אוכלוסיות במרחב העולמי
בנושא הזה שואלים שלוש שאלות על האוכלוסייה של חבל ארץ: איפה היא גרה (בצפיפות גבוהה או נמוכה, מרוכזת או מפוזרת), איך היא בנויה ומשתנה (ילודה, תמותה, גילים), ולאן היא נעה (הגירה). בפרק נתי"ב השאלות האלה נשאלות על חבל ארץ שלא למדתם, ולכן צריך לדעת את המושגים ולהחיל אותם על המפה, הגרף או הפירמידה שבשאלון.
במדויק: הנושא כולל שלושה תת-נושאים: מדדי תפרוסת האוכלוסייה (צפיפות, ריכוז, ביזור ודגם מרחבי) והגורמים להם; מאפיינים ותהליכים דמוגרפיים במדינות מתפתחות ובמדינות מפותחות; והגירה בתוך מדינות ובין מדינות. בכל תשובה מתארים את התופעה ומסבירים את הגורם לה או את ההשלכה שלה, עם שם של מקום מהחבל.
מדינה מפותחת ומדינה מתפתחת
הרבה שאלות בנושא מבקשות להשוות בין שתי מדינות, או לקבוע את רמת הפיתוח של מדינה לפי נתוני האוכלוסייה שלה. לכן כדאי לדעת מראש אילו מאפיינים "שייכים" לכל קבוצה.
במדויק: בתכנית הלימודים מבחינים בין מדינות מפותחות לבין מדינות מתפתחות. המיון אינו חד-משמעי: מדינה יכולה להיות ברמה אחת לפי ההכנסה לנפש וברמה אחרת לפי מדדים חברתיים, ומדינות עוברות בין הקבוצות כשהנתונים שלהן משתנים. לכן בבגרות קובעים רמת פיתוח לפי הנתונים שבשאלון, ולעתים כ"בינונית" - בין שתי מדינות אחרות.
הקשר לנושא "מרחב הפעילות הכלכלית": המדדים הדמוגרפיים (תוחלת חיים, תמותת תינוקות, מספר ילדים לאישה) הם חלק מהמדדים לבחינת רמת הפיתוח של מדינה, לצד התמ"ג לנפש ושיעור המועסקים בחקלאות.
1. מדדי תפרוסת האוכלוסייה: צפיפות, ריכוז, ביזור ודגם מרחבי
תפרוסת האוכלוסייה
האוכלוסייה בעולם לא מפוזרת באופן שווה: יש אזורים שבהם גרים מיליונים על שטח קטן, ויש אזורים עצומים כמעט ריקים. השאלה בבגרות כמעט תמיד מבקשת לתאר את ההבדל בין שני אזורים בחבל, ואז להסביר למה האוכלוסייה נמצאת דווקא שם.
במדויק: תפרוסת אוכלוסייה היא האופן שבו האוכלוסייה פרוסה במרחב. תיאור של תפרוסת כולל צפיפות האוכלוסייה (מספר התושבים ליחידת שטח, בנפשות לקמ"ר) ומאפייני היישובים: סוגם (ערים, עיירות, כפרים), מספרם וגודלם. בתשובה מתארים את שני האזורים שבשאלה, במילים "גבוהה / נמוכה", "רבים / מעטים", "גדולים / קטנים", ומסבירים גורם אחד במנגנון: מה התנאי במקום, ואיך הוא מעודד או מגביל יישוב.
הקשר לשיעורים אחרים: ריכוז של האוכלוסייה והפעילות באזור אחד הוא הבסיס לגלעין ושוליים (בג'אווה שבאינדונסיה), וריכוז בעיר אחת הוא הבסיס לעיר ראשה ולמדרג העירוני (בנושא "המרחב העירוני והמרחב הכפרי"). דוגמה נוספת: בצ'ילה, מצפון לקו הרוחב 40° דרום, מרוכזת רוב האוכלוסייה בערים גדולות (סנטיאגו, ולפראיסו, קונספסיון), ואילו מדרום לקו האוכלוסייה דלילה מאוד והערים מעטות וקטנות (פונטה ארנס).
המדדים: צפיפות, ריכוז, ביזור ודגם מרחבי
הגורמים לתפרוסת ולצפיפות
תפרוסת = צפיפות + יישובים. כששואלים על ההבדל בתפרוסת בין שני אזורים, מתארים את שני האזורים: "מצפון לקו צפיפות האוכלוסייה גבוהה יותר ויש יישובים רבים וגדולים יותר (ערים גדולות), ואילו מדרום לקו צפיפות האוכלוסייה נמוכה ויש מעט יישובים קטנים (עיירות וכפרים)". תיאור של צד אחד בלבד לא מקבל ניקוד מלא.
כשהשאלה מבקשת גורם פיזי, גורם אנושי לא מתקבל. לפי דוגמאות המענה, תלמידים שכתבו "עיר הבירה מצפון לקו או ריבוי של תעשיות ותחבורה מצפון לקו" לא קיבלו ניקוד, "משום שאלה הן תוצאות של התנאים הפיזיים". גורם פיזי = משקעים, טמפרטורה, תבליט, צומח, קרקע.
צפיפות, גודל יישובים ומספר יישובים הם שלושה מדדים שונים. אם שאלו על ההבדל בגודל היישובים (בברזיל, בין המערב למזרח), "לא ניתן לקבל תשובה המתאר הבדל בצפיפות האוכלוסייה או בסוג הישובים (כפרים ועיירות מול ערים) או בכמות הישובים". עונים על המדד שמודגש בשאלה, במילים "גדולים יותר / קטנים יותר".
דוגמה - צפיפות האוכלוסייה במזרח ובמערב דרום אפריקה
שאלת החובה בנתי"ב, קיץ תשפ"ד. חבל הארץ: דרום אפריקה, שמשתרעת על פני החלק הדרומי של יבשת אפריקה ושוכנת לחופי שני אוקיינוסים - האוקיינוס ההודי במזרח והאוקיינוס האטלנטי במערב.
(1) ציינו את ההבדל העיקרי בצפיפות האוכלוסייה בדרום אפריקה בין אזור המערב הגובל באוקיינוס האטלנטי ובין אזור המזרח הגובל באוקיינוס ההודי.
(2) הסבירו את הגורם העיקרי להבדל שציינתם.
1. איפה המידע: אין מפה בשאלון - פותחים באטלס את מפת צפיפות האוכלוסייה של אפריקה (או של דרום אפריקה), ואחר כך את מפת המשקעים.
2. (1) "ציינו" הבדל - שני הצדדים באותו קריטריון (צפיפות): במזרח, לחוף האוקיינוס ההודי (קוואזולו-נטל), וגם בפנים הארץ בצפון-מזרח (גלטנג), הגוונים של צפיפות גבוהה; ואילו במערב, לחוף האטלנטי (הכף הצפוני), הצפיפות נמוכה מאוד - חוץ מאזור קייפטאון בדרום-מערב.
3. (2) "הסבירו" גורם - מחברים שתי מפות: במפת המשקעים המזרח מקבל 600-1,000 מ"מ ויותר, והמערב צחיח (100-400 מ"מ).
4. המנגנון בכלל "ככל ש... כך": ככל שיש יותר משקעים, כך יש יותר מים לחקלאות ולשתייה, ולכן אפשר לקיים יישובים רבים וצפופים. במערב הצחיח יש מעט מים, החקלאות מוגבלת, ולכן האוכלוסייה דלילה.
(1) במזרח (לחוף האוקיינוס ההודי - קוואזולו-נטל, וגם אזור גלטנג בפנים) צפיפות האוכלוסייה גבוהה; במערב (לחוף האטלנטי - הכף הצפוני) הצפיפות נמוכה מאוד (פרט לאזור קייפטאון בדרום-מערב).
(2) כמות המשקעים: המזרח מקבל 600-1,000 מ"מ ויותר - אפשר לקיים חקלאות ויישובים צפופים; המערב צחיח (100-400 מ"מ, מדבר נמיב וקארו) - מעט מים, חקלאות מוגבלת ואוכלוסייה דלילה.
2. מאפיינים ותהליכים דמוגרפיים במדינות מתפתחות ומפותחות
ריבוי טבעי ומבנה הגילים
שני מספרים קובעים איך אוכלוסייה משתנה מבפנים: כמה נולדים וכמה מתים. מהם נגזרים קצב הגידול, צורת פירמידת הגילים, ומה שהמדינה צריכה (גני ילדים או בתי אבות, מקומות עבודה או מהגרים). בבגרות מקבלים גרף, טבלה או פירמידה של מדינה, ומתבקשים לתאר את המאפיינים ולהסביר את הגורמים ואת ההשלכות.
במדויק: ריבוי טבעי = מספר הלידות פחות מספר הפטירות. כשנולדים יותר משמתים הוא חיובי, וכשנולדים פחות משמתים הוא שלילי. פירמידת גילים מציגה את חתך הגילים ואת הרכב המינים (גברים בצד אחד, נשים בצד השני). את האוכלוסייה מחלקים לאוכלוסייה יצרנית (בגיל העבודה, לרוב 15-64) ולאוכלוסייה תלויה, שכוללת שתי קבוצות: תלויה צעירה (0-14) ותלויה מבוגרת (65 ומעלה). בתשובה מתארים את הגודל של כל קבוצה (גדולה / קטנה, רבה / מעטה) ומסבירים מה הוא מלמד: ילודה, תוחלת חיים, נטל תלות.
הקשר לשיעורים אחרים: מבנה הגילים קובע את ההגירה (מדינה מזדקנת זקוקה למהגרים בגיל העבודה - ראו את השיעור על הגירה) ואת רמת הפיתוח (תוחלת חיים ותמותת תינוקות הם מדדי פיתוח). אותם מושגים משמשים גם בפרק ארץ ישראל, בשיעור על מבנה הגילים של אוכלוסיית ישראל.
מאפיינים דמוגרפיים: מדינה מתפתחת מול מדינה מפותחת
הגורמים לשונות בקצב גידול האוכלוסייה
מודל התמורה הדמוגרפית
במדינות שבהן הילודה ירדה אל מתחת לתמותה, הריבוי הטבעי שלילי - כמו באסטוניה בשנים 2011-2020. המודל מתאר את השינוי לאורך זמן: מדינות מתפתחות (כמו ניז'ר וניגריה) נמצאות בשלב 2 או בתחילת שלב 3, ומדינות מפותחות (כמו יפן, איטליה וגרמניה) בשלב 4.
השלכות של מבנה הגילים על החברה והכלכלה
לחצי אוכלוסייה על משאבים ודרכי ההתמודדות של השלטון
- הלחץ במדינה מתפתחת: אוכלוסייה שגדלה מהר צריכה יותר קרקע, מזון ומים. במצרים האוכלוסייה מתרבה בקצב מהיר, ואילו התפוקה החקלאית נותרת כמעט ללא שינוי - ולכן מצרים מתקשה לספק את צורכי המזון ומוציאה כספים רבים על יבוא מזון. במרחב הכפרי הקרקע מתחלקת בירושה לחלקות קטנות, והצעירים מהגרים לערים.
- ההתמודדות במדינה מתפתחת: הורדת הילודה (תכנון המשפחה, קידום ההשכלה והתעסוקה של נשים), והגדלת התפוקה מאותה קרקע (מיכון, טכנולוגיה, שיטות השקיה מודרניות וחומרי דישון - כמו בערב הסעודית).
- הלחץ במדינה מפותחת: לא מחסור במזון, אלא מבנה גילים מזדקן ואוכלוסייה מצטמצמת (איטליה, אסטוניה, שבדיה).
- ההתמודדות במדינה מפותחת: עידוד ילודה (מענקי לידה, קצבאות ילדים, מעונות יום מסובסדים), קליטת מהגרי עבודה, העלאת גיל הפרישה ועידוד תעסוקת נשים ומבוגרים, ומיכון ורובוטיקה.
קריאת פירמידת גילים
1. הצירים: איזה צד גברים ואיזה נשים, ומה האחוזים - מתוך כלל האוכלוסייה או מתוך כל מין בנפרד.
2. החלוקה לקבוצות: תלויה צעירה, יצרנית ותלויה מבוגרת. בודקים איך הפירמידה שבשאלון צבועה: לפעמים הגבול הוא 65, ולפעמים 60 או 55 - משתמשים בחלוקה שלה.
3. הגודל של כל קבוצה במילים (גדולה / קטנה, רבה / מעטה), ואחריו הנתון בקירוב.
4. המשמעות: בסיס רחב = ילודה גבוהה; בסיס צר = ילודה נמוכה; צמרת רחבה = תוחלת חיים גבוהה; צמרת צרה = תמותה גבוהה ותוחלת חיים נמוכה.
5. המסקנה שנשאלה: רמת הפיתוח, השלב במודל התמורה הדמוגרפית, או ההשלכה על החברה והכלכלה.
"אוכלוסייה תלויה" היא שתי קבוצות. כדי לקבל ניקוד מלא "חובה להתייחס למושגים המודגשים בשאלה ולדעת שאוכלוסייה תלויה כוללת שתי קבוצות - אוכלוסייה תלויה צעירה ואוכלוסייה תלויה מבוגרת". כותבים את הגודל של כל אחת מהן בנפרד.
"בסיס רחב" או "צמרת צרה" לבד הם לא תשובה. לפי דוגמאות המענה, תיאור של החלקים הצרים או הרחבים בפירמידה בא "רק בנוסף לתיאור הגודל של כל אחת מקבוצות האוכלוסייה": "אוכלוסייה תלויה צעירה רבה, כי בסיס הפירמידה רחב" - ואז מה זה מלמד (ילודה גבוהה).
ריבוי טבעי שלילי לא אומר בהכרח שהאוכלוסייה קטנה. גודל האוכלוסייה משתנה גם בגלל ההגירה: מאזן הגירה חיובי יכול לקזז ריבוי טבעי שלילי. כשנשאלים על הריבוי הטבעי, עונים על הלידות והפטירות בלבד.
דוגמה א - מבנה הגילים בשבדיה: תלויה ויצרנית
בפירמידת הגילים מוצגים נתונים על מבנה הגילים של האוכלוסייה בשבדיה בשנת 2017. צורת הפירמידה כמעט עמודית: כל הפסים באורך דומה, כ-2.5%-3.5% בכל צד, ואין בסיס רחב. בגילי 80 ומעלה הנשים (כ-3.2%) רבות מהגברים (כ-2.1%).
(הערכים בקירוב: בשאלון מוצגת פירמידה בקבוצות גיל של חמש שנים, וכאן הנתונים מקובצים לשלוש קבוצות.)
תארו שלושה מאפיינים של אוכלוסיית שבדיה בשנת 2017. בתשובה השתמשו במושגים אוכלוסייה תלויה ואוכלוסייה יצרנית.
1. מה נדרש: שלושה מאפיינים שונים, כל אחד עם נתון מהפירמידה, ושני המושגים - תלויה ויצרנית.
2. חלוקה לקבוצות: 0-14 (תלויה צעירה) - כ-17.5%; 15-64 (יצרנית) - כ-62%; 65 ומעלה (תלויה מבוגרת) - כ-20.5%.
3. מאפיין 1 - הבסיס: בסיס צר, כל קבוצת גיל צעירה כ-3% בכל צד. תלויה צעירה קטנה - ילודה נמוכה.
4. מאפיין 2 - הצמרת: תלויה מבוגרת גדולה (כ-20.5%, יותר מהילדים), ופסים רחבים עד גיל 80 ומעלה - אוכלוסייה מזדקנת ותוחלת חיים גבוהה. יותר נשים מגברים בגילים המבוגרים.
5. מאפיין 3 - היחס: יצרנית כ-62%, תלויה כ-38% (ילדים וקשישים יחד) - כ-62 תלויים על כל 100 יצרנים, ובתוך התלויה חלק הקשישים גדול מחלק הילדים. צורה כמעט עמודית - אופיינית למדינה מפותחת.
1. ילודה נמוכה - בסיס הפירמידה צר (אין בסיס רחב): כל קבוצת גיל צעירה כ-3% בכל צד, וגילי 0-14 מהווים רק כ-17.5% מן האוכלוסייה.
2. אוכלוסייה מזדקנת ותוחלת חיים גבוהה - כ-20.5% בני 65 ומעלה, ופסים רחבים עד גיל 80 ומעלה; יותר נשים מגברים בגילים המבוגרים.
3. האוכלוסייה היצרנית (15-64) - כ-62%; האוכלוסייה התלויה (ילדים + קשישים) - כ-38%, כלומר כ-62 תלויים על כל 100 יצרנים, ובתוכה חלק הקשישים גדול מחלק הילדים. צורת הפירמידה כמעט עמודית - אופיינית למדינה מפותחת.
דוגמה ב - ילודה ותמותה באסטוניה: הריבוי הטבעי
לפניכם גרף ובו מוצגים נתונים על שיעורי הילודה ושיעורי התמותה באסטוניה בשנים 2010–2020.
(הערכים בקירוב, כפי שנקראים מהגרף שבשאלון.)
על פי הגרף:
(1) ציינו את ההבדל העיקרי בין שיעור הילודה ובין שיעור התמותה באסטוניה. (2 נקודות)
(2) קבעו מהו הריבוי הטבעי באסטוניה, והסבירו השפעה אפשרית אחת של הריבוי הטבעי באסטוניה על החברה והכלכלה במדינה. (4 נקודות)
1. הצירים: הציר האנכי באלפים (מספר הלידות והפטירות), ולא מתחיל באפס - ההבדלים נראים גדולים יותר משהם.
2. (1) ההבדל, באותו קריטריון: ב-2010 שני הקווים נפגשים (כ-15.8 אלף). מ-2011 ועד 2020 קו הילודה נמצא כל הזמן מתחת לקו התמותה: נולדו פחות אנשים משנפטרו. הפער הגדול ביותר ב-2020 - כ-13.3 אלף לידות מול כ-15.8 אלף פטירות.
3. (2) "קבעו": ריבוי טבעי = לידות פחות פטירות. כאן התוצאה שלילית בכל שנה מ-2011 - בין כ-0.5- לכ-2.5- אלף בשנה. ריבוי טבעי שלילי.
4. ההשפעה, כשרשרת סיבה ותוצאה: נולדים מעט ילדים ← פחות צעירים נכנסים לשוק העבודה ← מחסור בעובדים. במקביל מספר הקשישים גדל ← ההוצאה על פנסיות ובריאות נופלת על פחות עובדים ← הצמיחה הכלכלית מתעכבת.
(1) הילודה נמוכה מן התמותה: מ-2011 ועד 2020 בכל שנה נולדו פחות אנשים משנפטרו (למשל ב-2020 - כ-13.3 אלף לידות מול כ-15.8 אלף פטירות).
(2) ריבוי טבעי שלילי (כ-0.5- עד 2.5- אלף בשנה; ב-2010 - כמעט אפס). השפעה: האוכלוסייה מזדקנת ומתמעטת - פחות צעירים נכנסים לשוק העבודה, ויש מחסור בעובדים; ובמקביל גדל מספר הקשישים, ועימו ההוצאה על פנסיות ובריאות שנופלת על מספר קטן יותר של עובדים - מעכב צמיחה כלכלית.
3. הגירה במרחב הלאומי ובמרחב הגלובלי
הגירה
אנשים עוזבים את מקום מגוריהם כשמשהו דוחף אותם החוצה (עוני, מלחמה, בצורת) ומשהו מושך אותם למקום אחר (עבודה, ביטחון, שירותים). ההגירה משנה גם את המקום שעוזבים וגם את המקום שאליו מגיעים - ולכן בבגרות שואלים על הגורמים, על ההשלכות, ועל הקשר בין ההגירה לבין מבנה הגילים.
במדויק: הגירה היא מעבר של אנשים ממקום מגורים אחד לאחר. הגירה פנימית היא בתוך מדינה (למשל מהכפר לעיר), והגירה חיצונית היא בין מדינות. גורמי דחיפה (דחיקה) פועלים בארץ המוצא, וגורמי משיכה פועלים בארץ היעד. בתשובה על גורם כותבים אם הוא דוחף או מושך, איך הוא פועל, ואת המקום - ארץ המוצא או ארץ היעד שבשאלה.
הקשר לשיעורים אחרים: הגירה פנימית מהכפר לעיר היא המנוע של העיור (בנושא "המרחב העירוני והמרחב הכפרי" - שלבים בעיור), ומדינה שהאוכלוסייה שלה מזדקנת זקוקה למהגרים בגיל העבודה (השיעור על מאפיינים דמוגרפיים). דוגמה נוספת: בשבדיה אמר בכיר בשירות התעסוקה שהמדינה זקוקה למהגרים רבים יותר כדי לשמור על מערכת הרווחה שלה, כי האוכלוסייה מזדקנת והילודה נמוכה.
מושגים קרובים בהגירה
גורמי דחיפה וגורמי משיכה
ההשלכות של ההגירה
הגלובליזציה וההגירה
- ממדי ההגירה גדלים: תחבורה זולה ומהירה ותקשורת עולמית מאפשרות לדעת על מקומות עבודה רחוקים ולהגיע אליהם.
- הגירת עבודה ממדינות מתפתחות למדינות מפותחות: המדינות המפותחות מזדקנות וחסרות עובדים, והמהגרים, רובם צעירים, ממלאים את המחסור - כמו באיטליה ובשבדיה.
- גבולות פתוחים: באיחוד האירופי יש חופש תנועה, ולכן מי שמגיע לאיטליה יכול להמשיך לשאר אירופה, וצעירים מאסטוניה יכולים לעבור למדינות עשירות יותר באיחוד.
- תנועות הגירה אל מוקדי פיתוח במדינות מתפתחות: הגירה פנימית אל ערים שבהן תעשייה, מסחר ושירותים - סאו פאולו וריו דה ז'נרו בברזיל, יוהנסבורג (מרכז הסחר והכלכלה של דרום אפריקה) וקייפטאון.
כששואלים איך המיקום משפיע על ההגירה, מסבירים מה במיקום של המדינה הזאת יוצר את ההגירה (קרבה לצפון אפריקה, חוף ארוך, גבול פתוח). לפי דוגמאות המענה, "לא ניתן לקבל תשובות של כניסת מהגרים / מסתננים רבים אל המדינות משום שכניסת מהגרים באופן לא חוקי קיימת גם במדינות אחרות באירופה ואינה קשורה למיקומן".
יתרון וחיסרון הם שני צדדים שונים. "הציגו יתרון אחד וחיסרון אחד" - כותבים כל אחד בשורה משלו, ולכל אחד את המנגנון: למשל, המהגרים ממלאים מחסור בעובדים כי האוכלוסייה מזדקנת; הקליטה יקרה כי צריך מחנות קליטה, רווחה וחינוך.
דוגמה א - איטליה כיעד למהגרים: מיקום, יתרון וחיסרון
איטליה היא יעד מרכזי למהגרים.
(1) הסבירו כיצד המיקום של איטליה משפיע על היותה יעד למהגרים. (5 נקודות)
(2) הציגו יתרון אחד וחיסרון אחד להגעת מהגרים לאיטליה. (5 נקודות)
(רקע מאותה שאלה: אוכלוסיית איטליה מוערכת בשנת 2025 ב-59 מיליון תושבים, ולפי התחזית בשנת 2060 - 47.5 מיליון; כ-34% מהאוכלוסייה יהיו מעל גיל 65, ושיעור הפריון יהיה 1.4 ילדים לאישה.)
1. (1) "הסבירו" - הקשר בין המיקום להגירה: פותחים באטלס את המפה המדינית של אירופה והים התיכון. איטליה היא חצי אי במרכז הים התיכון, והאיים שלה (סיציליה, למפדוזה) קרובים מאוד לצפון אפריקה - למפדוזה כ-110 ק"מ מתוניסיה.
2. עוד היבט של המיקום: קו החוף ארוך וקשה לשמירה, ואיטליה חברה באיחוד האירופי ובאזור שנגן - מי שמגיע אליה יכול להמשיך לשאר אירופה. לכן היא "שער כניסה" לאירופה למהגרים מאפריקה ומהמזרח התיכון שחוצים את הים בסירות.
3. (2) יתרון, עם מנגנון שנשען על הנתונים: האוכלוסייה מזדקנת ומצטמצמת, והמהגרים, רובם צעירים, ממלאים מחסור בעובדים בחקלאות, בסיעוד ובבנייה ומאטים את ההזדקנות.
4. חיסרון, בשורה נפרדת: עלויות קליטה גבוהות ומתחים חברתיים; הגירה בלתי חוקית בסירות מסוכנות ואסונות טביעה.
(1) איטליה שוכנת במרכז הים התיכון, קרוב מאוד לצפון אפריקה (האי למפדוזה כ-110 ק"מ מתוניסיה), וקו החוף שלה ארוך וקשה לשמירה; היא חלק מהאיחוד האירופי (ומאזור שנגן) - "שער כניסה" לאירופה למהגרים מאפריקה ומהמזרח התיכון שחוצים את הים בסירות.
(2) יתרון: המהגרים, רובם צעירים, ממלאים את המחסור בכוח עבודה (חקלאות, סיעוד, בנייה) ומאטים את הזדקנות האוכלוסייה. חיסרון: עלויות קליטה גבוהות ומתחים חברתיים; הגירה בלתי חוקית בסירות מסוכנות ואסונות טביעה.
דוגמה ב - הגירה לקייפטאון ואי-שוויון מרחבי בעיר
בטבלה מוצגים נתונים על שיעור העוני במחוזות נבחרים בדרום אפריקה (2016):
בשנים 2016–2021 הייתה הגירה גדולה של אוכלוסייה ממחוז הכף המזרחי אל מחוז הכף המערבי ובעיקר אל העיר קייפטאון, השוכנת במחוז זה.
הסבירו כיצד ההגירה ממחוז הכף המזרחי אל העיר קייפטאון עשויה להשפיע על תופעת האי־שוויון המרחבי בעיר קייפטאון. נמקו את תשובתכם. (3 נקודות)
(באותה שאלה הוצגו גם שתי שכונות בקייפטאון: שכונה מבוססת על חוף הים, ושכונת פחונים צפופה.)
1. סוג ההגירה: הגירה פנימית - ממחוז אחד לאחר באותה מדינה.
2. נימוק מהטבלה: שיעור העוני בכף המזרחי (12.7%) הוא הגבוה בטבלה, פי 4.7 מבכף המערבי (2.7%), הנמוך בטבלה. מכאן שהמהגרים הם בעיקר עניים שבאים לחפש עבודה ושירותים - גורם דחיפה בארץ המוצא וגורם משיכה ביעד.
3. המנגנון: הם לא יכולים לשלם על דיור בשכונות המבוססות, ולכן מתיישבים בשכונות הפחונים בשולי העיר.
4. המסקנה, כמו שנשאל: שכונות העוני גדלות ומצטופפות, ואילו השכונות העשירות נשארות מבוססות - הפער ביניהן גדל, והאי-שוויון המרחבי מחריף.
שיעור העוני בכף המזרחי (12.7%) גבוה פי 4.7 מבכף המערבי (2.7%), ולכן המהגרים הם בעיקר עניים שמחפשים עבודה. הם אינם יכולים לשלם על דיור בשכונות המבוססות, ולכן מתיישבים בשכונות הפחונים בשולי קייפטאון - שכונות אלה יגדלו ויצטופפו, והפער בין השכונות העשירות לעניות יגדל, כלומר האי־שוויון המרחבי יחריף.