המאבק בשלטון המנדט (1945-1947)
בשנים 1945-1947 היישוב היהודי בארץ ישראל נאבק בשלטון הבריטי כדי לפתוח את שערי הארץ לעלייה ולהגיע למדינה. המאבק התנהל בכמה תחומים בעת ובעונה אחת, והבגרות שואלת על כל תחום בנפרד: מה היו המטרות שלו, מה עשו בו ומה השיג.
במדויק: המאבק בבריטים התנהל בשלושה תחומים: המאבק הצבאי (תנועת המרי העברי, ואחריה המחלוקת בין היישוב המאורגן ובין הפורשים), ההעפלה (עלייה בניגוד לחוקי המנדט) וההתיישבות (הקמת יישובים כדי לעצב את גבולות המדינה). המאבק הוביל להעברת שאלת ארץ ישראל לאו"ם ולתוכנית החלוקה בכ"ט בנובמבר 1947.
לפני המאבק באה תקופה של בניית "הבית הלאומי" (1920-1945): מוסדות היישוב, ההתיישבות והכוח הביטחוני. על תקופה זו לא יהיו שאלות בבגרות, אבל היא מסבירה מאיפה היה ליישוב הכוח לצאת למאבק. אחרי החלטת החלוקה מתחילה מלחמת העצמאות, ושם ממשיך הנושא הבא בעץ.
"הספר הלבן" השלישי
כמעט כל תחומי המאבק מכוונים נגד מדיניות אחת: "הספר הלבן" השלישי של בריטניה משנת 1939. כשהבגרות שואלת "נגד מה נאבק היישוב", זו התשובה.
במדויק: "הספר הלבן" (1939) הגביל את העלייה היהודית לארץ ישראל, ותקנות הקרקעות (1940) הגבילו מאוד את רכישת הקרקעות בידי יהודים ברוב שטחי הארץ. היישוב ציפה שבתום מלחמת העולם השנייה בריטניה תבטל מדיניות זו, אך היא המשיכה בה.
1. המאבק הצבאי: תנועת המרי והפורשים
תנועת המרי העברי
בזמן מלחמת העולם השנייה היישוב שיתף פעולה עם בריטניה במלחמה בנאצים. עם סיום המלחמה הוא עבר למאבק פעיל בה, ושלוש המחתרות התאחדו לזמן קצר. השאלה הגדולה: למה התאחדו, ולמה האיחוד התפרק כל כך מהר.
במדויק: תנועת המרי העברי הייתה מסגרת משותפת להגנה (ולפלמ"ח), לאצ"ל וללח"י, שהוקמה באוקטובר 1945 כדי לתאם את הפעולות ולהיאבק יחד בשלטון הבריטי ובמדיניות הספר הלבן, והתפרקה בקיץ 1946. התשובה כוללת: גורמים ונסיבות להקמתה (המשך מדיניות הספר הלבן בידי ממשלת הלייבור ובווין, השואה ומצוקת העקורים, ההכרה בצורך בפעולה משותפת), מטרותיה, דרכי הפעולה (פעולות צבאיות רחבות היקף) והגורמים לפירוקה ("השבת השחורה", פיצוץ מלון המלך דוד, המתח בין הארגונים). אחר כך: עיקרי המחלוקת בין היישוב המאורגן (ההגנה) ובין "הפורשים" (האצ"ל והלח"י), והמשך המאבק אחרי פירוק תנועת המרי.
אחרי הפירוק המחלוקת בין ההגנה ובין האצ"ל והלח"י ("הפורשים") גברה, וכל צד המשיך במאבק בדרכו. ההעפלה וההתיישבות, שבהן נעסוק בשיעורים הבאים, הן הדרך שבחרה ההגנה. המאבק כולו הוא אחד השיקולים של בריטניה להעביר את שאלת ארץ ישראל לאו"ם.
למה שינה היישוב את מדיניותו כלפי בריטניה בסיום המלחמה
מטרות המאבק הצבאי ופעולות תנועת המרי
המטרות:
•לגרום לבריטים לשנות את מדיניות "הספר הלבן" השלישי ולפתוח את שערי ארץ ישראל.
•לגרום לבריטים לעזוב את ארץ ישראל.
פירוק תנועת המרי
הסיבה העמוקה: מתח מתמיד בין שלושת הארגונים, שכל אחד ראה אחרת את הדרך להשגת המטרה.
המחלוקת: היישוב המאורגן מול הפורשים
המשך המאבק אחרי פירוק תנועת המרי
- ההגנה התמקדה בהעפלה, בהתיישבות ובמאבק המדיני (למשל פרשת "אקסודוס", 1947).
- האצ"ל והלח"י המשיכו במאבק הצבאי (למשל פריצת כלא עכו, מאי 1947).
- המחיר: חברי מחתרות שנתפסו הוצאו להורג ("עולי הגרדום"); חברי האצ"ל והלח"י נרדפו בידי ההגנה ("הסזון הקטן", 1947); נפגעה הלכידות ביישוב.
11 הנקודות בנגב וההעפלה אינן חלק מהמאבק הצבאי. כשמבקשים מקור או פעולה של המאבק הצבאי, מביאים פעולה כמו "ליל הגשרים" או פריצת מחנה עתלית.
שימו לב לסדר: "השבת השחורה" (29 ביוני 1946) באה לפני פיצוץ מלון המלך דוד (22 ביולי 1946). שני האירועים ביחד הובילו לפירוק תנועת המרי בקיץ 1946.
דוגמה א - פיצוץ מלון המלך דוד בעיתוני ההגנה והאצ"ל
שני קטעים שפורסמו בימים שאחרי פיצוץ מלון המלך דוד (יולי 1946), מקוצרים:
מקור 1 - "אשנב", עיתון מחתרתי של ההגנה, 29 ביולי 1946: "הפצצה אשר נזרקה בצוהרי יום ב' בבניין מלון המלך דוד היא פשע חסר טעם וחסר תכלית... עוד ישביעונו תמרורים [ימררו את חיינו] בגללו... המאבק על העיקר חייב להימשך ללא דיכוי בכל השטחים [התחומים], תוך אפיקי פעולה מתרחבים."
מקור 2 - "חרות", עיתון מחתרתי של האצ"ל, 1 באוגוסט 1946: "ההתקפה על מרכזי השלטון הבריטי... תירשם בהיסטוריה כאחת ההתקפות האדירות ביותר... אין פלא איפוא שהעיתונות הבריטית החלה ליילל כי כל מעשי הדיכוי של הממשלה היו לשווא."
– על פי מה שלמדתם, מה היו התוצאות המיידיות של פיצוץ מלון המלך דוד?
– על פי כל אחד מן המקורות (1–2), מה תהיה ההשפעה של אירוע זה על המאבק במדיניות בריטניה בארץ ישראל?
הסבירו סיבה אחת להבדל בין שני המקורות בתיאור ההשפעה הצפויה של האירוע.
1. תוצאות מיידיות - מהידע: 91 הרוגים (ערבים, יהודים ובריטים) ופצועים רבים; האגף של מזכירות ממשלת המנדט והמפקדה הצבאית נהרס; גינוי בעולם ופגיעה באהדה לציונות; העמקת הקרע ופירוק תנועת המרי.
2. מקור 1: ההשפעה שלילית - המדיניות הבריטית תחריף ("עוד ישביעונו תמרורים"), ויש להמשיך במאבק בתחומים אחרים ("בכל השטחים... אפיקי פעולה מתרחבים").
3. מקור 2: ההשפעה חיובית - הבריטים יבינו שאין טעם בדיכוי ("כל מעשי הדיכוי של הממשלה היו לשווא").
4. הסיבה להבדל: מי פרסם. ההגנה לא ביצעה את הפעולה וגינתה אותה; האצ"ל ביצע אותה ומצדיק אותה.
תוצאות מיידיות: עשרות הרוגים (91) - ערבים, יהודים ובריטים - ופצועים רבים; נזק כבד (האגף של מזכירות ממשלת המנדט והמפקדה הצבאית נהרס); גינוי בעולם ופגיעה באהדה לציונות; העמקת הקרע ופירוק תנועת המרי העברי. מקור 1: הפיצוץ יחריף את המדיניות הבריטית ("עוד ישביעונו תמרורים"), ויש להמשיך במאבק בתחומים אחרים - העפלה והתיישבות. מקור 2: הפיצוץ יקדם את הניצחון, כי הבריטים יבינו שאין טעם בדיכוי ("כל מעשי הדיכוי של הממשלה היו לשווא"). סיבה להבדל: מקור 1 בעיתון ההגנה, שלא ביצעה את הפעולה וגינתה אותה; מקור 2 בעיתון האצ"ל, שביצע את הפעולה ומצדיק אותה (או: מועד הפרסום).
דוגמה ב - למה התאחדו המחתרות ולמה רק לזמן קצר
– מדוע איחד היישוב היהודי בארץ ישראל את כוחותיו במאבק נגד השלטון הבריטי עם תום מלחמת העולם השנייה? הבא שתי סיבות.
– הסבר מדוע נמשך איחוד זה זמן קצר בלבד.
1. שתי סיבות לאיחוד (תנועת המרי העברי, אוקטובר 1945): ממשלת הלייבור המשיכה את מדיניות הספר הלבן והגבלת העלייה (הצהרת בווין); ורק פעולה משותפת ומתואמת של ההגנה, האצ"ל והלח"י תאפשר פעולות רחבות היקף שישפיעו על הבריטים ועל דעת הקהל העולמית.
2. למה קצר: מתח מתמיד בין שלושת הארגונים; "השבת השחורה" (29 ביוני 1946) הביאה את ההנהגה למסקנה שהמאבק המשותף מסכן את המפעל הציוני; פיצוץ מלון המלך דוד (22 ביולי 1946) העמיק את הקרע.
סיבות לאיחוד: (1) ממשלת הלייבור המשיכה את מדיניות הספר הלבן והגבלת העלייה (הצהרת בווין); (2) ההכרה שרק פעולה משותפת ומתואמת של ההגנה, האצ"ל והלח"י תאפשר פעולות רחבות היקף שישפיעו על הבריטים ועל דעת הקהל העולמית. מדוע קצר: מתח מתמיד בין הארגונים; אחרי "השבת השחורה" (29 ביוני 1946) הגיעה ההנהגה למסקנה שהמאבק המשותף לא שינה את המדיניות ועלול לסכן את המפעל הציוני, וחזרה ל"מאבק מצומצם"; פיצוץ מלון המלך דוד (22 ביולי 1946) העמיק את הקרע ואת חוסר האמון.
2. ההעפלה
ההעפלה
ההעפלה היא עלייה של יהודים לארץ ישראל בניגוד לחוקי המנדט, בעיקר בספינות. היא הייתה גם הצלה, גם בניין הארץ וגם מאבק מדיני, ולכן כמעט כל היישוב תמך בה. השאלה הגדולה: מה היו המטרות שלה, ואיך הגיבה בריטניה.
במדויק: מטרות ההעפלה (1945-1947): מתן מקלט לפליטי השואה (העקורים במחנות באירופה); הגדלת היישוב היהודי לקראת מדינה; מאבק במדיניות הספר הלבן; גיוס דעת הקהל בעולם (ובבריטניה עצמה) נגד מדיניות העלייה של בריטניה. תגובת בריטניה והקשיים: מצור ימי, לחץ על מדינות המוצא והמעבר, מחסור בספינות ובכסף, כליאה בעתלית ובקפריסין וגירוש ("אקסודוס").
ההעפלה היא הדרך שבה ההגנה העדיפה להיאבק אחרי פירוק תנועת המרי: מאבק בלי לפגוע בבני אדם. פרשת "אקסודוס" התרחשה כשוועדת אונסקו"פ של האו"ם הייתה בארץ, ולכן היא קשורה גם לשיעור על העברת השאלה לאו"ם ולתוכנית החלוקה.
מטרות ההעפלה
תגובת בריטניה והקשיים בארגון ההעפלה
פרשת "אקסודוס"
- מתי ומי: יולי 1947, כ-4,500 מעפילים.
- מה קרה: הבריטים השתלטו על הספינה אחרי קרב על סיפונה, ובו נהרגו שלושה מאנשי הספינה. המעפילים לא נשלחו לקפריסין אלא הוחזרו לצרפת, ולבסוף הורדו בכוח בהמבורג שבגרמניה.
- החשיבות: דעת הקהל בעולם ראתה ניצולי שואה מוחזרים בכוח לגרמניה, ובריטניה נתפסה כאכזרית. חברי ועדת אונסקו"פ ראו בנמל חיפה את הורדת המעפילים בכוח, והדבר השפיע על המלצת הוועדה לסיים את המנדט ולהקים מדינה יהודית.
למה הייתה הסכמה רחבה ביישוב על ההעפלה
- הצלה: חובה מוסרית ולאומית לסייע לניצולי השואה במחנות העקורים וליהודי המזרח התיכון. לכן כמעט כל הזרמים ביישוב, מן ההנהגה המאורגנת ועד הפורשים, תמכו בה.
- חיזוק היישוב: כל מעפיל הגדיל את האוכלוסייה היהודית לקראת מדינה.
- מאבק בלי לפגוע בבני אדם: מאבק במדיניות "הספר הלבן" שיצר לחץ מדיני על בריטניה ואהדה בין-לאומית, ולכן התאים גם לעמדה המתונה של ההנהגה.
בשאלה "האם השיגה ההעפלה את מטרותיה" שתי העמדות מתקבלות. כן: דעת הקהל ("אקסודוס" בנוכחות אונסקו"פ) והלחץ על בריטניה. לא: רוב המעפילים נתפסו ונכלאו בעתלית ובקפריסין, ובריטניה לא שינתה את מדיניותה. העיקר הוא שתי עובדות.
דוגמה - מטרות ההעפלה בשני תצלומים
שני תצלומים של ההעפלה בשנים 1946-1947:
תצלום 1 - אוניית המעפילים "יאשיהו ווג'ווד", 1 ביולי 1946: האונייה עמוסה לעייפה בגברים ובנשים. על התורן שלט באנגלית: "שרדנו את היטלר, מוות אינו זר לנו, דבר לא ימנע מאיתנו להגיע לארץ מולדתנו, הדם על ידיכם אם תירו על אונייה בלתי חמושה זו." על הרציף חיילים ושוטרים בריטים.
תצלום 2 - הורדת פצוע מאוניית המעפילים "אקסודוס", יולי 1947: שני חיילים בריטים אוחזים בזרועותיו של מעפיל צעיר שראשו חבוש, ומובילים אותו על הרציף. ברקע האונייה, ובה סימני נזק.
הסבירו כיצד מטרות ההעפלה בתקופה זו באות לידי ביטוי בכל אחד מן התצלומים.
1. מתחילים מהמטרות: מקלט לפליטי השואה, הגדלת היישוב, מאבק בספר הלבן, גיוס דעת הקהל.
2. תצלום 1 - מה רואים: אונייה עמוסה בפליטים - מקלט לפליטי השואה והגדלת האוכלוסייה היהודית. השלט ("שרדנו את היטלר... דבר לא ימנע מאיתנו להגיע לארץ מולדתנו") פונה לעולם - גיוס דעת הקהל נגד בריטניה, כי הוא מציג כוחות חמושים מול ניצולים לא חמושים.
3. תצלום 2 - מה רואים: חיילים אוחזים במעפיל פצוע - גיוס דעת הקהל. מהידע: חברי אונסקו"פ ראו בנמל חיפה את הורדת המעפילים בכוח, וזה השפיע על המלצת הוועדה.
תצלום 1: האונייה "יאשיהו ווג'ווד" עמוסה בפליטים - מתן מקלט לפליטי השואה והגדלת האוכלוסייה היהודית; השלט ("שרדנו את היטלר... דבר לא ימנע מאיתנו להגיע לארץ מולדתנו") - גיוס דעת הקהל בעולם נגד מדיניות בריטניה, הדגשת המאבק הלא מוסרי של כוחות בריטים חמושים בניצולי שואה. תצלום 2: חיילים בריטים אוחזים מעפיל פצוע מן ה"אקסודוס" - מאבק עיקש של פליטים נגד מעצמה קשוחה; גיוס דעת הקהל בעולם; חברי אונסקו"פ ראו בנמל חיפה את הורדת המעפילים בכוח, והדבר השפיע על המלצת הוועדה לסיים את המנדט ולהקים מדינה יהודית.
3. ההתיישבות: 11 הנקודות בנגב ופרשת ביריה
ההתיישבות כמעצבת גבולות
בשנות המאבק ההתיישבות לא הייתה רק בניית בתים ומשקים. היא הייתה כלי מדיני: בהנהגת היישוב הניחו שכאשר תוכרע שאלת ארץ ישראל, הגבולות ייקבעו לפי מפת היישובים היהודיים.
במדויק: מטרות ההתיישבות (1945-1947): הרחבת אזורי ההתיישבות לקראת ההכרעה על גבולות המדינה העתידה; רכישת קרקעות במקומות שבהם ההתיישבות דלילה, כדי ליצור רצף התיישבותי ולהשפיע על תוואי הגבול; חיזוק אזורי הגבול; מאבק במדיניות בריטניה בנושא הקרקעות (הספר הלבן ותקנות הקרקעות, 1940). הדוגמאות שהאשנ"ב מונה: 11 הנקודות בנגב ופרשת ביריה.
ההתיישבות היא דרך מאבק לא אלימה, ולכן היא חלק מהדרך של ההגנה. התוצאה נראתה בתוכנית החלוקה: רוב הנגב נכלל בשטח המדינה היהודית. במלחמת העצמאות היישובים בנגב היו קו ההגנה הדרומי מול הצבא המצרי.
מטרות ההתיישבות
11 הנקודות בנגב ופרשת ביריה
בשאלה "הסבירו כיצד הפעולה מימשה שתי מטרות" לא מספיק לתאר את 11 הנקודות. כותבים במפורש: "וכך מומשה המטרה..." לכל אחת משתי המטרות, ולכל מטרה הסבר אחר.
דוגמה - ועדת אונסקו"פ בנגב: מטרות ההתיישבות
קטע שפורסם ביוני 1947 בעיתון "המשקיף" (מקוצר): "חזרו אתמול חברי ועדת החקירה [ועדת אונסקו"פ] מסיורם בנגב... המכוניות עשו אתמול 380 ק"מ כדי להראות לחברי הוועדה שלושה יישובים טיפוסיים בנגב - רביבים, ניר עם, וחפץ חיים... כדי להוכיח את אפשרות יישובו של הנגב בהיקף נרחב. אם לשפוט לפי התרשמויות חברי הוועדה... הרי המאמץ הצליח. השופט סנדסטרם, יושב ראש הוועדה, אמר שפיתוח הנגב הוא 'מפעל כביר'... בירך חבר הקיבוץ יוסל הפנר את המבקרים ואמר: 'תפקידכם הוא לאפשר לנו להביא לכאן את אחינו שיעבדו במרחבי השממה ויחיום'. ...בדרך נעצרו ליד מניחי צינור המים."
– על פי מה שלמדתם, הציגו את המטרות של המאבק של היישוב היהודי בתחום ההתיישבות בשנים 1945-1947.
– הסבירו כיצד שתיים מן המטרות האלה באות לידי ביטוי בקטע.
1. הציגו - מהידע: ארבע המטרות: עיצוב גבולות המדינה העתידית (11 הנקודות, אוקטובר 1946); רכישת קרקעות ורצף התיישבותי; חיזוק אזורי הגבול; מאבק בתקנות הקרקעות של הספר הלבן.
2. מטרה ראשונה בקטע - מאבק במדיניות הקרקעות: הביאו את הוועדה לנגב "כדי להוכיח את אפשרות יישובו של הנגב בהיקף נרחב", ויוסל הפנר מבקש "לאפשר לנו להביא לכאן את אחינו".
3. מטרה שנייה בקטע - עיצוב הגבולות: הוועדה שתמליץ על הגבולות התרשמה ("מפעל כביר", "המאמץ הצליח"), וכך גדל הסיכוי שהנגב ייכלל במדינה היהודית.
מטרות: להשפיע על עיצוב גבולות המדינה העתידית באמצעות הרחבת אזורי ההתיישבות (למשל 11 הנקודות בנגב, אוקטובר 1946); רכישת קרקעות באזורים דלילי התיישבות ליצירת רצף התיישבותי; חיזוק אזורי הגבול; מאבק במדיניות בריטניה בנוגע לקרקעות (תקנות הקרקעות של הספר הלבן). בקטע: מאבק במדיניות הקרקעות - הבאת חברי הוועדה לנגב "כדי להוכיח את אפשרות יישובו של הנגב בהיקף נרחב"; יוסל הפנר: "תפקידכם הוא לאפשר לנו להביא לכאן את אחינו". עיצוב הגבולות - התיאור הנלהב של רשמי הוועדה ("מפעל כביר", "המאמץ הצליח"), צינור המים.
4. העברת שאלת ארץ ישראל לאו"ם והמלחמה הקרה
העברת שאלת ארץ ישראל לאו"ם
בפברואר 1947 הודיעה בריטניה שהיא מעבירה את ההכרעה על עתיד ארץ ישראל לאו"ם. זה הצעד שפתח את הדרך לתוכנית החלוקה. השאלה הגדולה: למה מעצמה שהחזיקה במנדט החליטה לוותר עליו.
במדויק: התשובה כוללת: שיקולי ממשלת בריטניה - שיקולי מדיניות פנים (המחיר הכלכלי ודרישת הציבור לשיקום, הלחץ להחזיר את החיילים, ביקורת על היחס לעקורים ולמעפילים) ושיקולי מדיניות חוץ (ירידת כוחה ותלותה בארצות הברית, המאבק של היישוב, המבוי הסתום בניסיונות להסדר, דעת קהל עולמית עוינת); הדיון בעצרת הכללית ועמדת המעצמות (השפעת "המלחמה הקרה"); וועדת אונסקו"פ, פעולותיה והמלצותיה.
השיקולים נבנו מאירועים של 1945-1946: המאבק הצבאי, ההעפלה והלחץ האמריקני. אחרי ההחלטה הבריטית הוקמה ועדת אונסקו"פ, והמלצת הרוב שלה הפכה לתוכנית החלוקה שהתקבלה בכ"ט בנובמבר 1947 (השיעור הבא).
השיקולים של בריטניה
הדרך לאו"ם: ציר זמן
המלחמה הקרה ועמדת המעצמות
במלחמה הקרה נאבקו המעצמות על אזורי השפעה, וכל אחת סברה שהכרה במדינה יהודית תאפשר לה דריסת רגל באזור ותמנע זאת מיריבתה.
החשיבות: כל מעצמה לחצה על המדינות שבהשפעתה. ברית המועצות הבטיחה את קולות הגוש הסובייטי (פרט ליוגוסלביה), ולה עצמה היו שלושה קולות (ברית המועצות, אוקראינה ובלארוס).
ועדת אונסקו"פ
- מה זה: ועדת החקירה המיוחדת של האו"ם, שהוקמה כדי להציע פתרון לשאלת ארץ ישראל, אחרי הבקשה של בריטניה (אפריל 1947).
- פעולות: הוועדה שהתה בארץ בקיץ 1947. ביוני 1947 סיירה ביישובי הנגב (רביבים, ניר עם וחפץ חיים). כמה מחבריה ראו בנמל חיפה את הורדת מעפילי "אקסודוס" בכוח (יולי 1947).
- ההמלצות: בוועדה היו הצעת רוב והצעת מיעוט. הרוב המליץ לסיים את המנדט ולחלק את הארץ לשתי מדינות, יהודית וערבית, עם משטר בין-לאומי בירושלים. על המלצת הרוב התבססה החלטה 181.
שימו לב: תעלת סואץ המשיכה להיות חשובה מאוד לבריטניה גם אחרי עזיבת הודו. לכן לא נכון לכתוב שירידת חשיבותה הייתה גורם להעברת השאלה לאו"ם.
בריטניה לא נדרשה לאשרר מחדש את כתב המנדט מול האו"ם. זו טעות היסטורית, ואל תכתבו אותה כשיקול.
בריטניה החליטה בפברואר 1947. פרשת "אקסודוס" (קיץ 1947) וועדת אונסקו"פ באו אחרי ההחלטה, ולכן אינן גורם להעברת השאלה לאו"ם. הן כן השפיעו על המלצות הוועדה ועל החלטת החלוקה.
דוגמה א - קריקטורת "הבקבוק": למה בריטניה העבירה את השאלה
קריקטורה מאת לסלי אילינגוורת', "דיילי מייל", 22 בספטמבר 1947: על אדמה שעליה כתוב "פלשתינה" ניצב בקבוק גדול שמעלה עשן. בתוכו דחוסות שתי דמויות שמאיימות זו על זו: יהודי עם אקדח וערבי בכאפייה עם סכין. על הבקבוק כתוב "אווירה של מלחמת אזרחים", על צוואר הבקבוק "המנדט הבריטי", ובפתח, כפקק, תקוע חייל בריטי שפניו כועסות ומתאמצות.
– הסבירו איזה מן הגורמים שהובילו להחלטה של בריטניה להעביר את שאלת ארץ ישראל לאו"ם בא לידי ביטוי בקריקטורה. בססו את תשובתכם על שני רכיבים מן הקריקטורה.
– על פי מה שלמדתם, הסבירו גורם נוסף שהשפיע על החלטה זו.
1. מה רואים, ומה זה אומר: הגורם הוא המבוי הסתום - בריטניה נכשלה בניסיון לפתור את הסכסוך בין יהודים לערבים.
2. רכיב ראשון: שתי הדמויות מאיימות זו על זו בנשק, והכיתוב "אווירה של מלחמת אזרחים" - הסכסוך עומד להתפוצץ.
3. רכיב שני: החייל הבריטי הוא "פקק" בצוואר הבקבוק שכתוב עליו "המנדט הבריטי" - השלטון הבריטי לכוד בין שני הצדדים.
4. גורם נוסף - מהידע: למשל ירידת כוחה של בריטניה ותלותה בארצות הברית, שלחצה להכניס 100,000 עקורים.
גורם בקריקטורה: המבוי הסתום - בריטניה נכשלה בניסיון לפתור את הסכסוך בין יהודים לערבים. רכיבים: בקבוק על אדמת "פלשתינה" מעלה עשן ועומד להתפוצץ; בתוכו יהודי וערבי שמאיימים זה על זה (אקדח וסכין); הכיתוב "אווירה של מלחמת אזרחים"; על הצוואר "המנדט הבריטי" והחייל הבריטי כפקק כועס ומתאמץ - השלטון הבריטי לכוד בין שני הצדדים. גורם נוסף (אחד מתוך): ירידת כוחה של בריטניה ותלותה בארצות הברית; מחיר כלכלי כבד וציבור שדרש שיקום; דעת קהל עולמית שלילית בגלל העקורים והמעפילים; לחץ ציבורי להחזיר את החיילים; המאבק המתמשך של היישוב; תהליך הדה-קולוניזציה.
דוגמה ב - מדיניות פנים מול מדיניות חוץ
יש הטוענים שההחלטה של בריטניה להעביר את שאלת ארץ ישראל לאו"ם נבעה משיקולי מדיניות פנים, ויש הטוענים שהחלטה זו נבעה משיקולי מדיניות חוץ.
נמקו את הטענות באמצעות שלוש עובדות היסטוריות (עובדה אחת לפחות לכל אחת מן הטענות).
1. סופרים: שלוש עובדות, לפחות אחת לכל טענה. כלומר שתיים לצד אחד ואחת לצד השני.
2. מדיניות פנים - עובדה: הציבור הבריטי, אחרי המחיר הכלכלי הכבד של המלחמה, דרש להשקיע בשיקום ולא באימפריה.
3. מדיניות פנים - עובדה שנייה: האופוזיציה וחלק מהציבור לחצו להחזיר את כ-100,000 החיילים ממאבק חסר תכלית.
4. מדיניות חוץ - עובדה: בריטניה נחלשה והייתה תלויה בארצות הברית, שלחצה להתיר עלייה של 100,000 עקורים.
מדיניות פנים: המחיר הכלכלי הכבד של המלחמה, והציבור דרש להשקיע בשיקום ולא באימפריה; לחץ האופוזיציה והציבור להחזיר את החיילים (כ-100,000) ממאבק חסר תכלית; ביקורת פנימית על הפגיעה בתדמית בריטניה בגלל היחס לעקורים ולמעפילים. מדיניות חוץ: ירידת כוחה ותלותה בארצות הברית, שלחצה להתיר עלייה של 100,000 עקורים; מאבק היישוב חייב כוח אדם ומשאבים רבים; ועידת לונדון (1946-1947) הגיעה למבוי סתום; דעת קהל עולמית עוינת בגלל המאבק על ההעפלה. (שלוש עובדות, לפחות אחת לכל טענה.)
5. תוכנית החלוקה והתגובות עליה
תוכנית החלוקה (החלטה 181)
בכ"ט בנובמבר 1947 (29 בנובמבר 1947) החליטה העצרת הכללית של האו"ם לחלק את ארץ ישראל לשתי מדינות. זו הייתה החלטה בין-לאומית שהכירה בזכות העם היהודי למדינה, וגם נקודת הפתיחה של מלחמת העצמאות.
במדויק: התשובה כוללת: הפעילות הדיפלומטית של הציונים לגיוס תומכים; ההצבעה - 33 תומכות, 13 מתנגדות ו-10 נמנעות (נדרש רוב של שני שלישים); תוכן ההחלטה: סיום המנדט ופינוי הכוחות הבריטיים, חלוקת הארץ למדינה יהודית ולמדינה ערבית, איחוד כלכלי ביניהן, וירושלים וסביבתה שטח נפרד בפיקוח בין-לאומי; המשמעות; והתגובות בקרב היישוב היהודי, הפלסטינים ומדינות ערב.
ההחלטה התבססה על המלצת הרוב של ועדת אונסקו"פ (השיעור הקודם). הדחייה הערבית והאלימות שפרצה מייד אחריה פתחו את השלב הראשון של מלחמת העצמאות, והמדינה הערבית שתוכננה לא קמה (נושא מלחמת העצמאות והקמת המדינה).
תוכן ההחלטה
הפעילות הדיפלומטית של הציונים
גורם נוסף שעזר: הערבים לא האמינו שהיהודים יגייסו רוב של שני שלישים, ופעלו באיחור.
ההצבעה: תומכות, נמנעות ומתנגדות
התגובות על ההחלטה
האלימות אחרי ההחלטה: כבר ב-30 בנובמבר 1947 הותקפו אוטובוסים ליד כפר סירקין, וב-2 בדצמבר 1947 הוצת המרכז המסחרי בירושלים - תחילת מלחמת העצמאות.
יתרונות וחסרונות התוכנית מנקודת המבט של היישוב
בריטניה נמנעה בהצבעה, היא לא התנגדה. בשאלה "מדוע נמנעה" צריך שני צדדים: למה לא הצביעה נגד (התלות בארצות הברית) ולמה לא הצביעה בעד (הקשר עם מדינות ערב והנפט).
גם ביישוב היהודי הייתה מחלוקת על החלוקה. כשמבקשים "התגובות בקרב היישוב", כתבו גם את התמיכה של ההנהגה וגם את ההתנגדות של האצ"ל והלח"י.
דוגמה א - "דבר" מול "חרות": שתי תגובות על ההחלטה
שני קטעים מעמודי השער של עיתונים ביישוב (מקוצרים):
מקור 1 - "דבר", עיתון ההסתדרות ומפא"י, 30 בנובמבר 1947. הכותרת: "מדינת היהודים קמה". "אישרה אמש האספה הכללית של האומות המאוחדות את ההצעה על הקמת מדינה יהודית במרבית שטחה של ארץ־ישראל. ברוב של 33 נגד 13 קול... פעולתם של נציגי הסוכנות היהודית במושב הזה היא פרשה גדולה בתולדות הארגון הדמוקרטי של העם היהודי."
מקור 2 - "חרות", העיתון המחתרתי של האצ"ל, 8 בדצמבר 1947. הכותרת: "לקראת המערכה הגורלית". "הולך ומתגלה כל הטירוף הנפשע שבהסכמת הסוכנות היהודית לביתור הארץ. הסכמה זו, שבה כרוך הוויתור על 85 אחוז של אדמת המולדת... תוצאתה הישירה והמעשית היא: לא עלייה מוגברת ולא שלטון עברי ממשי, אלא מלחמת־דמים, שתסכן את עצם קיומנו." ובמסגרת: "בירושלים ישב מושל זר 'לצמיתות'".
הציגו שני הבדלים בין התגובות, והסבירו סיבה אחת להבדלים שהצגתם.
1. תבחין ראשון - איך מוצגת ההחלטה: "דבר" רואה בה הישג גדול ("מדינת היהודים קמה", "פרשה גדולה"), ואילו "חרות" רואה בה כניעה ("הטירוף הנפשע שבהסכמת הסוכנות היהודית לביתור הארץ").
2. תבחין שני - מה התוצאה: "דבר" - מדינה "במרבית שטחה של ארץ־ישראל"; "חרות" - "הוויתור על 85 אחוז של אדמת המולדת" ו"מלחמת־דמים", וגם מחאה על "מושל זר" בירושלים.
3. הסיבה - זהות הדובר: "דבר" הוא עיתון ההסתדרות ומפא"י, ההנהגה שתמכה בחלוקה ופעלה לקבלתה; "חרות" הוא עיתון האצ"ל, שדגל בשלמות הארץ כולל ירושלים.
הבדלים: "דבר" מציג את ההחלטה כהישג גדול של הסוכנות ושל העם היהודי ("מדינת היהודים קמה"; "פרשה גדולה"), ו"חרות" - ככניעה וויתור ("הטירוף הנפשע שבהסכמת הסוכנות היהודית לביתור הארץ"). "דבר" מתאר תוצאה חיובית - מדינה "במרבית שטחה של ארץ־ישראל", ו"חרות" - "הוויתור על 85 אחוז של אדמת המולדת" ו"מלחמת־דמים, שתסכן את עצם קיומנו" (וכן מחאה על "מושל זר" בירושלים). סיבה: "דבר" - עיתון ההסתדרות ומפא"י, ההנהגה שתמכה בחלוקה ופעלה לקבלתה; "חרות" - עיתון האצ"ל, שדגל בשלמות הארץ כולל ירושלים. (חלופה: מועד הפרסום - יום אחרי ההחלטה, מול אחרי תחילת מעשי האיבה.)
דוגמה ב - תמיכת הציונים, הדיפלומטיה והימנעות בריטניה
– הסבירו מדוע הנהגת התנועה הציונית תמכה בתוכנית החלוקה, והציגו את הפעילות הדיפלומטית של היהודים לגיוס מדינות שיצביעו בעד תוכנית החלוקה.
– מדוע נמנעה בריטניה בהצבעה על תוכנית החלוקה באו"ם בכ"ט בנובמבר 1947?
1. שלוש משימות, ולא צוין מספר: כותבים שלושה פריטים בכל אחת.
2. למה תמכה ההנהגה הציונית: הכרה בין-לאומית בזכות למדינה; סיום המנדט; פתיחת השערים לעלייה; והשטח - רוב מישור החוף, רוב העמקים, מקורות מים בצפון והנגב.
3. הפעילות הדיפלומטית: פנייה לכל מדינה בעלת זכות הצבעה; לחצים כלכליים (ליבריה, דרך פיירסטון); לחץ יהודי ארצות הברית על טרומן; פגישת ויצמן עם טרומן.
4. למה נמנעה בריטניה: לא נגד - בגלל התלות בארצות הברית; לא בעד - כדי לשמור על הקשר עם מדינות ערב והנפט; והיא עצמה העבירה את השאלה לאו"ם.
תמיכה בחלוקה: הגשמת החזון הציוני - הכרה בין-לאומית בזכות היהודים למדינה; סיום המנדט הבריטי; פתיחת השערים לעלייה; השטח כלל את רוב מישור החוף, רוב העמקים, מקורות מים בצפון והנגב. פעילות דיפלומטית: נציגי היישוב פנו לכל מדינה בעלת זכות הצבעה; גיוס מדינאים בעולם; לחצים כלכליים (ליבריה, דרך יצרן הגומי פיירסטון); ניצול קשרים אישיים; לחץ יהודי ארצות הברית על טרומן ועל חברי הקונגרס; פגישת ויצמן עם טרומן. הימנעות בריטניה: תלות בארצות הברית - לא יכלה להצביע נגד; רצון לשמור על הקשר עם מדינות ערב והנפט ולמנוע את התקרבותן לברית המועצות - לא הצביעה בעד; היא עצמה העבירה את השאלה לאו"ם, ולכן לא רצתה להצביע נגד החלטתו.