צמיחה כלכלית ורמת פיתוח
בנושא הזה שואלים שלוש שאלות על מדינה או על אזור: כמה הוא מפותח ואיך יודעים את זה, למה הכלכלה שלו מתקדמת או נתקעת, ואיך הגלובליזציה משנה אותו - איפה מייצרים, מי מחליט ומי מרוויח. בבגרות השאלות האלה נשאלות על חבל ארץ שלא למדתם (ברזיל, דרום אפריקה, המדינות הבלטיות, איטליה), ולכן לומדים את המושגים ואת הגורמים, ומחילים אותם על המקום שבשאלה.
במדויק: צמיחה כלכלית היא גידול בהיקף הפעילות הכלכלית של מדינה - בייצור, בתעסוקה ובתוצר שלה. רמת פיתוח היא המצב של מדינה או של אזור, ובודקים אותה במדדי פיתוח כלכליים ואנושיים. לפי רמת הפיתוח מבחינים בין מדינה מפותחת ובין מדינה מתפתחת, ובשאלות מופיעה גם רמת פיתוח בינונית.
שלושת השיעורים בנויים זה על זה: המדדים אומרים מה רמת הפיתוח, הגורמים מסבירים למה היא כזאת, והגלובליזציה מראה איך מדינות ברמות פיתוח שונות מתחלקות בעבודה - המחקר והניהול במדינות המפותחות, וחלק גדול מהייצור במדינות שבהן העבודה זולה.
1. מדדים לבחינת רמות פיתוח של מדינות
מדדי פיתוח
איך יודעים אם מדינה מפותחת? לא לפי הרושם, אלא לפי מספרים: כמה מייצר כל תושב, כמה חשמל הוא צורך, כמה שנים הוא חי, כמה ילדים לומדים. כל מספר כזה הוא מדד, ובבגרות מקבלים טבלה או גרף של מדדים ומתבקשים לקבוע מהם את רמת הפיתוח ולנמק.
במדויק: מדד פיתוח הוא נתון מספרי שמשקף את רמת הפיתוח של מדינה או של אזור. יש מדדים כלכליים (תל"ג לנפש, צריכת אנרגיה לנפש, רמת מינוע) ומדדי הפיתוח האנושי (קווי טלפון ל-1,000 נפש, מספר מחשבים ל-1,000 נפש, מספר נפשות לרופא, שיעור יודעי קרוא וכתוב). תשובה בבגרות כוללת: קביעה (מפותחת / מתפתחת / בינונית, או "מפותחת יותר מ... ופחות מ..."), ולכל מדד שבחרתם - הערך, האם הוא גבוה או נמוך בהשוואה, ומה הוא מעיד על החיים במדינה.
בשאלות מופיעים גם מדדים שאינם ברשימה של התכנית, כמו שיעור המשתמשים באינטרנט, תוחלת חיים, תמותת תינוקות, מספר ילדים לאישה ושיעור המועסקים בחקלאות. גם פירמידת גילים יכולה לשמש מדד (ראו בשיעור על מאפיינים דמוגרפיים במדינות מתפתחות ובמדינות מפותחות). את אותם מדדים משתמשים גם כדי להשוות בין אזורים בתוך מדינה, למשל בין צפון איטליה לדרומה.
תמ"ג, תל"ג ו"לנפש"
מדדים כלכליים: מה כל מדד אומר
מדדי פיתוח אנושי ודמוגרפיים
מדינה מפותחת ומדינה מתפתחת
רמת פיתוח של אזורים בתוך מדינה
את אותם מדדים משתמשים כדי להשוות בין אזורים במדינה אחת. האזור עם המדדים הגבוהים הוא אזור הגלעין, והאזור עם הנמוכים הוא אזור השוליים.
קביעת רמת פיתוח מטבלת מדדים
1. קביעה במילים: מפותחת / מתפתחת / רמת פיתוח בינונית. כשמשווים שלוש מדינות: "מפותחת יותר מ... ופחות מ...".
2. בוחרים מדדים לפי מה שנדרש: אם ביקשו נתון אחד מהדיאגרמה ואחד מהטבלה - אחד מכל מקור. בוחרים מדדים שבהם ההבדל ברור.
3. לכל מדד: הערך, ומילת השוואה - גבוה / נמוך, הרבה / מעט, יותר / פחות מהמדינה האחרת.
4. מה המדד מעיד: "ככל ש... כך רמת הפיתוח...", ולמה - שירותי בריאות, טכנולוגיה, השכלה, תעשייה.
5. בשאלה על שינוי לאורך זמן: הכיוון של השינוי, ומה השינוי מבטא - ירידה ברמת החיים, פחות השקעה, פחות טכנולוגיה.
העתקה של מספרים מהטבלה היא לא נימוק. לפי הפיקוח, "לא ניתן לקבל ניקוד נימוקים שרק מעתיקים נתונים של מדדים מהטבלה בלי להסביר את משמעות הנתונים" - צריך לכתוב אם המדד גבוה או נמוך, ומדוע.
כשקובעים רמת פיתוח לשתי מדינות, הקביעות צריכות להראות את השוני ביניהן. "בקביעת רמת הפיתוח צריך להראות את השוני בין שתי המדינות ולא ניתן לחזור על אותה קביעה" - לא "שתיהן מתפתחות", אלא למשל "צ'ילה מפותחת, בוליביה מתפתחת" (אלא אם השאלה מבקשת את רמת הפיתוח המשותפת).
כותבים "מדינה מתפתחת" או "רמת פיתוח נמוכה". לפי הפיקוח, "על פי חלוקה מעודכנת של רמות פיתוח של מדינות הופסק השימוש במושגים תת מפותחות / פחות מפותחות / נחשלות".
בהשוואה בין אזורים במדינה (מחוזות), נמקו רק לפי הנתונים שבטבלה, והשוו לשאר המחוזות: "בנימוק לכל מחוז יש להתבסס רק על נתוני הטבלה". בשאלה על ברזיל (2023) הפיקוח קבע שהנמוך ביותר הוא מחוז צפון, כי התרומה שלו לתמ"ג של המדינה היא הנמוכה ביותר, וכתב: "לא ניתן לקבל תשובה שמחוז צפון מזרח ברמת הפיתוח הנמוכה ביותר" - אף שהתמ"ג לנפש בצפון-מזרח (4,495 דולר) נמוך מזה שבצפון (5,430 דולר). לכן עברו על כל העמודות בטבלה, ולא רק על התמ"ג לנפש.
דוגמה א - ברזיל מול גרמניה ובוליביה: קביעת רמת פיתוח
חבל הארץ: ברזיל. בטבלה שלפניכם מוצגים מדדי פיתוח אחדים של ברזיל, גרמניה ובוליביה.
קבעו את רמת הפיתוח של ברזיל בהשוואה לגרמניה ולבוליביה, והציגו שני נתונים מן הטבלה המבססים קביעה זו. (4 נקודות)
1. מה נדרש: קביעה בהשוואה לשתי המדינות, ושני נתונים. הקביעה צריכה להראות את ההבדל בין ברזיל לכל אחת מהן.
2. בודקים איפה ברזיל נמצאת בכל מדד: בתוחלת החיים, במועסקים בחקלאות ובאינטרנט ברזיל נמצאת בין בוליביה לגרמניה. לכן: מפותחת יותר מבוליביה ופחות מגרמניה - רמת פיתוח בינונית.
3. בוחרים מדדים שבהם הסדר ברור. את שיעור האוכלוסייה העירונית לא בוחרים: בטבלה הזאת ברזיל גבוהה בו משתי המדינות, והוא לא מבסס את הקביעה.
4. לכל נתון - הערך, ההשוואה ומה הוא מעיד: תוחלת חיים (שירותי בריאות), מועסקים בחקלאות (טכנולוגיה).
ברזיל ברמת פיתוח בינונית (מדינה מתפתחת מתקדמת) - מפותחת יותר מבוליביה ופחות מגרמניה. נתונים: 1. תוחלת חיים - בברזיל 76 שנים, בין בוליביה (73) לגרמניה (81); ככל שתוחלת החיים גבוהה יותר, כך שירותי הבריאות טובים ונגישים יותר. 2. מועסקים בחקלאות - בברזיל 9%, הרבה פחות מבוליביה (29%) אבל יותר מגרמניה (1.4%); שיעור נמוך מעיד על שימוש רב יותר בטכנולוגיה. (אפשר גם: שימוש באינטרנט 81% - בין 60% ל-90%.)
דוגמה ב - דרום אפריקה: מדדים שמבטאים נסיגה בפיתוח
בטבלה שלפניכם נתונים כלכליים של דרום אפריקה בשנים 2011 ו-2021. בשנים האחרונות מומחים מעריכים כי דרום אפריקה עלולה להיות מדינה נחשלת.
בחרו בשני מדדים כלכליים מן הטבלה המבטאים נסיגה ברמת הפיתוח של דרום אפריקה, והסבירו כיצד השינוי שחל בכל אחד מהם מבטא נסיגה זו. (4 נקודות)
1. מה נדרש: לא לקבוע רמת פיתוח - הנסיגה כבר כתובה בשאלה. צריך להסביר איך השינוי בכל מדד מבטא אותה.
2. בוחרים מדדים שהשתנו לרעה: תמ"ג לנפש ירד, שיעור המובטלים עלה (וגם: חשמל לנפש ירד, מועסקים בחקלאות עלו). את השימוש באינטרנט לא בוחרים - הוא עלה, וזה לא מבטא נסיגה.
3. לכל מדד: הכיוון והנתונים, ואחר כך מה השינוי אומר על החיים במדינה - פחות ייצור, פחות הכנסה, יותר עוני.
4. לא מספיק לתאר את העלייה או הירידה, ולא משווים לערך "המקובל" במדינה מפותחת.
1. תמ"ג לנפש - ירד מ-8,737 ל-7,073 דולר (ירידה של כ-19%): התוצר הממוצע לכל תושב והכנסתו קטנו - פעילות כלכלית מצומצמת יותר, ורמת החיים ירדה. 2. שיעור המובטלים - עלה מ-21.4% ל-28.8% מכוח העבודה (עלייה של 7.4 נקודות אחוז): יותר אנשים בלי עבודה - פחות ייצור ויותר עוני. (אפשר גם: שיעור המועסקים בחקלאות עלה מ-17.65% ל-21.3% - פחות שימוש בטכנולוגיה ויותר עבודת ידיים; ייצור חשמל לנפש ירד בכ-19%; הכנסה לאומית לנפש ירדה בכ-15%; ייצוא עתיר ידע ירד מ-6.2% ל-5.5%.)
בשאלה על שינוי במדדים, הפיקוח לא מקבל "תשובה שרק מתארת את השינוי (עלייה / ירידה) שחל בכל מדד", וגם לא "תשובה שמשווה בין הערך המקובל לכל מדד במדינה מפותחת לבין הערך הנתון". ועל המועסקים בחקלאות: חובה "להתייחס לחוסר השימוש בטכנולוגיה ולא מספיק לכתוב שהדבר נובע מחוסר השכלה".
2. הגורמים המשפיעים על הפעילות הכלכלית ועל הצמיחה
הגורמים לפעילות כלכלית ולצמיחה
למה מפעל לייצור מכוניות קם דווקא בעיר נמל בשבדיה? למה אזור אחד במדינה עשיר ואזור אחר עני? השיעור הזה עונה על השאלות האלה: מה מושך פעילות כלכלית למקום, ומה גורם לכלכלה לצמוח - או מעכב אותה.
במדויק: הגורמים המשפיעים על הפעילות הכלכלית (איפה היא מתפתחת): זמינות משאבי טבע (קרקע, מים, מחצבים); זמינות של גורמי ייצור (הון, קרקע וכוח עבודה); שיקולי הרווחיות של היזמות הפרטית (הקטנת עלויות); יתרון יחסי (מרחק, נגישות, ייחודיות היסטורית ונופית). הגורמים המניעים צמיחה כלכלית: גידול אוכלוסייה ולכן גידול בביקושים; גידול בכוח עבודה מקצועי ומיומן; הרחבת גורמי הייצור; יישום חידושים טכנולוגיים; פיתוח תשתיות תחבורה ותקשורת; זמינות משאבי טבע; מדיניות ממשלתית. בתשובה: שם הגורם, איך הוא פועל (מוזיל, מקרב, מוסיף עובדים או שווקים), ואיך הוא בא לידי ביטוי במקום שבשאלה - לרוב לפי מפות האטלס.
הגורמים האלה מסבירים גם פערים: אזור שחסרים בו גורמים כאלה (רחוק, הררי, בלי מוצא לים, בלי משאבים) נשאר מאחור. כך בין מדינות (בוליביה מול שבדיה) וכך בתוך מדינה (צפון איטליה מול דרומה). את אותם גורמי מיקום פוגשים גם בשיעור על גורמי המיקום של ערים.
יתרון יחסי
כל מקום טוב במשהו: לאחד יש נמל, לשני עובדים זולים, לשלישי אוניברסיטאות. היתרון הזה הוא מה שמושך אליו סוג מסוים של פעילות כלכלית.
במדויק: יתרון יחסי הוא תכונה של מקום שבזכותה פעילות כלכלית מסוימת משתלמת בו יותר מאשר במקומות אחרים: מרחק, נגישות, ייחודיות היסטורית ונופית, ובגלובליזציה גם שכר עבודה או השכלה של העובדים. בתשובה אומרים מה היתרון ולמה הוא חשוב לפעילות שבשאלה - נמל ליצוא מכוניות, הון וידע למחקר ופיתוח.
גורמים שמושכים פעילות כלכלית למקום
גורמים שמניעים צמיחה כלכלית
גורמים שמעכבים פיתוח ויוצרים פערים
מישור לבד הוא לא יתרון למיקום של תעשייה. לפי הפיקוח, "לא ניתן לקבל תשובה של מיקום העיר במישור, משום שטופוגרפיה מישורית אינה מהווה יתרון יחסי למיקום של תעשיות". כתבו מה המקום נותן למפעל: נמל, מים, אנרגיה, קרבה לשווקים.
עונים ברמה שהשאלה שואלת עליה. כששואלים על פיתוח של אי או של אזור, תשובה על הייצוא של המדינה כולה לא מתקבלת, "משום שהיבט זה מתייחס לרמה הארצית ולא לרמה המקומית של האי". וכששואלים על המיקום הפיזי של עיר, יתרון של גודל האוכלוסייה לא מתקבל.
"כיצד... עשוי להיות זרז לפיתוח" מבקש את הדרך שבה משהו מקדם את האזור, לא את הסיבה שבגללה הוא נעשה. על הקמת בירה חדשה, למשל, הפיקוח לא קיבל תשובות על פיזור אוכלוסייה, "משום שהשאלה לא מבקשת סיבות להקמת עיר בירה חדשה אלא כיצד הקמתה תורמת לפיתוח אזורי".
דוגמה א - וולוו ביטבור: יתרונות המיקום של העיר
חברת וולוו לייצור מכוניות הוקמה בשנת 1927 בעיר יטבור (יטבורי) בשבדיה. עם השנים נהפכה וולוו לחברה רב-לאומית, והיא הקימה מפעלי ייצור בעשרים וחמש מדינות בעולם.
מיקומה של העיר יטבור מקנה יתרונות להקמת חברה לייצור מכוניות. תארו שני יתרונות כאלה. (6 נקודות)
1. איפה המידע: באטלס - מפה פיזית ומפה כלכלית של סקנדינביה. מאתרים את יטבור על החוף המערבי של שבדיה, מול מצר קטגט והים הצפוני.
2. מה מפעל מכוניות צריך: חומרי גלם (פלדה) שמגיעים מבחוץ, ושווקים שאליהם שולחים את המכוניות.
3. יתרון ראשון - נמל: העיר לחוף מפרץ טבעי, ולכן אפשר לייבא דרכו חומרי גלם ולייצא מכוניות.
4. יתרון שני - קרבה לשווקים: המוצא לים הצפוני מקרב את המפעל לשווקים של מערב אירופה.
5. לא כותבים "העיר במישור" או "יש בה הרבה תושבים" - זה לא יתרון של המיקום הפיזי.
1. יטבור היא עיר נמל על החוף המערבי של שבדיה (מול מצר קטגט והים הצפוני), ונמלה מן הגדולים בסקנדינביה ופתוח לשיט כל השנה - קל לייבא דרכו חומרי גלם ולייצא מכוניות לשווקים באירופה ובעולם.
2. קרבה לשווקים ולמרכזי התעשייה של אירופה (דנמרק, גרמניה, בריטניה) ולבירות סקנדינביה (אוסלו וקופנהגן קרובות) - הובלה זולה ומהירה.
(אפשר גם: בסיס תעשייתי קיים - העיר הייתה מרכז תעשייה ובניית אניות, וכוח עבודה מיומן.)
דוגמה ב - המדינות הבלטיות: חיסרון של אוכלוסייה קטנה
לשלוש המדינות הבלטיות יחד יש אוכלוסייה קטנה, והיא דומה בגודלה לאוכלוסייה של שני המטרופולינים תל אביב וירושלים יחד.
הסבירו חיסרון אפשרי של אוכלוסייה קטנה לפיתוח מדינה. (4 נקודות)
1. המושג: גידול אוכלוסייה הוא אחד הגורמים שמניעים צמיחה, כי הוא מגדיל את הביקוש ואת כוח העבודה. כאן שואלים על המצב ההפוך.
2. "הסבירו": הגורם ואיך הוא פועל, בסיבה ותוצאה.
3. צד הביקוש: מעט צרכנים - שוק קטן - המפעלים לא יכולים לייצר הרבה ולהוזיל עלויות, ותלויים בייצוא.
4. צד כוח העבודה: מעט עובדים ומומחים - מחסור בענפים רבים - הצמיחה מתעכבת.
שוק מקומי קטן: מעט צרכנים, ולכן מפעלים אינם יכולים לייצר בהיקף גדול ולהוזיל עלויות (יתרון לגודל), והם תלויים בייצוא; וגם כוח עבודה קטן - חסרים עובדים ומומחים בענפים רבים, דבר שמעכב צמיחה כלכלית.
3. הגלובליזציה: תמורות בייצור, תאגידים רב־לאומיים ופארקים מדעיים
גלובליזציה
מכונית אחת יכולה להיות מתוכננת בשבדיה, החלקים שלה מיוצרים במדינה אחרת, והיא מורכבת במדינה שלישית. זו הגלובליזציה: העולם הופך לשוק אחד, וכל שלב בייצור עובר למקום שבו הוא הכי משתלם.
במדויק: גלובליזציה היא תהליך שבו הכלכלות של מדינות העולם נקשרות זו בזו. המאפיינים שלה לפי התכנית: הפרדה מרחבית בין הון, ידע, ניהול וייצור; התמחות אזורית חדשה ויצירת מוקדי תעשייה חדשים (מזרח אסיה ודרום-מזרחה); תאגידים רב-לאומיים כ"שחקנים מרכזיים"; תנועות הון ועבודה במרחב (הגירות עבודה) לפי יתרון יחסי בגורמי הייצור; התפתחותן של ערים גלובליות (ערי-עולם). שיקולי המיקום נקבעים לפי עקרון היעילות הכלכלית (מקסימום רווח) ולפי היתרונות היחסיים של המדינות. בתשובה אומרים איזה שלב עובר לאן, ואיזה יתרון יחסי של המקום מושך אותו.
הגלובליזציה מתחברת לנושאים אחרים בעץ: להגירה במרחב הגלובלי (הגירות עבודה), למטרופולינים ולערים הגדולות (ערים גלובליות), ולפיתוח בר-קיימה - למשל הביקוש העולמי לשמן דקלים, שגרם לבירוא יערות באינדונסיה.
מה מאפשר את הגלובליזציה
תמורות בתהליכי הייצור: איפה כל שלב
תאגיד רב-לאומי
התאגידים הגדולים בעולם הם לא "של" מדינה אחת: יש להם מטה במדינה אחת ומפעלים בעשרות מדינות. הם מחליטים איפה לייצר, ולכן הם משפיעים על התעסוקה ועל הפיתוח של מדינות שלמות.
במדויק: תאגיד רב-לאומי הוא ארגון הפועל בו-זמנית בכמה מדינות בעולם, כביטוי לתהליך הגלובליזציה: מחקר, פיתוח ומדיניות באזורי ליבה בעולם המפותח; ייצור בעולם המתפתח; הרכבה גם בעולם המפותח וגם בעולם המתפתח לפי יתרונות השוק ושיקולי רווחיות. כששואלים על תאגיד, כותבים לאיזה שלב הוא בחר את המקום, ואיזה יתרון יחסי של המקום מתאים לשלב הזה.
התאגידים הרב-לאומיים קשורים לנאוקולוניאליזם: גם בלי שלטון זר, מדינות מתפתחות תלויות במדינות המפותחות ובתאגידים שלהן - הן מוכרות חומרי גלם ועבודה זולה, וקונות מוצרים מוגמרים וידע.
תאגידים רב-לאומיים: תרומה וחסרונות
פארקים מדעיים: עקרונות המיקום
פארק מדע הוא ריכוז של חברות עתירות ידע ושל מרכזי מחקר ופיתוח במקום אחד. הוא תורם לפיתוח הכלכלי של האזור: מקומות עבודה למהנדסים ולחוקרים, וחברות נוספות שבאות בעקבותיו.
דוגמאות: "עמק הסיליקון" בחוף המערבי של ארצות הברית; רצועת הסיליקון לאורך "מסדרון ה-M4" בדרום אנגליה.
"מדינה מפותחת" לבד היא לא הסבר למיקום של מחקר ופיתוח. הפיקוח כתב: "לא ניתן לקבל ניקוד על תשובה שרק מציינת ששבדיה היא מדינה מפותחת בלי להתייחס למאפיינים של הון ו / או ידע". כתבו מה יש במדינה: כוח אדם משכיל ומיומן, אוניברסיטאות, מקורות הון למימון מחקר.
אל תערבבו בין הגורמים לשני השלבים. מחקר ופיתוח באים בגלל הון אנושי (השכלה, מוסדות אקדמיים); ייצור והרכבה באים בגלל שכר עבודה נמוך וקרבה לשווקים. כשמבקשים גורם לכל שלב, כותבים גורם אחר לכל אחד.
דוגמה א - וולוו: למה המחקר והפיתוח נשארו בשבדיה
חברת וולוו לייצור מכוניות הוקמה בשנת 1927 בעיר יטבור (יטבורי) בשבדיה. עם השנים נהפכה וולוו לחברה רב-לאומית, והיא הקימה מפעלי ייצור בעשרים וחמש מדינות בעולם.
מרכזי המחקר והפיתוח של חברת וולוו ממוקמים בשבדיה. הסבירו שני יתרונות יחסיים למיקומם של מרכזי המחקר והפיתוח של החברה בשבדיה. (6 נקודות)
1. המושג: תאגיד רב-לאומי מפריד בין השלבים: הייצור מתפזר לעשרים וחמש מדינות, והמחקר והפיתוח נשארים באזור ליבה בעולם המפותח.
2. מה מחקר ופיתוח צריכים: הרבה ידע (השכלה ברמה גבוהה) והרבה הון.
3. יתרון ראשון - הון אנושי: בשבדיה כוח אדם משכיל ומיומן - מהנדסים ומדענים מאוניברסיטאות טכנולוגיות.
4. יתרון שני - הון ותמיכה: מדינה מפותחת עם השקעה גבוהה במחקר ופיתוח ותשתיות מתקדמות; וזו מדינת המוצא של החברה, שבה המטה והידע הצטברו.
5. לא מספיק "שבדיה מפותחת" - כותבים את המאפיין: הון ו/או ידע.
1. כוח אדם משכיל ומיומן מאוד - מהנדסים ומדענים מאוניברסיטאות טכנולוגיות (למשל המכון הטכנולוגי צ'אלמרס ביטבור); מחקר ופיתוח דורשים ידע רב.
2. מדינה מפותחת עם השקעה גבוהה במחקר ופיתוח, תשתיות מתקדמות ותמיכה ממשלתית בחדשנות; בנוסף זו מדינת המוצא של החברה - המטה והידע הצטברו בה, ותאגיד שומר בדרך כלל את המחקר והפיתוח, הדורשים שליטה וסודיות, בארץ המוצא, ומעביר את הייצור לארצות זולות.
דוגמה ב - ניו זילנד וסין: הסכם סחר משנה יעדי ייצוא
ענף מוצרי החלב וענף מוצרי העץ והנייר הם ענפי ייצוא עיקריים של ניו זילנד. בשנת 2008 נחתם הסכם סחר חופשי בין ניו זילנד ובין סין, שבה מתגוררת 18% מאוכלוסיית העולם. על פי הסכם זה, כל מוצרי החלב ורוב מוצרי העץ והנייר שניו זילנד מייצאת לסין פטורים ממכס. הסכם זה גרם לשינוי ביעדי הייצוא העיקריים של ניו זילנד.
בגרף מוצגים הנתונים מהטבלה שבשאלון: שיעור הייצוא של ניו זילנד לפי מדינות נבחרות בשנת 2007 ובשנת 2023.
(1) על פי נתוני הטבלה, ציינו מה היה השינוי ביעדי הייצוא העיקריים של ניו זילנד. (2 נקודות)
(2) יש הטוענים כי השינוי ביעדי הייצוא העיקריים משפיע לטובה על ניו זילנד, ויש הטוענים כי שינוי זה עלול לפגוע בה. הציגו נימוק אחד התומך באחת הטענות האלה. (3 נקודות)
1. (1) "ציינו" שינוי: משווים את שתי השנים לכל מדינה. סין עלתה מ-5% ל-27% והפכה ליעד העיקרי; אוסטרליה, היעד העיקרי ב-2007, ירדה מ-22% ל-13%; יפן ירדה; ארצות הברית ללא שינוי.
2. הקשר לגלובליזציה: הסכם סחר חופשי מבטל מכסים, ולכן המוצרים של ניו זילנד זולים יותר בסין - והסחר זורם לשוק הגדול.
3. (2) נימוק לטענה אחת: בוחרים צד אחד ומנמקים בגאוגרפיה. לטובה: שוק עצום ופטור ממכס - יותר ייצוא, הכנסות ומקומות עבודה. לרעה: תלות ביעד אחד.
(1) סין הפכה מיעד שולי ליעד הייצוא העיקרי: שיעור הייצוא אליה עלה מ-5% ב-2007 ל-27% ב-2023 (פי 5.4). במקביל ירד השיעור לאוסטרליה (מ-22% ל-13%), שהייתה היעד העיקרי ב-2007, וליפן (מ-9% ל-6%); לארצות הברית - ללא שינוי (12%).
(2) טענה "לטובה": סין היא שוק עצום (18% מאוכלוסיית העולם) עם מעמד ביניים מתרחב וביקוש גדל למוצרי חלב ועץ; הפטור מן המכס מוזיל את המוצרים של ניו זילנד ומשפר את כושר התחרות שלהם - כך גדלים היקף הייצוא, ההכנסות ומקומות העבודה בחקלאות ובייעור. (אפשר גם - טענה "לפגוע": תלות גבוהה ביעד אחד - יותר מרבע מן הייצוא לסין; משבר כלכלי בסין או מתיחות מדינית עלולים לפגוע קשות בכלכלת ניו זילנד.)