דילוג לתוכן המרכזי

סיכום פעולות על פונקציות והרכבה

מתמטיקה כיתה י' 5 יח"ל · 6 נושאים

כל מה שצריך לדעת בפעולות על פונקציות והרכבה: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: תחום ההגדרה

לא כל מספר אפשר להציב בכל פונקציה. ב-1x\frac{1}{x} אי אפשר להציב x=0x=0, וב-x\sqrt{x} אי אפשר להציב מספר שלילי.

במדויק: תחום ההגדרה של פונקציה ff הוא קבוצת כל ערכי xx שעבורם f(x)f(x) מוגדר. כשהפונקציה נתונה בביטוי אלגברי בלי תחום מפורש, מוציאים מהתחום כל xx שבו יש חלוקה באפס או שורש ריבועי של מספר שלילי.

בנושא הזה בונים פונקציה חדשה מפונקציות נתונות. בכל פעולה השאלה הראשונה היא: איפה הפונקציה החדשה מוגדרת? התשובה נבנית מתחומי ההגדרה של הפונקציות הנתונות.

תזכורת: הערך המוחלט ∣x∣|x|

הערך המוחלט של מספר הוא המרחק שלו מ-00 על ציר המספרים. למשל ∣5∣=5|5|=5 ו-∣−5∣=5|-5|=5.

במדויק: ∣x∣=x|x|=x כאשר x≥0x\ge0, ו-∣x∣=−x|x|=-x כאשר x<0x<0. לכן ∣x∣≥0|x|\ge0 לכל xx, ו-∣x∣=0|x|=0 רק כאשר x=0x=0.

הגרף של y=∣x∣y=|x| בנוי משתי קרניים שנפגשות בראשית הצירים: לכל x≥0x\ge0 הוא הישר y=xy=x, ולכל x<0x<0 הוא הישר y=−xy=-x. הגרף כולו מעל ציר ה-xx או עליו, והוא סימטרי ביחס לציר ה-yy.

-4-22424

פעולות על פונקציות

משתי פונקציות אפשר לבנות פונקציה חדשה: לחבר אותן, לכפול אותן, לחלק אחת בשנייה, או להציב אחת בתוך השנייה.

במדויק: פעולה על פונקציות היא כלל שמתאים לפונקציות נתונות פונקציה חדשה. הערך של הפונקציה החדשה בכל xx נקבע מהערכים של הפונקציות הנתונות, והיא מוגדרת רק ב-xx שבהם כל הערכים האלה מוגדרים והפעולה עצמה אפשרית (למשל, אין חלוקה באפס).

בנושא הזה נלמד שש פעולות: סכום והפרש, מכפלה ומנה, הפונקציה 1f(x)\frac{1}{f(x)}, הרכבה, ערך מוחלט של פונקציה, וריבוע ושורש של פונקציה. בכל אחת נשאל: מה תחום ההגדרה, איפה האפסים, ואיך הגרף החדש נראה לעומת הגרף של ff.

1. סכום והפרש של פונקציות

סכום והפרש של פונקציות

כשמחברים שתי פונקציות, בכל xx מחברים את שני הערכים. למשל, אם f(2)=5f(2)=5 ו-g(2)=1g(2)=1, אז בסכום מקבלים 5+1=65+1=6 ב-x=2x=2.

במדויק: פונקציית הסכום של ff ו-gg היא הפונקציה h(x)=f(x)+g(x)h(x)=f(x)+g(x), ופונקציית ההפרש היא k(x)=f(x)−g(x)k(x)=f(x)-g(x). שתיהן מוגדרות בדיוק ב-xx שנמצאים גם בתחום ההגדרה של ff וגם בתחום ההגדרה של gg.

בגרף, הנקודה של h=f+gh=f+g מעל כל xx נמצאת בגובה שהוא סכום הגבהים של ff ושל gg. למשל f(x)=xf(x)=x ו-g(x)=1xg(x)=\frac{1}{x}: ב-x=1x=1 שתיהן שוות 11, ולכן h(1)=2h(1)=2. gg לא מוגדרת ב-x=0x=0, ולכן גם h(x)=x+1xh(x)=x+\frac{1}{x} לא מוגדרת שם.

-4-224-10-8-6-4-2246810(1,2)

סכום והפרש

- (f+g)(x)=f(x)+g(x)(f+g)(x)=f(x)+g(x)

- (f−g)(x)=f(x)−g(x)(f-g)(x)=f(x)-g(x)

תחום ההגדרה: כל xx שנמצא בתחום של ff וגם בתחום של gg.

אפסי ההפרש ונקודות החיתוך

- f(x)−g(x)=0f(x)-g(x)=0 בדיוק כאשר f(x)=g(x)f(x)=g(x). לכן האפסים של f−gf-g הם שיעורי ה-xx של נקודות החיתוך של הגרפים של ff ושל gg.

- f(x)−g(x)>0f(x)-g(x)>0 בדיוק ב-xx שבהם הגרף של ff מעל הגרף של gg.

שים לב

ב-f−gf-g הסדר חשוב: g(x)−f(x)=−(f(x)−g(x))g(x)-f(x)=-(f(x)-g(x)), כלומר הגרף של g−fg-f הוא שיקוף של הגרף של f−gf-g ביחס לציר ה-xx.

שים לב

מספיק ש-xx אחד לא בתחום של אחת הפונקציות כדי שהוא לא יהיה בתחום של הסכום.

דוגמה - תחום של סכום ששורש ושבר בו

נתונות הפונקציות f(x)=x+2f(x)=\sqrt{x+2} ו-g(x)=1x−1g(x)=\frac{1}{x-1}, ו-h(x)=f(x)+g(x)h(x)=f(x)+g(x).

א. מצאו את תחום ההגדרה של h(x)h(x).

ב. חשבו את h(2)h(2) ואת h(−2)h(-2).

ג. נתונה גם k(x)=f(x)−g(x)k(x)=f(x)-g(x). חשבו את k(−1)k(-1).

פתרון

1. תחום ff: x+2≥0x+2\ge0, כלומר x≥−2x\ge-2.

2. תחום gg: x−1≠0x-1\ne0, כלומר x≠1x\ne1.

3. התחום של hh הוא מה ששייך לשני התחומים: x≥−2x\ge-2 ו-x≠1x\ne1.

4. h(2)=4+11=2+1=3h(2)=\sqrt{4}+\frac{1}{1}=2+1=3.

5. h(−2)=0+1−3=−13h(-2)=\sqrt{0}+\frac{1}{-3}=-\frac{1}{3}.

6. k(−1)=1−1−2=1+12=32k(-1)=\sqrt{1}-\frac{1}{-2}=1+\frac{1}{2}=\frac{3}{2}.

תשובה

א. x≥−2x\ge-2, x≠1x\ne1. ב. h(2)=3h(2)=3, h(−2)=−13h(-2)=-\frac{1}{3}. ג. k(−1)=32k(-1)=\frac{3}{2}.

שאלות פתוחות על סכום והפרש של פונקציות

2. מכפלה ומנה של פונקציות

מכפלה ומנה של פונקציות

כמו בסכום, גם במכפלה ובמנה עובדים נקודה אחרי נקודה: בכל xx כופלים (או מחלקים) את שני הערכים.

במדויק: פונקציית המכפלה היא h(x)=f(x)⋅g(x)h(x)=f(x)\cdot g(x), והיא מוגדרת ב-xx שנמצאים בתחום של ff וגם בתחום של gg. פונקציית המנה היא k(x)=f(x)g(x)k(x)=\frac{f(x)}{g(x)}, והיא מוגדרת ב-xx שנמצאים בתחום של ff וגם בתחום של gg, ובנוסף g(x)≠0g(x)\ne0.

מכפלה של שתי פונקציות קוויות שאינן קבועות היא פונקציה ריבועית. למשל f(x)=xf(x)=x ו-g(x)=x−2g(x)=x-2 נותנות h(x)=x(x−2)h(x)=x(x-2). האפסים של hh הם האפסים של ff ושל gg יחד: x=0x=0 ו-x=2x=2. בין שני האפסים לגורמים יש סימנים שונים, ולכן hh שלילית שם.

-2-11234-4-2246

מכפלה ומנה

- (f⋅g)(x)=f(x)⋅g(x)(f\cdot g)(x)=f(x)\cdot g(x). תחום: בתחום של ff וגם בתחום של gg.

- (fg)(x)=f(x)g(x)\left(\frac{f}{g}\right)(x)=\frac{f(x)}{g(x)}. תחום: בתחום של ff וגם בתחום של gg, וגם g(x)≠0g(x)\ne0.

אפסים וסימן של מכפלה ומנה

פונקציהאפסים (רק xx בתחום ההגדרה)סימן
f(x)⋅g(x)f(x)\cdot g(x)f(x)=0f(x)=0 או g(x)=0g(x)=0חיובית כש-ff ו-gg באותו סימן, שלילית כשהסימנים שונים
f(x)g(x)\frac{f(x)}{g(x)}f(x)=0f(x)=0 (וממילא g(x)≠0g(x)\ne0)אותו כלל סימנים כמו במכפלה
דרך הפתרון

תחומי חיוביות ושליליות של מכפלה או מנה

כשנתונה f(x)⋅g(x)f(x)\cdot g(x) או f(x)g(x)\frac{f(x)}{g(x)}:

1. מוצאים את תחום ההגדרה.

2. מוצאים את האפסים של ff ושל gg שבתחום (וגם את נקודות הקצה של התחום).

3. בכל קטע ביניהם קובעים את הסימן של כל גורם, למשל בהצבת מספר.

4. סימנים זהים נותנים ++, סימנים שונים נותנים −-.

שים לב

אפס של ff שלא בתחום של gg אינו אפס של המכפלה. למשל x⋅1x=1x\cdot\frac{1}{x}=1 לכל x≠0x\ne0, ול-x=0x=0 אין שם ערך בכלל.

דוגמה - מנה: אפסי המכנה יוצאים מהתחום

נתונה הפונקציה k(x)=x+3x−1k(x)=\frac{\sqrt{x+3}}{x-1}.

א. מצאו את תחום ההגדרה של k(x)k(x).

ב. מצאו את נקודות החיתוך של גרף k(x)k(x) עם הצירים.

ג. מצאו את תחומי החיוביות והשליליות של k(x)k(x).

פתרון

1. kk היא מנה של f(x)=x+3f(x)=\sqrt{x+3} ו-g(x)=x−1g(x)=x-1.

2. תחום: x+3≥0x+3\ge0 וגם x−1≠0x-1\ne0. כלומר x≥−3x\ge-3 ו-x≠1x\ne1.

3. ציר ה-xx: המונה מתאפס ב-x=−3x=-3, ושם המכנה −4≠0-4\ne0. הנקודה (−3,0)(-3,0).

4. ציר ה-yy: k(0)=3−1=−3k(0)=\frac{\sqrt3}{-1}=-\sqrt3. הנקודה (0,−3)(0,-\sqrt3).

5. המונה חיובי לכל x>−3x>-3. לכן הסימן של kk הוא הסימן של המכנה: שלילית ב-−3<x<1-3<x<1, חיובית ב-x>1x>1.

-4-2246-6-4-2246(-3,0)
תשובה

א. x≥−3x\ge-3, x≠1x\ne1. ב. (−3,0)(-3,0), (0,−3)(0,-\sqrt3). ג. חיובית ב-x>1x>1, שלילית ב-−3<x<1-3<x<1.

שאלות פתוחות על מכפלה ומנה של פונקציות

3. הפונקציה 1/f(x): הקשר בין הגרפים, אפסים ואסימפטוטות

הפונקציה g(x)=1f(x)g(x)=\frac{1}{f(x)}

אם נחלק 11 בערכים של פונקציה, ערכים גדולים יהפכו לקטנים, וערכים קרובים ל-00 יהפכו לגדולים מאוד. כך נוצרת הפונקציה 1f(x)\frac{1}{f(x)}.

במדויק: g(x)=1f(x)g(x)=\frac{1}{f(x)} היא הפונקציה שמוגדרת בכל xx שנמצא בתחום ההגדרה של ff ושבו f(x)≠0f(x)\ne0, וערכה שם הוא 1f(x)\frac{1}{f(x)}.

הנה f(x)=4−x2f(x)=4-x^2 (מקווקו) ו-g(x)=14−x2g(x)=\frac{1}{4-x^2}. באפסים של ff, x=±2x=\pm2, ל-gg יש אסימפטוטות אנכיות. כשהערך של ff גדול בערכו המוחלט, gg קרובה ל-00, ולכן y=0y=0 אסימפטוטה אופקית. ב-x=0x=0 ל-ff יש מקסימום 44, ולכן ל-gg יש שם מינימום 14\frac14. בנקודות שבהן f=1f=1 (ב-x=±3x=\pm\sqrt3) ובנקודות שבהן f=−1f=-1 (ב-x=±5x=\pm\sqrt5) הגרפים נפגשים.

-4-224-224(0,4)(0,1/4)

מ-ff ל-g=1fg=\frac{1}{f}

מה יש ב-ffמה יש ב-g=1fg=\frac{1}{f}
f(a)=0f(a)=0aa לא בתחום של gg
f(x)>0f(x)>0g(x)>0g(x)>0 (אותו סימן)
f(x)<0f(x)<0g(x)<0g(x)<0
f(x)=1f(x)=1 או f(x)=−1f(x)=-1g(x)=f(x)g(x)=f(x): נקודה משותפת לשני הגרפים
ff עולה בקטע שבו f≠0f\ne0gg יורדת בו (ולהפך)

ל-gg אין אפסים: 1f(x)\frac{1}{f(x)} אף פעם לא שווה 00, ולכן הגרף של gg לא חותך את ציר ה-xx.

אסימפטוטות של 1f(x)\frac{1}{f(x)}

- אנכית: אם f(a)=0f(a)=0 והגרף של ff מגיע לנקודה (a,0)(a,0) ברצף, בלי קפיצה (כך בכל פולינום), הישר x=ax=a הוא אסימפטוטה אנכית של gg. מהצד שבו f>0f>0 הגרף של gg עולה ל-∞\infty, ומהצד שבו f<0f<0 הוא יורד ל-−∞-\infty.

- אופקית: אם כש-x→∞x\to\infty (או x→−∞x\to-\infty) f(x)f(x) שואף ל-∞\infty או ל-−∞-\infty, אז y=0y=0 אסימפטוטה אופקית של gg. אם ff שואפת שם למספר c≠0c\ne0, אז y=1cy=\frac{1}{c} אסימפטוטה אופקית של gg.

נקודות קיצון של 1f(x)\frac{1}{f(x)}

אם ל-ff יש נקודת קיצון (x0,f(x0))(x_0,f(x_0)) ו-f(x0)≠0f(x_0)\ne0, אז ל-gg יש ב-x0x_0 נקודת קיצון מהסוג ההפוך: (x0,1f(x0))\left(x_0,\frac{1}{f(x_0)}\right). מקסימום של ff הופך למינימום של gg, ומינימום הופך למקסימום.

שים לב

1f(x)\frac{1}{f(x)} היא לא הפונקציה ההפוכה של ff. למשל ל-f(x)=x−2f(x)=x-2: 1f(x)=1x−2\frac{1}{f(x)}=\frac{1}{x-2}, ואילו הפונקציה ההפוכה היא x+2x+2.

שים לב

קיצון של ff על ציר ה-xx (למשל קדקוד של (x−1)2(x-1)^2) הוא אפס של ff, ולכן אינו קיצון של gg: שם יש אסימפטוטה אנכית, והגרף בורח לאותו כיוון משני הצדדים.

דוגמה - 1f(x)\frac{1}{f(x)} כש-ff פרבולה עם שני אפסים

נתונה הפונקציה f(x)=x2+4x+3f(x)=x^2+4x+3, ונתונה g(x)=1f(x)g(x)=\frac{1}{f(x)}.

א. מצאו את תחום ההגדרה של g(x)g(x).

ב. מצאו את האסימפטוטות של g(x)g(x) המאונכות לצירים.

ג. מצאו את נקודת הקיצון של g(x)g(x) וקבעו את סוגה.

ד. מצאו את תחומי החיוביות והשליליות של g(x)g(x), וסרטטו סקיצה.

פתרון

1. האפסים של ff: x2+4x+3=(x+1)(x+3)=0x^2+4x+3=(x+1)(x+3)=0, ולכן x=−1x=-1 או x=−3x=-3. הם יוצאים מהתחום של gg.

2. ff פולינום, ולכן באפסים שלו יש ל-gg אסימפטוטות אנכיות: x=−3x=-3 ו-x=−1x=-1.

3. כש-x→±∞x\to\pm\infty, f(x)→∞f(x)\to\infty, ולכן g(x)→0g(x)\to0: האסימפטוטה האופקית y=0y=0.

4. הקדקוד של ff: x=−b2a=−2x=-\frac{b}{2a}=-2, f(−2)=4−8+3=−1f(-2)=4-8+3=-1. זה מינימום של ff, ו-f(−2)≠0f(-2)\ne0.

5. לכן ל-gg יש ב-x=−2x=-2 מקסימום: g(−2)=1−1=−1g(-2)=\frac{1}{-1}=-1. כאן f(−2)=−1f(-2)=-1, ולכן זו גם נקודה משותפת לשני הגרפים.

6. הסימן של gg הוא הסימן של ff: חיובית ב-x<−3x<-3 וב-x>−1x>-1, שלילית ב-−3<x<−1-3<x<-1.

7. ציר ה-yy: g(0)=13g(0)=\frac{1}{3}.

-6-4-22-22(-2,-1)(0,1/3)
תשובה

א. x≠−3x\ne-3, x≠−1x\ne-1. ב. x=−3x=-3, x=−1x=-1, y=0y=0. ג. מקסימום (−2,−1)(-2,-1). ד. חיובית ב-x<−3x<-3 וב-x>−1x>-1, שלילית ב-−3<x<−1-3<x<-1.

שאלות פתוחות על הפונקציה 1/f(x): הקשר בין הגרפים, אפסים ואסימפטוטות

4. הרכבת פונקציות: זיהוי הפנימית והחיצונית וחישוב

הרכבת פונקציות

לפעמים מפעילים על xx שתי פונקציות זו אחרי זו. למשל ב-x2−4\sqrt{x^2-4} קודם מחשבים x2−4x^2-4, ורק אחר כך מוציאים שורש. פונקציה כזאת נקראת פונקציה מורכבת.

במדויק: ההרכבה של ff על gg היא הפונקציה h(x)=f(g(x))h(x)=f(g(x)). היא מוגדרת בכל xx שנמצא בתחום ההגדרה של gg ושבו g(x)g(x) נמצא בתחום ההגדרה של ff, וערכה שם הוא הערך של ff במספר g(x)g(x). gg נקראת הפונקציה הפנימית, ו-ff נקראת הפונקציה החיצונית.

אפשר לחשוב על שתי מכונות בשורה: xx נכנס למכונה gg, והתוצאה g(x)g(x) נכנסת למכונה ff. לכן קודם מחשבים את הפנימית, ורק אחר כך את החיצונית. למשל, אם f(x)=x2f(x)=x^2 ו-g(x)=x+1g(x)=x+1, אז f(g(2))=f(3)=9f(g(2))=f(3)=9, ואילו g(f(2))=g(4)=5g(f(2))=g(4)=5.

הרכבה

- f(g(x))f(g(x)): מציבים את כל הביטוי g(x)g(x) במקום xx בתוך ff.

- הסדר חשוב: בדרך כלל f(g(x))≠g(f(x))f(g(x))\ne g(f(x)). ל-f(x)=x2f(x)=x^2 ו-g(x)=x+1g(x)=x+1: f(g(x))=(x+1)2f(g(x))=(x+1)^2, ואילו g(f(x))=x2+1g(f(x))=x^2+1.

דרך הפתרון

תחום ההגדרה של f(g(x))f(g(x))

כשנתונות ff ו-gg ומחפשים את התחום של f(g(x))f(g(x)):

1. מוצאים את תחום ההגדרה של gg.

2. דורשים ש-g(x)g(x) יהיה בתחום ההגדרה של ff (למשל: אם ff שורש, דורשים g(x)≥0g(x)\ge0; אם ff שבר עם xx במכנה, דורשים שהמכנה לא יתאפס).

3. התחום: ה-xx שמקיימים את שני התנאים.

4. רק אחרי זה מפשטים את הביטוי. הפישוט לא משנה את התחום.

שים לב

פישוט יכול להסתיר את התחום. ל-f(x)=x2f(x)=x^2 ו-g(x)=xg(x)=\sqrt{x}: f(g(x))=(x)2=xf(g(x))=(\sqrt{x})^2=x, אבל רק עבור x≥0x\ge0.

דרך הפתרון

זיהוי הפונקציה הפנימית והחיצונית

כשנתונה פונקציה h(x)h(x) ורוצים לכתוב אותה כ-f(g(x))f(g(x)):

1. שואלים: מה מחשבים קודם כשמציבים מספר? זו הפנימית g(x)g(x).

2. מסמנים t=g(x)t=g(x) וכותבים מה עושים ל-tt. זו החיצונית f(t)f(t).

3. בודקים: מציבים g(x)g(x) ב-ff ומקבלים שוב את h(x)h(x).

h(x)h(x)פנימית g(x)g(x)חיצונית f(t)f(t)
x2−4\sqrt{x^2-4}x2−4x^2-4t\sqrt{t}
(2x+1)5(2x+1)^52x+12x+1t5t^5
1x2+1\frac{1}{x^2+1}x2+1x^2+11t\frac{1}{t}
∣x−3∣\lvert x-3\rvertx−3x-3∣t∣\lvert t\rvert
דרך הפתרון

קיצון של f(g(x))f(g(x)) בלי נגזרת

כשהפונקציה החיצונית ff היא פרבולה והפנימית gg עולה בכל תחום ההגדרה שלה (למשל g(x)=xg(x)=\sqrt{x}):

1. מסמנים t=g(x)t=g(x) ובודקים אילו ערכים tt יכול לקבל (למשל x≥0\sqrt{x}\ge0).

2. מוצאים את הקיצון של הפרבולה f(t)f(t), ובודקים שה-tt שלו בין הערכים האפשריים.

3. חוזרים ל-xx: פותרים g(x)=tg(x)=t.

4. ערך הקיצון של f(g(x))f(g(x)) שווה לערך הקיצון של f(t)f(t).

דוגמה א - חישוב הרכבה בשני הכיוונים ותחומי ההגדרה

נתונות הפונקציות f(x)=x2−3f(x)=x^2-3 ו-g(x)=xg(x)=\sqrt{x}.

א. חשבו את f(g(9))f(g(9)) ואת g(f(2))g(f(2)).

ב. מצאו את הביטוי ואת תחום ההגדרה של f(g(x))f(g(x)).

ג. מצאו את הביטוי ואת תחום ההגדרה של g(f(x))g(f(x)).

פתרון

1. g(9)=3g(9)=3, ולכן f(g(9))=f(3)=9−3=6f(g(9))=f(3)=9-3=6.

2. f(2)=4−3=1f(2)=4-3=1, ולכן g(f(2))=g(1)=1g(f(2))=g(1)=1.

3. f(g(x))f(g(x)): הפנימית x\sqrt{x} מוגדרת רק ל-x≥0x\ge0, ו-ff מוגדרת לכל מספר. התחום: x≥0x\ge0.

4. הביטוי: f(g(x))=(x)2−3=x−3f(g(x))=(\sqrt{x})^2-3=x-3, עבור x≥0x\ge0 בלבד.

5. g(f(x))g(f(x)): הפנימית x2−3x^2-3 מוגדרת לכל xx, והחיצונית שורש, ולכן דורשים x2−3≥0x^2-3\ge0.

6. x2≥3x^2\ge3 מתקיים כש-x≤−3x\le-\sqrt3 או x≥3x\ge\sqrt3. הביטוי: g(f(x))=x2−3g(f(x))=\sqrt{x^2-3}.

תשובה

א. f(g(9))=6f(g(9))=6, g(f(2))=1g(f(2))=1. ב. f(g(x))=x−3f(g(x))=x-3, x≥0x\ge0. ג. g(f(x))=x2−3g(f(x))=\sqrt{x^2-3}, x≤−3x\le-\sqrt3 או x≥3x\ge\sqrt3.

דוגמה ב - זיהוי פרבולה חיצונית ומציאת קיצון בלי נגזרת

נתונה הפונקציה k(x)=x−2x−3k(x)=x-2\sqrt{x}-3.

א. כתבו את k(x)k(x) כהרכבה f(g(x))f(g(x)), כאשר g(x)=xg(x)=\sqrt{x}. מהי ff?

ב. מצאו, בלי שימוש בנגזרת, את נקודת המינימום של k(x)k(x).

פתרון

1. נתון: k(x)=x−2x−3k(x)=x-2\sqrt{x}-3, והפנימית g(x)=xg(x)=\sqrt{x}. המטרה: למצוא את ff ואת נקודת המינימום.

2. מסמנים t=xt=\sqrt{x}. עבור x≥0x\ge0: x=t2x=t^2, ולכן k(x)=t2−2t−3k(x)=t^2-2t-3. כלומר f(t)=t2−2t−3f(t)=t^2-2t-3.

3. בדיקה: f(x)=(x)2−2x−3=x−2x−3f(\sqrt{x})=(\sqrt{x})^2-2\sqrt{x}-3=x-2\sqrt{x}-3.

4. t=xt=\sqrt{x} מקבל כל ערך t≥0t\ge0.

5. f(t)f(t) פרבולה עם מקדם חיובי ל-t2t^2. הקדקוד שלה: t=22=1t=\frac{2}{2}=1, ו-f(1)=1−2−3=−4f(1)=1-2-3=-4. זה מינימום, ו-t=1≥0t=1\ge0.

6. חוזרים ל-xx: x=1\sqrt{x}=1, כלומר x=1x=1, ו-k(1)=1−2−3=−4k(1)=1-2-3=-4.

תשובה

א. f(x)=x2−2x−3f(x)=x^2-2x-3. ב. מינימום (1,−4)(1,-4).

שאלות פתוחות על הרכבת פונקציות: זיהוי הפנימית והחיצונית וחישוב

5. ערך מוחלט של פונקציה |f(x)|

ערך מוחלט של פונקציה ∣f(x)∣|f(x)|

הפונקציה ∣f(x)∣|f(x)| לוקחת כל ערך של ff והופכת אותו לחיובי (או משאירה אותו 00). בגרף: מה שמעל ציר ה-xx נשאר, ומה שמתחתיו משתקף כלפי מעלה.

במדויק: h(x)=∣f(x)∣h(x)=|f(x)| מוגדרת באותו תחום כמו ff. בכל xx שבו f(x)≥0f(x)\ge0: h(x)=f(x)h(x)=f(x), ובכל xx שבו f(x)<0f(x)<0: h(x)=−f(x)h(x)=-f(x). זו הרכבה: הפנימית ff, והחיצונית ∣t∣|t|.

f(x)=x2−2x−3f(x)=x^2-2x-3 (מקווקו) שלילית בין האפסים −1-1 ו-33. ב-∣f(x)∣|f(x)| החלק הזה משתקף ביחס לציר ה-xx: הקדקוד (1,−4)(1,-4) הופך ל-(1,4)(1,4), נקודת מקסימום. באפסים נוצרות "פינות" חדות, שהן נקודות מינימום.

-3-2-112345-4-2246(1,4)

ערך מוחלט של פונקציה

∣f(x)∣={f(x)f(x)≥0−f(x)f(x)<0|f(x)|=\begin{cases}f(x) & f(x)\ge0\\ -f(x) & f(x)<0\end{cases}

בגרף: החלקים שמעל ציר ה-xx ועליו נשארים. החלקים שמתחתיו משתקפים ביחס לציר ה-xx.

תכונות ∣f(x)∣|f(x)| מתוך ff

מה יש ב-ffמה יש ב-∣f∣\lvert f\rvert
תחום ההגדרהאותו תחום
אפס f(a)=0f(a)=0אפס, וגם נקודת מינימום (a,0)(a,0)
קיצון עם f(x0)>0f(x_0)>0קיצון מאותו סוג, באותה נקודה
קיצון עם f(x0)<0f(x_0)<0קיצון מהסוג ההפוך, בגובה −f(x0)-f(x_0)
f(x)≥0f(x)\ge0 בכל התחום∣f(x)∣=f(x)\lvert f(x)\rvert=f(x): אותו גרף

∣f(x)∣≥0|f(x)|\ge0 תמיד, ולכן הגרף כולו מעל ציר ה-xx או עליו.

דרך הפתרון

מספר הפתרונות של ∣f(x)∣=k|f(x)|=k

כשנתון הגרף של ∣f(x)∣|f(x)| ומספר kk:

1. מסרטטים את הישר האופקי y=ky=k.

2. מספר נקודות החיתוך של הישר עם הגרף של ∣f(x)∣|f(x)| הוא מספר הפתרונות.

3. אם k<0k<0, אין פתרון, כי ∣f(x)∣≥0|f(x)|\ge0.

שים לב

∣f(x)∣+m|f(x)|+m ו-∣f(x)+m∣|f(x)+m| הן פונקציות שונות. ב-∣f(x)∣+m|f(x)|+m קודם משקפים ואחר כך מזיזים את כל הגרף ב-mm. ב-∣f(x)+m∣|f(x)+m| קודם מזיזים ורק אחר כך משקפים את מה שמתחת לציר ה-xx.

שים לב

באפס שבו ff מחליפה סימן, החלק שמתחת לציר ה-xx משתקף כלפי מעלה, ולכן שם יש ל-∣f(x)∣|f(x)| נקודת מינימום על ציר ה-xx. כשהגרף של ff חוצה את הציר באלכסון (למשל פרבולה עם שני אפסים), נוצרת שם פינה חדה.

דוגמה - נקודות קיצון ומספר פתרונות של ∣f(x)∣=k|f(x)|=k

נתונה הפונקציה f(x)=x2−4xf(x)=x^2-4x, ונתונה h(x)=∣f(x)∣h(x)=|f(x)|.

א. מצאו את נקודות הקיצון של h(x)h(x) וקבעו את סוגן.

ב. עבור אילו ערכים של kk יש למשוואה ∣f(x)∣=k|f(x)|=k בדיוק שלושה פתרונות? ועבור אילו ערכים בדיוק ארבעה?

פתרון

1. האפסים של ff: x(x−4)=0x(x-4)=0, ולכן x=0x=0 ו-x=4x=4. אלה נקודות מינימום של hh: (0,0)(0,0) ו-(4,0)(4,0).

2. הקדקוד של ff: x=42=2x=\frac{4}{2}=2, f(2)=4−8=−4f(2)=4-8=-4. זה מינימום של ff, והוא מתחת לציר ה-xx.

3. לכן ל-hh יש ב-x=2x=2 מקסימום: h(2)=∣−4∣=4h(2)=|-4|=4, הנקודה (2,4)(2,4).

4. הישר y=4y=4 נוגע במקסימום וחותך גם את שני הענפים החיצוניים: שלוש נקודות.

5. ישר y=ky=k עם 0<k<40<k<4 חותך את ה"כיפה" בשתי נקודות ואת שני הענפים החיצוניים בשתי נקודות: ארבע נקודות.

6. עם k>4k>4 יש שתי נקודות, עם k=0k=0 שתיים (האפסים), ועם k<0k<0 אין.

-22462468(2,4)
תשובה

א. מינימום (0,0)(0,0) ו-(4,0)(4,0), מקסימום (2,4)(2,4). ב. שלושה פתרונות: k=4k=4. ארבעה פתרונות: 0<k<40<k<4.

שאלות פתוחות על ערך מוחלט של פונקציה |f(x)|

6. ריבוע של פונקציה ושורש של פונקציה: [f(x)]² ו-√f(x)

ריבוע של פונקציה ושורש של פונקציה

עוד שתי הרכבות שחוזרות הרבה: מעלים את f(x)f(x) בריבוע, או מוציאים ממנו שורש. בשתיהן ff היא הפנימית.

במדויק: [f(x)]2=f(x)⋅f(x)[f(x)]^2=f(x)\cdot f(x) מוגדרת באותו תחום כמו ff. f(x)\sqrt{f(x)} מוגדרת בכל xx שנמצא בתחום של ff ושבו f(x)≥0f(x)\ge0, וערכה שם הוא המספר שאינו שלילי שהריבוע שלו f(x)f(x).

f(x)=x2−4x+3f(x)=x^2-4x+3 (מקווקו) שלילית בין 11 ל-33. ב-g(x)=f(x)g(x)=\sqrt{f(x)} הקטע הזה פשוט חסר: שם השורש לא מוגדר. ב-[f(x)]2[f(x)]^2 כל הגרף מעל ציר ה-xx או עליו, והקדקוד (2,−1)(2,-1) של ff הופך לנקודת מקסימום (2,1)(2,1).

-112345-2-11234(1,0)
-112345-2-11234(2,1)

תכונות f(x)\sqrt{f(x)} מתוך ff

- תחום: xx בתחום של ff עם f(x)≥0f(x)\ge0.

- אפסים: אותם אפסים כמו של ff. f(x)≥0\sqrt{f(x)}\ge0 תמיד.

- עלייה וירידה: בתחום ההגדרה, f\sqrt{f} עולה איפה ש-ff עולה, ויורדת איפה ש-ff יורדת.

- קיצון: קיצון של ff עם f(x0)>0f(x_0)>0 נשאר קיצון מאותו סוג, בגובה f(x0)\sqrt{f(x_0)}. אפס של ff שבו ff מחליפה סימן הוא נקודת קצה של התחום ונקודת מינימום של f\sqrt{f}.

תכונות [f(x)]2[f(x)]^2 מתוך ff

- תחום: אותו תחום כמו של ff. [f(x)]2≥0[f(x)]^2\ge0 תמיד.

- אפסים: אותם אפסים כמו של ff, וכל אחד מהם הוא נקודת מינימום (a,0)(a,0).

- עלייה וירידה: בקטע שבו f>0f>0 - כמו ff. בקטע שבו f<0f<0 - הפוך מ-ff.

- קיצון: קיצון של ff עם f(x0)>0f(x_0)>0 נשאר מאותו סוג. קיצון עם f(x0)<0f(x_0)<0 הופך לסוג ההפוך. הגובה: [f(x0)]2[f(x_0)]^2.

שורש של ריבוע

[f(x)]2=∣f(x)∣\sqrt{[f(x)]^2}=|f(x)|, ובפרט x2=∣x∣\sqrt{x^2}=|x|.

לעומת זאת (f(x))2=f(x)\left(\sqrt{f(x)}\right)^2=f(x) רק כאשר f(x)≥0f(x)\ge0.

זוגיות נשמרת

אם ff זוגית, גם ∣f(x)∣|f(x)|, [f(x)]2[f(x)]^2 ו-f(x)\sqrt{f(x)} זוגיות: הפעולה החיצונית מופעלת על אותו ערך f(−x)=f(x)f(-x)=f(x).

שים לב

[f(x)]2[f(x)]^2 אינו f(x2)f(x^2). ל-f(x)=x+1f(x)=x+1: [f(x)]2=(x+1)2[f(x)]^2=(x+1)^2, ואילו f(x2)=x2+1f(x^2)=x^2+1.

דוגמה א - שורש של פונקציה: תחום ועלייה וירידה

נתונה הפונקציה f(x)=x2−6x+5f(x)=x^2-6x+5, ונתונה g(x)=f(x)g(x)=\sqrt{f(x)}.

א. מצאו את תחום ההגדרה של g(x)g(x).

ב. מצאו את תחומי העלייה והירידה של g(x)g(x) ואת נקודות הקיצון שלה.

פתרון

1. f(x)=(x−1)(x−5)f(x)=(x-1)(x-5), פרבולה עם מקדם חיובי ל-x2x^2. היא שלילית רק בין האפסים.

2. התחום של gg: f(x)≥0f(x)\ge0, כלומר x≤1x\le1 או x≥5x\ge5.

3. הקדקוד של ff הוא x=3x=3, מחוץ לתחום של gg. לכן ff יורדת בכל הקטע x≤1x\le1 ועולה בכל הקטע x≥5x\ge5.

4. gg עולה ויורדת כמו ff: יורדת ב-x≤1x\le1, עולה ב-x≥5x\ge5.

5. g(1)=0g(1)=0 ו-g(5)=0g(5)=0, ו-g≥0g\ge0. לכן (1,0)(1,0) ו-(5,0)(5,0) הן נקודות מינימום (בקצות התחום).

-22468-4-224(1,0)
תשובה

א. x≤1x\le1 או x≥5x\ge5. ב. יורדת ב-x≤1x\le1, עולה ב-x≥5x\ge5. מינימום (1,0)(1,0) ו-(5,0)(5,0).

דוגמה ב - ריבוע של פונקציה: קיצון מעל ומתחת לציר

נתונה הפונקציה f(x)=−x2+2xf(x)=-x^2+2x, ונתונה h(x)=[f(x)]2h(x)=[f(x)]^2. מצאו, בלי נגזרת, את נקודות הקיצון של h(x)h(x) וקבעו את סוגן.

פתרון

1. האפסים של ff: −x(x−2)=0-x(x-2)=0, ולכן x=0x=0 ו-x=2x=2. בהם h=0h=0, ו-h≥0h\ge0 תמיד. לכן (0,0)(0,0) ו-(2,0)(2,0) הן נקודות מינימום של hh.

2. הקדקוד של ff: x=−2−2=1x=\frac{-2}{-2}=1, f(1)=1f(1)=1. זה מקסימום של ff עם f(1)>0f(1)>0, ולכן מקסימום של hh: h(1)=12=1h(1)=1^2=1.

3. ב-x<0x<0: f<0f<0 ו-ff עולה, ולכן hh יורדת. ב-x>2x>2: f<0f<0 ו-ff יורדת, ולכן hh עולה. אין שם קיצון נוסף.

-1123-3-2-1123(1,1)
תשובה

מינימום (0,0)(0,0) ו-(2,0)(2,0), מקסימום (1,1)(1,1).

שאלות פתוחות על ריבוע של פונקציה ושורש של פונקציה: [f(x)]² ו-√f(x)

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.