דילוג לתוכן המרכזי

סיכום טכניקה אלגברית: חזקות ושורשים

מתמטיקה כיתה י' 5 יח"ל · 3 נושאים

כל מה שצריך לדעת בטכניקה אלגברית: חזקות ושורשים: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: חזקה עם מעריך טבעי

בביטוי 252^5 המספר 22 הוא הבסיס והמספר 55 הוא המעריך. כופלים את 22 בעצמו 55 פעמים: 25=2⋅2⋅2⋅2⋅2=322^5=2\cdot2\cdot2\cdot2\cdot2=32.

במדויק: עבור מספר aa כלשהו ומספר טבעי nn, החזקה ana^n היא המכפלה של nn גורמים ששווים כולם ל-aa. בפרט a1=aa^1=a.

•בסיס שלילי עם מעריך זוגי נותן תוצאה חיובית: (−2)4=16(-2)^4=16.

•בסיס שלילי עם מעריך אי-זוגי נותן תוצאה שלילית: (−2)3=−8(-2)^3=-8.

•החזקה קודמת לכפל, לחילוק, לחיבור ולחיסור: −32=−9-3^2=-9, אבל (−3)2=9(-3)^2=9.

תזכורת: ערך מוחלט

הערך המוחלט של מספר הוא המרחק שלו מ-00 על ציר המספרים. לכן ∣5∣=5|5|=5 וגם ∣−5∣=5|-5|=5.

במדויק: ∣a∣=a|a|=a כאשר a≥0a\ge0, ו-∣a∣=−a|a|=-a כאשר a<0a<0. הערך המוחלט אף פעם אינו שלילי.

נשתמש בו בנושא הזה כשנוציא שורש מריבוע של ביטוי שהסימן שלו לא ידוע.

1. חוקי חזקות, כולל מעריך שלילי

חזקה עם מעריך אפס ומעריך שלילי

מה המשמעות של 202^0 או של 2−32^{-3}? אי אפשר לכפול את 22 בעצמו אפס פעמים או מינוס שלוש פעמים. לכן מגדירים אותן כך שחוקי החזקות ימשיכו לעבוד.

במדויק: עבור מספר a≠0a\ne0 ומספר טבעי nn:

- a0=1a^0=1.

- a−n=1ana^{-n}=\frac{1}{a^n}. בפרט a−1=1aa^{-1}=\frac{1}{a}.

הביטויים 000^0 ו-0−n0^{-n} אינם מוגדרים. (0n=00^n=0 לכל nn טבעי.)

למה זה הגיוני: בכל צעד שבו המעריך יורד ב-11, מחלקים ב-22.

nn33221100−1-1−2-2−3-3
2n2^n8844221112\frac1214\frac1418\frac18

לכן 20=12^0=1 ו-2−3=18=1232^{-3}=\frac{1}{8}=\frac{1}{2^3}. מעריך שלילי לא הופך את התוצאה לשלילית: הוא הופך אותה לשבר.

חוקי החזקות

לכל מעריכים שלמים m,nm,n (חיוביים, אפס או שליליים) ובסיסים a≠0a\ne0, b≠0b\ne0:

החוקבנוסחה
כפל חזקות עם אותו בסיסam⋅an=am+na^m\cdot a^n=a^{m+n}
חילוק חזקות עם אותו בסיסaman=am−n\frac{a^m}{a^n}=a^{m-n}
חזקה של חזקה(am)n=am⋅n(a^m)^n=a^{m\cdot n}
חזקה של מכפלה(a⋅b)n=an⋅bn(a\cdot b)^n=a^n\cdot b^n
חזקה של מנה(ab)n=anbn\left(\frac{a}{b}\right)^n=\frac{a^n}{b^n}

שבר בחזקה שלילית

עבור a≠0a\ne0, b≠0b\ne0 ומספר טבעי nn: (ab)−n=(ba)n\left(\frac{a}{b}\right)^{-n}=\left(\frac{b}{a}\right)^n. הופכים את השבר, והמעריך נעשה חיובי. למשל (23)−2=(32)2=94\left(\frac23\right)^{-2}=\left(\frac32\right)^2=\frac94.

דרך הפתרון

פישוט ביטוי עם חזקות

כשנתון ביטוי שבנוי ממכפלות, מנות וחזקות (ובו הבסיסים שונים מאפס):

1. פותחים סוגריים שמועלים בחזקה: (ab)n=anbn(ab)^n=a^nb^n, (am)n=amn(a^m)^n=a^{mn}.

2. מספרים שהם חזקות של אותו מספר כותבים באותו בסיס, למשל 4=224=2^2, 8=238=2^3.

3. מקבצים לפי בסיס: בכפל מחברים מעריכים, בחילוק מחסרים.

4. כותבים את התשובה עם מעריכים חיוביים: a−n=1ana^{-n}=\frac{1}{a^n}.

שים לב

לחיבור ולחיסור של חזקות אין חוק כזה: 23+23=16=242^3+2^3=16=2^4, ולא 262^6. גם (a+b)2(a+b)^2 הוא a2+2ab+b2a^2+2ab+b^2, ולא a2+b2a^2+b^2.

שים לב

מחברים או מחסרים מעריכים רק כשהבסיס שווה. את 23⋅322^3\cdot3^2 אי אפשר לכתוב כחזקה אחת.

שים לב

הפונקציות 1x\frac{1}{x} ו-1x2\frac{1}{x^2} הן בדיוק x−1x^{-1} ו-x−2x^{-2}, ושתיהן מוגדרות רק עבור x≠0x\ne0.

דוגמה - פישוט ביטוי מספרי וביטוי עם משתנים

פשטו וכתבו בלי מעריכים שליליים:

א. 43⋅8−125\frac{4^3\cdot8^{-1}}{2^5}

ב. (2x−2y)3⋅x54x−4y5\frac{(2x^{-2}y)^3\cdot x^5}{4x^{-4}y^5}, עבור x≠0x\ne0, y≠0y\ne0.

פתרון

1. א: כותבים הכול בבסיס 22: 43=(22)3=264^3=(2^2)^3=2^6 ו-8−1=(23)−1=2−38^{-1}=(2^3)^{-1}=2^{-3}.

2. כפל ואז חילוק: 26⋅2−325=26−3−5=2−2=14\frac{2^6\cdot2^{-3}}{2^5}=2^{6-3-5}=2^{-2}=\frac14.

3. ב: פותחים את הסוגריים: (2x−2y)3=23x−6y3=8x−6y3(2x^{-2}y)^3=2^3x^{-6}y^3=8x^{-6}y^3.

4. כופלים ב-x5x^5: 8x−6+5y3=8x−1y38x^{-6+5}y^3=8x^{-1}y^3.

5. מחלקים ב-4x−4y54x^{-4}y^5: 84⋅x−1−(−4)⋅y3−5=2x3y−2\frac{8}{4}\cdot x^{-1-(-4)}\cdot y^{3-5}=2x^3y^{-2}.

6. כותבים עם מעריך חיובי: 2x3y−2=2x3y22x^3y^{-2}=\frac{2x^3}{y^2}.

תשובה

א. 14\frac14. ב. 2x3y2\frac{2x^3}{y^2}.

שאלות פתוחות על חוקי חזקות, כולל מעריך שלילי

2. חוקי שורשים

שורש ריבועי

גם 424^2 וגם (−4)2(-4)^2 שווים ל-1616. כשכותבים 16\sqrt{16} מתכוונים רק למספר החיובי, 44.

במדויק: עבור מספר a≥0a\ge0, השורש הריבועי a\sqrt{a} הוא המספר שאינו שלילי שהריבוע שלו שווה ל-aa. כלומר a≥0\sqrt{a}\ge0 ו-(a)2=a(\sqrt{a})^2=a. עבור a<0a<0 הביטוי a\sqrt{a} אינו מוגדר.

בגלל שהשורש אף פעם אינו שלילי, x2\sqrt{x^2} אינו תמיד xx. עבור x=−3x=-3: (−3)2=9=3=∣−3∣\sqrt{(-3)^2}=\sqrt9=3=|-3|. בגרף רואים שהגרף של y=x2y=\sqrt{x^2} הוא הגרף של y=∣x∣y=|x|: עבור x≥0x\ge0 הוא מתלכד עם הישר y=xy=x, ועבור x<0x<0 הוא מעל ציר ה-xx, והישר y=xy=x (המקווקו) מתחתיו.

-4-224-4-224(-3,3)(-3,-3)

חוקי השורשים

החוקמתי נכון
a⋅b=a⋅b\sqrt{a\cdot b}=\sqrt{a}\cdot\sqrt{b}a≥0a\ge0, b≥0b\ge0
ab=ab\sqrt{\frac{a}{b}}=\frac{\sqrt{a}}{\sqrt{b}}a≥0a\ge0, b>0b>0
(a)2=a(\sqrt{a})^2=aa≥0a\ge0
a2=∣a∣\sqrt{a^2}=|a|לכל aa
שים לב

x2=∣x∣\sqrt{x^2}=|x|, ולא xx. רק כשידוע ש-x≥0x\ge0 אפשר לכתוב x2=x\sqrt{x^2}=x.

שים לב

לשורש של סכום אין חוק כזה: 9+16=25=5\sqrt{9+16}=\sqrt{25}=5, אבל 9+16=7\sqrt9+\sqrt{16}=7.

שים לב

(−4)⋅(−9)=36=6\sqrt{(-4)\cdot(-9)}=\sqrt{36}=6, אבל אי אפשר לפרק אותו ל-−4⋅−9\sqrt{-4}\cdot\sqrt{-9}: שני הגורמים לא מוגדרים.

דרך הפתרון

הוצאת גורם מהשורש וכינוס שורשים

כשנתון שורש של מספר טבעי, או סכום של שורשים:

1. מפרקים את המספר שבתוך השורש למכפלה של הריבוע הגדול ביותר שמחלק אותו ושל מספר נוסף: 72=36⋅272=36\cdot2.

2. מוציאים את הריבוע מהשורש: 36⋅2=36⋅2=62\sqrt{36\cdot2}=\sqrt{36}\cdot\sqrt2=6\sqrt2.

3. מחברים ומחסרים רק שורשים של אותו מספר, כמו איברים דומים: 32+52=823\sqrt2+5\sqrt2=8\sqrt2.

כפל בצמוד

עבור a≥0a\ge0, b≥0b\ge0: (a+b)(a−b)=a−b(\sqrt{a}+\sqrt{b})(\sqrt{a}-\sqrt{b})=a-b. זו נוסחת הכפל המקוצר (u+v)(u−v)=u2−v2(u+v)(u-v)=u^2-v^2, עם u=au=\sqrt{a} ו-v=bv=\sqrt{b}. הביטוי a−b\sqrt{a}-\sqrt{b} נקרא הצמוד של a+b\sqrt{a}+\sqrt{b}, ולהפך. באותו אופן, עבור b≥0b\ge0: (c+b)(c−b)=c2−b(c+\sqrt{b})(c-\sqrt{b})=c^2-b.

דרך הפתרון

ביטול שורש במכנה

כשבמכנה של שבר יש שורש (והמכנה שונה מאפס), ורוצים מכנה בלי שורש:

1. מכנה מהצורה b\sqrt{b} (b>0b>0): כופלים את המונה ואת המכנה ב-b\sqrt{b}. למשל 63=633=23\frac{6}{\sqrt3}=\frac{6\sqrt3}{3}=2\sqrt3.

2. מכנה מהצורה a±b\sqrt{a}\pm\sqrt{b} או c±bc\pm\sqrt{b}: כופלים את המונה ואת המכנה בצמוד, ומשתמשים בכפל בצמוד.

3. מפשטים את השבר שהתקבל.

דוגמה - הוצאת גורם מהשורש וביטול שורש במכנה

פשטו:

א. 50−18+8\sqrt{50}-\sqrt{18}+\sqrt{8}

ב. 65−2\frac{6}{\sqrt5-\sqrt2} (כתבו בלי שורש במכנה)

פתרון

1. א: מוציאים מכל שורש את הריבוע הגדול ביותר: 50=25⋅2=52\sqrt{50}=\sqrt{25\cdot2}=5\sqrt2, 18=9⋅2=32\sqrt{18}=\sqrt{9\cdot2}=3\sqrt2, 8=4⋅2=22\sqrt8=\sqrt{4\cdot2}=2\sqrt2.

2. כל השורשים הם של 22, ולכן מכנסים: 52−32+22=425\sqrt2-3\sqrt2+2\sqrt2=4\sqrt2.

3. ב: הצמוד של המכנה הוא 5+2\sqrt5+\sqrt2. כופלים בו את המונה ואת המכנה.

4. המכנה: (5−2)(5+2)=5−2=3(\sqrt5-\sqrt2)(\sqrt5+\sqrt2)=5-2=3.

5. השבר: 6(5+2)3=2(5+2)=25+22\frac{6(\sqrt5+\sqrt2)}{3}=2(\sqrt5+\sqrt2)=2\sqrt5+2\sqrt2.

תשובה

א. 424\sqrt2. ב. 25+222\sqrt5+2\sqrt2.

שאלות פתוחות על חוקי שורשים

3. מעריך שברי: √x=x1/2

מעריך 12\frac12 ומעריך 13\frac13

את השורש הריבועי אפשר לכתוב גם כחזקה: x=x12\sqrt{x}=x^{\frac12}. למה דווקא 12\frac12? כי לפי חוק חזקה של חזקה (x12)2=x12⋅2=x1=x\left(x^{\frac12}\right)^2=x^{\frac12\cdot2}=x^1=x, וזה בדיוק מה ש-x\sqrt{x} עושה: הריבוע שלו הוא xx.

במדויק:

•עבור x≥0x\ge0: x12=xx^{\frac12}=\sqrt{x}. עבור x<0x<0 הביטוי x12x^{\frac12} אינו מוגדר.

- השורש השלישי x3\sqrt[3]{x} הוא המספר היחיד שהחזקה השלישית שלו שווה ל-xx. הוא מוגדר לכל xx, גם שלילי: −83=−2\sqrt[3]{-8}=-2 כי (−2)3=−8(-2)^3=-8. כתיב נוסף לשורש השלישי: x13=x3x^{\frac13}=\sqrt[3]{x}.

x\sqrt{x} היא הפונקציה ההפוכה ל-x2x^2 (עבור x≥0x\ge0), ו-x3\sqrt[3]{x} היא הפונקציה ההפוכה ל-x3x^3. לכן לגרף של y=x12y=x^{\frac12} אין חלק עבור x<0x<0, והגרף של y=x13y=x^{\frac13} ממשיך גם עבור x<0x<0, מתחת לציר ה-xx. שני הגרפים נפגשים בשתי הנקודות המסומנות (0,0)(0,0) ו-(1,1)(1,1). הנקודות (8,2)(8,2) ו-(−8,−2)(-8,-2) על הגרף של y=x13y=x^{\frac13} מראות ש-83=2\sqrt[3]{8}=2 ו-−83=−2\sqrt[3]{-8}=-2.

-10-8-6-4-2246810-22(8,2)(-8,-2)

חזקה עם מעריך 12\frac12 או 13\frac13

ביטוישווה ל-מתי נכון
x12x^{\frac12}x\sqrt{x}x≥0x\ge0
(x12)2\left(x^{\frac12}\right)^2, x12⋅x12x^{\frac12}\cdot x^{\frac12}xxx≥0x\ge0
x13x^{\frac13}x3\sqrt[3]{x}לכל xx
(x13)3\left(x^{\frac13}\right)^3xxלכל xx
x33\sqrt[3]{x^3}xxלכל xx
שים לב

(x2)12=x2=∣x∣\left(x^2\right)^{\frac12}=\sqrt{x^2}=|x|, ולא xx: עבור x=−3x=-3 מקבלים 33. כאן חוק חזקה של חזקה לא נותן את התשובה הנכונה, כי הבסיס יכול להיות שלילי.

דרך הפתרון

פישוט ביטוי עם מעריך 12\frac12 או 13\frac13

כשבביטוי מופיעים x12x^{\frac12} או x13x^{\frac13}:

1. בודקים לאילו xx הביטוי מוגדר: x12x^{\frac12} רק עבור x≥0x\ge0.

2. מחליפים את (x12)2\left(x^{\frac12}\right)^2 ב-xx ואת (x13)3\left(x^{\frac13}\right)^3 ב-xx, או כותבים את החזקה כשורש.

3. ממשיכים עם חוקי החזקות למעריכים שלמים.

4. שורש ריבועי של ריבוע נותן ערך מוחלט: u2=∣u∣\sqrt{u^2}=|u|.

דוגמה - חישוב ופישוט עם מעריך 12\frac12 ו-13\frac13

א. חשבו: 3612+641336^{\frac12}+64^{\frac13}.

ב. פשטו עבור x>0x>0: (x12)2⋅x−3\left(x^{\frac12}\right)^2\cdot x^{-3}.

ג. פשטו לכל xx: (x6)12\left(x^6\right)^{\frac12}.

פתרון

1. א: 3612=36=636^{\frac12}=\sqrt{36}=6, ו-6413=643=464^{\frac13}=\sqrt[3]{64}=4 כי 43=644^3=64. הסכום: 6+4=106+4=10.

2. ב: עבור x>0x>0 מתקיים (x12)2=x\left(x^{\frac12}\right)^2=x.

3. לכן הביטוי שווה ל-x⋅x−3=x1−3=x−2=1x2x\cdot x^{-3}=x^{1-3}=x^{-2}=\frac{1}{x^2}.

4. ג: (x6)12=x6=(x3)2=∣x3∣\left(x^6\right)^{\frac12}=\sqrt{x^6}=\sqrt{\left(x^3\right)^2}=|x^3|.

5. בדיקה עם x=−2x=-2: (−2)6=64=8\sqrt{(-2)^6}=\sqrt{64}=8, ו-∣(−2)3∣=∣−8∣=8|(-2)^3|=|-8|=8. התשובה x3x^3 הייתה נותנת −8-8, וזה שגוי.

תשובה

א. 1010. ב. 1x2\frac{1}{x^2}. ג. ∣x3∣|x^3|.

שאלות פתוחות על מעריך שברי: √x=x^(1/2)

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.