הכוחות המעצבים את פני כדור הארץ
הנוף שאתם רואים במפה הפיזית - הרים, עמקים, מישורים - הוא תוצאה של מאבק בין שני סוגי כוחות. כוחות מבפנים מרימים, מקמטים ושוברים את הקרום; כוחות מבחוץ שוחקים ומיישרים אותו. כמעט כל שאלה על "למה הנוף נראה כך" מתחילה בשאלה: איזה כוח פעל כאן.
במדויק: הכוחות הפנימיים פועלים מתוך כדור הארץ: תנועת הלוחות, קימוט, שבירה, פעילות געשית ורעידות אדמה. הם הופכים נוף "שטוח" לנוף "מקומט ושבור". הכוחות החיצוניים פועלים על פני השטח: מים, קרחונים ורוח. הם מפרקים את הסלע (בליה), סוחפים אותו (הרס) ומשקיעים אותו במקום אחר (בנייה), והופכים נוף "מקומט ושבור" לנוף "שטוח".
דוגמה לשני הכוחות באותו מקום: הרי האלפים באוסטריה נוצרו מקימוט, כשהלוח האפריקני התנגש בלוח האירואסייתי (כוח פנימי), ואחר כך הקרחונים חרצו בהם עמקים בצורת U ויצרו אגמים (כוח חיצוני).
אקלים ומזג אוויר
מזג האוויר הוא מה שקורה היום בחוץ. האקלים הוא מה שאפשר לצפות לו בכל שנה. בבגרות שואלים כמעט תמיד על אקלים: מהו סוג האקלים במקום, ולמה הוא כזה.
במדויק: מזג אוויר הוא מצב האטמוספרה במקום מסוים ובזמן קצר (יום, שבוע). אקלים הוא התנאים האופייניים למקום לאורך שנים רבות. מרכיבי האקלים: טמפרטורות (ממוצע ומשרע - ההפרש בין החודש החם ביותר לקר ביותר) ומשקעים (כמות ומשטר - באילו חודשים הם יורדים). גורמי האקלים הם מה שיוצר אותו: גורמים גלובליים (המרחק מקו המשווה ומהקטבים) וגורמים מקומיים (גובה טופוגרפי, מרחק מהים, זרמי ים).
סוג האקלים הוא תוצאה. הגורם הוא מה שיצר אותו. בשאלה "הסבירו את הגורם" לא עונים "כי יש שם אקלים מדברי" - עונים מה גורם לאקלים להיות מדברי.
1. מאפייני יחידות הנוף
יחידת נוף
כשמסתכלים על מפה פיזית רואים כתמי צבע: ירוק, צהוב, חום. כל כתם כזה הוא בערך יחידת נוף - שטח שיש לו צורה אחת: הרים, מישור, רמה. בשאלת החובה בנתי"ב כמעט תמיד מבקשים לזהות יחידת נוף של עיר, גבול או נהר, ולהסביר מה היא אומרת על האדם שחי שם.
במדויק: יחידת נוף היא שטח בעל צורת נוף אחידה: מישור, רמה, הר, עמק, נהר, חוף מפורץ. מזהים אותה במפה הפיזית לפי צבעי הגובה במקרא. בתשובה כותבים את צורת הנוף ואת שם האזור (הרי האלפים, עמק הפו), ולא רק "הרים" או רק שם של עיר.
יחידת הנוף משפיעה על כמעט כל דבר אחר בחבל: היכן גרים (בניו זילנד יש באי הצפוני הנמוך 19 ערים במפה, ובאי הדרומי ההררי 9 בלבד), מה מגדלים, איפה עובר הגבול ואיפה מפיקים אנרגייה. לכן היא מופיעה גם בשיעורים על תפרוסת האוכלוסייה ועל מקורות אנרגייה.
יחידות הנוף ואיך מזהים אותן
יחידת הנוף והאדם: יתרונות ומגבלות
גבול לאורך תוואי טבעי
בשאלה על התוואי של גבול או על יחידת נוף כותבים שם. "הרים" בלבד לא מספיק: לפי דוגמאות המענה, "תשובה שכוללת רק את המילה "הרים" ללא שם אינה נחשבת לתשובה מלאה". כותבים "הרי האנדים", "נהר הלימפופו".
"מדבר" הוא לא יחידת נוף. לפי דוגמאות המענה "מדבר לא נחשב ליחידת נוף": מדבר מתאר אקלים, ויחידת נוף מתארת צורה (הרים, רמה, מישור). גם שם של עיר או של ימה לא מתקבל כשם של יחידת נוף.
דוגמה - בולצ'נו ופררה: יחידות נוף ומאפיינים
חבל הארץ: איטליה.
לפניכם שמות של שתי ערים בצפון איטליה: בולצ'ינו, פררה.
ציינו את שם יחידת הנוף בה שוכנות כל אחת מן הערים.
בחרו באחת מן הערים.
ציינו מאפיין פיזי אחד ומאפיין אנושי אחד של העיר שבחרתם.
1. איפה המידע: במפה הפיזית של איטליה באטלס. מאתרים כל עיר ובודקים את הצבע לפי המקרא.
2. בולצ'נו (בשאלון "בולצ'ינו") נמצאת בצבע חום, בין הרים גבוהים: הרי האלפים, בעמק נהר האדיג'ה. פררה נמצאת בצבע ירוק, נמוך ושטוח: עמק הפו (מישור פדאנו), ליד דלתת הפו.
3. "ציינו" יחידת נוף = צורת הנוף + שם, לא רק "הרים" או "מישור".
4. בוחרים עיר אחת - פררה: מאפיין פיזי נובע מהנוף (מישור סחף נמוך ופורה). מאפיין אנושי הוא מה שהאדם עושה שם (חקלאות ותעשיית מזון, עיר היסטורית). שני מאפיינים שונים, אחד מכל סוג.
בולצ'נו – הרי האלפים (האלפים הדולומיטיים, בעמק נהר האדיג'ה). פררה – עמק הפו (מישור פדאנו).
פררה: מאפיין פיזי – מישור סחף נמוך ושטוח בדלתת נהר הפו, אדמה פורייה; מאפיין אנושי – מרכז חקלאי ותעשיית מזון; עיר היסטורית (אתר מורשת עולמית). (אפשר גם: בולצ'נו – פיזי: עמק הררי, חורפים קרים ומושלגים; אנושי: עיר דו-לשונית – איטלקית וגרמנית – ומרכז תיירות.)
2. הכוחות הפנימיים: תוצאותיהם והשפעתם על הנוף ועל האדם
תורת מבנה הלוחות
הקרום של כדור הארץ אינו חתיכה אחת. הוא בנוי מלוחות ענקיים שזזים לאט מאוד. רוב רעידות האדמה והרי הגעש בעולם נמצאים בדיוק במקום שבו שני לוחות נפגשים. לכן, כשבבגרות שואלים "מדוע שכיחות כאן רעידות אדמה", התשובה מתחילה בלוחות.
במדויק: תורת מבנה הלוחות: קרום כדור הארץ מחולק ללוחות שנעים על המעטפת בגלל זרמי ערבול (זרמים של חומר חם במעטפת). בעבר היו כל היבשות גוש אחד - פנגיאה - והן נדדו לאט למקומן היום (נדידת היבשות). בגבולות הלוחות נוצרים רעידות אדמה, הרי געש, רכסי קימוט ושברים. הסבר של תופעה גאולוגית בבגרות כולל: שמות הלוחות, סוג התנועה ביניהם (הפחתה, התנגשות, פתיחה, החלקה) ומושג גאולוגי (אזור הפחתה, קימוט, טבעת האש).
את הלוחות ואת סוג הגבול מוצאים באטלס, במפת העולם של המבנה הגאולוגי (לוחות, הרי געש ורעידות אדמה). מאתרים את המדינה לפי קווי האורך והרוחב, ומחפשים איזה גבול לוחות עובר בה או לידה. אותו תהליך שיוצר רעידות אדמה יוצר גם את ההרים: בצ'ילה הלוח האוקייני שוקע מתחת ללוח דרום אמריקה, ומכאן גם הרי האנדים והרי הגעש שבהם.
סוגי התנועה בין הלוחות
הסבר מלא של תופעה גאולוגית
מערכות קימוט צעירות וקדומות
סוגי הסלעים
המסלע משפיע על התבליט: סלע קשה נשחק לאט ונשאר גבוה, וסלע רך נשחק מהר ויוצר שקעים ועמקים.
תהליכים מהירים: נזק והתמודדות
רמת הפיתוח קובעת את גודל הנזק: ככל שרמת הפיתוח נמוכה, כך איכות הבנייה נמוכה וחסרים צוותי חילוץ ושירותי בריאות, ולכן הנזק ומספר הנפגעים גדולים יותר.
תועלת מתופעות געשיות
"קימוט אלפיני" לבד, או "כי יש באזור מפגש לוחות" לבד, הם לא הסבר. לפי דוגמאות המענה "לא ניתן לקבל ניקוד מלא על תשובה של קימוט אלפיני לבד", כי הקימוט הוא תוצאה של התנגשות בין לוחות, ותשובה "כי יש באזור מפגש לוחות" לא מקבלת ניקוד כי אין בה יישום מהמפה הגאולוגית. צריך את שמות הלוחות ואת סוג התנועה.
כשלוח אחד צולל מתחת לשני, המילה המדויקת היא הפחתה. "התקרבות" או "התנגשות" מתקבלות, אבל לפי דוגמאות המענה "הניסוח המדויק לגבי סוג התנועה הוא "הפחתה"" - בעיקר כשבחופי המדינה יש תהום אוקיינית.
כששואלים איך הפעילות הגעשית תורמת לענף כלכלי, כותבים רק את התרומה. לפי דוגמאות המענה "לא ניתן לקבל בסעיף זה השפעות שליליות" (הרס, אפר, נפגעים).
דוגמה - תופעות גאולוגיות הרסניות באיטליה
חבל הארץ: איטליה.
ציינו שתי תופעות גאולוגיות הרסניות באיטליה והסבירו מדוע הן שכיחות באיטליה.
1. "ציינו" שתי תופעות - רק השמות, ואפשר עם דוגמה: רעידות אדמה; התפרצויות געשיות.
2. איפה המידע: באטלס, במפת העולם של המבנה הגאולוגי (לוחות, הרי געש ורעידות אדמה). רואים שגבול לוחות עובר באיטליה.
3. "הסבירו" - שלושת הרכיבים: שמות הלוחות (האפריקני והאירואסייתי), סוג התנועה (הלוח האפריקני נע צפונה ומתחתר מתחת ללוח האירואסייתי) ומושג (אזור מפגש, הפחתה).
4. המנגנון לכל תופעה: המתחים משתחררים לפתע - רעידות אדמה; הלוח המתחתר נמס, והמאגמה עולה דרך סדקים - הרי געש.
רעידות אדמה (למשל לאקווילה 2009, אמטריצ'ה 2016) והתפרצויות געשיות (וזוב, אטנה, סטרומבולי). הסיבה: איטליה נמצאת באזור המפגש בין הלוח האפריקני ללוח האירואסייתי – הלוח האפריקני נע צפונה ומתחתר מתחת ללוח האירואסייתי; התנועה יוצרת מתחים שמשתחררים ברעידות אדמה, ומגמה מותכת עולה דרך סדקים ויוצרת הרי געש.
3. הכוחות החיצוניים: קרחונים, פעולת המים, אדם ונהר
הכוחות החיצוניים
אחרי שהכוחות הפנימיים מרימים הרים, המים והקרח מתחילים לפרק אותם: גשם, נהרות וקרחונים שוחקים את הסלע, מובילים אותו ומשקיעים אותו במקום אחר. כך נוצרים עמקים, מישורים, דלתות ופיורדים. בבגרות מבקשים לזהות את הכוח שעיצב צורת נוף, ולהסביר מה היא נותנת לאדם או לוקחת ממנו.
במדויק: הכוחות החיצוניים הם מים, קרחונים ורוח, שפועלים על פני השטח בבליה (פירוק הסלע), בהרס (סחיפה והובלה) ובבנייה (השקעת החומר במקום אחר). הם הופכים נוף "מקומט ושבור" לנוף "שטוח". בתשובה כותבים את שם הכוח (קרחונים, נהר), מה הוא עשה (חרץ, שחק, השקיע) ואיזו צורת נוף נוצרה.
הכוחות החיצוניים פועלים על נוף שהכוחות הפנימיים כבר בנו: הקרחונים עיצבו את הרי סקנדינביה הקדומים ואת הרי האלפים הצעירים. גם קו פרשת המים, שהגבול עובר לאורכו, הוא הקו שממנו המים מתחילים לזרום ולעצב את העמקים משני צדיו.
קרחונים: צורות הנוף
אזורים שעוצבו בידי קרחונים: הזדמנויות ואילוצים
מושגי נהר
כוח ההרס של המים ודרכי ההתמודדות
חיים "תלויי נהר": הזדמנויות ואילוצים
אל תבלבלו בין נהר שהוא גבול ובין נהר בין-לאומי שזורם ממדינה למדינה. חיסרון של גבול לאורך נהר הוא שהאפיק זז או שיש מחלוקת על ניצול המים. זיהום או סכר במעלה הנהר הם בעיה אחרת: לפי דוגמאות המענה, "אלה בעיות של נהרות בינלאומיים שזורמים ממדינה אחת למדינה שנייה ולא בעיות של נהר המשמש כגבול בין מדינות".
שימוש קרקע ליד הנהר הוא מה שבנוי או מעובד לידו: תעשייה, חקלאות, ערים, סכר ותחנת כוח. שיט בנהר הוא שימוש בנהר עצמו, ולפי דוגמאות המענה "לא ניתן לקבל בשימושי קרקע תשובה של שיט בנהר / תחבורה ימית".
"זיהום המים" לבד הוא תשובה כללית. כותבים מה מזהם ומאיפה: שפכים רעילים ממפעלי תעשייה, דשנים וחומרי הדברה מהשדות שליד הנהר. לפי דוגמאות המענה "לא מספיק לציין תשובה כללית של זיהום המים".
דוגמה א - מישורים ואגמים במדינות הבלטיות
חבל הארץ: המדינות הבלטיות - ליטא, לטביה ואסטוניה.
שתי צורות הנוף המאפיינות את מדינות החבל הן מישורים ואגמים.
(1) ציינו את הגורם הגאומורפולוגי העיקרי לעיצוב צורות הנוף האלה.
(2) בחרו באחת מצורות הנוף, והסבירו יתרון כלכלי אחד שלה לאדם.
1. "ציינו" גורם גאומורפולוגי - שם הכוח החיצוני: פעולת הקרחונים (קרחון יבשתי בעידן הקרח). לא "גשם" ולא "נהרות".
2. אפשר להוסיף במשפט איך: הקרח שייף ויישר את פני השטח והשקיע מורנות; כשנמס, השקעים התמלאו במים והיו לאגמים.
3. (2) בוחרים צורת נוף אחת - המישורים - ומסבירים יתרון כלכלי מתכונה שלה: שטח שטוח, ולכן קל וזול לסלול ולבנות ולעבד במכונות.
(1) פעולת הקרחונים (הקרחון היבשתי בעידן הקרח): הקרח שייף וישר את פני השטח, והשקיע מורנות; כשנמס נוצרו אגמים רבים בשקעים.
(2) מישורים: קל ובזול לסלול עליהם כבישים ומסילות ולבנות יישובים, ולעבד בהם חקלאות ממוכנת על שטחים גדולים (אפשר גם: אגמים – מקור למים, לדיג ולתיירות ונופש).
דוגמה ב - נהר האורנג': מוצא, בסיס סחיפה וסכר
חבל הארץ: דרום אפריקה.
נהר האורנג' זורם לרוחבה של דרום אפריקה.
(1) ציינו את יחידת הנוף של מוצא הנהר ואת בסיס הסחיפה של הנהר.
(2) בשנת 1971 הוקם במעלה הנהר סכר גדול. הסבירו כיצד הקמת הסכר היא זרז לפיתוח האזור.
1. איפה המידע: במפה הפיזית באטלס. עוקבים אחרי הקו הכחול של האורנג' מתחילתו ועד סופו.
2. מוצא = איפה הנהר מתחיל: בהרים הגבוהים במזרח - הרי הדרקנסברג (רמות לסוטו). כותבים צורת נוף + שם.
3. בסיס סחיפה = לאן הנהר נשפך: האוקיינוס האטלנטי.
4. (2) "הסבירו" - המנגנון: האזור יבש והנהר זורם בכמות משתנה. הסכר אוגר ומווסת את המים, וזה מאפשר השקיה, אספקת מים ליישובים ולתעשייה וייצור חשמל. התוצאה היא פיתוח: עבודה, יישובים ותיירות.
(1) מוצא הנהר: הרי הדרקנסברג (רמות לסוטו / הרי המלוטי). בסיס הסחיפה: האוקיינוס האטלנטי (שאליו הנהר נשפך בגבול עם נמיביה).
(2) הסכר (סכר גריפ) אוגר כמויות גדולות של מים באזור יבש: המים משמשים להשקיה – פיתוח חקלאות שלחין לאורך הנהר; לאספקת מים ליישובים ולתעשייה (גם בהעברה במנהרה לכף המזרחי); ולייצור חשמל הידרואלקטרי. כך נוצרים מקומות עבודה, האוכלוסייה גדלה וגם התיירות מתפתחת סביב האגם.
4. אזורי האקלים וגורמיהם, והתמודדות בתנאי אקלים קיצוניים
אזור אקלים וגורמי האקלים
למה בברזיל חם כל השנה, ובצפון שבדיה החורף ארוך וקפוא? למה דווקא על חוף האוקיינוס יש מדבר? כל אלה שאלות על גורמי האקלים. בבגרות נותנים לכם מקום שלא למדתם, ומבקשים את סוג האקלים שלו ואת הגורם.
במדויק: אזור אקלים הוא אזור שבו שוררים תנאי טמפרטורה ומשקעים דומים לאורך שנים (טרופי, מדברי, ערבתי, סובטרופי, ממוזג). גורם גלובלי: המרחק מקו המשווה ומהקטבים (קו הרוחב) - ככל שקרובים לקו המשווה, כך זווית קרינת השמש גדולה יותר והקרינה חזקה יותר, ולכן חם יותר. גורמים מקומיים: גובה טופוגרפי, מרחק מהים, זרמי ים. תשובה מלאה: שם הגורם, איך הוא פועל (קרינה, עליית אוויר או שקיעתו) ואיך זה בא לידי ביטוי במקום שבשאלה.
את סוג האקלים מוצאים באטלס במפת העולם של אזורי האקלים, לפי קווי הרוחב שבהם המדינה משתרעת. ברזיל, למשל, נמצאת ברובה קרוב לקו המשווה משני צדיו: קרינת השמש בזווית גדולה, האוויר החם והלח עולה ויוצר ענני גשם - ולכן אקלים טרופי, חם וגשום.
גורמי האקלים
מדבריות: גורמים גלובליים ומקומיים
מושגים קרובים
קלימוגרף: סוג האקלים והגורם
1. הטמפרטורה (הקו): ממוצע - לאיזה ערך מינימלי ומקסימלי הקו מגיע. משרע = החודש החם פחות החודש הקר.
2. המשקעים (העמודות): כמות - גדולה או קטנה; משטר - בכל החודשים, בעיקר בחורף או בעיקר בקיץ.
3. חצי הכדור: אם החודשים החמים הם דצמבר-פברואר, המקום בחצי הכדור הדרומי.
4. סוג האקלים: מחברים טמפרטורה ומשקעים (חם וגשום כל השנה = טרופי; גשם מעט מאוד = מדברי).
5. הגורם: ממוצע שונה ← קו רוחב או גובה; משרע שונה ← מרחק מהים; מעט גשם ליד החוף ← זרם ים קר. מאתרים את המקום באטלס כדי לבדוק.
6. בהשוואה משתמשים במילים "גבוה יותר / נמוך יותר", ולא רק במספרים.
התמודדות בתנאי אקלים קיצוניים וניצולם
סוג האקלים ורצועת המדבריות הם תוצאה, לא גורם. לפי דוגמאות המענה "לא ניתן לקבל תשובה שהגורם הוא אקלים מדברי, משום שסוג האקלים הוא תוצאה ולא גורם". גם "המדינה ברצועת המדבריות" לא מספיק: כותבים את קווי הרוחב 20°-30° ואת שקיעת האוויר.
מדבר על חוף האוקיינוס נוצר בגלל זרם ים קר, לא בגלל קו הרוחב. לפי דוגמאות המענה, על מדבר אטקמה "לא ניתן לקבל גורם של מיקום העיר בין קווי רוחב 20-30", ו"צל גשם" מקבל ניקוד חלקי בלבד. וגם "מושפע מזרם ים קר" לבד לא מספיק - מסבירים איך הזרם מונע גשם.
משרע הטמפרטורות קשור רק לים. לפי דוגמאות המענה, "משרע טמפרטורה קטן או גדול מושפע רק ממידת הקירבה אל הים או ריחוק ממנו". קו הרוחב והגובה מסבירים את הממוצע, לא את המשרע.
דוגמה - עונות השנה ביפן ובניו זילנד מגרף
חבל הארץ: ניו זילנד.
לפניכם שני גרפים: גרף 1 ובו נתונים על הטמפרטורה השנתית הממוצעת ביפן, וגרף 2 ובו נתונים על הטמפרטורה השנתית הממוצעת בניו זילנד. בשתי המדינות שורר אקלים דומה, והמרחק בין כל אחת מהן לקו המשווה הוא כמעט זהה.
(הערכים בקירוב, כפי שנקראים מהגרפים.)
(1) עיינו בגרפים, וציינו את עונת השנה בכל אחת מן המדינות בחודש יולי (7) ובחודש ינואר (1). בתשובתכם השתמשו בביטויים: עונה חמה, עונה קרה.
(2) הסבירו מדוע עונות השנה בניו זילנד, שאותן ציינתם בתת־סעיף ב(1), שונות מעונות השנה ביפן.
1. קוראים את הגרף: ביפן הקו מגיע לשיא ביולי-אוגוסט (כ-23-24 מעלות) ולשפל בינואר (כ-0). בניו זילנד הפוך: שפל ביולי (כ-5) ושיא בינואר-פברואר (כ-15-16).
2. (1) במילים שנדרשו: יפן - יולי עונה חמה, ינואר עונה קרה. ניו זילנד - יולי עונה קרה, ינואר עונה חמה.
3. (2) הגורם: השאלה אומרת שהמרחק מקו המשווה כמעט זהה, ולכן הגורם הוא לא קו הרוחב אלא חצי הכדור: יפן בצפוני, ניו זילנד בדרומי.
4. המנגנון: ציר כדור הארץ נטוי. ביוני-אוגוסט קרני השמש פוגעות בזווית גבוהה בחצי הכדור הצפוני והיום ארוך - קיץ ביפן וחורף בניו זילנד. בדצמבר-פברואר המצב מתהפך.
(1) יפן: יולי – עונה חמה (כ־23°C); ינואר – עונה קרה (כ־0°C).
ניו זילנד: יולי – עונה קרה (כ־5°C); ינואר – עונה חמה (כ־15°C).
(2) יפן נמצאת בחצי הכדור הצפוני וניו זילנד בחצי הכדור הדרומי. בגלל נטיית ציר כדור הארץ, בדצמבר–פברואר קרני השמש פוגעות בזווית גבוהה (קרוב לאנך) בחצי הכדור הדרומי והיום ארוך – ולכן בניו זילנד חם; ביוני–אוגוסט הקרניים אנכיות יותר בחצי הכדור הצפוני – ולכן ביפן חם ובניו זילנד קר. לכן העונות בשתי המדינות הפוכות.
5. התחממות האקלים והשלכותיה
התחממות אקלים כדור הארץ
בשנים האחרונות כמעט בכל שאלון יש סעיף על שינויי האקלים: עיר שמוצפת, קרחון שנמס, אזור אקלים שמתפשט. כדי לענות צריך לדעת מה גורם להתחממות, ואיך היא מגיעה עד האדם.
במדויק: אפקט החממה הוא תהליך טבעי: גזי חממה באטמוספרה קולטים חלק מהחום שכדור הארץ פולט, ומחממים אותו. התחממות האקלים היא התעצמות של אפקט החממה בגלל פעילות האדם: פחמן דו-חמצני משריפת דלקי מאובנים בתעשייה, בתחנות כוח ובתחבורה, ומתאן מגידול בקר ואורז ומריקבון של פסולת אורגנית. ככל שריכוז גזי החממה עולה, כך גוברת ההתחממות. בתשובה כותבים שההתחממות נגרמת מפליטת גזי חממה מפעילות האדם, ואת מקורות הפליטה.
גם בירוא יערות מגביר את ההתחממות: העצים קולטים פחמן דו-חמצני, וכשכורתים ושורפים אותם הפחמן משתחרר. לכן כריתת היערות באגן האמזונס ובאינדונזיה קשורה גם לשיעור על פיתוח בר-קיימה.
תוצאות ההתחממות בטבע
ההשלכות על האדם: יישובים, חקלאות, משאבי מים
התמודדות: שיתוף פעולה בין-לאומי
אל תבלבלו בין התחממות ובין חור באוזון או זיהום אוויר. לפי דוגמאות המענה, "חור באוזון והתחממות גלובלית הן שתי תופעות שונות", וגזי חממה לא גורמים לחור באוזון. "גזי חממה גורמים לזיהום אוויר" גם לא מתקבל: הזיהום נגרם משריפת הדלקים, שגם פולטת את גזי החממה.
"בגלל שינויי האקלים" הוא לא הסבר. לפי דוגמאות המענה, תלמידים שמציינים שינויי אקלים "יוכלו לקבל ניקוד רק אם יסבירו כיצד" - כותבים את השרשרת: התחממות ← מה משתנה בטבע (פחות שלג, עליית מפלס הים) ← מה זה עושה לאדם.
לא כל יובש הוא תוצאה של ההתחממות. מדבר ששרר במקום עוד לפני ההתחממות הוא תוצאה של גורמי האקלים (קו רוחב, זרם קר, צל גשם). לפי דוגמאות המענה, על אזור ים המלח לא מקבלים "שינוי אקלים" כגורם, כי האקלים המדברי "ששרר באזור עוד לפני שהחלה הירידה" אינו תוצאה שלו.
דוגמה - ונציה: עיר בסיכון בגלל שינויי האקלים
חבל הארץ: איטליה.
העיר ונציה ידועה כעיר שמרושתת בתעלות מים המשמשות כעורקי תחבורה בלעדיים. העיר מוגדרת על ידי מדענים כעיר בסיכון גבוה עקב שינויי האקלים העולמיים.
הסבירו מדוע ונציה מוגדרת כעיר בסיכון גבוה.
1. "הסבירו" - שני חלקים: מה במקום עצמו פגיע, ואיך שינויי האקלים מגבירים את הסכנה.
2. המקום: ונציה בנויה על איים נמוכים בלגונה, כמטר אחד מעל פני הים, והקרקע שלה שוקעת.
3. השרשרת של שינויי האקלים: התחממות ← המסת קרחונים והתפשטות מי הים ← מפלס הים עולה.
4. התוצאה לאדם: הצפות ("מים גבוהים") תכופות יותר, שפוגעות במבנים העתיקים, בתשתיות ובחיי התושבים.
ונציה בנויה על איים נמוכים בלגונה, כמטר אחד מעל פני הים, והקרקע שלה שוקעת. ההתחממות הגלובלית גורמת להמסת קרחונים ולהתפשטות מי הים – מפלס הים עולה. בנוסף לשקיעה, "מים גבוהים" (אקווה אלטה) – גאות ים וסערות – מציפים את העיר לעתים קרובות יותר, פוגעים במבנים העתיקים, בתשתיות ובחיי התושבים.