דילוג לתוכן המרכזי

סיכום מערכת הצורות: השם ודרכי התצורה

לשון לבגרות · 8 נושאים

כל מה שצריך לדעת במערכת הצורות: השם ודרכי התצורה: המושגים, הכללים, דרכי פתרון בצעדים ודוגמאות פתורות משאלוני הבגרות. לחזרה מהירה לפני הבחינה - הסיכום המקוצר או דף כללים.

תזכורת: שורש, בניין ומשקל

רוב המילים בעברית בנויות משורש: כמה אותיות שנושאות משמעות משותפת למשפחה של מילים. ב"בינה מלאכותית יוֹצֶרֶת היא כלי המְיַצֵּר תוכן, והיא מאפשרת יְצִירַת טקסטים" שלוש המילים המודגשות באות מאותו השורש: י-צ-ר.

במדויק: השורש הוא האותיות (בדרך כלל שלוש, ולפעמים ארבע) שמשותפות למשפחת מילים ונושאות את המשמעות הבסיסית שלה. בפועל השורש נוצק לתוך בניין, ובשם הוא נוצק לתוך משקל: תבנית של תנועות, ולפעמים גם דגש ואותיות שנוספות לפני השורש, בתוכו או אחריו. אותיות שאינן מן השורש שייכות לבניין, למשקל, לנטייה (למשל סימני הזמן והגוף בפועל), לצורן שנוסף לבסיס או לאותיות השימוש.

כותבים שורש באותיות עם מקפים: י-צ-ר, ב-נ-י, ק-ו-ם. בשורשים שאחת האותיות שלהם לא תמיד נשמעת, מומלץ לכתוב י' בתחילת השורש (י-ש-ב), ו' באמצע (ק-ו-ם) ו־י' בסוף (ב-נ-י). את השם של משקל כותבים באותיות ק-ט-ל במקום אותיות השורש: יְצִירָה היא במשקל קְטִילָה.

דרכי התצורה

כשצריך מילה חדשה, אפשר לבנות אותה בכמה דרכים. לאקדמיה ללשון העברית הוצעו חלופות למילה "קליידוסקופ", ובהן מִקְסֶמֶת (השורש ק-ס-ם במשקל מִקְטֶלֶת) וגְּלִילוֹר (גליל + אור). אלה שתי דרכים שונות לבנות מילה.

במדויק: דרך התצורה של מילה היא הדרך שבה המילה נבנתה. יש שני סוגים: גזירה מסורגת - שורש ומשקל: אותיות השורש ואותיות המשקל משולבות זו בזו; גזירה קווית - חלקים שבאים זה אחרי זה בשורה: בסיס וצורן, הלחם בסיסים, ראשי תיבות. נוסף על אלה העברית קולטת מילים משפות אחרות: שאילה מלעז.

בתשובה בבגרות כותבים את שם הדרך עצמה: "שורש ומשקל", "בסיס וצורן סופי", "הלחם בסיסים", "ראשי תיבות". את דרך התצורה קובעים לפי השלב האחרון שבו נבנתה המילה.

1. שורש ומשקל, ומשמעויות המשקלים

שם שנבנה משורש ומשקל

במִנְוֶה (השם שנבחר לקריה החדשה של האקדמיה ללשון העברית) משולבים זה בזה שני חלקים: השורש נ-ו-י, כמו ב"נָוֶה", והמשקל מִקְטָל, שמשמעותו כאן מקום. יחד הם יוצרים שם שמשמעותו המקום שבו האקדמיה שוכנת.

במדויק: משקל הוא התבנית שבה בנוי שם (שם עצם או שם תואר): התנועות, הדגש והאותיות שנוספות לאותיות השורש. לשמות שבאותו משקל יש אותה תבנית, גם כשאות שורש נעלמת או משתנה (מוֹסָד מן י-ס-ד ומִקְוֶה מן ק-ו-י - שניהם מִקְטָל), וגם כשאות גרונית משנה תנועה (מֶחְלָף - מִקְטָל). לחלק מן המשקלים יש משמעות שכיחה, כמו מקום, כלי או מחלה, אבל לא לכל המשקלים, וגם לא לכל שם שנמצא במשקל כזה.

משקלים ומשמעויותיהם

המשמעותהמשקליםדוגמאות מהבגרות
מקוםמִקְטָל, מִקְטוֹל, מִקְטָלָהמִנְוֶה, מוֹסָד, מִבְנֶה, מֶחְלָף; מַחְבּוֹא; מְלוּנָה, מוֹעָצָה, מִפְקָדָה
כלי, מכשירמִקְטֶלֶת, מַקְטֶלֶת, מַקְטֵלָה, מַקְטֵלמִקְסֶמֶת; מַרְהֶבֶת; מַנְפֵּחָה; מַקְלֵף
מחלהקַטֶּלֶתשַׁתֶּפֶת, רַסֶּסֶת, כָּרֶסֶת
בעל מקצוע או תפקידקַטָּל, קַטְלָן, וגם צורות בינוני: קוֹטֵל, מַקְטִיל, מְקַטֵּלנַגָּן, זַמָּר, בַּנַּאי; קַבְּלָן; הוֹרֶה, אוֹפָה, יוֹעֵץ; מַלְחִין, מוֹרֶה; מְשׁוֹרֵר, מְעַבֵּד, מְפַקֵּד
תכונה (שם תואר)קָטִיל (לפעמים: שאפשר לעשות בו את הפעולה), קָטָלאֲמִינָה, יָשִׁיר, (מנגינה) קְלִיטָה, (עוגה) אֲכִילָה; חָדָשׁ
שם פעולהקְטִילָה, קִטּוּל, הַקְטָלָה ועודיְצִירָה, נִתּוּחַ, הַעֲמָדָה (ראו בשיעור "שמות פעולה")
שים לב

משמעות של משקל היא משמעות שכיחה, לא כלל בלי יוצאים מן הכלל: מִגְדָּר ומֵיזָם הם במשקל מִקְטָל, ואינם מקומות.

משקלים שקל להתבלבל ביניהם

קובעים משקל לפי צורת היחיד. ברבים כמה משקלים נראים אותו דבר.

המשקלאיך מזהיםדוגמאות מהבגרות
קִטְלוֹןחיריק באות הראשונה, שווא באות השנייה ובלי דגש בה; כך גם ברביםפִּזְמוֹן, שִׁלְטוֹן, יִתְרוֹן
קִטָּלוֹןביחיד: דגש וקמץ באות השנייה; ברבים נראה כמו קִטְלוֹןנִסָּיוֹן, נִקָּיוֹן, חִסָּכוֹן, כִּשָּׁלוֹן; זִכְרוֹנוֹת (זִכָּרוֹן), עֶקְרוֹנוֹת (עִקָּרוֹן)
קְטוּלָהשווא באות הראשונה ושורוק באות השנייה; כל שלוש אותיות השורש נשמעותמְלוּכָה (מ-ל-ך), רְשׁוּמָה (ר-ש-ם)
מִקְטָלָה כשהאות האמצעית של השורש היא ו'נראה כמו מְקוּמָה: הו' של השורש נשמעת כשורוקמְלוּנָה (ל-ו-ן), מְבוּכָה, מְחוּגָה
דרך הפתרון

איך מוצאים שורש ומשקל של שם

1. מחזירים את השם לצורה הפשוטה: יחיד, בלי סמיכות ובלי שייכות, ובשם תואר - זכר יחיד: הוֹדָעוֹת ← הוֹדָעָה, (מנגינה) קְלִיטָה ← קָלִיט.

2. מורידים אותיות שימוש שלפני השם (ה־, ו־, ב־, כ־, ל־, מ־, ש־).

3. מסמנים אותיות שנראות כמו אותיות של משקל: מ־ או ת־ בהתחלה, ־ָה, ־ֶת, ־וֹן, ־ִית, ־וּת בסוף. בודקים כל אחת: לפעמים היא אות שורש (מְלוּכָה ← מ-ל-ך, תְּפוּסָה ← ת-פ-ס).

4. משלימים אות שורש שנעלמה: דגש במקום נ' (מַבָּט ← נ-ב-ט); וֹ בהתחלה במקום י' (מוֹסָד ← י-ס-ד, הוֹדָעָה ← י-ד-ע); וֹ או וּ באמצע שהן הו' של השורש (מָאוֹר ← א-ו-ר, תְּנוּעָה ← נ-ו-ע); ־ֶה בסוף במקום י' (מִנְוֶה ← נ-ו-י).

5. בודקים במילה מאותה משפחה ובמשמעות קרובה: מַבָּט - הִבִּיט; מְנוֹעַ - נָע.

6. כותבים את המשקל: מחליפים את אותיות השורש ב־ק-ט-ל, ומשאירים את התנועות, את הדגש ואת אותיות המשקל. גם כשאות שורש נעלמה, כותבים את המשקל המלא: מַבָּט - מַקְטָל, מוֹסָד - מִקְטָל.

שים לב

בבגרות שואלים אם אות היא שורשית או מוספית. "מוספית" פירושה אות שאינה מן השורש: של המשקל, של הבניין או של הנטייה. במוּנָעִים (נ-ו-ע) המ"ם אינה מן השורש, ובמוֹנְעִים (מ-נ-ע) ובנִמְעָנִים (מ-ע-ן) היא מן השורש.

שים לב

מילים שנשמעות דומה אינן בהכרח באותו משקל: מְלוּנָה (ל-ו-ן) לעומת מְלוּכָה (מ-ל-ך); תַּחֲנָה (ח-נ-י, הת' של המשקל) לעומת טַחֲנָה (ט-ח-ן, הט' מן השורש).

שים לב

גם תי"ו בהתחלה אינה תמיד של המשקל: בתְּפוּצָה, תַּבְהֵלָה ותְּעוּפָה היא של המשקל, ובתְּפוּסָה היא אות שורש (ת-פ-ס).

שים לב

אל"ף לפני ה־ָה שבסוף השם אינה תמיד מן השורש. בהַחְטָאָה, בְּרִיאָה, הַמְצָאָה היא מן השורש; בשְׁגִיאָה (ש-ג-י), מְחָאָה (מ-ח-י), הַלְוָאָה (ל-ו-י) ותַּחְלוּאָה (ח-ל-י) - לא.

שים לב

אותה צורה יכולה להיות שם או פועל, ואז יש לה שני ניתוחים: יָשִׁיר כשם תואר - שורש י-ש-ר, משקל קָטִיל; כפועל ("הוא יָשִׁיר") - שורש ש-י-ר, בניין קל.

שים לב

כשאתם כותבים שם של משקל, סמנו לפחות את הניקוד שמבחין בין משקלים שנכתבים באותן אותיות: מִקְטָל / מַקְטָל, קָטָל / קֶטֶל.

שים לב

לא תידרשו לכתוב את השם של הגזרה או למיין שורשים לפי גזרות. מה שנבדק הוא השורש עצמו: למצוא אותו נכון, גם כשאחת האותיות שלו נעלמה.

דוגמה א - מיון שמות של מקום לפי המשקל

לפניכם רשימת מילים שמשמעותן המשותפת היא מקום.

מֶחְלָף, מְלוּנָה, מוֹעָצָה, מַחְבּוֹא, מוֹסָד, מִבְנֶה, מִפְקָדָה

מיינו את המילים על פי המשקל: מִקְטָל, מִקְטוֹל, מִקְטָלָה.

פתרון

1. מוצאים את השורש של כל מילה: מֶחְלָף ח-ל-פ, מְלוּנָה ל-ו-ן, מוֹעָצָה י-ע-ץ, מַחְבּוֹא ח-ב-א, מוֹסָד י-ס-ד, מִבְנֶה ב-נ-י, מִפְקָדָה פ-ק-ד.

2. בכל המילים המ"ם בהתחלה היא של המשקל. מחפשים את מה שמבדיל בין המשקלים: ־ָה בסוף - מִקְטָלָה; וֹ לפני האות האחרונה - מִקְטוֹל.

3. מתחשבים בשינויים של השורש: לפני ח' התנועה בהתחלה משתנה (מֶחְלָף עדיין מִקְטָל, מַחְבּוֹא עדיין מִקְטוֹל); במוֹסָד ובמוֹעָצָה הי' של השורש הפכה לוֹ; במְלוּנָה הו' של השורש נשמעת כשורוק.

4. ה־ֶה בסוף מִבְנֶה באה במקום האות י' של השורש. היא לא סימן של נקבה, ולכן מִבְנֶה במִקְטָל ולא במִקְטָלָה.

תשובה

מִקְטָל: מֶחְלָף, מוֹסָד, מִבְנֶה

מִקְטוֹל: מַחְבּוֹא

מִקְטָלָה: מְלוּנָה, מוֹעָצָה, מִפְקָדָה

דוגמה ב - אותה מילה כשם תואר וכשם עצם

ציינו את המשקל של המילה "קליטה" בכל משפט.

(1) לשיר הזה יש מנגינה קְלִיטָה.

(2) הקְּלִיטָה של האינטרנט באזורנו גרועה.

פתרון

1. קובעים לפי ההקשר מה המילה. במשפט (1) "קליטה" מתארת את המנגינה (איזו מנגינה?): שם תואר. במשפט (2) היא הפעולה של "קָלַט": שם עצם.

2. שם תואר מחזירים לזכר יחיד: קְלִיטָה ← קָלִיט. הה' בסוף מציינת נקבה, והיא לא חלק מן המשקל. קָלִיט הוא במשקל קָטִיל.

3. בשם העצם הה' היא חלק מן המשקל: קְלִיטָה במשקל קְטִילָה, שם הפעולה של בניין קל.

תשובה

(1) קָטִיל

(2) קְטִילָה

2. שמות פעולה

שם פעולה

ב"קביעה זו טעונה הסבר והנמקה" שלוש המילים המודגשות אומרות פעולות: לקבוע, להסביר, לנמק. אבל הן לא פעלים: אין להן זמן ואין להן גוף, ואפשר להוסיף להן ה' הידיעה או להטות אותן ברבים, כמו כל שם עצם.

במדויק: שם פעולה הוא שם עצם שמציין את הפעולה או את המצב שהפועל מציין, בלי זמן ובלי גוף. זו קבוצה לפי משמעות, ולא חלק דיבור נפרד: שם פעולה הוא שם עצם לכל דבר. לכל בניין, חוץ מפועל והופעל, יש משקלים רגילים של שם פעולה, אבל אין סדירות מלאה, ולא כל שם במשקל כזה מציין פעולה בכל הקשר.

משקלי שמות הפעולה בבניינים

הבנייןהמשקל של שם הפעולהדוגמאות מהבגרות
קלקְטִילָהיְצִירָה, עֲשִׂיָּה, קְלִיטָה, חֲשִׁיבָה, עֲלִיָּה
נפעלהִקָּטְלוּתהִמָּנְעוּת, הִדָּבְרוּת, הֵעָלְמוּת, הִשָּׁנוּת, הִמָּצְאוּת
פיעלקִטּוּל (בשורש של ארבע אותיות: קִטְלוּל); וגם קַטָּלָהנִתּוּחַ, בִּטּוּי, קִדּוּם, נִחוּשׁ; אִרְגּוּן, שִׁחְזוּר, אִזְכּוּר; קַבָּלָה, בַּטָּלָה, צַוָּאָה
הפעילהַקְטָלָה (גם אַקְטָלָה); וגם הֶקְטֵלהַעֲמָדָה, הַקְשָׁבָה, הוֹדָעָה, הֲמָרָה, הֲבָנָה, אַזְהָרָה; הֶבְדֵּל, הֶבֵּט, הֶסֵּק, הֶכֵּר
התפעלהִתְקַטְּלוּתהִתְפַּתְּחוּת, הִתְנַגְּחוּת, הִתְבּוֹנְנוּת, הִתְנַצְּלוּת
פועל, הופעלאין להם שם פעולה משלהם(אנחנו) מְצֻיָּדִים - פועל; שם הפעולה צִיּוּד הוא של פיעל

אין סדירות מלאה

לא כל שם פעולה בא במשקל הצפוי של הבניין. בעיקר בבניין קל יש שמות פעולה במשקלים אחרים: עבד - עבודה, דאג - דאגה, ענה - מענה, צד - ציד. גם בבניינים אחרים: נפרד - פְּרֵדָה, השיב - תשובה, התפלל - תפילה.

דרך הפתרון

איך קובעים את הבניין של שם פעולה

1. מחזירים את השם ליחיד, בלי סמיכות ובלי שייכות: הוֹדָעוֹת ← הוֹדָעָה, הַעֲמָדַת ← הַעֲמָדָה, עֲשִׂיָּתָהּ ← עֲשִׂיָּה.

2. מוצאים את השורש.

3. מוצאים בטבלה את המשקל: הוא שקובע את הבניין של שם הפעולה (קִטּוּל - פיעל, הַקְטָלָה - הפעיל).

4. בודקים בפועל מאותו שורש ובאותה משמעות: קַבָּלָה ← קִבֵּל (פיעל), הֶבְדֵּל ← הִבְדִּיל (הפעיל). אם הפועל בבניין אחר מן המשקל (עָסַק - עִסּוּק), זה זוג של פועל ושם פעולה שאינם באותו בניין.

דרך הפתרון

איך כותבים שם פעולה מפועל

1. מוצאים את השורש ואת הבניין שההוראה מבקשת. שימו לב: הבניין יכול להיות שונה מן הבניין של המילה שקיבלתם.

2. לוקחים מן הטבלה את המשקל של הבניין, ויוצקים לתוכו את השורש: "לְהַכִּיר" (נ-כ-ר) בפיעל - נִכּוּר; "לְהִשְׁתַּנּוֹת" (ש-נ-י) בפיעל - שִׁנּוּי; "לְבַטֵּא" (פיעל) - בִּטּוּי.

שים לב

גם בכיוון ההפוך, משם פעולה לפועל באותו בניין, קובעים קודם את הבניין לפי המשקל: הוֹדָיָה (הַקְטָלָה, הפעיל) - מוֹדֶה; וִדּוּא (קִטּוּל, פיעל) - מְוַדֵּא.

שים לב

את הבניין קובעים לפי המשקל ולפי הפועל, לא לפי הסיומת: קַבָּלָה (קִבֵּל) היא בפיעל, והֲמָרָה (הֵמִיר) בהפעיל, אף שלשתיהן יש ־ָה בסוף.

שים לב

עָסַק הוא בבניין קל, אבל עִסּוּק הוא במשקל קִטּוּל של פיעל: זה זוג שבו הפועל ושם הפעולה אינם באותו בניין. לעומת זה צַוָּאָה (צִוָּה) היא במשקל קַטָּלָה של פיעל, כמו הפועל.

שים לב

בדקו את השורש לפני שאתם מחליטים: בִּטּוּי (ב-ט-א) ובַּטָּלָה (ב-ט-ל) הם שמות פעולה של פיעל בשני משקלים שונים (קִטּוּל, קַטָּלָה), ואין להם שורש משותף.

שים לב

לפועל אחד יכולים להיות שני שמות פעולה: ל"לְהַכִּיר" - הַכָּרָה וגם הֶכֵּר (שניהם בהפעיל).

שים לב

לא כל שם במשקל של שם פעולה מציין פעולה: "צִיּוּד המדריכים בערכת עזרה ראשונה נעשה בתחילת הטיול" - פעולה; "הצִּיּוּד של התלמידים נמצא בתא המטען של האוטובוס" - חפצים.

שים לב

שם פעולה הוא שם עצם. כששואלים על חלק הדיבור של "יְצִירַת" ב"היא מאפשרת יְצִירַת טקסטים", התשובה היא שם עצם.

דוגמה א - מיון שמות פעולה לזוגות לפי המשקל

לפניכם קטע, ובו מילים מודגשות.

עיקר עֲשִׂיָּתָהּ של האקדמיה ללשון העברית הוא הַעֲמָדַת מפעל המילון ההיסטורי: נִתּוּחַ המילים בעברית לדורותיה, יְצִירַת מאגר מילים ענק ועוד. אולם הוֹדָעוֹת לעיתונות בעניין הזה אינן מרגשות את הציבור, ולכן אין לו בִּטּוּי בתקשורת.

(1) מיינו את המילים המודגשות לשלושה זוגות על פי המשקל, וציינו את המשקל המשותף לכל זוג.

(2) ציינו מהי המשמעות המשותפת למשקלים של כל המילים המודגשות.

פתרון

1. מחזירים כל מילה ליחיד, בלי סמיכות ובלי שייכות: עֲשִׂיָּתָהּ ← עֲשִׂיָּה, הַעֲמָדַת ← הַעֲמָדָה, יְצִירַת ← יְצִירָה, הוֹדָעוֹת ← הוֹדָעָה.

2. מוצאים שורשים: עֲשִׂיָּה ע-ש-י, יְצִירָה י-צ-ר; הַעֲמָדָה ע-מ-ד, הוֹדָעָה י-ד-ע (הי' של השורש הפכה לוֹ); נִתּוּחַ נ-ת-ח, בִּטּוּי ב-ט-א.

3. משווים לתבניות: עֲשִׂיָּה ויְצִירָה - קְטִילָה; הַעֲמָדָה והוֹדָעָה - הַקְטָלָה; נִתּוּחַ ובִּטּוּי - קִטּוּל (חיריק, דגש באות השנייה ושורוק).

4. קְטִילָה, הַקְטָלָה וקִטּוּל הם המשקלים של שמות הפעולה בקל, בהפעיל ובפיעל.

תשובה

(1) הזוג: עֲשִׂיָּתָהּ, יְצִירַת - המשקל: קְטִילָה.

הזוג: הַעֲמָדַת, הוֹדָעוֹת - המשקל: הַקְטָלָה.

הזוג: נִתּוּחַ, בִּטּוּי - המשקל: קִטּוּל.

(2) שמות פעולה.

דוגמה ב - אותו שם: פעולה או גוף

המילה "ארגון" נוטה במשקל של שם פעולה, אך רק באחד מן המשפטים היא מבטאת פעולה.

• אחת ההמלצות בכתיבת סקירה היא אִרְגּוּן המידע בתוך טבלה.

• פניתי לאִרְגּוּן העובדים כדי לבדוק את תנאי ההעסקה שלי.

(1) הקיפו את המילה "ארגון" במשפט שבו היא מבטאת פעולה.

(2) ציינו את השורש ואת הבניין של המילה אִרְגּוּן.

פתרון

1. בודקים אם אפשר להחליף את השם בפועל: "ארגון המידע" = לארגן את המידע, ולכן זו פעולה. "ארגון העובדים" הוא גוף של עובדים, ולא הפעולה של לארגן.

2. מוצאים את השורש: אִרְגֵּן, מְאַרְגֵּן, לְאַרְגֵּן - ארבע אותיות, א-ר-ג-ן. הנו"ן בסוף היא מן השורש.

3. המשקל הוא קִטְלוּל, שם הפעולה של פיעל בשורש של ארבע אותיות.

תשובה

(1) אחת ההמלצות בכתיבת סקירה היא ארגון המידע בתוך טבלה.

(2) השורש: א-ר-ג-ן; הבניין: פיעל.

3. בסיס וצורן גזירה

בסיס וצורן

ב"גישת התַּקִּינוּת הפוליטית" המילה תקינות בנויה ממילה שלמה, תַּקִּין, ואחריה ־וּת. כאן לא יצקו שורש לתבנית, אלא לקחו מילה קיימת והוסיפו לה צורן.

במדויק: בסיס וצורן היא דרך תצורה שבה מוסיפים צורן גזירה לבסיס: מילה קיימת, לפעמים בשינוי תנועות (סֶרֶט ← סִרְטוֹן) או בלי האות האחרונה שלה (תְּגוּבָה ← תְּגוּבָן). הצורן בא בדרך כלל אחרי הבסיס (צורן סופי), ולפעמים לפניו (צורן תחילי). הצורן מוסיף משמעות ויוצר מילה חדשה. הבסיס עצמו יכול להיות מילה שנבנתה בשורש ומשקל, מילה שאולה, הלחם בסיסים או ראשי תיבות.

את המילה שנוצרה אפשר להרחיב שוב בצורן: מַהוּת (מָה + ־וּת) ← מַהוּתִי ← מַהוּתִית.

שורש ומשקל או בסיס וצורן

המילהדרך התצורהלמה
סִרְטוֹןבסיס וצורןבלי ־וֹן נשארת מילה קיימת, סֶרֶט, והמשמעות בנויה עליה (סרט קצר)
יִתְרוֹןשורש ומשקלהשורש י-ת-ר במשקל קִטְלוֹן; "יתרון" לא נגזר מן "יֶתֶר"
שָׁעוֹןבסיס וצורןהבסיס שָׁעָה + ־וֹן
חָזוֹן, רָצוֹן, מָלוֹןשורש ומשקלשורש (ח-ז-י, ר-צ-י, ל-ו-ן) במשקל; ה־וֹן או הנו"ן הם חלק מן המשקל או מן השורש
תְּגוּבָן, תְּגוּבִיתבסיס וצורןרואים בהן את כל המילה תְּגוּבָה, גם את הת' של המשקל שלה
מַדְּעָן, תַּמְלִילָן, תְּאוּרָןבסיס וצורןמַדָּע, תַּמְלִיל, תְּאוּרָה + ־ָן
קַבְּלָןשורש ומשקלאין בסיס "קַבָּל": השורש ק-ב-ל במשקל קַטְלָן
מַהוּת, אֵיכוּת, כַּמּוּתבסיס וצורןמָה, אֵיךְ, כַּמָּה + ־וּת
שֵׁרוּת, טָעוּת, שְׁטוּתשורש ומשקלשורש בתוך משקל; הת' בסוף היא אות שורש (שֵׁרוּת) או חלק מן המשקל (טָעוּת, שְׁטוּת)
דרך הפתרון

איך קובעים את דרך התצורה של שם

1. מנסים לפרק את השם לשתי מילים מוכרות, שהמשמעות שלהן יחד היא המשמעות של השם. אם מצליחים - הלחם בסיסים (מִגְדַּלּוֹר = מִגְדָּל + אוֹר).

2. אם לא: מורידים את הסיומת (־וֹן, ־ִית, ־ָן, ־ַאי, ־וּת, ־ִי, ־ִיָּה) ובודקים מה נשאר. אם נשארת מילה קיימת שהמשמעות של השם בנויה עליה - בסיס וצורן (אֲרוֹנִית = אָרוֹן + ־ִית).

3. אם לא נשארת מילה כזאת, והשם בנוי מן השורש בתבנית מוכרת - שורש ומשקל (פִּתְרוֹן - פ-ת-ר במשקל קִטְלוֹן; תַּפְנִית - פ-נ-י במשקל תַּקְטִית).

4. אם השם בנוי מן האותיות הראשונות של כמה מילים - ראשי תיבות. אם הוא מילה משפה אחרת ואין לו שורש עברי - מילה שאולה.

5. קובעים לפי השלב האחרון: תְּגוּבָה נבנתה בשורש ומשקל, אבל תְּגוּבָן נבנה מן המילה תְּגוּבָה, ולכן הוא בסיס וצורן.

שים לב

סיומת כמו ־ִית, ־וֹן או ־וּת אינה מוכיחה שהמילה נבנתה בבסיס וצורן. בתַּפְנִית (פ-נ-י, משקל תַּקְטִית) ה־ִית היא חלק מן המשקל, ואילו בחֲלָלִית, עִבְרִית ואֲרוֹנִית היא צורן שנוסף לבסיס.

שים לב

בעלי מקצוע ב־ָן: אם יש מילה קיימת שהשם בנוי עליה, זה בסיס וצורן (מִשְׁפְּטָן = מִשְׁפָּט + ־ָן); אם אין, זה שורש במשקל קַטְלָן (קַבְּלָן, גַּלְשָׁן).

שים לב

לבסיס יש משקל משלו. פִּזְמוֹנָאִית = הבסיס פִּזְמוֹן (משקל קִטְלוֹן) + ־ַאי + ־ִית; מִזְמוֹרָאִית = הבסיס מִזְמוֹר (משקל מִקְטוֹל) + ־ַאי + ־ִית. כששואלים על המשקל של הבסיס, מנתחים את הבסיס לבד.

דוגמה - שורש ומשקל מול בסיס וצורן באותה משפחה

לפניכם משפט, ובו מילים מודגשות.

• התְּגוּבָן (טוקבקיסט) כתב תְּגוּבִית (טוקבק) בתְּגוּבָה על רְשׁוּמָה (פוסט).

(1) מיינו את המילים המודגשות לשתי קבוצות לפי דרך התצורה: שורש ומשקל, בסיס וצורן סופי.

(2) ליד כל מילה שנוצרה בדרך של שורש ומשקל, ציינו את השורש שלה.

פתרון

1. תְּגוּבָה: אי אפשר להוריד ממנה סיומת ולקבל מילה קיימת. היא בנויה מן השורש ג-ו-ב (הֵגִיב) בתבנית תְּקוּלָה - שורש ומשקל.

2. רְשׁוּמָה: השורש ר-ש-ם (רָשַׁם) במשקל קְטוּלָה - שורש ומשקל.

3. תְּגוּבָן ותְּגוּבִית: מורידים את ־ָן ואת ־ִית, ונשארת המילה תְּגוּבָה, כולל הת' של המשקל שלה. כלומר הן נבנו מן המילה, ולא ישר מן השורש - בסיס וצורן.

תשובה
שורש ומשקלבסיס וצורן סופי
תגובה - ג-ו-בתגובן
רשומה - ר-ש-םתגובית

4. הלחם בסיסים והרכב בסיסים

הלחם בסיסים

ב"בחרמון נסעה המשפחה ברַכֶּבֶל" מסתתרות שתי מילים: רַכֶּבֶת וכֶּבֶל. הן התחברו למילה אחת, והמשמעות של שתיהן יחד היא המשמעות של המילה החדשה.

במדויק: הלחם בסיסים היא דרך תצורה שבה שני בסיסים (שתי מילים) מתחברים למילה אחת, והמשמעות של המילה בנויה מן המשמעות של שניהם. לפעמים שני הבסיסים נשמרים בשלמותם (גְּלִילוֹר = גליל + אור), ולפעמים חלק מאחד הבסיסים נשמט (רַכֶּבֶל = רַכֶּבֶת + כֶּבֶל). גם מילת יחס יכולה להיות בסיס (מִנְעָד = מִן + עַד).

בדף העזר המונח כתוב "הלחם (הרכב) בסיסים", ובמפרט התכנים "בסיס ובסיס (הלחם בסיסים והרכב בסיסים)". בתשובות של הבגרות כותבים "הלחם בסיסים".

איך כותבים תשובה על הלחם בסיסים

•כותבים את דרך התצורה: הלחם בסיסים.

•כשמבקשים לפרט, כותבים את שני הבסיסים: גְּלִילוֹר = גליל + אור; רְאִינוֹי = ראי + נוי; מִגְדַּלּוֹר = מגדל + אור; מַדְחֹם = מד + חום; רַמְקוֹל = רם + קול; רַמְזוֹר = רמז + אור; קַטְנוֹעַ = קטן + נוע; תַּשְׁחֵץ = תשבץ + חץ.

דרך הפתרון

איך מזהים הלחם בסיסים

1. מנסים לפרק את המילה לשתי מילים מוכרות. זכרו שחלק מאחת המילים יכול להישמט.

2. בודקים שהמשמעות של שתי המילים יחד מסבירה את המילה: מִנְעָד הוא הטווח מן הצליל הנמוך עד הגבוה.

3. אם הפירוק לא מצליח, מחפשים שורש ומשקל: מִנְזָר (נ-ז-ר, מִקְטָל) לעומת מִנְעָד.

שים לב

מ"ם בתחילת מילה אינה אומרת שהמילה בנויה במשקל: ברשימה מִנְעָד, מִנְזָר, מַעֲמָד, מִפְגָּן רק מִנְעָד נוצר בהלחם בסיסים (מִן + עַד), ושלושת האחרים בשורש ומשקל.

שים לב

ולהפך: מילה שנראית כמו רַמְקוֹל ופַּסְקוֹל אינה בהכרח הלחם. מַחְזוֹר בנוי מן השורש ח-ז-ר במשקל מַקְטוֹל.

שים לב

הבסיס של מילה שנבנתה בבסיס וצורן יכול להיות בעצמו הלחם: קוֹלְנוֹעָן = קולנוע + ־ָן, והבסיס קולנוע הוא הלחם של קול + נוע.

שים לב

יש מילים שאפשר לנתח בשתי דרכים, ושתיהן מתקבלות: קִיּוּר - השורש ק-י-ר במשקל קִטּוּל, או הלחם של קיר + ציור (או: איור).

דוגמה - הפרדה בין הלחם לבין שורש ומשקל

לפניכם רשימת שמות.

מֵיזָם, מִנְעָד, מִגְדָּר, מִגְדַּלּוֹר, מַדְחֹם, מִכְלוֹל

(1) הקיפו את השמות שדרך התצורה שלהם היא שורש ומשקל.

(2) ציינו את דרך התצורה המשותפת של השמות האחרים.

פתרון

1. מנסים לפרק כל שם לשתי מילים: מִנְעָד = מִן + עַד (הטווח מן... עד...), מִגְדַּלּוֹר = מִגְדָּל + אוֹר, מַדְחֹם = מַד + חֹם (מכשיר שמודד חום).

2. שאר השמות לא מתפרקים, ולכן מחפשים בהם שורש: מֵיזָם - י-ז-ם (יָזַם), מִגְדָּר - ג-ד-ר, מִכְלוֹל - כ-ל-ל.

3. בשמות האלה המ"ם בהתחלה היא של המשקל: מֵיזָם ומִגְדָּר - מִקְטָל, מִכְלוֹל - מִקְטוֹל. במִגְדַּלּוֹר ובמַדְחֹם המ"ם היא חלק מן הבסיס הראשון.

תשובה

(1) מֵיזָם, מִגְדָּר, מִכְלוֹל.

(2) הלחם בסיסים (מִנְעָד = מִן + עַד; מִגְדַּלּוֹר = מִגְדָּל + אוֹר; מַדְחֹם = מַד + חֹם).

5. ראשי תיבות

ראשי תיבות (נוטריקון)

תנ"ך הוא מילה אחת שנבנתה מן האותיות הראשונות של שלוש מילים: תורה, נביאים, כתובים. את המילה הוגים כמו כל מילה אחרת.

במדויק: ראשי תיבות (נוטריקון) היא דרך תצורה שבה לוקחים מכמה מילים, בדרך כלל, את האות הראשונה של כל מילה, ומחברים אותן למילה אחת, שבדרך כלל הוגים אותה כמילה רגילה. בכתב מסמנים בדרך כלל את הסימן " לפני האות האחרונה: תנ"ך, מזל"ט. מילה שנבנתה בראשי תיבות יכולה לשמש בסיס למילה אחרת: תנ"ך ← תנ"כי.

ראשי תיבות בתשובה

•כשמבקשים את דרך התצורה, כותבים ראשי תיבות (נוטריקון), ואת המילים שהאותיות באו מהן.

•כשמילה נבנתה בבסיס וצורן, והבסיס שלה הוא ראשי תיבות, כותבים את זה כשמבקשים "מה מיוחד בבסיס": תנ"כי = תנ"ך + ־ִי, ותנ"ך = תורה, נביאים, כתובים.

שים לב

ברשימת מילים, מילה שכתוב בה " לפני האות האחרונה היא בדרך כלל ראשי תיבות, ואין לה שורש ומשקל. ברשימה קַטְנוֹעַ, מַזְלָ"ט, הֶסֵּעִית, גַּלְשָׁן, טְרַקְטוֹר המילה מַזְלָ"ט היא ראשי תיבות של מטוס זעיר ללא טייס, וטְרַקְטוֹר היא מילה שאולה.

שים לב

בדף העזר כתוב "ראשי תיבות (נוטריקון)": אלה שני שמות לאותה דרך תצורה, ואפשר לכתוב כל אחד מהם.

דוגמה - בסיס שהוא ראשי תיבות

השם התָּנָ"כִי דניאל נעשה נפוץ בשנים האחרונות.

מה מיוחד בבסיס של המילה תָּנָ"כִי?

פתרון

1. מפרקים את המילה: תָּנָ"כִי = תנ"ך + הצורן ־ִי (שם תואר). כלומר זו מילה שנבנתה בבסיס וצורן.

2. בודקים את הבסיס: בתנ"ך יש " לפני האות האחרונה, וכל אות היא האות הראשונה של מילה: תורה, נביאים, כתובים.

3. לכן הבסיס אינו מילה רגילה, אלא ראשי תיבות.

תשובה

הבסיס של המילה תנ"כי הוא נוטריקון (ראשי תיבות): תנ"ך = תורה, נביאים, כתובים.

6. שאילה מלעז

שאילה מלעז ומילה שאולה

ב"בִּטּוּיִים בּוֹטִים אינם משמשים בּוֹטִים שנועדו לתת מענה נפשי" המילה בוטים מופיעה פעמיים. בפעם הראשונה היא שם תואר מן השורש ב-ט-י (ביטויים גסים). בפעם השנייה היא שם של תוכנות ממוחשבות: מילה שבאה מאנגלית (bot), ולכן אין לה שורש עברי.

במדויק: שאילה מלעז היא קליטה של מילה משפה אחרת (לעז) לתוך העברית. מילה שאולה לא נבנתה בעברית משורש ומשקל או מבסיס וצורן, ולכן אין לה שורש עברי, גם כשהיא נראית כמו מילה עברית. מילה שאולה יכולה לשמש בסיס לגזירה בעברית (פִיזִיקָה ← פִיזִיקַאי), ויש גם צורן שאול שמצטרף לבסיס עברי (תִּיכוֹן ← תִּיכוֹנִיסְט).

בסיס וצורן: עברי או לועזי

הבסיסהצורןדוגמאות מהבגרות
עבריעבריפִּרְסוּמַאי (פרסום + ־ַאי), מִשְׁפְּטָן, חֲלִילָן, דְּבוֹרַאי, יַמַּאי
עברילועזיתִּיכוֹנִיסְט (תיכון + ־יסְט)
לועזיעבריסוֹלָן (סולו), פִיזִיקַאי, צֵ'לָן (צ'לו), מוּזִיקַאי, בַּנְקַאי, סְפּוֹרְטַאי
דרך הפתרון

איך מזהים מילה שאולה

1. מנסים למצוא שורש ומשקל, ובודקים אם המשמעות של השורש מתאימה למשמעות של המילה בהקשר.

2. אם אין שורש שמתאים למשמעות, והמילה באה משפה אחרת (פיצה, בוט), זו מילה שאולה, ואין לה שורש. דמיון לשורש עברי הוא מקרי.

3. במילה שנבנתה בבסיס וצורן בודקים כל חלק לחוד: הבסיס (צ'לו - לועזי; חליל - עברי) והצורן (־ָן, ־ַאי - עבריים; ־יסְט - לועזי).

שים לב

בשאלת יוצא דופן לפי הבסיס, בדקו אם הבסיס עברי או לועזי: מבין צֵ'לָן, חֲלִילָן, מוּזִיקַאי יוצא הדופן הוא חֲלִילָן, כי הבסיס שלו עברי (חליל), ובשני האחרים הבסיס לועזי (צ'לו, מוזיקה).

שים לב

כששואלים "מה מיוחד בבסיס", לא תמיד התשובה היא "לועזי": בהִיסְטוֹרְיוֹן הבסיס שאול מלעז (היסטוריה), ובקוֹלְנוֹעָן הבסיס הוא הלחם (קולנוע = קול + נוע).

דוגמה א - מיון לפי המקור של הבסיס ושל הצורן

לפניכם רשימת שמות.

תִּיכוֹנִיסְט, פִּרְסוּמַאי, סוֹלָן, פִיזִיקַאי, מִשְׁפְּטָן

מיינו את השמות בטבלה: בסיס עברי וצורן סופי עברי; בסיס עברי וצורן סופי לועזי; בסיס לועזי וצורן סופי עברי.

פתרון

1. מפרקים כל שם לבסיס ולצורן: פִּרְסוּם + ־ַאי, מִשְׁפָּט + ־ָן, תִּיכוֹן + ־יסְט, סוֹלוֹ + ־ָן, פִיזִיקָה + ־ַאי.

2. בודקים כל בסיס: פרסום, משפט ותיכון הן מילים עבריות; סולו (מאיטלקית) ופיזיקה הן מילים שאולות.

3. בודקים כל צורן: ־ַאי ו־ָן הם צורנים עבריים; ־יסְט הוא צורן לועזי.

תשובה
בסיס עברי וצורן סופי עבריבסיס עברי וצורן סופי לועזיבסיס לועזי וצורן סופי עברי
פִּרְסוּמַאי, מִשְׁפְּטָןתִּיכוֹנִיסְטסוֹלָן, פִיזִיקַאי

דוגמה ב - האם למילה שאולה יש שורש

"התלוננתי על השירות, והמנהל פיצה אותי."

המילה "פיצה" משמשת בבדיחה בשני תפקידים שונים: פועל ושם עצם.

(1) נתחו את המילה "פיצה" בתפקיד פועל: ציינו את השורש, הבניין והגוף.

(2) האם למילה "פיצה" בתפקיד שם עצם יש שורש? אם כן - ציינו אותו, ואם לא - נמקו מדוע אין לה שורש.

פתרון

1. כפועל: "המנהל פיצה אותי" = נתן לי פיצוי. יש חיריק באות הראשונה, דגש באות השנייה וסיומת ־ָה של עבר: פִּצָּה, כמו נִסָּה. השורש פ-צ-י, הבניין פיעל, והגוף נסתר (הוא - המנהל).

2. כשם עצם: פיצה, המאכל, נלקחה בשלמותה מאיטלקית. היא לא נבנתה משורש ומשקל, והדמיון לשורש פ-צ-י מקרי.

תשובה

(1) השורש: פ-צ-י, הבניין: פיעל, הגוף: נסתר.

(2) לא. למילה "פיצה" בתפקיד שם עצם אין שורש, משום שזו מילה שאולה משפה אחרת (מאיטלקית).

7. משמעויות הצורנים

צורן ומשמעותו

ב"מהדורות החדשות המרכזיות ... זוכות לפופולריות רבה" כל המילים מסתיימות ב־ות, אבל לא באותה משמעות. במהדורות ובמרכזיות ־ות מראה רבות: אלה צורות של מהדורה ומרכזית. בפופולריות ־ות יוצרת מילה חדשה: שם מופשט.

במדויק: צורן הוא חלק במילה שיש לו משמעות או תפקיד. צורן גזירה יוצר מילה חדשה, עם משמעות חדשה (מִלָּה ← מִלּוֹן). צורן נטייה לא יוצר מילה חדשה, אלא צורה אחרת של אותה מילה, ובשם: מין, מספר, שייכות או סמיכות (דְּמוּת ← דְּמוּתָהּ). לצורנים שנראים אותו דבר יכולות להיות משמעויות שונות, ואת המשמעות קובעים לפי הבסיס ולפי ההקשר.

משמעויות הצורנים הסופיים

הצורןהמשמעותדוגמאות מהבגרות
־וֹןהקטנהסִרְטוֹן, דִּגְלוֹן, אֲתָרוֹן
־וֹןאוסףמִלּוֹן, שְׁאֵלוֹן, תְּשׁוּבוֹן, חִידוֹן
־ִיתהקטנהאֲרוֹנִית, צִפִּית (מן צִפָּה), תְּגוּבִית
־ִיתכלי, כלי רכבחֲלָלִית
־ִיתשפהעִבְרִית
־ָןבעל מקצוע, עיסוק או תכונהמִשְׁפְּטָן, מַדְּעָן, חֲלִילָן, תְּגוּבָן
־ַאיבעל מקצוע או תפקידרַעֲיוֹנַאי, פִּרְסוּמַאי, תַּחְזוּקַאי
־וּתשם מופשט (הפשטה)מַהוּת, אֵיכוּת, תַּקִּינוּת, פּוֹפּוּלָרִיּוּת
־ִישם תוארהִיסְטוֹרִי, תִּקְנִי, גַּלִּי (ים), יִעוּדִי
־ִיָּהמקום (התקבל גם: קבוצה)מַאֲפִיָּה, פַּגִּיָּה
־וֹתריבוי בנקבההַטָּיוֹת, תַּקִּינוֹת, מַהֲדוּרוֹת
־ָה, ־ת, ־ִיתנקבהפּוֹלִיטִית, מַהוּתִית, (עוגה) אֲכִילָה, פִּזְמוֹנָאִית
־ִי, ־ָהּ ועודשייכות (של מי)יְצִירָתִי (היצירה שלי), נִסְיוֹנִי (הניסיון שלי), דְּמוּתָהּ (הדמות שלה)
־ַתסמיכותמֶחְוַת (היד)
דרך הפתרון

איך קובעים את המשמעות של צורן

1. מפרידים בין הבסיס לצורן: מִלּוֹן = מִלָּה + ־וֹן.

2. שואלים מה הצורן מוסיף לבסיס: מילון הוא אוסף של מילים, לא מילה קטנה.

3. בודקים את ההקשר, כי לאותו צורן יש כמה משמעויות: ־ִי ב"אני בחור יצירתי" יוצר שם תואר; ב"יצירתי זכתה לביקורות" הוא אומר "שלי".

4. כשהצורן לא יוצר מילה חדשה, בודקים מה השתנה באותה מילה: מספר (הַטָּיוֹת - רבות), מין (פּוֹלִיטִית - נקבה), שייכות (דְּמוּתָהּ - שלה).

5. כותבים את המשמעות במילים: "הקטנה", "אוסף", "שם תואר", "שייכות", ולא רק את הצורן.

שים לב

־וּת ו־וֹת נראות דומות, ומשמעותן שונה: תַּקִּינוּת - שם מופשט; תַּקִּינוֹת - ריבוי בנקבה. בדקו את הניקוד ואת ההקשר.

שים לב

מילה יכולה להיבנות בכמה שלבים, ולכל צורן יש משמעות משלו: מַהוּת (־וּת: שם מופשט) ← מַהוּתִי (־ִי: שם תואר) ← מַהוּתִית (־ת: נקבה).

שים לב

בשאלת יוצא דופן לפי משמעות הצורן, בדקו כל מילה לחוד: מבין שְׁאֵלוֹן, תְּשׁוּבוֹן, מוֹעֲדוֹן, חִידוֹן יוצא הדופן הוא מוֹעֲדוֹן, ובשאר ־וֹן מציין אוסף.

שים לב

בשם תואר בנקבה, ה־ָה בסוף היא צורן של נקבה ולא חלק מן המשקל: מְלוּחָה = מָלוּחַ + ־ָה, ולכן היא לא במשקל קְטוּלָה כמו מְלוּכָה.

שים לב

לא תידרשו לכתוב אם צורן הוא צורן גזירה או צורן נטייה, או למיין צורנים לסוגיהם. אבל צריך להבין את המשמעות של הצורן, ולהבחין בין צורן שיוצר מילה חדשה לבין צורן שמראה צורה של אותה מילה.

דוגמה א - משמעות הצורן הסופי בארבע מילים

לפניכם קטע, ובו מילים מודגשות.

האקדמיה ללשון העברית פועלת כדי לעצב ולכוון את דְּמוּתָהּ הרוחנית של המדינה. האקדמיה הקימה את "מפעל המִלּוֹן ההִיסְטוֹרִי ללשון העברית", והיא גם קובעת חלופות עבריות למילים לועזיות, כגון המילה רַעֲיוֹנַאי (קוֹפִּירַייטֶר).

ציינו מעל כל מילה מודגשת את משמעות הצורן הסופי שבה.

פתרון

1. מפרידים בכל מילה בין הבסיס לצורן: דְּמוּת + ־ָהּ; מִלָּה + ־וֹן; הִיסְטוֹרְיָה + ־ִי; רַעֲיוֹן + ־ַאי.

2. ־ָהּ: "דמותה" היא הדמות של המדינה, כלומר "שלה" - שייכות, לא נקבה.

3. ־וֹן: מילון הוא אוסף של מילים, לא מילה קטנה.

4. ־ִי: "היסטורי" מתאר את המילון, כלומר שם תואר. ־ַאי: רעיונאי הוא מי שעוסק ברעיונות - בעל מקצוע.

תשובה

דְּמוּתָהּ - (־ָהּ) שייכות / קניין (דמות שלה).

מִלּוֹן - (־וֹן) אוספים (אוסף מילים).

הִיסְטוֹרִי - (־ִי) שם תואר.

רַעֲיוֹנַאי - (־ַאי) בעל מקצוע / תפקיד.

דוגמה ב - אותו צורן בשתי משמעויות לפי ההקשר

לפניכם שני משפטים, ובכל אחד מהם המילה "יצירתי" מודגשת.

כתבו ליד כל משפט את משמעות הצורן הסופי במילה המודגשת בו.

• אני בחור יְצִירָתִי.

• יְצִירָתִי זכתה לביקורות חיוביות.

פתרון

1. בשני המשפטים המילה בנויה מאותו בסיס: יְצִירָה + ־ִי.

2. ב"בחור יצירתי" המילה מתארת את הבחור (איזה בחור?): הצורן הופך את שם העצם לשם תואר.

3. ב"יצירתי זכתה" המילה היא הנושא, ואפשר להחליף אותה ב"היצירה שלי זכתה": הצורן מציין שייכות.

תשובה

• אני בחור יצירתי - שם תואר (הצורן ־ִי יוצר שם תואר).

• יצירתי זכתה לביקורות חיוביות - שייכות (היצירה שלי).

8. חידושי מילים

חידוש מילים

האקדמיה ללשון העברית פנתה אל הציבור כדי שיציע חלופות עבריות למילה "פּוֹדְקַאסְט". אחת ההצעות הייתה שִׁדּוּרֶשֶׁת, אבל בסופו של דבר התקבלה המילה הֶסְכֵּת: השורש ס-כ-ת במשקל הֶקְטֵל.

במדויק: חידוש מילים הוא יצירה של מילה חדשה בעברית (תחדיש), בדרך כלל כדי לקרוא בשם לדבר או למושג חדש, או במקום מילה לועזית. התחדיש נבנה באחת מדרכי התצורה: שורש ומשקל, בסיס וצורן, הלחם בסיסים או ראשי תיבות. כדי להבין תחדיש מנתחים את דרך התצורה שלו ואת המשמעות של כל חלק בו.

שיקולים בחידוש מילה

- משמעות: החלקים של המילה צריכים לרמוז על המשמעות שלה. מַרְהֶבֶת (השורש ר-ה-ב, כמו "מרהיב") במשקל מַקְטֶלֶת של כלים; שַׁתֶּפֶת במשקל קַטֶּלֶת של מחלות מציגה את השיתוף של מידע כוזב כמו מחלה מדבקת.

- דקדוק: בודקים מאילו חלקים נבנתה המילה: שורש ומשקל, בסיס וצורן או שני בסיסים.

- פשטות וסיכוי להיקלט: מבין ההצעות לחלופה ל"קליידוסקופ" נבחרה גְּלִילוֹר, כי חשבו שהיא פשוטה ושיש לה סיכוי טוב יותר להיקלט בשפה.

דרך הפתרון

איך עונים על שאלה על מילה מחודשת

1. קובעים את דרך התצורה, לפי הדרך שבשיעור "בסיס וצורן גזירה".

2. מפרטים לפי הדרך: בשורש ומשקל - השורש ומשמעותו, והמשקל ומשמעותו; בבסיס וצורן - הבסיס ומשמעות הצורן; בהלחם בסיסים - שני הבסיסים.

3. מסבירים איך החלקים יוצרים את המשמעות: מַנְפֵּחָה = נ-פ-ח במשקל מַקְטֵלָה של מכשירים - מכשיר לניפוח.

4. כששואלים איך המשקל עוזר להעביר מסר, כותבים שני דברים: מה המשמעות של המשקל, ואיך המשמעות הזאת מתחברת למסר.

שים לב

בשאלת "פרטו" לא מספיק לכתוב את דרך התצורה. במִקְסֶמֶת כותבים: שורש ומשקל; השורש ק-ס-ם (קסם, מקסים); המשקל מִקְטֶלֶת, שמשמעותו כלים ומכשירים. ברְאִינוֹי כותבים: הלחם בסיסים - ראי + נוי.

שים לב

לחלופות של אותה מילה יכולות להיות דרכי תצורה שונות: לקליידוסקופ הוצעו גְּלִילוֹר ורְאִינוֹי (הלחם בסיסים), ומִקְסֶמֶת ומַרְהֶבֶת (שורש ומשקל). למילה תַּשְׁבֵּץ מתאימה מִקְסֶמֶת (שורש ומשקל), ולמילה תַּשְׁחֵץ מתאימה רְאִינוֹי (הלחם).

שים לב

ההצעות לחלופה ל"גרפיטי" הראו שגם המשמעות הנלווית של המשקל חשובה: רַסֶּסֶת במשקל קַטֶּלֶת, משקל של מחלות, ולכן היא עלולה לרמוז שהגרפיטי הוא תופעה שלילית.

דוגמה א - מילים שהמציאו ילדים

לפניכם ציטוטים של ילדים, ובהם מודגשות מילים שהמציאו הילדים.

• כרם (בת שלוש): "אימא, אפשר את המַקְלְפוֹן?"

• אורי (בן שבע וחצי): "אימא, אני מרגיש לא טוב, אכלתי יותר מדי, אני חושב שיש לי כָּרֶסֶת".

• סהר (בן שבע): "סבא מילא לי אוויר באופניים. יש לו מַנְפֵּחָה".

• עומר (בן ארבע): "אימא, שיחקתי כדורגל והייתי מַשְׁרוֹקַאי".

בחרו בשלוש מן המילים. ציינו את דרך התצורה של כל אחת מהן, והסבירו אותה. התייחסו גם למשמעות הבסיסים, המשקלים או הצורנים.

פתרון

1. מַקְלְפוֹן: מורידים את ־וֹן ונשארת המילה מַקְלֵף (משקל מַקְטֵל של מכשירים). ־וֹן מציין הקטנה. אפשר גם לפרק לשתי מילים: מקלף + מלפפון.

2. כָּרֶסֶת: אין בה מילה שלמה ועוד צורן. השורש כ-ר-ס (כמו בכרס) במשקל קַטֶּלֶת, משקל של מחלות - "מחלה של כרס".

3. מַנְפֵּחָה: השורש נ-פ-ח (לנפח) במשקל מַקְטֵלָה, משקל של מכשירים - מכשיר לניפוח.

4. מַשְׁרוֹקַאי: הבסיס משרוקית + הצורן ־ַאי של בעל מקצוע - מי שתפקידו לשרוק במשרוקית.

תשובה

(יש לבחור שלוש מן הארבע.)

• מַקְלְפוֹן - בסיס וצורן סופי: הבסיס "מַקְלֵף" (משקל מַקְטֵל, מכשירים) + הצורן ־וֹן המציין הקטנה - מקלף קטן. או: הלחם בסיסים - "מַקְלֵף" + "מְלָפְפוֹן".

• כָּרֶסֶת - שורש ומשקל: השורש כ-ר-ס במשקל קַטֶּלֶת, משקל המציין מחלות - "מחלה של כרס".

• מַנְפֵּחָה - שורש ומשקל: השורש נ-פ-ח במשקל מַקְטֵלָה, משקל המציין מכשירים - מכשיר לניפוח.

• מַשְׁרוֹקַאי - בסיס וצורן סופי: הבסיס "משרוקית" + הצורן ־ַאי המציין בעל מקצוע - מי שתפקידו לשרוק במשרוקית.

דוגמה ב - משמעות המשקל שמחזקת את המסר

בתשדיר פרסומת מטעם מערך הסייבר הלאומי, שמטרתו להעלות את המודעות בנוגע להפצת מידע כוזב, נאמר:

• "השַׁתֶּפֶת מסייעת לאויב, ויכולה להדביק את כולנו!"

(1) מהו המשקל של המילה שַׁתֶּפֶת?

(2) המשקל של המילה סייע לכותבי התשדיר להעביר את המסר. הסבירו קביעה זו באמצעות מונחים לשוניים.

פתרון

1. מוצאים שורש: ש-ת-פ (שיתוף). התבנית: פתח באות הראשונה, דגש וסגול באות השנייה, ־ֶת בסוף - קַטֶּלֶת.

2. כותבים את המשמעות של המשקל: קַטֶּלֶת הוא משקל של מחלות.

3. מחברים למסר: המשקל מציג את השיתוף הבלתי מבוקר של מידע כמחלה מדבקת, ומזהיר מפני הסכנה. "יכולה להדביק את כולנו" מחזק את הדימוי.

תשובה

(1) קַטֶּלֶת.

(2) משקל קַטֶּלֶת הוא משקל המציין מחלות (אַדֶּמֶת, שַׁפַּעַת, צַהֶבֶת, דַּלֶּקֶת). הבחירה לגזור את המילה "שַׁתֶּפֶת" (מן השורש ש-ת-פ) במשקל זה מציגה את השיתוף הבלתי מבוקר של מידע כמחלה מדבקת, ובכך מחזקת את המסר בדבר הסכנה שבשיתוף המידע.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.