דילוג לתוכן המרכזי

סיכום טרנספורמציות של פונקציות

מתמטיקה כיתה י' 5 יח"ל · 8 נושאים

כל מה שצריך לדעת בטרנספורמציות של פונקציות: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: פונקציות היסוד והנקודות המיוחדות שלהן

בנושא הזה ניקח פונקציות שכבר מכירים ונזיז, נמתח ונשקף את הגרפים שלהן. כדאי לזכור לכל פונקציית יסוד את הנקודה או הישרים שמאפיינים אותה, כי אחריהם עוקבים בכל שינוי.

במדויק: הנקודה המיוחדת של y=x2y=x^2 ושל y=∣x∣y=|x| היא הקדקוד, של y=x3y=x^3 היא הנקודה (0,0)(0,0), של y=xy=\sqrt{x} היא נקודת הקצה של תחום ההגדרה, ושל y=1xy=\frac{1}{x} היא נקודת המפגש (0,0)(0,0) של שתי האסימפטוטות.

פונקציהתחום הגדרהמה מאפיין את הגרף
y=x2y=x^2כל xxקדקוד (0,0)(0,0), נקודת מינימום
y=x3y=x^3כל xxעובר ב-(0,0)(0,0), עולה בכל התחום
y=xy=\sqrt{x}x≥0x\ge0נקודת קצה (0,0)(0,0)
y=1xy=\frac{1}{x}x≠0x\ne0אסימפטוטות x=0x=0 ו-y=0y=0
y=∣x∣y=\lvert x\rvertכל xxקדקוד (0,0)(0,0), נקודת מינימום

כך נראים שלושה מהגרפים. בגרף של y=xy=\sqrt{x} נקודת הקצה היא (0,0)(0,0), ובגרף של y=x3y=x^3 הנקודה (0,0)(0,0) מסומנת. הפרבולה y=x2y=x^2 והגרף של y=∣x∣y=|x| מוכרים מהשיעורים על הפונקציה הריבועית ועל הערך המוחלט.

-3-2-1123-4-224
2468-11234(9,3)
(1,1)

טרנספורמציה של פונקציה

כבר בחטיבת הביניים ראינו שהפרבולה y=(x−3)2+1y=(x-3)^2+1 היא הפרבולה y=x2y=x^2 שזזה 3 יחידות ימינה ויחידה אחת למעלה. אותו רעיון עובד לכל פונקציה: שינוי קטן בביטוי מזיז, מותח או משקף את כל הגרף.

במדויק: טרנספורמציה של פונקציה ff היא בנייה של פונקציה חדשה gg מתוך ff, כך שכל נקודה (x0,y0)(x_0,y_0) על הגרף של ff עוברת לפי אותו כלל לנקודה על הגרף של gg, וכל נקודה על הגרף של gg מתקבלת כך. בנושא הזה יש שלושה סוגים: הזזה (אנכית או אופקית), מתיחה או כיווץ (אנכיים או אופקיים) ושיקוף (ביחס לציר ה-xx או לציר ה-yy).

כל הפונקציות שמתקבלות מאותה פונקציית יסוד בטרנספורמציות יוצרות משפחה של פונקציות. לכל בני המשפחה אותה צורה, ורק המקום, הרוחב או הכיוון משתנים. בגרף (הפרבולה y=x2y=x^2 בקו מקווקו): הקדקוד (0,0)(0,0) עובר ל-(3,1)(3,1), וכל נקודה אחרת זזה בדיוק כמוהו. למשל הנקודה (2,4)(2,4) עוברת ל-(5,5)(5,5).

-22462468(2,4)(5,5)

1. הזזה אנכית f(x)+k

הזזה אנכית

כשמוסיפים מספר לכל ערך של הפונקציה, כל הגרף עולה או יורד באותו מרחק. הצורה לא משתנה, רק הגובה.

במדויק: הגרף של g(x)=f(x)+kg(x)=f(x)+k מתקבל מהגרף של ff בהזזה של ∣k∣|k| יחידות לאורך ציר ה-yy: למעלה כש-k>0k>0, למטה כש-k<0k<0. כל נקודה (x0,y0)(x_0,y_0) על הגרף של ff עוברת לנקודה (x0,y0+k)(x_0,y_0+k). תחום ההגדרה של gg זהה לתחום ההגדרה של ff.

למה זה כך: באותו x0x_0, הערך של gg הוא f(x0)+kf(x_0)+k, כלומר בדיוק kk יותר מהערך של ff. בגרף: g(x)=1−x2g(x)=1-x^2 היא f(x)=4−x2f(x)=4-x^2 (בקו מקווקו) שירדה 3 יחידות. נקודת המקסימום (0,4)(0,4) עברה ל-(0,1)(0,1), והיא נשארה נקודת מקסימום.

-33-6-33(0,4)(0,1)

מה משתנה בהזזה אנכית g(x)=f(x)+kg(x)=f(x)+k

תכונהf(x)f(x)g(x)=f(x)+kg(x)=f(x)+k
נקודה על הגרף(x0,y0)(x_0,y_0)(x0,y0+k)(x_0,y_0+k)
תחום הגדרהDDDD (לא משתנה)
נקודת קיצון(x0,y0)(x_0,y_0)(x0,y0+k)(x_0,y_0+k), אותו סוג
תחומי עלייה וירידהלא משתנים
אסימפטוטה אנכית x=ax=ax=ax=ax=ax=a (לא משתנה)
אסימפטוטה אופקית y=cy=cy=cy=cy=c+ky=c+k
חיתוך עם ציר ה-yy(0,f(0))(0,f(0))(0,f(0)+k)(0,f(0)+k)
שים לב

נקודות החיתוך עם ציר ה-xx לא זזות יחד עם הגרף בצורה פשוטה. מחשבים אותן מחדש: פותרים f(x)+k=0f(x)+k=0, כלומר f(x)=−kf(x)=-k.

שים לב

אם ff זוגית, גם f(x)+kf(x)+k זוגית. אם ff אי-זוגית ו-k≠0k\ne0, אז f(x)+kf(x)+k אינה אי-זוגית (למשל x3+1x^3+1 ב-x=0x=0 שווה 11 ולא 00).

דוגמה - מציאת kk כך שהגרף ישיק לציר ה-xx

נתונה הפונקציה f(x)=x2−6x+5f(x)=x^2-6x+5, ונתונה הפונקציה g(x)=f(x)+kg(x)=f(x)+k.

א. מצאו את קדקוד הפרבולה של ff ואת קדקוד הפרבולה של gg (הביעו באמצעות kk).

ב. לגרף של gg יש בדיוק נקודה אחת משותפת עם ציר ה-xx. מצאו את kk וכתבו את g(x)g(x).

פתרון

1. קדקוד של ff: x=62=3x=\frac{6}{2}=3, ו-f(3)=9−18+5=−4f(3)=9-18+5=-4. הקדקוד (3,−4)(3,-4), נקודת מינימום.

2. gg היא הזזה אנכית של ff ב-kk, ולכן הקדקוד שלה (3,−4+k)(3,-4+k).

3. פרבולה שפתוחה כלפי מעלה פוגשת את ציר ה-xx בנקודה אחת בדיוק כשהקדקוד שלה על ציר ה-xx: −4+k=0-4+k=0, ולכן k=4k=4.

4. g(x)=x2−6x+9=(x−3)2g(x)=x^2-6x+9=(x-3)^2. בדיקה: g(x)=0g(x)=0 רק ב-x=3x=3.

בגרף, ff בקו מקווקו: הקדקוד (3,−4)(3,-4) עולה 4 יחידות לנקודה (3,0)(3,0) שעל ציר ה-xx.

0246-4-2246810
תשובה

א. (3,−4)(3,-4) ו-(3,−4+k)(3,-4+k). ב. k=4k=4, g(x)=x2−6x+9g(x)=x^2-6x+9.

שאלות פתוחות על הזזה אנכית f(x)+k

2. הזזה אופקית f(x−p)

הזזה אופקית

כשמציבים בפונקציה x−px-p במקום xx, כל הגרף זז הצידה. כאן יש הפתעה קטנה: מינוס בתוך הסוגריים מזיז ימינה.

במדויק: הגרף של g(x)=f(x−p)g(x)=f(x-p) מתקבל מהגרף של ff בהזזה של ∣p∣|p| יחידות לאורך ציר ה-xx: ימינה כש-p>0p>0, שמאלה כש-p<0p<0. כל נקודה (x0,y0)(x_0,y_0) על הגרף של ff עוברת לנקודה (x0+p,y0)(x_0+p,y_0). gg מוגדרת בדיוק ב-xx שעבורם x−px-p בתחום ההגדרה של ff.

למה ימינה כש-p>0p>0: g(x0+p)=f(x0+p−p)=f(x0)g(x_0+p)=f(x_0+p-p)=f(x_0). כלומר את הערך ש-ff מקבלת ב-x0x_0, הפונקציה gg מקבלת מאוחר יותר, ב-x0+px_0+p. בגרף: g(x)=∣x−3∣g(x)=|x-3| היא f(x)=∣x∣f(x)=|x| (בקו מקווקו) שזזה 3 ימינה. הקדקוד (0,0)(0,0) עבר ל-(3,0)(3,0), והנקודה (−3,3)(-3,3) עברה ל-(0,3)(0,3).

-4-2246824(-3,3)(0,3)

מה משתנה בהזזה אופקית g(x)=f(x−p)g(x)=f(x-p)

תכונהf(x)f(x)g(x)=f(x−p)g(x)=f(x-p)
נקודה על הגרף(x0,y0)(x_0,y_0)(x0+p,y0)(x_0+p,y_0)
תחום הגדרה a≤x≤ba\le x\le ba≤x≤ba\le x\le ba+p≤x≤b+pa+p\le x\le b+p
נקודת חיתוך עם ציר ה-xx(x0,0)(x_0,0)(x0+p,0)(x_0+p,0)
נקודת קיצון(x0,y0)(x_0,y_0)(x0+p,y0)(x_0+p,y_0), אותו סוג
אסימפטוטה אנכיתx=ax=ax=a+px=a+p
אסימפטוטה אופקיתy=cy=cy=cy=c (לא משתנה)
קבוצת הערכים (yy)לא משתנה
שים לב

שים לב לסימן: f(x+3)=f(x−(−3))f(x+3)=f(x-(-3)), כלומר p=−3p=-3: הזזה של 3 יחידות שמאלה.

שים לב

נקודת החיתוך עם ציר ה-yy מחשבים מחדש: g(0)=f(−p)g(0)=f(-p). גם תחום ההגדרה זז: אם ff מוגדרת ב-x≥2x\ge2, אז f(x+2)f(x+2) מוגדרת ב-x≥0x\ge0.

שים לב

הזזה אופקית יכולה לקלקל זוגיות: x2x^2 זוגית, אבל (x+1)2(x+1)^2 אינה זוגית, כי הגרף שלה סימטרי ביחס לישר x=−1x=-1 ולא ביחס לציר ה-yy.

דוגמה - הזזה שמאלה: קדקוד, אפסים וביטוי חדש

נתונה הפונקציה f(x)=x2−4xf(x)=x^2-4x, ונתונה הפונקציה g(x)=f(x+3)g(x)=f(x+3).

א. איזו טרנספורמציה מעבירה את הגרף של ff לגרף של gg?

ב. מצאו את נקודות החיתוך של gg עם ציר ה-xx ואת קדקוד הפרבולה של gg.

ג. כתבו את g(x)g(x) בלי סוגריים, ומצאו את נקודת החיתוך של gg עם ציר ה-yy.

פתרון

1. g(x)=f(x−(−3))g(x)=f(x-(-3)), ולכן p=−3p=-3: הזזה של 3 יחידות שמאלה.

2. f(x)=x(x−4)f(x)=x(x-4), ולכן האפסים של ff הם x=0x=0 ו-x=4x=4. הקדקוד של ff: x=2x=2, f(2)=−4f(2)=-4, כלומר (2,−4)(2,-4).

3. מזיזים 3 שמאלה (מחסרים 3 משיעור ה-xx): האפסים של gg הם x=−3x=-3 ו-x=1x=1, והקדקוד (−1,−4)(-1,-4).

4. מציבים x+3x+3 במקום xx: g(x)=(x+3)2−4(x+3)=x2+6x+9−4x−12=x2+2x−3g(x)=(x+3)^2-4(x+3)=x^2+6x+9-4x-12=x^2+2x-3.

5. g(0)=−3g(0)=-3. בדיקה: g(1)=1+2−3=0g(1)=1+2-3=0, כמו שמצאנו.

בגרף, ff בקו מקווקו: הקדקוד (2,−4)(2,-4) זז 3 שמאלה ל-(−1,−4)(-1,-4).

-55-55(-3,0)
תשובה

א. הזזה של 3 יחידות שמאלה. ב. (−3,0)(-3,0), (1,0)(1,0); קדקוד (−1,−4)(-1,-4). ג. g(x)=x2+2x−3g(x)=x^2+2x-3, נקודה (0,−3)(0,-3).

שאלות פתוחות על הזזה אופקית f(x−p)

3. הזזה משולבת f(x−p)+k

הזזה משולבת

אפשר להזיז גרף גם הצידה וגם למעלה או למטה. כך בדיוק נבנית הפרבולה בצורת הקדקוד y=(x−p)2+ky=(x-p)^2+k מתוך y=x2y=x^2.

במדויק: הגרף של g(x)=f(x−p)+kg(x)=f(x-p)+k מתקבל מהגרף של ff בהזזה אופקית של ∣p∣|p| יחידות (ימינה כש-p>0p>0, שמאלה כש-p<0p<0) ובהזזה אנכית של ∣k∣|k| יחידות (למעלה כש-k>0k>0, למטה כש-k<0k<0). כל נקודה (x0,y0)(x_0,y_0) על הגרף של ff עוברת לנקודה (x0+p,y0+k)(x_0+p,y_0+k).

לא משנה באיזה סדר מבצעים את שתי ההזזות: התוצאה זהה. בגרף: g(x)=1x+2−1g(x)=\frac{1}{x+2}-1 היא f(x)=1xf(x)=\frac{1}{x} (בקו מקווקו) שזזה 2 שמאלה ו-1 למטה. האסימפטוטות x=0x=0 ו-y=0y=0 עברו ל-x=−2x=-2 ו-y=−1y=-1, והנקודה (3,13)(3,\frac13) עברה ל-(1,−23)(1,-\frac23).

(3,1/3)

מה משתנה בהזזה g(x)=f(x−p)+kg(x)=f(x-p)+k

תכונהf(x)f(x)g(x)=f(x−p)+kg(x)=f(x-p)+k
נקודה על הגרף(x0,y0)(x_0,y_0)(x0+p,y0+k)(x_0+p,y_0+k)
אסימפטוטה אנכיתx=ax=ax=a+px=a+p
אסימפטוטה אופקיתy=cy=cy=c+ky=c+k
נקודת קיצון(x0,y0)(x_0,y_0)(x0+p,y0+k)(x_0+p,y_0+k), אותו סוג
דרך הפתרון

שרטוט הגרף של f(x−p)+kf(x-p)+k מתוך הגרף של ff

כשנתון הגרף של ff וצריך לשרטט את g(x)=f(x−p)+kg(x)=f(x-p)+k:

1. מזהים את pp ואת kk. בודקים את הסימן: f(x+2)−1f(x+2)-1 פירושו p=−2p=-2, k=−1k=-1.

2. מזיזים את הנקודות המיוחדות של ff (קדקוד, נקודת קצה, נקודות קיצון): לכל נקודה מוסיפים pp לשיעור ה-xx ו-kk לשיעור ה-yy.

3. מזיזים את האסימפטוטות: אנכית ב-pp, אופקית ב-kk.

4. מחשבים מחדש את נקודות החיתוך עם הצירים: g(0)g(0), ופתרון של g(x)=0g(x)=0.

5. משרטטים את אותה צורה סביב הנקודות והישרים החדשים.

שים לב

נקודת המפגש של שתי האסימפטוטות זזה כמו כל נקודה: מ-(a,c)(a,c) ל-(a+p,c+k)(a+p,c+k). מזה אפשר למצוא את pp ואת kk כשנתונה נקודת המפגש החדשה.

דוגמה - מציאת ההזזה לפי נקודת מפגש האסימפטוטות

נתונה הפונקציה f(x)=4xf(x)=\frac{4}{x}, ונתונה הפונקציה g(x)=f(x−p)+kg(x)=f(x-p)+k. האסימפטוטות של gg נחתכות בנקודה (3,−1)(3,-1).

א. מצאו את pp ואת kk, וכתבו את g(x)g(x).

ב. מצאו את נקודות החיתוך של גרף gg עם הצירים.

פתרון

נתון: f(x)=4xf(x)=\frac{4}{x}, g(x)=f(x−p)+kg(x)=f(x-p)+k, האסימפטוטות של gg נחתכות ב-(3,−1)(3,-1). המטרה: pp, kk ונקודות החיתוך של gg.

1. האסימפטוטות של ff הן x=0x=0 ו-y=0y=0, והן נחתכות ב-(0,0)(0,0).

2. בהזזה הנקודה (0,0)(0,0) עוברת ל-(0+p,0+k)=(p,k)(0+p,0+k)=(p,k). לכן p=3p=3, k=−1k=-1.

3. g(x)=4x−3−1g(x)=\frac{4}{x-3}-1.

4. ציר ה-yy: g(0)=4−3−1=−73g(0)=\frac{4}{-3}-1=-\frac{7}{3}.

5. ציר ה-xx: 4x−3=1\frac{4}{x-3}=1, ולכן x−3=4x-3=4, כלומר x=7x=7.

(7,0)
תשובה

א. p=3p=3, k=−1k=-1, g(x)=4x−3−1g(x)=\frac{4}{x-3}-1. ב. (7,0)(7,0) ו-(0,−73)(0,-\frac{7}{3}).

שאלות פתוחות על הזזה משולבת f(x−p)+k

4. מתיחה וכיווץ אנכיים a·f(x)

מתיחה וכיווץ אנכיים

כשכופלים את הפונקציה במספר חיובי, כל גובה בגרף גדל או קטן פי אותו מספר. הגרף נמתח מציר ה-xx או מתכווץ אליו.

במדויק: עבור a>0a>0, הגרף של g(x)=a⋅f(x)g(x)=a\cdot f(x) מתקבל מהגרף של ff כך שכל נקודה (x0,y0)(x_0,y_0) עוברת לנקודה (x0,a⋅y0)(x_0,a\cdot y_0). כש-a>1a>1 זו מתיחה פי aa בכיוון ציר ה-yy, וכש-0<a<10<a<1 זה כיווץ (הגרף מתקרב לציר ה-xx). כש-a=1a=1 הגרף לא משתנה. נקודות על ציר ה-xx נשארות במקומן.

בגרף: f(x)=4−x2f(x)=4-x^2 (בקו מקווקו), ולידה 2f(x)2f(x) (הגרף הצר, שעובר ב-(0,8)(0,8)) ו-12f(x)\frac12f(x) (הגרף הרחב, שהמקסימום שלו (0,2)(0,2)). הנקודות (±2,0)(\pm2,0) על ציר ה-xx לא זזות, כי a⋅0=0a\cdot0=0. המקסימום (0,4)(0,4) עובר ל-(0,8)(0,8) במתיחה פי 2, ול-(0,2)(0,2) בכיווץ פי 2.

(0,8)(2,0)

מה משתנה ב-g(x)=a⋅f(x)g(x)=a\cdot f(x), a>0a>0

תכונהf(x)f(x)g(x)=a⋅f(x)g(x)=a\cdot f(x)
נקודה על הגרף(x0,y0)(x_0,y_0)(x0,a⋅y0)(x_0,a\cdot y_0)
תחום הגדרהDDDD (לא משתנה)
נקודות חיתוך עם ציר ה-xx(x0,0)(x_0,0)(x0,0)(x_0,0) (לא משתנות)
חיתוך עם ציר ה-yy(0,f(0))(0,f(0))(0,a⋅f(0))(0,a\cdot f(0))
נקודת קיצון(x0,y0)(x_0,y_0)(x0,a⋅y0)(x_0,a\cdot y_0), אותו סוג
אסימפטוטה אנכיתx=bx=bx=bx=b (לא משתנה)
אסימפטוטה אופקיתy=cy=cy=a⋅cy=a\cdot c
שים לב

גם המרחק בין שני ישרים אופקיים נמתח פי aa: אם ל-ff שתי אסימפטוטות אופקיות y=c1y=c_1 ו-y=c2y=c_2, אז אצל a⋅f(x)a\cdot f(x) המרחק ביניהן משתנה פי aa.

שים לב

כש-a<0a<0: a⋅f(x)=−∣a∣⋅f(x)a\cdot f(x)=-|a|\cdot f(x), כלומר מתיחה או כיווץ פי ∣a∣|a| וגם שיקוף ביחס לציר ה-xx. מקסימום הופך למינימום.

דוגמה - מציאת aa לפי נקודת המקסימום החדשה

נתונה הפונקציה f(x)=−x2+2x+3f(x)=-x^2+2x+3, ונתונה הפונקציה g(x)=a⋅f(x)g(x)=a\cdot f(x), a>0a>0. נקודת המקסימום של gg היא (1,6)(1,6).

א. מצאו את aa.

ב. מצאו את נקודות החיתוך של גרף gg עם הצירים.

פתרון

נתון: g(x)=a⋅f(x)g(x)=a\cdot f(x), a>0a>0, המקסימום של gg הוא (1,6)(1,6). המטרה: aa ונקודות החיתוך של gg.

1. קדקוד של ff: x=−22⋅(−1)=1x=\frac{-2}{2\cdot(-1)}=1, ו-f(1)=−1+2+3=4f(1)=-1+2+3=4. המקסימום של ff הוא (1,4)(1,4).

2. במתיחה אנכית (1,4)(1,4) עובר ל-(1,4a)(1,4a), ועדיין מקסימום כי a>0a>0. לכן 4a=64a=6, ו-a=32a=\frac32.

3. ציר ה-xx: האפסים לא משתנים. f(x)=−(x−3)(x+1)f(x)=-(x-3)(x+1), ולכן (−1,0)(-1,0) ו-(3,0)(3,0).

4. ציר ה-yy: f(0)=3f(0)=3, ולכן g(0)=32⋅3=92g(0)=\frac32\cdot3=\frac92.

בגרף, ff בקו מקווקו.

-224(1,6)(3,0)
תשובה

א. a=32a=\frac32. ב. (−1,0)(-1,0), (3,0)(3,0) ו-(0,92)(0,\frac92).

שאלות פתוחות על מתיחה וכיווץ אנכיים a·f(x)

5. מתיחה וכיווץ אופקיים f(ax)

מתיחה וכיווץ אופקיים

כשכופלים את xx בתוך הפונקציה במספר, הגרף נמתח או מתכווץ לרוחב. הגבהים לא משתנים, רק המקום שבו הם מתקבלים.

במדויק: עבור a>0a>0, הגרף של g(x)=f(ax)g(x)=f(ax) מתקבל מהגרף של ff כך שכל נקודה (x0,y0)(x_0,y_0) עוברת לנקודה (x0a,y0)(\frac{x_0}{a},y_0). כש-a>1a>1 זה כיווץ פי aa לכיוון ציר ה-yy, וכש-0<a<10<a<1 זו מתיחה פי 1a\frac{1}{a} מציר ה-yy. נקודות על ציר ה-yy נשארות במקומן.

למה מחלקים: g(x0a)=f(a⋅x0a)=f(x0)g(\frac{x_0}{a})=f(a\cdot\frac{x_0}{a})=f(x_0). את הערך ש-ff מקבלת ב-x0x_0, הפונקציה gg מקבלת כבר ב-x0a\frac{x_0}{a}. בגרף: f(x)=4x−x2f(x)=4x-x^2 (בקו מקווקו) ו-g(x)=f(2x)=8x−4x2g(x)=f(2x)=8x-4x^2. האפס (4,0)(4,0) עבר ל-(2,0)(2,0), המקסימום (2,4)(2,4) עבר ל-(1,4)(1,4), והנקודה (0,0)(0,0) שעל ציר ה-yy לא זזה.

(2,4)(1,4)(4,0)(2,0)

מה משתנה ב-g(x)=f(ax)g(x)=f(ax), a>0a>0

תכונהf(x)f(x)g(x)=f(ax)g(x)=f(ax)
נקודה על הגרף(x0,y0)(x_0,y_0)(x0a,y0)(\frac{x_0}{a},y_0)
נקודת חיתוך עם ציר ה-xx(x0,0)(x_0,0)(x0a,0)(\frac{x_0}{a},0)
חיתוך עם ציר ה-yy(0,f(0))(0,f(0))(0,f(0))(0,f(0)) (לא משתנה)
נקודת קיצון(x0,y0)(x_0,y_0)(x0a,y0)(\frac{x_0}{a},y_0), אותו סוג
אסימפטוטה אנכיתx=bx=bx=bax=\frac{b}{a}
אסימפטוטה אופקיתy=cy=cy=cy=c (לא משתנה)
קבוצת הערכים (yy)לא משתנה
שים לב

ב-f(ax)f(ax) מחלקים את שיעורי ה-xx ב-aa, לא כופלים: f(2x)f(2x) מכווצת את הגרף פי 2, ו-f(12x)f(\frac12x) מותחת אותו פי 2.

שים לב

f(2x−4)=f(2(x−2))f(2x-4)=f(2(x-2)): כיווץ פי 2 ואחריו הזזה של 2 יחידות ימינה (לא 4). קודם מוציאים את המקדם של xx מהסוגריים.

דוגמה - קיצון ואפסים של f(2x)f(2x) לפי תכונות ff

לפונקציה f(x)=x3−3xf(x)=x^3-3x נקודת מקסימום (−1,2)(-1,2) ונקודת מינימום (1,−2)(1,-2), והיא חותכת את ציר ה-xx ב-x=0x=0 וב-x=±3x=\pm\sqrt3. נתונה הפונקציה g(x)=f(2x)g(x)=f(2x).

א. כתבו את g(x)g(x) בלי סוגריים.

ב. מצאו את נקודות הקיצון של gg וקבעו את סוגן.

ג. מצאו את נקודות החיתוך של gg עם ציר ה-xx.

פתרון

נתון: הקיצון והאפסים של ff, ו-g(x)=f(2x)g(x)=f(2x). המטרה: הביטוי של gg, הקיצון שלה והאפסים שלה.

1. מציבים 2x2x במקום xx: g(x)=(2x)3−3⋅2x=8x3−6xg(x)=(2x)^3-3\cdot2x=8x^3-6x.

2. a=2a=2, ולכן כל נקודה (x0,y0)(x_0,y_0) עוברת ל-(x02,y0)(\frac{x_0}{2},y_0). הסוג של נקודת קיצון לא משתנה.

3. המקסימום (−1,2)(-1,2) עובר ל-(−12,2)(-\frac12,2), והמינימום (1,−2)(1,-2) עובר ל-(12,−2)(\frac12,-2).

4. האפסים: 0→00\to0, ±3→±32\pm\sqrt3\to\pm\frac{\sqrt3}{2}.

5. בדיקה: g(12)=8⋅18−6⋅12=1−3=−2g(\frac12)=8\cdot\frac18-6\cdot\frac12=1-3=-2.

בגרף, ff בקו מקווקו: כל נקודת קיצון מתקרבת לציר ה-yy לחצי מהמרחק שלה ממנו.

-2-112-4-3-2-11234
תשובה

א. g(x)=8x3−6xg(x)=8x^3-6x. ב. מקסימום (−12,2)(-\frac12,2), מינימום (12,−2)(\frac12,-2). ג. x=0x=0, x=±32x=\pm\frac{\sqrt3}{2}.

שאלות פתוחות על מתיחה וכיווץ אופקיים f(ax)

6. שיקוף ביחס לציר x: −f(x)

שיקוף ביחס לציר ה-xx

כשמוסיפים מינוס לפני כל הפונקציה, כל ערך מחליף סימן. מה שהיה מעל ציר ה-xx עובר מתחתיו, כמו תמונה בראי שמונח על ציר ה-xx.

במדויק: הגרף של g(x)=−f(x)g(x)=-f(x) מתקבל מהגרף של ff בשיקוף ביחס לציר ה-xx: כל נקודה (x0,y0)(x_0,y_0) עוברת לנקודה (x0,−y0)(x_0,-y_0). תחום ההגדרה לא משתנה, ונקודות על ציר ה-xx נשארות במקומן.

בגרף: f(x)=∣x−1∣−2f(x)=|x-1|-2 (בקו מקווקו) ו-g(x)=−f(x)=−∣x−1∣+2g(x)=-f(x)=-|x-1|+2. נקודת המינימום (1,−2)(1,-2) של ff הפכה לנקודת המקסימום (1,2)(1,2) של gg, והאפסים (−1,0)(-1,0) ו-(3,0)(3,0) לא זזו.

-4-2246-4-224(1,2)

מה משתנה בשיקוף g(x)=−f(x)g(x)=-f(x)

תכונהf(x)f(x)g(x)=−f(x)g(x)=-f(x)
נקודה על הגרף(x0,y0)(x_0,y_0)(x0,−y0)(x_0,-y_0)
נקודות חיתוך עם ציר ה-xx(x0,0)(x_0,0)(x0,0)(x_0,0) (לא משתנות)
תחום חיוביותהופך לתחום שליליות
תחום עלייההופך לתחום ירידה
נקודת מקסימום (x0,y0)(x_0,y_0)נקודת מינימום (x0,−y0)(x_0,-y_0)
אסימפטוטה אופקיתy=cy=cy=−cy=-c
אסימפטוטה אנכיתx=bx=bx=bx=b (לא משתנה)
שים לב

−f(x)-f(x) ו-f(−x)f(-x) הן שתי טרנספורמציות שונות: המינוס מחוץ לפונקציה משקף ביחס לציר ה-xx, המינוס בתוך הסוגריים משקף ביחס לציר ה-yy.

שים לב

שיקוף ביחס לציר ה-xx שומר על זוגיות: אם ff זוגית גם −f-f זוגית, ואם ff אי-זוגית גם −f-f אי-זוגית.

דוגמה - מינימום שהופך למקסימום ותחום חיוביות

נתונה הפונקציה f(x)=x2−2x−8f(x)=x^2-2x-8, ונתונה הפונקציה g(x)=−f(x)g(x)=-f(x).

א. מצאו את נקודת הקיצון של gg וקבעו את סוגה.

ב. מצאו את נקודות החיתוך של gg עם הצירים.

ג. מצאו את תחום החיוביות של gg.

פתרון

1. קדקוד של ff: x=22=1x=\frac{2}{2}=1, f(1)=1−2−8=−9f(1)=1-2-8=-9. ל-ff מינימום (1,−9)(1,-9).

2. בשיקוף (1,−9)(1,-9) עובר ל-(1,9)(1,9), והמינימום הופך למקסימום.

3. אפסים: f(x)=(x−4)(x+2)f(x)=(x-4)(x+2), ולכן (−2,0)(-2,0) ו-(4,0)(4,0). הם לא זזים בשיקוף.

4. ציר ה-yy: f(0)=−8f(0)=-8, ולכן g(0)=8g(0)=8.

5. g(x)>0g(x)>0 בדיוק כש-f(x)<0f(x)<0. הפרבולה של ff פתוחה כלפי מעלה, ולכן היא שלילית בין האפסים: −2<x<4-2<x<4.

בגרף, ff בקו מקווקו.

-336-9-6-3369(1,9)
תשובה

א. מקסימום (1,9)(1,9). ב. (−2,0)(-2,0), (4,0)(4,0), (0,8)(0,8). ג. −2<x<4-2<x<4.

שאלות פתוחות על שיקוף ביחס לציר x: −f(x)

7. שיקוף ביחס לציר y: f(−x)

שיקוף ביחס לציר ה-yy

כשמציבים −x-x במקום xx, הגרף מתהפך מצד לצד, כמו תמונה בראי שמונח על ציר ה-yy.

במדויק: הגרף של g(x)=f(−x)g(x)=f(-x) מתקבל מהגרף של ff בשיקוף ביחס לציר ה-yy: כל נקודה (x0,y0)(x_0,y_0) עוברת לנקודה (−x0,y0)(-x_0,y_0). gg מוגדרת בדיוק ב-xx שעבורם −x-x בתחום ההגדרה של ff. נקודות על ציר ה-yy נשארות במקומן.

למה זה כך: g(−x0)=f(x0)g(-x_0)=f(x_0), כלומר הגובה ש-ff מקבלת ב-x0x_0 מתקבל אצל gg ב-−x0-x_0. בגרף: f(x)=xf(x)=\sqrt{x} (בקו מקווקו) מוגדרת ב-x≥0x\ge0, ו-g(x)=−xg(x)=\sqrt{-x} מוגדרת ב-x≤0x\le0. הנקודה (9,3)(9,3) עברה ל-(−9,3)(-9,3), ו-(0,0)(0,0) לא זזה.

-8-6-4-2246824(9,3)(-9,3)

מה משתנה בשיקוף g(x)=f(−x)g(x)=f(-x)

תכונהf(x)f(x)g(x)=f(−x)g(x)=f(-x)
נקודה על הגרף(x0,y0)(x_0,y_0)(−x0,y0)(-x_0,y_0)
תחום הגדרה x≥ax\ge ax≥ax\ge ax≤−ax\le -a
נקודת חיתוך עם ציר ה-xx(x0,0)(x_0,0)(−x0,0)(-x_0,0)
חיתוך עם ציר ה-yy(0,f(0))(0,f(0))(0,f(0))(0,f(0)) (לא משתנה)
תחום עלייההופך לתחום ירידה (במקום המשוקף)
נקודת קיצון(x0,y0)(x_0,y_0)(−x0,y0)(-x_0,y_0), אותו סוג
אסימפטוטה אנכיתx=bx=bx=−bx=-b
אסימפטוטה אופקיתy=cy=cy=cy=c (לא משתנה)
שים לב

ב-f(−x)f(-x) מציבים −x-x במקום כל xx: אם f(x)=x2+2xf(x)=x^2+2x, אז f(−x)=(−x)2+2(−x)=x2−2xf(-x)=(-x)^2+2(-x)=x^2-2x.

שים לב

פונקציה זוגית לא משתנה בשיקוף ביחס לציר ה-yy, כי f(−x)=f(x)f(-x)=f(x). בפונקציה אי-זוגית f(−x)=−f(x)f(-x)=-f(x), ולכן שני השיקופים נותנים אותו גרף.

דוגמה - פונקציה שנתונות רק התכונות שלה

פונקציה ff מוגדרת לכל xx. לגרף שלה אסימפטוטה אופקית y=2y=2, ושתי נקודות קיצון בדיוק: מקסימום (1,5)(1,5) ומינימום (−3,−1)(-3,-1). נתונה הפונקציה g(x)=f(−x)−2g(x)=f(-x)-2.

א. מצאו את האסימפטוטה האופקית של gg.

ב. מצאו את נקודות הקיצון של gg וקבעו את סוגן.

פתרון

נתון: האסימפטוטה האופקית והקיצון של ff, ו-g(x)=f(−x)−2g(x)=f(-x)-2. המטרה: האסימפטוטה האופקית והקיצון של gg.

1. gg מתקבלת משתי טרנספורמציות: שיקוף ביחס לציר ה-yy, (x0,y0)→(−x0,y0)(x_0,y_0)\to(-x_0,y_0), ואחריו הזזה של 2 למטה, (x,y)→(x,y−2)(x,y)\to(x,y-2). ביחד: (x0,y0)→(−x0,y0−2)(x_0,y_0)\to(-x_0,y_0-2).

2. אסימפטוטה אופקית: השיקוף לא משנה אותה, וההזזה מורידה אותה ב-2: y=2−2=0y=2-2=0.

3. המקסימום (1,5)(1,5) עובר ל-(−1,3)(-1,3). שתי הטרנספורמציות לא משנות את סוג הקיצון, ולכן זו נקודת מקסימום.

4. המינימום (−3,−1)(-3,-1) עובר ל-(3,−3)(3,-3), נקודת מינימום.

תשובה

א. y=0y=0. ב. מקסימום (−1,3)(-1,3), מינימום (3,−3)(3,-3).

שאלות פתוחות על שיקוף ביחס לציר y: f(−x)

8. זיהוי טרנספורמציה מתוך גרף וכתיבת הביטוי

הביטוי a⋅f(x−p)+ka\cdot f(x-p)+k

כשמסתכלים על גרף ומזהים בו פונקציית יסוד שעברה כמה שינויים, אפשר לכתוב את הביטוי שלו. צריך רק לגלות כמה זז, כמה נמתח והאם התהפך.

במדויק: הגרף של g(x)=a⋅f(x−p)+kg(x)=a\cdot f(x-p)+k, כאשר a≠0a\ne0, מתקבל מהגרף של ff כך שכל נקודה (x0,y0)(x_0,y_0) עוברת לנקודה (x0+p, a⋅y0+k)(x_0+p,\ a\cdot y_0+k): הזזה אופקית ב-pp, מתיחה או כיווץ אנכיים פי ∣a∣|a|, שיקוף ביחס לציר ה-xx אם a<0a<0, ובסוף הזזה אנכית ב-kk.

הסדר חשוב בכיוון ציר ה-yy: קודם כופלים ב-aa, ורק אחר כך מוסיפים kk. בגרף: g(x)=−12∣x+5∣+2g(x)=-\frac12|x+5|+2 היא y=∣x∣y=|x| שזזה 5 שמאלה, התכווצה פי 2, התהפכה וזזה 2 למעלה. הקדקוד (0,0)(0,0) של y=∣x∣y=|x| (בקו מקווקו) עבר ל-(−5,2)(-5,2), ובמקום מינימום יש מקסימום. האפסים של gg הם x=−9x=-9 ו-x=−1x=-1.

-224(-5,2)

הנקודה המאפיינת אחרי הטרנספורמציה

הפונקציההנקודה או הישרים המאפייניםשיעורי הנקודה המיוחדת
y=a(x−p)2+ky=a(x-p)^2+kקדקוד(p,k)(p,k)
y=a∣x−p∣+ky=a\lvert x-p\rvert+kקדקוד(p,k)(p,k)
y=ax−p+ky=a\sqrt{x-p}+kנקודת קצה, תחום x≥px\ge p(p,k)(p,k)
y=ax−p+ky=\frac{a}{x-p}+kאסימפטוטות x=px=p, y=ky=kמפגש האסימפטוטות (p,k)(p,k)

הסימן של aa: a>0a>0 שומר על כיוון הגרף, a<0a<0 הופך אותו (פרבולה פתוחה כלפי מטה, שורש שיורד).

דרך הפתרון

כתיבת ביטוי לגרף נתון

כשנתון גרף שהתקבל מפונקציית יסוד ff, וצריך לכתוב את הביטוי שלו:

1. מזהים לפי הצורה את פונקציית היסוד ff (x2x^2, ∣x∣|x|, x\sqrt{x}, 1x\frac1x וכו').

2. קוראים מהגרף את הנקודה המיוחדת (קדקוד, נקודת קצה או מפגש האסימפטוטות): היא (p,k)(p,k).

3. כותבים y=a⋅f(x−p)+ky=a\cdot f(x-p)+k.

4. מציבים נקודה נוספת שעל הגרף, ומוצאים את aa.

5. בודקים את הסימן של aa מול הכיוון של הגרף, ובודקים בנקודה שלישית.

שים לב

את pp קוראים מהנקודה, ובביטוי הוא מופיע עם מינוס: קדקוד ב-x=−1x=-1 נותן (x−(−1))=(x+1)(x-(-1))=(x+1).

דוגמה - גרף של שורש שיורד מנקודת קצה

הגרף שלפניכם התקבל מהגרף של f(x)=xf(x)=\sqrt{x} בטרנספורמציות, והוא מהצורה y=ax−p+ky=a\sqrt{x-p}+k. לגרף נקודת קצה (−4,3)(-4,3), והוא עובר בנקודה (5,−3)(5,-3).

-6-4-224681012-6-4-224(-4,3)(5,-3)

א. מצאו את pp, את kk ואת aa, וכתבו את הביטוי.

ב. תארו את הטרנספורמציות שהעבירו את הגרף של ff לגרף הזה.

פתרון

נתון: הגרף הוא y=ax−p+ky=a\sqrt{x-p}+k, נקודת הקצה (−4,3)(-4,3), הגרף עובר ב-(5,−3)(5,-3). המטרה: pp, kk, aa ותיאור הטרנספורמציות.

1. נקודת הקצה של x\sqrt{x} היא (0,0)(0,0), והיא עוברת ל-(p,k)(p,k). לכן p=−4p=-4, k=3k=3: y=ax+4+3y=a\sqrt{x+4}+3.

2. מציבים (5,−3)(5,-3): −3=a9+3-3=a\sqrt{9}+3, כלומר 3a=−63a=-6, ו-a=−2a=-2.

3. הביטוי: y=−2x+4+3y=-2\sqrt{x+4}+3. הסימן השלילי מתאים לגרף שיורד מנקודת הקצה.

4. בדיקה בנקודה שלישית: x=0x=0 נותן −2⋅2+3=−1-2\cdot2+3=-1, ובגרף רואים שהוא חותך את ציר ה-yy מתחת לראשית, ב-(0,−1)(0,-1).

5. הטרנספורמציות: הזזה של 4 שמאלה, מתיחה אנכית פי 2, שיקוף ביחס לציר ה-xx, והזזה של 3 למעלה.

תשובה

א. p=−4p=-4, k=3k=3, a=−2a=-2: y=−2x+4+3y=-2\sqrt{x+4}+3. ב. 4 שמאלה, מתיחה פי 2, שיקוף ביחס לציר ה-xx, 3 למעלה.

שאלות פתוחות על זיהוי טרנספורמציה מתוך גרף וכתיבת הביטוי

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.