דילוג לתוכן המרכזי

סיכום המזרח התיכון: טבע, אדם ומים

גאוגרפיה לבגרות · 4 נושאים

כל מה שצריך לדעת בהמזרח התיכון: טבע, אדם ומים: המושגים, המושגים, דרכי תשובה ודוגמאות פתורות משאלוני הבגרות. לחזרה מהירה לפני הבחינה - הסיכום המקוצר או דף כללים.

קשרי גומלין בין הטבע לאדם

רוב המזרח התיכון הוא מדבר, ורק בכמה מקומות יש מים זמינים: לאורך נהרות גדולים, בחופים, בהרים ובנאות מדבר. לכן כמעט כל שאלה בנושא הזה בודקת את אותו קשר: מה בטבע (אקלים, תבליט, מים) קובע איפה גרים ובמה מתפרנסים, ומה האדם עושה כדי להתמודד עם התנאים.

במדויק: קשרי גומלין בין הטבע לאדם הם הקשר בין התנאים הפיזיים - תבליט, אקלים ומשאבי טבע (בעיקר מים) - ובין פעילות האדם: תפרוסת האוכלוסייה, צורות ההתיישבות, מקורות הפרנסה ופיתוח תשתיות. הקשר הולך לשני הכיוונים: הטבע מגביל או מאפשר, והאדם מסתגל אליו או משנה אותו (סכרים, התפלה, טכנולוגיה). בתשובה כותבים את התנאי הפיזי, את המנגנון ואת התוצאה לאדם, עם שם של מקום.

התכנית מתארת את החבל כאזור של "מדבריות חמים רחבי ידיים הנחצים על ידי עורקי מים גדולים". זכרו גם שהתנאים הפיזיים הם רק גורם אחד: לצידם פועלים גורמים אנושיים - מדיניות, הון, טכנולוגיה. דוגמה: לערב הסעודית ולמצרים אקלים מדברי דומה, אבל ערב הסעודית משקיעה הון רב בחקלאות עתירת ידע, והתפוקה החקלאית לנפש שלה עלתה.

תפרוסת אוכלוסייה וצפיפות אוכלוסייה

שתי המילים האלה חוזרות בכל הנושא. במזרח התיכון הן מספרות סיפור פשוט: אנשים גרים איפה שיש מים.

במדויק: תפרוסת אוכלוסייה היא האופן שבו האוכלוסייה מפוזרת על פני השטח: מרוכזת באזורים מעטים או פזורה על פני רוב השטח. צפיפות אוכלוסייה היא מספר התושבים ליחידת שטח (נפש לקמ"ר). בתיאור תפרוסת כותבים איפה הריכוזים ואיפה השטח הדליל, ובהשוואה - את שני הצדדים באותו קריטריון. דוגמה: במצרים כ-95% מהאוכלוסייה גרים לאורך עמק הנילוס ובדלתא (כ-5% משטח המדינה), ורוב השטח כמעט ריק.

את התפרוסת והצפיפות קוראים באטלס, במפת צפיפות האוכלוסייה של המזרח התיכון, ואת הגורם מחפשים במפת המשקעים ובמפה הפיזית: כמעט תמיד הריכוזים יושבים על מקור מים (נהר, חוף, הרים גשומים, נווה מדבר).

1. התמודדות האדם בתנאי מדבר

תנאי מדבר (אקלים מדברי)

ברוב שטח המזרח התיכון כמעט לא יורד גשם. זה התנאי הבסיסי שכל השאר נובע ממנו: איפה אפשר לגדל מזון, איפה קמו ערים, ולמה מדינות משקיעות כל כך הרבה במים.

במדויק: אקלים מדברי (צחיח): כמות משקעים שנתית קטנה מאוד (ברוב שטחן של מצרים ושל ערב הסעודית פחות מ-100 מ"מ), טמפרטורות ואידוי גבוהים, ומעט נהרות קבע (בערב הסעודית אין נהר קבע כלל, ובמצרים רק הנילוס). לכן אין מים לחקלאות בעל, והקרקעות דלות. בתשובה על תנאי מדבר חייבים להזכיר את מיעוט המשקעים ולקשור אותו לתוצאה (מעט קרקע לעיבוד, אוכלוסייה דלילה) - לא רק "חום".

בשולי המדבר יש אקלים צחיח-למחצה (ערבתי, "ספר המדבר"), שבו יורד מעט יותר גשם: זה האזור שבו ענף המרעה שכיח. היוצאים מן הכלל בתוך המדבר - עמקי הנהרות, החופים ונאות המדבר - הם הנושא של השיעור על ריכוזי אוכלוסייה בעמקי נהרות ובמישורי חוף.

השפעות האקלים המדברי על האדם ועל הכלכלה

התחוםההשפעהדוגמה
תפרוסת אוכלוסייהאוכלוסייה דלילה ברוב השטח, וצפיפות גבוהה מאוד רק ליד מקורות מיםעמק הנילוס צפוף, ואילו המדבר המערבי במצרים כמעט ריק
חקלאותמעט מים ומעט אדמות פוריות: רק חקלאות שלחין (השקיה), בעמקי נהרות ובנאות מדבר, ומגוון גידולים מצומצםעמק הנילוס, עמק הפרת והחידקל
קרקעבחקלאות שלחין המים מתאדים ואין גשם ששוטף את המלחים - המלחת קרקעשדות מושקים באזורים צחיחים
מזוןהיבולים מעטים והביקוש גדל עם האוכלוסייה - תלות ביבוא מזוןמצרים מייבאת מזון (בעיקר חיטה)
מיםהוצאות כספיות גדולות על התפלת מיםמדינות המפרץ הפרסי
יתרוןקרינת שמש חזקה ושטחים פתוחים - אנרגיה סולארית; נופי מדבר - תיירות אתגריתשטחי המדבר הפתוחים
שים לב

"השפעה" היא מה שהמדבר גורם לאדם או לכלכלה, לא מאפיין של המדבר. כשנשאלים על השפעות, "מיעוט משקעים" או "משרע טמפרטורות גדול" לא מתקבלים - לפי הפיקוח, "לא ניתן לקבל כתשובה התייחסות למאפיינים של מדבר".

שים לב

תשובה כללית לא מספיקה: "רישום תשובה כללית כמו 'קושי לחקלאות' או 'מחסור במים' בלי להסביר לא יכולה לקבל ניקוד מלא". כותבים את המנגנון: מעט משקעים ← אין חקלאות בעל ← החקלאות רק לאורך נהרות ובנאות מדבר.

שים לב

כששואלים על מאפיין פיזי שמגביל את החקלאות, "חום" לבד לא מספיק: "לא ניתן לקבל תשובה של חום / טמפרטורות גבוהות בלי להתייחס למאפיין של מעט משקעים".

דרכי ההתמודדות של האדם עם תנאי המדבר

הדרךאיך היא עונה על המחסור במיםדוגמה
נוודות רעייהעדרים ניזונים מצמחיית הבר ונודדים בין מקורות מים ומרעה; כך מפיקים מזון משטחים שאי אפשר לעבדהאזור הצחיח-למחצה (ספר המדבר); יצוא בעלי חיים מסודן לערב הסעודית
התיישבות בנווה מדברמי תהום נובעים מאפשרים חקלאות ויישוב בלב המדברסיווה וחרגה במדבר המערבי במצרים; ריאד - נווה מדבר שהתפתח לעיר
חקלאות שלחין לאורך נהרותמי הנהר מובלים בתעלות לשדותעמק הנילוס; עמק הפרת והחידקל
הובלת מים ואגירתםתעלה או סכר מביאים מים לאזור צחיח, ואז אפשר לפתח חקלאות והתיישבותמיזם טושקה במצרים - מים מאגם נאצר אל המדבר המערבי; סכר טבקה בסוריה (לפי הפיקוח, שטחי החקלאות הורחבו שם רק מעט)
חקלאות עתירת ידע והוןהשקיה בטפטוף, חממות ממוחשבות, מי תהום ומים מותפליםערב הסעודית - השקעה ממשלתית בחקלאות מתקדמת
ערים חדשות ותמריציםדיור זול, הטבות מס ומקומות עבודה מושכים תושבים לאזור דלילהערים החדשות במדבר במצרים: 6 באוקטובר, 10 ברמדאן
העברת עיר הבירהמוסדות השלטון ומקומות העבודה עוברים לאזור שרוצים לפתחטורקיה - העברת הבירה מאיסטנבול לאנקרה

הסתגלות לעומת פיתוח ושינוי

הדרךמה האדם עושהדוגמה
הסתגלותחי לפי התנאים בלי לשנות אותם: נודד עם המים והמרעה, גר במקומות שיש בהם מיםנוודי המרעה במדבר; היישובים בנאות המדבר
פיתוח ושינוימשנה את התנאים בעזרת הון וטכנולוגיה: מביא מים, מתפיל, בונה עריםמיזם טושקה; החקלאות המושקית במים מותפלים בערב הסעודית
שים לב

נושא הנפט במזרח התיכון (מאגרים, הפקה והשפעות) הוצא מהמיקוד. מזכירים אותו רק כרקע - למשל כמקור ההון שמממן התפלה וחקלאות מתקדמת בערב הסעודית.

דוגמה - מצרים וערב הסעודית: מדבר ותפוקה חקלאית

(א) בשנת 2020 במצרים ובערב הסעודית שיעור הקרקע הראויה לעיבוד חקלאי היה נמוך מאוד.

עיינו במפות שבאטלס, וציינו מאפיין פיזי דומה בשתי המדינות המשפיע על עובדה זו. (4 נקודות)

(ב) לפניכם גרף ובו נתונים על תפוקה חקלאית ממוצעת לנפש במצרים ובערב הסעודית בשנים 2014–2020, וטבלה ובה נתונים על גודל האוכלוסייה במצרים בשנים 2014, 2020.

‫שיעור התפוקה החקלאית לנפש‬‫ערב הסעודית‬‫מצרים‬8090100110120130140150160170861041101141371521629910299101961011022014201520162017201820192020‫השנה‬‫באחוזים‬

(הערכים בקירוב, כפי שנקראים מהגרף שבשאלון. ממוצע התפוקה החקלאית לנפש בשנים 2014–2016 בכל מדינה = 100%.)

השנההאוכלוסייה במצרים
201490,424,668
2020107,465,134

(1) על פי הנתונים בגרף, הסבירו את הגורם למגמת השינוי בתפוקה החקלאית הממוצעת לנפש בערב הסעודית. (5 נקודות)

(2) על פי הנתונים בטבלה ובגרף, הסבירו את הקשר בין שיעור גידול האוכלוסייה ושיעור התפוקה החקלאית במצרים לבין היכולת של המדינה לספק את צורכי המזון של האוכלוסייה. (5 נקודות)

פתרון

1. (א) "ציינו" מאפיין פיזי משותף: במפת המשקעים באטלס כמעט כל שטחן של שתי המדינות מקבל פחות מ-100 מ"מ בשנה. המאפיין: אקלים מדברי. מוסיפים את הקשר: בלי גשם אין חקלאות בעל, ולכן רק שטח קטן ראוי לעיבוד. לא כותבים רק "חום".

2. (ב)(1) קודם המגמה, אחר כך הגורם: בערב הסעודית - עלייה חדה, מכ-86% ב-2014 לכ-162% ב-2020. הגורם הוא דרך התמודדות עם המדבר: השקעה ממשלתית בחקלאות עתירת ידע והון - השקיה בטפטוף, חממות ממוחשבות, מי תהום ומים מותפלים. לא מספיק לכתוב "ערב הסעודית מפותחת יותר" - צריך להסביר מה ההון קונה.

3. (ב)(2) מחברים שני נתונים: בטבלה - האוכלוסייה גדלה בכ-17 מיליון בשש שנים, גידול מהיר. בגרף - התפוקה לנפש במצרים כמעט ללא שינוי.

4. המסקנה, כמו שנשאל: הייצור גדל רק בקצב של האוכלוסייה, כי הקרקע והמים בעמק הנילוס מוגבלים. לכן מצרים לא מצליחה לספק בעצמה את כל המזון ותלויה ביבוא.

תשובה

(א) אקלים מדברי (צחיח): כמות משקעים שנתית קטנה מאוד (ברוב השטח פחות מ־100 מ"מ) וטמפרטורות ואידוי גבוהים – אין מים לחקלאות בעל, ושתי המדינות מכוסות ברובן במדבר (מדבר סהרה / המדבר המערבי במצרים, חצי האי ערב – הרובע הריק – בסעודיה). (אפשר גם: מיעוט נהרות זורמים – בסעודיה אין נהר קבע כלל, ובמצרים רק הנילוס; קרקעות מדבר חוליות וסלעיות.)

(ב) (1) מגמה: עלייה חדה – מכ־86% ב־2014 לכ־162% ב־2020 (כמעט פי 2, עלייה של כ־88%). הגורם: השקעה ממשלתית גדולה בחקלאות מודרנית עתירת ידע והון (בגלל עושר הנפט) – השקיה בטפטוף משאיבת מי תהום ומים מותפלים, חממות ממוחשבות, רפתות ולולים מתקדמים – במטרה להגדיל את הביטחון התזונתי ולהקטין את התלות ביבוא.

(2) אוכלוסיית מצרים גדלה מ־90.4 ל־107.5 מיליון (+17 מיליון, +18.8% בשש שנים, כ־2.9% בשנה) – גידול מהיר מאוד. התפוקה החקלאית לנפש כמעט לא השתנתה (כ־99%–102%), כלומר התפוקה הכוללת גדלה בערך באותו קצב כמו האוכלוסייה, רק כדי לשמור על הקיים. מאחר שהקרקע והמים (הנילוס) מוגבלים, מצרים אינה מצליחה להגדיל את המזון לכל נפש, ולכן אינה מספקת את כל צורכי המזון ותלויה ביבוא מזון (בעיקר חיטה).

2. ריכוזי אוכלוסייה בעמקי נהרות ובמישורי חוף

ריכוז אוכלוסייה בעמק נהר ובמישור חוף

במזרח התיכון נהר גדול שחוצה מדבר הוא "עורק חיים": לאורכו מתרכזים החקלאות, הכפרים והערים, ומשני צידיו כמעט אין אדם. גם החופים מושכים אוכלוסייה - בגלל הנמלים, המסחר והתיירות.

במדויק: בעמקי הנהרות הגדולים - הנילוס במצרים, הפרת והחידקל בעירק - יש מים זמינים כל השנה להשקיה ולשתייה, אדמת סחף פורייה שהנהר הביא במשך אלפי שנים, ומישור נמוך ושטוח שקל להוביל בו מים בתעלות. לכן התפתחה בהם חקלאות שלחין שמפרנסת אוכלוסייה גדולה, ולאורכם קמו ערים (בגדאד, בצרה). בתשובה כותבים את שם הנהר, את המשאב (מים, סחף) ואת התוצאה, ומנגידים לשטח המדברי סביבו.

הצפיפות הגבוהה מביאה לחצים על משאבי המים והקרקע: האוכלוסייה גדלה, והמים והקרקע בעמק כמעט קבועים. הסכרים שנבנים על הנהרות (סכר אסואן, הסכרים בטורקיה) הם חלק מהשיעור על משאבי המים, והגידול המהיר באוכלוסייה - חלק מהנושא על האוכלוסייה במזרח התיכון.

נופי נהרות: המונחים

המונחמה הואדוגמה
סחףחומר דק (חול, טין, חרסית) שהנהר נושא ומשקיע; יוצר קרקע פורייהעמק הנילוס, מישור מסופוטמיה
דלתאמשולש של סחף שהנהר בונה בשפכו ליםדלתת הנילוס בצפון מצרים
אגן ניקוזכל השטח שממנו זורמים מים אל הנהררוב מי הנילוס מגיעים מרמות אתיופיה
משטר זרימהאיך כמות המים בנהר משתנה במשך השנה: זרימה רציפה או עונתית (גאות ושפל)הנילוס הלבן - זרימה אחידה; הנילוס הכחול - גאות בקיץ
מדינת מוצא / מדינת שפךהמדינה שבה הנהר נובע / המדינה שבה הוא נשפך ליםהפרת: נובע בטורקיה, נשפך דרך עירק (שט אל-ערב) למפרץ הפרסי

למה האוכלוסייה מתרכזת שם

הגורםאיך הוא פועלדוגמה
מים זמינים כל השנהנהר שזורם גם בלי גשם מקומי מספק מים לשתייה ולהשקיההנילוס במצרים המדברית
אדמת סחף פורייההנהר הביא סחף שיצר קרקע חקלאית פורייהעמק הנילוס והדלתא; עמק הפרת והחידקל
פני שטח מישורייםבמישור נמוך ושטוח קל לחפור תעלות השקיה ולגדל בהיקף גדולמישור מסופוטמיה בעירק
חוף יםנמלים, מסחר ותחבורה ימית, תיירות, והתפלת מי יםמזרח כוויית (מישור החוף של המפרץ הפרסי)
מנגד: אין מיםמדבר בלי נהרות ובלי מקורות מים - דלילותהמדבר המערבי במצרים, מזרח ירדן

התפתחות יישובית-כלכלית באזורי החוף

הענףלמה דווקא בחוףדוגמה
תיירות ונופשחופים, ים ואקלים נוחדרום טורקיה, לבנון, דובאי בחצי האי ערב
סחר ותחבורה ימיתנמל על נתיב סחר עולמינמל עדן - נמל פחם וחשיבותו בנתיב הסחר העולמי
נמל, שירותים והתפלהריכוז העיר, הנמל והשירותים לחוף; מים מותפלים מהיםמזרח כוויית - העיר כוויית ורוב אוכלוסיית המדינה

לחצים על משאבי המים והקרקע בעמקי הנהרות

הלחץמה קורהדוגמה
גידול אוכלוסייה מהירהקרקע והמים כמעט קבועים, ולכן המזון לנפש לא גדלמצרים: מ-90.4 מיליון ב-2014 ל-107.5 מיליון ב-2020
פחות מים ומים מלוחים במורד הנהרסכרים והשקיה במעלה הנהר - פחות מים מגיעים, ומי הניקוז מלוחיםעירק, במורד הפרת והחידקל
עליית מפלס היםהצפה של השטחים הנמוכים בחוף, וחדירת מי ים לקרקע ולמי התהום - המלחהדלתת הנילוס (תחזית של עלייה ב-43 ס"מ עד סוף המאה)
דרך הפתרון

קריאת הידרוגרף (משטר זרימה של נהר)

1. הצירים: הידרוגרף מראה כמות מים שזורמת בנהר בכל חודש, לא כמות גשם.

2. כמות: מתי השיא ומתי השפל, עם הערכים מהגרף.

3. רציפות: הזרימה אחידה כל השנה, או עונתית - תקופת גאות (הרבה מים) ותקופת שפל (מעט מים).

4. השוואה בין שני נהרות: אותו קריטריון לשניהם, עם מילת ניגוד ("ואילו").

5. הקשר לאקלים במוצא הנהר: עונת הגשמים באזור שבו הנהר נובע קובעת את עונת הגאות. גשמי קיץ (אקלים מונסוני) - גאות בקיץ ובתחילת הסתיו.

שים לב

בהידרוגרף מתארים את המים שזורמים בנהר. לפי הפיקוח, "לא ניתן לקבל ניקוד על ניסוח תשובה המתייחסת לכמות משקעים בכל גרף, משום שבשאלה צורפו הידרוגרפים ולא קלימוגרפים".

שים לב

סוג האקלים במוצא הנילוס הכחול (רמת אתיופיה): התשובה המדויקת היא אקלים מונסוני, ומתקבלים גם טרופי / סוואנה לחה. אבל "לא ניתן לקבל אקלים סובטרופי / ממוזג חם משום שאתיופיה לא נמצאת ברצועת אקלים זו".

שים לב

הפרת זורם רק בשלוש מדינות: טורקיה, סוריה ועירק. איראן וכוויית לא נכללות - שט אל-ערב רק גובל בחלקו באיראן.

דוגמה א - תפרוסת האוכלוסייה במצרים ובטורקיה

(1) עיינו במפות שבאטלס, ותארו את ההבדל בתפרוסת האוכלוסייה בין מצרים ובין טורקיה. (4 נקודות)

(2) ציינו מהו הגורם העיקרי להבדל שתיארתם, והסבירו כיצד גורם זה משפיע על תפרוסת האוכלוסייה בכל אחת מן המדינות. (3 נקודות)

פתרון

1. המפה באטלס: מפת צפיפות האוכלוסייה של המזרח התיכון. במצרים - רצועה צרה וצפופה לאורך הנילוס ומשולש הדלתא, ורוב השטח ריק. בטורקיה - אוכלוסייה כמעט בכל חלקי המדינה, עם ריכוזים בחופים ובמישורים.

2. (1) "תארו את ההבדל": אותו קריטריון לשני הצדדים - מרוכזת ואילו פזורה - ואיפה בכל מדינה.

3. (2) הגורם, ממפת המשקעים: זמינות המים. מסבירים איך הוא פועל בכל מדינה בנפרד: במצרים המדבר משאיר מקור מים אחד, הנילוס, ולכן האוכלוסייה מצטופפת לאורכו. בטורקיה יש מספיק משקעים ונהרות רבים, ולכן אפשר לגור ולעבד כמעט בכל מקום.

תשובה

(1) במצרים האוכלוסייה מרוכזת מאוד – כ־95% ממנה גרים לאורך עמק הנילוס ובדלתא (כ־5% משטח המדינה), בצפיפות גבוהה מאוד, ורוב השטח (המדבר) כמעט ריק. בטורקיה האוכלוסייה מפוזרת יותר על פני רוב השטח, עם ריכוזים בחופים (ים מרמרה ואיסטנבול, הים האגאי, הים השחור והים התיכון) ובמישורים, וצפיפות נמוכה יותר במזרח ההררי.

(2) הגורם – זמינות המים (האקלים/כמות המשקעים). במצרים האקלים מדברי (פחות מ־100 מ"מ ברוב השטח) – המקור היחיד למים ולחקלאות הוא הנילוס, ולכן האוכלוסייה מצטופפת לאורכו. בטורקיה האקלים ים־תיכוני וממוזג עם משקעים בכמות מספקת ברוב השטח ונהרות רבים – לכן אפשר לגור ולעבד חקלאות במקומות רבים, והאוכלוסייה מפוזרת.

דוגמה ב - הנילוס הלבן והנילוס הכחול בהידרוגרפים

הנילוס הכחול והנילוס הלבן הם שניים מן המקורות העיקריים של נהר הנילוס.

בהידרוגרפים 1–2 שלפניך מוצגים משטרי הזרימה של הנילוס הלבן ושל הנילוס הכחול.

‫הידרוגרף ⁦1⁩: כמות המים הממוצעת בכל חודש‬0246810121416182.42.32.42.62.72.72.62.62.42.42.42.4‫ינו'‬‫פבר'‬‫מרס‬‫אפר'‬‫מאי‬‫יוני‬‫יולי‬‫אוג'‬‫ספט'‬‫אוק'‬‫נוב'‬‫דצמ'‬‫החודש‬‫מיליוני ממ"ק‬
‫הידרוגרף ⁦2⁩: כמות המים הממוצעת בכל חודש‬0246810121416180.80.60.60.60.71.25.616147.62.61.5‫ינו'‬‫פבר'‬‫מרס‬‫אפר'‬‫מאי‬‫יוני‬‫יולי‬‫אוג'‬‫ספט'‬‫אוק'‬‫נוב'‬‫דצמ'‬‫החודש‬‫מיליוני ממ"ק‬

(הערכים בקירוב, כפי שנקראים מההידרוגרפים שבשאלון. שני הגרפים באותו קנה מידה.)

(1) תאר שני הבדלים בין משטר הזרימה המוצג בהידרוגרף 1 ובין משטר הזרימה המוצג בהידרוגרף 2: הבדל אחד בכמות המים והבדל אחד ברציפות הזרימה במשך השנה. (4 נקודות)

(2) קבע איזה מן ההידרוגרפים שלפניך מתאים לנילוס הלבן, ואיזה מן ההידרוגרפים מתאים לנילוס הכחול.

ציין את סוג האקלים השורר במוצא הנילוס הכחול.

הסבר את הקשר בין מאפייני האקלים במוצא הנילוס הכחול ובין משטר הזרימה שלו. (4 נקודות)

פתרון

1. הצירים: כמות המים שזורמת בנהר בכל חודש (במיליוני ממ"ק) - לא גשם.

2. (1) הבדל בכמות: בהידרוגרף 2 השיא כ-16 באוגוסט, ואילו בהידרוגרף 1 הכמות לא עולה על כ-2.7 בשום חודש.

3. (1) הבדל ברציפות: בהידרוגרף 1 הזרימה אחידה כל השנה, ואילו בהידרוגרף 2 היא עונתית: שפל בינואר-מאי וגאות ביולי-אוקטובר.

4. (2) "קבע": הזרימה האחידה מתאימה לנילוס הלבן, והעונתית לנילוס הכחול.

5. האקלים במוצא והקשר: ברמת אתיופיה (אגם טאנה) - אקלים מונסוני: גשמים עזים בקיץ ועונה יבשה בחורף. לכן הגאות בקיץ ובתחילת הסתיו, והשפל בחורף.

תשובה

(1) כמות המים: בהידרוגרף 2 הכמות המרבית גבוהה בהרבה – כ־16 מיליוני ממ"ק באוגוסט, בעוד שבהידרוגרף 1 הכמות אינה עולה על כ־2.7 מיליוני ממ"ק בשום חודש (וגם סך הזרימה השנתית בהידרוגרף 2 גדול יותר: כ־52 לעומת כ־30). רציפות: בהידרוגרף 1 הזרימה רציפה ואחידה כל השנה (כ־2.3–2.7 בכל חודש), בעוד שבהידרוגרף 2 הזרימה עונתית – נמוכה מאוד (פחות מ־1) מינואר עד מאי, ושיא חד ביולי–אוקטובר.

(2) הידרוגרף 1 – הנילוס הלבן; הידרוגרף 2 – הנילוס הכחול. במוצא הנילוס הכחול (הרמה האתיופית, אגם טאנה) שורר אקלים טרופי עם עונה גשומה בקיץ ועונה יבשה בחורף (אקלים טרופי לח־יבש, סוואנה; מונסוני). הגשמים העזים יורדים ביוני–ספטמבר, ולכן הזרימה מגיעה לשיא באוגוסט–ספטמבר; בחורף כמעט אין גשם, והזרימה קטנה מאוד.

3. התיישבות באזורים בעלי ייחוד אקלימי

ייחוד אקלימי ויתרון יחסי

גם במזרח התיכון המדברי יש אזורים שהאקלים בהם שונה מהסביבה: רמה גבוהה שמקבלת גשמי קיץ, חוף שיורד בו גשם כל השנה, הרים מושלגים. האנשים שגרים שם מנצלים את השוני הזה - לגידולים מיוחדים, להתיישבות צפופה ולתיירות.

במדויק: אזור בעל ייחוד אקלימי הוא אזור שהאקלים שלו שונה מהאקלים של סביבתו בגלל גורם מקומי - גובה, קרבה לים, רכס הרים שעוצר רוחות לחות. יתרון יחסי הוא מאפיין שבזכותו האזור יכול להפיק תועלת כלכלית מסוימת טוב יותר מאזורים אחרים. בתשובה כותבים: שם האזור, הייחוד האקלימי, הגורם שיוצר אותו (ואיך הוא פועל), ומה הוא מאפשר - חקלאות, התיישבות או תיירות.

הדוגמאות בתכנית: אזור המונסון בתימן וייחודו החקלאי והיישובי (קפה וגת), ואזור האקלים הפונטי לחופי הים השחור (תה, תרבות המרעה). אלה היוצאים מן הכלל של השיעור על תנאי מדבר: בדרום-מערב תימן יורדים הרבה גשמים, בניגוד ליתר שטחה של תימן שהוא מדברי.

אזורים בעלי ייחוד אקלימי במזרח התיכון

האזורהייחוד האקלימי והגורםמה הוא מאפשר
רמת תימן (דרום-מערב תימן)גשמי מונסון בקיץ, בניגוד ליתר תימן המדבריתהתיישבות צפופה (צנעא, תעז); חקלאות של קפה וגת
חוף הים השחור בטורקיה (טרבזון)אקלים פונטי: משקעים בכל חודשי השנה (בטרבזון 823 מ"מ)תה ותרבות המרעה
הרי זגרוס (מערב איראן)הרים גבוהים (פסגות מעל 4,000 מ') שקולטים משקעים רבים ושלג; מהם יוצאים נהרותחקלאות ומרעה, ונדידה עונתית בין מרעה קיץ בהרים למרעה חורף בעמקים
הרי הלבנוןרכס גבוה עם משקעים ושלג רביםתיירות סקי ונופש; מים לנהרות ולחקלאות בבקעת הלבנון
חוף הים התיכון בדרום טורקיה (אנטליה)אקלים ים-תיכוני: קיץ חם ויבש וחורף גשום ומתוןתיירות ונופש

גורמי האקלים המקומיים

הגורםהכללדוגמה
גובה (רום)ככל שהמקום גבוה יותר, כך הטמפרטורה נמוכה יותר (כ-0.6°C לכל 100 מ')ואן, ברמה של מזרח אנטוליה בגובה של כ-1,700 מ': בינואר כ-−3°C
גובה ורוחות לחות (גשם אורוגרפי)ככל שההרים גבוהים יותר מול הרוחות הלחות, כך יורדים עליהם יותר משקעיםהרי זגרוס, רמת תימן
קרבה ליםהמים מתחממים ומתקררים לאט מהיבשה, ולכן ככל שהמקום קרוב יותר לים, כך משרע הטמפרטורות קטן יותראנטליה (כ-18°C) וטרבזון (כ-16°C)
ריחוק מהים (יבשתיות)אין השפעה ממתנת של הים - משרע גדולואן (כ-25°C)

המילים של תיאור קלימוגרף

המאפייןהניסוח
משרע טמפרטורות שנתי (החודש החם פחות החודש הקר)גדול (מעל 20°C) / בינוני-קטן (10°C-20°C) / קטן (עד 10°C)
כמות משקעים שנתיתגדולה מאוד / גדולה / קטנה
תפרוסת משקעיםבכל חודשי השנה / בעיקר בחורף / בעיקר בקיץ
שים לב

כשהשאלה נותנת רשימת מאפיינים, עונים במילים של הרשימה: התלמידים "חייבים להשתמש בניסוחי המאפיינים שצורפו ברשימת המאפיינים", ולכל קלימוגרף - מאפיין אחד של טמפרטורה ומאפיין אחד של משקעים.

שים לב

גורם צריך הסבר, לא רק שם: "יש להסביר את הגורם של קירבה / ריחוק מהים ולא רק לציין אותו". ובשאלה על משרע הטמפרטורות של תחנות חוף, "לא ניתן לקבל כתשובה גורם שאינו קשור לים".

שים לב

הצפיפות בדרום-מערב תימן מוסברת בגשמים (מונסון) ובחקלאות שהם מאפשרים. לפי הפיקוח, "לא ניתן לקבל תשובה המתייחסת לגורם של מאגרי נפט משום שאלה לא ממש נמצאים בדרום מערב תימן", וגם לא "לקירבה למיצר באב אל מנדב" - רוב האזור רחוק מהמיצר.

דוגמה א - שלוש תחנות אקלים בטורקיה

לפניכם שלושה קלימוגרפים 1, 2, 3 ובהם נתונים משלוש תחנות למדידת נתוני אקלים בטורקיה: וָן (ואן), אנטליה, טרבזון. כל אחת מן התחנות מייצגת סוג אקלים אחר בטורקיה.

הקלימוגרףכמות משקעים שנתיתטמפרטורה בינוארטמפרטורה באוגוסט (החודש החם)המשקעים במשך השנה
11056 מ"מכ-10.5°Cכ-28.5°Cשיא בדצמבר (כ-263) ובינואר (כ-232); ביולי-אוגוסט כ-2-3
2823 מ"מכ-7°Cכ-23°Cבכל חודש לפחות כ-37 (יולי); שיא באוקטובר (כ-110)
3385 מ"מכ-−3°Cכ-21.5°Cשיא באפריל (כ-55); ביולי-אוגוסט כ-4-5

(הערכים בקירוב, כפי שנקראים מהקלימוגרפים שבשאלון; המשקעים החודשיים במ"מ.)

מאפייני אקלים:

משרע טמפרטורות שנתי – גדול (מעל 20°C) / בינוני–קטן (10°C–20°C) / קטן (עד 10°C)

כמות משקעים שנתית – גדולה מאוד / גדולה / קטנה

תפרוסת משקעים – בכל חודשי השנה / בעיקר בחורף / בעיקר בקיץ

(א) (1) היעזרו ברשימת מאפייני האקלים. ציינו שני מאפייני אקלים הנראים בקלימוגרף של כל אחת מתחנות המדידה: מאפיין אחד של הטמפרטורה ומאפיין אחד של המשקעים (סך הכול – שלושה מאפיינים של הטמפרטורה ושלושה מאפיינים של המשקעים). (5 נקודות)

(2) קבעו איזה מן הקלימוגרפים 1–3 מייצג כל אחת מתחנות המדידה – וָן (ואן), אנטליה, טרבזון. (3 נקודות)

(ב) (1) משרע הטמפרטורות השנתי בקלימוגרף 1 דומה למשרע הטמפרטורות השנתי בקלימוגרף 2. ציינו מהו הגורם המשפיע על משרע הטמפרטורות בשני האזורים של התחנות, והסבירו כיצד הוא משפיע. (3 נקודות)

(2) ציינו גורם אקלים מקומי אחד המשפיע על מאפייני האקלים המוצגים בקלימוגרף 3, והסבירו כיצד הוא משפיע על מאפייני הטמפרטורה באזור של תחנת המדידה. (3 נקודות)

פתרון

1. (א)(1) משרע = החודש החם פחות החודש הקר: 1 - כ-18°C (בינוני-קטן); 2 - כ-16°C (בינוני-קטן); 3 - כ-25°C (גדול). למשקעים בוחרים מילה מהרשימה: 1 - גדולה מאוד; 2 - בכל חודשי השנה; 3 - קטנה.

2. (א)(2) מאתרים את התחנות במפה הפיזית: אנטליה על חוף הים התיכון - קיץ יבש וחורף גשום (1). טרבזון על חוף הים השחור - גשם כל השנה (2). ואן ברמה גבוהה במזרח - חורף קפוא ומעט משקעים (3).

3. (ב)(1) הגורם המשותף: שתי התחנות על חוף ים. מסבירים את המנגנון: הים מתחמם ומתקרר לאט, מקרר בקיץ ומחמם בחורף, ולכן המשרע מתמתן.

4. (ב)(2) גורם מקומי לתחנה 3: הגובה, כ-1,700 מ'. ככל שעולים, הטמפרטורה יורדת - ולכן בחורף מתחת לאפס.

תשובה

(א) (1) קלימוגרף 1: משרע טמפרטורות בינוני–קטן (כ־10.5°C בינואר עד כ־28.5°C באוגוסט – כ־18°C); כמות משקעים גדולה מאוד (1056 מ"מ) / תפרוסת – בעיקר בחורף.

קלימוגרף 2: משרע טמפרטורות בינוני–קטן (כ־7°C עד כ־23°C – כ־16°C); תפרוסת משקעים – בכל חודשי השנה / כמות גדולה (823 מ"מ).

קלימוגרף 3: משרע טמפרטורות גדול (כ־−3°C בינואר עד כ־21.5°C באוגוסט – כ־25°C); כמות משקעים קטנה (385 מ"מ) / בעיקר בחורף (בעונה הקרה, עם שיא באביב).

(2) 1 – אנטליה; 2 – טרבזון; 3 – וָן.

(ב) (1) הקרבה לים: אנטליה שוכנת לחוף הים התיכון וטרבזון לחוף הים השחור. המים מתחממים ומתקררים לאט יותר מהיבשה (קיבול חום גבוה), ולכן הים מקרר את האוויר בקיץ ומחמם אותו בחורף – והמשרע השנתי מתמתן (כ־18°C וכ־16°C).

(2) הגובה (רום) – וָן שוכנת ברמה של מזרח אנטוליה בגובה של כ־1,700 מ' מעל פני הים. הטמפרטורה יורדת עם הגובה (כ־0.6°C לכל 100 מ'), ולכן הטמפרטורות נמוכות – בחורף מתחת לאפס (כ־−3°C בינואר) וגם הקיץ אינו חם במיוחד (כ־21.5°C). (אפשר גם: ריחוק מהים – יבשתיות, שמגדילה את המשרע.)

דוגמה ב - הרי זגרוס: מאפיין פיזי וענף כלכלי

(1) ציינו מאפיין פיזי אחד של הרי זגרוס (גובה, אקלים, הידרולוגיה).

ציינו ענף כלכלי אחד שהתפתח באזור זה, והסבירו יתרון של המאפיין הפיזי שציינתם להתפתחות של ענף זה. (5 נקודות)

פתרון

1. המפות באטלס: במפה הפיזית - רכס גבוה במערב איראן; במפת המשקעים - כמות גבוהה בהשוואה לסביבה.

2. "ציינו" מאפיין: הרים גבוהים שקולטים משקעים רבים ושלג, ומהם יוצאים נהרות.

3. "ציינו" ענף: חקלאות ומרעה.

4. "הסבירו" את היתרון כשרשרת: גובה ← משקעים (גשם אורוגרפי) ושלג ← השלג הנמס מזין נהרות ומעיינות ← מים להשקיה ומרעה ירוק גם בקיץ. זה היתרון היחסי של ההרים לעומת השפלה היבשה.

תשובה

מאפיין: הרים גבוהים (פסגות מעל 4,000 מ') שקולטים משקעים רבים ושלג – כמות משקעים גבוהה בהשוואה לסביבה, ומהם יוצאים נהרות (קארון, יובלי החידקל). ענף: חקלאות ומרעה (רעיית צאן, כולל נדידה עונתית בין מרעה קיץ בהרים למרעה חורף בעמקים). יתרון: הגובה מעלה את כמות המשקעים (גשם אורוגרפי) והשלג הנמס מזין נהרות ומעיינות – מים להשקיה ומרעה ירוק גם בקיץ.

4. משאבי מים: ניהול בתנאי מחסור, ומים משותפים - הסדרים וסכסוכים

מחסור במים וניהול מקורות מים

במזרח התיכון המים הם המשאב החשוב ביותר: הם מאפשרים חיים, והם גם מקור למחלוקות בין מדינות. השאלות בבגרות בודקות שני דברים: למה יש מחסור, ומה עושים איתו - בתוך מדינה ובין מדינות שחולקות אותו מקור.

במדויק: מחסור במים נוצר כשהביקוש למים גדול מהכמות הזמינה. צד ההיצע: אקלים מדברי עם מעט משקעים, בצורות, ומקורות שנפסלים בזיהום או בהמלחה משאיבת יתר. צד הביקוש: גידול האוכלוסייה ועליית רמת החיים, והשקיה מסורתית בזבזנית. ניהול מקורות מים הוא הגדלת ההיצע (סכרים, הובלת מים, התפלה, שאיבת מי תהום), חיסכון (ייבוא "מים וירטואליים") ושמירה על המקורות. בתשובה כותבים את הדרך, איך היא מגדילה את המים או חוסכת אותם, ואת היתרון או החיסרון שלה.

התכנית מסכמת שמשאבי המים והנפט במזרח התיכון הם "גם מאפשרי חיים וגם מחוללי קונפליקטים". המחסור קשור גם לנושא האוכלוסייה: כשהאוכלוסייה גדלה, אותה כמות מים מתחלקת בין יותר אנשים.

הגורמים לירידה בכמות המים

הצדהגורםדוגמה
ביקושגידול האוכלוסייה ועליית רמת החיים: אותה כמות מים מתחלקת בין יותר אנשיםלבנון - הירידה החדה בסוף התקופה, עם הגעת הפליטים מסוריה משנת 2011
ביקוששיטות השקיה מסורתיות ובזבזניותחלק ממדינות האזור
היצעבצורות ושינויי אקלים שמקטינים את המשקעיםריבוי שנות בצורת
היצעניצול יתר וזיהום: שאיבת יתר מורידה את מפלס מי התהום וממליחה אותם; ביוב, חקלאות ותעשייה מזהמיםאקוות ונהרות באזור
אקלים (ההבדל בין מדינות)אקלים ים-תיכוני והרים - הרבה מים טבעיים; אקלים מדברי - מעטלבנון ומרוקו לעומת ירדן וערב הסעודית

דרכי התמודדות עם המחסור: יתרונות וחסרונות

הדרךאיך היא עוזרתחיסרוןדוגמה
סכר ואגירהאוגר את מי הגאות ומשחרר אותם כל השנה: השקיה רב-עונתית, מניעת שיטפונות, חשמל, דיג ותיירות באגםהסחף הפורה נעצר באגם: צורך בדשנים, הדלתא מפסיקה להיבנות, המלחת קרקעהסכר הגבוה באסואן על הנילוס (אגם נאצר)
סכרים כמנוף לפיתוח אזוריחשמל הידרואלקטרי והשקיה מפתחים אזור עני ופריפריאליפחות מים, ומים מלוחים יותר, מגיעים למדינות שבמורדסכר אטטורק על הפרת, ב"מיזם דרום-מזרח אנטוליה" בטורקיה
התפלהמקור מים מהים, שאינו תלוי בגשםהוצאות כספיות גדולותמדינות המפרץ הפרסי, ערב הסעודית, ישראל
שאיבת מי תהוםמים במקום שאין בו נהרותמים פוסיליים אינם מתחדשים, והמאגר עלול להתרוקןאקוות א-סאג/א-דיסי - מים לעמאן ולחקלאות בערב הסעודית
הובלת מיםתעלה מביאה מי נהר לאזור צחיח-מיזם טושקה במצרים
ייבוא "מים וירטואליים"ייבוא גידולים עתירי מים במקום לגדל אותם חוסך מים וקרקעתלות ביבוא מזוןמדינות צחיחות שמייבאות מזון
שים לב

בשאלה על השפעת סכר על פיתוח האזור כותבים השפעה כלכלית: חקלאות, אנרגיה, תעשייה, תיירות. "לא ניתן לקבל את התשובות של אובדן מים רבים מהמאגר שמאחורי הסכר בשל התאדות" או של טפילים במים העומדים - אלה בעיות סביבתיות.

משאב מים משותף: מעלה הנהר ומורד הנהר

המיקוםיתרון או חיסרוןדוגמה
מדינת המוצא (מעלה הנהר)שולטת בכמות המים ובאיכותם: בונה סכרים ומאגרים, משקה ומפיקה חשמל, ויכולה להשתמש במים כמנוף מדיניטורקיה על הפרת והחידקל
מדינת השפך (מורד הנהר)תלויה במה שהמדינות במעלה משאירות: פחות מים, והמים מלוחים ומזוהמים יותר (מי ניקוז חקלאי); אין לה שליטה על המקורעירק
אקווה משותפתאין מעלה ומורד: מלאי אחד שכולם שואבים ממנו. כל קוב שמדינה אחת שואבת אובד גם לשכנה, וקשה למדוד כמה מים יש בכל צדאקוות א-סאג/א-דיסי (ירדן וערב הסעודית)

הסדרים לעומת סכסוכים: המקרים

המקרההמדינותהסדר או מחלוקתמה כדאי לדעת
הפרת והחידקלטורקיה, סוריה, עירקמחלוקת: אין הסכם מחייב על חלוקת המיםהסכרים במעלה מקטינים את המים בעירק ומעלים את מליחותם
הנילוס הכחולאתיופיה, מצרים (וסודן)מחלוקת על סכר "התחייה" שאתיופיה החלה להקים ב-2010מאגר של 1,300 קמ"ר ו-74 מיליארד מ"ק; בהסכם 1959 עם סודן הוקצו למצרים 55.5 מיליארד מ"ק בשנה
אקוות א-סאג/א-דיסיירדן, ערב הסעודיתהסדר: הסכם לשיתוף פעולה ב-2015שני עקרונות: ניצול שוויוני וסביר, ואיסור לזהם את האקווה
מים משותפים לישראל ולירדןישראל, ירדןהסדרי חלוקה במסגרת הסכם השלום (1994)ירדן מקבלת מים מישראל באספקה קבועה כל שנה (כ-50 מיליון מ"ק בשנה ויותר), וישראל מנצלת מי תהום ירדניים בערבה לפיתוח חקלאי

עקרונות לחלוקה הוגנת של מי נהר בין-לאומי

העיקרוןמי נשען עליו בנילוס הכחוללמה
כמות המים היחסית שכל מדינה תורמת לנהראתיופיהרוב מי הנילוס (כ-85%) מקורם בגשמי הקיץ ברמות אתיופיה
זכות היסטורית לשימוש בנהרמצריםמשתמשת במי הנילוס אלפי שנים, והסכמי עבר הקצו לה את רוב המים
שימוש במי הנהר בהווהמצרים (וסודן)משתמשות בנהר כבר היום
סוג האקליםבעיקר מצרים (הפיקוח מקבל גם לאתיופיה)מצרים מדברית, כמעט בלי גשם, ויותר מ-90% מהמים שלה מהנילוס; באתיופיה - עלייה בתדירות הבצורת בשנים האחרונות
תלות בנהר לפיתוח הכלכלהשתיהןמצרים - חקלאות ומי שתייה; אתיופיה - חשמל לפיתוח
שים לב

כשבוחרים עיקרון בעבור מדינה, ההסבר חייב להתאים לו: "ההסבר של התלמידים חייב להיות בהתאמה לעיקרון שבו בחרו". בעבור אתיופיה לא מספיק לכתוב שהנהר נובע אצלה - "חובה להדגיש שאתיופיה מספקת כמות עצומה של מים לנהר הנילוס ולא מספיק לציין שמקור הנהר נמצא אצלה".

שים לב

"מים פוסיליים" הם מים עתיקים שאינם מתחדשים - לא מים מלוחים ולא מים מזוהמים.

דוגמה א - אקוות א-סאג/א-דיסי: מים פוסיליים והסכם

אקוות א־סאג/א־דיסי היא אקווה בין־לאומית ובה מים פוסיליים. במפה הסכמטית מוצג האזור שבו נמצאת אקווה זו: שטח בצורת אליפסה בדרום ירדן ובצפון־מערב ערב הסעודית, שחוצה את הגבול ביניהן (רובו בשטח ערב הסעודית). עיינו במפה הסכמטית ובמפות שבאטלס.

(א) (1) למים באקווה זו יש חשיבות גדולה לערב הסעודית ולירדן בגלל התנאים הפיזיים שבהן.

– הסבירו מדוע.

– המים באקווה זו הם מים פוסיליים. ציינו מהו החיסרון בכך למדינות האלה. (6 נקודות)

(2) באקווה בין־לאומית של מים פוסיליים יש קושי לקבוע חלוקת מים הוגנת בין המדינות. הסבירו קושי זה. (3 נקודות)

(ב) בשנת 2015 נחתם הסכם לשיתוף פעולה בין ירדן ובין ערב הסעודית בנוגע לאקוות א־סאג/א־דיסי. לפניכם שני עקרונות יסוד שעליהם התבסס הסכם זה:

• על כל אחת מן המדינות לוודא שהיא מנצלת את המים ניצול שוויוני וסביר.

• על כל אחת מן המדינות חל איסור לזהם את האקווה.

בחרו באחד מעקרונות היסוד האלה, והסבירו כיצד שמירתו תתרום לניהול בר־קיימה של האקווה. (5 נקודות)

פתרון

1. (א)(1) התנאים הפיזיים, מהאטלס: במפות האקלים והמפה הפיזית - אקלים מדברי, פחות מ-100 מ"מ ברוב השטח, התאדות גבוהה, בלי נהרות קבע. לכן מי התהום הם המקור העיקרי.

2. החיסרון במונח המדויק: מים פוסיליים אינם מתחדשים - כל שאיבה מקטינה את המלאי.

3. (א)(2) הקושי, בהשוואה לנהר: בנהר מחלקים זרימה שנתית שמתחדשת. כאן יש מלאי אחד סופי, ומה שמדינה אחת שואבת אובד גם לשכנתה.

4. (ב) בוחרים עיקרון אחד ומחברים אותו להגדרה של פיתוח בר-קיימה: שימוש במשאב היום בלי לפגוע בדורות הבאים. ניצול מוגבל ומוסכם מאט את ההתרוקנות ומונע סכסוך.

תשובה

(א) (1) שתי המדינות נמצאות באקלים מדברי (צחיח): כמות משקעים קטנה מאוד (פחות מ־100 מ"מ ברוב השטח), התאדות גבוהה ואין נהרות קבע – כמעט אין מקורות מים עיליים, ולכן מי התהום הם מקור מים עיקרי לשתייה ולחקלאות (בירדן – גם לאספקת מים לעמאן).

החיסרון: מים פוסיליים אינם מתחדשים (אינם מקבלים מילוי מחדש מן הגשם), ולכן כל שאיבה מקטינה את המלאי – המקור עלול להתרוקן.

(2) המים אינם מתחדשים ואינם זורמים ממדינה "עליונה" למדינה "תחתונה" כמו בנהר, ולכן כל קוב שמדינה אחת שואבת אובד לצמיתות גם לשכנתה; קשה למדוד ולחשב כמה מים יש בכל צד של הגבול, והמדינה ששואבת ראשונה ובקצב מהיר יותר "לוקחת" יותר מן המאגר המשותף.

(ב) נבחר בעיקרון "ניצול שוויוני וסביר": כל מדינה שואבת כמות מוגבלת ומוסכמת (ולא שואבת בקצב מרבי ליד הגבול), ולכן קצב ההתרוקנות של האקווה יורד והמים יספיקו לשנים רבות יותר – גם לדורות הבאים, וגם לשתי המדינות. כך המשאב המתכלה מנוהל בזהירות, וגם נמנע סכסוך על המים – וזה עיקרון של פיתוח בר־קיימה: שימוש במשאב לצורכי ההווה בלי לפגוע ביכולת של הדורות הבאים להשתמש בו.

דוגמה ב - סכר התחייה: עיקרון לכל מדינה

בשנת 2010 החלה אתיופיה בהקמת סכר "התחייה" על הנילוס הכחול, ובשנת 2023 תושלם הקמתו. הקמת הסכר לוותה בהקמת מאגר מים ענק המשתרע על שטח של 1,300 קמ"ר ואמור להכיל כמות של 74 מיליארד מ"ק מים.

הקמתו של הסכר עוררה מחלוקת בין מצרים לבין אתיופיה בנוגע לשימוש במים של הנילוס הכחול.

לפניכם רשימה של עקרונות לחלוקה הוגנת של מי נהרות בין־לאומיים:

• כמות המים היחסית שכל מדינה תורמת לנהר

• סוג האקלים השורר בכל מדינה שבה הנהר זורם

• זכות היסטורית לשימוש בנהר

• שימוש במי הנהר בהווה

• תלות בנהר לפיתוח הכלכלה

(1) ציינו עיקרון אחד שמצרים יכולה להתבסס עליו בנוגע לזכות השימוש במי הנילוס הכחול, והסבירו מדוע מצרים יכולה להתבסס על עיקרון זה. (4 נקודות)

(2) ציינו עיקרון אחד שאתיופיה יכולה להתבסס עליו בנוגע לזכות השימוש במי הנילוס הכחול, והסבירו מדוע אתיופיה יכולה להתבסס על עיקרון זה. (4 נקודות)

פתרון

1. לכל מדינה - העיקרון שמשרת אותה: מצרים משתמשת בנהר אלפי שנים, ולכן "זכות היסטורית". אתיופיה תורמת את רוב המים, ולכן "כמות המים היחסית".

2. ההסבר מתאים לעיקרון: למצרים - ההיסטוריה של השימוש והסכמי העבר. לאתיופיה - כמות המים שמגיעה ממנה (כ-85%), לא רק שהנהר נובע בשטחה.

3. מלכודת: "זכות היסטורית" ו"שימוש בהווה" לא מתאימים לאתיופיה - הם משרתים את מצרים.

4. ניטרליות: מציגים את הטיעון של כל צד כפי שהשאלה מבקשת, בלי להכריע מי צודק.

תשובה

(1) זכות היסטורית לשימוש בנהר: מצרים משתמשת במי הנילוס כבר אלפי שנים – כל התרבות והיישוב שלה התפתחו לאורכו, והסכמים מהעבר (1929; 1959 – עם סודן) הקצו לה את רוב מי הנהר (55.5 מיליארד מ"ק בשנה לפי הסכם 1959). (אפשר גם: תלות בנהר / סוג האקלים – מצרים מדברית, כמעט אין בה גשם, ויותר מ־90% מהמים שלה מגיעים מהנילוס; בלעדיו אין לה חקלאות ומי שתייה.)

(2) כמות המים היחסית שכל מדינה תורמת לנהר: רוב מי הנילוס (כ־85% מהמים שמגיעים למצרים) מקורם בגשמי הקיץ ברמות אתיופיה – בנילוס הכחול ובנהרות עטברה וסובאט; לכן לאתיופיה זכות לנצל חלק מהמים שמקורם בשטחה. (אפשר גם: תלות בנהר לפיתוח הכלכלה – אתיופיה ענייה ורוב תושביה ללא חשמל, והסכר מאפשר הפקת חשמל לפיתוח ולייצוא.)

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.