דילוג לתוכן המרכזי

סיכום נתי"ב: המרחב העירוני והמרחב הכפרי

גאוגרפיה לבגרות · 5 נושאים

כל מה שצריך לדעת בנתי"ב: המרחב העירוני והמרחב הכפרי: המושגים, המושגים, דרכי תשובה ודוגמאות פתורות משאלוני הבגרות. לחזרה מהירה לפני הבחינה - הסיכום המקוצר או דף כללים.

המרחב העירוני והמרחב הכפרי

בנושא הזה שואלים איפה קמות ערים ולמה, איך הן גדלות, איך מתכננים אותן ומה קורה לכפרים שמסביבן. בבגרות זה מגיע כמעט תמיד דרך חבל ארץ שלא למדתם: עיר במפה, טבלה של גודל ערים, גרף של עיור או תרשים של מבנה עיר.

במדויק: המרחב העירוני הוא שטח העיר וסביבתה הבנויה: צפיפות גבוהה, ורוב התושבים עוסקים במסחר, בשירותים ובתעשייה. המרחב הכפרי הוא שטח של יישובים קטנים ושטחים פתוחים, שהבסיס הכלכלי שלו היה בעיקר חקלאות. בין שניהם נמצא השובל העירוני-כפרי, האזור שבשולי העיר שבו השניים מתערבבים.

שני חלקי הנושא קשורים: העיר גדלה בזכות הגירה מהכפר (שיעור העיור עולה), ומתפשטת אל הכפר שמסביבה (פרור וזחילה עירונית). לכן כמעט כל שאלה על העיר נוגעת גם בכפר, ולהפך.

שימושי קרקע (תפקודים עירוניים)

כל חלקה בעיר משמשת למשהו: מגורים, מסחר, משרדים, תעשייה, נמל, פארק. המילה הגאוגרפית לזה היא שימוש קרקע, וחלק גדול מהשאלות בנושא שואל איזה שימוש קרקע נמצא איפה ולמה.

במדויק: שימוש קרקע (תפקוד עירוני) הוא הפעילות שמתקיימת בשטח מסוים בעיר: מגורים, מסחר ועסקים, מנהל ושלטון, תעשייה, תחבורה, שירותי ציבור ושטחים פתוחים. התשובה בבגרות כוללת את שם השימוש ואת הגורם למיקום שלו (נגישות, מחיר הקרקע, זיהום, טופוגרפיה).

1. גורמי מיקום ותפקודן של ערים ותפקידים עירוניים

גורם מיקום ותפקוד של עיר

ערים לא קמות במקרה. כמעט כל עיר גדולה קמה במקום שנתן לה יתרון: נהר, מפרץ שמתאים לנמל, מרבץ זהב, צומת דרכים. היתרון הזה קובע גם במה העיר תעסוק - נמל, תעשייה, תיירות או שלטון.

במדויק: גורם מיקום הוא מאפיין של המקום (פיזי או אנושי) שבזכותו העיר קמה והתפתחה שם. תפקוד העיר הוא הפעילות העיקרית שלה (עיר נמל, עיר תעשייה, עיר תיירות, עיר בירה, מרכז כלכלי). תשובה מלאה כוללת: מיקום פיזי מדויק (על איזה נהר, מפרץ, מצר, מישור או רכס - בשם), ההסבר איך הוא מסייע לעיר, ובשאלה על תפקוד - הקשר בין המיקום לתפקוד, לכל עיר בנפרד.

הנושא קשור לשאלת החובה בנתי"ב: כמעט בכל חבל ארץ יש סעיף על "מאפיין המיקום" של עיר, ואותו מוצאים במפה הפיזית באטלס. לדוגמה, וינה ובודפשט שוכנות שתיהן על גדות נהר הדנובה, והנהר משמש נתיב שיט ותחבורה שבזכותו התפתחו כמרכזי מסחר.

גורמי מיקום של ערים

גורם המיקוםאיך הוא מסייע לעירדוגמה
נהרנתיב שיט להובלת סחורות ולתיירות, מים להשקיה של העורף החקלאי, דייגוינה ובודפשט על הדנובה; במקו (מלי) על הניז'ר
חוף ים, מפרץ או לגונהנמל ים: סחר ימי, יבוא ויצוא זולים, ובעקבותיו מסחר, תעשייה ושירותי נמלטלין וריגה; לגוס (לגונה מוגנת); קייפטאון (מפרץ השולחן); גנואה
מצר ים או מצר יבשהנגישות לכמה אזורים או לשני צדי המדינהולינגטון על מצר קוק, בין שני האיים; אוקלנד על מצר יבשה בין שני מפרצים
מישור או שפלהשטח שטוח להתרחבות העיר, בנייה זולה ותשתיות נוחות, ועורף חקלאיסנטה קרוס (בוליביה) בשפלה המזרחית
משאבי טבעכרייה, ובעקבותיה תעשייה, מסחר ושירותיםיוהנסבורג על מרבצי הזהב; ערי חבל הרוהר
מקום קדוש או היסטוריעלייה לרגל ותיירות דתיתמכה, קום, ורנסי
החלטה מדינית-מנהליתבירה שהוקמה במקום שנבחר בהחלטה של השלטוןברזיליה, קנברה, וושינגטון

מיקום שהוא חיסרון

המיקוםהחיסרון להתפתחות העירדוגמה
אזור הררי וגבוהמעט שטח שטוח להתרחבות, בנייה ותשתיות יקרות, סכנת מפולות ורעידות אדמה, נגישות קשה ועורף חקלאי ענילה פס (כ-3,600 מ') וסוקרה (כ-2,800 מ') ברכסי האנדים
מדינה או עיר בלי מוצא ליםתלות בנמלים ובדרכים של מדינות שכנות, הובלה ארוכה ויקרהמלי, לעומת גינאה שלחוף האוקיינוס האטלנטי

ההשפעה נראית בנתונים: לה פס גדלה בשנים 2001-2020 רק מ-789,585 ל-816,044 תושבים, ואילו סנטה קרוס שבשפלה גדלה מ-1,113,582 ל-1,772,480.

תפקודים עירוניים והקשר שלהם למיקום

התפקודמה מאפיין את העירדוגמה
עיר בירהמוסדות השלטון, משרדי הממשלה והפרלמנט; שיעור גבוה של עובדים במנהל ציבוריולינגטון: 14.3% מהמועסקים במנהל ציבורי, לעומת 4% באוקלנד
מרכז כלכלי ומסחרינמלים, מסחר, תעשייה ושירותים פיננסיים; מושך מהגרים רביםאוקלנד: 83,700 מהגרים מחו"ל, לעומת 7,500 בוולינגטון; יוהנסבורג
עיר נמלמסחר ימי, שירותי ספנות, תעשייה ליד הנמלגנואה; קייפטאון
עיר תעשייהמפעלים, בעיקר ליד חומרי גלם, אנרגייה ונמלטורינו (תעשיית רכב); מילנו
עיר תיירותמלונות, אתרי נופש ושירותים לתייריםקווינסטאון (ניו זילנד); ונציה

עיר מתמחה היא עיר שתפקוד אחד שולט בה. עיר עולם היא עיר שמשמשת מוקד לפעילות כלכלית בקנה מידה עולמי.

בירה כזרז לפיתוח אזור

כשמדינה מקימה בירה חדשה באזור שלא פותח (כמו ברזיליה, שנחנכה בשנת 1960 כדי לפתח את מחוז המערב התיכון של ברזיל), הבירה מפתחת את האזור בכמה דרכים:

- תעסוקה ומשיכת אוכלוסייה: משרדי הממשלה, הפרלמנט והשגרירויות יוצרים מקומות עבודה ומושכים תושבים, והתושבים יוצרים ביקוש למסחר, לשירותים ולבנייה.

- תשתיות ונגישות: כבישים, נמל תעופה, חשמל ומים שנבנים כדי לחבר את הבירה פותחים את האזור להתיישבות, לחקלאות ולתעשייה.

- השקעות: הבירה מושכת יזמים, אנשי עסקים וחברות רב-לאומיות.

שים לב

כששואלים על מאפיין מיקום משותף לשתי ערים, מחפשים גורם ייחודי ששתיהן חולקות - נהר משותף, מפרץ, שפך, מעבר ימי, מרכז המדינה - בשם. לפי דוגמאות המענה, "כאשר שואלים על מאפיין מיקום משותף לערים הכוונה היא לגורמי מיקום ייחודיים". לכן על וינה ובודפשט עונים "על גדות נהר הדנובה", ו"מיקום בטופוגרפיה מישורית" לא רלוונטי.

שים לב

ביתרון של נהר לעיר כותבים נתיב שיט למסחר ולתיירות או השקיה של העורף החקלאי. בשאלה על וינה ובודפשט, על אספקת מי שתייה: "לא ניתן לקבל ניקוד מלא על תשובה של שימוש בנהר לאספקת מי שתייה לתושבי הערים", כי מי הנהר מזוהמים בשפכים.

שים לב

יתרון מיקום צריך להתאים לעיר עצמה. על סנטה קרוס: "לא ניתן לקבל יתרון מיקום של מרכז המדינה", כי היא לא נמצאת במרכז הגאוגרפי של בוליביה; וגם "לא ניתן לקבל הסבר על הכנסות מייצוא נפט" - הכנסות מיצוא מעלות את התמ"ג של המדינה, ולא מפתחות את העיר. כותבים במקום זה: נפט וגז ליד העיר - תעשיות שנותנות מקומות עבודה לתושביה.

שים לב

כששואלים איך הקמת בירה מפתחת אזור, לא כותבים למה הקימו אותה: "לא ניתן לקבל תשובות שמתייחסות לפיזור אוכלוסייה ורצון של הממשלה למקם את עיר הבירה" קרוב למרכז המדינה. עונים על ההשפעה: תעסוקה, תשתיות, השקעות.

דוגמה - ולינגטון ואוקלנד: מיקום ותפקוד

ולינגטון ואוקלנד הן שתי ערים גדולות בניו זילנד. ולינגטון היא בירת המדינה, ואוקלנד היא המרכז הכלכלי והמסחרי של המדינה.

עיינו במפה שבנספח ד ובמפות שבאטלס.

(במפה הפיזית של ניו זילנד: ולינגטון - בקצה הדרומי של האי הצפוני, על מצר קוק; אוקלנד - על מצר יבשה צר בצפון האי הצפוני, בין שני מפרצים. רוב האי הצפוני נמוך יחסית, ולאורך האי הדרומי עובר רכס הרים גבוה.)

(1) ציינו את מיקומה הפיזי של כל אחת מן הערים, והסבירו מדוע המיקום של ולינגטון מסייע לה בתפקיד בירת ניו זילנד, ומדוע המיקום של אוקלנד מסייע לה בתפקיד המרכז הכלכלי והמסחרי של המדינה. (5 נקודות)

(2) לפניכם טבלה ובה נתונים בתחומי הכלכלה והדמוגרפיה של הערים ולינגטון ואוקלנד.

העיר (2024)שיעור המועסקים במנהל ציבורי (%)שיעור המועסקים בשירותים פיננסיים (%)שיעור המועסקים בתעשייה (%)מספר המהגרים אל העיר ממדינות העולם
ולינגטון14.33.84.57,500
אוקלנד44.28.583,700

עיינו בטבלה, והסבירו כיצד היותה של ולינגטון בירה והיותה של אוקלנד מרכז כלכלי ומסחרי של ניו זילנד באים לידי ביטוי בנתונים שבטבלה. בססו את תשובתכם על נתון אחד מן הטבלה בנוגע לכל אחת מן הערים (סך הכול – שני נתונים). (3 נקודות)

פתרון

1. (1) "ציינו" מיקום פיזי, לכל עיר בשם: ולינגטון - קצה האי הצפוני, על מצר קוק. אוקלנד - מצר יבשה צר בין שני מפרצים, בשטח נמוך.

2. "הסבירו" - הקשר בין המיקום לתפקוד, לכל עיר בנפרד: בירה צריכה לשרת את כל המדינה, ולוולינגטון יש מיקום מרכזי בין שני האיים. מרכז כלכלי צריך נמלים, שטח לבנייה ושוק גדול, ולאוקלנד יש שני נמלים טבעיים, שטח מישורי, והיא באי שבו גרים רוב התושבים.

3. (2) נתון אחד לכל עיר, עם ההשוואה וההסבר: ולינגטון - המנהל הציבורי (14.3% לעומת 4%), כי בבירה יושבים משרדי הממשלה. אוקלנד - המהגרים (83,700 לעומת 7,500), כי מקומות העבודה הרבים מושכים מהגרים.

4. מה לא לבחור: השירותים הפיננסיים (4.2% לעומת 3.8%) - ההבדל קטן ולא מבדיל בבירור בין הערים.

תשובה

(1) ולינגטון – בקצה הדרומי של האי הצפוני, לחוף מצר קוק (המפריד בין שני האיים), ליד מפרץ (נמל טבעי). מיקום מרכזי בין שני האיים – נגישה לתושבי האי הצפוני ולתושבי האי הדרומי (מעבורות לאי הדרומי), ולכן מתאימה לבירה שמשרתת את כל המדינה.

אוקלנד – בצפון האי הצפוני, על מצר יבשה צר (איסתמוס) בין שני מפרצים: מפרץ לחוף האוקיינוס השקט במזרח ומפרץ לחוף ים טסמן במערב, בשטח נמוך ומישורי. שני נמלים טבעיים מוגנים פונים לשני צדי המדינה ולאסיה – נגישות גבוהה לסחר בין־לאומי; השטח המישורי מאפשר התפתחות של עיר גדולה, תעשייה ותחבורה; והיא שוכנת באי שבו מרוכזים רוב התושבים – שוק גדול.

(2) ולינגטון – בירה: 14.3% מן המועסקים בה עובדים במנהל ציבורי, פי כ־3.6 מאשר באוקלנד (4%) – בבירה נמצאים הפרלמנט, משרדי הממשלה ומוסדות השלטון.

אוקלנד – מרכז כלכלי: מספר המהגרים אליה מחו"ל – 83,700, פי כ־11 מאשר בוולינגטון (7,500) – המהגרים נמשכים אל מקומות התעסוקה הרבים של המרכז הכלכלי. (אפשר גם: שיעור המועסקים בתעשייה – 8.5% לעומת 4.5%.)

2. עיר ראשה ומדרג עירוני

עיר ראשה ומדרג עירוני

בחלק מהמדינות יש עיר אחת ענקית, וכל השאר קטנות ממנה בהרבה. במדינות אחרות יש כמה ערים גדולות, בגדלים מדורגים. ההבדל הזה נקרא מדרג עירוני, והוא אומר הרבה על המדינה: האם הכול מתרכז בעיר אחת, או מתחלק בין כמה מרכזים.

במדויק: מדרג עירוני הוא היחס בין גודלי הערים במדינה. מדרג מלא (מאוזן) קרוב לכלל הדרגה-גודל: העיר השנייה כמחצית מהראשונה, השלישית כשליש ממנה וכן הלאה. מדרג חסר הוא מדרג של עיר ראשה: העיר הגדולה גדולה פי כמה מהעיר השנייה, ומרכזת את רוב האוכלוסייה, השלטון, הכלכלה והשירותים. בתשובה כותבים את הקביעה, את הנתונים מהטבלה ואת היחס (פי כמה), ואם נשאל - את היתרון או את החיסרון.

ראשות היא התופעה עצמה - השליטה של עיר אחת במערכת הערים. מדרג דו-ראשי הוא מצב שבו שתי ערים גדולות, בערך באותו גודל, גדולות בהרבה משאר הערים. המדרג קשור לשיעור על גלעין ושוליים: עיר ראשה היא בדרך כלל הגלעין של המדינה, ושאר המדינה נשאר בשוליים.

סוגי מדרג עירוני

סוג המדרגאיך מזהים בטבלהדוגמה מהבגרות
מלא (מאוזן)העיר השנייה כמחצית מהראשונה, השלישית כשלישאיטליה: רומא 2.75 מיליון, מילנו 1.38, נפולי 0.905; ליטא: וילנה גדולה פי 1.8 בלבד מקובנה
חסר - עיר ראשההעיר הראשונה גדולה פי כמה מהשנייהלטביה: ריגה (920,643) פי 11.7 מדוגבפילס; צ'ילה: סנטיאגו (6,254,314 ב-2020) פי 11 מפונטה אלטו (568,106)
דו-ראשישתי ערים גדולות בגודל דומה, והשאר קטנות בהרבה-

התכנית מביאה, כדוגמה לגורמים לקיומו או להיעדרו של מדרג מלא, השוואה בין מצרים וצרפת ובין שווייץ והודו.

החסרונות של עיר ראשה והיתרון של מדרג מלא

המדרגההשלכהאיך זה נראה במרחב
עיר ראשה - חיסרון בשאר המדינההאוכלוסייה, המשרות, השירותים וההשקעות מתרכזים בעיר אחתפערים גדולים בין העיר הראשה לפריפריה; הפריפריה מוזנחת, וצעירים מהגרים ממנה לעיר
עיר ראשה - חיסרון בעיר עצמהעומס על העירצפיפות, פקקי תנועה, מחירי דיור גבוהים וזיהום אוויר
מדרג מלא - יתרוןהאוכלוסייה, השירותים והפעילות הכלכלית מפוזרים בכמה עריםעומס קטן יותר על הבירה; כל עיר משמשת מרכז לאזור שלה, והפיתוח מאוזן יותר
דרך הפתרון

קביעת מדרג עירוני מטבלה

1. מסדרים את הערים מהגדולה לקטנה, ובודקים את יחידות המידה (תושבים או מיליוני תושבים).

2. מחשבים פי כמה העיר הראשונה גדולה מהשנייה (ריגה: 920,643 חלקי 78,850 - בערך פי 11.7).

3. משווים לכלל הדרגה-גודל: השנייה כמחצית מהראשונה והשלישית כשליש - מדרג מלא. הראשונה גדולה פי כמה מהשנייה - עיר ראשה.

4. כותבים קביעה ונתון: שם המדרג, שתי הערים עם המספרים שלהן, והיחס.

5. יתרון או חיסרון: ריכוז מול פיזור, ומה הוא גורם במרחב.

שים לב

המדרג נקבע לפי גודל האוכלוסייה, לא לפי מעמד הבירה. עיר ראשה היא לא בהכרח הבירה: בבוליביה לה פס היא המרכז המנהלי (816,044 תושבים ב-2020), ואילו סנטה קרוס גדולה ממנה (1,772,480).

דוגמה - איטליה: מדרג עירוני ויתרונו

לפניכם טבלה ובה נתונים על אוכלוסיית הערים הגדולות באיטליה.

‫אוכלוסיית הערים הגדולות באיטליה‬05001000150020002500300027501380905855‫רומא‬‫מילנו‬‫נפולי‬‫טורינו‬‫העיר‬‫אלפי תושבים‬

(בטבלה שבשאלון הנתונים במיליוני תושבים: רומא 2.75, מילנו 1.38, נפולי 0.905, טורינו 0.855.)

(1) עיינו בטבלה, וקבעו מהו המדרג העירוני באיטליה.

(2) תארו מהו היתרון במדרג עירוני זה.

פתרון

1. היחס בין הראשונה לשנייה: 2.75 חלקי 1.38 - בערך פי 2. העיר הראשונה לא גדולה פי כמה מהשנייה, ולכן זו לא עיר ראשה.

2. בודקים מול כלל הדרגה-גודל: מחצית מרומא היא כ-1.38 - בדיוק מילנו. שליש מרומא הוא כ-0.92 - קרוב לנפולי (0.905). טורינו (0.855) גדולה מרבע מרומא (כ-0.69), כ-31% ממנה.

3. הקביעה: מדרג מאוזן (מלא).

4. (2) "תארו" את היתרון: מה קורה כשהאוכלוסייה והפעילות מתחלקות בין כמה ערים - פחות עומס על עיר אחת, ופיתוח בכמה אזורים.

תשובה

(1) מדרג מאוזן לפי כלל הדרגה-גודל (ולא עיר ראשה): מילנו (1.38) היא בערך מחצית מרומא (2.75), נפולי (0.905) כשליש ממנה – כמעט בדיוק לפי הכלל; טורינו (0.855) מעט גדולה מרבע.

(2) האוכלוסייה, השירותים והפעילות הכלכלית מפוזרים בכמה ערים גדולות במקום להתרכז בעיר אחת – עומס קטן יותר על הבירה, ופיתוח מאוזן יותר של אזורי המדינה (כל עיר משמשת מרכז לאזור שלה).

3. שלבים בעיור והמטרופולינים

עיור וגרף העיור הקלאסי

בעבר רוב בני האדם חיו בכפרים. היום, ברוב המדינות, רוב התושבים גרים בערים. המעבר הזה לא קורה באותו קצב לאורך כל הדרך: הוא מתחיל לאט, מאיץ, ובסוף מאט. את זה מראה גרף העיור הקלאסי.

במדויק: עיור הוא העלייה בשיעור האוכלוסייה העירונית מתוך כלל האוכלוסייה. גרף העיור הקלאסי מתאר את התהליך בשלושה שלבים: שלב התחלתי (שיעור נמוך, עלייה איטית), שלב מואץ (עלייה מהירה) ושלב האטה (רוויה) (שיעור גבוה, עלייה איטית). בשאלה על גרף כותבים לכל תקופה את המגמה ואת הקצב (מהיר / איטי), ומסבירים את הקצב: בשלב המואץ - הגירה מהכפר לעיר, בגלל גורמי דחיקה בכפר וגורמי משיכה בעיר; בשלב ההאטה - רוב האוכלוסייה כבר עירונית, ונשארו מעט תושבים בכפר שיכולים להגר.

המדינות המפותחות נמצאות בשלבים המאוחרים של הגרף, כי התיעוש והמיכון של החקלאות התחילו אצלן מוקדם, ורוב התושבים עברו לערים לפני עשרות שנים. מדינות מתפתחות רבות נמצאות בשלב המואץ. בברזיל, למשל, השיעור העירוני עלה מכ-46% ב-1960 לכ-87% ב-2020 (בקירוב).

שלבי העיור

השלבשיעור האוכלוסייה העירוניתלמהדוגמה
התחלתינמוך, עולה לאטרוב התושבים בכפר ועוסקים בחקלאות; מעט תעשייה בערים-
מואץעולה מהרדחיקה מהכפר: מיכון החקלאות, ריכוז הקרקע בידי בעלי אחוזות, עוני ובצורות. משיכה לעיר: תיעוש, מקומות עבודה ושירותיםברזיל 1960 - אמצע שנות ה-90: מכ-46% לכ-79%
האטה (רוויה)גבוה, עולה לאטרוב האוכלוסייה כבר עירונית, ונשארו מעט תושבים בכפר שיכולים להגר; גם ירידה בפריוןברזיל מאמצע שנות ה-90 עד 2020: מכ-79% לכ-87%

השלכות של עיור מואץ במדינות מתפתחות

ההשלכהאיך היא נוצרתדוגמה
שכונות עוני (שכונות פלישה)המהגרים מגיעים מהר יותר ממה שהעיר מספקת דיור; הם בונים בלי היתר על קרקע פנויה בשולי העיר - מדרונות תלולים ואזורים מוצפיםהפבלות בריו דה ז'נרו
מחסור בתשתיות ובשירותיםקשה לספק חינוך, בריאות, מים, ביוב, חשמל ופינוי אשפהקהיר, ניירובי, מכסיקו סיטי
אבטלה ועוניאין מספיק מקומות עבודה, ומתפתח מגזר בלתי פורמליקהיר, ניירובי, מכסיקו סיטי
זיהום הסביבהזיהום אוויר ומים בעיר הצפופהקהיר, ניירובי, מכסיקו סיטי

מטרופולין

עיר גדולה לא נגמרת בגבול העירוני שלה. סביבה יש ערים ויישובים שהתושבים שלהם עובדים, קונים ולומדים בעיר הגדולה. כל המערכת הזאת, העיר והיישובים שקשורים אליה, נקראת מטרופולין.

במדויק: מטרופולין הוא מרחב עירוני גדול שבנוי מעיר מרכזית (גלעין) ומטבעות של ערים ויישובים סביבה, שקשורים אליה בקשרי תעסוקה, מסחר ושירותים. מאפייניו: העיר המרכזית, המבנה המרחבי (גלעין וטבעות), פרור ויוממות. פרור הוא מעבר של אוכלוסייה מהעיר המרכזית אל יישובים בשולי המטרופולין; יוממות היא נסיעה יומית קבועה בין מקום המגורים ובין מקום העבודה. בתשובה על הקשר ביניהם כותבים את המנגנון: האוכלוסייה עוברת לטבעות, אבל מוקדי התעסוקה נשארים בגלעין, ולכן היוממות גדלה.

זחילה עירונית היא התרחבות של שטח העיר לעבר הכפרים שסביבה, כשאוכלוסיית העיר והשטח הבנוי שלה גדלים. מגלופוליס הוא רצף של כמה מטרופולינים שהתחברו זה לזה. בפרק ארץ ישראל: בגלעין של מטרופולין חיפה שימושי הקרקע העיקריים הם תעשייה ומסחר, ואילו בקריית ים, שבטבעת, השימוש העיקרי הוא מגורים.

המבנה של המטרופולין

החלקשימושי הקרקע העיקרייםלמה
העיר המרכזית (גלעין)מסחר, עסקים ומשרדים, מוסדות שלטון, תעשייה ותחבורההנגישות הגבוהה ביותר, ומחיר הקרקע הגבוה ביותר
הטבעותבעיקר מגורים, וגם מרכזי מסחר ומחסניםקרקע זולה יותר, שטח ואיכות חיים; התושבים נוסעים לעבודה בגלעין
הקשר ביניהםמערך התחבורה (כבישים, רכבות)ככל שהתחבורה מהירה וזמינה יותר, כך קל יותר לגור רחוק ולנסוע לגלעין, ולכן מתגברים הפרור והיוממות
שים לב

הגדרה של יוממות לבד לא מספיקה כששואלים איך הפרור מגביר אותה: "תשובה אשר רק מגדירה מהי יוממות ולא מסבירה כיצד תהליך הפרוור מגביר אותה" לא מתקבלת כתשובה מלאה. כותבים את השרשרת: מעבר לטבעות ← העבודה נשארת בגלעין ← יותר נסיעות יומיות.

שים לב

כשמבקשים שימוש קרקע שמבטא את המיקום בגלעין, לא כותבים מגורים: "לא ניתן לקבל לגבי גלעין שימוש קרקע של מגורים", כי השאלה בודקת את ההבדל בין הגלעין לטבעות. בגלעין - מסחר, עסקים, תעשייה; בטבעות - מגורים.

דוגמה א - ברזיל: מגמה וקצב העיור בשתי תקופות

בגרף שלפניכם מוצגים השינויים בשיעור האוכלוסייה העירונית בברזיל בשנים 1960–2020. הגרף מחולק לשתי תקופות: תקופה I (1960 - אמצע שנות ה-90) ותקופה II (אמצע שנות ה-90 - 2020).

‫שיעור האוכלוסייה העירונית בברזיל‬0102030405060708090465665747981848719601970198019901996200020102020‫השנה‬‫אחוזים‬

(הערכים בקירוב, כפי שנקראים מהגרף שבשאלון. המרווחים בין השנים אינם שווים; 1996 בקירוב הוא הגבול בין התקופות.)

(1) בכל אחת מן התקופות ציינו את מגמת השינוי בשיעור האוכלוסייה העירונית, ואת קצב השינוי בשיעור האוכלוסייה העירונית (קצב שינוי מהיר או קצב שינוי איטי). (4 נקודות)

(2) הסבירו גורם אחד לקצב השינוי בכל אחת מן התקופות. (4 נקודות)

פתרון

1. (1) מגמה וקצב לכל תקופה: בשתי התקופות הקו עולה, ולכן המגמה היא עלייה בשתיהן. בתקופה I הקו תלול - מכ-46% לכ-79%, קצב מהיר. בתקופה II הקו מתמתן - מכ-79% לכ-87%, קצב איטי.

2. מזהים את השלבים בגרף העיור: תקופה I היא השלב המואץ; תקופה II היא שלב ההאטה (הרוויה).

3. (2) גורם לקצב המהיר: הגירה מהכפר לעיר - דחיקה מהכפר (מיכון החקלאות, ריכוז הקרקע, עוני ובצורות) ומשיכה לעיר (תיעוש ומקומות עבודה).

4. גורם לקצב האיטי: כבר כ-80% מהאוכלוסייה עירונית, ונשארו מעט תושבים בכפר שיכולים להגר.

תשובה

(1) תקופה I (1960 – אמצע שנות ה־90): מגמת עלייה בשיעור האוכלוסייה העירונית, בקצב מהיר – מכ־46% לכ־79% (כ־0.9 נקודות אחוז בשנה).

תקופה II (אמצע שנות ה־90 – 2020): מגמת עלייה, בקצב איטי – מכ־79% לכ־87% (כ־0.35 נקודות אחוז בשנה).

(2) תקופה I – קצב מהיר: הגירה מאסיבית מהכפר לעיר – גורמי דחיקה בכפר (מיכון החקלאות, ריכוז הקרקע בידי בעלי אחוזות גדולות, עוני ובצורות בצפון-מזרח) וגורמי משיכה בעיר (תיעוש מהיר בסאו פאולו ובריו, מקומות עבודה ושירותים).

תקופה II – קצב איטי: רוב האוכלוסייה כבר עירונית (כ־80%), ונשארו מעט תושבים בכפר שיכולים להגר – העיור מתקרב לשלב הרוויה (שלב ההאטה בעקומת העיור). (אפשר גם: ירידה בפריון.)

דוגמה ב - פבלה בריו דה ז'נרו: תמונה וקצב העיור

בנספח ד מוצגת תמונה של שכונת עוני (פָבֵלָה) בעיר ריו דה ז'נרו.

(בתמונה: מדרון תלול של הר, מכוסה כולו בבתים צפופים בני 2–5 קומות, צמודים זה לזה ובנויים זה מעל זה בצורה לא מסודרת; רבים מהם מלבנים חשופות בלי טיח; מכלי מים על הגגות וחוטי חשמל מסובכים; כמעט אין רחובות.)

(1) ציינו מאפיין אחד הנראה בתמונה ומבטא את היותה שכונת עוני. (2 נקודות)

(2) הסבירו את הקשר בין קצב השינוי בשיעור האוכלוסייה העירונית בברזיל הנראה בגרף בתקופה I לבין ריבוי שכונות העוני בברזיל. (2 נקודות)

פתרון

1. (1) "ציינו" - מאפיין אחד מהתמונה: בנייה צפופה ולא מתוכננת על מדרון תלול, בלי טיח וכמעט בלי רחובות.

2. (2) מחברים את הגרף לתמונה: בתקופה I קצב העיור מהיר.

3. המנגנון: המהגרים מהכפר הגיעו לערים מהר יותר ממה שהערים סיפקו דיור, תשתיות ותעסוקה.

4. התוצאה: המהגרים העניים בנו בתים בלי היתר על קרקע פנויה בשולי העיר, וכך התרבו הפבלות.

תשובה

(1) בנייה צפופה ולא מתוכננת על מדרון הר תלול – בתים צמודים זה לזה ובנויים זה על גבי זה, מלבנים חשופות בלי טיח, כמעט בלי רחובות (אפשר גם: חוטי חשמל מסובכים ופיראטיים; מכלי מים על הגגות).

(2) בתקופה I העיור היה מהיר מאוד – מיליוני מהגרים מהכפר הגיעו לערים מהר יותר ממה שהערים יכלו לספק דיור, תשתיות ותעסוקה. המהגרים העניים בנו לעצמם בתים ללא היתר על קרקע פנויה בשולי העיר (מדרונות תלולים, אזורים מוצפים) – וכך התרבו הפבלות.

4. איזור (zoning), תכנון עירוני ומפגעים סביבתיים בעיר

איזור (zoning) ותכנון עירוני

בעיר שלא תכננו אותה, מפעל יכול לקום ליד בית ספר, ושכונה יכולה לצמוח על מדרון מסוכן. תכנון עירוני מחליט מראש מה ייבנה איפה. הכלי המרכזי שלו הוא איזור: חלוקת העיר לאזורים, ולכל אזור תפקוד משלו.

במדויק: איזור (zoning) הוא הקצאת תפקודים (שימושי קרקע) לאזורים שונים בעיר: אזורי מגורים, מסחר ועסקים, תעשייה ושטחים פתוחים. עיר מתוכננת מחולקת לאזורים כאלה מראש; עיר שאינה מתוכננת מתפתחת באופן ספונטני. כששואלים על מיקום של שימוש קרקע בעיר, כותבים את השימוש ואת הגורם למיקומו: נגישות, מחיר הקרקע, הרחקה של מפגעים, טופוגרפיה.

מרכז העסקים הראשי (מע"ר) נמצא בדרך כלל במרכז העיר, במקום הנגיש ביותר. שם מחיר הקרקע גבוה, ולכן נבנים בניינים גבוהים, וקו הרקיע של העיר עולה סביבו. בערים הבלטיות, למשל, בגלעין העיר עמדו בתקופה הסובייטית מבני ממשל ומנהל, ובתקופה הפוסט-סובייטית מרכז עסקים ראשי.

עיר מתוכננת ועיר שאינה מתוכננת

המאפייןעיר מתוכננתעיר שאינה מתוכננת
שימושי הקרקעמרחב מוסדר של שימושי קרקע מתמחים (איזר)מעורבבים; התפתחות ספונטנית
תשתיותמתוכננות מראש: דיור, מים, ביוב ותחבורהחסרות: אין מספיק דיור, מים, ביוב ותשתיות
סביבההפרדה של מפגעים מהמגורים, ופיתוח סביבתימגורים ליד מפגעים, צפיפות וזיהום
דוגמאותמלבורן, פריז, טוקיופנום פן, לימה, כלכלתה, דאר א-סאלאם

עיר הגנים של אבנעזר הווארד מופיעה בתכנית כמודל לתכנון עיר.

מיקום שימושי הקרקע בעיר

שימוש הקרקעאיפה בעירלמה
מע"ר (משרדים, בנקים, מסחר)במרכז העירהמקום הנגיש ביותר מכל השכונות; מחיר הקרקע הגבוה ביותר, ורק עסקים יכולים לשלם עליו
תעשייהבשולי העיר, ליד נמל ותחבורההרחקה של זיהום האוויר מהתושבים; קרבה לנמל לצורך יבוא ויצוא
מגורים של אוכלוסייה מעוטת הכנסהבשולי העיר, לעתים ליד אזור התעשייהמחיר הקרקע זול, אבל איכות האוויר נמוכה
מגורים של אוכלוסייה מבוססתרחוק מהתעשייה, קרוב למרכז העסקיםאיכות חיים גבוהה ונגישות לעבודה
מחסנים, מרכזי הפצה וקניוניםבשולי העיר ובאזור הכפרי שסביבהשטח גדול וזול, ונגישות לכבישים

מפגע סביבתי בעיר

בעיר יש הרבה אנשים, מכוניות ומפעלים על שטח קטן. לכן בעיר נוצרים מפגעים שכמעט לא קיימים בכפר: ערפיח, רעש, ואיים של חום.

במדויק: מפגע סביבתי הוא נזק שפעילות האדם גורמת לסביבה ולאדם עצמו. במרחב העירוני: זיהום אוויר וערפיח (מתעשייה, מתחבורה ומהסקה), רעש, ואי חום עירוני - העיר חמה מסביבתה בגלל מקורות חום מלאכותיים ובגלל השטחים הבנויים. תשובה מלאה כוללת את המקור של המפגע, את המנגנון ואת הנזק - לאדם ולסביבה.

דרך אחת להתמודד עם המפגעים היא "ריאות ירוקות" - שטחים פתוחים וירוקים בתוך העיר ובשוליה. בברלין, למשל, יש שטחים ל"ריאות ירוקות" ולחקלאות פרטית בשולי העיר.

מפגעים סביבתיים בעיר: גורם, נזק ודרך התמודדות

המפגעהגורםהנזקדרך התמודדותדוגמה
זיהום אוויר וערפיחפליטות של מפעלים, תחבורה, תחנות כוח והסקהמחלות בדרכי הנשימה, השחרת מבניםהרחקת התעשייה, תחבורה ציבורית, תקנים לפליטותהערפיח בלונדון, בלוס אנג'לס, באתונה; עמק הפו
רעשתחבורה, תעשייה, נמלי תעופהפגיעה באיכות החיים ובבריאותאיזור - הרחקה של מקורות הרעש מהמגורים-
אי חום עירונימקורות חום מלאכותיים (תעשייה, תחבורה, הסקה) ושטחים בנויים שפולטים פחות ביעילות את אנרגיית השמשטמפרטורות גבוהות יותר בעיר מאשר בסביבתה"ריאות ירוקות" ושטחים פתוחיםברלין ("ריאות ירוקות")
עומס תיירותי (תיירות יתר)מספר מבקרים גדול בהרבה ממספר התושביםעליית מחירי הדיור, דחיקת תושבים, פסולת, רעש וגלים שפוגעים ביסודות-ונציה
שים לב

"זיהום" לבד היא תשובה כללית. לפי דוגמאות המענה, "לא מספיק לציין תשובה כללית של זיהום המים, אלא יש להסביר את המהות ואת המקורות של הזיהום". כותבים מה מזהם ומאיפה: "שפכים תעשייתיים של המפעלים זורמים לנהר", ולא "התעשייה מזהמת".

שים לב

שימו לב לתחום שנשאל. בשאלה על קווינסטאון נשאלו השפעות בתחום הסביבה: עליית מחירי הדיור ודחיקת תושבים הן השפעות חברתיות-כלכליות, ולא מתקבלות. בשאלה על תיירות היתר בוונציה נשאלו השלכות על "חיי התושבים ו/או הסביבה" - ושם שתיהן מתקבלות.

דוגמה א - העיר הבלטית: שינוי בשימוש הקרקע בגלעין

מבנה הערים הבלטיות השתנה בין התקופה שבה המדינות היו רפובליקות סובייטיות ובין התקופה הפוסט־סובייטית – התקופה שלאחר קבלת העצמאות, וההצטרפות לאיחוד האירופי.

(בתרשים 1, העיר בתקופה הסובייטית: בגלעין העיר - מבני ממשל ומנהל; סביבו - מגורי פועלים ותעשייה מסורתית; באזור הכפרי - בתי קיט ויישובים כפריים. בתרשים 2, העיר כיום: בגלעין העיר - מרכז עסקים ראשי; סביבו - מגורי הפועלים מהתקופה הסובייטית, רחוב מסחרי, מגורים של יזמים פרטיים, מרכזי מסחר ועסקים ומחסנים; באזור הכפרי - בעיקר מגורים שנבנו על ידי יזמים פרטיים.)

(1) על פי תרשים 1, ציינו מהו שימוש הקרקע של גלעין העיר בתקופה הסובייטית.

על פי תרשים 2, ציינו שימוש קרקע של גלעין העיר בתקופה הפוסט־סובייטית.

הסבירו גורם אחד אפשרי לשינוי שחל בשימושי הקרקע. (4 נקודות)

פתרון

1. קוראים את המקרא ומוצאים את הסמל שבגלעין בכל תרשים.

2. "ציינו": בתקופה הסובייטית - מבני ממשל ומנהל; בתקופה הפוסט-סובייטית - מרכז עסקים ראשי (מע"ר).

3. "הסבירו גורם": מה השתנה בין התקופות - המעבר מכלכלה ריכוזית לכלכלת שוק.

4. המנגנון: כשהקרקע הופרטה, מחירה נקבע לפי הנגישות. הגלעין הוא המקום הנגיש ביותר, ולכן היקר ביותר, ורק עסקים, משרדים ובנקים יכולים לשלם עליו.

תשובה

בתקופה הסובייטית – מבני ממשל ומנהל. בתקופה הפוסט־סובייטית – מרכז עסקים ראשי (מע"ר).

גורם: המעבר מכלכלה ריכוזית (בשליטת המדינה) לכלכלת שוק חופשי – הקרקע הופרטה, ובגלעין, המקום הנגיש ביותר, מחיר הקרקע הגבוה ביותר; רק עסקים, משרדים ובנקים (גם חברות זרות שנכנסו עם ההצטרפות לאיחוד האירופי) יכולים לשלם עליו, ולכן הם תפסו את מקום מבני הממשל.

דוגמה ב - מילנו, טורינו וגנואה: מפגעי התעשייה

המרכז התעשייתי של איטליה נמצא בערים מילנו, טורינו וגנואה.

(3) הציגו שני מפגעים סביבתיים של הפעילות התעשייתית הרבה. (4 נקודות)

פתרון

1. "הציגו" שני מפגעים שונים: אחד באוויר ואחד במים.

2. לכל מפגע - המקור והמנגנון: זיהום אוויר מפליטות המפעלים והתחבורה, שנלכדות בעמק הפו הסגור. זיהום מים - שפכים תעשייתיים שמגיעים לנהר הפו וליובליו.

3. שם המקום: עמק הפו ונהר הפו, ולא "האזור".

תשובה

זיהום אוויר (עמק הפו מהאזורים המזוהמים באירופה – פליטות מפעלים ותחבורה נלכדות בעמק הסגור) וזיהום מים של נהר הפו ויובליו בשפכים תעשייתיים.

5. הפעילות הכלכלית במרחב הכפרי והשובל העירוני־כפרי

מרחב כפרי ושובל עירוני-כפרי

הכפר של היום הוא לא רק שדות ורפתות. בשולי ערים גדולות נבנות בכפרים שכונות של אנשים שעובדים בעיר, קמים מחסנים וקניונים, והחקלאות הופכת לענף אחד מתוך כמה. האזור הזה, שבו העיר והכפר נפגשים, נקרא השובל העירוני-כפרי.

במדויק: המרחב הכפרי הוא מרחב של יישובים קטנים ושטחים פתוחים, שהבסיס הכלכלי שלו (הענפים שמהם התושבים מתפרנסים) היה בעיקר חקלאות. השובל העירוני-כפרי הוא האזור הכפרי בשולי העיר, שבו מתרחשים פרור, עיור הכפר, חקלאות עירונית ויוממות. כשהכפר מקבל גם תפקודים לא חקלאיים (מגורים, תעשייה, מסחר, תיירות), הוא הופך למרחב רב-תפקודי. בתשובה מציינים את התהליך בשמו ואת הסימן שלו במרחב (שימוש הקרקע שנוסף).

הקשר לשיעור על המטרופולין: הפרור מוציא תושבים מהעיר אל הכפר שבשוליה, והם ממשיכים לעבוד בעיר - יוממות. כך הכפר שבשובל הופך בהדרגה לחלק מהמטרופולין.

למה החקלאות שולטת במרחב הכפרי במדינות מתפתחות

הגורםאיך הוא פועל
פיגור בפיתוח האזוריאין תשתיות ומפעלים בכפר, ולכן אין מקורות פרנסה אחרים
מחסור בחלופות לפעילות החקלאיתאין תעשייה, מסחר ושירותים שיכולים להעסיק את התושבים
הגירה אל העיר של כוח אדם מיומןהצעירים והמשכילים עוזבים, ומי שנשאר ממשיך בחקלאות מסורתית

כך נראה הדבר בנתונים: בגינאה 68% מהמועסקים עובדים בחקלאות, ובמלי 58%.

תמורות במרחב הכפרי

התמורהאיך היא קוריתדוגמה
ירידה במשקל החקלאות ובשיעור המועסקים בהמיכון החקלאות וריכוז הקרקע מצמצמים את מספר העובדים, והם מהגרים לעירברזיל: מיכון החקלאות וריכוז הקרקע בידי בעלי אחוזות דחקו תושבים מהכפר
שינוי בענף החקלאי עצמוענף מצטמצם בגלל מדיניות, שווקים או סביבהניו זילנד: מספר הכבשים ירד מכ-40 מיליון ב-2006 לכ-25.3 מיליון ב-2022 (בקירוב)
חדירה של פעילויות לא חקלאיותמחסנים, מרכזי הפצה, מרכזי מסחר ומתקני ספורט ונופש נבנים באזור הכפריהעיר הבלטית בתקופה הפוסט-סובייטית
הגירה אל הכפר של אוכלוסייה לא חקלאיתתושבי העיר עוברים לשכונות חדשות בכפר וממשיכים לעבוד בעירמגורים שבנו יזמים פרטיים באזור הכפרי של העיר הבלטית

התהליכים בשובל העירוני-כפרי

התהליךמה קורההסימן במרחב
פרור (פרבור)תושבים עוברים מהעיר אל יישובים בשוליהשכונות מגורים חדשות באזור הכפרי
עיור הכפרהכפר מקבל מאפיינים עירוניים: בנייה צפופה וגבוהה יותר, מסחר ושירותיםפחות שטח חקלאי, יותר שטח בנוי
זחילה עירוניתשטח העיר מתרחב לעבר הכפרים שסביבההכפר נבלע בשטח הבנוי של העיר
חקלאות עירוניתגידול מזון בתוך העיר ובשוליהשטחים לחקלאות פרטית בשולי העיר (ברלין)
יוממותתושבי השובל נוסעים כל יום לעבודה בעירעומס תנועה בין השובל לעיר
שים לב

לא מבלבלים בין שלושה תהליכים דומים. פרור - אנשים עוברים מהעיר אל השוליים. זחילה עירונית - שטח העיר מתרחב לעבר הכפרים, או בלשון דוגמאות המענה, "התרחבות של שטח העיר לעבר כפרים". עיור הכפר - הכפר עצמו מקבל מאפיינים של עיר.

דוגמה - העיר הבלטית: מה נוסף לאזור הכפרי

מבנה הערים הבלטיות השתנה בין התקופה הסובייטית ובין התקופה הפוסט־סובייטית.

(בתרשים 2, העיר הבלטית כיום: באזור הכפרי שמסביב לעיר הסמל הנפוץ ביותר הוא "מגורים שנבנו על ידי יזמים פרטיים", ויש בו גם מגורי המעמד הבינוני, מחסנים ומרכזי הפצה, מרכזי מסחר ועסקים ומתקן ספורט ונופש; אין בו עוד יישובים כפריים ובתי קיט, שהיו בו בתקופה הסובייטית.)

(2) על פי תרשים 2, ציינו שימוש קרקע עיקרי שנוסף לאזור הכפרי בתקופה הפוסט־סובייטית, וציינו מהו התהליך העירוני המתרחש באזור זה. (3 נקודות)

פתרון

1. משווים את האזור הכפרי בשני התרשימים: קודם - יישובים כפריים ובתי קיט; עכשיו - בעיקר מגורים של יזמים פרטיים.

2. "ציינו" שימוש קרקע עיקרי: הסמל הנפוץ ביותר - מגורים שנבנו על ידי יזמים פרטיים.

3. "ציינו" את התהליך: תושבים עוברים מהעיר לשכונות חדשות בשוליה, והעיר מתפשטת לאזור הכפרי - פרור (פרבור). זה תהליך שמתרחש בשובל העירוני-כפרי. התשובה באתר מוסיפה "התפשטות עירונית" (urban sprawl): ההתפשטות של השטח הבנוי עצמו היא זחילה עירונית.

תשובה

מגורים שנבנו על ידי יזמים פרטיים (שכונות מגורים חדשות). התהליך: פרבור (התפשטות עירונית – urban sprawl) – העיר מתפשטת לאזור הכפרי.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.