דילוג לתוכן המרכזי

סיכום ארץ ישראל: גבולות ואוכלוסייה

גאוגרפיה לבגרות · 3 נושאים

כל מה שצריך לדעת בארץ ישראל: גבולות ואוכלוסייה: המושגים, המושגים, דרכי תשובה ודוגמאות פתורות משאלוני הבגרות. לחזרה מהירה לפני הבחינה - הסיכום המקוצר או דף כללים.

גבול מדיני

גבול הוא הקו שבו נגמר שטח של מדינה אחת ומתחיל שטח של מדינה אחרת. בארץ ישראל הקווים האלה זזו כמה פעמים במאה ה-20, ולכן בבגרות שואלים לא רק איפה עובר הגבול, אלא גם למה הוא זז ומה זה שינה.

במדויק: גבול מדיני תוחם את השטח הריבוני של מדינה - השטח שבו חלים החוק והשלטון שלה. גבול יכול להיות מוסכם (נקבע בהסכם בין שתי המדינות, ושתיהן מכירות בו) או זמני (קו שביתת נשק או קו הפסקת אש, שנקבע בסוף מלחמה).

גבול יכול להישען על תוואי בשטח (נהר, ים, בקע) - גבול טבעי - או להיות קו שסומן במפה בלי קשר לנוף. הגבול בין ישראל לירדן, למשל, עובר כולו בבקע: בנהר הירמוך ובנהר הירדן, בים המלח ובערבה.

מאפיינים דמוגרפיים, חברתיים וכלכליים

כדי להבין מדינה צריך להכיר את האנשים שגרים בה: מי הם, כמה ילדים נולדים, כמה זמן חיים, כמה הם משתכרים ומה רמת ההשכלה שלהם. הנתונים האלה מסבירים הרבה ממה שקורה במרחב - איפה בונים בתי ספר, איפה בתי אבות, ואיפה צריך לצמצם פערים.

במדויק: מאפיינים דמוגרפיים הם הרכב האוכלוסייה (לפי דת, לאום, מוצא ודתיות), הריבוי הטבעי (ילודה, תמותה, פריון) ומבנה הגילים. מאפיינים חברתיים-כלכליים הם מדדים כמו הכנסה לנפש, השכלה, רמת מינוע וצפיפות מגורים. בבגרות משווים בין קבוצות באוכלוסייה (מגזרים) ובין יישובים, ומסבירים את ההבדלים.

1. שינויים בתוואי הגבולות

שינוי בתוואי הגבול

הגבולות של ישראל לא נקבעו פעם אחת. אחרי כל מלחמה ואחרי כל הסכם שלום הקו זז, או שהמעמד שלו השתנה - מקו זמני לגבול קבע. בשאלה על גבולות צריך לדעת לספר את השינוי כמו סיפור קצר: מה היה, מה גרם לשינוי, ומה היה אחריו.

במדויק: שינוי בתוואי הגבול הוא תזוזה של קו הגבול או שינוי במעמדו, בעקבות מלחמה, הסכם שלום או תהליך טבעי (נהר שמשנה את אפיקו, ים שמצטמק). תשובה מלאה כוללת: הגורם (בשמו), הגבול (עם איזו מדינה ובאיזה מקום - נהר הירדן, ים המלח, הערבה), מה היה לפני ומה אחרי, ומעמד הקו (שביתת נשק, הפסקת אש או גבול מוסכם).

הנושא קשור לשיעור על ירושלים: בין 1949 ל-1967 עבר קו שביתת הנשק בתוך העיר, ובמלחמת ששת הימים העיר אוחדה. הוא קשור גם לשיעור על הסכמי השלום במזרח התיכון: ההסכמים עם מצרים ועם ירדן קבעו גבולות מוסכמים, ופתחו שיתופי פעולה כלכליים.

סוגי קווים: שביתת נשק, הפסקת אש וגבול מוסכם

סוג הקומה זהדוגמה
קו שביתת נשקקו זמני שמסמן איפה עמדו הצבאות בסוף הקרבות, ונקבע בהסכם שביתת נשק. הוא לא גבול קבע מוכר"הקו הירוק" - הסכם שביתת הנשק עם ירדן (רודוס, 1949), שחצה גם את ירושלים
קו הפסקת אשקו זמני שנקבע כשהלחימה נפסקה; גם הוא לא גבול מוסכםאחרי 1967: לאורך נהר הירדן, תעלת סואץ ורמת הגולן
גבול מוסכם (גבול בין-לאומי)גבול שנקבע בהסכם בין שתי המדינות, ושתיהן מכירות בו כגבול הקבעהגבול עם מצרים (1979) והגבול עם ירדן (1994)
גבול טבעיגבול שעובר לאורך תוואי בשטחאמצע נהר הירדן והירמוך, אמצע ים המלח, הערבה

השינויים בגבולות ישראל

מתימה קרהמה השתנה בגבול
תכנית החלוקה, 1947החלטת האו"ם על חלוקת הארץלפי התכנית ירושלים ובית לחם היו אמורות להיות אזור נפרד בשלטון בין-לאומי. התכנית לא מומשה: הקרבות הכריעו את מפת השליטה
מלחמת העצמאות, 1949הסכמי שביתת נשקקווי שביתת הנשק ("הקו הירוק"). ירושלים חולקה: מערב העיר בידי ישראל, מזרחה (כולל העיר העתיקה) בידי ירדן
מלחמת ששת הימים, 1967ישראל כבשה את יהודה ושומרון ואת מזרח ירושלים מירדן, את חצי האי סיני ורצועת עזה ממצרים ואת רמת הגולן מסוריההקווים זזו הרחק מן הקו הירוק: במזרח - לנהר הירדן; בדרום-מערב - לתעלת סואץ; בצפון-מזרח - לקו הפסקת האש ברמת הגולן. בירושלים הקו בוטל, העיר אוחדה וגבול השיפוט שלה הורחב
הסכם השלום עם מצרים, 1979חוזה שלוםגבול מוסכם לאורך גבול ארץ ישראל המנדטורית, מרפיח ועד טאבה ואילת. סיני הוחזר למצרים (1979-1982)
הסכם השלום עם ירדן, 1994חוזה שלוםגבול קבע מוסכם לאורך הירמוך והירדן, באמצע ים המלח ובאמצע הערבה, לפי התוואי מתקופת המנדט הבריטי. בערבה נעשו תיקוני קו קטנים. (במפת הגבולות הקטע שלאורך בקעת הירדן, מול יהודה ושומרון, מסומן כגבול זמני.)

גורמים לשינוי תוואי גבול

הגורםאיך הוא משנה את הגבולדוגמה בגבול עם ירדן
מלחמההצד המנצח משתלט על שטח, וקו הפסקת האש או שביתת הנשק הופך לגבול בפועלבמלחמת ששת הימים ישראל כבשה את הרי יהודה והשומרון ואת דרום בקעת הירדן, והקו עם ירדן זז מזרחה, לנהר הירדן ולים המלח
הסכם שלוםהמדינות מסכמות על גבול קבע, לפעמים עם תיקוני קובהסכם השלום (1994) נקבע גבול מוסכם לאורך הירמוך והירדן, באמצע ים המלח ובאמצע הערבה
תהליך טבעיהתוואי הפיזי שהגבול נשען עליו משתנה, ואיתו הגבולנהר הירדן משנה את תוואי הזרימה שלו; ים המלח מצטמק בגלל ירידת המפלס; סחף מהרי אדום מצטבר בערבה ומזיז את הגבול מערבה

ההשלכות של שינויי הגבולות

התחוםמה השתנהדוגמה
מדיניקו זמני שנוי במחלוקת הופך לגבול קבע מוכרהסכם השלום עם ירדן (1994) החליף את קו שביתת הנשק של 1949 בגבול בין-לאומי
כלכליגבול מוסכם פותח סחר ושיתופי פעולה בין המדינותאחרי ההסכם עם ירדן: ייצוא גז טבעי ממאגר לוויתן לירדן (מ-2020), אזורי תעשייה מוסמכים בירדן, תיירות לפטרה
חקלאי ומקומיתיקוני הקו משנים את מי שמעבד את הקרקעבערבה הוכרו כשטח ירדני חלקות שיישובי הערבה עיבדו ממזרח לקו; בנהריים ובצופר נקבע הסדר מיוחד שבו החקלאים הישראלים המשיכו לעבד את השטח בריבונות ירדנית (ההסדר הסתיים בשנת 2019)
עירוני ודמוגרפיקו שעובר בתוך עיר מפצל אותה, וביטול הקו מאחד אותהבירושלים בין 1949 ל-1967 היו שטחי הפקר וחומות לאורך הקו; אחרי 1967 העיר אוחדה, ושטח השיפוט שלה הורחב גם על כפרים ושטחים סביבה
שים לב

קו שביתת הנשק של 1949 ("הקו הירוק") אינו גבול בין-לאומי מוכר: הוא קו זמני. ואל תבלבלו בינו ובין גבולות תכנית החלוקה של 1947 - אלה שני קווים שונים.

שים לב

בתשפ"ז רק השינויים בתוואי הגבולות במיקוד. הגישות לתיחום הארץ ולקביעת גבולות הקבע, עקרונות תכנית החלוקה, וההשלכות של היעדר גבול מדיני מוסכם - לא ייכללו בבחינה.

דוגמה - שני גורמים לשינוי הגבול עם ירדן

ציין שני גורמים שעשויים לשנות תוואי גבול בין מדינות.

הבא דוגמה לאחד מן הגורמים שציינת, והסבר כיצד הוא השפיע על תוואי הגבול בין ישראל ובין ירדן. (9 נקודות)

פתרון

1. "ציין" שני גורמים - רק השמות, שני גורמים שונים: הסכם שלום; מלחמה וכיבוש שטחים.

2. בוחרים גורם אחד לדוגמה - כאן הסכם השלום עם ירדן (1994).

3. "הסבר" - מה היה לפני: קו שביתת הנשק משנת 1949 (ובשנים 1967-1994 גם קו הפסקת האש לאורך הירדן). זה לא היה גבול מוסכם.

4. מה היה אחרי: גבול בין-לאומי מוסכם. בערבה הקו סומן מחדש, ובנהריים ובצופר נקבע הסדר מיוחד. לאורך הירדן והירמוך הגבול עובר באמצע הנהר.

5. סוגרים את הקשר: הגבול הפך מקו זמני לגבול קבע מוכר, עם כמה שינויים מקומיים בתוואי.

תשובה

שני גורמים: (1) הסכם שלום / משא ומתן בין המדינות; (2) מלחמה וכיבוש שטחים. (אפשר גם: שינוי טבעי בתוואי נהר שהגבול עובר בו; חילופי שטחים.)

דוגמה - הסכם השלום בין ישראל לירדן (1994): ההסכם קבע לראשונה גבול בין-לאומי מוסכם במקום קו שביתת הנשק של 1949. בערבה סומן הגבול מחדש, וכמה שטחים חקלאיים של יישובי הערבה שהיו ממזרח לקו הוכרו כשטח ירדני; באזור נהריים ובצופר נקבע משטר מיוחד שאפשר לחקלאים הישראלים להמשיך לעבד את השטח בתוך ריבונות ירדנית. לאורך הירדן והירמוך נקבע שהגבול עובר באמצע הנהר ונע עם השינויים הטבעיים באפיק.

2. הרכב האוכלוסייה ומאפיינים חברתיים־כלכליים

פסיפס אנושי

אוכלוסיית ישראל מורכבת מקבוצות רבות - יהודים וערבים, דרוזים וצ'רקסים, חילוניים, דתיים וחרדים, ילידי הארץ ועולים. כמו אבנים קטנות בפסיפס, כל קבוצה שונה, ויחד הן יוצרות תמונה אחת. בבגרות משווים בין הקבוצות: כמה ילדים נולדים בכל אחת, מה רמת ההשכלה, ומה ההכנסה.

במדויק: הרכב האוכלוסייה הוא החלוקה שלה לקבוצות (מגזרים): יהודים, ערבים, דרוזים ואחרים; האוכלוסייה היהודית לפי ארצות מוצא (ילידי הארץ וילידי חו"ל) ולפי דתיות (חרדים, דתיים וחילוניים); והאוכלוסייה הלא-יהודית לפי דתות (מוסלמים, נוצרים, דרוזים, צ'רקסים). בתשובה מציינים את הקבוצה בשמה ואת המאפיין שבו היא שונה (פריון, השכלה, הכנסה), עם הנתון מן המקור.

ההבדלים בין המגזרים מופיעים גם בשיעור על גלעין ושוליים: לפי המדד החברתי-כלכלי, באזורי השוליים - מחוז הצפון ומחוז הדרום - יש ריכוז גדול של יישובים באשכולות הנמוכים (1-4): יישובים ערביים ובדואיים ועיירות פיתוח.

הרכב האוכלוסייה לפי קריטריונים

הקריטריוןהקבוצות
לאום ודתיהודים, ערבים, דרוזים ואחרים
האוכלוסייה היהודית לפי מוצאילידי הארץ, ילידי חו"ל (לפי ארצות המוצא)
האוכלוסייה היהודית לפי דתיותחרדים, דתיים, חילוניים
האוכלוסייה הלא-יהודית לפי דתמוסלמים, נוצרים, דרוזים, צ'רקסים

מגזר, אוכלוסיית רוב ואוכלוסיית מיעוט

המושגמה זה
מגזרקבוצה באוכלוסייה שמשותפים לה דת, לאום או אורח חיים, למשל המגזר הערבי או המגזר החרדי
אוכלוסיית רובהקבוצה הגדולה במדינה או ביישוב - בישראל, האוכלוסייה היהודית
אוכלוסיית מיעוטקבוצה קטנה יותר באותו מרחב - בישראל, ערבים, דרוזים, צ'רקסים ואחרים
קיבוץ גלויותיהודים מארצות מוצא רבות שהתקבצו בארץ - ולכן המגוון באוכלוסייה היהודית
"כור היתוך"מדיניות שביקשה למזג את העולים מארצות המוצא השונות לחברה ישראלית אחת

יתרונות וחסרונות של הרכב מגוון

ההיבטבתחום החברה והתרבותבתחום הכלכלה והמרחב
יתרונותרב-תרבותיות: שפות, מסורות ומטבחים שונים, שמתבטאים גם במרחב (שלטים בשפות שונות, מוסדות דת של כמה דתות)ידע, מקצועות וקשרים שהביאו עולים מארצות מוצא שונות; משיכה לתיירות (אתרים של כמה דתות)
חסרונותמתיחות בין קבוצות אוכלוסייה על רקע דתי-לאומי; הפרדה - שכונות ומוסדות חינוך נפרדים לכל קבוצהפערים חברתיים-כלכליים בין המגזרים (הכנסה, השכלה), והצורך לתת שירותים נפרדים לכל קבוצה

מדדים חברתיים-כלכליים

המדדמה הוא מראהמה מעיד על מצב טוב
הכנסה לנפשכמה כסף יש לכל אדם בממוצעהכנסה גבוהה
השכלהשנות לימוד, שיעור הזכאים לבגרות ולתוארהשכלה גבוהה
רמת מינועמספר כלי הרכב ביחס לאוכלוסייהרמת מינוע גבוהה
צפיפות מגוריםמספר הנפשות לחדר בדירהצפיפות נמוכה
המדד החברתי-כלכלימדד אחד שמשלב כמה מדדים ומדרג את היישובים באשכולותאשכול גבוה (באשכולות הנמוכים, 1-4, מרוכזים יישובים ערביים ובדואיים ועיירות פיתוח)

למה הפריון יורד בקבוצה באוכלוסייה

הגורםאיך הוא מוריד את הפריון
השכלה ותעסוקה של נשיםאישה שלומדת ועובדת נישאת מאוחר יותר, יולדת מאוחר יותר ומתקשה לגדל משפחה גדולה
מודרניזציה ועיורמעבר מכלכלה חקלאית, שבה ילדים הם כוח עבודה, לכלכלת שירותים ושכר; גידול ילד עולה כסף (חינוך, דיור), ולכן מעדיפים פחות ילדים ומשקיעים בכל אחד
תכנון משפחהשימוש באמצעי תכנון משפחה
עלייה בגיל הנישואיןתקופת הפריון מתקצרת
ירידה בתמותת תינוקותאין צורך ללדת ילדים רבים כדי שחלק ישרדו

בישראל: שיעור הפריון של הנשים המוסלמיות ירד מכ-7.75 ילדים לאישה ב-1975 לכ-3.0 ב-2020, ושל הנשים הדרוזיות מכ-6.8 לכ-1.9. אצל הנשים היהודיות לא חל שינוי ניכר (כ-3.2 ב-1975 וכ-3.0 ב-2020).

שים לב

כשמבקשים קבוצה "שחל בה שינוי ניכר", בוחרים קבוצה שהשינוי אצלה גדול (מוסלמיות, דרוזיות) ומביאים את הנתונים בתחילת התקופה ובסופה. קבוצה שבה הפריון כמעט לא השתנה (יהודיות) לא עונה על השאלה.

שים לב

גלי העלייה ומאזן ההגירה הם רקע להרכב האוכלוסייה, אבל מאזן הגירה במדינה קולטת עלייה לא במיקוד של תשפ"ז. אל תלמדו את גלי העלייה לפי שנים וארצות מוצא.

דוגמה - שיעור הפריון לפי דת: קבוצה ושתי סיבות

בגרף שלפניכם מוצג שיעור הפריון של נשים בישראל, לפי דת, בשנים 1975–2020.

‫שיעור הפריון של נשים בישראל לפי דת‬197520200123456787.756.83.23.3531.931.8‫מוסלמיות‬‫דרוזיות‬‫יהודיות‬‫נוצריות‬‫הקבוצה‬‫ילדים בממוצע לאישה‬

(הערכים בקירוב. בשאלון זה גרף קווי של כל השנים 1975–2020; כאן מוצגות רק שנת ההתחלה ושנת הסיום.)

ציינו קבוצה דתית אחת באוכלוסייה שחל שינוי ניכר בשיעור פריון הנשים בה, והציגו שתי סיבות אפשריות לשינוי זה. (8 נקודות)

פתרון

1. קוראים את הגרף: בכל קבוצה משווים בין 1975 ובין 2020. אצל המוסלמיות ואצל הדרוזיות הירידה גדולה מאוד; אצל היהודיות כמעט אין שינוי.

2. "ציינו" קבוצה - עם הנתונים: הנשים המוסלמיות - מכ-7.75 ילדים לאישה ב-1975 לכ-3.0 ב-2020, ירידה של כ-4.75 ילדים (כ-61%).

3. "הציגו" שתי סיבות שונות, וכל אחת עם המנגנון שלה: השכלה ותעסוקה של נשים - נישואין מאוחרים ופחות ילדים; מודרניזציה ועיור - ילדים כבר לא כוח עבודה במשק חקלאי, וגידול ילד עולה כסף.

4. בודקים שהסיבות מסבירות ירידה בפריון, ושהן לא אותו רעיון בשני ניסוחים.

תשובה

הקבוצה: הנשים המוסלמיות – שיעור הפריון ירד מכ־7.75 ילדים לאישה ב־1975 לכ־3.0 ב־2020 (ירידה של כ־4.75 ילדים, כ־61%). (אפשר גם: הנשים הדרוזיות – מכ־6.8 לכ־1.9.)

סיבות: 1. עלייה ברמת ההשכלה של הנשים והשתלבותן בשוק העבודה – אישה משכילה ועובדת נישאת מאוחר יותר ויולדת פחות ילדים. 2. תהליכי מודרניזציה ועיור ביישוב הערבי – מעבר מכלכלה חקלאית, שבה ילדים הם כוח עבודה, לכלכלת שירותים ושכר; גידול ילדים נעשה יקר יותר, והמשפחה מעדיפה מעט ילדים ולהשקיע בהם (בהשכלה). (אפשר גם: שימוש באמצעי תכנון משפחה; עלייה בגיל הנישואין; ירידה בתמותת תינוקות.)

3. הריבוי הטבעי ומבנה הגילים

ריבוי טבעי

אוכלוסייה גדלה כשנולדים בה יותר אנשים ממה שמתים. ההפרש הזה הוא הריבוי הטבעי. הוא שונה מאוד בין קבוצות באוכלוסייה, והוא קובע כמה ילדים יהיו בעוד כמה שנים - וכמה גני ילדים ובתי ספר יצטרכו.

במדויק: שיעור הריבוי הטבעי = שיעור הילודה פחות שיעור התמותה (בדרך כלל לכל 1,000 תושבים בשנה). שיעור הפריון הוא מספר הילדים הממוצע לאישה. בתשובה על הבדל בריבוי הטבעי בין קבוצות מציינים את הקבוצות ואת הנתונים, ומסבירים את הגורם (דת ומסורת, השכלה ותעסוקה של נשים, עיור, תכנון משפחה).

גידול האוכלוסייה במדינה בא משני מקורות: ריבוי טבעי ומאזן הגירה. מאזן ההגירה לא במיקוד של תשפ"ז, ולכן בשיעור הזה מתמקדים בריבוי הטבעי ובהשפעה שלו על מבנה הגילים.

ילודה, תמותה, ריבוי טבעי, פריון ותוחלת חיים

המושגמה הוא מודד
שיעור ילודהמספר הלידות בשנה לכל 1,000 תושבים
שיעור תמותהמספר הפטירות בשנה לכל 1,000 תושבים
שיעור ריבוי טבעישיעור הילודה פחות שיעור התמותה
שיעור פריוןמספר הילדים הממוצע לאישה
תוחלת חייםמספר השנים הממוצע שאדם צפוי לחיות

מבנה הגילים (פירמידת גילים)

פירמידת גילים היא "תמונה" של האוכלוסייה: כמה ילדים, כמה אנשים בגיל העבודה וכמה קשישים. מצורת הפירמידה אפשר לדעת אם האוכלוסייה צעירה או מזדקנת, ואילו שירותים היא צריכה.

במדויק: פירמידת גילים (חתך גילים) מציגה את שיעור כל קבוצת גיל באוכלוסייה, גברים בצד אחד ונשים בצד השני. מחלקים אותה לשלוש קבוצות: אוכלוסייה תלויה צעירה (גילאי 0-14), אוכלוסייה יצרנית (גילאי 15-64, בגיל העבודה) ואוכלוסייה תלויה מבוגרת (65 ומעלה). האוכלוסייה התלויה כוללת שתי קבוצות - הצעירה והמבוגרת. בתשובה מתארים את הגודל של כל קבוצה במילים (רבה / מעטה, גדולה / קטנה) ומביאים נתון מהפירמידה.

התכנית מבקשת להשוות את מבנה הגילים בחתך מגזרי ובחתך יישובי: יישוב יהודי וערבי, יישוב ותיק וחדש, יישוב במרכז ובפריפריה. למשל, ב-2015 בירושלים היה שיעור גבוה של ילדים, ואילו בבת ים היה שיעור גבוה של קשישים.

דרך הפתרון

קריאת פירמידת גילים

1. הכותרת והצירים: איזו אוכלוסייה, איזו שנה, ומה יחידת המידה (אחוזים מכלל האוכלוסייה או מכלל בני אותו מין).

2. מחלקים לשלוש קבוצות: 0-14, 15-64, 65 ומעלה. אם צריך, מחברים את קבוצות הגיל של חמש שנים לכל קבוצה (לכל מין בנפרד).

3. מתארים את הגודל של כל קבוצה במילים: "אוכלוסייה תלויה צעירה רבה", "אוכלוסייה תלויה מבוגרת מעטה" - ואחר כך את הנתון.

4. מתארים את הצורה: בסיס רחב (אוכלוסייה צעירה, פריון גבוה) או בסיס צר וראש רחב (אוכלוסייה מזדקנת).

5. בהשוואה בין שתי פירמידות: אותה קבוצת גיל בשתיהן, במשפט אחד עם מילת ניגוד.

6. מסיקים: הגורם (פריון, תוחלת חיים) או ההשפעה (שירותים, כוח עבודה).

צורות של פירמידת גילים

הצורהמה רואיםמה זה אומרדוגמה
משולש: בסיס רחב, ראש צרהרבה ילדים, מעט קשישיםאוכלוסייה צעירה, פריון גבוהירושלים, 2015: ילדים כ-33%, קשישים כ-9%
בסיס צר, ראש רחבמעט ילדים, הרבה קשישיםאוכלוסייה מזדקנת, פריון נמוךבת ים, 2015: ילדים כ-18%, קשישים כ-20%
מעבר מבסיס רחב לחלק אמצעי רחבהפריון יורד, והילדים שנולדו בעבר מגיעים לגיל העבודההאוכלוסייה התלויה הצעירה קטנה, האוכלוסייה היצרנית גדלה, ובטווח הארוך האוכלוסייה מזדקנתהנשים המוסלמיות בישראל, אחרי הירידה בפריון

תוחלת החיים והזדקנות האוכלוסייה

הגורםאיך הוא פועל
שיפור ברפואה ובשירותי הבריאותמכשור לגילוי מוקדם של מחלות, טיפול מונע ותרופות, נגישות לבתי חולים - פחות תמותה ממחלות
עלייה ברמת החייםתזונה, דיור ותברואה טובים יותר, מים נקיים - פחות מחלות
מודעות לאורח חיים בריאתזונה נכונה ופעילות גופנית
ירידה בפריוןנולדים פחות ילדים, ולכן החלק היחסי של המבוגרים עולה

בישראל: תוחלת החיים עלתה מכ-71 שנים ב-1970 לכ-82 ב-2015. שיעור בני 65 ומעלה עלה מ-9.0% ב-1989 ל-12.2% ב-2019, והתחזית ל-2039 היא 15.9%.

ההשלכות של מבנה הגילים ודרכי התמודדות

המצבההשלכהההתמודדות
אוכלוסייה תלויה צעירה רבה (ירושלים)צורך בהרבה מסגרות לילדיםגני ילדים ובתי ספר, מעונות יום, טיפות חלב ושירותי רפואה לגיל הרך, גנים ציבוריים ומגרשי משחקים
אוכלוסייה תלויה מבוגרת רבה (בת ים)צורך בשירותי רווחה ובריאות לקשישיםבתי אבות ודיור מוגן, מרכזי יום ומועדונים לקשישים, מרכזים רפואיים ושירותי סיעוד, נגישות במרחב הציבורי
הזדקנות האוכלוסייה במדינהיותר שנים על קצבה, ונטל גדול על האוכלוסייה היצרנית ועל קופת המדינההעלאת גיל הפרישה: אנשים עובדים שנים נוספות, משלמים מסים, וקרנות הפנסיה משלמות קצבה פחות שנים
שים לב

האוכלוסייה התלויה כוללת שתי קבוצות: הצעירה והמבוגרת. בהשוואה בין פירמידות מתייחסים לשתיהן, ומתארים את הגודל של כל אחת במילים (רבה / מעטה, גדולה / קטנה). לפי הפיקוח, תיאור של החלקים הצרים והרחבים בפירמידה מתקבל רק "בנוסף לתיאור הגודל של כל אחת מקבוצות האוכלוסייה".

שים לב

שימו לב לרמה של השאלה. כשמשווים שתי ערים באותה מדינה, ההשפעה היא על השירותים בעיר (גנים, בתי אבות). לפי הפיקוח "לא ניתן לקבל" כאן "התפוצצות אוכלוסין" או מחסור בכוח עבודה וקצבאות - אלה השפעות ברמת המדינה.

שים לב

בשאלת עמדה (למשל העלאת גיל הפרישה) בוחרים צד אחד - "אי אפשר לכתוב גם בעד וגם נגד". כל נימוק חייב להישען על נתון מהשאלה, ולהסביר איך הנתון תומך בעמדה. נימוק נכון שלא נשען על הנתונים לא מקבל ניקוד.

דוגמה א - שיעור האוכלוסייה המבוגרת בישראל: מגמה וגורם

בטבלה מוצגים נתונים על שיעור האוכלוסייה המבוגרת מתוך כלל האוכלוסייה בישראל בשנים 1989, 2019 ותחזית לשנת 2039.

השנהשיעור האוכלוסייה המבוגרת (מעל גיל 65) באחוזים
19899.0
201912.2
2039 (תחזית)15.9

(1) ציינו את מגמת השינוי הנראית בטבלה, והסבירו גורם אחד למגמה זו. (4 נקודות)

(2) מדינת ישראל החליטה להעלות את גיל הפרישה לגמלאות.

הציגו יתרון אחד מכך לכלכלת המדינה ויתרון אחד לאדם הפורש לגמלאות. (4 נקודות)

פתרון

1. (1) המגמה במילה אחת: עלייה - מ-9.0% ב-1989 ל-12.2% ב-2019, ולפי התחזית 15.9% ב-2039. כלומר, האוכלוסייה מזדקנת.

2. הגורם, כסיבה ותוצאה: ככל שהרפואה, שירותי הבריאות ורמת החיים משתפרים, כך אנשים חיים יותר שנים - ולכן מספר המבוגרים ושיעורם עולים.

3. (2) שני יתרונות, לשני צדדים שונים: למדינה - האדם ממשיך לעבוד ולשלם מסים, והקצבה משולמת פחות שנים. לאדם - משכורת מלאה, חיסכון נוסף לפנסיה, והמשך פעילות וקשרים חברתיים.

תשובה

(1) מגמה: עלייה בשיעור האוכלוסייה המבוגרת (מעל 65) – מ־9.0% ב־1989 ל־12.2% ב־2019 ולכ־15.9% (תחזית) ב־2039; הזדקנות האוכלוסייה. גורם: עלייה בתוחלת החיים – בזכות שיפור ברפואה ובשירותי הבריאות, ברמת החיים ובתזונה, אנשים חיים יותר שנים, ולכן מספר המבוגרים ושיעורם גדלים. (אפשר גם: ירידה בשיעור הפריון – פחות ילדים, ולכן חלקם של המבוגרים גדל.)

(2) יתרון לכלכלת המדינה: אנשים עובדים שנים נוספות, ולכן משלמים מסים ותורמים לייצור, והמדינה וקרנות הפנסיה משלמים קצבאות פחות שנים – הנטל על האוכלוסייה היצרנית וקופת המדינה קטן. יתרון לאדם: ממשיך להרוויח משכורת מלאה ולצבור כסף לפנסיה (קצבה גבוהה יותר בעתיד), ושומר על פעילות, מעמד וקשרים חברתיים.

דוגמה ב - פירמידות הגילים של ירושלים ובת ים

עיין בפירמידת הגילים המתארת את האוכלוסייה בירושלים בשנת 2015 ובפירמידת הגילים המתארת את האוכלוסייה בבת ים בשנת 2015.

(בפירמידה של ירושלים הבסיס רחב והיא מצטמצמת כלפי מעלה; בפירמידה של בת ים הבסיס צר, האמצע רחב יחסית והראש רחב, בייחוד אצל הנשים בנות 75 ומעלה. בגרף - סיכום של קבוצות הגיל התלויות לפי הפירמידות.)

‫שיעור האוכלוסייה התלויה בירושלים ובבת ים, ⁦2015⁩‬‫ירושלים‬‫בת ים‬05101520253035403391820‫ילדים עד גיל ⁦14⁩‬‫קשישים ⁦65⁩ ומעלה‬‫קבוצת הגיל‬‫אחוז מהאוכלוסייה‬

(הערכים בקירוב.)

(1) תאר שני הבדלים עיקריים בין שיעור האוכלוסיות התלויות בירושלים ובין שיעור האוכלוסיות התלויות בבת ים. (5 נקודות)

(2) תאר השפעה אחת של שיעור האוכלוסייה הצעירה (ילדים) בירושלים על מערך השירותים החברתיים בה, והשפעה אחת של שיעור האוכלוסייה המבוגרת (קשישים) בבת ים על מערך השירותים החברתיים בה. (5 נקודות)

פתרון

1. מחלקים את הפירמידות לקבוצות: 0-14 (תלויה צעירה) ו-65 ומעלה (תלויה מבוגרת), ומחברים את קבוצות הגיל של חמש שנים. בירושלים, למשל, זכרים בני 0-14: 13 + 11 + 10 = 34%.

2. (1) הבדל ראשון - הילדים: בירושלים אוכלוסייה תלויה צעירה רבה (כ-33%), ואילו בבת ים היא מעטה (כ-18%).

3. הבדל שני - הקשישים: בבת ים אוכלוסייה תלויה מבוגרת רבה (כ-20%), ואילו בירושלים היא מעטה (כ-9%).

4. (2) השפעה על השירותים בכל עיר: בירושלים - גני ילדים, בתי ספר וטיפות חלב. בבת ים - בתי אבות, דיור מוגן, מרכזי יום ושירותי סיעוד. השפעה ברמת העיר, לא ברמת המדינה.

תשובה

(1) הבדל 1 – ילדים (0–14): בירושלים שיעורם גבוה בהרבה – כ־33% (כ־34% מהזכרים וכ־33% מהנקבות), לעומת כ־18% בבת ים (כ־20% מהזכרים וכ־16% מהנקבות).

הבדל 2 – קשישים (65 ומעלה): בבת ים שיעורם גבוה בהרבה – כ־20% (כ־18% מהזכרים וכ־23% מהנקבות), לעומת כ־9% בלבד בירושלים (כ־8% וכ־10%).

כלומר בירושלים האוכלוסייה התלויה היא בעיקר ילדים, ובבת ים יש משקל גדול לקשישים (בייחוד נשים בנות 75 ומעלה – כ־12%).

(2) ירושלים: שיעור ילדים גבוה מחייב הרבה מסגרות חינוך – גני ילדים, בתי ספר וכיתות, מעונות יום, טיפות חלב ושירותי רפואת ילדים, וגנים ציבוריים ומגרשי משחקים.

בת ים: שיעור קשישים גבוה מחייב שירותי רווחה ובריאות לזקנים – מרכזי יום ומועדונים לקשישים, דיור מוגן ובתי אבות, שירותי סיעוד ובריאות, ונגישות בתחבורה ובמרחב הציבורי.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.