דילוג לתוכן המרכזי

סיכום המשיק לגרף פונקציה

מתמטיקה כיתה י' 5 יח"ל · 6 נושאים

כל מה שצריך לדעת בהמשיק לגרף פונקציה: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: משוואת ישר לפי שיפוע ונקודה

כדי לכתוב משוואה של ישר מספיק לדעת שני דברים: נקודה אחת שהוא עובר דרכה, ואת השיפוע שלו.

במדויק: הישר שעובר דרך הנקודה (x1,y1)(x_1,y_1) ושיפועו mm הוא y−y1=m(x−x1)y-y_1=m(x-x_1). כל ישר שאינו מקביל לציר ה-yy אפשר לכתוב כך. ישר שמקביל לציר ה-yy, x=kx=k, אין לו שיפוע.

- m>0m>0: הישר עולה. m<0m<0: הישר יורד. m=0m=0: הישר אופקי, y=y1y=y_1.

•שני ישרים עם שיפועים m1m_1 ו-m2m_2 מקבילים (או מתלכדים) כאשר m1=m2m_1=m_2, ומאונכים זה לזה כאשר m1⋅m2=−1m_1\cdot m_2=-1.

המשיק לגרף פונקציה

כשמגדילים (zoom in) את הגרף של פונקציה סביב נקודה, הגרף נראה יותר ויותר כמו קו ישר. הישר הזה, שהכי קרוב לגרף ליד הנקודה, נקרא המשיק לגרף בנקודה. השיפוע שלו הוא הנגזרת.

במדויק: אם ff גזירה ב-x0x_0, המשיק לגרף של ff בנקודה (x0,f(x0))(x_0,f(x_0)) הוא הישר שעובר דרך הנקודה (x0,f(x0))(x_0,f(x_0)) ושיפועו f′(x0)f'(x_0). הנקודה (x0,f(x0))(x_0,f(x_0)) נקראת נקודת ההשקה.

המשיק של f(x)=x2f(x)=x^2 בנקודה (1,1)(1,1): f′(x)=2xf'(x)=2x, ולכן השיפוע f′(1)=2f'(1)=2, והמשיק הוא y−1=2(x−1)y-1=2(x-1), כלומר y=2x−1y=2x-1. ליד (1,1)(1,1) הגרף והמשיק כמעט לא נבדלים.

המשיק לא חייב לגעת בגרף רק בנקודה אחת. למשל המשיק של y=x3y=x^3 בנקודה (1,1)(1,1) הוא y=3x−2y=3x-2, והוא חותך את הגרף שוב בנקודה (−2,−8)(-2,-8). וגם להפך: לישר x=1x=1 יש נקודה משותפת אחת עם הפרבולה y=x2y=x^2, והוא לא משיק.

בשני הגרפים המשיק מקווקו.

-2.5-2.0-1.5-1.0-0.50.51.0-2246(1,1)
-3-2-1123-10-8-6-4-22468(1,1)(-2,-8)

1. שיפוע המשיק בנקודה ומציאת נקודה לפי שיפוע נתון

שיפוע המשיק

הנגזרת בנקודה מספרת כמה תלול הגרף שם. לכן את שיפוע המשיק לא צריך לחשב משתי נקודות: מציבים את xx של הנקודה בנגזרת, וזהו.

במדויק: אם ff גזירה ב-x0x_0, שיפוע המשיק לגרף של ff בנקודה שבה x=x0x=x_0 הוא המספר f′(x0)f'(x_0).

בגרף של f(x)=x3−3x2+2f(x)=x^3-3x^2+2 (כאן f′(x)=3x2−6xf'(x)=3x^2-6x) מסורטטים שני משיקים:

•בנקודה A(1,0)A(1,0): f′(1)=−3<0f'(1)=-3<0. המשיק y=−3x+3y=-3x+3 יורד, והפונקציה יורדת שם.

•בנקודה B(2,−2)B(2,-2): f′(2)=0f'(2)=0. המשיק y=−2y=-2 אופקי.

בגרף שני המשיקים מקווקווים.

-1123-4-3-2-11234AB

שיפוע המשיק וסימן הנגזרת

הנגזרת בנקודההמשיקהפונקציה באותה נקודה
f′(x0)>0f'(x_0)>0עולהעולה
f′(x0)<0f'(x_0)<0יורדיורדת
f′(x0)=0f'(x_0)=0אופקי: y=f(x0)y=f(x_0)-
דרך הפתרון

מציאת נקודת ההשקה לפי שיפוע נתון

כשנתון השיפוע mm של המשיק ומחפשים את נקודת ההשקה:

1. גוזרים: f′(x)f'(x).

2. פותרים את המשוואה f′(x)=mf'(x)=m. כל פתרון בתחום ההגדרה הוא שיעור xx של נקודת השקה.

3. מציבים כל פתרון ב-ff (לא ב-f′f') ומקבלים את שיעור ה-yy.

שים לב

למשוואה f′(x)=mf'(x)=m יכולים להיות כמה פתרונות, ואז יש כמה נקודות עם אותו שיפוע. ויכול להיות שאין פתרון: ל-x2x^2 יש משיק בכל שיפוע, אבל ל-x3x^3 (שם f′(x)=3x2≥0f'(x)=3x^2\ge0) אין משיק ששיפועו שלילי.

שים לב

שיעור ה-yy של נקודת ההשקה הוא f(x0)f(x_0). מי שמציב ב-f′f' מקבל את השיפוע, לא את הנקודה.

דוגמה - שיפוע בנקודה, ונקודות שבהן השיפוע נתון

נתונה הפונקציה f(x)=x3−3x2+2f(x)=x^3-3x^2+2.

א. מצאו את שיפוע המשיק לגרף הפונקציה בנקודה שבה x=3x=3.

ב. מצאו את כל הנקודות על הגרף שבהן שיפוע המשיק הוא 99.

פתרון

1. גוזרים: f′(x)=3x2−6xf'(x)=3x^2-6x.

2. סעיף א: f′(3)=27−18=9f'(3)=27-18=9.

3. סעיף ב: פותרים 3x2−6x=93x^2-6x=9, כלומר x2−2x−3=0x^2-2x-3=0, ולכן (x−3)(x+1)=0(x-3)(x+1)=0: x=3x=3 או x=−1x=-1.

4. מציבים ב-ff: f(3)=27−27+2=2f(3)=27-27+2=2 ו-f(−1)=−1−3+2=−2f(-1)=-1-3+2=-2.

5. בשתי הנקודות שיפוע המשיק 99, ולכן שני המשיקים מקבילים: y=9x−25y=9x-25 ו-y=9x+7y=9x+7.

בגרף שני המשיקים מקווקווים, ונקודת ההשקה (−1,−2)(-1,-2) מסומנת בלי תווית.

-2-1123-10-8-6-4-2246810(3,2)
תשובה

א. 99. ב. (3,2)(3,2) ו-(−1,−2)(-1,-2).

שאלות פתוחות על שיפוע המשיק בנקודה ומציאת נקודה לפי שיפוע נתון

2. משוואת המשיק בנקודה שעל גרף פולינום

משוואת המשיק

המשיק הוא ישר, ולכן כדי לכתוב את המשוואה שלו צריך נקודה ושיפוע. הנקודה היא נקודת ההשקה, והשיפוע בא מהנגזרת.

במדויק: אם ff גזירה ב-x0x_0, משוואת המשיק לגרף של ff בנקודה שבה x=x0x=x_0 היא y−f(x0)=f′(x0)(x−x0)y-f(x_0)=f'(x_0)(x-x_0).

זו בדיוק משוואת ישר לפי שיפוע ונקודה, עם הנקודה (x0,f(x0))(x_0,f(x_0)) והשיפוע m=f′(x0)m=f'(x_0). למשל ל-f(x)=x3−4x+1f(x)=x^3-4x+1 בנקודה שבה x=2x=2: f(2)=1f(2)=1 ו-f′(2)=8f'(2)=8, והמשיק y=8x−15y=8x-15.

בגרף המשיק מקווקו.

-3-2-112-8-6-4-2246810(2,1)

משוואת המשיק

המשיק לגרף ff בנקודה (x0,f(x0))(x_0,f(x_0)):

y−f(x0)=f′(x0)(x−x0)y-f(x_0)=f'(x_0)(x-x_0)
דרך הפתרון

מציאת משוואת המשיק בנקודה שעל הגרף

כשנתון שיעור ה-xx של נקודת ההשקה, x0x_0:

1. מחשבים y0=f(x0)y_0=f(x_0). זו נקודת ההשקה (x0,y0)(x_0,y_0).

2. גוזרים ומחשבים את השיפוע m=f′(x0)m=f'(x_0).

3. מציבים: y−y0=m(x−x0)y-y_0=m(x-x_0).

4. מעבירים לצורה y=mx+ny=mx+n.

כשנקודת ההשקה נתונה בעקיפין

מה נתוןאיך מוצאים את x0x_0
נקודת החיתוך עם ציר ה-yyx0=0x_0=0
נקודות החיתוך עם ציר ה-xxפותרים f(x)=0f(x)=0
שיעור ה-yy של הנקודה, y=ky=kפותרים f(x)=kf(x)=k

אם יש כמה פתרונות, יש משיק בכל אחת מהנקודות.

שים לב

בדיקה עצמית: הצבה של x0x_0 במשוואת המשיק צריכה לתת f(x0)f(x_0). אם לא - המשיק לא עובר בנקודת ההשקה.

שים לב

כש-f′(x0)=0f'(x_0)=0 המשיק אופקי, ומשוואתו פשוט y=f(x0)y=f(x_0).

דוגמה א - נקודת ההשקה נתונה לפי שיעור ה-xx

מצאו את משוואת המשיק לגרף הפונקציה f(x)=x3−4x+1f(x)=x^3-4x+1 בנקודה שבה x=2x=2.

פתרון

1. נקודת ההשקה: f(2)=8−8+1=1f(2)=8-8+1=1, כלומר (2,1)(2,1).

2. גוזרים: f′(x)=3x2−4f'(x)=3x^2-4, ולכן m=f′(2)=12−4=8m=f'(2)=12-4=8.

3. מציבים: y−1=8(x−2)y-1=8(x-2).

4. מפשטים: y=8x−15y=8x-15. בדיקה: 8⋅2−15=18\cdot2-15=1.

תשובה

y=8x−15y=8x-15

דוגמה ב - נקודות ההשקה הן החיתוך עם ציר ה-xx

נתונה הפונקציה f(x)=−x2+4xf(x)=-x^2+4x. מצאו את משוואות המשיקים לגרף הפונקציה בנקודות החיתוך שלו עם ציר ה-xx.

פתרון

1. נתון: הפונקציה. המטרה: המשיקים בנקודות שבהן f(x)=0f(x)=0. קודם מוצאים את הנקודות.

2. −x2+4x=0-x^2+4x=0, כלומר −x(x−4)=0-x(x-4)=0: x=0x=0 או x=4x=4. הנקודות (0,0)(0,0) ו-(4,0)(4,0).

3. גוזרים: f′(x)=−2x+4f'(x)=-2x+4. לכן f′(0)=4f'(0)=4 ו-f′(4)=−4f'(4)=-4.

4. ב-(0,0)(0,0): y−0=4(x−0)y-0=4(x-0), כלומר y=4xy=4x.

5. ב-(4,0)(4,0): y−0=−4(x−4)y-0=-4(x-4), כלומר y=−4x+16y=-4x+16.

בגרף שני המשיקים מקווקווים, ונקודת ההשקה (0,0)(0,0) מסומנת בלי תווית.

-112345-4-2246810(4,0)
תשובה

y=4xy=4x ו-y=−4x+16y=-4x+16

שאלות פתוחות על משוואת המשיק בנקודה שעל גרף פולינום

3. משיק מקביל או מאונך לישר נתון

משיק מקביל ומשיק מאונך לישר

לפעמים לא אומרים לנו איפה נקודת ההשקה, אלא איך המשיק עומד ביחס לישר אחר. מזה מקבלים את השיפוע של המשיק, ומהשיפוע - את הנקודה.

במדויק: משיק מקביל לישר ששיפועו mm הוא משיק ששיפועו mm (ושאינו מתלכד עם הישר). משיק מאונך לישר ששיפועו mm, כאשר m≠0m\ne0, הוא משיק ששיפועו −1m-\frac{1}{m}. משיק ששיפועו 00 הוא אופקי: מקביל לציר ה-xx (או ציר ה-xx עצמו).

השיפוע של משיק הוא המספר f′(x0)f'(x_0), ולכן משיק שמוצאים בעזרת הנגזרת אף פעם אינו מקביל לציר ה-yy. לכן אין לחפש משיק כזה שמאונך לישר אופקי.

בגרף: f(x)=x2−2x+3f(x)=x^2-2x+3, הישר x+2y−6=0x+2y-6=0 (שיפועו −12-\frac12), והמשיק המאונך לו y=2x−1y=2x-1 בנקודה (2,3)(2,3). בגרף הישר הנתון בקו מלא והמשיק מקווקו.

-2-112345-11234567

השיפוע של משיק לפי ישר נתון

המשיקשיפוע המשיקהמשוואה לנקודת ההשקה
מקביל לישר ששיפועו mmmmf′(x)=mf'(x)=m
מאונך לישר ששיפועו m≠0m\ne0−1m-\frac{1}{m}f′(x)=−1mf'(x)=-\frac{1}{m}
מקביל לציר ה-xx00f′(x)=0f'(x)=0
דרך הפתרון

משיק מקביל או מאונך לישר נתון

כשנתון ישר והמשיק צריך להיות מקביל אליו או מאונך לו:

1. מוצאים את שיפוע הישר הנתון. אם הוא בהצגה כללית ax+by+c=0ax+by+c=0, מבודדים את yy.

2. קובעים את שיפוע המשיק: אותו שיפוע (מקביל) או −1m-\frac{1}{m} (מאונך).

3. פותרים f′(x)=f'(x)= השיפוע שמצאנו, ומקבלים את x0x_0.

4. מחשבים f(x0)f(x_0) וכותבים את משוואת המשיק.

שים לב

בישר x+2y−6=0x+2y-6=0 השיפוע אינו 11 ואינו 22: מבודדים y=−12x+3y=-\frac12x+3, והשיפוע −12-\frac12.

שים לב

משיק מקביל לישר y=xy=x שיפועו 11, ומשיק מאונך לישר y=xy=x שיפועו −1-1.

דוגמה א - משיקים המקבילים לישר נתון

נתונה הפונקציה f(x)=x3−3xf(x)=x^3-3x. מצאו את משוואות המשיקים לגרף הפונקציה המקבילים לישר y=9x−4y=9x-4.

פתרון

1. נתון: הפונקציה והישר y=9x−4y=9x-4, ששיפועו 99. המטרה: המשיקים ששיפועם 99.

2. גוזרים: f′(x)=3x2−3f'(x)=3x^2-3. פותרים 3x2−3=93x^2-3=9, כלומר x2=4x^2=4: x=2x=2 או x=−2x=-2.

3. f(2)=8−6=2f(2)=8-6=2 ו-f(−2)=−8+6=−2f(-2)=-8+6=-2.

4. ב-(2,2)(2,2): y−2=9(x−2)y-2=9(x-2), כלומר y=9x−16y=9x-16.

5. ב-(−2,−2)(-2,-2): y+2=9(x+2)y+2=9(x+2), כלומר y=9x+16y=9x+16.

6. אף אחד מהם אינו הישר y=9x−4y=9x-4 עצמו, ולכן שניהם מקבילים לו.

בגרף שני המשיקים מקווקווים, ונקודת ההשקה (−2,−2)(-2,-2) מסומנת בלי תווית.

-2-112-10-8-6-4-2246810(2,2)
תשובה

y=9x−16y=9x-16 ו-y=9x+16y=9x+16

דוגמה ב - משיק המאונך לישר בהצגה כללית

נתונה הפונקציה f(x)=x2−2x+3f(x)=x^2-2x+3. מצאו את משוואת המשיק לגרף הפונקציה המאונך לישר x+2y−6=0x+2y-6=0.

פתרון

1. נתון: הפונקציה והישר x+2y−6=0x+2y-6=0. המטרה: משיק ששיפועו מאונך לשיפוע הישר.

2. מבודדים yy: y=−12x+3y=-\frac12x+3. שיפוע הישר −12-\frac12.

3. שיפוע המשיק: −1−12=2-\frac{1}{-\frac12}=2. בדיקה: 2⋅(−12)=−12\cdot(-\frac12)=-1.

4. גוזרים: f′(x)=2x−2f'(x)=2x-2. פותרים 2x−2=22x-2=2: x=2x=2, ו-f(2)=4−4+3=3f(2)=4-4+3=3.

5. המשיק: y−3=2(x−2)y-3=2(x-2), כלומר y=2x−1y=2x-1.

תשובה

y=2x−1y=2x-1

שאלות פתוחות על משיק מקביל או מאונך לישר נתון

4. משוואת משיק לפונקציית שורש

משיק לגרף של פונקציית שורש

גם לגרף של פונקציית שורש מעבירים משיק בדיוק באותה דרך: נקודה, שיפוע מהנגזרת, משוואת ישר. מה שמשתנה הוא הנגזרת, ושצריך לשים לב לתחום ההגדרה.

במדויק: לפונקציה f(x)=ax+bf(x)=\sqrt{ax+b} (a≠0a\ne0) יש משיק בכל נקודה x0x_0 שבה ax0+b>0ax_0+b>0, ושיפועו f′(x0)=a2ax0+bf'(x_0)=\frac{a}{2\sqrt{ax_0+b}}. בנקודה שבה ax0+b=0ax_0+b=0 הנגזרת לא מוגדרת.

ל-f(x)=2x+1f(x)=\sqrt{2x+1} התחום x≥−12x\ge-\frac12. בנקודה A(4,3)A(4,3) השיפוע f′(4)=229=13f'(4)=\frac{2}{2\sqrt9}=\frac13, והמשיק y=13x+53y=\frac13x+\frac53. בנקודת הקצה (−12,0)(-\frac12,0) הנגזרת 220\frac{2}{2\sqrt0} לא מוגדרת.

בגרף המשיק מקווקו.

-2246824A(-0.5,0)

נגזרות של שורש

(x)′=12x, x>0(ax+b)′=a2ax+b, ax+b>0(\sqrt{x})'=\frac{1}{2\sqrt{x}},\ x>0\qquad (\sqrt{ax+b})'=\frac{a}{2\sqrt{ax+b}},\ ax+b>0
דרך הפתרון

משוואת משיק לפונקציית שורש

כשנתונה פונקציית שורש ונקודה על הגרף שבה x=x0x=x_0:

1. בודקים ש-x0x_0 בתחום ההגדרה, ושהביטוי שבתוך השורש חיובי ב-x0x_0 (לא אפס).

2. מחשבים f(x0)f(x_0).

3. גוזרים ומציבים: m=f′(x0)m=f'(x_0).

4. כותבים y−f(x0)=m(x−x0)y-f(x_0)=m(x-x_0) ומפשטים.

דרך הפתרון

נקודת השקה לפי שיפוע נתון בפונקציית שורש

כשנתון שיפוע המשיק mm:

1. כותבים את המשוואה f′(x)=mf'(x)=m. יש בה שורש במכנה.

2. מבודדים את השורש ומעלים בריבוע.

3. בודקים כל פתרון במשוואה המקורית ובתחום ההגדרה, ומוחקים פתרונות זרים.

4. מחשבים f(x0)f(x_0) וכותבים את המשיק.

שים לב

ב-f(x)=ax+bf(x)=\sqrt{ax+b} הסימן של f′(x)f'(x) הוא הסימן של aa. לכן ל-4x−3\sqrt{4x-3} אין משיק עם שיפוע שלילי, ואם יצא פתרון כזה - הוא זר.

דוגמה א - נקודת ההשקה נתונה

מצאו את משוואת המשיק לגרף הפונקציה f(x)=2x+1f(x)=\sqrt{2x+1} בנקודה שבה x=4x=4.

פתרון

1. תחום ההגדרה x≥−12x\ge-\frac12, ו-2⋅4+1=9>02\cdot4+1=9>0, ולכן יש משיק.

2. f(4)=9=3f(4)=\sqrt9=3. נקודת ההשקה (4,3)(4,3).

3. f′(x)=222x+1=12x+1f'(x)=\frac{2}{2\sqrt{2x+1}}=\frac{1}{\sqrt{2x+1}}, ולכן f′(4)=13f'(4)=\frac13.

4. y−3=13(x−4)y-3=\frac13(x-4), כלומר y=13x+53y=\frac13x+\frac53.

תשובה

y=13x+53y=\frac13x+\frac53

דוגמה ב - שיפוע המשיק נתון: משוואה עם שורש

לגרף הפונקציה f(x)=4x−3f(x)=\sqrt{4x-3} העבירו משיק ששיפועו 23\frac23. מצאו את נקודת ההשקה ואת משוואת המשיק.

פתרון

1. נתון: הפונקציה ושיפוע המשיק 23\frac23. המטרה: נקודת ההשקה ומשוואת המשיק.

2. f′(x)=424x−3=24x−3f'(x)=\frac{4}{2\sqrt{4x-3}}=\frac{2}{\sqrt{4x-3}}. פותרים 24x−3=23\frac{2}{\sqrt{4x-3}}=\frac23, כלומר 4x−3=3\sqrt{4x-3}=3.

3. מעלים בריבוע: 4x−3=94x-3=9, ולכן x=3x=3. בדיקה: 29=23\frac{2}{\sqrt9}=\frac23, ו-x=3x=3 בתחום x≥34x\ge\frac34.

4. f(3)=3f(3)=3. נקודת ההשקה (3,3)(3,3).

5. y−3=23(x−3)y-3=\frac23(x-3), כלומר y=23x+1y=\frac23x+1.

בגרף המשיק מקווקו.

-11231234(3,3)
תשובה

נקודת ההשקה (3,3)(3,3), המשיק y=23x+1y=\frac23x+1.

שאלות פתוחות על משוואת משיק לפונקציית שורש

5. משוואת משיק לפונקציה רציונלית

משיק לגרף של פונקציה רציונלית

בפונקציה רציונלית הדרך זהה: נקודה, שיפוע מהנגזרת, משוואת ישר. את הנגזרת מחשבים בכלל המנה, ונקודת ההשקה חייבת להיות בתחום ההגדרה.

במדויק: לפונקציה רציונלית f(x)=u(x)v(x)f(x)=\frac{u(x)}{v(x)} יש משיק בכל נקודה x0x_0 שבה v(x0)≠0v(x_0)\ne0, ושיפועו f′(x0)f'(x_0). בנקודה שבה ff לא מוגדרת אין לגרף נקודה, ולכן אין בה משיק.

ל-f(x)=x+1x−1f(x)=\frac{x+1}{x-1} האסימפטוטות x=1x=1 ו-y=1y=1. בנקודה (3,2)(3,2) השיפוע f′(3)=−12f'(3)=-\frac12, והמשיק y=−12x+72y=-\frac12x+\frac72.

בגרף המשיק בקו מקווקו עבה, והאסימפטוטות בקווים מקווקווים דקים.

-4-22468-4-2246(3,2)

נגזרת של מנה

(uv)′=u′v−uv′v2(1v)′=−v′v2\left(\frac{u}{v}\right)'=\frac{u'v-uv'}{v^2}\qquad \left(\frac{1}{v}\right)'=-\frac{v'}{v^2}

בכל נקודה שבה v(x)≠0v(x)\ne0.

דרך הפתרון

משוואת משיק לפונקציה רציונלית

כשנתונה פונקציה רציונלית ונקודה על הגרף שבה x=x0x=x_0:

1. בודקים ש-x0x_0 בתחום ההגדרה (המכנה לא מתאפס).

2. מחשבים f(x0)f(x_0).

3. גוזרים בכלל המנה ומציבים: m=f′(x0)m=f'(x_0).

4. כותבים y−f(x0)=m(x−x0)y-f(x_0)=m(x-x_0) ומפשטים.

שים לב

בנקודת אי-רציפות סליקה ("חור" בגרף) ff לא מוגדרת, ולכן אין שם משיק, גם אם בפונקציה המצומצמת אפשר להציב.

שים לב

אפשר להציב x0x_0 בנגזרת לפני שמפשטים אותה. כך פחות טועים בסימנים.

דוגמה - משיק בנקודה שבתחום ההגדרה

נתונה הפונקציה f(x)=x+1x−1f(x)=\frac{x+1}{x-1}. מצאו את משוואת המשיק לגרף הפונקציה בנקודה שבה x=3x=3.

פתרון

1. תחום ההגדרה x≠1x\ne1, ולכן x=3x=3 בתחום.

2. f(3)=42=2f(3)=\frac{4}{2}=2. נקודת ההשקה (3,2)(3,2).

3. כלל המנה: f′(x)=1⋅(x−1)−(x+1)⋅1(x−1)2=−2(x−1)2f'(x)=\frac{1\cdot(x-1)-(x+1)\cdot1}{(x-1)^2}=\frac{-2}{(x-1)^2}, ולכן f′(3)=−24=−12f'(3)=\frac{-2}{4}=-\frac12.

4. y−2=−12(x−3)y-2=-\frac12(x-3), כלומר y=−12x+72y=-\frac12x+\frac72.

תשובה

y=−12x+72y=-\frac12x+\frac72

שאלות פתוחות על משוואת משיק לפונקציה רציונלית

6. משיק עם פרמטר: מציאת הפרמטר לפי המשיק

משיק עם פרמטר

לפעמים בפונקציה יש מספר לא ידוע - פרמטר - ונותנים לנו מידע על המשיק. כל נתון כזה הופך למשוואה, ופותרים אותה כדי למצוא את הפרמטר.

במדויק: פרמטר הוא אות בביטוי של הפונקציה שמייצגת מספר קבוע שלא ידוע לנו. נתון על המשיק בנקודה שבה x=x0x=x_0 נותן משוואה על f′(x0)f'(x_0) (השיפוע) או על f(x0)f(x_0) (הנקודה), ובה הפרמטר הוא הנעלם.

למשל: ל-f(x)=x3+ax2+1f(x)=x^3+ax^2+1 המשיק בנקודה שבה x=2x=2 מקביל לציר ה-xx. מכאן f′(2)=0f'(2)=0, כלומר 12+4a=012+4a=0, ו-a=−3a=-3. בגרף: f(x)=x3−3x2+1f(x)=x^3-3x^2+1 והמשיק האופקי y=−3y=-3 בנקודה A(2,−3)A(2,-3).

בגרף המשיק מקווקו.

-1123-4-224A

מנתון על המשיק למשוואה

מה נתוןהמשוואה
שיפוע המשיק ב-x0x_0 הוא mmf′(x0)=mf'(x_0)=m
המשיק ב-x0x_0 מקביל לציר ה-xxf′(x0)=0f'(x_0)=0
המשיק ב-x0x_0 מקביל לישר ששיפועו mmf′(x0)=mf'(x_0)=m
הישר y=mx+ny=mx+n משיק לגרף בנקודה שבה x=x0x=x_0f′(x0)=mf'(x_0)=m וגם f(x0)=mx0+nf(x_0)=mx_0+n
הנקודה (x0,y0)(x_0,y_0) על הגרףf(x0)=y0f(x_0)=y_0
דרך הפתרון

מציאת פרמטר לפי נתונים על המשיק

כשבפונקציה יש פרמטר ונתון מידע על המשיק:

1. גוזרים את ff. הפרמטר נשאר בנגזרת כמו מספר.

2. כותבים משוואה לכל נתון, לפי הטבלה. צריך משוואות כמספר הפרמטרים.

3. פותרים ומוצאים את הפרמטרים.

4. מציבים אותם בחזרה ב-ff, ורק אז ממשיכים לשאר השאלה (משוואת המשיק וכו').

שים לב

לפעמים נקודת ההשקה עצמה תלויה בפרמטר, למשל x0=tx_0=t. אז משוואת המשיק יוצאת בעזרת tt: y−f(t)=f′(t)(x−t)y-f(t)=f'(t)(x-t), ומשתמשים בה כמו בכל ישר.

שים לב

"ישר משיק בנקודה" הוא שני נתונים: גם השיפוע שווה, וגם הנקודה משותפת לגרף ולישר. מי שמשתמש רק בשיפוע לא יוכל למצוא שני פרמטרים.

דוגמה א - פרמטר אחד: המשיק מקביל לציר ה-xx

נתונה הפונקציה f(x)=x3+ax2+1f(x)=x^3+ax^2+1, aa פרמטר. המשיק לגרף הפונקציה בנקודה שבה x=2x=2 מקביל לציר ה-xx.

א. מצאו את aa.

ב. מצאו את משוואת המשיק.

פתרון

1. נתון: המשיק ב-x=2x=2 מקביל לציר ה-xx. המטרה: aa, ואחר כך המשיק.

2. גוזרים: f′(x)=3x2+2axf'(x)=3x^2+2ax.

3. המשיק אופקי, ולכן f′(2)=0f'(2)=0: 12+4a=012+4a=0, כלומר a=−3a=-3.

4. מציבים: f(x)=x3−3x2+1f(x)=x^3-3x^2+1, ו-f(2)=8−12+1=−3f(2)=8-12+1=-3.

5. המשיק אופקי דרך (2,−3)(2,-3): y=−3y=-3.

תשובה

א. a=−3a=-3. ב. y=−3y=-3.

דוגמה ב - שני פרמטרים: ישר נתון משיק לגרף

נתונה הפונקציה f(x)=ax2+bf(x)=ax^2+b, aa ו-bb פרמטרים. הישר y=4x−3y=4x-3 משיק לגרף הפונקציה בנקודה שבה x=2x=2. מצאו את aa ואת bb.

פתרון

1. נתון: הישר y=4x−3y=4x-3 משיק בנקודה שבה x=2x=2. המטרה: שני פרמטרים, ולכן צריך שתי משוואות.

2. השיפוע: f′(x)=2axf'(x)=2ax, ולכן f′(2)=4a=4f'(2)=4a=4, ו-a=1a=1.

3. הנקודה: על הישר, ב-x=2x=2: y=8−3=5y=8-3=5. לכן f(2)=4a+b=5f(2)=4a+b=5.

4. מציבים a=1a=1: 4+b=54+b=5, ולכן b=1b=1. כלומר f(x)=x2+1f(x)=x^2+1, ונקודת ההשקה (2,5)(2,5).

בגרף המשיק מקווקו.

-2-112-22468(2,5)
תשובה

a=1a=1, b=1b=1

שאלות פתוחות על משיק עם פרמטר: מציאת הפרמטר לפי המשיק

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.