דילוג לתוכן המרכזי

סיכום האידיאולוגיה הנאצית והמשטר הנאצי

היסטוריה לבגרות · 3 נושאים

כל מה שצריך לדעת בהאידיאולוגיה הנאצית והמשטר הנאצי: המושגים, העובדות ומושגים, דרכי תשובה ודוגמאות פתורות משאלוני הבגרות. לחזרה מהירה לפני הבחינה - הסיכום המקוצר או דף כללים.

אידיאולוגיה

כדי להבין את מה שהנאצים עשו, צריך להבין קודם במה הם האמינו. האידיאולוגיה היא "משקפיים" שדרכם הם ראו את העולם, והיא הסבירה להם מה הבעיה ומה הפתרון.

במדויק: האידיאולוגיה הנאצית מכוונת ליצירת תמונת עולם שלמה, שכוללת שלושה דברים: סיבות להתהוות הדברים (למה העולם נראה כך), הסבר לליקויי ההווה (מי אשם במשבר) ותמונת עתיד מושלמת (העולם שהנאצים רצו לבנות - "הסדר החדש").

משטר טוטליטרי

המשטר הנאצי לא הסתפק בשליטה בממשלה ובצבא. הוא רצה לשלוט גם במה שאנשים חושבים, לומדים וקוראים. זה ההבדל בין דיקטטורה רגילה למשטר טוטליטרי.

במדויק: משטר טוטליטרי הוא משטר שבו המפלגה והמנהיג שולטים בכל תחומי החיים: במוסדות השלטון, בכלכלה, בחינוך, בתרבות ובחיים הפרטיים. אין בו הפרדת רשויות, אין מפלגות אחרות ואין זכויות לפרט. החינוך והתעמולה נועדו לעצב "אדם חדש" שנאמן למנהיג.

בגרמניה המעבר למשטר טוטליטרי נעשה מהר מאוד: היטלר מונה לקנצלר ב-30 בינואר 1933, ובתוך חודשים ספורים פורקו המפלגות, האיגודים והחירויות הדמוקרטיות. האשנ"ב שואל "כיצד מבטאים עקרונות האידיאולוגיה הנאצית את התפיסה הטוטליטרית?" - התשובה: כל עיקרון (המנהיג, הגזע, שלילת הדמוקרטיה) דורש שליטה מוחלטת בחברה.

1. האידיאולוגיה הנאצית והאנטישמיות המודרנית

עיקרי האידיאולוגיה הנאצית

כמעט כל שאלה בפרק השואה מתחילה כאן. הבגרות שואלת שוב ושוב: איזה עיקרון בא לידי ביטוי במקור, ואיזו פעולה של המשטר מימשה אותו. מי שיודע את העקרונות בעל פה, יודע לענות על חצי מהשאלות.

במדויק: חמישה עקרונות לפי האשנ"ב: תורת הגזע; דימוי היהודי באנטישמיות הנאצית - הנאצים השתמשו בדימויים אנטישמיים קודמים, העצימו אותם ונתנו להם מרכזיות חסרת תקדים, והתנו את יצירת "הסדר החדש" במציאת פתרון ל"בעיה היהודית"; מקומו של המנהיג - "הפיהררפרינציפ"; מרחב המחיה; התנגדות לדמוקרטיה ולקומוניזם - הם הוצגו כביטוי לניוון וחולשה וכמכשול בפני בניית "הסדר החדש".

האידיאולוגיה היא הבסיס לכל מה שבא אחריה: בניית המשטר בשנים 1933-1935, הצעדים נגד היהודים עד 1939, ובזמן המלחמה "הסדר החדש" ו"הפתרון הסופי" (בנושא מלחמת העולם השנייה והשואה). לכן העקרונות חוזרים גם בשאלות על התקופות המאוחרות יותר.

חמשת העקרונות ועובדה לכל אחד

עיקרוןמה הוא אומרעובדה: איך הוא מומש
תורת הגזעהאנושות מחולקת לגזעים בעלי תכונות מולדות, ויש ביניהם מדרג. הגזע הארי עליון, וצריך לשמור על טוהר דמו"החוק להגנת הדם הגרמני והכבוד הגרמני" (15 בספטמבר 1935) אסר נישואים בין יהודים לבעלי "דם גרמני"
אנטישמיות (דימוי היהודי)היהודי הוא האויב הגזעי, טפיל ומקור הרוע, ויש להוציא אותו מהחברהיום החרם על עסקים של יהודים (1 באפריל 1933)
עקרון המנהיג (הפיהררפרינציפ)המנהיג מגלם את רצון העם, סמכותו מוחלטת והציות לו מלא. הסמכות זורמת ממנו מלמעלה למטהאיחוד משרות הנשיא והקנצלר (אוגוסט 1934): היטלר נעשה "הפיהרר", והצבא ועובדי המדינה נשבעו לו שבועת אמונים אישית
מרחב המחיהלגזע הארי מגיע שטח נרחב במזרח אירופה, על חשבון העמים שחיים בואחרי כיבוש פולין (1939) סופחה מערב פולין, פולנים ויהודים גורשו לגנרלגוברנמן ויושבו גרמנים במקומם
התנגדות לדמוקרטיה ולקומוניזםהדמוקרטיה והקומוניזם הם ניוון וחולשה ומכשול בפני "הסדר החדש"חוק ההסמכה (23 במרץ 1933) העביר את סמכות החקיקה לממשלה; אחרי שריפת הרייכסטאג (פברואר 1933) נרדפו הקומוניסטים
שים לב

בתשובות לבגרות מתקבלים גם שני עקרונות נוספים: עקרון הפולק (קהילת העם: הפרט משרת את העם, ומי שאינו מתאים לנורמות של הקהילה הלאומית מורחק ממנה) וקידוש המלחמה (החיים הם מלחמה קבועה). עובדה לקידוש המלחמה: חידוש שירות החובה ב-1935, בניגוד לחוזה ורסאי. האשנ"ב מונה רק את חמשת העקרונות, ולכן בונים את התשובה קודם עליהם.

דימוי היהודי באידיאולוגיה הנאצית

מאפייןפירוש
טפיל ונצלןחי על חשבון גזעים אחרים, מחליש אותם ו"מרעיל" את דמם
חותר לשליטה עולמיתבהשתלטות כלכלית ובהפצת רעיונות אוניברסליים: הומניזם, ליברליזם, סוציאליזם
מזוהה עם הבולשביזם וגם עם הקפיטליזםשני האויבים של גרמניה הוצגו כ"קנוניה יהודית" אחת
מקור הרוע וההרס, ערמומימייצג את כל התכונות השליליות, ההפך המוחלט מבני "הגזע הארי"
התכונות בתורשהטבועות בכל יהודי, בלי יוצא מן הכלל, ואי אפשר לשנות אותן
שים לב

הדימוי של היהודי סותר את עצמו, וזה חלק מהתשובה: היהודי הוצג חזק מאוד (שולט בכלכלה, עומד מאחורי הקפיטליזם וגם מאחורי הקומוניזם) וגם חלש ונחות ("טפיל", "תת-אדם"). החוזק המדומה הצדיק פחד ומאבק, והחולשה המדומה שכנעה שאפשר לנצח. והתכונות עוברות בתורשה, ולכן לפי האידיאולוגיה אין דרך "לתקן" את היהודי.

למה הנאצים התנגדו לדמוקרטיה ולקומוניזם

משטרהערך שבולמה הנאצים התנגדו
דמוקרטיההמדינה משרתת את הפרט; זכויות אדםאצל הנאצים הפרט משרת את העם, המדינה והמנהיג
דמוקרטיההכרעת הרוב ונציגי העם בפרלמנטעקרון המנהיג: הפיהרר מכריע, קובע את החוק ועומד מעליו
דמוקרטיהשוויון בין בני האדםתורת הגזע: היררכיה של גזעים
קומוניזםמאבק מעמדות ושוויוןסותר את תורת הגזע ואת ההיררכיה; מפלג את האומה
קומוניזםסולידריות בין העמיםאצל הנאצים יש מאבק בין העמים; הקומוניזם נתפס כרעיון "יהודי" ומכשול בפני "הסדר החדש"

איך הנאצים הטמיעו את האידיאולוגיה ואת דימוי היהודי

דרךדוגמה
תעמולהמשרד התעמולה של גבלס; העיתון "דר שטירמר" עם הסיסמה "היהודים הם אסוננו" בתחתית עמוד השער; סרטים ותערוכות
חינוךשינוי תוכניות הלימודים וספרי הלימוד, "תורת הגזע" בבתי הספר, "נוער היטלר"; ספר הילדים "פטריית הרעל" (1938)
חוקים ותקנותהפרדת היהודים מהחברה, למשל חוקי נירנברג (1935)
דרך הפתרון

מעיקרון למעשה: עיקרון, ביטוי, פעולה

1. מזהים את העיקרון במקור או במאפיין שבשאלה, ונותנים לו את השם המדויק: תורת הגזע, עקרון המנהיג, מרחב מחיה, שלילת הדמוקרטיה או הקומוניזם, אנטישמיות.

2. מסבירים את העיקרון במשפט אחד: מה הנאצים האמינו.

3. מחברים לביטוי: ציטוט מהמקור, או הסבר למה המאפיין מבטא את העיקרון.

4. פעולה שמימשה אותו: שם הצעד, תאריך, ומשפט "כך מומש העיקרון...". שימו לב לשנים שהשאלה מבקשת.

שים לב

כשהשאלה מבקשת פעולות של המשטר ("בשנים 1933-1945"), לא כותבים על עליית הנאצים לשלטון והבחירות שלפני 1933. וכשמבקשים "שתי פעולות לממש אחד מן העקרונות", שתי הפעולות שייכות לאותו עיקרון.

דוגמה - מאפייני הפשיזם לפי אומברטו אקו

אומברטו אקו טוען בספרו "הפשיזם הנצחי" כי למשטרים טוטליטריים-פשיסטיים (ובהם המשטר הנאצי) יש מאפיינים דומים, ובהם:

•אי-הסכמה (עם המשטר) פירושה בגידה.

•ניצול והחמרה של הפחד הטבעי מן השונה.

•האויב חזק מדי וחלש מדי בעת ובעונה אחת.

•החיים הם מלחמה קבועה, חייב להתרחש קרב סופי שאחריו תשלוט התנועה בעולם.

•לאזרחים יחידים אין זכויות, המנהיג מתיימר להיות הפרשן שלהם.

– בחרו בשניים מן המאפיינים האלה, והסבירו איזה עיקרון באידאולוגיה הנאצית בא לידי ביטוי בכל אחד מהם.

– הציגו שתי פעולות שנקט המשטר הנאצי בשנים 1933–1945 כדי לממש אחד מן העקרונות שכתבתם עליהם.

פתרון

1. בוחרים בדיוק שני מאפיינים, ולכל אחד עיקרון עם הסבר.

2. "אי-הסכמה פירושה בגידה": עקרון המנהיג - המנהיג מגלם את רצון העם והציות לו מוחלט, ולכן מי שלא מסכים איננו יריב לגיטימי אלא בוגד. וגם שלילת הדמוקרטיה: ריבוי דעות ואופוזיציה סותרים את האידיאולוגיה.

3. "האויב חזק מדי וחלש מדי": אנטישמיות - הדימוי הסותר של היהודי: חזק (שולט בכלכלה, מאחורי הקפיטליזם והקומוניזם) וחלש ("טפיל", "תת-אדם").

4. שתי פעולות לעיקרון אחד (עקרון המנהיג ושלילת הדמוקרטיה), עם תאריך:

•הקמת מחנה הריכוז דכאו (מרץ 1933) למתנגדי המשטר, והקמת הגסטאפו (אפריל 1933) - כך אי-הסכמה נעשתה עבירה שדינה מאסר.

•חוק הפקידות (אפריל 1933) - פיטור מי שנחשב לא נאמן למשטר, וגם היהודים, ממנגנון המדינה.

תשובה

"אי-הסכמה = בגידה" מבטא את עקרון המנהיג (ציות ללא עוררין) ואת שלילת הדמוקרטיה; "האויב חזק וחלש" מבטא את האנטישמיות (הדימוי הסותר של היהודי). שתי פעולות לעקרון המנהיג ולשלילת הדמוקרטיה: הקמת מחנה דכאו (1933) למתנגדי המשטר והקמת הגסטאפו; חוק הפקידות (אפריל 1933). (מתקבלים גם ליל הסכינים הארוכות 1934, חוק ההסמכה ואיסור המפלגות 1933.)

2. מדמוקרטיה לדיקטטורה: בניית המשטר 1933-1935

המעבר מדמוקרטיה לדיקטטורה טוטליטרית

איך הופכת מדינה דמוקרטית לדיקטטורה בתוך כשנתיים וחצי, כמעט בלי מהפכה גלויה? זו השאלה של השיעור. התשובה: צעד אחר צעד, בשלושה תחומים במקביל.

במדויק: התקופה היא ממינוי היטלר לקנצלר ועד חוקי נירנברג (ינואר 1933 - ספטמבר 1935). המעבר נעשה בשני מישורים בעת ובעונה אחת: עיצוב המדינה (מוסדות השלטון) ו"גיוס" תמיכת הציבור הגרמני. הפעולות התמקדו בשלושה תחומים: צווים וחקיקה; תעמולה, חינוך ותרבות; טרור והפעלת כוח. בכל תחום צריך לדעת לפחות שלוש דוגמאות.

המעבר נבנה על בסיס האידיאולוגיה (השיעור הקודם): ביטול הדמוקרטיה מממש את עקרון המנהיג ואת שלילת הדמוקרטיה, ורדיפת הקומוניסטים מממשת את שלילת הקומוניזם. אחרי 1935 המשטר כבר יציב, והמדיניות נגד היהודים מחריפה (השיעור הבא).

צווים וחקיקה

צעדמתימה הוא עשה
הצו "להגנת העם והמדינה" (פקודות לשעת חירום)28 בפברואר 1933, אחרי שריפת הרייכסטאגהשעה את חירויות היסוד: חופש הביטוי, העיתונות וההתאספות
חוק ההסמכה23 במרץ 1933הממשלה קיבלה סמכות לחוקק בלי הרייכסטאג, גם חוקים שסותרים את החוקה
החוק להשבת הפקידות המקצועית7 באפריל 1933פיטור יהודים ומתנגדים משירות המדינה
פיזור האיגודים המקצועיים והקמת "חזית העבודה"מאי 1933העובדים אורגנו בגוף אחד שבשליטת המפלגה
החוק נגד הקמת מפלגות חדשות (חוק פיזור המפלגות)יולי 1933המפלגה הנאצית היא המפלגה החוקית היחידה
תהליך ההאחדה (גלייכשאלטונג)מ-1933איוש כל מוסדות המדינה והחברה בנאצים וביטול המבנה הפדרטיבי
איחוד משרות הנשיא והקנצלר ושבועת נאמנות לפיהרראוגוסט 1934, אחרי מות הינדנבורגהיטלר שליט יחיד ומפקד עליון; החיילים ועובדי המדינה נשבעו לו אישית
גיוס חובה1935חידוש שירות החובה בניגוד לחוזה ורסאי

תעמולה, חינוך ותרבות

צעדדוגמה
מפגני ראווהעצרות המונים, דגלי צלב קרס ומדים חומים
תקשורת (עיתונות, רדיו)משרד התעמולה של יוזף גבלס (1933) ריכז את השליטה בעיתונות, ברדיו ובקולנוע; נאומי היטלר ברדיו
חינוך (ספרי לימוד, חינוך בלתי פורמלי)שינוי תוכניות הלימודים; "נוער היטלר"
סרטי תעמולהסרטים שהציגו את עוצמת המשטר ואת המנהיג
שריפת הספריםמאי 1933: טקסי שריפה של ספרים, ובהם ספרים של סופרים יהודים
איסור על כניסת יהודים למקומות שוניםשלטים והגבלות במקומות ציבוריים
יום החרם1 באפריל 1933: חרם על חנויות ועסקים של יהודים, ואנשי ס"א בפתחי החנויות

טרור והפעלת כוח

צעדמתימה קרה
שריפת הרייכסטאג והכרזה על מצב חירוםפברואר 1933שימשו תירוץ לרדיפת הקומוניסטים ולביטול החירויות
יום החרם1 באפריל 1933אנשי ס"א הוצבו בפתחי חנויות של יהודים
שריפת הספריםמאי 1933טקסי שריפה פומביים של ספרים, ובהם ספרים של סופרים יהודים
הקמת מחנות ריכוז ומאסר מתנגדיםמרץ 1933: מחנה דכאו; אפריל 1933: הגסטאפונכלאו בעיקר מתנגדים פוליטיים, קומוניסטים וסוציאל-דמוקרטים
ליל הסכינים הארוכות30 ביוני 1934חוסלו ראשי הס"א ויריבים פוליטיים אחרים
שים לב

יום החרם ושריפת הספרים מופיעים באשנ"ב גם בתעמולה וגם בטרור. אפשר להשתמש בהם בשני התחומים, אבל בתשובה אחת לא מביאים את אותה עובדה כדוגמה לשני תחומים שונים.

למה כל תחום היה חשוב

תחוםלמה הוא היה חשוב
טרורהטיל פחד ומנע התנגדות וביקורת; סילק יריבים פוליטיים ו"אויבי העם"
חקיקהנתנה כסות חוקית ולגיטימיות למשטר; התאימה את חוקי המדינה לאידיאולוגיה; ריכזה את הסמכויות בידי היטלר וביטלה את הפרדת הרשויות; סילקה מוקדי כוח מתחרים (מפלגות, איגודים)
תעמולה וחינוךהטמיעו את האידיאולוגיה ועיצבו את דרכי החשיבה; הצביעו על "אויבים" והכשירו את רדיפתם; גייסו את האוכלוסייה למען המשטר; עיצבו דור של "אדם חדש"

מטרות התעמולה במשטר הנאצי

1. להטמיע את עקרונות האידיאולוגיה ולהשפיע על דרכי החשיבה.

2. להצביע על מתנגדי המשטר, ובראשם היהודים, כמסוכנים וכבוגדים, ולהכשיר את רדיפתם.

3. לגייס את האוכלוסייה לפעולה למען המשטר.

4. להשפיע על דעת הקהל המקומית והעולמית לטובת התדמית החיובית של המשטר. עובדה: האולימפיאדה בברלין (1936), שבה הוצגה גרמניה כמארחת שוחרת שלום.

שים לב

מאפייני המעבר שהאשנ"ב מדגיש: בנייה הדרגתית על בסיס קיים - בלי לבטל את החוקה באופן רשמי (גם חוק ההסמכה עבר בהצבעה ברייכסטאג). כוחות מרכזיים בחברה - הצבא, הבורגנות והתעשיינים, המעמד האקדמי-האינטלקטואלי - התאימו את עצמם בהדרגה ופעלו לפי "כללי המשחק" החדשים.

דרך הפתרון

"נמקו מדוע אמצעי היה חשוב למעבר"

1. מציגים את האמצעי (התחום): טרור, חקיקה, או תעמולה וחינוך.

2. נימוק: מה האמצעי עשה לחברה או לשלטון - הפחיד, נתן כסות חוקית, הטמיע את האידיאולוגיה.

3. דוגמה עם תאריך שמראה את הנימוק, ומשפט שמחבר: "כך...".

4. אם ביקשו מקור מספר הלימוד: מקור שמבטא את אותו אמצעי, למשל נוסח חוק ההסמכה לחקיקה, ומה הוא מראה.

שים לב

טעות נפוצה: לתאר את עליית הנאצים לשלטון (הבחירות של 1932-1933) במקום את האמצעים שבהם הם ביססו את השלטון אחרי שעלו. השאלה עוסקת בתהליך שמתחיל במינוי היטלר לקנצלר (30 בינואר 1933).

דוגמה - הטרור ואמצעי נוסף במעבר לנאציזם

– הטרור שימש אמצעי (תחום פעולה) חשוב בתהליך המעבר של גרמניה מדמוקרטיה לנאציזם. נמקו טענה זו.

– הציגו אמצעי חשוב נוסף שסייע בתהליך המעבר של גרמניה מדמוקרטיה לנאציזם. נמקו באמצעות דוגמה ובאמצעות מקור מספר הלימוד מדוע גם הוא היה חשוב למימוש תהליך זה.

פתרון

1. טרור - נימוק ראשון: הטיל פחד ומנע התנגדות וביקורת. עובדות: אנשי הס"א והאס-אס באלימות ברחובות, הקמת הגסטאפו (1933), מחנה דכאו (מרץ 1933) למתנגדי המשטר.

2. טרור - נימוק שני: סילק יריבים פוליטיים ו"אויבי העם". עובדה: בליל הסכינים הארוכות (30 ביוני 1934) חוסלו ראשי הס"א ויריבים אחרים.

3. אמצעי נוסף - חקיקה: נתנה כסות חוקית למשטר והתאימה את חוקי המדינה לאידיאולוגיה, ולכן האזרחים צייתו.

4. דוגמה: חוק ההסמכה (מרץ 1933) - הממשלה מחוקקת בלי הרייכסטאג; אחריו החוק נגד הקמת מפלגות חדשות (יולי 1933), ובאוגוסט 1934 איחוד תפקידי הנשיא והקנצלר.

5. מקור מספר הלימוד: מקור שמבטא את החקיקה, למשל נוסח חוק ההסמכה, ומסבירים שהפרלמנט עצמו העביר את סמכויותיו לממשלה.

תשובה

טרור: הטיל פחד ומנע התנגדות וביקורת; סילק יריבים פוליטיים ו"אויבי העם" (גסטאפו, אס-אס, מחנה דכאו, ליל הסכינים הארוכות). אמצעי נוסף - חקיקה: נתנה כסות חוקית למשטר והתאימה את חוקי המדינה לאידיאולוגיה (חוק ההסמכה 1933, חוק נגד הקמת מפלגות חדשות 1933, ביטול המבנה הפדרטיבי, איחוד תפקידי הנשיא והקנצלר 1934). חלופה: תעמולה וחינוך (גבלס, שליטה בעיתונות וברדיו, נוער היטלר). ועוד מקור מספר הלימוד שממחיש את האמצעי.

3. החרפת הצעדים נגד היהודים 1935-1939: חוקי נירנברג וליל הבדולח

החרפת הצעדים נגד היהודים

בשנים 1933-1935 היהודים בגרמניה נפגעו, אבל עדיין היו אזרחים. מ-1935 המשטר כבר יציב, והמדיניות מחריפה: קודם בחוק, ואחר כך באלימות גלויה. השאלה הגדולה: למה 1935 ו-1938 הן שנות מפנה?

במדויק: התקופה היא ספטמבר 1935 - אוגוסט 1939. חוקי נירנברג (1935): תוכנם - חוק אזרחות הרייך, החוק להגנה על הכבוד והדם הגרמני, והתקנות לחוק - ומשמעותם מהיבט בניית המשטר הנאצי ומההיבט היהודי. 1938-1939: צווים והגבלות נוספים והוצאת היהודים ממעגלי הכלכלה, החברה והתרבות: סימון דרכוני יהודים והוספת השמות שרה וישראל, הגירה כפויה, "ליל הבדולח" (פוגרום נובמבר). שינויים ארגוניים: הרחבת מנגנוני הפיקוח המטפלים ביהודים וריכוזם בידי מחלקות האס-אס, וביטול המעמד המשפטי של הקהילות היהודיות.

לפני 1935 היו הצעדים הראשונים: יום החרם (1 באפריל 1933) וחוק הפקידות (אפריל 1933). אחרי אוגוסט 1939 פורצת המלחמה, ובפולין הכבושה הנאצים פועלים מיד באלימות גלויה (בנושא מלחמת העולם השנייה והשואה). כשהנאצים עלו לשלטון חיו בגרמניה כחצי מיליון יהודים.

חוקי נירנברג (15 בספטמבר 1935)

חוקתוכן
חוק אזרחות הרייךרק בעל "דם גרמני או קרוב לו" הוא אזרח הרייך. היהודים נעשו "נתינים" בלי זכויות פוליטיות
החוק להגנת הדם הגרמני והכבוד הגרמניאיסור נישואים בין יהודים לבעלי "דם גרמני"; איסור יחסי אישות מחוץ לנישואים ביניהם; איסור להעסיק בבתי יהודים עוזרות בית גרמניות מתחת לגיל 45
התקנות לחוקהגדרה מיהו יהודי על פי מוצא

המשמעות של חוקי נירנברג

היבטהמשמעות
בניית המשטר הנאציתורת הגזע נעשתה חוק המדינה: "גרמני" הוא עניין של דם, לא רק של אזרחות. החוקים נתנו לגיטימציה חוקית למדיניות של אפליה, בידוד, נישול והשפלה
ההיבט היהודיהיהודים איבדו את האזרחות ואת השוויון, הוגדרו כגזע נפרד והופרדו מהחברה הגרמנית בחוק

הצעדים בשנים 1938-1939

צעדעובדה
הוצאת היהודים מהכלכלה (אריזציה)העברת עסקים ורכוש של יהודים לידיים "אריות", תהליך שהחל ב-1933 והואץ ב-1938
סימוןכל יהודי הוסיף לשמו את השם "ישראל" או "שרה", ודרכוני היהודים סומנו באות J
הגירה כפויהגירוש זבונשין (אוקטובר 1938): אלפי יהודים בעלי אזרחות פולנית גורשו אל גבול פולין
"ליל הבדולח" (פוגרום נובמבר)9-10 בנובמבר 1938: בתי כנסת הוצתו, חנויות נבזזו, יהודים נרצחו, וכ-30,000 גברים יהודים נשלחו למחנות ריכוז
שינויים ארגונייםהרחבת מנגנוני הפיקוח על היהודים וריכוזם בידי מחלקות האס-אס; ביטול המעמד המשפטי של הקהילות היהודיות

החמרה ורגיעה לסירוגין 1933-1938

שנההמגמהעובדותמהגרים יהודים (בערך)
1933החמרהיום החרם, חוק הפקידות, איסור השחיטה הכשרה, שריפת ספריםכ-37,000
1934 - אמצע 1935רגיעה יחסיתהמשטר עסוק בביסוס שלטונוכ-23,000 (1934), כ-21,000 (1935)
ספטמבר 1935החמרהחוקי נירנברג
1936-1937רגיעה זמניתהאולימפיאדה בברלין (1936): הוסרו זמנית שלטים אנטישמייםכ-25,000 (1936), כ-23,000 (1937)
1938החמרה קשהאריזציה, סימון שמות ודרכונים, גירוש זבונשין, ליל הבדולחכ-35,000

מטרות המדיניות כלפי היהודים 1933-1938

מטרהעובדה
הפרדה ובידוד מהחברה הגרמנית ("טוהר הגזע")איסור נישואים בחוקי נירנברג (1935)
שלילת הזכויות והמעמד האזרחיחוק אזרחות הרייך (1935)
דחיקה מהכלכלה ונישול מהרכושיום החרם (1933), האריזציה (הואצה ב-1938)
עידוד ולחץ להגירה - גרמניה "נקייה מיהודים"גירוש זבונשין (1938)

למה הנאצים פעלו בהדרגה

סיבההסבר
ביסוס השלטוןב-1933 השלטון עוד לא היה יציב, והיטלר היה צריך זמן לחסל את האופוזיציה ולרכז את הסמכויות
חשש לפגיעה בכלכלהיהודים רבים היו משולבים בכלכלה, שהתאוששה אז מהמשבר הכלכלי, וסילוק מהיר היה עלול לפגוע בה
חשש מדעת הקהל בעולםגרמניה הייתה תלויה ביחסי מסחר ולא רצתה להסתבך לפני שהתחמשה; לקראת האולימפיאדה (1936) הוסרו שלטים אנטישמיים
חשש מדעת הקהל בגרמניההיה צריך זמן כדי שהתעמולה תרגיל את הציבור לרעיון שהיהודים הם אויב
דרך הפתרון

שאלת הדרגה: צעד מכל שלב

1. בוחרים צעדים משלבים שונים, כדי שתיראה ההחמרה: צעד מ-1933 (יום החרם, חוק הפקידות), צעד מ-1935 (חוקי נירנברג), צעד מ-1938 (ליל הבדולח).

2. לכל צעד: שם, תאריך ותוכן במשפט.

3. מראים את ההחמרה במפורש: מפגיעה בפרנסה ובמעמד, דרך שלילת האזרחות בחוק, ועד אלימות גלויה.

4. אם שואלים למה בהדרגה: הסיבות הן שיקולים מעשיים, לא ויתור על המטרה.

שים לב

למה 1935 ו-1938 הן שנות מפנה בגורל יהודי הרייך? 1935: חוקי נירנברג - היהודים איבדו את האזרחות, וההפרדה נעשתה חוק. 1938: מעבר לאלימות מאורגנת ופומבית (ליל הבדולח), נישול כלכלי (האריזציה) ולחץ להגירה. לפני 1938 לא הפעיל המשטר אלימות רחבה כזו נגד היהודים.

שים לב

כשהשאלה מבקשת צעדים נגד יהודי גרמניה בשנים 1933-1938, לא כותבים על צעדים מתקופת המלחמה או מפולין (גטאות, סרט זרוע). וכשמשווים לפולין: בגרמניה המדיניות הייתה הדרגתית (כשש שנים), ובפולין הכבושה הופעלה מיד אלימות גלויה, כי במצב מלחמה לא היה צורך להתחשב בדעת הקהל.

דוגמה א - ההדרגה במדיניות כלפי יהודי גרמניה

בשנים 1933–1938 יישמו הנאצים את המדיניות שלהם כלפי היהודים בגרמניה בהדרגה.

– הציגו שני צעדים שבהם באה לידי ביטוי ההדרגה במדיניות הנאצים כלפי היהודים בגרמניה בשנים אלה.

– הסבירו מדוע פעלו הנאצים בהדרגה.

פתרון

1. "הציגו שני צעדים" - בדיוק שניים, משלבים שונים:

•יום החרם (1 באפריל 1933) וחוק השבת הפקידות המקצועית (7 באפריל 1933): פגיעה בפרנסה ובמעמד, בלי שלילת האזרחות.

•חוקי נירנברג (ספטמבר 1935): שלילת אזרחות הרייך ואיסור נישואים - שלב חמור יותר.

2. "הסבירו מדוע" - לא צוין מספר, ולכן שלוש סיבות:

•ביסוס השלטון: היטלר היה צריך זמן לחסל את האופוזיציה.

•חשש לפגיעה בכלכלה המתאוששת, שהיהודים היו משולבים בה.

•חשש מדעת הקהל בעולם (גם לקראת האולימפיאדה 1936) ובגרמניה: היה צריך זמן להטמעת התעמולה.

תשובה

שני צעדים (מתוך): יום החרם (1 באפריל 1933); חוק השבת הפקידות המקצועית (אפריל 1933); חוקי נירנברג (1935); האריזציה; גירוש זבונשין (1938); ליל הבדולח (נובמבר 1938). מדוע בהדרגה: זמן לביסוס השלטון; חשש מפגיעה בכלכלה המתאוששת שבה היהודים היו משולבים; חשש מדעת הקהל בעולם (גם לקראת האולימפיאדה 1936); חשש מדעת הקהל בגרמניה ונדרש זמן להטמעת התעמולה.

דוגמה ב - שני מניעים לחקיקת חוקי נירנברג

מקור 1 - א"א ברנט, עורך "סוכנות החדשות הגרמנית" (סוכנות של המשטר שהציגה את מדיניותו לתקשורת בגרמניה ובעולם), לעיתונות, 16 בספטמבר 1935 (מקוצר): "העם הגרמני מסרב לראות ביהודים אזרחים גרמנים כמותם... בעקבות החוקים החדשים יזכה המיעוט היהודי לחיי תרבות עצמיים, לחיים לאומיים משלו... נעשָׂה דבר מועיל ומבריא גם ליהדות בגרמניה."

מקור 2 - סיכום דבריו של ד"ר פרייזלר, מנכ"ל משרד המשפטים, בהרצאה באקדמיה להנהלה, אוקטובר 1935 (מקוצר): "ההגנה על הגזע ועל הקרקע - פירושה קודם כול התגוננות מפני השפעה יהודית... המושג 'גרמני'... הוא עניין של דם." הוא הציע "להעניש בכל חומרת הדין על מעשי בגידה גזעית".

– הציגו את המניע לחקיקת חוקי נירנברג על פי כל אחד מקטעי המקור, והסבירו סיבה אחת להבדל בין המניעים שהוצגו בקטעי המקור.

– הסבירו כיצד אפשר להתבסס על דוגמה אחת מחוקי נירנברג לחיזוק המניע שהציג פרייזלר (מקור 2).

פתרון

1. מניע לפי מקור 1: הסדרת היחסים בין הגרמנים ליהודים כשני עמים נפרדים - "מסרב לראות ביהודים אזרחים גרמנים", אבל ליהודים "חיים לאומיים משלו".

2. מניע לפי מקור 2: הגנה על הגזע הארי מפני השפעה יהודית ועירוב גזעים - "גרמני" הוא "עניין של דם".

3. סיבה אחת להבדל - זהות הדובר והנמענים: ברנט מדבר לעיתונות, והדברים מגיעים גם לדעת הקהל בעולם, ולכן הניסוח מתון ומסתיר את הגזענות. פרייזלר מרצה לקהל מקצועי גרמני, ולכן מבטא בגלוי את התפיסה הגזענית.

4. דוגמה אחת מחוקי נירנברג: החוק להגנת הדם הגרמני והכבוד הגרמני - איסור נישואים ויחסי אישות בין יהודים לגרמנים. האיסור נועד להגן על "הדם" מפני עירוב, בדיוק כמו "בגידה גזעית" אצל פרייזלר.

תשובה

מקור 1: הסדרת היחסים בין הגרמנים ליהודים כשני עמים נפרדים (ליהודים חיים לאומיים עצמיים, בלי זכויות אזרח גרמניות). מקור 2: הגנה על הגזע הארי ועל המדינה מפני ההשפעה היהודית והעירוב הגזעי ("גרמני" הוא עניין של דם). הסיבה להבדל: זהות הדובר והנמענים - הודעה לעיתונות שמיועדת גם לדעת הקהל בעולם, בניסוח מתון, מול הרצאה של בכיר במשרד המשפטים בפני קהל גרמני, בביטוי גלוי של הגזענות. דוגמה: החוק להגנת הדם הגרמני - איסור נישואי תערובת ויחסי אישות בין יהודים לגרמנים (או איסור העסקת עוזרות בית גרמניות מתחת לגיל 45 בבתי יהודים); או חוק אזרחות הרייך - רק בעל דם גרמני הוא אזרח.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.