דילוג לתוכן המרכזי

סיכום טכניקה אלגברית: פירוק לגורמים ושברים אלגבריים

מתמטיקה כיתה י' 5 יח"ל · 6 נושאים

כל מה שצריך לדעת בטכניקה אלגברית: פירוק לגורמים ושברים אלגבריים: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: חוק הפילוג

כשכופלים מספר בסכום, אפשר לכפול אותו בכל מחובר בנפרד: 3(x+5)=3x+153(x+5)=3x+15. כך פותחים סוגריים.

במדויק: לכל ביטויים aa, bb, cc, dd:

- a(b+c)=ab+aca(b+c)=ab+ac ו-a(b−c)=ab−aca(b-c)=ab-ac.

- (a+b)(c+d)=ac+ad+bc+bd(a+b)(c+d)=ac+ad+bc+bd: כופלים כל איבר בסוגריים (a+b)(a+b) בכל איבר בסוגריים (c+d)(c+d).

כשכל האורכים חיוביים, רואים את חוק הפילוג בשטחים: מלבן שצלעותיו a+ba+b ו-c+dc+d מתחלק לארבעה מלבנים קטנים, ושטחו הוא סכום השטחים שלהם: ac+bc+ad+bdac+bc+ad+bd.

abcdacbcadbd

פירוק לגורמים

פתיחת סוגריים הופכת מכפלה לסכום. פירוק לגורמים עושה את ההפך: הופך סכום למכפלה. למשל x2−5x=x(x−5)x^2-5x=x(x-5).

במדויק: לפרק ביטוי לגורמים פירושו לכתוב אותו כמכפלה של כמה ביטויים (הגורמים), כך שהמכפלה שווה לביטוי המקורי לכל ערך של המשתנים. מפרקים עד הסוף: עד שאף גורם, חוץ מגורם מספרי, אינו מתפרק עוד למכפלה של גורמים ממעלה נמוכה יותר.

למה מפרקים? מכפלה שווה לאפס רק כשלפחות אחד הגורמים שווה לאפס. לכן מהצורה x(x−5)x(x-5) רואים מיד שהביטוי מתאפס ב-x=0x=0 וב-x=5x=5. הפירוק משמש גם לצמצום שברים, לפתרון משוואות ואי-שוויונות, ולמציאת נקודות החיתוך של גרף פולינום עם ציר ה-xx.

יש ארבע דרכים עיקריות לפרק:

דרךדוגמה
הוצאת גורם משותף6x2+9x=3x(2x+3)6x^2+9x=3x(2x+3)
נוסחאות הכפל המקוצרx2−49=(x−7)(x+7)x^2-49=(x-7)(x+7)
פירוק לפי קבוצותx3+x2+4x+4=(x+1)(x2+4)x^3+x^2+4x+4=(x+1)(x^2+4)
פירוק הטרינוםx2+3x−4=(x+4)(x−1)x^2+3x-4=(x+4)(x-1)

שבר אלגברי

כמו שבר של מספרים, גם x+1x−3\frac{x+1}{x-3} הוא שבר, אבל במונה ובמכנה יש ביטויים עם משתנה. שבר כזה נקרא שבר אלגברי.

במדויק: בנושא הזה, שבר אלגברי הוא מנה PQ\frac{P}{Q} של שני פולינומים, כאשר QQ אינו הפולינום אפס. תחום ההגדרה שלו (תחום ההצבה) הוא כל ערכי המשתנה שבהם המכנה QQ שונה מאפס.

ב-x+1x−3\frac{x+1}{x-3} אי אפשר להציב x=3x=3, כי אז המכנה 00. תחום ההגדרה: x≠3x\ne3. שורש המונה כן בתחום: ב-x=−1x=-1 השבר מוגדר ושווה 00.

גם x2+14\frac{x^2+1}{4} הוא שבר אלגברי, והוא מוגדר לכל xx, כי המכנה 44 אף פעם לא אפס.

1. הוצאת גורם משותף

גורם משותף

בביטוי 6x2+9x6x^2+9x כל איבר מתחלק ב-3x3x: 6x2=3x⋅2x6x^2=3x\cdot2x ו-9x=3x⋅39x=3x\cdot3. לכן 3x3x הוא גורם משותף, ואפשר "להוציא" אותו מחוץ לסוגריים: 6x2+9x=3x(2x+3)6x^2+9x=3x(2x+3).

במדויק: גורם משותף של כמה איברים הוא ביטוי שכל אחד מהאיברים שווה למכפלה שלו בביטוי אחר. כשהמקדמים שלמים, הגורם המשותף הגדול הוא המחלק המשותף הגדול של המקדמים, כפול כל משתנה שמופיע בכל האיברים, בחזקה הנמוכה ביותר שבה הוא מופיע.

למשל ב-12x3y−8x2y212x^3y-8x^2y^2: המחלק המשותף הגדול של 1212 ו-88 הוא 44. המשתנה xx מופיע בחזקות 33 ו-22, ולכן לוקחים x2x^2. המשתנה yy מופיע בחזקות 11 ו-22, ולכן לוקחים yy. הגורם המשותף הגדול: 4x2y4x^2y, ו-12x3y−8x2y2=4x2y(3x−2y)12x^3y-8x^2y^2=4x^2y(3x-2y).

משתנה שחסר באחד האיברים לא נכנס לגורם המשותף: ב-5x2+10y5x^2+10y הגורם המשותף הוא רק 55.

הוצאת גורם משותף

ab+ac=a(b+c)ab−ac=a(b−c)ab+ac=a(b+c)\qquad ab-ac=a(b-c)

זה חוק הפילוג בכיוון ההפוך: מסכום למכפלה. הגורם המשותף aa יכול להיות מספר, משתנה, חזקה, או ביטוי שלם בסוגריים: x(x−2)+3(x−2)=(x−2)(x+3)x(x-2)+3(x-2)=(x-2)(x+3).

דרך הפתרון

הוצאת הגורם המשותף הגדול

כשנתון סכום של איברים שיש להם גורם משותף:

1. מוצאים את המחלק המשותף הגדול של המקדמים.

2. לכל משתנה שמופיע בכל האיברים, לוקחים את החזקה הנמוכה ביותר שלו.

3. כותבים את הגורם המשותף לפני סוגריים.

4. בסוגריים כותבים את המנה של כל איבר בגורם המשותף.

5. בודקים בפתיחת סוגריים שחזרנו לביטוי המקורי.

דרך הפתרון

פירוק לפי קבוצות

כשנתונים ארבעה איברים בלי גורם משותף לכולם:

1. מחלקים את האיברים לשני זוגות, כך שלכל זוג יש גורם משותף.

2. מוציאים גורם משותף מכל זוג.

3. אם בשני הזוגות נשארו אותם סוגריים, מוציאים אותם כגורם משותף.

4. אם הסוגריים שונים, מנסים חלוקה אחרת לזוגות.

שים לב

כשאיבר שווה כולו לגורם המשותף, נשאר במקומו 11, לא 00: 4x2+4x=4x(x+1)4x^2+4x=4x(x+1).

שים לב

הוצאת גורם שלילי הופכת את הסימן של כל איבר בסוגריים: −2x2+6x=−2x(x−3)-2x^2+6x=-2x(x-3).

דוגמה א - גורם משותף שהוא מכפלה של מספר וחזקות

פרקו לגורמים: 6x3y−9x2y2+3x2y6x^3y-9x^2y^2+3x^2y.

פתרון

1. המחלק המשותף הגדול של 66, 99 ו-33 הוא 33.

2. xx מופיע בחזקות 33, 22, 22: לוקחים x2x^2. yy מופיע בחזקות 11, 22, 11: לוקחים yy.

3. הגורם המשותף: 3x2y3x^2y.

4. מחלקים כל איבר: 6x3y3x2y=2x\frac{6x^3y}{3x^2y}=2x, −9x2y23x2y=−3y\frac{-9x^2y^2}{3x^2y}=-3y, 3x2y3x2y=1\frac{3x^2y}{3x^2y}=1.

5. בדיקה: 3x2y(2x−3y+1)=6x3y−9x2y2+3x2y3x^2y(2x-3y+1)=6x^3y-9x^2y^2+3x^2y.

תשובה

3x2y(2x−3y+1)3x^2y(2x-3y+1)

דוגמה ב - ארבעה איברים: פירוק לפי קבוצות

פרקו לגורמים: x3−2x2+3x−6x^3-2x^2+3x-6.

פתרון

1. לכל ארבעת האיברים אין גורם משותף, ולכן מחלקים לזוגות: (x3−2x2)+(3x−6)(x^3-2x^2)+(3x-6).

2. מכל זוג מוציאים גורם משותף: x2(x−2)+3(x−2)x^2(x-2)+3(x-2).

3. הסוגריים (x−2)(x-2) משותפים לשני החלקים. מוציאים אותם: (x−2)(x2+3)(x-2)(x^2+3).

4. x2+3x^2+3 לא מתפרק עוד: הוא תמיד חיובי, ולכן אין לו שורשים.

5. בדיקה: (x−2)(x2+3)=x3+3x−2x2−6(x-2)(x^2+3)=x^3+3x-2x^2-6.

תשובה

(x−2)(x2+3)(x-2)(x^2+3)

שאלות בנושא בבונה המבחנים

2. פירוק לגורמים לפי נוסחאות הכפל המקוצר

נוסחאות הכפל המקוצר

יש מכפלות שחוזרות שוב ושוב, כמו (a+b)2(a+b)^2. במקום לפתוח סוגריים בכל פעם, זוכרים את התוצאה בעל פה. אלה נוסחאות הכפל המקוצר.

במדויק: נוסחאות הכפל המקוצר הן זהויות: שוויונות שנכונים לכל ערך של aa ו-bb. קוראים אותן בשני הכיוונים: מהמכפלה לסכום הן פותחות סוגריים, ומהסכום למכפלה הן מפרקות לגורמים.

כשהאורכים חיוביים, רואים את (a+b)2=a2+2ab+b2(a+b)^2=a^2+2ab+b^2 בריבוע שצלעו a+ba+b: הוא מתחלק לריבוע a2a^2, לריבוע b2b^2 ולשני מלבנים שכל אחד מהם abab.

ababa²ababb²

נוסחאות הכפל המקוצר

שםנוסחה
ריבוע של סכום והפרש(a±b)2=a2±2ab+b2(a\pm b)^2=a^2\pm2ab+b^2
הפרש ריבועיםa2−b2=(a−b)(a+b)a^2-b^2=(a-b)(a+b)
חזקה שלישית של סכום והפרש(a±b)3=a3±3a2b+3ab2±b3(a\pm b)^3=a^3\pm3a^2b+3ab^2\pm b^3
סכום והפרש של חזקות שלישיותa3±b3=(a±b)(a2∓ab+b2)a^3\pm b^3=(a\pm b)(a^2\mp ab+b^2)

הנוסחאות נכונות לכל aa ו-bb: מספרים, משתנים או ביטויים. למשל 9x2−4=(3x)2−22=(3x−2)(3x+2)9x^2-4=(3x)^2-2^2=(3x-2)(3x+2).

דרך הפתרון

פירוק לפי נוסחאות הכפל המקוצר

כשנתון ביטוי לפירוק:

1. אם יש גורם משותף, מוציאים אותו קודם.

2. סופרים איברים ומזהים את המבנה:

•שני ריבועים עם מינוס ביניהם: הפרש ריבועים.

•שלושה איברים, שניים מהם ריבועים a2a^2 ו-b2b^2 והשלישי ±2ab\pm2ab: ריבוע של סכום או של הפרש.

•שתי חזקות שלישיות: סכום או הפרש של חזקות שלישיות.

•ארבעה איברים מהצורה a3±3a2b+3ab2±b3a^3\pm3a^2b+3ab^2\pm b^3: חזקה שלישית של סכום או של הפרש.

3. מזהים מה הם aa ו-bb, וכותבים לפי הנוסחה.

4. בודקים אם אחד הגורמים מתפרק עוד.

שים לב

לסכום ריבועים, כמו x2+9x^2+9, אין שורשים, ולכן הוא לא מתפרק לגורמים לינאריים. רק הפרש ריבועים מתפרק לפי הנוסחה.

שים לב

בריבוע של סכום האיבר האמצעי הוא 2ab2ab, לא abab: (x+3)2=x2+6x+9(x+3)^2=x^2+6x+9, ולא x2+9x^2+9. לפני שמפרקים ביטוי כמו x2+6x+9x^2+6x+9, בודקים שהאיבר האמצעי באמת שווה 2ab2ab.

שים לב

בפירוק x3±b3x^3\pm b^3, כאשר bb מספר שונה מאפס, הגורם x2∓bx+b2x^2\mp bx+b^2 לא מתפרק עוד: הדיסקרימיננטה שלו b2−4b2=−3b2<0b^2-4b^2=-3b^2<0.

דוגמה - זיהוי הנוסחה המתאימה לכל ביטוי

פרקו לגורמים:

א. 9x2−259x^2-25

ב. 4x2−12x+94x^2-12x+9

ג. 2x3−50x2x^3-50x

ד. x3−27x^3-27

פתרון

1. א: שני ריבועים עם מינוס: (3x)2−52(3x)^2-5^2. הפרש ריבועים עם a=3xa=3x, b=5b=5: (3x−5)(3x+5)(3x-5)(3x+5).

2. ב: 4x2=(2x)24x^2=(2x)^2 ו-9=329=3^2. האיבר האמצעי: 2⋅2x⋅3=12x2\cdot2x\cdot3=12x, עם מינוס. ריבוע של הפרש: (2x−3)2(2x-3)^2.

3. ג: קודם גורם משותף: 2x(x2−25)2x(x^2-25). בסוגריים הפרש ריבועים: 2x(x−5)(x+5)2x(x-5)(x+5).

4. ד: x3−33x^3-3^3 הוא הפרש חזקות שלישיות עם a=xa=x, b=3b=3: (x−3)(x2+3x+9)(x-3)(x^2+3x+9).

5. בגורם x2+3x+9x^2+3x+9 הדיסקרימיננטה 9−36=−27<09-36=-27<0, ולכן הוא לא מתפרק עוד.

תשובה

א. (3x−5)(3x+5)(3x-5)(3x+5). ב. (2x−3)2(2x-3)^2. ג. 2x(x−5)(x+5)2x(x-5)(x+5). ד. (x−3)(x2+3x+9)(x-3)(x^2+3x+9).

שאלות בנושא בבונה המבחנים

3. פירוק הטרינום

טרינום ריבועי

ביטוי כמו x2+3x−4x^2+3x-4 בנוי משלושה איברים: איבר עם x2x^2, איבר עם xx ומספר. ביטוי כזה נקרא טרינום (תלת-איבר ריבועי). את הטרינום הזה אפשר לכתוב כמכפלה: (x+4)(x−1)(x+4)(x-1).

במדויק: טרינום ריבועי הוא ביטוי ax2+bx+cax^2+bx+c, כאשר a≠0a\ne0 (bb ו-cc יכולים להיות 00). לפרק אותו פירושו לכתוב אותו כמכפלה של המקדם aa ושני גורמים לינאריים (x−x1)(x−x2)(x-x_1)(x-x_2). המספרים x1x_1, x2x_2 הם השורשים שלו: הפתרונות של ax2+bx+c=0ax^2+bx+c=0.

הפירוק מראה את נקודות החיתוך של הפרבולה עם ציר ה-xx. הגרף של y=x2+3x−4=(x+4)(x−1)y=x^2+3x-4=(x+4)(x-1) חותך את ציר ה-xx ב-x=−4x=-4 וב-x=1x=1. לעומת זאת, הפרבולה y=x2+4x+7y=x^2+4x+7 כולה מעל ציר ה-xx: אין לה שורשים, ולכן הטרינום לא מתפרק לגורמים לינאריים.

-3-6-3369(-4,0)(1,0)
-6-5-4-3-2-1121020

פירוק טרינום כשהמקדם של x2x^2 הוא 11

אם m+n=bm+n=b וגם m⋅n=cm\cdot n=c, אז

x2+bx+c=(x+m)(x+n)x^2+bx+c=(x+m)(x+n)

מחפשים שני מספרים שסכומם bb ומכפלתם cc. למשל ב-x2+3x−4x^2+3x-4: 4+(−1)=34+(-1)=3 ו-4⋅(−1)=−44\cdot(-1)=-4, ולכן (x+4)(x−1)(x+4)(x-1).

פירוק טרינום בעזרת השורשים

עבור ax2+bx+cax^2+bx+c עם a≠0a\ne0 ו-Δ=b2−4ac\Delta=b^2-4ac:

הדיסקרימיננטההפירוק
Δ>0\Delta>0ax2+bx+c=a(x−x1)(x−x2)ax^2+bx+c=a(x-x_1)(x-x_2), כאשר x1,2=−b±Δ2ax_{1,2}=\frac{-b\pm\sqrt{\Delta}}{2a}
Δ=0\Delta=0ax2+bx+c=a(x−x1)2ax^2+bx+c=a(x-x_1)^2, כאשר x1=−b2ax_1=-\frac{b}{2a}
Δ<0\Delta<0אין פירוק לגורמים לינאריים
דרך הפתרון

פירוק טרינום

כשנתון טרינום ax2+bx+cax^2+bx+c:

1. אם יש גורם משותף, מוציאים אותו קודם. אם c=0c=0, מספיק להוציא xx: ax2+bx=x(ax+b)ax^2+bx=x(ax+b).

2. אם a=1a=1, מחפשים שני מספרים שסכומם bb ומכפלתם cc.

3. אחרת (או כשלא מוצאים מספרים כאלה), פותרים ax2+bx+c=0ax^2+bx+c=0 בנוסחת השורשים.

4. כותבים a(x−x1)(x−x2)a(x-x_1)(x-x_2). אם Δ<0\Delta<0, הטרינום לא מתפרק.

5. בודקים בפתיחת סוגריים.

שים לב

לא שוכחים את המקדם aa: השורשים של 3x2−x−23x^2-x-2 הם 11 ו-−23-\frac23, אבל (x−1)(x+23)=x2−13x−23(x-1)(x+\frac23)=x^2-\frac13x-\frac23, לא הטרינום המקורי. הנכון: 3(x−1)(x+23)=(x−1)(3x+2)3(x-1)(x+\frac23)=(x-1)(3x+2).

שים לב

בדיקה מהירה של סימנים ב-x2+bx+cx^2+bx+c: כש-c>0c>0 לשני המספרים אותו סימן (הסימן של bb). כש-c<0c<0 הסימנים שונים.

דוגמה א - מקדם x2x^2 שווה 11: סכום ומכפלה

פרקו לגורמים: x2−x−12x^2-x-12.

פתרון

1. מחפשים שני מספרים שמכפלתם −12-12 וסכומם −1-1.

2. המכפלה שלילית, ולכן הסימנים שונים. בודקים זוגות: −4-4 ו-33 נותנים מכפלה −12-12 וסכום −1-1.

3. לכן x2−x−12=(x−4)(x+3)x^2-x-12=(x-4)(x+3).

4. בדיקה: (x−4)(x+3)=x2+3x−4x−12=x2−x−12(x-4)(x+3)=x^2+3x-4x-12=x^2-x-12.

תשובה

(x−4)(x+3)(x-4)(x+3)

דוגמה ב - מקדם x2x^2 שונה מ-11: בעזרת השורשים

פרקו לגורמים: 2x2−5x−32x^2-5x-3.

פתרון

1. כאן a=2a=2, b=−5b=-5, c=−3c=-3. אין גורם משותף.

2. הדיסקרימיננטה: Δ=(−5)2−4⋅2⋅(−3)=25+24=49>0\Delta=(-5)^2-4\cdot2\cdot(-3)=25+24=49>0.

3. השורשים: x1,2=5±74x_{1,2}=\frac{5\pm7}{4}, כלומר x1=3x_1=3 ו-x2=−12x_2=-\frac12.

4. 2x2−5x−3=2(x−3)(x+12)2x^2-5x-3=2(x-3)(x+\frac12).

5. מכניסים את 22 לסוגריים (x+12)(x+\frac12): (x−3)(2x+1)(x-3)(2x+1). בדיקה: 2x2+x−6x−3=2x2−5x−32x^2+x-6x-3=2x^2-5x-3.

תשובה

(x−3)(2x+1)(x-3)(2x+1)

שאלות פתוחות על פירוק הטרינום

4. צמצום שברים אלגבריים

צמצום שבר אלגברי

את 68\frac{6}{8} מצמצמים ב-22 ומקבלים 34\frac34. באותו אופן, ב-x(x+2)5(x+2)\frac{x(x+2)}{5(x+2)} למונה ולמכנה יש גורם משותף x+2x+2, ואפשר לצמצם אותו: x5\frac{x}{5}.

במדויק: לצמצם שבר אלגברי פירושו לחלק את המונה ואת המכנה באותו גורם משותף. השבר המצומצם שווה לשבר המקורי רק בתחום ההגדרה של השבר המקורי. השבר מצומצם עד הסוף כשלמונה ולמכנה אין עוד גורם משותף שמכיל את המשתנה, ולמקדמים שלהם אין מחלק משותף גדול מ-11.

הצמצום יכול "להעלים" נקודה שבה השבר המקורי אינו מוגדר. למשל f(x)=x2−4x−2=(x−2)(x+2)x−2f(x)=\frac{x^2-4}{x-2}=\frac{(x-2)(x+2)}{x-2}. אחרי הצמצום מקבלים x+2x+2, אבל ff עדיין לא מוגדרת ב-x=2x=2. לכן f(x)=x+2f(x)=x+2 רק כש-x≠2x\ne2. הגרף של ff הוא הישר y=x+2y=x+2 בלי הנקודה (2,4)(2,4).

-33-22468(2,4)

צמצום שבר

A⋅CB⋅C=AB\frac{A\cdot C}{B\cdot C}=\frac{A}{B}

כאשר B≠0B\ne0 ו-C≠0C\ne0. מצמצמים רק גורם משותף, כלומר ביטוי שמוכפל בכל המונה ובכל המכנה.

דרך הפתרון

צמצום שבר אלגברי

כשנתון שבר אלגברי לצמצום:

1. מפרקים לגורמים את המונה ואת המכנה, כל אחד עד הסוף.

2. מוצאים את תחום ההגדרה מהמכנה המפורק של השבר המקורי: כל גורם של המכנה שונה מאפס.

3. מצמצמים את הגורמים המשותפים.

4. כותבים את השבר המצומצם יחד עם תחום ההגדרה.

שים לב

לא מצמצמים מחוברים: ב-x+3x+5\frac{x+3}{x+5} אין גורם משותף, והשבר לא שווה 35\frac35. בודקים בהצבה: ב-x=1x=1 מקבלים 46\frac46, לא 35\frac35.

שים לב

גורמים הפוכים בסימן: 3−x=−(x−3)3-x=-(x-3). לכן 3−xx−3=−1\frac{3-x}{x-3}=-1 לכל x≠3x\ne3.

דוגמה - פירוק המונה והמכנה וצמצום גורם לינארי

צמצמו את השבר x2−9x2+x−6\frac{x^2-9}{x^2+x-6}, וכתבו את תחום ההגדרה.

פתרון

1. מפרקים את המונה (הפרש ריבועים): x2−9=(x−3)(x+3)x^2-9=(x-3)(x+3).

2. מפרקים את המכנה (טרינום): מספרים שסכומם 11 ומכפלתם −6-6 הם 33 ו-−2-2. לכן x2+x−6=(x+3)(x−2)x^2+x-6=(x+3)(x-2).

3. תחום ההגדרה מהמכנה המקורי: x≠−3x\ne-3 ו-x≠2x\ne2.

4. מצמצמים את הגורם המשותף x+3x+3: (x−3)(x+3)(x+3)(x−2)=x−3x−2\frac{(x-3)(x+3)}{(x+3)(x-2)}=\frac{x-3}{x-2}.

5. בדיקה בהצבה x=0x=0: בשבר המקורי −9−6=32\frac{-9}{-6}=\frac32, ובשבר המצומצם −3−2=32\frac{-3}{-2}=\frac32.

תשובה

x−3x−2\frac{x-3}{x-2}, כאשר x≠−3x\ne-3, x≠2x\ne2

שאלות בנושא בבונה המבחנים

5. כפל וחילוק של שברים אלגבריים

כפל וחילוק של שברים אלגבריים

שברים אלגבריים כופלים ומחלקים בדיוק כמו שברים של מספרים: בכפל, מונה כפול מונה ומכנה כפול מכנה. בחילוק, כופלים בשבר ההפוך.

במדויק: המכפלה והמנה של שברים אלגבריים מוגדרות רק כשכל שבר שמשתתף בפעולה מוגדר. בחילוק AB:CD\frac{A}{B}:\frac{C}{D} צריך גם שהמחלק CD\frac{C}{D} יהיה שונה מאפס, כלומר גם C≠0C\ne0. תחום ההגדרה של התוצאה הוא תחום ההגדרה של הביטוי המקורי, גם אם אחרי הצמצום חלק מהתנאים כבר לא נראים.

כפל וחילוק של שברים

AB⋅CD=A⋅CB⋅DB≠0, D≠0\frac{A}{B}\cdot\frac{C}{D}=\frac{A\cdot C}{B\cdot D}\qquad B\ne0,\ D\ne0
AB:CD=AB⋅DC=A⋅DB⋅CB≠0, C≠0, D≠0\frac{A}{B}:\frac{C}{D}=\frac{A}{B}\cdot\frac{D}{C}=\frac{A\cdot D}{B\cdot C}\qquad B\ne0,\ C\ne0,\ D\ne0
דרך הפתרון

כפל או חילוק של שברים אלגבריים

כשנתונה מכפלה או מנה של שברים אלגבריים:

1. מפרקים לגורמים כל מונה וכל מכנה.

2. רושמים את תחום ההגדרה: כל מכנה שונה מאפס, ובחילוק גם המונה של המחלק שונה מאפס.

3. בחילוק הופכים את המחלק לשבר ההפוך וכופלים.

4. כותבים הכול כשבר אחד, ומצמצמים גורמים משותפים.

5. כותבים את התוצאה יחד עם תחום ההגדרה.

שים לב

מצמצמים לפני שפותחים סוגריים. אם פותחים סוגריים קודם, הגורמים המשותפים נעלמים ויש לפרק שוב.

שים לב

בחילוק קל לשכוח תנאי: ב-1x:x−23\frac{1}{x}:\frac{x-2}{3} המכנה 33 תמיד שונה מאפס, אבל גם x−2≠0x-2\ne0, כלומר x≠2x\ne2.

דוגמה - חילוק שברים: תנאי גם על מונה המחלק

פשטו את הביטוי x2−4x2+3x:x−2x2−9\frac{x^2-4}{x^2+3x}:\frac{x-2}{x^2-9}, וכתבו את תחום ההגדרה.

פתרון

1. מפרקים: x2−4=(x−2)(x+2)x^2-4=(x-2)(x+2), x2+3x=x(x+3)x^2+3x=x(x+3), x2−9=(x−3)(x+3)x^2-9=(x-3)(x+3).

2. תחום ההגדרה: המכנים x(x+3)≠0x(x+3)\ne0 ו-(x−3)(x+3)≠0(x-3)(x+3)\ne0, ובחילוק גם x−2≠0x-2\ne0. לכן x≠0x\ne0, x≠−3x\ne-3, x≠3x\ne3, x≠2x\ne2.

3. כופלים בשבר ההפוך: (x−2)(x+2)x(x+3)⋅(x−3)(x+3)x−2\frac{(x-2)(x+2)}{x(x+3)}\cdot\frac{(x-3)(x+3)}{x-2}.

4. מצמצמים את x−2x-2 ואת x+3x+3: (x+2)(x−3)x\frac{(x+2)(x-3)}{x}.

5. בדיקה בהצבה x=1x=1: −34:−1−8=−34⋅8=−6\frac{-3}{4}:\frac{-1}{-8}=-\frac34\cdot8=-6, ובתוצאה 3⋅(−2)1=−6\frac{3\cdot(-2)}{1}=-6.

תשובה

(x+2)(x−3)x\frac{(x+2)(x-3)}{x}, כאשר x≠0x\ne0, x≠±3x\ne\pm3, x≠2x\ne2

שאלות פתוחות על כפל וחילוק של שברים אלגבריים

6. חיבור וחיסור של שברים אלגבריים

מכנה משותף

כדי לחבר 12+13\frac12+\frac13 מביאים קודם למכנה משותף 66. גם שברים אלגבריים מחברים ומחסרים רק אחרי שמביאים אותם למכנה משותף.

במדויק: מכנה משותף של כמה שברים הוא ביטוי שכל אחד מהמכנים הוא גורם שלו. המכנה המשותף הקטן הוא מכפלת כל הגורמים השונים שמופיעים במכנים המפורקים, כל גורם בחזקה הגבוהה ביותר שבה הוא מופיע. כשבמכנים יש מקדמים מספריים, כופלים גם במספר הקטן ביותר שמתחלק בכולם: למכנים 2x2x ו-3x3x המכנה המשותף הקטן הוא 6x6x.

למשל למכנים x2−9=(x−3)(x+3)x^2-9=(x-3)(x+3) ו-x2−6x+9=(x−3)2x^2-6x+9=(x-3)^2 המכנה המשותף הקטן הוא (x−3)2(x+3)(x-3)^2(x+3): הגורם x−3x-3 בחזקה 22 והגורם x+3x+3 בחזקה 11.

גם המכפלה של כל המכנים היא מכנה משותף, אבל אז השברים גדלים ויש יותר לצמצם בסוף.

חיבור וחיסור של שברים

AC±BC=A±BCAB±CD=A⋅D±B⋅CB⋅D\frac{A}{C}\pm\frac{B}{C}=\frac{A\pm B}{C}\qquad\frac{A}{B}\pm\frac{C}{D}=\frac{A\cdot D\pm B\cdot C}{B\cdot D}

בתנאי שכל המכנים שונים מאפס.

דרך הפתרון

חיבור וחיסור של שברים אלגבריים

כשנתון סכום או הפרש של שברים אלגבריים:

1. מפרקים כל מכנה לגורמים.

2. רושמים את תחום ההגדרה: כל מכנה שונה מאפס.

3. בונים את המכנה המשותף הקטן.

4. מרחיבים כל שבר: כופלים את המונה שלו בגורמים שחסרים במכנה שלו.

5. מחברים או מחסרים את המונים, ופותחים סוגריים במונה.

6. מפרקים את המונה שהתקבל, ומצמצמים אם יש גורם משותף עם המכנה.

שים לב

מינוס לפני שבר חל על כל המונה: 5x−x−2x=5−(x−2)x=7−xx\frac{5}{x}-\frac{x-2}{x}=\frac{5-(x-2)}{x}=\frac{7-x}{x}, ולא 3−xx\frac{3-x}{x}.

שים לב

מספר או ביטוי בלי מכנה כותבים כשבר עם מכנה 11: 2+1x=2xx+1x=2x+1x2+\frac{1}{x}=\frac{2x}{x}+\frac1x=\frac{2x+1}{x}.

דוגמה - מכנה שמתפרק, וצמצום בסוף

פשטו את הביטוי 2x−3−12x2−9\frac{2}{x-3}-\frac{12}{x^2-9}, וכתבו את תחום ההגדרה.

פתרון

1. מפרקים את המכנה x2−9x^2-9: x2−9=(x−3)(x+3)x^2-9=(x-3)(x+3).

2. תחום ההגדרה: x≠3x\ne3 ו-x≠−3x\ne-3.

3. המכנה המשותף הקטן: (x−3)(x+3)(x-3)(x+3). בשבר 2x−3\frac{2}{x-3} חסר הגורם x+3x+3, ולכן מרחיבים בו: 2(x+3)(x−3)(x+3)\frac{2(x+3)}{(x-3)(x+3)}.

4. מחסרים את המונים: 2(x+3)−12(x−3)(x+3)=2x−6(x−3)(x+3)\frac{2(x+3)-12}{(x-3)(x+3)}=\frac{2x-6}{(x-3)(x+3)}.

5. מפרקים את המונה: 2x−6=2(x−3)2x-6=2(x-3), ומצמצמים את x−3x-3: 2x+3\frac{2}{x+3}.

6. בדיקה בהצבה x=0x=0: 2−3−12−9=−23+43=23\frac{2}{-3}-\frac{12}{-9}=-\frac23+\frac43=\frac23, ובתוצאה 23\frac23.

תשובה

2x+3\frac{2}{x+3}, כאשר x≠±3x\ne\pm3

שאלות פתוחות על חיבור וחיסור של שברים אלגבריים

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.