מבנה מגזרי של המשק
כדי להבין את הכלכלה של מדינה שואלים: במה רוב האנשים עובדים, ומאיפה בא הכסף? בחלק ממדינות המזרח התיכון רבים עדיין עובדים בחקלאות, ובאחרות רוב התעסוקה כבר בתעשייה ובשירותים. לכן הפרק נקרא "בין עולם מתפתח לעולם מפותח".
במדויק: המשק מתחלק לשלושה מגזרים. מגזר ראשוני - הפקה ישירה מהטבע: חקלאות, דיג, כרייה וחציבה. מגזר שניוני - תעשייה: עיבוד של חומרי גלם למוצרים. מגזר שלישוני - שירותים: מסחר, תיירות, תחבורה, תקשורת, בנקאות, חינוך ובריאות. מבנה מגזרי הוא החלק של כל מגזר בתעסוקה ובתוצר. ככל שהמדינה מפותחת פחות, כך החלק של החקלאות בכלכלה שלה גדול יותר.
דוגמה מבגרות (נתוני 2017): בתימן החקלאות היא 23.6% מהתמ"ג, ובכווית רק 0.4%. ארבעת השיעורים בנושא מראים איך המבנה הזה משתנה: חקלאות שעוברת מודרניזציה, תיירות כענף שירותים, הגורמים שמעכבים את הפיתוח, והגלובליזציה שמכניסה תעשייה ושירותים חדשים.
תעסוקה עתירת עבודה ותעסוקה עתירת ידע
לא כל מפעל צריך את אותם עובדים. מפעל להרכבת מכוניות צריך הרבה ידיים עובדות, ומרכז מחקר ופיתוח צריך מהנדסים ומדענים. ההבדל הזה מסביר איפה חברות בוחרות להשקיע.
במדויק: תעסוקה עתירת עבודה - ענף שמעסיק עובדים רבים בעבודה פשוטה יחסית, ולכן השכר הוא חלק גדול מעלות הייצור (למשל טקסטיל והלבשה, ייצור והרכבה). תעסוקה עתירת ידע - ענף שמבוסס על השכלה, מחקר וטכנולוגיה, ולכן הוא צריך כוח אדם מיומן (למשל מרכזי מחקר ופיתוח, חקלאות עתירת ידע).
במדינה שבה השכר נמוך יקומו בעיקר מפעלים עתירי עבודה; במקום שיש בו בוגרי אוניברסיטה רבים במקצועות מדעיים וטכנולוגיים יכולים לקום גם מרכזי מחקר ופיתוח. ראו את מפעלי הטקסטיל במצרים ואת תעשיית המכוניות בטורקיה בשיעורים על הנחשלות ועל הגלובליזציה.
1. מחקלאות מסורתית לחקלאות עתירת ידע
חקלאות קיום וחקלאות עתירת ידע
בכפר המסורתי במזרח התיכון החקלאי מגדל בעיקר כדי להאכיל את המשפחה שלו, בחלקה קטנה ובעבודת ידיים. מדינות אחרות באזור כבר מגדלות בחממות ממוחשבות ובמים מותפלים. השיעור הזה עוסק במעבר מהדרך הראשונה לשנייה, ובמה שמקשה עליו.
במדויק: חקלאות קיום - חקלאות מסורתית שבה המשפחה מגדלת בעיקר לצריכה עצמית, בחלקות קטנות ובשיטות ובכלים פשוטים, ולכן היבול נמוך. חקלאות עתירת ידע - חקלאות שמבוססת על הון, ידע וטכנולוגיה: מיכון, שיטות השקיה מודרניות, חומרי דישון והדברה, חממות ושימוש במים מותפלים, וכך מפיקים יבול רב מחלקת שטח קטנה. בתשובה בבגרות כותבים את האמצעי ואיך הוא מגדיל את התפוקה החקלאית, ולא רק "המדינה מפותחת יותר".
השיעור נשען על "התמודדות האדם בתנאי מדבר" (המחסור במים ובקרקע פורייה) ועל "הכפר המסורתי: מודרניזציה וזחילה עירונית". במצרים החקלאות מוגבלת לעמק הנילוס ולדלתא, ובערב הסעודית - לנאות מדבר ולאזורים שמושקים ממי תהום וממים מותפלים. בפרק ארץ ישראל יש שיעור מקביל על הטכנולוגיה בחקלאות הישראלית.
חקלאות קיום מול חקלאות עתירת ידע
האמצעים של חקלאות עתירת ידע ומה כל אחד תורם
המגבלות של חקלאות הקיום והמכשולים למודרניזציה
תפוקה לנפש מול גידול האוכלוסייה
1. מבינים מה זה "לנפש": התפוקה הכוללת חלקי מספר התושבים. תפוקה לנפש יציבה לא אומרת שהתפוקה לא גדלה - היא אומרת שהתפוקה גדלה באותו קצב כמו האוכלוסייה.
2. קוראים את שני המקורות: את המגמה בתפוקה לנפש (בגרף) ואת השינוי באוכלוסייה (בטבלה), עם הנתונים.
3. מחברים במשפט אחד: "האוכלוסייה גדלה מהר, ואילו התפוקה לנפש כמעט לא השתנתה".
4. מסיקים את מה שנשאל: המדינה מתקשה לספק את צורכי המזון של כל התושבים ותלויה ביבוא מזון.
5. כשמבקשים גורם למגמה - כותבים את האמצעי (מיכון, השקיה, התפלה) ואיך הוא מגדיל את התפוקה.
מאפיין פיזי שגורם למיעוט קרקע לעיבוד הוא מיעוט המשקעים. "חום" או "טמפרטורות גבוהות" לבד לא מתקבלים: "לא ניתן לקבל תשובה של חום / טמפרטורות גבוהות בלי להתייחס למאפיין של מעט משקעים".
"ערב הסעודית מפותחת יותר" זו לא סיבה. צריך לכתוב מה הכסף והפיתוח קונים (מיכון, השקיה, התפלה) ואיך זה מגדיל את היבול: "לא ניתן לקבל תשובה כללית שערב הסעודית מפותחת יותר ממצרים בלי להסביר כיצד רמת הפיתוח הגבוהה יותר מסייעת לשימוש באמצעים שונים שמגדילים את התפוקה החקלאית".
כשמבקשים קשר בין נתונים, תיאור של כל מגמה לחוד לא מספיק. צריך להגיע למסקנה: "לא ניתן לקבל תשובה שרק מתארת מילולית את המגמות בטבלה ובגרף בלי להתייחס לכך שהן מקשות על מצרים לספק את צריכת המזון של כלל תושביה".
דוגמה - תפוקה חקלאית לנפש במצרים ובערב הסעודית
לפניכם גרף ובו נתונים על תפוקה חקלאית ממוצעת לנפש במצרים ובערב הסעודית בשנים 2014–2020, וטבלה ובה נתונים על גודל האוכלוסייה במצרים בשנים 2014, 2020.
(הערכים בקירוב, כפי שנקראים מהגרף שבשאלון. ממוצע התפוקה החקלאית לנפש בשנים 2014–2016 בכל מדינה = 100%.)
עיינו בגרף ובטבלה, וענו על התת־סעיפים (1)–(2) שאחריהם.
(1) על פי הנתונים בגרף, הסבירו את הגורם למגמת השינוי בתפוקה החקלאית הממוצעת לנפש בערב הסעודית. (5 נקודות)
(2) על פי הנתונים בטבלה ובגרף, הסבירו את הקשר בין שיעור גידול האוכלוסייה ושיעור התפוקה החקלאית במצרים לבין היכולת של המדינה לספק את צורכי המזון של האוכלוסייה. (5 נקודות)
1. (1) המגמה בערב הסעודית: עלייה חדה - מכ-86% ב-2014 לכ-162% ב-2020, כמעט פי 2.
2. הגורם, כסיבה ותוצאה: לערב הסעודית יש הכנסות גדולות מיצוא נפט. הממשלה משקיעה אותן בחקלאות עתירת ידע: השקיה בטפטוף ממי תהום וממים מותפלים, חממות ממוחשבות, רפתות ולולים מתקדמים. כך התפוקה גדלה מהר יותר מהאוכלוסייה, והתפוקה לנפש עולה. המטרה: ביטחון תזונתי ופחות תלות ביבוא.
3. (2) הנתונים במצרים: לפי הטבלה האוכלוסייה גדלה מ-90.4 ל-107.5 מיליון - תוספת של כ-17 מיליון, כ-18.8% בשש שנים. לפי הגרף התפוקה לנפש כמעט לא השתנתה (כ-96%-102%).
4. הקשר: תפוקה לנפש יציבה פירושה שהתפוקה הכוללת גדלה רק בקצב של האוכלוסייה. הקרקע והמים של הנילוס מוגבלים, ולכן קשה להגדיל את הייצור מהר יותר.
5. המסקנה, כמו שנשאל: מצרים לא מצליחה לספק בעצמה את כל צורכי המזון של האוכלוסייה, ותלויה ביבוא מזון.
(1) מגמה: עלייה חדה – מכ־86% ב־2014 לכ־162% ב־2020 (כמעט פי 2, עלייה של כ־88%). הגורם: השקעה ממשלתית גדולה בחקלאות מודרנית עתירת ידע והון (בגלל עושר הנפט) – השקיה בטפטוף משאיבת מי תהום ומים מותפלים, חממות ממוחשבות, רפתות ולולים מתקדמים – במטרה להגדיל את הביטחון התזונתי ולהקטין את התלות ביבוא.
(2) אוכלוסיית מצרים גדלה מ־90.4 ל־107.5 מיליון (+17 מיליון, +18.8% בשש שנים, כ־2.9% בשנה) – גידול מהיר מאוד. התפוקה החקלאית לנפש כמעט לא השתנתה (כ־99%–102%), כלומר התפוקה הכוללת גדלה בערך באותו קצב כמו האוכלוסייה, רק כדי לשמור על הקיים. מאחר שהקרקע והמים (הנילוס) מוגבלים, מצרים אינה מצליחה להגדיל את המזון לכל נפש, ולכן אינה מספקת את כל צורכי המזון ותלויה ביבוא מזון (בעיקר חיטה).
2. התיירות - מנוף לפיתוח כלכלי
התיירות כמנוף לפיתוח כלכלי
במזרח התיכון יש מקומות קדושים לשלוש דתות, אתרים עתיקים, חופים חמים ומדבר. כל אלה מושכים תיירים מכל העולם, והתיירים מביאים איתם כסף ועבודה. לכן מדינות באזור רואות בתיירות דרך לפתח את הכלכלה.
במדויק: התיירות היא ענף במגזר השלישוני (שירותים). היא מנוף לפיתוח כלכלי כי התיירים מכניסים למדינה מטבע זר, יוצרים מקומות תעסוקה בענף השירותים (מלונות, מסעדות, הדרכה, תחבורה), מגדילים את התמ"ג, ומעודדים פיתוח של תשתיות שגם התושבים נהנים מהן. כשהתיירים מעטים, ההכנסות במטבע זר נפגעות והתעסוקה בשירותים לא מתרחבת. בבגרות מסבירים כל גורם דרך השאלה: איך הוא משפיע על מספר התיירים, ומה זה עושה להכנסות ולתעסוקה.
בתכנית מופיעה "מהפכת" התיירות בטורקיה והשלכותיה על הכלכלה ועל המרחב, ובשיעור על ההגירה בתוך המדינות - ההגירה הסיבובית-עונתית בטורקיה מהכפר לאתרי התיירות. בפרק ארץ ישראל יש שיעור על ענף התיירות בישראל, עם אותם סוגי תיירות.
סוגי תיירות במזרח התיכון ויעדים
הגורמים לתנודות בתיירות ולצמיחה איטית שלה
כותבים סוג תיירות במונח המקובל (דתית, מורשת, מרפא, חופים / נופש, עסקית). "אין לקבל ניסוח שאינו תואם לשפה הגיאוגרפית", למשל "תיירות צלילה", "תיירות קניות", "תיירות ספורט" או "תיירות רחצה".
גורם לירידה בתיירות לא נגמר בגורם עצמו. צריך להראות איך הוא מגביל את ההכנסות של המדינות מתיירות ואת התעסוקה בענף השירותים. "אסלאם פונדמנטליסטי" מתקבל רק "בתנאי שמסבירים את הקשר לאירועי טרור שמרתיעים תיירים".
"מגמות בתכנון המרחב העירוני" (למשל שאלה על עיור ותכנון ערים חדשות בערב הסעודית) מסומן X במיקוד של תשפ"ז, ולא נלמד בשיעור הזה.
דוגמה א - תנודות בתיירות ותיירים באיחוד האמירויות
א. הגרף שלפניך מציג את מספר התיירים שנכנסו למדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה בשנים 2009-2019.
(הערכים בקירוב, כפי שנקראים מהגרף שבשאלון.)
עיין בגרף, והסבר את הגורם לתנודות במספר התיירים במדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה. (4 נקודות)
ב. (2) הטבלה שלפניך מציגה את מספר התיירים שנכנסו למצרים ולאיחוד האמירויות הערביות בשנים נבחרות (במיליונים).
עיין בטבלה, והסבר שתי סיבות למספר הגדול של תיירים שנכנסו לאיחוד האמירויות הערביות. (5 נקודות)
1. א - קוראים את הגרף: עלייה ב-2010, ירידה חדה ב-2011, תנודות קטנות ב-2012-2016, ועלייה חדה ב-2017-2019 עד כ-128 מיליון.
2. הגורם, כסיבה ותוצאה: תיירים בוחרים יעד בטוח. ב-2011 פרץ "האביב הערבי" (מהפכות ומלחמות), והתיירים נמנעו מהאזור. כשהמצב התייצב, הם חזרו.
3. ב(2) - קוראים את הטבלה: בכל השנים נכנסו לאמירויות יותר תיירים מאשר למצרים (22 לעומת 13 מיליון ב-2019).
4. שתי סיבות שונות: יציבות פוליטית וביטחון (לעומת המהפכות והפיגועים במצרים); השקעה ממשלתית בתשתיות ובאטרקציות כדי לגוון את הכלכלה מעבר לנפט. כל סיבה מסבירים: למה היא מושכת תיירים.
א. הגורם: המצב הביטחוני והיציבות הפוליטית. עם פרוץ "האביב הערבי" ב־2011 (מהפכות ומלחמות במצרים, תוניסיה, לוב, סוריה) מספר התיירים צנח מכ־104 לכ־89 מיליון; בשנים 2014–2016 (מלחמת האזרחים בסוריה, דאע"ש ופיגועי טרור) הייתה שוב ירידה; ומשהתייצב המצב, בשנים 2017–2019, המספר עלה בחדות לכ־128 מיליון. תיירים נמנעים מאזורים מסוכנים וחוזרים כשהם בטוחים.
ב(2). בכל השנים מספר התיירים באמירויות גדול משמעותית מבמצרים (22 לעומת 13 מיליון ב־2019, פי 1.7). סיבות: (א) יציבות פוליטית וביטחון – לעומת מצרים, שספגה מהפכות ופיגועים; (ב) השקעה ממשלתית עצומה בתשתיות ובאטרקציות כחלק מגיוון הכלכלה מעבר לנפט – נמל התעופה של דובאי וחברות תעופה מקומיות שהפכו אותה לצומת בין אירופה לאסיה, מלונות, קניונים ומגדלים. (אפשר גם: מיקום "באמצע הדרך" בין אירופה, אסיה ואפריקה – תיירי מעבר.)
דוגמה ב - שני סוגי תיירות ויעד לכל אחד
תאר שני סוגי תיירות למזרח התיכון, וציין יעד אחד של כל אחד מסוגי התיירות. (8 נקודות)
1. מילות ההוראה: "תאר" - מה מושך את התייר ולמה הוא בא; "ציין" - שם של יעד אחד בלבד לכל סוג.
2. בוחרים שני סוגים שונים, ובמונח המקובל: תיירות דתית ותיירות היסטורית / מורשת.
3. תיירות דתית: באזור מקומות קדושים לשלוש הדתות המונותאיסטיות, ומאמינים באים להתפלל ולבקר בהם. יעד: מכה (החג').
4. תיירות מורשת: באזור התפתחו תרבויות קדומות, ותיירים באים לראות אתרים ארכאולוגיים. יעד: הפירמידות בגיזה.
(1) תיירות דתית (עלייה לרגל) – ביקור במקומות קדושים לדתות השונות. יעד: מכה (החג' – העלייה לרגל של המוסלמים) / ירושלים / כרבלא ונג'ף.
(2) תיירות היסטורית ומורשת – ביקור באתרים ארכאולוגיים ובשרידי תרבויות קדומות. יעד: הפירמידות בגיזה (מצרים) / פטרה (ירדן).
(אפשר גם: תיירות נופש של שמש וים – שארם א־שייח' (מצרים), אנטליה (טורקיה); תיירות עסקים – דובאי.)
3. גורמים לנחשלות: כוח העבודה, התשתיות והמשטר
נחשלות כלכלית
למה מדינה אחת עשירה והשכנה שלה עניה? בפרק הזה לא שואלים רק על משאבי טבע, אלא על האנשים, על התשתיות ועל השלטון. אלה הגורמים שהמיקוד של תשפ"ז מבקש להכיר.
במדויק: נחשלות כלכלית היא רמת פיתוח כלכלי נמוכה של מדינה או של אזור: הכנסה לנפש נמוכה, חלק גדול מהעובדים במגזר הראשוני, ותשתיות ושירותים לא מפותחים. מזהים אותה במדדים כמו תל"ג לנפש, צריכת אנרגיה לנפש, רמת מינוע, מספר נפשות לרופא ושיעור יודעי קרוא וכתוב. במיקוד יש שלושה גורמים: כוח העבודה, רמת פיתוח נמוכה של תשתיות והמשטר (כגורם שמפתח יזמות כלכלית או מגביל אותה). בתשובה כותבים את שם הגורם, איך הוא מעכב או מקדם את הפיתוח (השקעות, תפוקה, הכנסות), ודוגמה ממדינה.
מעגל הנחשלות: הכנסה נמוכה ← מעט כסף להשכלה ולתשתיות ← כוח עבודה לא מיומן ופריון נמוך ← שוב הכנסה נמוכה. מדינות מנסות לצאת ממנו בפעולות יזומות. המדדים לרמת הפיתוח נלמדים בהרחבה בנתי"ב ("מדדים לבחינת רמות פיתוח של מדינות").
שלושת הגורמים לנחשלות
מושגים קרובים בנושא הנחשלות
מגמות שינוי: פעולות ליציאה ממעגל הנחשלות
אותו מאפיין יכול להיות גם סימן לנחשלות וגם גורם שמושך השקעות. שכר נמוך מעיד על כוח עבודה לא מיומן, אבל הוא מוזיל את עלות הייצור בענפים עתירי עבודה, ולכן חברות מקימות מפעלי ייצור במצרים. כשנשאלים "כיצד המאפיין מעודד יזמים", מסבירים את המנגנון: מה הוא מוזיל או מקל.
הפרק "אי שוויון מרחבי-כלכלי בין המדינות ובתוכן" (מדדים כלכליים לאי שוויון, מאפיינים דתיים-חברתיים, והסביבה הפיזית כגורם לשונות ברמת הפיתוח) מסומן X במיקוד של תשפ"ז. מכירים את המדדים רק ככלי לזהות נחשלות.
דוגמה - למה יזמים מקימים מפעלים במצרים
בשנת 2016 השיקה מצרים את "חזון 2030", ולפיו יש לעמוד בשמונה יעדים לאומיים עיקריים עד שנת 2030. אחד מן היעדים הוא פיתוח הכלכלה באמצעות חיזוק ענפים שבהם יש למצרים יתרון יחסי, למשל הקמת מפעלי ייצור, ובהם מפעלי טקסטיל והלבשה.
לפניכם רשימה של כמה מן המאפיינים הכלכליים של מצרים:
•למצרים יש הסכמי סחר חופשי עם מדינות רבות בשלוש יבשות, המקנים פטור ממכס על ייבוא וייצוא של חומרי גלם ומוצרי תעשייה.
•יש במדינה רשת ענפה של מסילות ברזל וכבישים מהירים הקשורים למדינות אחרות ביבשת אפריקה.
•בשטח מצרים יש עתודות גדולות של מקורות אנרגייה (מתכלים ומתחדשים).
•השכר החודשי הממוצע נמוך.
בחרו בשניים מן המאפיינים, והסבירו כיצד כל אחד מהם עשוי לעודד יזמים וחברות רב־לאומיות להקים במצרים מפעלי ייצור. (8 נקודות)
1. מה נדרש: שני מאפיינים, ולכל אחד - איך הוא מעודד הקמת מפעל. הכיוון: מה המאפיין מוזיל או מקל ליזם.
2. שכר נמוך (כוח העבודה): בענפים עתירי עבודה, כמו טקסטיל והלבשה, השכר הוא חלק גדול מעלות הייצור. שכר נמוך מוזיל את המוצר, ולכן חברות מעבירות לשם את הייצור.
3. הסכמי סחר חופשי (מדיניות): הפטור ממכס מוזיל את יבוא חומרי הגלם ואת יצוא המוצרים, ופותח שווקים בשלוש יבשות.
4. בודקים: שני מאפיינים שונים, וכל אחד עם המנגנון שלו. (אפשר גם לבחור ברשת המסילות והכבישים - תשתיות שמוזילות את ההובלה.)
שכר ממוצע נמוך: בענפים עתירי עבודה (כמו טקסטיל והלבשה) השכר הוא חלק גדול מעלות הייצור; ייצור במצרים מוזיל את המוצר – חברות רב־לאומיות מעבירות לשם ייצור (העתקת ייצור למדינות עם כוח עבודה זול – תהליך של גלובליזציה).
הסכמי סחר חופשי: פטור ממכס מוזיל את ייבוא חומרי הגלם והמכונות ואת ייצוא המוצרים, ונותן גישה לשווקים גדולים באירופה, באסיה ובאפריקה – מפעל במצרים יכול למכור בזול בשלוש יבשות.
4. הגלובליזציה בכלכלת המזרח התיכון
גלובליזציה
טלפון חכם בקהיר, מפעל מכוניות גרמני בטורקיה, רשת מזון מהיר בדובאי - כל אלה ביטויים של אותו תהליך. העולם נעשה "קטן", ומה שקורה בכלכלה במקום אחד משפיע על מקום אחר.
במדויק: גלובליזציה היא תהליך שבו הכלכלות, החברות והתרבויות בעולם נקשרות למערכת אחת, בזכות תנועה מהירה של סחורות, הון, מידע ואנשים. במזרח התיכון היא מתבטאת בחדירת ענפי התעשייה, השירותים, המסחר והתקשורת. חברה רב-לאומית פועלת בכמה מדינות: המטה במדינה אחת, ומפעלים, משרדים ומרכזי מחקר ופיתוח במדינות אחרות. בבגרות מסבירים את התפקיד של האינטרנט בהיבטים כלכליים (העברת כספים ומידע עסקי, מסחר), ומנסחים קשר בתבנית "ככל ש... כך".
בתכנית מופיעה דוגמה להשקעה של חברה רב-לאומית במזרח התיכון: מפעל דלתא הישראלי בירדן. הגלובליזציה נלמדת גם בנתי"ב ("הגלובליזציה: תמורות בייצור, תאגידים רב-לאומיים ופארקים מדעיים"); כאן מחילים אותה על מדינות המזרח התיכון.
ביטויי הגלובליזציה במזרח התיכון
שיקולי מיקום של חברה רב-לאומית
יתרונות וחסרונות של הגלובליזציה למדינות המזרח התיכון
מה עוזר להשתלב מול מה מרוויחים מההשתלבות
כשמבקשים "יתרונות שיש למדינות המשתלבות בכלכלה הגלובלית", לא כותבים מה עזר להן להשתלב: "לא ניתן לקבל ניקוד על תשובה המתייחסת ליתרונות של המזרח התיכון שמסייעים לו להשתלב בכלכלה הגלובלית" (למשל גשר בין יבשות, נפט וכוח עבודה זול).
"עלייה ברמת הפיתוח" זו תשובה כללית: "לא ניתן לקבל ניקוד בסעיף זה על תשובה כללית של "עלייה ברמת הפיתוח" בלי להסביר כיצד". מקשרים לתעסוקה, להון, למסחר או לתעשייה.
כשהשאלה מבקשת קשר בין שני מדדים בטבלה, ציון של המדינה הגבוהה והנמוכה לא מספיק. מנסחים "ככל ש... כך". ובסעיף על הסיבה הכלכלית לחשיבות האינטרנט - "לא ניתן לקבל בתת סעיף (1) היבטים חברתיים-תרבותיים".
"מכלכלת נפט לכלכלת שירותים מתקדמים" ופרק מאגרי הנפט מסומנים X במיקוד של תשפ"ז. שאלות על זיקוק נפט ועל גיוון כלכלת הנפט במדינות המפרץ לא נלמדות כאן.
דוגמה א - אינטרנט והשתתפות בכלכלה הגלובלית
לפניכם טבלה ובה נתונים בנוגע למדינות אחדות במזרח התיכון בשנת 2018.
א. (1) נמצא שיש קשר בין שיעור המשתמשים באינטרנט במדינה לבין מידת ההשתתפות שלה בכלכלה הגלובלית.
צַיינו את הקשר הזה במדינות שבטבלה, והסבירו מדוע שימוש באמצעי תקשורת מודרניים כמו האינטרנט הוא תנאי הכרחי להשתלבותה של מדינה בכלכלה הגלובלית. (4 נקודות)
(2) תַארו שתי השפעות של שימוש באמצעי תקשורת מודרניים על שינויים חברתיים־תרבותיים במדינות המזרח התיכון. (4 נקודות)
ב. כִּתבו שני יתרונות בתחום הכלכלי שיש למדינות המזרח התיכון המשתלבות בכלכלה הגלובלית. (6 נקודות)
1. א(1) - הקשר: מסדרים לפי האינטרנט: בחריין 99% (82), טורקייה 78% (55), מצרים 72% (51), תימן 27% (42). שני המדדים יורדים יחד, ולכן הקשר ישר: ככל ששיעור המשתמשים באינטרנט גבוה יותר, כך מידת ההשתתפות בכלכלה הגלובלית גבוהה יותר.
2. למה האינטרנט הכרחי - רק בהיבט כלכלי: הכלכלה הגלובלית בנויה על זרימה מהירה של כסף ומידע עסקי, על מסחר מקוון ועל ניהול של חברות מרחוק.
3. א(2) - "תארו" שתי השפעות שונות: חשיפה לתרבות המערבית (לבוש, צריכה, שפה); רשתות חברתיות שמאפשרות התארגנות ומחאה.
4. ב - יתרונות שהמדינה מרוויחה (לא מה שעוזר לה להשתלב): השקעות זרות ומקומות עבודה; גישה לשווקים עולמיים ויותר יצוא.
א. (1) קשר ישר (חיובי): ככל ששיעור המשתמשים באינטרנט גבוה יותר, מידת ההשתתפות בכלכלה הגלובלית גבוהה יותר – בחריין 99% → 82; טורקייה 78% → 55; מצרים 72% → 51; תימן 27% → 42. הסבר: הכלכלה הגלובלית מבוססת על זרימה מהירה של מידע וכסף – מסחר מקוון, העברות בנקאיות, ניהול חברות ותאגידים רב־לאומיים מרחוק, שיווק לשווקים בעולם; בלי תשתית אינטרנט אי אפשר להשתלב בה.
(2) א. חשיפה לתרבות המערבית ולערכיה – שינויים בלבוש, במוזיקה, בצריכה ובשפה (אנגלית), ומתח עם ערכים מסורתיים־דתיים. ב. רשתות חברתיות מאפשרות התארגנות ומחאה אזרחית (כמו ב"אביב הערבי", 2011) ועוקפות צנזורה. (אפשר גם: גישה להשכלה ולמידע, במיוחד לנשים.)
ב. 1. השקעות זרות ותאגידים רב־לאומיים – מקימים מפעלים, משרדים ומרכזי שירות, ויוצרים מקומות עבודה והכנסות. 2. גישה לשווקים עולמיים – אפשר לייצא יותר (נפט, גז, מוצרי תעשייה וחקלאות) ולהגדיל את התמ"ג. (אפשר גם: העברת ידע וטכנולוגיה; פיתוח תיירות; גיוון הכלכלה מעבר לנפט.)
דוגמה ב - חברות רכב בטורקיה: מו"פ מול ייצור
תעשיית המכוניות היא ענף חשוב בכלכלת טורקיה. חברות רכב רב־לאומיות רבות, ובהן חברות מגרמניה ומאיטליה, הקימו בטורקיה מרכזי מחקר ופיתוח ומפעלי ייצור והרכבה.
לפניכם רשימה של מדדים בתחום הכלכלה והתעסוקה.
•שיעור המועסקים בתחום המחקר והפיתוח
•רמת הפיתוח של התחבורה היבשתית והימית (נמלים) במדינה
•שכר העבודה הממוצע לנפש
•שכר מינימום לעובד
•פטנטים רשומים (המצאות) של תושבי המדינה
•שיעור בוגרי אוניברסיטה במתמטיקה ובמקצועות טכנולוגיים ומדעיים
•היקף תעשיית המתכת, הזכוכית והפלסטיק במדינה
(1) מיינו את המדדים לשתי קבוצות לפי החשיבות שלהם בשיקולי חברות הרכב:
קבוצה I – מדדים חשובים בשיקולים אם להקים מרכזי מחקר ופיתוח של מכוניות
קבוצה II – מדדים חשובים בשיקולים אם להקים מפעלי ייצור והרכבה של מכוניות (5 נקודות)
(2) בחרו מדד אחד מכל קבוצה, והסבירו מדוע לדעתכם הוא חשוב בשיקולים להקמת מרכזי מחקר ופיתוח או מפעלי ייצור והרכבה של מכוניות.
הסבירו מדוע המדד שבחרתם בקבוצה I חשוב לחברות הרכב בהקמת מרכזי מחקר ופיתוח של מכוניות, ומדוע המדד שבחרתם בקבוצה II חשוב לחברות הרכב בהקמת מפעלי ייצור והרכבה של מכוניות. (4 נקודות)
1. הקריטריון למיון: מה כל מתקן צריך. מחקר ופיתוח צריך ידע (תעסוקה עתירת ידע); ייצור והרכבה צריכים הרבה עובדים, חומרי גלם והובלה (תעסוקה עתירת עבודה).
2. קבוצה I - ידע: עובדי מחקר ופיתוח, פטנטים, בוגרי מתמטיקה ומקצועות מדעיים וטכנולוגיים.
3. קבוצה II - עלות והובלה: תחבורה ונמלים, שכר ממוצע, שכר מינימום, תעשיית מתכת, זכוכית ופלסטיק (ספקים של חלקים).
4. (2) מדד אחד מכל קבוצה, עם המנגנון: בוגרים במדעים - מאגר של מהנדסים שאפשר לגייס במקום. שכר מינימום - מוזיל ייצור עתיר עבודה, ולכן חברות ממדינות שבהן השכר גבוה מעבירות לטורקיה את פסי הייצור.
(1) קבוצה I (מחקר ופיתוח): שיעור המועסקים בתחום המחקר והפיתוח; פטנטים רשומים של תושבי המדינה; שיעור בוגרי אוניברסיטה במתמטיקה ובמקצועות טכנולוגיים ומדעיים. קבוצה II (ייצור והרכבה): רמת הפיתוח של התחבורה היבשתית והימית (נמלים); שכר העבודה הממוצע לנפש; שכר מינימום לעובד; היקף תעשיית המתכת, הזכוכית והפלסטיק.
(2) קבוצה I – שיעור בוגרי אוניברסיטה במקצועות מדעיים וטכנולוגיים: מו"פ דורש מהנדסים ומדענים רבים; מאגר גדול של בוגרים מאפשר לחברה לגייס כוח אדם מיומן במקום ולפתח מוצרים חדשים. קבוצה II – שכר מינימום לעובד: ייצור והרכבה הם עתירי עבודה ומעסיקים עובדים רבים בעבודות פשוטות יחסית; שכר נמוך מוזיל את עלות הייצור ומגדיל את הרווח – לכן חברות מגרמניה ומאיטליה, שבהן השכר גבוה, מעבירות לטורקיה את פסי הייצור.