תזכורת: משוואת ישר לפי שיפוע ונקודה
כדי לכתוב משוואה של ישר מספיק לדעת שני דברים: נקודה אחת שהוא עובר דרכה, ואת השיפוע שלו.
במדויק: הישר שעובר דרך הנקודה ושיפועו הוא . כל ישר שאינו מקביל לציר ה- אפשר לכתוב כך. ישר שמקביל לציר ה-, , אין לו שיפוע.
- : הישר עולה. : הישר יורד. : הישר אופקי, .
•שני ישרים עם שיפועים ו- מקבילים (או מתלכדים) כאשר , ומאונכים זה לזה כאשר .
המשיק לגרף פונקציה
כשמגדילים (zoom in) את הגרף של פונקציה סביב נקודה, הגרף נראה יותר ויותר כמו קו ישר. הישר הזה, שהכי קרוב לגרף ליד הנקודה, נקרא המשיק לגרף בנקודה. השיפוע שלו הוא הנגזרת.
במדויק: אם גזירה ב-, המשיק לגרף של בנקודה הוא הישר שעובר דרך הנקודה ושיפועו . הנקודה נקראת נקודת ההשקה.
המשיק של בנקודה : , ולכן השיפוע , והמשיק הוא , כלומר . ליד הגרף והמשיק כמעט לא נבדלים.
המשיק לא חייב לגעת בגרף רק בנקודה אחת. למשל המשיק של בנקודה הוא , והוא חותך את הגרף שוב בנקודה . וגם להפך: לישר יש נקודה משותפת אחת עם הפרבולה , והוא לא משיק.
בשני הגרפים המשיק מקווקו.
1. שיפוע המשיק בנקודה ומציאת נקודה לפי שיפוע נתון
שיפוע המשיק
הנגזרת בנקודה מספרת כמה תלול הגרף שם. לכן את שיפוע המשיק לא צריך לחשב משתי נקודות: מציבים את של הנקודה בנגזרת, וזהו.
במדויק: אם גזירה ב-, שיפוע המשיק לגרף של בנקודה שבה הוא המספר .
בגרף של (כאן ) מסורטטים שני משיקים:
•בנקודה : . המשיק יורד, והפונקציה יורדת שם.
•בנקודה : . המשיק אופקי.
בגרף שני המשיקים מקווקווים.
שיפוע המשיק וסימן הנגזרת
מציאת נקודת ההשקה לפי שיפוע נתון
כשנתון השיפוע של המשיק ומחפשים את נקודת ההשקה:
1. גוזרים: .
2. פותרים את המשוואה . כל פתרון בתחום ההגדרה הוא שיעור של נקודת השקה.
3. מציבים כל פתרון ב- (לא ב-) ומקבלים את שיעור ה-.
למשוואה יכולים להיות כמה פתרונות, ואז יש כמה נקודות עם אותו שיפוע. ויכול להיות שאין פתרון: ל- יש משיק בכל שיפוע, אבל ל- (שם ) אין משיק ששיפועו שלילי.
שיעור ה- של נקודת ההשקה הוא . מי שמציב ב- מקבל את השיפוע, לא את הנקודה.
דוגמה - שיפוע בנקודה, ונקודות שבהן השיפוע נתון
נתונה הפונקציה .
א. מצאו את שיפוע המשיק לגרף הפונקציה בנקודה שבה .
ב. מצאו את כל הנקודות על הגרף שבהן שיפוע המשיק הוא .
1. גוזרים: .
2. סעיף א: .
3. סעיף ב: פותרים , כלומר , ולכן : או .
4. מציבים ב-: ו-.
5. בשתי הנקודות שיפוע המשיק , ולכן שני המשיקים מקבילים: ו-.
בגרף שני המשיקים מקווקווים, ונקודת ההשקה מסומנת בלי תווית.
א. . ב. ו-.
2. משוואת המשיק בנקודה שעל גרף פולינום
משוואת המשיק
המשיק הוא ישר, ולכן כדי לכתוב את המשוואה שלו צריך נקודה ושיפוע. הנקודה היא נקודת ההשקה, והשיפוע בא מהנגזרת.
במדויק: אם גזירה ב-, משוואת המשיק לגרף של בנקודה שבה היא .
זו בדיוק משוואת ישר לפי שיפוע ונקודה, עם הנקודה והשיפוע . למשל ל- בנקודה שבה : ו-, והמשיק .
בגרף המשיק מקווקו.
משוואת המשיק
המשיק לגרף בנקודה :
מציאת משוואת המשיק בנקודה שעל הגרף
כשנתון שיעור ה- של נקודת ההשקה, :
1. מחשבים . זו נקודת ההשקה .
2. גוזרים ומחשבים את השיפוע .
3. מציבים: .
4. מעבירים לצורה .
כשנקודת ההשקה נתונה בעקיפין
אם יש כמה פתרונות, יש משיק בכל אחת מהנקודות.
בדיקה עצמית: הצבה של במשוואת המשיק צריכה לתת . אם לא - המשיק לא עובר בנקודת ההשקה.
כש- המשיק אופקי, ומשוואתו פשוט .
דוגמה א - נקודת ההשקה נתונה לפי שיעור ה-
מצאו את משוואת המשיק לגרף הפונקציה בנקודה שבה .
1. נקודת ההשקה: , כלומר .
2. גוזרים: , ולכן .
3. מציבים: .
4. מפשטים: . בדיקה: .
דוגמה ב - נקודות ההשקה הן החיתוך עם ציר ה-
נתונה הפונקציה . מצאו את משוואות המשיקים לגרף הפונקציה בנקודות החיתוך שלו עם ציר ה-.
1. נתון: הפונקציה. המטרה: המשיקים בנקודות שבהן . קודם מוצאים את הנקודות.
2. , כלומר : או . הנקודות ו-.
3. גוזרים: . לכן ו-.
4. ב-: , כלומר .
5. ב-: , כלומר .
בגרף שני המשיקים מקווקווים, ונקודת ההשקה מסומנת בלי תווית.
ו-
3. משיק מקביל או מאונך לישר נתון
משיק מקביל ומשיק מאונך לישר
לפעמים לא אומרים לנו איפה נקודת ההשקה, אלא איך המשיק עומד ביחס לישר אחר. מזה מקבלים את השיפוע של המשיק, ומהשיפוע - את הנקודה.
במדויק: משיק מקביל לישר ששיפועו הוא משיק ששיפועו (ושאינו מתלכד עם הישר). משיק מאונך לישר ששיפועו , כאשר , הוא משיק ששיפועו . משיק ששיפועו הוא אופקי: מקביל לציר ה- (או ציר ה- עצמו).
השיפוע של משיק הוא המספר , ולכן משיק שמוצאים בעזרת הנגזרת אף פעם אינו מקביל לציר ה-. לכן אין לחפש משיק כזה שמאונך לישר אופקי.
בגרף: , הישר (שיפועו ), והמשיק המאונך לו בנקודה . בגרף הישר הנתון בקו מלא והמשיק מקווקו.
השיפוע של משיק לפי ישר נתון
משיק מקביל או מאונך לישר נתון
כשנתון ישר והמשיק צריך להיות מקביל אליו או מאונך לו:
1. מוצאים את שיפוע הישר הנתון. אם הוא בהצגה כללית , מבודדים את .
2. קובעים את שיפוע המשיק: אותו שיפוע (מקביל) או (מאונך).
3. פותרים השיפוע שמצאנו, ומקבלים את .
4. מחשבים וכותבים את משוואת המשיק.
בישר השיפוע אינו ואינו : מבודדים , והשיפוע .
משיק מקביל לישר שיפועו , ומשיק מאונך לישר שיפועו .
דוגמה א - משיקים המקבילים לישר נתון
נתונה הפונקציה . מצאו את משוואות המשיקים לגרף הפונקציה המקבילים לישר .
1. נתון: הפונקציה והישר , ששיפועו . המטרה: המשיקים ששיפועם .
2. גוזרים: . פותרים , כלומר : או .
3. ו-.
4. ב-: , כלומר .
5. ב-: , כלומר .
6. אף אחד מהם אינו הישר עצמו, ולכן שניהם מקבילים לו.
בגרף שני המשיקים מקווקווים, ונקודת ההשקה מסומנת בלי תווית.
ו-
דוגמה ב - משיק המאונך לישר בהצגה כללית
נתונה הפונקציה . מצאו את משוואת המשיק לגרף הפונקציה המאונך לישר .
1. נתון: הפונקציה והישר . המטרה: משיק ששיפועו מאונך לשיפוע הישר.
2. מבודדים : . שיפוע הישר .
3. שיפוע המשיק: . בדיקה: .
4. גוזרים: . פותרים : , ו-.
5. המשיק: , כלומר .
4. משוואת משיק לפונקציית שורש
משיק לגרף של פונקציית שורש
גם לגרף של פונקציית שורש מעבירים משיק בדיוק באותה דרך: נקודה, שיפוע מהנגזרת, משוואת ישר. מה שמשתנה הוא הנגזרת, ושצריך לשים לב לתחום ההגדרה.
במדויק: לפונקציה () יש משיק בכל נקודה שבה , ושיפועו . בנקודה שבה הנגזרת לא מוגדרת.
ל- התחום . בנקודה השיפוע , והמשיק . בנקודת הקצה הנגזרת לא מוגדרת.
בגרף המשיק מקווקו.
נגזרות של שורש
משוואת משיק לפונקציית שורש
כשנתונה פונקציית שורש ונקודה על הגרף שבה :
1. בודקים ש- בתחום ההגדרה, ושהביטוי שבתוך השורש חיובי ב- (לא אפס).
2. מחשבים .
3. גוזרים ומציבים: .
4. כותבים ומפשטים.
נקודת השקה לפי שיפוע נתון בפונקציית שורש
כשנתון שיפוע המשיק :
1. כותבים את המשוואה . יש בה שורש במכנה.
2. מבודדים את השורש ומעלים בריבוע.
3. בודקים כל פתרון במשוואה המקורית ובתחום ההגדרה, ומוחקים פתרונות זרים.
4. מחשבים וכותבים את המשיק.
ב- הסימן של הוא הסימן של . לכן ל- אין משיק עם שיפוע שלילי, ואם יצא פתרון כזה - הוא זר.
דוגמה א - נקודת ההשקה נתונה
מצאו את משוואת המשיק לגרף הפונקציה בנקודה שבה .
1. תחום ההגדרה , ו-, ולכן יש משיק.
2. . נקודת ההשקה .
3. , ולכן .
4. , כלומר .
דוגמה ב - שיפוע המשיק נתון: משוואה עם שורש
לגרף הפונקציה העבירו משיק ששיפועו . מצאו את נקודת ההשקה ואת משוואת המשיק.
1. נתון: הפונקציה ושיפוע המשיק . המטרה: נקודת ההשקה ומשוואת המשיק.
2. . פותרים , כלומר .
3. מעלים בריבוע: , ולכן . בדיקה: , ו- בתחום .
4. . נקודת ההשקה .
5. , כלומר .
בגרף המשיק מקווקו.
נקודת ההשקה , המשיק .
5. משוואת משיק לפונקציה רציונלית
משיק לגרף של פונקציה רציונלית
בפונקציה רציונלית הדרך זהה: נקודה, שיפוע מהנגזרת, משוואת ישר. את הנגזרת מחשבים בכלל המנה, ונקודת ההשקה חייבת להיות בתחום ההגדרה.
במדויק: לפונקציה רציונלית יש משיק בכל נקודה שבה , ושיפועו . בנקודה שבה לא מוגדרת אין לגרף נקודה, ולכן אין בה משיק.
ל- האסימפטוטות ו-. בנקודה השיפוע , והמשיק .
בגרף המשיק בקו מקווקו עבה, והאסימפטוטות בקווים מקווקווים דקים.
נגזרת של מנה
בכל נקודה שבה .
משוואת משיק לפונקציה רציונלית
כשנתונה פונקציה רציונלית ונקודה על הגרף שבה :
1. בודקים ש- בתחום ההגדרה (המכנה לא מתאפס).
2. מחשבים .
3. גוזרים בכלל המנה ומציבים: .
4. כותבים ומפשטים.
בנקודת אי-רציפות סליקה ("חור" בגרף) לא מוגדרת, ולכן אין שם משיק, גם אם בפונקציה המצומצמת אפשר להציב.
אפשר להציב בנגזרת לפני שמפשטים אותה. כך פחות טועים בסימנים.
דוגמה - משיק בנקודה שבתחום ההגדרה
נתונה הפונקציה . מצאו את משוואת המשיק לגרף הפונקציה בנקודה שבה .
1. תחום ההגדרה , ולכן בתחום.
2. . נקודת ההשקה .
3. כלל המנה: , ולכן .
4. , כלומר .
6. משיק עם פרמטר: מציאת הפרמטר לפי המשיק
משיק עם פרמטר
לפעמים בפונקציה יש מספר לא ידוע - פרמטר - ונותנים לנו מידע על המשיק. כל נתון כזה הופך למשוואה, ופותרים אותה כדי למצוא את הפרמטר.
במדויק: פרמטר הוא אות בביטוי של הפונקציה שמייצגת מספר קבוע שלא ידוע לנו. נתון על המשיק בנקודה שבה נותן משוואה על (השיפוע) או על (הנקודה), ובה הפרמטר הוא הנעלם.
למשל: ל- המשיק בנקודה שבה מקביל לציר ה-. מכאן , כלומר , ו-. בגרף: והמשיק האופקי בנקודה .
בגרף המשיק מקווקו.
מנתון על המשיק למשוואה
מציאת פרמטר לפי נתונים על המשיק
כשבפונקציה יש פרמטר ונתון מידע על המשיק:
1. גוזרים את . הפרמטר נשאר בנגזרת כמו מספר.
2. כותבים משוואה לכל נתון, לפי הטבלה. צריך משוואות כמספר הפרמטרים.
3. פותרים ומוצאים את הפרמטרים.
4. מציבים אותם בחזרה ב-, ורק אז ממשיכים לשאר השאלה (משוואת המשיק וכו').
לפעמים נקודת ההשקה עצמה תלויה בפרמטר, למשל . אז משוואת המשיק יוצאת בעזרת : , ומשתמשים בה כמו בכל ישר.
"ישר משיק בנקודה" הוא שני נתונים: גם השיפוע שווה, וגם הנקודה משותפת לגרף ולישר. מי שמשתמש רק בשיפוע לא יוכל למצוא שני פרמטרים.
דוגמה א - פרמטר אחד: המשיק מקביל לציר ה-
נתונה הפונקציה , פרמטר. המשיק לגרף הפונקציה בנקודה שבה מקביל לציר ה-.
א. מצאו את .
ב. מצאו את משוואת המשיק.
1. נתון: המשיק ב- מקביל לציר ה-. המטרה: , ואחר כך המשיק.
2. גוזרים: .
3. המשיק אופקי, ולכן : , כלומר .
4. מציבים: , ו-.
5. המשיק אופקי דרך : .
א. . ב. .
דוגמה ב - שני פרמטרים: ישר נתון משיק לגרף
נתונה הפונקציה , ו- פרמטרים. הישר משיק לגרף הפונקציה בנקודה שבה . מצאו את ואת .
1. נתון: הישר משיק בנקודה שבה . המטרה: שני פרמטרים, ולכן צריך שתי משוואות.
2. השיפוע: , ולכן , ו-.
3. הנקודה: על הישר, ב-: . לכן .
4. מציבים : , ולכן . כלומר , ונקודת ההשקה .
בגרף המשיק מקווקו.
,