דמוגרפיה
בנושא הזה לומדים איך אוכלוסיית המזרח התיכון גדלה ומשתנה, לאן אנשים עוברים בתוך המדינות, ואיך הכפר המסורתי משתנה. שלושת השיעורים קשורים זה לזה: ריבוי טבעי גבוה בכפר יוצר מחסור בקרקע, המחסור דוחף צעירים אל העיר, והעיר שגדלה "זוחלת" אל הכפרים שסביבה.
במדויק: דמוגרפיה היא התחום שעוסק בגודל האוכלוסייה, במבנה שלה (גילים ומינים) ובשינויים בה: ילודה, תמותה והגירה. בבגרות שואלים בנושא הזה על תמורות בקצב הגידול ובשיעורי הפריון, על לחצים דמוגרפיים על משאבים, תשתיות וסביבה, על הגירה בתוך המדינות (נוודות, הגירה סיבובית-עונתית, הגירה מהכפר אל העיר) ועל תהליכי השינוי בכפר המסורתי.
המושגים האלה חוזרים גם בנתי"ב (מאפיינים ותהליכים דמוגרפיים במדינות מתפתחות ובמדינות מפותחות, הגירה במרחב הלאומי ובמרחב הגלובלי, השובל העירוני-כפרי) ובארץ ישראל (הריבוי הטבעי, מבנה הגילים, תהליכי עיור ביישוב הערבי והדרוזי). מה שלומדים כאן על המזרח התיכון עוזר לענות גם שם.
1. תמורות דמוגרפיות: קצב הגידול, הפריון ולחצים דמוגרפיים
קצב גידול האוכלוסייה ושיעור הפריון
אוכלוסיית המזרח התיכון גדלה מאוד במאה השנים האחרונות, ובעשורים האחרונים הקצב מתחיל להאט. בבגרות מבקשים לזהות את השינוי בנתונים (טבלה, גרף, פירמידת גילים), להסביר למה הוא קרה, ולהסביר למה האוכלוסייה ממשיכה לגדול גם כשהמשפחות קטנות יותר.
במדויק: קצב גידול האוכלוסייה נקבע בעיקר בריבוי הטבעי - ההפרש בין שיעור הילודה לבין שיעור התמותה. שיעור פריון הוא מספר הילדים הממוצע שאישה יולדת. תשובה על האטה בקצב הגידול כוללת שלושה חלקים: (1) השינוי שרואים בנתונים; (2) שההאטה נובעת מירידה בשיעור הפריון ובשיעור הילודה; (3) הסיבות לירידה, כל אחת במנגנון שמוביל לפחות ילדים לאישה.
הירידה בתמותה (רפואה, חיסונים, תברואה) הגיעה למזרח התיכון לפני הירידה בילודה. בשנים שבהן התמותה כבר ירדה והילודה עוד הייתה גבוהה, הריבוי הטבעי היה גדול מאוד, והאוכלוסייה גדלה מהר. הירידה בפריון התחילה מאוחר יותר, ולכן היום רואים בנתונים האטה, אבל עדיין גידול.
מודל התמורה הדמוגרפית
- הקשר לרמת הפיתוח: ככל שמדינה מפותחת יותר, כך היא נמצאת בשלב מתקדם יותר במודל.
האוכלוסייה במזרח התיכון וזמן ההכפלה
בבגרות הוצגה טבלה על גודל האוכלוסייה במזרח התיכון:
- זמן הכפלה - כמה שנים יעברו עד שהאוכלוסייה תוכפל, בקצב הגידול של אותה שנה. ככל שזמן ההכפלה קצר יותר, כך הגידול מהיר יותר.
- מה רואים: זמן ההכפלה התקצר מ-100 שנה ל-30 שנה (הגידול הואץ), ואז התארך ל-32 שנה: הקצב התחיל להאט, אף שהאוכלוסייה עדיין גדלה מאוד (מ-203 ל-410 מיליון).
הגורמים לירידה בפריון ולשונות בין המדינות
שונות בין המדינות ובתוכן: הפריון גבוה יותר בכפר מאשר בעיר, ובקבוצות מסורתיות ודתיות יותר מאשר בקבוצות אחרות. התכנית מציינת את לבנון כמדינה ששיעור הפריון בה נמוך לעומת מדינות אחרות במזרח התיכון; מסבירים את זה באותם גורמים שבטבלה.
מושגים קרובים: ילודה, פריון, ריבוי טבעי ומומנטום
איך המומנטום פועל: בשנים של ילודה גבוהה נולדו דורות גדולים. כשהם מגיעים לגיל הפוריות, מספר האימהות גדול, ולכן גם אם כל אישה יולדת פחות ילדים, מספר הלידות הכולל גבוה ממספר הפטירות. ההשפעה נגמרת רק כשהדורות הגדולים יוצאים מגיל הפוריות.
בהסבר של מומנטום דמוגרפי כותבים גם את ההשפעה: האוכלוסייה תוסיף לגדול בעשרות השנים הקרובות, ו"מדיניות הגבלת ילודה לא תצליח לבלום" את הגידול בטווח הקצר, אלא רק בטווח הארוך יותר. הגדרה בלי "למה" (הרבה צעירים בגיל הפוריות) היא תשובה חלקית.
קריאת פירמידת גילים
1. הצירים: האם הציר האופקי באחוזים או במספרים; זכרים בצד אחד ונקבות בצד השני; קבוצות גיל של חמש שנים.
2. שלוש קבוצות, ולכל אחת גודל במילים: אוכלוסייה תלויה צעירה (0–14), אוכלוסייה יצרנית (15–64), אוכלוסייה תלויה מבוגרת (65 ומעלה) - "גדולה / קטנה", "רבה / מעטה", "בינונית". רק אחר כך: איזה חלק בפירמידה רחב או צר.
3. הצורה ומה היא אומרת: בסיס רחב וצורת משולש - ילודה גבוהה ותוחלת חיים נמוכה. בסיס צר וצורת "כוורת" - ילודה נמוכה. קבוצת 0–4 קטנה מהקבוצות שמעליה - הילודה ירדה בשנים האחרונות.
4. שתי פירמידות: מתארים את השינוי (למשל ירידה בשיעור האוכלוסייה התלויה הצעירה), ואז מסבירים גורם לשינוי.
"הבסיס רחב" לבד לא מספיק. קודם כותבים את גודל הקבוצה ("אוכלוסייה תלויה צעירה גדולה"), ורק בנוסף - איזה חלק בפירמידה רחב או צר. וזוכרים ש"אוכלוסייה תלויה כוללת שתי קבוצות": צעירה ומבוגרת.
כשהפירמידה באחוזים, כותבים "שיעור האוכלוסייה התלויה הצעירה ירד", ולא "מספר הצעירים קטן". הפירמידה מראה איזה חלק מהאוכלוסייה הם הצעירים, לא כמה אנשים יש.
לחצים דמוגרפיים: ההשלכות של גידול האוכלוסייה
דרכי התמודדות עם הלחץ הדמוגרפי
"התפוקה החקלאית לנפש לא השתנתה" לא אומר שהתפוקה לא גדלה. היא גדלה, אבל באותו קצב שבו גדלה האוכלוסייה - ולכן כמות המזון לכל אדם נשארה כמו שהייתה.
דוגמה א - טורקיה: פירמידות גילים ומומנטום דמוגרפי
א. לפניכם פירמידות גילים המתארות את האוכלוסייה בטורקיה בשתי שנים: 1964, 2024.
(בפירמידה של 1964 בסיס רחב מאוד ופסגה צרה, בצורת משולש: כל קבוצת גיל קטנה מהקבוצה שמתחתיה. בפירמידה של 2024 בסיס צר, בצורת "כוורת": הקבוצות 0–49 דומות בגודלן, כ-3%–4% בכל צד, וקבוצת 0–4 קטנה מקבוצות 5–9 ו-10–14. קריאה משוערת, זכרים ונקבות: ב-1964 - 0–4: כ-8.7% וכ-8.4%; 5–9: כ-7.1% וכ-6.8%; 10–14: כ-6.1% וכ-5.5%. ב-2024 - 0–4: כ-3.2% וכ-3.1%; 5–9 ו-10–14: כ-3.7%–3.9% בכל צד.)
(1) ציינו את השינוי העיקרי שחל בשיעור האוכלוסייה התלויה הצעירה בשנים 1964–2024. (2 נקודות)
(2) השינוי שציינתם בשיעור האוכלוסייה התלויה הצעירה בטורקיה נגרם משינוי בשיעור הילודה. ציינו מה היה השינוי בשיעור הילודה, והסבירו שני גורמים לשינוי זה. (4 נקודות)
ב. בגרף שלפניכם מוצגים השינויים בגודל האוכלוסייה בטורקיה בשנים 1964–2024 ותחזית עד לשנת 2100.
(הערכים בקירוב, כפי שנקראים מהגרף שבשאלון, בשנים נבחרות - המרווחים בין השנים אינם שווים. בגרף שלוש תקופות: I - 1964–2024; II - מ-2024 עד סביבות 2050; III - מסביבות 2050 עד 2100. השיא, כ-91 מיליון, בסביבות 2045–2050.)
(1) הגרף מחולק לשלוש תקופות, I–III. בכל אחת מן התקופות, ציינו את מגמת השינוי בגודל האוכלוסייה. (2 נקודות)
(2) בשנים 1964–2024 קיים קשר הפוך בין השינוי בשיעור האוכלוסייה התלויה הצעירה בטורקיה ובין מגמת השינוי בגודל האוכלוסייה. הגורם לקשר ההפוך הוא "המומנטום הדמוגרפי".
– הסבירו מהו המומנטום הדמוגרפי, וכתבו כיצד הוא משפיע על גידול האוכלוסייה בטורקיה בשנים האלה.
– על פי הגרף, קבעו מתי צפויה להסתיים ההשפעה של המומנטום הדמוגרפי. (6 נקודות)
1. א(1) - קריאת הפירמידות: ב-1964 הבסיס רחב מאוד - קבוצות 0–14 הן הגדולות ביותר. מחברים: 8.7 + 8.4 + 7.1 + 6.8 + 6.1 + 5.5 - יחד כ-42%. ב-2024 הבסיס צר: 3.2 + 3.1 ועוד ארבע קבוצות של כ-3.7–3.9 - יחד כ-21%. מכאן ירידה בשיעור האוכלוסייה התלויה הצעירה, בערך בחצי. כותבים "שיעור", כי הפירמידה באחוזים.
2. א(2) - הילודה: שיעור הילודה ירד. רואים את זה גם בכך שקבוצת 0–4 ב-2024 קטנה מהקבוצות שמעליה.
3. שני גורמים שונים, כל אחד עם המנגנון: עיור - בעיר ילדים הם הוצאה ולא כוח עבודה במשק; השכלה ותעסוקה של נשים - נישואין ולידה מאוחרים ותכנון משפחה.
4. ב(1) - מגמה לכל תקופה, במילה ובנתון: I - עלייה מהירה (מכ-33 לכ-87.5 מיליון); II - עלייה מתונה מאוד עד שיא; III - ירידה (לכ-65 מיליון).
5. ב(2) - המושג במנגנון: דורות גדולים שנולדו בתקופת הילודה הגבוהה מגיעים לגיל הפוריות. גם אם כל אישה יולדת פחות, מספר הלידות גבוה ממספר הפטירות, והאוכלוסייה גדלה. כך שיעור הצעירים ירד, ובכל זאת האוכלוסייה גדלה בערך פי 2.7.
6. ב(2) - מתי מסתיים: בשיא העקומה, בסביבות 2050 - בסוף תקופה II. לא ב-2024: גם בתקופה II האוכלוסייה עוד גדלה.
א. (1) שיעור האוכלוסייה התלויה הצעירה (0–14) ירד מאוד - בערך בחצי: מכ-42% ב-1964 לכ-21% ב-2024 (לפי קריאה משוערת של הפירמידות).
(2) שיעור הילודה ירד. גורם 1 - עיור: מעבר מן הכפר לעיר; בעיר ילדים הם הוצאה (דיור, חינוך) ולא כוח עבודה במשק, ולכן משפחות קטנות יותר. גורם 2 - השכלה ותעסוקה של נשים: נשים לומדות ועובדות מחוץ לבית, נישאות ויולדות מאוחר יותר ומשתמשות באמצעי תכנון משפחה - פחות ילדים לאישה.
ב. (1) תקופה I (1964–2024): גידול מהיר (מכ-33 מיליון לכ-87.5 מיליון). תקופה II (2024 - כ-2050): גידול מתון מאוד / התייצבות, עד שיא של כ-91 מיליון. תקופה III (כ-2050–2100): ירידה (לכ-65 מיליון ב-2100).
(2) המומנטום הדמוגרפי - המשך גידול האוכלוסייה גם אחרי ירידה בפריון, משום שבאוכלוסייה יש דורות גדולים של צעירים (שנולדו בתקופת הילודה הגבוהה) שמגיעים לגיל הפריון: גם אם כל אישה יולדת פחות ילדים, מספר הנשים היולדות גדול, ולכן מספר הלידות הכולל נשאר גבוה ממספר הפטירות. לכן בטורקיה, אף ששיעור הצעירים ירד מאוד, האוכלוסייה המשיכה לגדול (פי 2.7 ב-60 שנה). ההשפעה צפויה להסתיים בסביבות שנת 2050 - בסוף תקופה II, כשהאוכלוסייה מגיעה לשיא ומתחילה לרדת.
דוגמה ב - מצרים: גידול האוכלוסייה מול תפוקת המזון
לפניכם גרף ובו נתונים על תפוקה חקלאית ממוצעת לנפש במצרים ובערב הסעודית בשנים 2014–2020, וטבלה ובה נתונים על גודל האוכלוסייה במצרים בשנים 2014, 2020.
(הערכים בקירוב, כפי שנקראים מהגרף שבשאלון: ערב הסעודית - 86, 104, 110, 114, 137, 152, 162; מצרים - 99, 102, 99, 101, 96, 101, 102. ממוצע התפוקה החקלאית לנפש בשנים 2014–2016 בכל מדינה = 100%.)
על פי הנתונים בטבלה ובגרף, הסבירו את הקשר בין שיעור גידול האוכלוסייה ושיעור התפוקה החקלאית במצרים לבין היכולת של המדינה לספק את צורכי המזון של האוכלוסייה. (5 נקודות)
1. מה נדרש: לחבר שני מקורות - הטבלה (גידול האוכלוסייה) והגרף (התפוקה לנפש) - ולהסיק מסקנה על אספקת המזון.
2. הטבלה, עם חישוב: מ-90,424,668 ל-107,465,134 - תוספת של כ-17 מיליון, כ-18.8% בשש שנים (כ-2.9% בשנה). גידול מהיר מאוד.
3. הגרף: הקו של מצרים כמעט שטוח - התפוקה לנפש נעה סביב 100%.
4. הקשר: תפוקה לנפש יציבה פירושה שהתפוקה הכוללת גדלה בערך באותו קצב כמו האוכלוסייה - כל הגידול בייצור "נבלע" בגידול האוכלוסייה.
5. המסקנה, עם הגורם הגאוגרפי: הקרקע והמים (הנילוס) מוגבלים, ולכן קשה להגדיל את הייצור מהר יותר. מצרים לא מספקת את כל צורכי המזון שלה ותלויה ביבוא - זה לחץ דמוגרפי על משאבים.
אוכלוסיית מצרים גדלה מ-90.4 ל-107.5 מיליון (תוספת של כ-17 מיליון, כ-18.8% בשש שנים, כ-2.9% בשנה) - גידול מהיר מאוד. התפוקה החקלאית לנפש כמעט לא השתנתה (כ-99%–102%), כלומר התפוקה הכוללת גדלה בערך באותו קצב כמו האוכלוסייה, רק כדי לשמור על הקיים. מאחר שהקרקע והמים (הנילוס) מוגבלים, מצרים אינה מצליחה להגדיל את המזון לכל נפש, ולכן אינה מספקת את כל צורכי המזון ותלויה ביבוא מזון (בעיקר חיטה).
2. הגירה בתוך המדינות: נוודות, הגירה עונתית והגירה מהכפר לעיר
הגירה פנימית
רוב התנועות של אנשים שלומדים בנושא הזה הן בתוך המדינה: נוודים שנודדים עם העדרים, רועים ועובדים שיוצאים לעונה וחוזרים, וצעירים שעוזבים את הכפר אל העיר. בבגרות שואלים מה סוג ההגירה, מה הגורמים לה, ומה היא עושה למקום שעזבו ולמקום שאליו הגיעו.
במדויק: הגירה פנימית היא מעבר של אנשים ממקום למקום בתוך המדינה (לעומת הגירה חיצונית - בין מדינות). לכל הגירה יש מקום מוצא ומקום יעד, גורמי דחיפה (מה שדוחה מהמקום הישן) וגורמי משיכה (מה שמושך אל המקום החדש). בתשובה על גורם להגירה כותבים את הגורם, אם הוא דוחה או מושך, ואיך הוא גורם לאנשים לעבור.
ההגירה מהכפר אל העיר קשורה לשני השיעורים האחרים: היא נובעת מהלחץ הדמוגרפי בכפר (ריבוי טבעי ופיצול הקרקע), והיא משנה את הכפר עצמו (נשארים מבוגרים ונשים, כסף שמגיע מהעיר). בנתי"ב לומדים את אותם מושגים על חבלי ארץ אחרים בעולם.
שלושה סוגים של הגירה בתוך המדינה
הצטמצמות הנוודות והמעבר להתיישבות קבע
התמורות במעבר להתיישבות קבע - התחומים שהתכנית מונה למעבר הזה (בפרק הבדואים בארץ ישראל): דפוס המגורים (בית קבוע במקום אוהל), תעסוקה (מרעיית עדרים לעבודה בשכר), הרגלי הצריכה, השכלה ומעמד האישה.
הגירה מהכפר אל העיר: גורמי דחיפה וגורמי משיכה
התוצאה - עיור: שיעור האוכלוסייה הגרה בערים עולה, ושיעור האוכלוסייה הכפרית יורד.
עיור-יתר: הבעיות ודרכי ההתמודדות
עיור-יתר: העיר גדלה (בריבוי טבעי ובהגירה מהכפר) מהר יותר ממה שהיא מסוגלת לספק עבודה, דיור, תשתיות ושירותים. התכנית מדגימה את זה בקהיר ובעמאן.
דגם "עיר-כפר"
- מה זה: אוכלוסייה כפרית שהפכה לאוכלוסייה עירונית ומתגוררת בעיר, אבל ממשיכה לנהל אורח חיים כפרי מסורתי - ולרוב חיה בעוני וברמת חיים נמוכה, כמו בכפר המוזנח. בני אותו כפר או אותה חמולה גרים יחד, בבנייה עצמית ולא מתוכננת, בדרך כלל בשולי העיר.
- גורם 1 - הגירה רבה מהכפרים: אוכלוסייה ענייה מגיעה לערים הגדולות בחיפוש אחר עבודה ושירותים, מהר יותר ממה שהעיר יכולה לספק דיור.
- גורם 2 - זחילה עירונית: העיר מתרחבת אל הכפרים שסביבה, והכפרים נכללים בתוכה.
- גורם חברתי: המהגר נעזר בבני כפרו שהגיעו לפניו ומתיישב לידם, ושומר על המסגרת המשפחתית.
הגירה בין מדינות (הגירת עבודה אל מדינות המפרץ הפרסי, הגירה אל מדינות מחוץ למזרח התיכון, פליטים) לא במיקוד של תשפ"ז. כשהשאלה עוסקת בהגירה בתוך המדינה, לא עונים עליה.
פרבור הוא תנועה מהעיר אל השוליים שלה - ההפך מהגירה מהכפר אל העיר. כשהגרף מראה ירידה בשיעור האוכלוסייה הכפרית ועלייה בשיעור העירונית, התופעה היא עיור.
דוגמה - טורקיה: אוכלוסייה כפרית ועירונית 1950–2018
בגרף שלפניכם מוצגים שיעור האוכלוסייה הכפרית ושיעור האוכלוסייה העירונית בטורקייה בשנים 2018–1950.
(הערכים בקירוב, כפי שנקראים מהגרף שבשאלון, בשנים נבחרות - המרווחים בין השנים אינם שווים. שני הקווים נחצים בסביבות 1983–1984.)
(1) תארו את מגמת השינוי בשיעור האוכלוסייה הכפרית, ואת מגמת השינוי בשיעור האוכלוסייה העירונית בטורקייה בשנים 2018–1950. (2 נקודות)
(2) מגמות השינוי בשיעור האוכלוסייה הכפרית ובשיעור האוכלוסייה העירונית בטורקייה מבטאות תופעה המתרחשת במדינות רבות במזרח התיכון. מהי התופעה? הסבירו שני גורמים לתופעה זו. (6 נקודות)
1. (1) "תארו" שתי מגמות, במילה ובנתון: הכפרית - ירידה, מכ-75% לכ-25%; העירונית - עלייה, מכ-25% לכ-75%. מוסיפים את נקודת ההיפוך: בסביבות 1983–1984 רוב האוכלוסייה נעשתה עירונית.
2. (2) התופעה במונח המדויק: עיור - בעקבות הגירה מהכפר אל העיר (לא "פרבור").
3. שני גורמים שונים - למשל אחד דוחה ואחד מושך: בכפר - מיכון החקלאות ופיצול הקרקעות בגלל ריבוי טבעי גבוה, ולכן עודף כוח אדם. בעיר - מקומות עבודה בתעשייה ובשירותים, שכר גבוה יותר ושירותי חינוך ובריאות.
4. לכל גורם - המנגנון: איך הוא גורם לאנשים לעזוב את הכפר או לבוא אל העיר.
(1) שיעור האוכלוסייה הכפרית ירד כל הזמן - מכ-75% ב-1950 לכ-25% ב-2018; שיעור האוכלוסייה העירונית עלה כל הזמן - מכ-25% לכ-75%. בסביבות 1983–1984 התהפך היחס, ומאז רוב האוכלוסייה עירונית.
(2) התופעה: עיור (בעקבות הגירה מן הכפר אל העיר). גורמים: א. גורם דוחה בכפר - מיכון החקלאות ופיצול הקרקעות בשל ריבוי טבעי גבוה מקטינים את הצורך בעובדים ואת ההכנסה, ונוצר עודף כוח אדם. ב. גורם מושך בעיר - מקומות עבודה בתעשייה ובשירותים, שכר גבוה יותר ושירותי חינוך ובריאות.
3. הכפר המסורתי: מודרניזציה וזחילה עירונית
הכפר המסורתי
במזרח התיכון גרים עדיין רבים בכפרים, אבל הכפר משתנה מהר: כבישים, חשמל, בתים גדולים ועבודה בעיר. כדי להסביר את השינוי, קודם צריך להכיר איך נראה הכפר המסורתי ולמה הוא נבנה כך.
במדויק: כפר מסורתי הוא יישוב חקלאי ישן, שבו הבנייה צפופה ולא מסודרת, הרחובות צרים (סמטאות), ובין בתי המגורים מבני ציבור כמו מסגד. לרוב בתי הכפר התפתחו באזור הגבוה מטעמי הגנה וביטחון. כפר מכונס - הבתים צמודים זה לזה בגוש אחד; כפר מפוזר - הבתים או קבוצות הבתים רחוקים זה מזה, בין השדות. בתשובה על שלב בהתפתחות הכפר מתארים במשפטים שלמים את מה שרואים: המיקום, הצפיפות, הדרכים והמבנים.
חברה כפרית מסורתית בנויה על המשפחה המורחבת והחמולה, והפרנסה העיקרית היא חקלאות. ראו גם בארץ ישראל: תהליכי עיור ביישוב הערבי והדרוזי והשפעתם על מבנה הכפר, ובנתי"ב: הפעילות הכלכלית במרחב הכפרי והשובל העירוני-כפרי.
הגורמים שמעצבים את מבנה הכפר המסורתי
התכנית מדגימה את הגורמים בכפרים בלבנון, בעמק הנילוס, בצפון-מזרח סוריה ובהרי תימן.
שלבים בהתפתחות הכפר במזרח התיכון
גידול האוכלוסייה אינו גורם למאפיין של השלב השלישי. בפיקוח כותבים: "לא ניתן לקבל כגורם את גידול האוכלוסייה, משום שהאוכלוסייה גדלה בכל השלבים ולא רק בשלב השלישי". גם "פיתוח טכנולוגי" כללי לא מתקבל בלי לקשר אותו לרכב ולכבישים.
בשאלה על תרשים של כפר מתארים רק מה שנראה בתרשים, במשפטים שלמים - לא מילים בודדות כמו "בתים", "כבישים", "עמודי חשמל". פרט נכון שלא מופיע בתרשים (למשל בית קברות) לא מקבל ניקוד.
סוכני שינוי ותכנון יוזם בכפר
התמורות הכלכליות והחברתיות בכפר
"עליית מעמד האישה וירידה בילודה" לא מתקבלת כתמורה בכפר: "בכפרים מעמד האישה עדיין נמוך והילודה רבה". הירידה בפריון קשורה בעיקר לעיור - למעבר לעיר.
זחילה עירונית וכיבוש הכפר על ידי העיר
- זחילה עירונית: התרחבות של שטח העיר לעבר כפרים ששוכנים סביבה, כתוצאה מגידול משמעותי באוכלוסיית העיר ובשטח הבנוי שלה. בסוף התהליך העיר "בולעת" את הכפרים.
- הדוגמה בתכנית: התפשטותה של עמאן, בירת ירדן, אל תוך המרחב הכפרי שמסביבה.
לא לבלבל: בהגירה מהכפר אל העיר האנשים עוברים, והכפר נשאר במקומו. בזחילה עירונית העיר מגיעה אל הכפר: התושבים נשארים, והשטח שלהם נעשה חלק מהעיר.
דוגמה - שלבים בהתפתחות כפר ותמורות בכפר
לפניכם תרשים המתאר כפר במזרח התיכון. הטבעות המסומנות בתרשים מציינות שלושה שלבים שונים בהתפתחות הכפר.
(בתרשים: טבעת I, בראש הגבעה - גוש צפוף מאוד של בתים קטנים צמודים זה לזה, מסגד גבוה במרכזו, ובין הבתים סמטאות צרות ומפותלות בלבד. טבעת II, במדרון - קבוצות בתים קטנים, צפופות פחות, לאורך סמטאות; כביש צר ומתפתל עולה במדרון אל ראש הגבעה. טבעת III, למרגלות הגבעה בשטח המישורי - שני כבישים רחבים, ולאורכם בתים גדולים ומבני ציבור מפוזרים במרווחים, גנים (בוסתנים), חלקות חקלאיות, עמודי חשמל וקווי חשמל ועמודי תאורה.)
א. על פי התרשים, תארו מאפיין אחד של כל אחד מן השלבים בהתפתחות הכפר במזרח התיכון (סך הכול - שלושה מאפיינים). הסבירו גורם אחד למאפיין של השלב השלישי שתיארתם בהתפתחות הכפר.
ב. הסבירו שתי תמורות בתחום הכלכלי או החברתי שהתרחשו בכפר במזרח התיכון.
1. א - מאפיין לכל טבעת, במשפט שלם ורק ממה שבתרשים: I - בנייה צפופה מאוד בראש הגבעה סביב המסגד, עם סמטאות צרות; II - התפשטות במורד המדרון, צפיפות קטנה יותר ודרך מתפתלת; III - בתים גדולים ומבני ציבור במרווחים לאורך כבישים רחבים, עם חשמל ובוסתנים.
2. א - הגורם, למאפיין שתיארתם בשלב השלישי: הבנייה לאורך הכבישים - בגלל הנגישות: הכביש מחבר את הכפר לעיר ולמקומות העבודה. ובנוסף, הביטחון השתפר ואין צורך להתגונן בראש הגבעה. לא כותבים "גידול האוכלוסייה" - הוא קיים בכל השלבים.
3. ב - שתי תמורות שונות, כל אחת עם "למה": כלכלית - מעבר מחקלאות לפרנסה בעיר (בעקבות הכבישים, הגידול באוכלוסייה והמחסור בקרקע). חברתית - היחלשות החמולה והמשפחה המורחבת (עבודה מחוץ לכפר והכנסה עצמאית).
4. ב - לא חוזרים על מה שתיארתם בסעיף א, ולא כותבים "עליית מעמד האישה וירידה בילודה".
א. טבעת I (השלב הראשון - הגרעין הישן): בנייה צפופה מאוד של בתים קטנים צמודים זה לזה בראש הגבעה, סביב המסגד, עם סמטאות צרות ומפותלות בלבד.
טבעת II (השלב השני): הכפר מתפשט במורד המדרון; הבנייה צפופה פחות, בקבוצות בתים לאורך סמטאות, ויש דרך מתפתלת שעולה לראש הגבעה.
טבעת III (השלב השלישי): בנייה למרגלות הגבעה, בשטח המישורי, לאורך כבישים ראשיים רחבים - בתים גדולים ומבני ציבור במרווחים, עם עמודי חשמל ותאורה, בוסתנים ושטחים חקלאיים ביניהם.
גורם לבנייה לאורך הכבישים בשלב השלישי: הנגישות - הכביש מחבר את הכפר לעיר ולמקומות העבודה, ולכן התושבים מעדיפים לבנות לאורכו (נוח לנסיעה לעבודה ולפתיחת חנויות ועסקים); בנוסף, הביטחון השתפר, ולכן אין עוד צורך להתגונן בראש הגבעה.
ב. (1) תמורה כלכלית - מעבר מחקלאות מסורתית למקורות פרנסה עירוניים: התושבים עובדים בעיר כשכירים בתעשייה, בבנייה ובשירותים (יוממות), והחקלאות נעשית ענף משני או מודרני ומכני - בעקבות הכבישים, הגידול באוכלוסייה והמחסור בקרקע.
(2) תמורה חברתית - היחלשות החמולה והמשפחה המורחבת: בגלל ההשכלה, העבודה מחוץ לכפר וההכנסה העצמאית, הצעירים עוברים לבתים נפרדים של משפחה גרעינית, וסמכות המבוגרים פוחתת.