר אותם.
— הלבנט
— הסהר הפורה
— המזרח הקרוב
— קדמת אסיה
1. מה נדרש: שני שמות, ולכל אחד שלושה דברים - מה פירוש השם, לאיזה אזור הוא מתייחס, ולמה ניתן.
2. בוחרים שם אחד שמתאר מאפיין של המקום (הסהר הפורה) ושם אחד שמתאר נקודת מבט (המזרח הקרוב) - כך שני ההסברים שונים.
3. הסהר הפורה: הפירוש - קשת של אדמות פוריות. האזור - מעמקי החידקל והפרת, דרך צפון סוריה, עד חופי הים התיכון וארץ ישראל. הסיבה - מי הנהרות, אדמות הסחף וגשמי החורף בחוף, לעומת המדבר שמסביב.
4. המזרח הקרוב: הפירוש - המזרח הקרוב לאירופה. האזור - האימפריה העות'מאנית: אסיה הקטנה, הלבנט, מצרים. הסיבה - האירופים חילקו את המזרח לפי המרחק מהם, לעומת "המזרח הרחוק".
הסהר הפורה – רצועה בצורת קשת (סהר) של אדמות פוריות: מעמקי החידקל והפרת במסופוטמיה, דרך צפון סוריה ועד חופי הים התיכון וארץ ישראל. פוריות בזכות מי הנהרות ואדמות סחף ובזכות גשמי החורף באזור החוף – ערש החקלאות והציוויליזציות הראשונות; מסביבו מדבר.
המזרח הקרוב – שם שניתן מנקודת מבט אירופית: האזורים במזרח הקרובים לאירופה (האימפריה העות'מאנית – אסיה הקטנה, הלבנט, מצרים), לעומת "המזרח הרחוק" (סין, יפן). שם אירוצנטרי – לפי המרחק מאירופה.
דוגמה ב - שלושה קלימוגרפים מטורקיה: תחנה וגורם
לפניכם שלושה קלימוגרפים 1, 2, 3 ובהם נתונים משלוש תחנות למדידת נתוני אקלים בטורקיה: וָן (ואן), אנטליה, טרבזון. כל אחת מן התחנות מייצגת סוג אקלים אחר בטורקיה.
(הערכים בקירוב, כפי שנקראים מהקלימוגרפים שבשאלון. ביולי-אוגוסט הקריאה היא טווח לשני החודשים יחד - כ-2-3 מ"מ בקלימוגרף 1 וכ-4-5 מ"מ בקלימוגרף 3 - ובגרף מוצג אמצע הטווח; כך גם מאי-יוני בקלימוגרף 2, כ-52 מ"מ. כמות המשקעים השנתית: קלימוגרף 1 - 1056 מ"מ, קלימוגרף 2 - 823 מ"מ, קלימוגרף 3 - 385 מ"מ. הטמפרטורה בקירוב: קלימוגרף 1 - כ-10.5°C בינואר וכ-28.5°C באוגוסט; קלימוגרף 2 - כ-7°C בינואר-פברואר וכ-23°C באוגוסט; קלימוגרף 3 - כ-3°C מתחת לאפס בינואר וכ-21.5°C באוגוסט.)
מאפייני אקלים: משרע טמפרטורות שנתי – גדול (מעל 20°C) / בינוני–קטן (10°C–20°C) / קטן (עד 10°C). כמות משקעים שנתית – גדולה מאוד / גדולה / קטנה. תפרוסת משקעים – בכל חודשי השנה / בעיקר בחורף / בעיקר בקיץ.
א. (1) היעזרו ברשימת מאפייני האקלים. ציינו שני מאפייני אקלים הנראים בקלימוגרף של כל אחת מתחנות המדידה: מאפיין אחד של הטמפרטורה ומאפיין אחד של המשקעים (סך הכול – שלושה מאפיינים של הטמפרטורה ושלושה מאפיינים של המשקעים). (5 נקודות)
(2) קבעו איזה מן הקלימוגרפים 1–3 מייצג כל אחת מתחנות המדידה – וָן (ואן), אנטליה, טרבזון: העתיקו למחברת את מספרו של כל אחד מן הקלימוגרפים 1–3, וכתבו לידו את שם התחנה שהוא מייצג. (3 נקודות)
ב. (1) משרע הטמפרטורות השנתי בקלימוגרף 1 דומה למשרע הטמפרטורות השנתי בקלימוגרף 2. ציינו מהו הגורם המשפיע על משרע הטמפרטורות בשני האזורים של התחנות, והסבירו כיצד הוא משפיע. (3 נקודות)
(2) ציינו גורם אקלים מקומי אחד המשפיע על מאפייני האקלים המוצגים בקלימוגרף 3, והסבירו כיצד הוא משפיע על מאפייני הטמפרטורה באזור של תחנת המדידה. (3 נקודות)
1. א(1) - משרע: החודש החם פחות החודש הקר. קלימוגרף 1: כ-28.5 פחות כ-10.5 = כ-18°C (בינוני-קטן). קלימוגרף 2: כ-23 פחות כ-7 = כ-16°C (בינוני-קטן). קלימוגרף 3: מכ-3°C מתחת לאפס עד כ-21.5°C = כ-25°C (גדול).
2. א(1) - משקעים, במילים של הרשימה: בקלימוגרף 1 העמודות גבוהות בחורף והקיץ כמעט יבש (בעיקר בחורף; גם כמות גדולה מאוד - 1056 מ"מ). בקלימוגרף 2 יש עמודה של לפחות כ-37 מ"מ בכל חודש (בכל חודשי השנה). בקלימוגרף 3 - 385 מ"מ (כמות קטנה).
3. א(2) - מאתרים באטלס: אנטליה על חוף הים התיכון - חורף גשום וקיץ יבש = קלימוגרף 1. טרבזון על חוף הים השחור - גשם בכל העונות = קלימוגרף 2. וָן ברמה הגבוהה של מזרח אנטוליה - חורף קפוא ומעט משקעים = קלימוגרף 3.
4. ב(1) - הגורם המשותף: שתי התחנות על חוף ים. הכלל: המים מתחממים ומתקררים לאט יותר מהיבשה, ולכן הים מקרר את החוף בקיץ ומחמם אותו בחורף, והמשרע קטן.
5. ב(2) - גורם מקומי לוָן: הגובה. ככל שעולים בגובה, הטמפרטורה יורדת - ולכן החורף מתחת לאפס וגם הקיץ לא חם.
א. (1) קלימוגרף 1: משרע טמפרטורות בינוני–קטן (כ-18°C); כמות משקעים גדולה מאוד (1056 מ"מ) / תפרוסת – בעיקר בחורף.
קלימוגרף 2: משרע טמפרטורות בינוני–קטן (כ-16°C); תפרוסת משקעים – בכל חודשי השנה / כמות גדולה (823 מ"מ).
קלימוגרף 3: משרע טמפרטורות גדול (כ-25°C); כמות משקעים קטנה (385 מ"מ) / בעיקר בחורף.
(2) 1 – אנטליה; 2 – טרבזון; 3 – וָן.
ב. (1) הקרבה לים: אנטליה שוכנת לחוף הים התיכון וטרבזון לחוף הים השחור. המים מתחממים ומתקררים לאט יותר מהיבשה, ולכן הים מקרר את האוויר בקיץ ומחמם אותו בחורף – והמשרע השנתי מתמתן.
(2) הגובה – וָן שוכנת ברמה של מזרח אנטוליה בגובה של כ-1,700 מ' מעל פני הים. הטמפרטורה יורדת עם הגובה, ולכן הטמפרטורות נמוכות – בחורף מתחת לאפס (כ-3°C מתחת לאפס בינואר) וגם הקיץ אינו חם במיוחד (כ-21.5°C).
2. מאפיינים תרבותיים: האסלאם, הלאום והשפה הערבית
המאפיינים התרבותיים של החבל
מה שמחבר את רוב מדינות המזרח התיכון הוא לא רק המדבר, אלא גם התרבות: הדת, הלאום והשפה. שלושת אלה לא תמיד הולכים יחד - מדינה יכולה להיות מוסלמית בלי להיות ערבית - ולכן הבגרות בודקת אם אתם מבדילים ביניהם.
במדויק: שלושת המאפיינים התרבותיים העיקריים של החבל: דת האסלאם (רוב התושבים מוסלמים), הלאום הערבי והשפה הערבית (שפה רשמית). כשבודקים מדינה, מציינים כל מאפיין בנפרד: האם הוא קיים בה, ומה מראה זאת - למשל "פקיסטן אינה מדינה ערבית: הלאום אינו ערבי והשפה הרשמית אינה ערבית, אבל הדת העיקרית היא אסלאם".
מאפיין נוסף שבו משתמשים בתיחום הוא מורשת האימפריה העות'מאנית - סגנון בנייה, חוקי ירושת קרקעות ועוד - במדינות שהיו תחת שלטונה. גם בתוך החבל יש קבוצות אתניות שאינן ערביות: בהרי זגרוס, למשל, חיות קבוצות קטנות כמו הכורדים, הלורים והבח'תיארים.
מדינות בשולי החבל: מה משותף ומה לא
בדיקה של מדינה לפי רשימת מאפיינים
1. מאתרים את המדינה באטלס (יבשת, קווי רוחב, שכנים).
2. לכל מאפיין ברשימה פותחים את המפה שלו: אקלים מדברי - מפה פיזית ומפת כמות משקעים שנתית ממוצעת; נפט - מפה כלכלית; לאום ושפה - מפת עמים ולשונות; דת - מפת דתות.
3. מכריעים לכל מאפיין: קיים או לא קיים במדינה, ומוסיפים במשפט אחד מה מראה זאת.
4. כותבים רק מאפיינים מהרשימה שבשאלה, ולכל מדינה בדיוק את מספר המאפיינים שנדרש.
מוסלמי ≠ ערבי. פקיסטן וטורקמניסטן הן מדינות שהדת העיקרית בהן היא אסלאם, אבל הן אינן מדינות ערביות. לעומת זאת, מרוקו היא מדינה ערבית: "שפה רשמית ערבית ולאום ערבי".
כשהשאלה שואלת אם מאפיין מהרשימה (למשל אקלים מדברי) קיים במדינה, עונים עליו - לא על מאפיין אחר שלה. לפי דוגמאות המענה, באתיופיה "לא ניתן לקבל תשובה שמתייחסת לאקלים מונסוני", כי השאלה היא אם האקלים המדברי קיים גם שם.
הפסיפס הדתי-אתני והשפעתו על היציבות הפנימית במדינות (למשל מאבק הכורדים לעצמאות) לא במיקוד של תשפ"ז.
דוגמה - מדינות בשולי החבל: מה משותף ומה לא
את המזרח התיכון מקיפות מדינות בעלות כמה מאפיינים המשותפים להן ולמדינות המזרח התיכון.
לפניך רשימת שמות של ארבע מדינות כאלה: אתיופיה, טורקמניסטן, מרוקו, פקיסטן.
לפניך רשימת מאפיינים של רוב מדינות המזרח התיכון: אקלים מדברי, לאום ערבי, דת האסלאם, מקורות נפט.
בחר בשתיים מן המדינות שברשימה.
(1) בנוגע לכל אחת מן המדינות שבחרת, ציין מאפיין אחד מרשימת המאפיינים המשותף לה ולרוב מדינות המזרח התיכון (סך הכול – שני מאפיינים). (5 נקודות)
(2) בנוגע לכל אחת מן המדינות שבחרת, ציין מאפיין אחד מן הרשימה שאינו מאפיין אותה (סך הכול – שני מאפיינים). (5 נקודות)
1. מה נדרש: שתי מדינות, ולכל אחת מאפיין משותף ומאפיין שאינו מתאים - רק מתוך הרשימה.
2. בוחרים מדינות שההתאמה בהן ברורה: מרוקו ופקיסטן.
3. מרוקו: במפת הדתות - רוב מוסלמי, ולכן דת האסלאם משותפת. במפה הכלכלית - אין מרבצי נפט משמעותיים, ולכן מקורות נפט אינם מאפיינים אותה.
4. פקיסטן: במפת הדתות - רוב מוסלמי, ולכן דת האסלאם משותפת. במפת העמים והלשונות - העמים אינם ערבים, ולכן לאום ערבי אינו מאפיין אותה.
5. בדיקה: כל ארבעת המאפיינים שכתבנו לקוחים מהרשימה.
מרוקו – משותף: דת האסלאם (גם לאום ערבי); אינו מאפיין: מקורות נפט (כמעט אין בה נפט, והיא מייבאת את רוב האנרגייה).
פקיסטן – משותף: דת האסלאם; אינו מאפיין: לאום ערבי (רוב התושבים פנג'אבים, פשטונים, סינדים ועוד; השפות אורדו ופנג'אבית).
3. מיקומו הגאואסטרטגי של החבל
מיקום גאואסטרטגי
תסתכלו על מפת העולם: המזרח התיכון נמצא בדיוק במקום שבו נפגשות אסיה, אפריקה ואירופה, ובין הים התיכון, ים סוף, המפרץ הפרסי והים השחור. מי שרוצה להעביר סחורה, נפט או צבא בין היבשות - עובר כאן. זה מה שהופך את החבל לחשוב לעולם כולו.
במדויק: מיקום גאואסטרטגי הוא החשיבות של מקום בגלל המיקום שלו: המזרח התיכון הוא גשר יבשתי בין שלוש יבשות, ויש בו מעברי ים שמחברים בין ימים ואוקיינוסים. החשיבות באה לידי ביטוי בתחומים: סחר ותחבורה (נתיבים קצרים, הכנסות ממעבר) ומדיני-צבאי (מעצמות מבקשות להשפיע ולשלוט בנתיבים). תשובה מלאה כוללת את מאפיין המיקום, את התחום, איך המיקום יוצר את החשיבות, ודוגמה מוחשית (מעבר ים, נתיב, נמל).
חשיבות כזאת משתנה עם הזמן: נתיב חדש (מסילה, צינור, מסדרון תעופה) יכול להגדיל את החשיבות של מדינה אחת ולהקטין את זו של אחרת. זה הקשר לשיעור על הסכמי השלום - שם רואים איך הסכמים פותחים נתיבים חדשים.
מעברי הים של המזרח התיכון
התחומים שבהם בא לידי ביטוי ה"גשר"
סגירה של מעבר ים: השלכות ודרכי התמודדות
"גשר בין יבשות" הוא גורם, לא יתרון. כשהשאלה מבקשת יתרונות שמדינות מפיקות, כותבים את התוצאה (הכנסות ממעבר, תעסוקה, השקעות), לא את המיקום עצמו. לפי דוגמאות המענה, לא ניתן לקבל תשובה "המתייחסת ליתרונות של המזרח התיכון שמסייעים לו להשתלב בכלכלה הגלובלית כמו לדוגמא גשר בין יבשות".
כשמבקשים הבדל בין שני מעברי ים, משווים על אותו קריטריון: טבעי מול מלאכותי. מיצר הוא מעבר טבעי (הורמוז), ותעלה היא מעבר שחפר האדם (סואץ). כתיבת החשיבות של כל אחד לחוד היא לא הבדל.
המאבק של המעצמות על החבל נלמד כאן רק כביטוי לחשיבות המיקום. הנושא "התערבות מעצמות זרות" (המלחמה הקרה, מניעי ההתערבות במאה ה-21) לא במיקוד של תשפ"ז.
דוגמה א - מיצר הורמוז ותעלת סואץ
מיצר הורמוז ותעלת סואץ הם מעברי ים חשובים במזרח התיכון.
(1) הסבירו את ההבדל בין שני מעברי ים אלו, וכתבו מהי חשיבותם של שני מעברי ים אלו. (6 נקודות)
(2) בעת סכסוך מדינה הסמוכה למעבר ים עלולה לסגור אותו ולמנוע תנועה של אניות במעבר הים. ציינו והסבירו השפעה כלכלית אחת של סגירת מעבר ים. (7 נקודות)
1. מאתרים במפה המדינית באטלס: הורמוז - בין איראן לעומאן, בין המפרץ הפרסי למפרץ עומאן. סואץ - במצרים, בין הים התיכון לים סוף.
2. (1) ההבדל, על קריטריון אחד: הורמוז הוא מעבר טבעי (מיצר), ואילו סואץ הוא מעבר מלאכותי (תעלה שנחפרה, נפתחה ב-1869).
3. (1) החשיבות של כל אחד: הורמוז - דרכו יוצא רוב הנפט והגז של מדינות המפרץ. סואץ - הדרך הקצרה ביותר בין אירופה לאסיה, ומקור הכנסה למצרים.
4. (2) "ציינו והסבירו" - השפעה ושרשרת: סגירה ← האוניות מקיפות את אפריקה דרך כף התקווה הטובה ← הדרך מתארכת, הדלק והביטוח מתייקרים ← המחירים לצרכן עולים.
(1) מיצר הורמוז – מעבר ים טבעי (מיצר) בין איראן לעומאן, המחבר את המפרץ הפרסי למפרץ עומאן ולאוקיינוס ההודי; תעלת סואץ – מעבר ים מלאכותי (תעלה שנחפרה, נפתחה ב-1869) במצרים, המחברת את הים התיכון לים סוף. חשיבות: הורמוז – דרכו יוצא רוב הנפט והגז של מדינות המפרץ לעולם (כחמישית מצריכת הנפט העולמית); סואץ – הדרך הקצרה ביותר בין אירופה לאסיה, ומקור הכנסה חשוב למצרים.
(2) עליית מחירי הנפט והסחורות: אניות נאלצות להקיף את אפריקה (כף התקווה הטובה) – הדרך מתארכת בשבועות, עלויות ההובלה, הדלק והביטוח עולות, והמחירים לצרכן עולים; סגירת הורמוז מקטינה את היצע הנפט ומזניקה את מחירו. (אפשר גם: אובדן הכנסות מדמי מעבר למצרים.)
דוגמה ב - התקפות החות'ים: סואץ מול כף התקווה הטובה
המורדים החות'ים בתימן, השולטים על שטח נרחב בים סוף ועל מצר באב אל־מנדב, הטילו בחודש אוקטובר 2023 מצור על ים סוף באמצעות תקיפת אוניות סוחר שעברו בים סוף ובתעלת סואץ בדרכן מן המפרץ הפרסי וממדינות מזרח אסיה אל מדינות במזרח התיכון ובאירופה. בעקבות התקפות אלה הפסיקו חברות הספנות האמריקניות והאירופיות הגדולות לשוט בים סוף ובתעלת סואץ ובחרו בנתיב שַׁיִט אחר.
המפה הסכמטית שלפניכם מציגה שני תוואי שיט מן המפרץ הפרסי וממדינות מזרח אסיה אל המזרח התיכון ואירופה.
(במפה: תוואי 2 - מהאוקיינוס ההודי דרך מצר באב אל-מנדב, ים סוף ותעלת סואץ אל הים התיכון ועד רוטרדם; תוואי 1 - מסביב לאפריקה דרך כף התקווה הטובה והאוקיינוס האטלנטי. תוואי 1 ארוך בהרבה.)
בגרף שלפניכם מוצגים נתונים על תנועת אוניות מטען בתעלת סואץ ובכף התקווה הטובה מחודש אוקטובר 2023 עד חודש פברואר 2024.
(בגרף, בקירוב: בתעלת סואץ כ-460-500 אוניות עד תחילת דצמבר 2023, ואחר כך ירידה חדה עד כ-210 בפברואר 2024; בכף התקווה הטובה כ-150 אוניות באוקטובר 2023 ועלייה עד כ-500 בפברואר 2024. הקווים נחתכים בסוף דצמבר 2023 - תחילת ינואר 2024.)
(1) ציינו את מגמת השינוי העיקרית בתנועת אוניות מטען בתעלת סואץ ואת מגמת השינוי העיקרית בתנועת אוניות מטען בכף התקווה הטובה מחודש אוקטובר 2023 עד חודש פברואר 2024, והסבירו את הקשר בין מגמות אלה. (4 נקודות)
(2) תארו שתי השפעות כלכליות אפשריות של השינויים בתנועת אוניות המטען בתעלת סואץ על המדינות במזרח התיכון. (5 נקודות)
1. (1) מגמה לכל קו, במילה אחת ועם נתונים: סואץ - ירידה חדה, מכ-470 לכ-210 אוניות. כף התקווה הטובה - עלייה חדה, מכ-150 לכ-500.
2. (1) הקשר - מגמות הפוכות: בגלל ההתקפות בים סוף, חברות הספנות העבירו אוניות מתוואי 2 (סואץ) לתוואי 1 (מסביב לאפריקה). האוניות שנעלמו מסואץ הן במידה רבה אלה שנוספו בכף התקווה הטובה.
3. (2) "תארו" שתי השפעות שונות, כל אחת על מדינה מוגדרת: מצרים - פחות אוניות = פחות דמי מעבר, מקור חשוב של מטבע חוץ. מדינות ים סוף - פחות אוניות בנמלים (אילת, עקבה, ג'דה), והסחורות מתייקרות בגלל הדרך הארוכה והביטוח.
(1) תעלת סואץ – ירידה חדה: מכ-470 אוניות באוקטובר 2023 לכ-210 בפברואר 2024, בעיקר מדצמבר 2023. כף התקווה הטובה – עלייה חדה: מכ-150 לכ-500 אוניות. הקשר – מגמות הפוכות: בגלל התקפות החות'ים חברות הספנות העבירו את האוניות מתוואי 2 (ים סוף – סואץ) לתוואי 1 (מסביב לאפריקה דרך כף התקווה הטובה), ולכן כל ירידה בסואץ לוותה בעלייה בכף התקווה הטובה; הקווים נחתכים בסוף דצמבר 2023 – תחילת ינואר 2024.
(2) א. מצרים – ירידה חדה בהכנסות מאגרות המעבר בתעלת סואץ, אחד ממקורות מטבע החוץ העיקריים שלה; הדבר פוגע בתקציב המדינה. ב. מדינות שנמליהן על חופי ים סוף (ישראל – נמל אילת, ירדן – עקבה, ערב הסעודית – ג'דה) – פחות אוניות מגיעות, הנמלים מאבדים פעילות והכנסות, והסחורות המיובאות מתייקרות בגלל דרך ארוכה יותר ודמי ביטוח גבוהים.
4. הסכמי שלום ושיתוף פעולה בין מדינות האזור
הסכם שלום כמנוף לשיתוף פעולה
הסכם שלום הוא לא רק סוף של מלחמה. הוא פותח גבול לסחר, לתיירות, למים ולאנרגייה, ומאפשר לשתי מדינות לטפל יחד בבעיות שעוברות את הגבול. בבגרות שואלים בעיקר מה כל מדינה מרוויחה מההסכם.
במדויק: הסכמי שלום בין מדינות מאפשרים שיתופי פעולה חוצי גבולות בכלכלה והתמודדות משותפת עם אתגרים בסביבה. ההסכמים שבשאלות: ישראל-מצרים (1979), ישראל-ירדן (1994), וההסכם עם איחוד האמירויות ובחריין (2020). בתשובה: בוחרים הסכם אחד, וכותבים יתרון לכל אחת משתי המדינות שבו - יתרון מוחשי מהתחום שנשאל (כלכלי: מה עובר בין המדינות, ואיך זה מכניס כסף או יוצר מקומות עבודה).
הסכמים פותחים גם נתיבי תחבורה חדשים שמשנים את המיקום הגאואסטרטגי של המדינות - ראו את השיעור על המיקום הגאואסטרטגי.
יתרונות כלכליים של הסכמי השלום
נתיבים חדשים ושיתוף פעולה אזורי
כשמבקשים יתרון כלכלי, יתרון ביטחוני לא מתקבל. לפי דוגמאות המענה, "לא ניתן לקבל יתרונות של שיתוף פעולה ביטחוני משום השאלה מבקשת יתרונות כלכליים", וגם לא הפחתת ההוצאות על הצבא לאורך הגבול עם מצרים - כי ישראל בנתה גדר לאורך הגבול בעלות גבוהה מאוד.
בוחרים הסכם אחד וכותבים יתרון לכל אחת משתי המדינות שבו. תשובה עם יתרון אחד לירדן ויתרון אחד למצרים לא מקבלת ניקוד מלא.
שיתוף פעולה שאינו כלכלי בעצמו מתקבל רק עם הסבר לקשר לכלכלה. למשל, תעלת הימים להעלאת מפלס ים המלח מתקבלת "אם יש הסבר כיצד הדבר קשור לפיתוח כלכלי".
מוקדי הסכסוך והטרור במזרח התיכון לא במיקוד של תשפ"ז. לומדים את ההסכמים ואת שיתופי הפעולה, לא את הסכסוכים עצמם.
דוגמה א - הסכם השלום עם ירדן: יתרון לכל מדינה
הסכמי שלום בין מדינות מאפשרים שיתופי פעולה חוצי גבולות בתחום הכלכלה והתמודדות משותפת עם אתגרים בתחום הסביבה.
הסכמי השלום שנחתמו בין ישראל למצרים ובין ישראל לירדן משמשים מנוף לפיתוח כלכלי של מדינות אלה.
בחרו באחד מהסכמי השלום האלה.
תארו יתרון כלכלי אחד שיש לכל אחת מן המדינות השותפות להסכם: לישראל ולמצרים או לישראל ולירדן, בעקבות החתימה על הסכם השלום (סך הכול – שני יתרונות).
1. מה נדרש: הסכם אחד, ויתרון כלכלי אחד לכל אחת משתי המדינות שבו - לא יתרון ביטחוני.
2. בוחרים את ההסכם עם ירדן (1994).
3. יתרון לישראל, עם מנגנון: מאז 2020 ישראל מייצאת גז טבעי ממאגר לוויתן לירדן - הכנסות ולקוח קבוע לגז הישראלי.
4. יתרון לירדן, עם מנגנון: אזורי תעשייה מוסמכים (QIZ) - מפעלים בירדן שמשתמשים בתשומות ישראליות מייצאים לארצות הברית בלי מכס, וכך נוצרים אלפי מקומות עבודה.
הסכם השלום עם ירדן (1994): לישראל – פתיחת שוק ושיתופי פעולה; למשל ייצוא גז טבעי ממאגר לוויתן לירדן (מ-2020) – הכנסות לישראל. לירדן – אזורי תעשייה מוסמכים (QIZ): מפעלים בירדן שמשתמשים בתשומות ישראליות מייצאים לארה"ב בלי מכס – אלפי מקומות עבודה. (אפשר גם: לישראל – תיירות ישראלים לפטרה; לירדן – קבלת מים מישראל, כ-50 מיליון מ"ק בשנה.)
דוגמה ב - מיזם התחבורה מהודו לאירופה
נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן הכריז בספטמבר 2023 על קידום של מיזם תחבורה שיחבר בין הודו, המזרח התיכון והאיחוד האירופי ברשת של מסילות ברזל, קווי ספנות, כבלי תקשורת מהירה וצינורות להעברת מקורות אנרגייה. על פי המיזם יועברו סחורות באוניות מנמל מומביי שבמערב הודו דרך נתיב שַיט באוקיינוס ההודי אל נמלי הים של סעודיה, איחוד האמירויות ובחריין שבמפרץ הפרסי. לאחר פריקת הסחורות מן האוניות ישונעו הסחורות במסילות ברזל דרך ערב הסעודית לירדן ומשם עד לנמל חיפה שבישראל. מנמל חיפה יועברו הסחורות באוניות לנמלי הים ביוון ומשם במסילות ברזל ובמשאיות למדינות אירופה.
(במפה הסכמטית: נתיב ימי ממומביי אל איחוד האמירויות, נתיב יבשתי דרך איחוד האמירויות וערב הסעודית עד ישראל, ונתיב ימי מישראל ליוון.)
(1) המיזם יביא תועלת כלכלית למדינות במזרח התיכון שבהן יעבור התוואי המתוכנן. הציגו שתי דוגמאות לתועלת כלכלית למדינות האלה. (6 נקודות)
(2) הסבירו מדוע מיזם זה עשוי לתרום ליציבות מדינית במזרח התיכון. (3 נקודות)
1. עוקבים אחרי התוואי במפה: נמלי המפרץ (איחוד האמירויות, ערב הסעודית, בחריין), מסילה דרך ערב הסעודית וירדן, נמל חיפה.
2. (1) שתי תועלות שונות: הכנסות ממעבר הסחורות ותעסוקה לאורך התוואי (נמלים, רכבות, מחסנים); השקעות בתשתיות (מסילות, נמלים, צינורות, כבלים) שמשפרות את הכלכלה ומושכות מסחר.
3. (2) "הסבירו" - שרשרת: כל המדינות שבתוואי מרוויחות מהמעבר ← נוצרת תלות הדדית ואינטרס כלכלי משותף ← כדאי להן לשמור על שקט ולשתף פעולה ← יציבות.
(1) 1. הכנסות ממעבר סחורות (דמי מעבר, אגרות נמל ורכבת) ותעסוקה – בנמלים, ברכבות, במחסנים ובמרכזים לוגיסטיים (חיפה, נמלי המפרץ, ירדן, סעודיה). 2. השקעות זרות בתשתיות – סלילת מסילות, הרחבת נמלים, צינורות אנרגייה וכבלי תקשורת – שמשפרות את התשתית של המדינות ומושכות תעשייה ומסחר; גיוון הכלכלה (בייחוד במדינות הנפט).
(2) המיזם יוצר תלות הדדית ואינטרס כלכלי משותף (ישראל, ירדן, סעודיה, איחוד האמירויות): כשכל המדינות מרוויחות מן המעבר, כדאי להן לשמור על שקט, לשתף פעולה ולהרחיב את הסכמי הנורמליזציה (כמו הסכמי אברהם) – פחות סיכוי לסכסוך.