דילוג לתוכן המרכזי

סיכום הפונקציה וגרף הנגזרת

מתמטיקה כיתה י' 5 יח"ל · 4 נושאים

כל מה שצריך לדעת בהפונקציה וגרף הנגזרת: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר.

תזכורת: הנגזרת בנקודה היא שיפוע המשיק

כשמגדילים מאוד את הגרף של פונקציה ליד נקודה, הוא נראה כמעט כמו קו ישר. הישר הזה הוא המשיק, והשיפוע שלו הוא הנגזרת בנקודה.

במדויק: אם לגרף של ff יש בנקודה (x0,f(x0))(x_0,f(x_0)) משיק שאינו מאונך לציר ה-xx, אז f′(x0)f'(x_0) הוא השיפוע של המשיק הזה. בנושא הזה עוסקים רק בפונקציות חלקות: גזירות, והנגזרת שלהן רציפה. בפונקציה כזאת, אם f′(x0)>0f'(x_0)>0 הפונקציה עולה בסביבה של x0x_0, אם f′(x0)<0f'(x_0)<0 היא יורדת בסביבה של x0x_0, ואם f′(x0)=0f'(x_0)=0 המשיק אופקי.

ב-f(x)=x2f(x)=x^2: ב-x=−1x=-1 שיפוע המשיק הוא f′(−1)=−2f'(-1)=-2, והפונקציה יורדת שם. ב-x=1.5x=1.5 השיפוע הוא f′(1.5)=3f'(1.5)=3, והפונקציה עולה שם. בסרטוט שני המשיקים מקווקווים.

-2-11-1123456(-1,1)(1.5,2.25)

פונקציית הנגזרת וגרף הנגזרת

עד עכשיו חישבנו את הנגזרת בנקודה אחת. אבל אפשר לחשב אותה בכל נקודה, וכך מקבלים פונקציה חדשה.

במדויק: פונקציית הנגזרת f′f' מתאימה לכל xx שבו ff גזירה את המספר f′(x)f'(x): השיפוע של המשיק לגרף ff בנקודה (x,f(x))(x,f(x)). גרף הנגזרת הוא אוסף הנקודות (x,f′(x))(x,f'(x)).

ב-f(x)=x2f(x)=x^2 הנגזרת היא f′(x)=2xf'(x)=2x. כש-x<0x<0 המשיקים יורדים, ולכן גרף f′f' מתחת לציר ה-xx. ב-x=0x=0 המשיק אופקי, ו-f′(0)=0f'(0)=0. כש-x>0x>0 המשיקים עולים, וככל ש-xx גדל הם תלולים יותר, ולכן גם f′f' גדלה. את שני הגרפים משרטטים עם אותו ציר xx, כדי שיהיה קל להשוות ביניהם.

-2-112-1123456
-2-112-4-224

1. מגרף הפונקציה לגרף הנגזרת

קריאת שיפועים מגרף הפונקציה

כדי לשרטט את גרף הנגזרת לא חייבים לדעת את הנוסחה של ff. מספיק להסתכל על הגרף של ff ולשאול בכל מקום: המשיק עולה או יורד? וכמה הוא תלול?

במדויק: לכל xx שבו ff גזירה, הגובה של גרף f′f' מעל xx (או מתחתיו) שווה לשיפוע המשיק לגרף ff בנקודה (x,f(x))(x,f(x)). לכן הסימן של f′(x)f'(x) הוא הסימן של שיפוע המשיק, ו-∣f′(x)∣|f'(x)| גדול יותר ככל שהמשיק תלול יותר.

ל-f(x)=x3−3xf(x)=x^3-3x יש מקסימום ב-(−1,2)(-1,2) ומינימום ב-(1,−2)(1,-2). שם המשיקים אופקיים, ולכן גרף f′f' חותך את ציר ה-xx ב-x=−1x=-1 וב-x=1x=1. בין שתי הנקודות ff יורדת, וגרף f′f' מתחת לציר. מחוץ להן ff עולה, וגרף f′f' מעל הציר. ב-x=0x=0 הירידה של ff הכי תלולה, ושם ל-f′f' יש מינימום (0,−3)(0,-3). הנגזרת היא f′(x)=3x2−3f'(x)=3x^2-3.

-2-112-4-224(-1,2)(1,-2)
-2-112-4-224681012

מה רואים בגרף ff ומה זה נותן בגרף f′f'

בגרף של ffבגרף של f′f'
עולה בקטעלא מתחת לציר ה-xx בקטע. בפולינום: מעל הציר, חוץ אולי מנקודות בודדות שבהן הוא נוגע בציר
יורדת בקטעלא מעל ציר ה-xx בקטע. בפולינום: מתחת לציר, חוץ אולי מנקודות בודדות
נקודת קיצון (a,f(a))(a,f(a)) בתוך התחוםf′(a)=0f'(a)=0: הגרף פוגש את ציר ה-xx ב-x=ax=a
משיק תלולרחוק מציר ה-xx
ישר y=mx+by=mx+bישר אופקי y=my=m

המעלה של נגזרת של פולינום

אם ff פולינום ממעלה n≥1n\ge1, אז f′f' פולינום ממעלה n−1n-1:

•הנגזרת של פונקציה ריבועית היא פונקציה קווית.

•הנגזרת של פולינום ממעלה 3 היא פונקציה ריבועית.

•הנגזרת של פונקציה קבועה היא 00.

דרך הפתרון

סקיצה של גרף f′f' מתוך גרף ff

כשנתון גרף של פונקציה חלקה ff ומבקשים סקיצה של גרף הנגזרת:

1. מסמנים את שיעורי ה-xx של כל הנקודות שבהן המשיק אופקי (בפרט נקודות הקיצון). שם f′=0f'=0, וגרף f′f' פוגש את ציר ה-xx.

2. בכל קטע שבו ff עולה משרטטים את f′f' מעל ציר ה-xx, ובכל קטע שבו ff יורדת - מתחתיו. בנקודה עם משיק אופקי שאינה קיצון, גרף f′f' נוגע בציר ולא חוצה אותו.

3. מוצאים בכל קטע איפה ff הכי תלולה: שם גרף f′f' הכי רחוק מציר ה-xx.

4. אם ff פולינום, בודקים שהסקיצה מתאימה לפולינום שהמעלה שלו קטנה ב-1.

שים לב

נקודות החיתוך של ff עם ציר ה-xx לא קובעות את האפסים של f′f'. ל-f′f' חשוב השיפוע, לא הגובה: ב-f(x)=x2−4f(x)=x^2-4 האפסים הם x=±2x=\pm2, אבל f′(x)=2xf'(x)=2x מתאפסת רק ב-x=0x=0.

שים לב

f(x)=x3f(x)=x^3 עולה לכל xx, ובכל זאת f′(0)=0f'(0)=0: ב-x=0x=0 המשיק אופקי. לכן גרף f′(x)=3x2f'(x)=3x^2 נוגע בציר ה-xx בראשית, אבל לא יורד מתחתיו.

דוגמה - מנקודות הקיצון של ff לאפסים של f′f'

בסרטוט מתואר גרף הפונקציה f(x)=−x3+3x2f(x)=-x^3+3x^2. לפונקציה יש מינימום ב-(0,0)(0,0) ומקסימום ב-(2,4)(2,4).

א. שרטטו סקיצה של גרף פונקציית הנגזרת f′(x)f'(x) בלי לגזור.

ב. מצאו את f′(x)f'(x) ובדקו את הסקיצה. באיזה ערך של xx העלייה של ff הכי תלולה?

-1123-2246(2,4)
פתרון

1. נתון: גרף ff, עם מינימום ב-(0,0)(0,0) ומקסימום ב-(2,4)(2,4). המטרה: סקיצה של f′f', ואחר כך בדיקה בעזרת הנוסחה.

2. בנקודות הקיצון המשיק אופקי, ולכן f′(0)=0f'(0)=0 ו-f′(2)=0f'(2)=0. גרף f′f' חותך את ציר ה-xx ב-x=0x=0 וב-x=2x=2.

3. כש-x<0x<0 ff יורדת, ולכן f′f' מתחת לציר. כש-0<x<20<x<2 ff עולה, ולכן f′f' מעל הציר. כש-x>2x>2 ff יורדת, ולכן f′f' שוב מתחת לציר.

4. ff פולינום ממעלה 3, ולכן f′f' ממעלה 2: פרבולה שלילית בקצוות וחיובית באמצע, כלומר פתוחה כלפי מטה.

5. בדיקה: f′(x)=−3x2+6x=−3x(x−2)f'(x)=-3x^2+6x=-3x(x-2). האפסים הם 00 ו-22, כמו בסקיצה.

6. הקודקוד של הפרבולה ב-x=0+22=1x=\frac{0+2}{2}=1, ושם f′(1)=−3+6=3f'(1)=-3+6=3. זה הערך הגדול ביותר של f′f', ולכן ב-x=1x=1 העלייה של ff הכי תלולה.

-1123-12-10-8-6-4-224(2,0)(1,3)
תשובה

א. פרבולה פתוחה כלפי מטה שחותכת את ציר ה-xx ב-x=0x=0 וב-x=2x=2: מעל הציר כש-0<x<20<x<2, ומתחתיו כש-x<0x<0 או x>2x>2. ב. f′(x)=−3x2+6xf'(x)=-3x^2+6x. העלייה הכי תלולה ב-x=1x=1, ושם f′(1)=3f'(1)=3.

שאלות פתוחות על מגרף הפונקציה לגרף הנגזרת

2. מגרף הנגזרת לתכונות הפונקציה

מה גרף הנגזרת מספר על הפונקציה

עכשיו הכיוון ההפוך: נתון רק הגרף של f′f', ורוצים לדעת איך מתנהגת ff. השאלה המרכזית בכל קטע: גרף f′f' מעל ציר ה-xx או מתחתיו?

במדויק: נניח ש-ff גזירה בקטע.

•אם f′(x)>0f'(x)>0 לכל xx בקטע, ff עולה בקטע. אם f′(x)<0f'(x)<0 לכל xx בקטע, ff יורדת בקטע.

•אם f′(a)=0f'(a)=0 ו-f′f' מחליפה סימן ב-x=ax=a מ-++ ל-−-, ל-ff יש מקסימום ב-x=ax=a. אם היא מחליפה סימן מ-−- ל-++, יש מינימום.

•אם f′(a)=0f'(a)=0 ובסביבה של aa הנגזרת חיובית משני הצדדים (או שלילית משני הצדדים), אין ל-ff קיצון ב-x=ax=a.

גרף הנגזרת f′(x)=x2(x−3)3f'(x)=\frac{x^2(x-3)}{3} פוגש את ציר ה-xx בשתי נקודות. ב-x=0x=0 הגרף נוגע בציר ולא חוצה אותו: f′f' שלילית משני הצדדים, ולכן ff יורדת לפני 00 וגם אחריו, ואין שם קיצון - רק משיק אופקי. ב-x=3x=3 גרף f′f' חוצה את הציר מלמטה למעלה, ולכן ל-ff יש שם מינימום. פונקציה אחת שזו הנגזרת שלה היא f(x)=x412−x33f(x)=\frac{x^4}{12}-\frac{x^3}{3}, עם מינימום ב-(3,−94)(3,-\frac94).

-11234-2246(0,0)
-11234-3-2-112(0,0)

מה רואים בגרף f′f' ומה זה אומר על ff

בגרף של f′f'מה זה אומר על ff
מעל ציר ה-xx בקטעff עולה בקטע
מתחת לציר ה-xx בקטעff יורדת בקטע
חוצה את ציר ה-xx מלמעלה למטה ב-x=ax=aמקסימום ב-x=ax=a
חוצה את ציר ה-xx מלמטה למעלה ב-x=ax=aמינימום ב-x=ax=a
נוגע בציר ה-xx ב-x=ax=a ולא חוצה אותומשיק אופקי ב-x=ax=a, אבל אין קיצון
רחוק מציר ה-xxהמשיק לגרף ff תלול

אפס בודד בתוך קטע עלייה

אם f′(x)>0f'(x)>0 בכל הקטע חוץ ממספר סופי של נקודות שבהן f′(x)=0f'(x)=0, אז ff עולה בכל הקטע, כולל בנקודות האלה. כך גם בירידה, עם f′(x)<0f'(x)<0. למשל f(x)=x3f(x)=x^3 עולה לכל xx, אף ש-f′(0)=0f'(0)=0.

דרך הפתרון

תחומי עלייה וירידה ונקודות קיצון מתוך גרף f′f'

כשנתון גרף הנגזרת f′f' ומבקשים את תחומי העלייה והירידה ואת נקודות הקיצון של ff:

1. מסמנים את הנקודות שבהן גרף f′f' חותך את ציר ה-xx או נוגע בו.

2. רושמים טבלת סימנים של f′f' לפי הגרף: מעל הציר ++, מתחת לציר −-.

3. איפה שהסימן ++, ff עולה. איפה שהסימן −-, ff יורדת.

4. בכל אפס שבו הסימן מתחלף יש קיצון: מ-++ ל-−- מקסימום, מ-−- ל-++ מינימום. באפס שבו הסימן לא מתחלף אין קיצון.

5. את שיעור ה-yy של נקודת קיצון לוקחים מהנתונים על ff (הערך f(a)f(a)), לא מגרף f′f'.

שים לב

הגובה בגרף f′f' הוא שיפוע, לא ערך של ff. לכן מגרף f′f' לבד אי אפשר לדעת את ערכי ff, וגם לא את נקודות החיתוך של ff עם הצירים.

שים לב

ff יורדת כש-f′f' שלילית, גם בקטע שבו גרף f′f' עצמו עולה. לא מתבלבלים בין גרף f′f' שעולה לבין גרף f′f' שנמצא מעל ציר ה-xx.

דוגמה - קיצון מגרף הנגזרת, כולל אפס בלי החלפת סימן

הפונקציה f(x)f(x) גזירה בתחום 0.5<x<5.50.5<x<5.5. בסרטוט מתואר גרף פונקציית הנגזרת f′(x)f'(x). גרף f′f' חותך את ציר ה-xx ב-x=1x=1 וב-x=5x=5, ונוגע בו ב-x=3x=3. נתון: f(1)=−1f(1)=-1, f(3)=1f(3)=1, f(5)=3f(5)=3.

א. מצאו את תחומי העלייה והירידה של ff.

ב. מצאו את נקודות הקיצון של ff וקבעו את סוגן.

ג. האם יש ל-ff קיצון ב-x=3x=3? נמקו.

ד. שרטטו סקיצה של גרף ff.

0123456-6-4-22
פתרון

1. נתון: גרף f′f' בתחום 0.5<x<5.50.5<x<5.5, וערכי ff ב-x=1x=1, x=3x=3 ו-x=5x=5. המטרה: תחומי עלייה וירידה, נקודות קיצון וסקיצה של ff.

2. טבלת סימנים לפי הגרף:

xx0.5<x<10.5<x<1111<x<31<x<3333<x<53<x<5555<x<5.55<x<5.5
f′(x)f'(x)−-00++00++00−-
f(x)f(x)יורדתמינימוםעולהמשיק אופקיעולהמקסימוםיורדת

3. סעיף א: f′>0f'>0 כש-1<x<51<x<5, חוץ מהנקודה x=3x=3 שבה f′=0f'=0. לכן ff עולה בכל הקטע 1<x<51<x<5. f′<0f'<0 כש-0.5<x<10.5<x<1 וכש-5<x<5.55<x<5.5, ושם ff יורדת.

4. סעיף ב: ב-x=1x=1 הסימן מתחלף מ-−- ל-++, ולכן יש מינימום. לפי הנתון f(1)=−1f(1)=-1: מינימום (1,−1)(1,-1). ב-x=5x=5 הסימן מתחלף מ-++ ל-−-: מקסימום (5,3)(5,3).

5. סעיף ג: f′(3)=0f'(3)=0, אבל f′f' חיובית משני הצדדים של 33. אין קיצון, רק משיק אופקי בנקודה (3,1)(3,1).

6. סעיף ד: הגרף יורד עד (1,−1)(1,-1), עולה עד (5,3)(5,3) ובדרך עובר ב-(3,1)(3,1) עם משיק אופקי, ואחר כך יורד.

12345-1123(5,3)
תשובה

א. עולה: 1<x<51<x<5. יורדת: 0.5<x<10.5<x<1 ו-5<x<5.55<x<5.5. ב. מינימום (1,−1)(1,-1), מקסימום (5,3)(5,3). ג. לא: f′f' לא מחליפה סימן ב-x=3x=3, ויש שם רק משיק אופקי. ד. יורדת עד (1,−1)(1,-1), עולה עד (5,3)(5,3) עם משיק אופקי ב-(3,1)(3,1), ואחר כך יורדת.

שאלות פתוחות על מגרף הנגזרת לתכונות הפונקציה

3. התאמת פונקציה לגרף שלה

התאמה בין פונקציה לגרף שלה

בשאלות רבות נותנים כמה פונקציות וכמה גרפים, וצריך לקבוע איזה גרף שייך לאיזו פונקציה. כלי חשוב לכך הוא הנגזרת: היא מראה איפה הפונקציה עולה, איפה היא יורדת ואיפה יש לה קיצון.

במדויק: גרף הוא הגרף של ff אם הוא בדיוק אוסף הנקודות (x,f(x))(x,f(x)), עבור כל xx בתחום ההגדרה. לכן כל תכונה של ff - ערך בנקודה, נקודות חיתוך עם הצירים, תחומי עלייה וירידה, נקודות קיצון - חייבת להופיע בגרף שלה. מספיק שתכונה אחת לא מתאימה כדי לפסול גרף.

כך כל תכונה של f(x)=x3−6x2+9xf(x)=x^3-6x^2+9x נראית בגרף שלה:

- f(0)=0f(0)=0: הגרף עובר בראשית.

- f(x)=x(x−3)2f(x)=x(x-3)^2: האפסים הם x=0x=0 ו-x=3x=3. הגורם (x−3)(x-3) בריבוע, ולכן ב-x=3x=3 הגרף נוגע בציר ה-xx ולא חוצה אותו.

- f′(x)=3x2−12x+9=3(x−1)(x−3)f'(x)=3x^2-12x+9=3(x-1)(x-3): מקסימום ב-(1,4)(1,4) ומינימום ב-(3,0)(3,0).

-11234-4-2246(1,4)

תכונות שבודקים בהתאמה

תכונהאיך מוצאים מהביטוימה רואים בגרף
חיתוך עם ציר ה-yyf(0)f(0)הנקודה (0,f(0))(0,f(0))
חיתוך עם ציר ה-xxפותרים f(x)=0f(x)=0הנקודות (x,0)(x,0)
נקודות קיצוןפותרים f′(x)=0f'(x)=0 ובודקים החלפת סימןנקודות עם משיק אופקי שבהן הגרף מחליף כיוון
עלייה וירידההסימן של f′f'כיוון הגרף בכל קטע
התנהגות בקצוות (פולינום)המעלה והסימן של המקדם המוביללאן הגרף הולך כש-x→∞x\to\infty וכש-x→−∞x\to-\infty
דרך הפתרון

התאמת פונקציות לגרפים

כשנתונות כמה פונקציות וכמה גרפים, ומבקשים להתאים לכל פונקציה את הגרף שלה:

1. מחשבים לכל פונקציה תכונות שקל לחשב: f(0)f(0), אפסים, התנהגות בקצוות. תכונה ששונה בין הפונקציות כבר מפרידה ביניהן.

2. כשהתכונות הפשוטות לא מספיקות, גוזרים: מוצאים את נקודות הקיצון ואת תחומי העלייה והירידה.

3. פוסלים כל גרף שתכונה אחת שלו לא מתאימה לפונקציה.

4. בודקים את ההתאמה שנשארה בנקודה אחת לפחות, למשל בנקודת קיצון.

שים לב

תכונה אחת שמתאימה לא מוכיחה התאמה. צריך שכל התכונות שנבדקו יתאימו, ושלא תישאר אפשרות אחרת.

שים לב

אם f′(x)>0f'(x)>0 לכל xx, למשל f′(x)=3x2+3f'(x)=3x^2+3, לפונקציה אין נקודות קיצון, והגרף שלה עולה בכל התחום.

דוגמה - שלוש פונקציות דרך הראשית: מבדילים בנגזרת

נתונות הפונקציות f(x)=x3−3xf(x)=x^3-3x, g(x)=x3+3xg(x)=x^3+3x ו-h(x)=3x−x3h(x)=3x-x^3. בסרטוטים מתוארים הגרפים I, II ו-III, וכל גרף מסומן בשמו. התאימו לכל פונקציה את הגרף שלה, ונמקו.

גרף I
-2-112-6-4-2246(1,2)
גרף II
-2-112-6-4-2246
גרף III
-2-112-6-4-2246(-1,2)
פתרון

1. נתון: שלוש פונקציות ושלושה גרפים. המטרה: לקבוע לכל פונקציה את הגרף שלה.

2. תכונה פשוטה: f(0)=g(0)=h(0)=0f(0)=g(0)=h(0)=0. כל הגרפים עוברים בראשית, ולכן התכונה הזאת לא מפרידה.

3. גוזרים את gg: g′(x)=3x2+3>0g'(x)=3x^2+3>0 לכל xx. ל-gg אין קיצון, והיא עולה לכל xx. רק בגרף II אין נקודות קיצון, ולכן גרף II הוא של gg.

4. גוזרים את ff: f′(x)=3x2−3=3(x−1)(x+1)f'(x)=3x^2-3=3(x-1)(x+1). הנגזרת חיובית כש-x<−1x<-1 או x>1x>1, ושלילית כש-−1<x<1-1<x<1. לכן ל-ff יש מקסימום ב-x=−1x=-1 ומינימום ב-x=1x=1, ו-f(−1)=2f(-1)=2, f(1)=−2f(1)=-2. זה גרף III.

5. גוזרים את hh: h′(x)=3−3x2h'(x)=3-3x^2, והסימנים הפוכים לסימנים של f′f'. לכן ל-hh יש מינימום (−1,−2)(-1,-2) ומקסימום (1,2)(1,2). זה גרף I.

תשובה

ff - גרף III, gg - גרף II, hh - גרף I.

שאלות פתוחות על התאמת פונקציה לגרף שלה

4. התאמת גרף הפונקציה לגרף הנגזרת

זוג מתאים: גרף פונקציה וגרף הנגזרת שלה

בשאלות התאמה נותנים גרף של פונקציה וכמה גרפים אפשריים, ושואלים איזה מהם הוא גרף הנגזרת. או הפוך: נותנים גרף של f′f', ושואלים איזה גרף יכול להיות של ff.

במדויק: גרף GG הוא גרף הנגזרת של ff אם לכל xx בתחום, הגובה של GG מעל xx שווה לשיפוע המשיק לגרף ff בנקודה (x,f(x))(x,f(x)). מכאן שלושה תנאים הכרחיים: בכל קטע שבו ff עולה GG לא מתחת לציר ה-xx, בכל קטע שבו ff יורדת GG לא מעל הציר, ובשיעור ה-xx של כל נקודת קיצון GG פוגש את ציר ה-xx.

הגרף של g(x)=x2−2x+3g(x)=x^2-2x+3 הוא הגרף של f(x)=x2−2xf(x)=x^2-2x מוזז 3 יחידות למעלה. בכל xx השיפועים של שני הגרפים שווים, ולכן לשתי הפונקציות אותו גרף נגזרת: y=2x−2y=2x-2. גרף נגזרת אחד מתאים לכמה גרפים של פונקציות, שנבדלים זה מזה בהזזה אנכית. בסרטוט הגרף של gg מקווקו, והגרף של ff רציף.

-1123-11234567
-1123-4-224
דרך הפתרון

בחירת גרף הנגזרת מתוך כמה גרפים

כשנתון גרף של ff וכמה גרפים, ומבקשים לקבוע איזה מהם הוא גרף f′f':

1. מסמנים את שיעורי ה-xx של נקודות הקיצון של ff. פוסלים כל גרף שלא פוגש את ציר ה-xx בכל אחד מהם, וכל גרף שפוגש את הציר במקום שבו המשיק ל-ff לא אופקי.

2. בודקים סימנים: בקטעי העלייה של ff הגרף לא מתחת לציר ה-xx, ובקטעי הירידה הוא לא מעל הציר. פוסלים גרף עם סימן הפוך.

3. אם ff פולינום, פוסלים גרף של פולינום שהמעלה שלו לא קטנה ב-1 ממעלת ff.

4. מנמקים למה הגרף שנשאר מתאים בכל התנאים.

דרך הפתרון

בחירת גרף הפונקציה מתוך גרף הנגזרת

כשנתון גרף של f′f' וכמה גרפים, ומבקשים לקבוע איזה מהם יכול להיות גרף ff:

1. מטבלת הסימנים של f′f' קובעים את תחומי העלייה והירידה של ff ואת סוג הקיצון בכל אפס.

2. פוסלים כל גרף שתחומי העלייה והירידה שלו או נקודות הקיצון שלו לא מתאימים.

3. אם נשארו כמה גרפים שנבדלים רק בהזזה אנכית, כולם מתאימים לאותו גרף נגזרת. כדי לבחור ביניהם צריך עוד נתון, למשל ערך f(a)f(a) בנקודה אחת.

שים לב

טעות נפוצה: לחפש את האפסים של f′f' מתחת לנקודות החיתוך של ff עם ציר ה-xx. האפסים של f′f' נמצאים מתחת לנקודות שבהן המשיק ל-ff אופקי, ובפרט מתחת לנקודות הקיצון.

שים לב

בשאלות יישומיות לא משרטטים את ff ואת f′f' באותה מערכת צירים, כי היחידות שלהן שונות. אם צריך את שני הגרפים, משרטטים את גרף הנגזרת במערכת צירים נפרדת עם אותו ציר xx, ישר מתחת לגרף הפונקציה.

דוגמה - בחירת גרף הנגזרת מתוך ארבעה גרפים

בסרטוט מתואר גרף הפונקציה f(x)=x3−3x2f(x)=x^3-3x^2. לפונקציה יש מקסימום ב-(0,0)(0,0) ומינימום ב-(2,−4)(2,-4), והגרף חותך את ציר ה-xx ב-(0,0)(0,0) וב-(3,0)(3,0).

איזה מהגרפים I-IV הוא גרף פונקציית הנגזרת f′(x)f'(x)? נמקו בלי לגזור.

גרף הפונקציה
-1123-6-4-224(0,0)
גרף I
-1123-10-8-6-4-2246810
גרף II
-1123-10-8-6-4-2246810
גרף III
-1123-10-8-6-4-2246810
גרף IV
-1123-10-8-6-4-2246810
פתרון

1. נתון: גרף ff עם נקודות קיצון ב-x=0x=0 וב-x=2x=2, וארבעה גרפים. המטרה: לקבוע איזה גרף הוא גרף f′f'.

2. בנקודות הקיצון המשיק אופקי, ולכן גרף f′f' פוגש את ציר ה-xx ב-x=0x=0 וב-x=2x=2.

3. גרף I פוגש את ציר ה-xx ב-x=3x=3, ולא ב-x=2x=2. ב-x=3x=3 יש ל-ff נקודת חיתוך עם ציר ה-xx, לא משיק אופקי. גרף I נפסל.

4. גרף III פוגש את ציר ה-xx רק ב-x=1x=1. גרף III נפסל.

5. כש-0<x<20<x<2 ff יורדת, ולכן f′f' מתחת לציר ה-xx בקטע הזה. גרף II מעל הציר בקטע הזה, ולכן נפסל.

6. גרף IV פוגש את הציר ב-x=0x=0 וב-x=2x=2, מעל הציר כש-x<0x<0 וכש-x>2x>2 (שם ff עולה) ומתחתיו כש-0<x<20<x<2 (שם ff יורדת). זו גם פרבולה, כמו שצריך לנגזרת של פולינום ממעלה 3.

7. בדיקה בגזירה: f′(x)=3x2−6x=3x(x−2)f'(x)=3x^2-6x=3x(x-2), וזה בדיוק גרף IV.

תשובה

גרף IV.

שאלות פתוחות על התאמת גרף הפונקציה לגרף הנגזרת

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.