דילוג לתוכן המרכזי

סיכום הבעה בכתב: מאמר טיעון

לשון לבגרות · 4 נושאים

כל מה שצריך לדעת בהבעה בכתב: מאמר טיעון: המושגים, הכללים, דרכי פתרון בצעדים ודוגמאות פתורות משאלוני הבגרות. לחזרה מהירה לפני הבחינה - הסיכום המקוצר או דף כללים.

מאמר טיעון

במאמר טיעון אתם לא מספרים ולא מסכמים: אתם מנסים לשכנע. במאמר לדוגמה על קבלה לאוניברסיטה בלי בחינה פסיכומטרית הכותב אומר כבר בפתיחה "לדעתי, זו הצעה נכונה וצודקת, ויש לאמץ אותה.", וכל שאר המאמר מראה למה.

במדויק: מאמר טיעון הוא טקסט שבמרכזו טענה (עמדה) של הכותב, והכותב מבקש לשכנע את הנמענים בנכונותה. רוב הטקסט הוא ביסוס לטענה: נימוקים או הוכחות, הנתמכים בנתונים ובעובדות, בהסברים, בדוגמאות ובהשוואות. בכל טענה יש הנחה שקיימת דעה שונה (אחת לפחות), גם אם הכותב לא מתייחס אליה במפורש.

מאמר טיעון לא חייב להיות "בעד" או "נגד" במלואו. אפשר לתמוך ברעיון ולהתנגד לחלק ממנו, כמו "לדעתי, התוכנית ראויה ומבורכת, אך יש להשאיר אותה לבחירת התלמיד ולא לחייב בה את כולם.". העיקר שהעמדה ברורה.

מטלת הכתיבה בשאלון 11282

בפרק ההבעה בכתב של שאלון 11282 בוחרים אחד משני נושאים, וכותבים עליו מאמר טיעון של כ־300 מילים. לפעמים הנושא קשור למאמרים שבנספח, ולפעמים לא.

במדויק: פרק ההבעה בכתב בשאלון 11282 הוא כתיבת טיעון בזיקה לטקסט אחד או יותר, או בזיקה לקטע שאינו אחד המאמרים, או שאינה בזיקה לטקסטים. היקף הכתיבה הנדרש הוא כ־300 מילים, והפרק הוא 40% מציון השאלון. ההערכה מתבססת על הרכיבים שבמחוון לכתיבת טיעון: תוכן ומבנה הטקסט (60%) ולשון הטקסט (40%).

בשאלון 11281 פרק הכתיבה הוא סקירה (כתיבה ממזגת), ולא מאמר טיעון. הסיכום הזה הוא למאמר הטיעון של שאלון 11282.

1. מבנה מאמר הטיעון

מבנה מאמר הטיעון

למאמר טיעון יש שלושה חלקים, וכל אחד עושה משהו אחר. בפתיחה אתם מציגים את הסוגיה ואת העמדה שלכם, בגוף המאמר אתם מראים למה היא נכונה, ובסיום אתם חוזרים אליה. במאמר על הבחינה הפסיכומטרית הסיום נפתח כך: "לסיכום, ביטול חובת הבחינה הפסיכומטרית ימיר מבחן חד־פעמי וצר במבחן ממושך והוגן יותר".

במדויק: הפתיחה מציגה את הסוגיה, ובדרך כלל גם את הטענה, במפורש או בדרך מוסווית. גוף המאמר הוא ביסוס הטענה. הסיום מנסח, בדרך כלל, את המסקנה שנובעת מגוף המאמר וחוזרת על הטענה הראשית. יש גם וריאציות: הכותב יכול לבחור לא לחשוף את הטענה בפתיחה, אלא רק לקראת הסיום.

התוכנית לא קובעת מספר פסקות. במאמרים לדוגמה בבגרות יש בדרך כלל חמש פסקות: פתיחה, שתי פסקות של נימוקים, פסקה של טענת הנגד וסתירתה, וסיום. כל רעיון בפסקה נפרדת.

המבנה המומלץ: חמש פסקות

זה המבנה של המאמרים לדוגמה בבגרות. הוא מומלץ, לא חובה: המחוון בודק פתיחה וסיום, עמדה מבוססת וחלוקה הולמת לפסקות, אבל לא מספר מסוים של פסקות.

החלקמה כותבים בודוגמה מהבגרות
פתיחההסוגיה, כך שגם מי שלא קרא את הנושא יבין, ובדרך כלל גם העמדה במפורשלאחרונה עלתה הצעה לבטל את חובת הבחינה, לקבל כל מי שרוצה ללמוד ולקבוע על פי הישגיו בשנה הראשונה אם ימשיך. לדעתי, זו הצעה נכונה וצודקת, ויש לאמץ אותה.
נימוק ראשוןמשפט שמציג את הנימוק, הסבר וביסוסראשית, בחינה של כמה שעות אינה יכולה לנבא אם אדם יצליח בלימודיו. ...
נימוק שנינימוק אחר, שונה מהראשון, עם הסבר וביסוסשנית, הבחינה הפסיכומטרית פוגעת בשוויון ההזדמנויות. ...
טענת הנגד וסתירתה (לא חובה)הדעה השונה, מה שנכון בה, ולמה היא לא משנה את העמדהמתנגדי ההצעה טוענים כי בלי מיון מראש יתמלאו הכיתות... אכן, השנה הראשונה תהיה צפופה ותובענית, אך...
סיוםהעמדה בניסוח חדש, מסקנה או המלצה, בלי נימוק חדשלסיכום, ביטול חובת הבחינה הפסיכומטרית ימיר מבחן חד־פעמי וצר במבחן ממושך והוגן יותר – ההתמודדות בפועל עם הלימודים.
שים לב

במחוון ובתוכנית אין דרישה לכותרת, אבל במאמרים לדוגמה בבגרות יש כותרת. היא מבטאת את העמדה ("מי שמסתגל – מצליח"), ולא מעתיקה את שם הנושא.

מה בודקים במחוון

הרכיבהמשקלמה שואלים
תוכן ומבנה הטקסט60%האם יש בטקסט פתיחה וסיום? האם יש בטקסט עמדה מבוססת ומוצדקת? באיזו מידה רכיבי התוכן (עמדה, ביסוס, הצדקה) איכותיים? באיזו מידה הטקסט לכיד ומקושר? באיזו מידה הטקסט עצמאי וניכר שיש בו מודעות לנמען ולנסיבות השיח?
תחביר20%מבנה המשפטים, התאם דקדוקי במין, במספר וביידוע, מילות היחס, הפיסוק, החלוקה לפסקות ולשורות
משלב הלשון ואוצר המילים12%האם משלב הלשון בינוני–גבוה בכל הטקסט? האם נשמרת אחידות במשלב? באיזו מידה אוצר המילים עשיר, מגוון ומדויק?
כתיב8%באיזו מידה הטקסט כתוב ללא שגיאות כתיב?

בהתרשמות הכללית בודקים גם באיזו מידה הטקסט מרשים: נקודת מבט מעניינת, רעיונות מקוריים ודוגמאות מתאימות.

דרך הפתרון

איך מתכננים את המאמר

1. קוראים את הנושא, ומסמנים את השאלה המדויקת שעליה צריך להביע עמדה (למשל לא "האם התוכנית טובה", אלא "האם להחיל אותה על כלל התלמידים").

2. מסמנים את הפעלים שבהוראה: "נמקו", "הדגימו", "בססו", "התייחסו להיבט". כל אחד מהם הוא דרישה.

3. מכריעים: עמדה אחת ברורה. אפשר לבחור כל עמדה, אבל אחת.

4. רושמים נימוקים שונים זה מזה (במאמרים לדוגמה בבגרות: שניים), ולכל נימוק ביסוס: דוגמה, עובדה, הסבר או השוואה. אם הנושא קשור למאמרים שבנספח, אפשר לקחת מהם ביסוס.

5. אם תכתבו פסקה של טענת נגד (לא חובה): רושמים את טענת הנגד החזקה ביותר, ואיך תסתרו אותה.

6. מחלקים לפסקות, למשל: פתיחה, נימוק ראשון, נימוק שני, טענת הנגד וסתירתה, סיום. המטרה: כ־300 מילים.

שים לב

עונים על השאלה שבנושא, לא על נושא קרוב. בנושא "שנת שירות" השאלה היא אם לחייב את כל הצעירים, ולכן העמדה צריכה להתייחס לחובה, ולא להתנדבות בכלל.

שים לב

עמדה מתנדנדת ("גם וגם", "תלוי") בלי הכרעה היא טעות נפוצה. "תלוי במקרה" מתקבלת רק כשהיא מנוסחת כעמדה ברורה עם קנה מידה: מתי כן ומתי לא.

שים לב

שתי העמדות מתקבלות. הציון נקבע לפי איכות הטיעון, לא לפי העמדה.

שים לב

גם כשהנושא קשור למאמרים שבנספח, מותר (ולא חובה) להיעזר בהם. טעות נפוצה: לכתוב סקירה של המאמרים במקום להביע עמדה.

דרך הפתרון

איך כותבים פתיחה

1. מציגים את הסוגיה במילים שלכם: מה המצב, ומה ההצעה או התופעה. כתבו כך שגם קורא שלא ראה את הנושא יבין במה מדובר.

2. מנסחים את השאלה שבמחלוקת: "בעולם כזה עולה השאלה אם...".

3. מסיימים בעמדה, במשפט מפורש: "לדעתי, ...". כך במאמרים לדוגמה בבגרות, אף שהתוכנית מאפשרת גם לחשוף את העמדה רק לקראת הסיום.

דרך הפתרון

איך כותבים סיום

1. פותחים במילה שמסמנת סיום, למשל "לסיכום".

2. חוזרים על העמדה בניסוח חדש, לא מילה במילה כמו בפתיחה.

3. מוסיפים מסקנה, המלצה או מסר כללי שנובעים מגוף המאמר.

4. לא מוסיפים נימוק חדש.

שים לב

סיום שמביא רעיון חדש, או סיום שחוזר באופן סתמי על מה שכבר נאמר, הם ליקויים. הסיום נובע ממה שכתבתם.

שים לב

ההיקף הוא כ־300 מילים. בבחינות ישנות נכתב לפעמים 200–300 מילים, אבל המפרט של היום קובע כ־300.

דוגמה - תכנון, פתיחה וסיום לשאלת "כלל התלמידים"

הנושא:

מערכת החינוך השיקה את התוכנית "האקדמיה החדשה – סמסטר ראשון בתיכון" – תוכנית לימודים חדשנית המוצעת ללא תשלום, שמשלבת לימודים אקדמיים במסגרת הלימודים בתיכון. תלמידים המשתתפים בתוכנית זו מחליפים חלק מבחינות הבגרות בלימודים אקדמיים, וצוברים נקודות זכות ללימודים עתידיים לתואר באוניברסיטה.

כתבו מאמר טיעון, והביעו בו את עמדתכם בנוגע להחלת תוכנית זו על כלל התלמידים. נמקו את דבריכם, והדגימו אותם.

מתוך המאמר לדוגמה: הכותרת, הפתיחה והסיום.

פתרון

1. השאלה המדויקת: לא "האם התוכנית טובה", אלא "האם להחיל אותה על כלל התלמידים". הפעלים בהוראה: "נמקו", "הדגימו".

2. מכריעים: בעד התוכנית, אבל נגד חיוב כולם. זו עמדה אחת ברורה, עם הסתייגות.

3. מתכננים: נימוק ראשון - לא כל התלמידים בשלים ללימודים אקדמיים; נימוק שני - לא כולם מתכוונים ללמוד לתואר (ביסוס משני המאמרים שבנספח); טענת הנגד - רק חובה תבטיח שוויון הזדמנויות, והסתירה - אפשר לפתוח את התוכנית לכולם ולעודד הצטרפות.

4. פתיחה: מציגים את התוכנית בקצרה לקורא שלא מכיר אותה, מנסחים את השאלה ("יש המציעים להחיל..."), ומסיימים בעמדה ("לדעתי...").

5. סיום: "לסיכום", העמדה בניסוח חדש ומסר כללי על מערכת חינוך שמתאימה את עצמה לתלמידים, בלי נימוק חדש.

תשובה

תוכנית מבורכת – אבל לא לכולם

לאחרונה השיקה מערכת החינוך את התוכנית "האקדמיה החדשה – סמסטר ראשון בתיכון", שבה תלמידים לומדים קורסים אקדמיים במקום חלק מבחינות הבגרות וצוברים נקודות זכות לתואר. יש המציעים להחיל את התוכנית על כלל התלמידים. לדעתי, התוכנית ראויה ומבורכת, אך יש להשאיר אותה לבחירת התלמיד ולא לחייב בה את כולם.

...

לסיכום, "האקדמיה החדשה" היא הזדמנות נפלאה לתלמידים שמוכנים לה ומעוניינים בה. משום כך יש להציע אותה לכל תלמיד ולתמוך בכל מי שבוחר בה, אך לא לחייב בה את כלל התלמידים. מערכת חינוך טובה מתאימה את עצמה לשונות שבין התלמידים, ואינה מכתיבה מסלול אחד לכולם. רק כך תשיג התוכנית את מטרתה.

2. טענה ונימוקים

טענה, נימוק וביסוס

הטענה היא מה שאתם חושבים. הנימוק עונה על השאלה "למה?". ומה שבא אחרי הנימוק (הסבר, דוגמה, עובדה) מראה שהוא נכון. במאמר על משפיעני רשת הטענה היא "זו תופעה מסוכנת", הנימוק הראשון הוא "עצה שגויה בתחומים כמו בריאות וכלכלה עלולה לגרום נזק ממשי", ואחריו באה, למשל, הדוגמה של נערה שמאמצת דיאטה קיצונית. כל זה יחד הוא הביסוס של הטענה.

במדויק: טענה (עמדה) היא הדעה של הכותב בסוגיה, שהוא מבקש לשכנע את הנמענים בנכונותה. נימוק הוא סיבה שמצדיקה את הטענה. ביסוס הוא כל מה שתומך בטענה: נימוקים או הוכחות, והם נתמכים בנתונים ובעובדות, בהסברים, בדוגמאות ובהשוואות. במחוון בודקים אם יש בטקסט עמדה מבוססת ומוצדקת.

נימוק בלי הסבר ובלי דוגמה נשאר עוד טענה, שלא הוכחה. בפסקת הנימוק הראשון במאמר על המשפיענים, אחרי הנימוק באים ההבדל בין איש מקצוע למשפיען (השוואה) והדוגמה של הנערה (דוגמה), ורק הם הופכים אותו למשכנע.

סוגי הביסוס

הביסוסמה הוא עושהדוגמה מהבגרות
נתונים ועובדותמראה שהנימוק נשען על משהו שקרה או שנמצא במחקרגם אלון סלע, שמחקרו מתואר במאמרה של טלי חרותי־סובר, מצא כי בעלי שאיפות גבוהות הצליחו בקריירה יותר מבעלי מנת משכל גבוהה.
הסברמפרש למה הנימוק נכוןהיא בודקת בעיקר מהירות חשיבה ויכולת לפתור שאלות בלחץ זמן, אך אינה בודקת את התכונות החשובות באמת להצלחה: התמדה, סקרנות ורצון ללמוד.
דוגמהמראה את הנימוק במקרה מוחשיכך, למשל, נערה שמאמצת דיאטה קיצונית שהמליצה עליה משפיענית פופולרית, עלולה לפגוע בבריאותה, ואיש לא יישא באחריות לכך.
השוואהמעמידה שני מצבים זה מול זהמתנדב שבחר בדרכו משקיע את כל מרצו, יוזם ומתמיד גם ברגעים הקשים. לעומת זאת, צעיר שנכפתה עליו המשימה עלול לראות בה "עוד שנה שצריך לעבור" ולמלא אותה בלי מוטיבציה.
דרך הפתרון

איך מנסחים את הטענה

1. חוזרים לשאלה המדויקת שבנושא. הטענה עונה עליה, ולא על שאלה קרובה.

2. כותבים אותה במשפט אחד מפורש, בדרך כלל בסוף הפתיחה: "לדעתי, ...".

3. מכריעים. אפשר להסתייג מחלק מהעניין, אבל העמדה צריכה להיות ברורה: "לדעתי, התוכנית ראויה ומבורכת, אך יש להשאיר אותה לבחירת התלמיד ולא לחייב בה את כולם."

4. שומרים על אותה עמדה עד הסוף: כל נימוק משרת אותה, והסיום חוזר אליה.

שים לב

עמדה לא עקבית היא טעות נפוצה: בפתיחה "נגד" ובסיום "בעד". קראו את משפט העמדה ואת הסיום זה ליד זה, ובדקו שהם אומרים אותו דבר.

דרך הפתרון

איך בונים פסקת נימוק

1. משפט פתיחה שמציג את הנימוק, עם מילה שמראה את מקומו: "ראשית, ...", "שנית, ...".

2. הסבר: למה הנימוק נכון, ואיך הוא קשור לעמדה.

3. ביסוס: דוגמה מוחשית, עובדה, השוואה, או דברים מתוך המאמר שבנספח בשם האומר.

4. אפשר להוסיף חיזוק ("יתרה מזו", "זאת ועוד"), ולסיים במה שנובע מהנימוק ("כך", "ולכן").

5. בודקים: בפסקה יש רעיון אחד, והוא שונה מהרעיון של הפסקה האחרת.

שים לב

שני נימוקים צריכים להיות שונים זה מזה (למשל אחד תרבותי־היסטורי ואחד חברתי־מעשי). אותו נימוק במילים אחרות לא נחשב נימוק נוסף.

שים לב

דוגמה צריכה להיות מוחשית ומציאותית, מידע עולם או מחיי היום־יום. אל תמציאו נתונים מספריים מדויקים או מחקרים.

שים לב

דוגמה אישית מותרת, אבל היא משרתת את הנימוק. סיפור אישי במקום טיעון הוא טעות נפוצה.

שים לב

כשאתם נעזרים במאמר שבנספח, הביאו את הדברים בשם האומר ("קאתי גילברט מציינת במאמרה"), בדיבור עקיף ובמילים שלכם. אל תעתיקו משפטים שלמים. אין חובה לכתוב רשימת מקורות.

שים לב

קראו את ההוראה עד הסוף. "נמקו את דבריכם, והדגימו אותם" או "בססו אותם על דוגמאות" מחייבים דוגמאות; "תוכלו להביא דוגמאות" מאפשר אותן, ולא מחייב.

שים לב

כשההוראה מבקשת להתייחס להיבט מתוך רשימה ("לימודים, חיי חברה, עבודה, מערכות יחסים"), כתיבה כללית בלי היבט מהרשימה היא טעות נפוצה.

דוגמה א - ביסוס מידע עולם, בלי המאמרים

הנושא:

משפיעני רשת רבים נוהגים לייעץ ולהמליץ המלצות בתחומים שונים, כגון צרכנות, אורח חיים, חינוך, ואף בענייני בריאות – לעיתים בלי שיש להם השכלה רשמית בתחומים אלה. רבים נוטים לקבל את עצותיהם והמלצותיהם ולהסתמך עליהן בבואם לקבל החלטות.

כתבו מאמר טיעון, והביעו את דעתכם על תופעה זו. נמקו את דבריכם, והדגימו אותם.

העמדה במאמר לדוגמה: "לדעתי, זו תופעה מסוכנת, ואין לסמוך על המלצות של מי שאין לו ידע מקצועי מבוסס."

מתוך המאמר לדוגמה: פסקת הנימוק הראשון.

פתרון

1. בוחרים נימוק שמשרת את העמדה: עצה שגויה בבריאות ובכלכלה גורמת נזק. כותבים אותו במשפט הפתיחה, אחרי "ראשית".

2. מסבירים בעזרת השוואה: איש מקצוע למד ומחויב לכללי אתיקה, ואילו משפיען מסתמך על ניסיון אישי.

3. מבססים בדוגמה מוחשית: "כך, למשל", נערה שמאמצת דיאטה קיצונית.

4. מוסיפים חיזוק ב"יתרה מזו": טעות ברשת מתפשטת מהר. הנושא לא קשור למאמרים שבנספח, ולכן כל הביסוס בא מידע עולם.

תשובה

ראשית, עצה שגויה בתחומים כמו בריאות וכלכלה עלולה לגרום נזק ממשי. רופא, דיאטנית או יועץ השקעות למדו שנים רבות, עברו בחינות ומחויבים לכללי אתיקה. משפיען, לעומתם, מסתמך בדרך כלל על ניסיונו האישי בלבד, ומה שהצליח לו אינו מתאים בהכרח לכל אחד. כך, למשל, נערה שמאמצת דיאטה קיצונית שהמליצה עליה משפיענית פופולרית, עלולה לפגוע בבריאותה, ואיש לא יישא באחריות לכך. יתרה מזו, ברשת קשה להבחין בין מידע מבוסס לבין שמועה, ולכן טעות של משפיען אחד עלולה להגיע בתוך שעות למאות אלפי אנשים.

דוגמה ב - ביסוס מתוך מאמר שבנספח

הנושא:

יכולתו של האדם להשתנות היא גורם חשוב המשפיע על איכות חייו ועל הצלחותיו.

כתבו מאמר טיעון, והביעו בו את עמדתכם על טענה זו. נמקו את דבריכם, והתייחסו להיבט אחד או יותר מן ההיבטים האלה: לימודים, חיי חברה, עבודה, מערכות יחסים. הדגימו את דבריכם.

מאמר 2 (אבי שניר), פסקה 3: "מהפכת ה־AI אינה ממתינה לוועדות מקצועיות לשינוי הסילבוס. היא הופכת מקצועות למשימות אוטומטיות ומגדירה מחדש אילו כישורים נדרשים ומי נחשב מועמד מתאים. השאלה המרכזית כבר אינה אם יש לכם תואר, אלא אם אתם בעלי יכולת להשתנות, מה אתם יודעים לעשות עכשיו, עד כמה אתם מסוגלים ללמוד לבד, ואם אתם יכולים להשתפר במהירות."

מתוך המאמר לדוגמה: פסקת הנימוק הראשון.

פתרון

1. ההוראה מבקשת היבט מהרשימה. בוחרים "עבודה", ומציגים את הנימוק במשפט הפתיחה: מי שלא מסוגל להשתנות עלול להישאר מחוץ לשוק.

2. מבססים בדברי המאמר: בשם האומר ("אבי שניר מציין במאמרו"), בדיבור עקיף ("כי..."), ובגוף שלישי במקום הפנייה "יש לכם" שבמאמר.

3. מוסיפים דוגמה מוחשית ב"למשל": גרפיקאים שלמדו להשתמש בכלי בינה מלאכותית, ומולם ("ואילו") מי שדבקו בשיטות הישנות.

4. מרחיבים להיבט נוסף מהרשימה ("כך גם בלימודים"), עם דוגמה נוספת.

תשובה

ראשית, בתחום העבודה, מי שאינו מסוגל להשתנות עלול למצוא את עצמו מחוץ לשוק. אבי שניר מציין במאמרו כי מהפכת הבינה המלאכותית הופכת מקצועות למשימות אוטומטיות, וכי השאלה המרכזית כבר אינה אם יש לאדם תואר, אלא אם הוא מסוגל ללמוד לבד ולהשתפר במהירות. למשל, גרפיקאים שלמדו להשתמש בכלי בינה מלאכותית מגדילים את התפוקה שלהם, ואילו מי שדבקו בשיטות הישנות מתקשים למצוא לקוחות. כך גם בלימודים: תלמידים שהסתגלו במהירות ללמידה מרחוק בתקופת הקורונה המשיכו להתקדם, ואילו מי שהתקשו להשתנות נשארו מאחור.

3. טענת נגד והפרכה

טענת נגד והפרכה

לכל עמדה יש מי שחושב אחרת. אפשר להתעלם מזה, אבל אפשר גם להציג את הדעה השונה ולהראות למה היא לא משנה את המסקנה. כך עושים בכל המאמרים לדוגמה בבגרות. במאמר על הבחינה הפסיכומטרית: "מתנגדי ההצעה טוענים כי בלי מיון מראש יתמלאו הכיתות..." ואחר כך "אכן, השנה הראשונה תהיה צפופה ותובענית, אך...".

במדויק: טענת הנגד היא טענה שתומכת בדעה שונה מעמדת הכותב. הפרכה היא הצבעה על הפגמים של טענת הנגד וסתירתה, כך שעמדת הכותב נשארת בתוקף. הכותב יכול להעלות את טענת הנגד ולסתור אותה, או להתעלם ממנה ולבסס רק את עמדתו.

המילה "הפרכה" לא מופיעה בתוכנית. שם כתוב "להצביע על פגמיה ולסתור אותה", ולכן בסיכום הזה "הפרכה" ו"סתירה" הן אותו דבר. טענת נגד שמוצגת ולא נסתרת נשארת נימוק בעד הצד השני.

המהלכים בפסקת טענת הנגד

בדרך כלל יש בפסקה שלושה מהלכים. ההודאה לא חובה, אבל היא מופיעה כמעט בכל המאמרים לדוגמה בבגרות.

המהלךמה עושיםניסוחים מהבגרות
הצגת טענת הנגדכותבים אותה בשם מי שטוען אותה, בהגינות"יש הטוענים כי", "מתנגדי ההצעה טוענים כי", "תומכי ההצעה טוענים כי", "מצדדי החינוך הביתי טוענים כי"
הודאה במה שנכון בה (לא חובה)מראים שהבנתם את הטענה ושיש בה משהו"אכן, ...", "זו טענה חשובה, אבל...", "זו מטרה ראויה, אך..."
סתירהמראים את הפגם, עם נימוק או דוגמה, וחוזרים לעמדה"עם זאת, ...", "אך ...", "אבל הפתרון אינו..."

דרכים לסתור את טענת הנגד

אלה הדרכים שמופיעות במאמרים לדוגמה בבגרות. יש גם אחרות.

הדרךדוגמה מהבגרות
להראות שהטענה לא מספיקהעם זאת, נגישות אינה תחליף לידע.
להבחין: הבעיה במשהו אחרעם זאת, הבעיה אינה בטיפוח עצמו, אלא במקום המרכזי שהוא תופס
להציע דרך אחרת להשיג את המטרה של הצד השניזו מטרה ראויה, אך אפשר להשיג אותה בלי כפייה
להפוך את טענת הנגד לנימוק בעד העמדהעם זאת, דווקא משום כך נחוצה יד מכוונת.
לבסס את הסתירה במחקר או בעובדהגם הורים מסורים מתקשים: החוקרת ג'יניפר לויס מצאה כי אימהות רבות בחינוך ביתי נשחקו בגלל הצורך לשלב בין תפקיד המורה לבין מטלות הבית.
דרך הפתרון

איך כותבים פסקת טענת נגד והפרכה

1. אם בחרתם לכתוב פסקה כזאת, בוחרים את טענת הנגד החזקה ביותר. אם הנושא עצמו מזכיר טענה נגדית, בוחרים אותה.

2. מציגים אותה בשם מי שטוען אותה ("יש הטוענים כי..."), בהגינות ובקצרה.

3. בדרך כלל מודים במה שנכון בה ("אכן, ...").

4. סותרים: "עם זאת" / "אך", ואחריו הפגם בטענה, עם נימוק או דוגמה.

5. מסיימים כך שברור שהעמדה שלכם נשארה. בדרך כלל הפסקה הזאת באה אחרי פסקות הנימוקים ולפני הסיום.

שים לב

אין חובה להעלות טענת נגד. אבל טענת נגד שמוצגת ולא נסתרת היא טעות נפוצה.

שים לב

כשהנושא עצמו מזכיר טענה נגדית (למשל הפגיעה בפרטיות בנושא תוכנת המעקב בבחינות), התייחסו אליה. התעלמות ממנה היא טעות נפוצה.

שים לב

אפשר להודות בחלק מטענת הנגד, אבל ההודאה לא הופכת את העמדה ל"גם וגם". העמדה צריכה להיות ברורה מהפתיחה ועד הסיום.

דוגמה א - הודאה חלקית וסתירה בנימוק

הנושא:

כיום מי שמעוניין להתקבל ללימודים באוניברסיטה, נדרש להיבחן בבחינה הפסיכומטרית. יש המציעים לאפשר קבלה לאוניברסיטאות בלי החובה להיבחן בבחינה הפסיכומטרית. לפי הצעה זו, כל מי שמעוניין ללמוד באוניברסיטה – גם בפקולטות היוקרתיות – יוכל להתקבל ללימודים, ועל פי הישגיו בשנה הראשונה האוניברסיטה תקבע אם יוכל להמשיך בלימודיו במסלול שבחר.

כתבו מאמר טיעון, והביעו בו את דעתכם על הצעה זו. נמקו את דבריכם, והדגימו אותם.

העמדה במאמר לדוגמה: "לדעתי, זו הצעה נכונה וצודקת, ויש לאמץ אותה."

מתוך המאמר לדוגמה: פסקת טענת הנגד.

פתרון

1. טענת הנגד החזקה ביותר נגד קבלה פתוחה: צפיפות בכיתות ונשירה של סטודנטים רבים.

2. מציגים אותה בשם המתנגדים: "מתנגדי ההצעה טוענים כי...".

3. מודים במה שנכון: "אכן, השנה הראשונה תהיה צפופה ותובענית".

4. סותרים ב"אך": עדיף לנסות ולגלות בעצמך מאשר לוותר מראש בגלל ציון.

5. סותרים גם את החלק השני של הטענה (הנשירה), בנימוק: שנה של לימודים מקנה ידע וניסיון.

תשובה

מתנגדי ההצעה טוענים כי בלי מיון מראש יתמלאו הכיתות, בעיקר בפקולטות היוקרתיות, וסטודנטים רבים יבזבזו שנה שלמה ויינשרו. אכן, השנה הראשונה תהיה צפופה ותובענית, אך עדיף שאדם ינסה ויגלה בעצמו אם התחום מתאים לו, מאשר שיוותר על חלומו מראש בגלל ציון. גם הנשירה אינה בזבוז: שנה של לימודים אקדמיים מקנה ידע וניסיון שיועילו לסטודנט בכל מסלול שיבחר.

דוגמה ב - הפיכת טענת הנגד לנימוק בעד העמדה

הנושא:

מאז תחייתה של הלשון העברית מתנהל ויכוח בין דובריה בשאלה אם צריך להגן בקנאות על העברית התקנית או לתת לה להתפתח בלי יד מכוונת.

כתבו מאמר טיעון, ובו הביעו את דעתכם בנושא. נמקו את דבריכם והדגימו אותם.

העמדה במאמר לדוגמה: "לדעתי, יש להגן על העברית התקנית ולהקפיד על הוראתה, גם אם הדבר דורש מאמץ מן התלמידים ומן החברה כולה."

מתוך המאמר לדוגמה: פסקת טענת הנגד.

פתרון

1. טענת הנגד: שפה חיה משתנה כל הזמן, וכל ניסיון לעצור את השינוי ייכשל.

2. מציגים אותה בשם המצדדים בהתפתחות חופשית: "...טוענים כי...".

3. מודים במה שנכון: "אכן, אסור להקפיא את העברית".

4. סותרים בדרך אחרת מהרגיל: לא מכחישים שהשפה משתנה, אלא מראים שבגלל השינוי ("דווקא משום כך") צריך יד מכוונת.

5. מבססים בדוגמה: האקדמיה ללשון מחדשת מילים כמו "מרשתת" ו"יישומון".

תשובה

המצדדים בהתפתחות חופשית טוענים כי שפה חיה משתנה כל הזמן, וכי כל ניסיון לעצור את השינוי נידון לכישלון. אכן, אסור להקפיא את העברית: היא זקוקה למילים חדשות בתחומים כמו מחשבים, רפואה ומדע. עם זאת, דווקא משום כך נחוצה יד מכוונת. האקדמיה ללשון העברית מחדשת מילים כמו "מרשתת" ו"יישומון" לפי דרכי התצורה של העברית, וכך השפה מתחדשת בלי לאבד את אופייה. בלי הכוונה כזאת היו נכנסות לעברית מילים לועזיות רבות, והשפה הייתה מאבדת בהדרגה את ייחודה.

4. לשון הטיעון: קשרים לוגיים ומשלב

לשון הטיעון

במאמר טיעון הלשון עושה שני דברים. מילות הקישור מראות לקורא מה כל חלק עושה: "ראשית" פותח נימוק, "למשל" פותח דוגמה, "אכן... עם זאת" מודה וסותר. והמשלב מראה שאתם כותבים טקסט עיוני לקהל רחב, ולא מדברים עם חבר: "אינסטה" ו"פולו" לא נכנסים למאמר.

במדויק: קשר לוגי הוא יחס המשמעות בין שני חלקים בטקסט (ריבוי והוספה, הדגמה, סיבה ותוצאה, השוואה, ניגוד, ויתור, תנאי ועוד), ובדרך כלל יש מילה שמבטאת אותו. משלב הוא רמת הלשון. במאמר טיעון נדרש משלב לשון בינוני–גבוה, אחיד בכל הטקסט ובלי "צרימות" משלביות, ואוצר מילים עשיר, מגוון ומדויק.

על הקשרים הלוגיים עצמם, והמילים של כל קשר, ראו בשיעור "קשרים לוגיים" בנושא "תחביר: קשרים לוגיים, המרות ופיסוק". כאן הם משמשים לבנות את המאמר: כל מהלך בטיעון מקבל את המילה שלו.

מילות קישור לכל מהלך במאמר

המהלךמילים מהמאמרים לדוגמההקשר הלוגי
הוספת נימוק או חיזוקראשית, שנית, זאת ועוד, נוסף על כך, יתרה מזוריבוי והוספה
דוגמהלמשלהדגמה
סיבהמשום ש־, שכן, מכיוון ש־סיבה ותוצאה
תוצאה ומסקנהלכן, ולכן, משום כך, מסיבה זו, כךסיבה ותוצאה
שני מצבים זה מול זהואילו, לעומת זאת, לעומתםהשוואה (בבגרות מתקבל גם ניגוד)
הודאה בטענת הנגד וסתירתהאכן... עם זאת, אכן... אך, אף ש־ויתור
סתירהאך, אבל, אולם, אינו... אלאניגוד (ב"אך", "אבל", "אולם" לפעמים גם ויתור)
תנאיאם...תנאי
סיוםלסיכום-
שים לב

אחרי מילת קישור שפותחת משפט שמים פסיק ("ראשית,", "לעומת זאת,", "לסיכום,"). גם לפני "ואילו" ו"אבל" שמים פסיק, ולפני פירוט שמים נקודתיים.

דרך הפתרון

איך מקשרים בין חלקי המאמר

1. כל פסקה נפתחת במשפט שמציג את הרעיון שלה, עם מילה שמראה את מקומו במאמר: "ראשית", "שנית", "יש הטוענים", "לסיכום".

2. בתוך הפסקה, כל מעבר מקבל מילה של הקשר המתאים: "למשל" לפני דוגמה, "ולכן" לפני תוצאה, "לעומת זאת" לפני מצב מנוגד.

3. מפנים לדברים שכבר נאמרו באזכורים: "מגמה זו", "חובה כזאת", "שיתוף פעולה כזה".

4. מגוונים: לא אותה מילת קישור בכל משפט.

משלב: מה נדרש ומה פוגע

הדרישהמה פוגע בהדוגמה מהבגרות למה שפוגע
משלב בינוני–גבוה בכל הטקסטסלנג ולשון דיבור"התוכניות האלה סתם מטומטמות", "אינסטה", "פולו"
אחידות במשלב, גם בדוגמאותמעבר פתאומי ללשון דיבור באמצע המאמר"זה פשוט מעצבן"
כתיבה עניינית לקהל רחבפנייה ישירה לקורא בגוף שני, או פנייה אישית לאדם מסוים"אתם"
ביטויים שיש להם כיסויסופרלטיבים, הגזמות, סיסמאותנאום נלהב של סיסמאות בלי נימוקים מבוססים
אוצר מילים עשיר, מגוון ומדויקחזרה על אותן מילים כלליותכמה פעמים "זה בזבוז"
שים לב

ביטוי שאתם מצטטים, למשל ביטוי מלשון הדיבור שמתאר עמדה של מישהו, כתבו במירכאות: צעיר שעלול לראות בשנת השירות "עוד שנה שצריך לעבור".

לשון תקינה

במחוון בודקים בלשון הטקסט:

- מבנה המשפטים: משפטים שלמים ותקינים.

- התאם דקדוקי במין, במספר וביידוע: "מהות ההתנדבות היא בחירה חופשית".

- מילות היחס התקינות.

- פיסוק תקין.

- חלוקה הולמת לפסקות ולשורות.

- כתיב בלי שגיאות.

דרך הפתרון

איך בודקים את המאמר אחרי הכתיבה

1. קראו את המאמר כמו קורא ביקורתי: האם העמדה ברורה, והאם כל פסקה משרתת אותה?

2. השמיטו את מה שלא נחוץ: חזרות, דוגמאות לא מתאימות, נימוקים רופפים.

3. בדקו שכל מילת קישור מתאימה לקשר שבין החלקים.

4. החליפו מילים מלשון הדיבור במילים מדויקות במשלב בינוני–גבוה.

5. בדקו התאם במין ובמספר, מילות יחס, פיסוק וכתיב.

דוגמה - מילות קישור ומשלב בפתיחה ובנימוק

הנושא:

שנת שירות

בוגרי תיכון רבים בוחרים להתנדב במסגרת שנת שירות במהלך השנה שלפני גיוסם לצה"ל. במסגרת זו הם פועלים למען הקהילה – בפנימיות, בבתי ספר שדה, בתנועות נוער ובשכונות בפריפריה. יש המציעים לחייב את כל הצעירים לעסוק בפעילות למען הקהילה במסגרת שנת שירות לפני הגיוס לצה"ל.

כתבו מאמר טיעון, והביעו בו את עמדתכם בנוגע להצעה זו. נמקו את דבריכם, והדגימו אותם.

מתוך המאמר לדוגמה: משפט העמדה (סוף הפתיחה) ופסקת הנימוק הראשון.

פתרון

1. משפט העמדה מודה במשהו לפני שהוא מתנגד: "אף שאני מעריך מאוד את המתנדבים, אני מתנגד" - ויתור. ומיד אחר כך הסיבה: "שכן חובה עלולה לפגוע..." - סיבה ותוצאה.

2. הפסקה נפתחת ב"ראשית" (ריבוי והוספה) ובמשפט שמציג את הנימוק: מהות ההתנדבות היא בחירה חופשית.

3. השוואה בין שני מצבים: מתנדב שבחר, ו"לעומת זאת" צעיר שנכפתה עליו המשימה.

4. משלב: מילים כמו "מהות", "מחויבות"; הביטוי מלשון הדיבור "עוד שנה שצריך לעבור" במירכאות. התאם: "מהות ההתנדבות היא".

תשובה

...אף שאני מעריך מאוד את המתנדבים, אני מתנגד להצעה, שכן חובה עלולה לפגוע דווקא בערכים שהיא באה לקדם.

ראשית, מהות ההתנדבות היא בחירה חופשית. כוחה של שנת השירות נובע מכך שהצעירים בחרו בה מתוך רצון לתרום. מתנדב שבחר בדרכו משקיע את כל מרצו, יוזם ומתמיד גם ברגעים הקשים. לעומת זאת, צעיר שנכפתה עליו המשימה עלול לראות בה "עוד שנה שצריך לעבור" ולמלא אותה בלי מוטיבציה. ילדים בפנימייה או בשכונה מוחלשת זקוקים למדריך שאכפת לו, ולא למי שסופר את הימים עד הגיוס. דווקא שם, מול ילדים שחוו קשיים רבים, נדרשות מחויבות וסבלנות שאי אפשר לכפות.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.