המרחב העירוני והמרחב הכפרי
בנושא הזה שואלים איפה קמות ערים ולמה, איך הן גדלות, איך מתכננים אותן ומה קורה לכפרים שמסביבן. בבגרות זה מגיע כמעט תמיד דרך חבל ארץ שלא למדתם: עיר במפה, טבלה של גודל ערים, גרף של עיור או תרשים של מבנה עיר.
במדויק: המרחב העירוני הוא שטח העיר וסביבתה הבנויה: צפיפות גבוהה, ורוב התושבים עוסקים במסחר, בשירותים ובתעשייה. המרחב הכפרי הוא שטח של יישובים קטנים ושטחים פתוחים, שהבסיס הכלכלי שלו היה בעיקר חקלאות. בין שניהם נמצא השובל העירוני-כפרי, האזור שבשולי העיר שבו השניים מתערבבים.
שני חלקי הנושא קשורים: העיר גדלה בזכות הגירה מהכפר (שיעור העיור עולה), ומתפשטת אל הכפר שמסביבה (פרור וזחילה עירונית). לכן כמעט כל שאלה על העיר נוגעת גם בכפר, ולהפך.
שימושי קרקע (תפקודים עירוניים)
כל חלקה בעיר משמשת למשהו: מגורים, מסחר, משרדים, תעשייה, נמל, פארק. המילה הגאוגרפית לזה היא שימוש קרקע, וחלק גדול מהשאלות בנושא שואל איזה שימוש קרקע נמצא איפה ולמה.
במדויק: שימוש קרקע (תפקוד עירוני) הוא הפעילות שמתקיימת בשטח מסוים בעיר: מגורים, מסחר ועסקים, מנהל ושלטון, תעשייה, תחבורה, שירותי ציבור ושטחים פתוחים. התשובה בבגרות כוללת את שם השימוש ואת הגורם למיקום שלו (נגישות, מחיר הקרקע, זיהום, טופוגרפיה).
1. גורמי מיקום ותפקודן של ערים ותפקידים עירוניים
גורם מיקום ותפקוד של עיר
ערים לא קמות במקרה. כמעט כל עיר גדולה קמה במקום שנתן לה יתרון: נהר, מפרץ שמתאים לנמל, מרבץ זהב, צומת דרכים. היתרון הזה קובע גם במה העיר תעסוק - נמל, תעשייה, תיירות או שלטון.
במדויק: גורם מיקום הוא מאפיין של המקום (פיזי או אנושי) שבזכותו העיר קמה והתפתחה שם. תפקוד העיר הוא הפעילות העיקרית שלה (עיר נמל, עיר תעשייה, עיר תיירות, עיר בירה, מרכז כלכלי). תשובה מלאה כוללת: מיקום פיזי מדויק (על איזה נהר, מפרץ, מצר, מישור או רכס - בשם), ההסבר איך הוא מסייע לעיר, ובשאלה על תפקוד - הקשר בין המיקום לתפקוד, לכל עיר בנפרד.
הנושא קשור לשאלת החובה בנתי"ב: כמעט בכל חבל ארץ יש סעיף על "מאפיין המיקום" של עיר, ואותו מוצאים במפה הפיזית באטלס. לדוגמה, וינה ובודפשט שוכנות שתיהן על גדות נהר הדנובה, והנהר משמש נתיב שיט ותחבורה שבזכותו התפתחו כמרכזי מסחר.
גורמי מיקום של ערים
מיקום שהוא חיסרון
ההשפעה נראית בנתונים: לה פס גדלה בשנים 2001-2020 רק מ-789,585 ל-816,044 תושבים, ואילו סנטה קרוס שבשפלה גדלה מ-1,113,582 ל-1,772,480.
תפקודים עירוניים והקשר שלהם למיקום
עיר מתמחה היא עיר שתפקוד אחד שולט בה. עיר עולם היא עיר שמשמשת מוקד לפעילות כלכלית בקנה מידה עולמי.
בירה כזרז לפיתוח אזור
כשמדינה מקימה בירה חדשה באזור שלא פותח (כמו ברזיליה, שנחנכה בשנת 1960 כדי לפתח את מחוז המערב התיכון של ברזיל), הבירה מפתחת את האזור בכמה דרכים:
- תעסוקה ומשיכת אוכלוסייה: משרדי הממשלה, הפרלמנט והשגרירויות יוצרים מקומות עבודה ומושכים תושבים, והתושבים יוצרים ביקוש למסחר, לשירותים ולבנייה.
- תשתיות ונגישות: כבישים, נמל תעופה, חשמל ומים שנבנים כדי לחבר את הבירה פותחים את האזור להתיישבות, לחקלאות ולתעשייה.
- השקעות: הבירה מושכת יזמים, אנשי עסקים וחברות רב-לאומיות.
כששואלים על מאפיין מיקום משותף לשתי ערים, מחפשים גורם ייחודי ששתיהן חולקות - נהר משותף, מפרץ, שפך, מעבר ימי, מרכז המדינה - בשם. לפי דוגמאות המענה, "כאשר שואלים על מאפיין מיקום משותף לערים הכוונה היא לגורמי מיקום ייחודיים". לכן על וינה ובודפשט עונים "על גדות נהר הדנובה", ו"מיקום בטופוגרפיה מישורית" לא רלוונטי.
ביתרון של נהר לעיר כותבים נתיב שיט למסחר ולתיירות או השקיה של העורף החקלאי. בשאלה על וינה ובודפשט, על אספקת מי שתייה: "לא ניתן לקבל ניקוד מלא על תשובה של שימוש בנהר לאספקת מי שתייה לתושבי הערים", כי מי הנהר מזוהמים בשפכים.
יתרון מיקום צריך להתאים לעיר עצמה. על סנטה קרוס: "לא ניתן לקבל יתרון מיקום של מרכז המדינה", כי היא לא נמצאת במרכז הגאוגרפי של בוליביה; וגם "לא ניתן לקבל הסבר על הכנסות מייצוא נפט" - הכנסות מיצוא מעלות את התמ"ג של המדינה, ולא מפתחות את העיר. כותבים במקום זה: נפט וגז ליד העיר - תעשיות שנותנות מקומות עבודה לתושביה.
כששואלים איך הקמת בירה מפתחת אזור, לא כותבים למה הקימו אותה: "לא ניתן לקבל תשובות שמתייחסות לפיזור אוכלוסייה ורצון של הממשלה למקם את עיר הבירה" קרוב למרכז המדינה. עונים על ההשפעה: תעסוקה, תשתיות, השקעות.
דוגמה - ולינגטון ואוקלנד: מיקום ותפקוד
ולינגטון ואוקלנד הן שתי ערים גדולות בניו זילנד. ולינגטון היא בירת המדינה, ואוקלנד היא המרכז הכלכלי והמסחרי של המדינה.
עיינו במפה שבנספח ד ובמפות שבאטלס.
(במפה הפיזית של ניו זילנד: ולינגטון - בקצה הדרומי של האי הצפוני, על מצר קוק; אוקלנד - על מצר יבשה צר בצפון האי הצפוני, בין שני מפרצים. רוב האי הצפוני נמוך יחסית, ולאורך האי הדרומי עובר רכס הרים גבוה.)
(1) ציינו את מיקומה הפיזי של כל אחת מן הערים, והסבירו מדוע המיקום של ולינגטון מסייע לה בתפקיד בירת ניו זילנד, ומדוע המיקום של אוקלנד מסייע לה בתפקיד המרכז הכלכלי והמסחרי של המדינה. (5 נקודות)
(2) לפניכם טבלה ובה נתונים בתחומי הכלכלה והדמוגרפיה של הערים ולינגטון ואוקלנד.
עיינו בטבלה, והסבירו כיצד היותה של ולינגטון בירה והיותה של אוקלנד מרכז כלכלי ומסחרי של ניו זילנד באים לידי ביטוי בנתונים שבטבלה. בססו את תשובתכם על נתון אחד מן הטבלה בנוגע לכל אחת מן הערים (סך הכול – שני נתונים). (3 נקודות)
1. (1) "ציינו" מיקום פיזי, לכל עיר בשם: ולינגטון - קצה האי הצפוני, על מצר קוק. אוקלנד - מצר יבשה צר בין שני מפרצים, בשטח נמוך.
2. "הסבירו" - הקשר בין המיקום לתפקוד, לכל עיר בנפרד: בירה צריכה לשרת את כל המדינה, ולוולינגטון יש מיקום מרכזי בין שני האיים. מרכז כלכלי צריך נמלים, שטח לבנייה ושוק גדול, ולאוקלנד יש שני נמלים טבעיים, שטח מישורי, והיא באי שבו גרים רוב התושבים.
3. (2) נתון אחד לכל עיר, עם ההשוואה וההסבר: ולינגטון - המנהל הציבורי (14.3% לעומת 4%), כי בבירה יושבים משרדי הממשלה. אוקלנד - המהגרים (83,700 לעומת 7,500), כי מקומות העבודה הרבים מושכים מהגרים.
4. מה לא לבחור: השירותים הפיננסיים (4.2% לעומת 3.8%) - ההבדל קטן ולא מבדיל בבירור בין הערים.
(1) ולינגטון – בקצה הדרומי של האי הצפוני, לחוף מצר קוק (המפריד בין שני האיים), ליד מפרץ (נמל טבעי). מיקום מרכזי בין שני האיים – נגישה לתושבי האי הצפוני ולתושבי האי הדרומי (מעבורות לאי הדרומי), ולכן מתאימה לבירה שמשרתת את כל המדינה.
אוקלנד – בצפון האי הצפוני, על מצר יבשה צר (איסתמוס) בין שני מפרצים: מפרץ לחוף האוקיינוס השקט במזרח ומפרץ לחוף ים טסמן במערב, בשטח נמוך ומישורי. שני נמלים טבעיים מוגנים פונים לשני צדי המדינה ולאסיה – נגישות גבוהה לסחר בין־לאומי; השטח המישורי מאפשר התפתחות של עיר גדולה, תעשייה ותחבורה; והיא שוכנת באי שבו מרוכזים רוב התושבים – שוק גדול.
(2) ולינגטון – בירה: 14.3% מן המועסקים בה עובדים במנהל ציבורי, פי כ־3.6 מאשר באוקלנד (4%) – בבירה נמצאים הפרלמנט, משרדי הממשלה ומוסדות השלטון.
אוקלנד – מרכז כלכלי: מספר המהגרים אליה מחו"ל – 83,700, פי כ־11 מאשר בוולינגטון (7,500) – המהגרים נמשכים אל מקומות התעסוקה הרבים של המרכז הכלכלי. (אפשר גם: שיעור המועסקים בתעשייה – 8.5% לעומת 4.5%.)
2. עיר ראשה ומדרג עירוני
עיר ראשה ומדרג עירוני
בחלק מהמדינות יש עיר אחת ענקית, וכל השאר קטנות ממנה בהרבה. במדינות אחרות יש כמה ערים גדולות, בגדלים מדורגים. ההבדל הזה נקרא מדרג עירוני, והוא אומר הרבה על המדינה: האם הכול מתרכז בעיר אחת, או מתחלק בין כמה מרכזים.
במדויק: מדרג עירוני הוא היחס בין גודלי הערים במדינה. מדרג מלא (מאוזן) קרוב לכלל הדרגה-גודל: העיר השנייה כמחצית מהראשונה, השלישית כשליש ממנה וכן הלאה. מדרג חסר הוא מדרג של עיר ראשה: העיר הגדולה גדולה פי כמה מהעיר השנייה, ומרכזת את רוב האוכלוסייה, השלטון, הכלכלה והשירותים. בתשובה כותבים את הקביעה, את הנתונים מהטבלה ואת היחס (פי כמה), ואם נשאל - את היתרון או את החיסרון.
ראשות היא התופעה עצמה - השליטה של עיר אחת במערכת הערים. מדרג דו-ראשי הוא מצב שבו שתי ערים גדולות, בערך באותו גודל, גדולות בהרבה משאר הערים. המדרג קשור לשיעור על גלעין ושוליים: עיר ראשה היא בדרך כלל הגלעין של המדינה, ושאר המדינה נשאר בשוליים.
סוגי מדרג עירוני
התכנית מביאה, כדוגמה לגורמים לקיומו או להיעדרו של מדרג מלא, השוואה בין מצרים וצרפת ובין שווייץ והודו.
החסרונות של עיר ראשה והיתרון של מדרג מלא
קביעת מדרג עירוני מטבלה
1. מסדרים את הערים מהגדולה לקטנה, ובודקים את יחידות המידה (תושבים או מיליוני תושבים).
2. מחשבים פי כמה העיר הראשונה גדולה מהשנייה (ריגה: 920,643 חלקי 78,850 - בערך פי 11.7).
3. משווים לכלל הדרגה-גודל: השנייה כמחצית מהראשונה והשלישית כשליש - מדרג מלא. הראשונה גדולה פי כמה מהשנייה - עיר ראשה.
4. כותבים קביעה ונתון: שם המדרג, שתי הערים עם המספרים שלהן, והיחס.
5. יתרון או חיסרון: ריכוז מול פיזור, ומה הוא גורם במרחב.
המדרג נקבע לפי גודל האוכלוסייה, לא לפי מעמד הבירה. עיר ראשה היא לא בהכרח הבירה: בבוליביה לה פס היא המרכז המנהלי (816,044 תושבים ב-2020), ואילו סנטה קרוס גדולה ממנה (1,772,480).
דוגמה - איטליה: מדרג עירוני ויתרונו
לפניכם טבלה ובה נתונים על אוכלוסיית הערים הגדולות באיטליה.
(בטבלה שבשאלון הנתונים במיליוני תושבים: רומא 2.75, מילנו 1.38, נפולי 0.905, טורינו 0.855.)
(1) עיינו בטבלה, וקבעו מהו המדרג העירוני באיטליה.
(2) תארו מהו היתרון במדרג עירוני זה.
1. היחס בין הראשונה לשנייה: 2.75 חלקי 1.38 - בערך פי 2. העיר הראשונה לא גדולה פי כמה מהשנייה, ולכן זו לא עיר ראשה.
2. בודקים מול כלל הדרגה-גודל: מחצית מרומא היא כ-1.38 - בדיוק מילנו. שליש מרומא הוא כ-0.92 - קרוב לנפולי (0.905). טורינו (0.855) גדולה מרבע מרומא (כ-0.69), כ-31% ממנה.
3. הקביעה: מדרג מאוזן (מלא).
4. (2) "תארו" את היתרון: מה קורה כשהאוכלוסייה והפעילות מתחלקות בין כמה ערים - פחות עומס על עיר אחת, ופיתוח בכמה אזורים.
(1) מדרג מאוזן לפי כלל הדרגה-גודל (ולא עיר ראשה): מילנו (1.38) היא בערך מחצית מרומא (2.75), נפולי (0.905) כשליש ממנה – כמעט בדיוק לפי הכלל; טורינו (0.855) מעט גדולה מרבע.
(2) האוכלוסייה, השירותים והפעילות הכלכלית מפוזרים בכמה ערים גדולות במקום להתרכז בעיר אחת – עומס קטן יותר על הבירה, ופיתוח מאוזן יותר של אזורי המדינה (כל עיר משמשת מרכז לאזור שלה).
3. שלבים בעיור והמטרופולינים
עיור וגרף העיור הקלאסי
בעבר רוב בני האדם חיו בכפרים. היום, ברוב המדינות, רוב התושבים גרים בערים. המעבר הזה לא קורה באותו קצב לאורך כל הדרך: הוא מתחיל לאט, מאיץ, ובסוף מאט. את זה מראה גרף העיור הקלאסי.
במדויק: עיור הוא העלייה בשיעור האוכלוסייה העירונית מתוך כלל האוכלוסייה. גרף העיור הקלאסי מתאר את התהליך בשלושה שלבים: שלב התחלתי (שיעור נמוך, עלייה איטית), שלב מואץ (עלייה מהירה) ושלב האטה (רוויה) (שיעור גבוה, עלייה איטית). בשאלה על גרף כותבים לכל תקופה את המגמה ואת הקצב (מהיר / איטי), ומסבירים את הקצב: בשלב המואץ - הגירה מהכפר לעיר, בגלל גורמי דחיקה בכפר וגורמי משיכה בעיר; בשלב ההאטה - רוב האוכלוסייה כבר עירונית, ונשארו מעט תושבים בכפר שיכולים להגר.
המדינות המפותחות נמצאות בשלבים המאוחרים של הגרף, כי התיעוש והמיכון של החקלאות התחילו אצלן מוקדם, ורוב התושבים עברו לערים לפני עשרות שנים. מדינות מתפתחות רבות נמצאות בשלב המואץ. בברזיל, למשל, השיעור העירוני עלה מכ-46% ב-1960 לכ-87% ב-2020 (בקירוב).
שלבי העיור
השלכות של עיור מואץ במדינות מתפתחות
מטרופולין
עיר גדולה לא נגמרת בגבול העירוני שלה. סביבה יש ערים ויישובים שהתושבים שלהם עובדים, קונים ולומדים בעיר הגדולה. כל המערכת הזאת, העיר והיישובים שקשורים אליה, נקראת מטרופולין.
במדויק: מטרופולין הוא מרחב עירוני גדול שבנוי מעיר מרכזית (גלעין) ומטבעות של ערים ויישובים סביבה, שקשורים אליה בקשרי תעסוקה, מסחר ושירותים. מאפייניו: העיר המרכזית, המבנה המרחבי (גלעין וטבעות), פרור ויוממות. פרור הוא מעבר של אוכלוסייה מהעיר המרכזית אל יישובים בשולי המטרופולין; יוממות היא נסיעה יומית קבועה בין מקום המגורים ובין מקום העבודה. בתשובה על הקשר ביניהם כותבים את המנגנון: האוכלוסייה עוברת לטבעות, אבל מוקדי התעסוקה נשארים בגלעין, ולכן היוממות גדלה.
זחילה עירונית היא התרחבות של שטח העיר לעבר הכפרים שסביבה, כשאוכלוסיית העיר והשטח הבנוי שלה גדלים. מגלופוליס הוא רצף של כמה מטרופולינים שהתחברו זה לזה. בפרק ארץ ישראל: בגלעין של מטרופולין חיפה שימושי הקרקע העיקריים הם תעשייה ומסחר, ואילו בקריית ים, שבטבעת, השימוש העיקרי הוא מגורים.
המבנה של המטרופולין
הגדרה של יוממות לבד לא מספיקה כששואלים איך הפרור מגביר אותה: "תשובה אשר רק מגדירה מהי יוממות ולא מסבירה כיצד תהליך הפרוור מגביר אותה" לא מתקבלת כתשובה מלאה. כותבים את השרשרת: מעבר לטבעות ← העבודה נשארת בגלעין ← יותר נסיעות יומיות.
כשמבקשים שימוש קרקע שמבטא את המיקום בגלעין, לא כותבים מגורים: "לא ניתן לקבל לגבי גלעין שימוש קרקע של מגורים", כי השאלה בודקת את ההבדל בין הגלעין לטבעות. בגלעין - מסחר, עסקים, תעשייה; בטבעות - מגורים.
דוגמה א - ברזיל: מגמה וקצב העיור בשתי תקופות
בגרף שלפניכם מוצגים השינויים בשיעור האוכלוסייה העירונית בברזיל בשנים 1960–2020. הגרף מחולק לשתי תקופות: תקופה I (1960 - אמצע שנות ה-90) ותקופה II (אמצע שנות ה-90 - 2020).
(הערכים בקירוב, כפי שנקראים מהגרף שבשאלון. המרווחים בין השנים אינם שווים; 1996 בקירוב הוא הגבול בין התקופות.)
(1) בכל אחת מן התקופות ציינו את מגמת השינוי בשיעור האוכלוסייה העירונית, ואת קצב השינוי בשיעור האוכלוסייה העירונית (קצב שינוי מהיר או קצב שינוי איטי). (4 נקודות)
(2) הסבירו גורם אחד לקצב השינוי בכל אחת מן התקופות. (4 נקודות)
1. (1) מגמה וקצב לכל תקופה: בשתי התקופות הקו עולה, ולכן המגמה היא עלייה בשתיהן. בתקופה I הקו תלול - מכ-46% לכ-79%, קצב מהיר. בתקופה II הקו מתמתן - מכ-79% לכ-87%, קצב איטי.
2. מזהים את השלבים בגרף העיור: תקופה I היא השלב המואץ; תקופה II היא שלב ההאטה (הרוויה).
3. (2) גורם לקצב המהיר: הגירה מהכפר לעיר - דחיקה מהכפר (מיכון החקלאות, ריכוז הקרקע, עוני ובצורות) ומשיכה לעיר (תיעוש ומקומות עבודה).
4. גורם לקצב האיטי: כבר כ-80% מהאוכלוסייה עירונית, ונשארו מעט תושבים בכפר שיכולים להגר.
(1) תקופה I (1960 – אמצע שנות ה־90): מגמת עלייה בשיעור האוכלוסייה העירונית, בקצב מהיר – מכ־46% לכ־79% (כ־0.9 נקודות אחוז בשנה).
תקופה II (אמצע שנות ה־90 – 2020): מגמת עלייה, בקצב איטי – מכ־79% לכ־87% (כ־0.35 נקודות אחוז בשנה).
(2) תקופה I – קצב מהיר: הגירה מאסיבית מהכפר לעיר – גורמי דחיקה בכפר (מיכון החקלאות, ריכוז הקרקע בידי בעלי אחוזות גדולות, עוני ובצורות בצפון-מזרח) וגורמי משיכה בעיר (תיעוש מהיר בסאו פאולו ובריו, מקומות עבודה ושירותים).
תקופה II – קצב איטי: רוב האוכלוסייה כבר עירונית (כ־80%), ונשארו מעט תושבים בכפר שיכולים להגר – העיור מתקרב לשלב הרוויה (שלב ההאטה בעקומת העיור). (אפשר גם: ירידה בפריון.)
דוגמה ב - פבלה בריו דה ז'נרו: תמונה וקצב העיור
בנספח ד מוצגת תמונה של שכונת עוני (פָבֵלָה) בעיר ריו דה ז'נרו.
(בתמונה: מדרון תלול של הר, מכוסה כולו בבתים צפופים בני 2–5 קומות, צמודים זה לזה ובנויים זה מעל זה בצורה לא מסודרת; רבים מהם מלבנים חשופות בלי טיח; מכלי מים על הגגות וחוטי חשמל מסובכים; כמעט אין רחובות.)
(1) ציינו מאפיין אחד הנראה בתמונה ומבטא את היותה שכונת עוני. (2 נקודות)
(2) הסבירו את הקשר בין קצב השינוי בשיעור האוכלוסייה העירונית בברזיל הנראה בגרף בתקופה I לבין ריבוי שכונות העוני בברזיל. (2 נקודות)
1. (1) "ציינו" - מאפיין אחד מהתמונה: בנייה צפופה ולא מתוכננת על מדרון תלול, בלי טיח וכמעט בלי רחובות.
2. (2) מחברים את הגרף לתמונה: בתקופה I קצב העיור מהיר.
3. המנגנון: המהגרים מהכפר הגיעו לערים מהר יותר ממה שהערים סיפקו דיור, תשתיות ותעסוקה.
4. התוצאה: המהגרים העניים בנו בתים בלי היתר על קרקע פנויה בשולי העיר, וכך התרבו הפבלות.
(1) בנייה צפופה ולא מתוכננת על מדרון הר תלול – בתים צמודים זה לזה ובנויים זה על גבי זה, מלבנים חשופות בלי טיח, כמעט בלי רחובות (אפשר גם: חוטי חשמל מסובכים ופיראטיים; מכלי מים על הגגות).
(2) בתקופה I העיור היה מהיר מאוד – מיליוני מהגרים מהכפר הגיעו לערים מהר יותר ממה שהערים יכלו לספק דיור, תשתיות ותעסוקה. המהגרים העניים בנו לעצמם בתים ללא היתר על קרקע פנויה בשולי העיר (מדרונות תלולים, אזורים מוצפים) – וכך התרבו הפבלות.
4. איזור (zoning), תכנון עירוני ומפגעים סביבתיים בעיר
איזור (zoning) ותכנון עירוני
בעיר שלא תכננו אותה, מפעל יכול לקום ליד בית ספר, ושכונה יכולה לצמוח על מדרון מסוכן. תכנון עירוני מחליט מראש מה ייבנה איפה. הכלי המרכזי שלו הוא איזור: חלוקת העיר לאזורים, ולכל אזור תפקוד משלו.
במדויק: איזור (zoning) הוא הקצאת תפקודים (שימושי קרקע) לאזורים שונים בעיר: אזורי מגורים, מסחר ועסקים, תעשייה ושטחים פתוחים. עיר מתוכננת מחולקת לאזורים כאלה מראש; עיר שאינה מתוכננת מתפתחת באופן ספונטני. כששואלים על מיקום של שימוש קרקע בעיר, כותבים את השימוש ואת הגורם למיקומו: נגישות, מחיר הקרקע, הרחקה של מפגעים, טופוגרפיה.
מרכז העסקים הראשי (מע"ר) נמצא בדרך כלל במרכז העיר, במקום הנגיש ביותר. שם מחיר הקרקע גבוה, ולכן נבנים בניינים גבוהים, וקו הרקיע של העיר עולה סביבו. בערים הבלטיות, למשל, בגלעין העיר עמדו בתקופה הסובייטית מבני ממשל ומנהל, ובתקופה הפוסט-סובייטית מרכז עסקים ראשי.
עיר מתוכננת ועיר שאינה מתוכננת
עיר הגנים של אבנעזר הווארד מופיעה בתכנית כמודל לתכנון עיר.
מיקום שימושי הקרקע בעיר
מפגע סביבתי בעיר
בעיר יש הרבה אנשים, מכוניות ומפעלים על שטח קטן. לכן בעיר נוצרים מפגעים שכמעט לא קיימים בכפר: ערפיח, רעש, ואיים של חום.
במדויק: מפגע סביבתי הוא נזק שפעילות האדם גורמת לסביבה ולאדם עצמו. במרחב העירוני: זיהום אוויר וערפיח (מתעשייה, מתחבורה ומהסקה), רעש, ואי חום עירוני - העיר חמה מסביבתה בגלל מקורות חום מלאכותיים ובגלל השטחים הבנויים. תשובה מלאה כוללת את המקור של המפגע, את המנגנון ואת הנזק - לאדם ולסביבה.
דרך אחת להתמודד עם המפגעים היא "ריאות ירוקות" - שטחים פתוחים וירוקים בתוך העיר ובשוליה. בברלין, למשל, יש שטחים ל"ריאות ירוקות" ולחקלאות פרטית בשולי העיר.
מפגעים סביבתיים בעיר: גורם, נזק ודרך התמודדות
"זיהום" לבד היא תשובה כללית. לפי דוגמאות המענה, "לא מספיק לציין תשובה כללית של זיהום המים, אלא יש להסביר את המהות ואת המקורות של הזיהום". כותבים מה מזהם ומאיפה: "שפכים תעשייתיים של המפעלים זורמים לנהר", ולא "התעשייה מזהמת".
שימו לב לתחום שנשאל. בשאלה על קווינסטאון נשאלו השפעות בתחום הסביבה: עליית מחירי הדיור ודחיקת תושבים הן השפעות חברתיות-כלכליות, ולא מתקבלות. בשאלה על תיירות היתר בוונציה נשאלו השלכות על "חיי התושבים ו/או הסביבה" - ושם שתיהן מתקבלות.
דוגמה א - העיר הבלטית: שינוי בשימוש הקרקע בגלעין
מבנה הערים הבלטיות השתנה בין התקופה שבה המדינות היו רפובליקות סובייטיות ובין התקופה הפוסט־סובייטית – התקופה שלאחר קבלת העצמאות, וההצטרפות לאיחוד האירופי.
(בתרשים 1, העיר בתקופה הסובייטית: בגלעין העיר - מבני ממשל ומנהל; סביבו - מגורי פועלים ותעשייה מסורתית; באזור הכפרי - בתי קיט ויישובים כפריים. בתרשים 2, העיר כיום: בגלעין העיר - מרכז עסקים ראשי; סביבו - מגורי הפועלים מהתקופה הסובייטית, רחוב מסחרי, מגורים של יזמים פרטיים, מרכזי מסחר ועסקים ומחסנים; באזור הכפרי - בעיקר מגורים שנבנו על ידי יזמים פרטיים.)
(1) על פי תרשים 1, ציינו מהו שימוש הקרקע של גלעין העיר בתקופה הסובייטית.
על פי תרשים 2, ציינו שימוש קרקע של גלעין העיר בתקופה הפוסט־סובייטית.
הסבירו גורם אחד אפשרי לשינוי שחל בשימושי הקרקע. (4 נקודות)
1. קוראים את המקרא ומוצאים את הסמל שבגלעין בכל תרשים.
2. "ציינו": בתקופה הסובייטית - מבני ממשל ומנהל; בתקופה הפוסט-סובייטית - מרכז עסקים ראשי (מע"ר).
3. "הסבירו גורם": מה השתנה בין התקופות - המעבר מכלכלה ריכוזית לכלכלת שוק.
4. המנגנון: כשהקרקע הופרטה, מחירה נקבע לפי הנגישות. הגלעין הוא המקום הנגיש ביותר, ולכן היקר ביותר, ורק עסקים, משרדים ובנקים יכולים לשלם עליו.
בתקופה הסובייטית – מבני ממשל ומנהל. בתקופה הפוסט־סובייטית – מרכז עסקים ראשי (מע"ר).
גורם: המעבר מכלכלה ריכוזית (בשליטת המדינה) לכלכלת שוק חופשי – הקרקע הופרטה, ובגלעין, המקום הנגיש ביותר, מחיר הקרקע הגבוה ביותר; רק עסקים, משרדים ובנקים (גם חברות זרות שנכנסו עם ההצטרפות לאיחוד האירופי) יכולים לשלם עליו, ולכן הם תפסו את מקום מבני הממשל.
דוגמה ב - מילנו, טורינו וגנואה: מפגעי התעשייה
המרכז התעשייתי של איטליה נמצא בערים מילנו, טורינו וגנואה.
(3) הציגו שני מפגעים סביבתיים של הפעילות התעשייתית הרבה. (4 נקודות)
1. "הציגו" שני מפגעים שונים: אחד באוויר ואחד במים.
2. לכל מפגע - המקור והמנגנון: זיהום אוויר מפליטות המפעלים והתחבורה, שנלכדות בעמק הפו הסגור. זיהום מים - שפכים תעשייתיים שמגיעים לנהר הפו וליובליו.
3. שם המקום: עמק הפו ונהר הפו, ולא "האזור".
זיהום אוויר (עמק הפו מהאזורים המזוהמים באירופה – פליטות מפעלים ותחבורה נלכדות בעמק הסגור) וזיהום מים של נהר הפו ויובליו בשפכים תעשייתיים.
5. הפעילות הכלכלית במרחב הכפרי והשובל העירוני־כפרי
מרחב כפרי ושובל עירוני-כפרי
הכפר של היום הוא לא רק שדות ורפתות. בשולי ערים גדולות נבנות בכפרים שכונות של אנשים שעובדים בעיר, קמים מחסנים וקניונים, והחקלאות הופכת לענף אחד מתוך כמה. האזור הזה, שבו העיר והכפר נפגשים, נקרא השובל העירוני-כפרי.
במדויק: המרחב הכפרי הוא מרחב של יישובים קטנים ושטחים פתוחים, שהבסיס הכלכלי שלו (הענפים שמהם התושבים מתפרנסים) היה בעיקר חקלאות. השובל העירוני-כפרי הוא האזור הכפרי בשולי העיר, שבו מתרחשים פרור, עיור הכפר, חקלאות עירונית ויוממות. כשהכפר מקבל גם תפקודים לא חקלאיים (מגורים, תעשייה, מסחר, תיירות), הוא הופך למרחב רב-תפקודי. בתשובה מציינים את התהליך בשמו ואת הסימן שלו במרחב (שימוש הקרקע שנוסף).
הקשר לשיעור על המטרופולין: הפרור מוציא תושבים מהעיר אל הכפר שבשוליה, והם ממשיכים לעבוד בעיר - יוממות. כך הכפר שבשובל הופך בהדרגה לחלק מהמטרופולין.
למה החקלאות שולטת במרחב הכפרי במדינות מתפתחות
כך נראה הדבר בנתונים: בגינאה 68% מהמועסקים עובדים בחקלאות, ובמלי 58%.
תמורות במרחב הכפרי
התהליכים בשובל העירוני-כפרי
לא מבלבלים בין שלושה תהליכים דומים. פרור - אנשים עוברים מהעיר אל השוליים. זחילה עירונית - שטח העיר מתרחב לעבר הכפרים, או בלשון דוגמאות המענה, "התרחבות של שטח העיר לעבר כפרים". עיור הכפר - הכפר עצמו מקבל מאפיינים של עיר.
דוגמה - העיר הבלטית: מה נוסף לאזור הכפרי
מבנה הערים הבלטיות השתנה בין התקופה הסובייטית ובין התקופה הפוסט־סובייטית.
(בתרשים 2, העיר הבלטית כיום: באזור הכפרי שמסביב לעיר הסמל הנפוץ ביותר הוא "מגורים שנבנו על ידי יזמים פרטיים", ויש בו גם מגורי המעמד הבינוני, מחסנים ומרכזי הפצה, מרכזי מסחר ועסקים ומתקן ספורט ונופש; אין בו עוד יישובים כפריים ובתי קיט, שהיו בו בתקופה הסובייטית.)
(2) על פי תרשים 2, ציינו שימוש קרקע עיקרי שנוסף לאזור הכפרי בתקופה הפוסט־סובייטית, וציינו מהו התהליך העירוני המתרחש באזור זה. (3 נקודות)
1. משווים את האזור הכפרי בשני התרשימים: קודם - יישובים כפריים ובתי קיט; עכשיו - בעיקר מגורים של יזמים פרטיים.
2. "ציינו" שימוש קרקע עיקרי: הסמל הנפוץ ביותר - מגורים שנבנו על ידי יזמים פרטיים.
3. "ציינו" את התהליך: תושבים עוברים מהעיר לשכונות חדשות בשוליה, והעיר מתפשטת לאזור הכפרי - פרור (פרבור). זה תהליך שמתרחש בשובל העירוני-כפרי. התשובה באתר מוסיפה "התפשטות עירונית" (urban sprawl): ההתפשטות של השטח הבנוי עצמו היא זחילה עירונית.
מגורים שנבנו על ידי יזמים פרטיים (שכונות מגורים חדשות). התהליך: פרבור (התפשטות עירונית – urban sprawl) – העיר מתפשטת לאזור הכפרי.