דילוג לתוכן המרכזי

סיכום בעיות ערך קיצון: יישומים

מתמטיקה כיתה י' 5 יח"ל · 2 נושאים

כל מה שצריך לדעת בבעיות ערך קיצון: יישומים: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: הערך הגדול ביותר והקטן ביותר בתחום

בחקירת פונקציה מצאנו נקודות קיצון בעזרת הנגזרת. בבעיה יישומית שואלים משהו קצת אחר: מהו הערך הגדול ביותר (או הקטן ביותר) של הפונקציה בכל התחום שלה.

במדויק: f(x0)f(x_0) הוא הערך הגדול ביותר של ff בתחום מסוים אם x0x_0 בתחום ו-f(x0)≥f(x)f(x_0)\ge f(x) לכל xx בתחום. הערך הקטן ביותר מוגדר באותו אופן עם f(x0)≤f(x)f(x_0)\le f(x). כש-ff גזירה בקטע סגור a≤x≤ba\le x\le b, יש לה בקטע ערך גדול ביותר וערך קטן ביותר, וכל אחד מהם מתקבל בנקודה שבה f′(x)=0f'(x)=0 או בקצה של הקטע (x=ax=a או x=bx=b).

נקודת קיצון מקומית לא חייבת לתת את הערך הגדול ביותר בתחום. בגרף של f(x)=x3−6x2+9x+2f(x)=x^3-6x^2+9x+2 בקטע 0.5≤x≤4.50.5\le x\le4.5:

•ב-x=1x=1 יש מקסימום מקומי, f(1)=6f(1)=6. אבל בקצה x=4.5x=4.5 הערך f(4.5)=12.125f(4.5)=12.125 גדול יותר, והוא הערך הגדול ביותר בקטע.

•ב-x=3x=3 יש מינימום מקומי, f(3)=2f(3)=2. בשני הקצוות הערכים גדולים יותר, ולכן כאן הוא גם הערך הקטן ביותר בקטע.

123452468101214(1,6)(4.5,12.125)

בעיית קיצון יישומית

בהרבה מצבים מהחיים רוצים "הכי": הגובה הכי גדול שכדור מגיע אליו, הרווח הכי גדול של מפעל, העלות הכי קטנה. בבעיות כאלה הנגזרת היא הכלי שמוצא את התשובה.

במדויק: בבעיית קיצון יישומית מבטאים את הגודל שרוצים להגדיל או להקטין (פונקציית המטרה) כפונקציה של משתנה אחד. קובעים את תחום ההגדרה שלה לפי המשמעות של המשתנה (זמן, מספר יחידות, מחיר). ואז מחפשים בתחום הזה את ערך המשתנה שבו פונקציית המטרה מקבלת את הערך הגדול ביותר או הקטן ביותר, ואת הערך הזה.

התשובה לבעיה כזאת היא לא רק מספר. צריך לענות על השאלה במילים של הבעיה: מתי (או בכמה יחידות) מתקבל הקיצון, מהו הערך הגדול או הקטן ביותר, ובאילו יחידות מידה (מטרים, שניות, שקלים).

1. בעיות קיצון בתנועה ובפיזיקה

דרך, מהירות ותאוצה

כשגוף זז, המיקום שלו משתנה עם הזמן. הנגזרת של המיקום היא קצב השינוי שלו, כלומר המהירות ברגע מסוים. והנגזרת של המהירות היא התאוצה.

במדויק: אם s(t)s(t) הוא המיקום ברגע tt של גוף שנע לאורך ישר (המרחק מנקודה קבועה, עם סימן לפי הכיוון), אז המהירות הרגעית ברגע tt היא v(t)=s′(t)v(t)=s'(t), והתאוצה היא a(t)=v′(t)a(t)=v'(t). כשגוף נע למעלה ולמטה ו-h(t)h(t) הוא הגובה שלו, v(t)=h′(t)v(t)=h'(t) היא המהירות האנכית: כש-v(t)>0v(t)>0 הגוף עולה, וכש-v(t)<0v(t)<0 הוא יורד.

כדור נזרק מהקרקע כלפי מעלה, והגובה שלו (במטרים) אחרי tt שניות הוא h(t)=20t−5t2h(t)=20t-5t^2. המהירות היא v(t)=h′(t)=20−10tv(t)=h'(t)=20-10t.

•כש-0≤t<20\le t<2: v(t)>0v(t)>0, הכדור עולה.

•ב-t=2t=2: v(2)=0v(2)=0. זה הרגע שבו הכדור בנקודה הגבוהה ביותר, h(2)=20h(2)=20 מטר.

•כש-2<t≤42<t\le4: v(t)<0v(t)<0, הכדור יורד, וב-t=4t=4 הוא חוזר לקרקע.

בגרף הגובה רואים את הנקודה הגבוהה ביותר, ובגרף המהירות רואים שבאותו רגע המהירות מתאפסת.

th12345101520(2,20)(4,0)
tv1234-20-101020(2,0)

הגובה הגדול ביותר

אם הגובה h(t)h(t) גזיר, והגובה הגדול ביותר מתקבל ברגע t0t_0 שאינו קצה של תחום התנועה, אז ברגע הזה v(t0)=h′(t0)=0v(t_0)=h'(t_0)=0. בדרך כלל המהירות האנכית מתחלפת ברגע הזה מחיובית (הגוף עולה) לשלילית (הגוף יורד).

המהירות הגדולה ביותר

כשמחפשים את המהירות הגדולה ביותר, פונקציית המטרה היא v(t)v(t), ולכן גוזרים אותה: v′(t)=a(t)v'(t)=a(t). ברגע שבו המהירות הגדולה ביותר מתקבלת בתוך התחום (לא בקצה), התאוצה מתאפסת: a(t0)=0a(t_0)=0.

דרך הפתרון

בעיית קיצון בתנועה

כשנתונה פונקציית דרך או גובה, ושואלים מתי גודל מסוים הוא הגדול ביותר או הקטן ביותר:

1. מזהים את פונקציית המטרה: לשאלה על מיקום או גובה - s(t)s(t) או h(t)h(t). לשאלה על מהירות - v(t)=s′(t)v(t)=s'(t).

2. קובעים את תחום ה-tt לפי הבעיה: t≥0t\ge0, עד הרגע שבו התנועה נגמרת (למשל הגוף נוחת), או קטע זמן שנתון בשאלה.

3. גוזרים את פונקציית המטרה ומשווים לאפס.

4. קובעים את סוג הקיצון בטבלת סימנים. בקטע סגור משווים גם לערכים בקצוות.

5. עונים במילים: באיזה רגע, מהו הערך, ובאילו יחידות.

שים לב

מבחינים בין שתי שאלות: "מתי הגובה הגדול ביותר?" - התשובה היא ערך של tt. "מהו הגובה הגדול ביותר?" - מציבים את ה-tt הזה ב-h(t)h(t), לא ב-v(t)v(t).

שים לב

הנוסחה מתארת את התנועה רק בתחום הזמן שלה. כדור שנוחת ב-t=3t=3 לא ממשיך "מתחת לקרקע", ולכן פתרון של h′(t)=0h'(t)=0 מחוץ לתחום לא נחשב.

שים לב

מהירות שלילית אינה טעות: הסימן אומר את הכיוון. v=−16v=-16 פירושו נע מטה ב-1616 מטר לשנייה.

דוגמה א - גובה מקסימלי: מאפסים את המהירות

כדור נזרק כלפי מעלה מגג בגובה 33 מטר. הגובה שלו מעל הקרקע (במטרים) אחרי tt שניות הוא h(t)=−5t2+14t+3h(t)=-5t^2+14t+3, עד שהוא נוחת על הקרקע.

א. מתי הכדור נוחת על הקרקע?

ב. מתי הכדור מגיע לגובה הגדול ביותר, ומהו הגובה הזה?

ג. מהי מהירות הכדור ברגע הנחיתה?

פתרון

1. נתון: הגובה h(t)=−5t2+14t+3h(t)=-5t^2+14t+3. המטרה: רגע הנחיתה, הגובה הגדול ביותר ומתי הוא מתקבל, והמהירות בנחיתה.

2. א. בנחיתה h(t)=0h(t)=0: −5t2+14t+3=0-5t^2+14t+3=0, כלומר 5t2−14t−3=05t^2-14t-3=0, ולכן (5t+1)(t−3)=0(5t+1)(t-3)=0. הפתרונות t=−15t=-\frac15 ו-t=3t=3. הזמן אינו שלילי, ולכן הכדור נוחת ב-t=3t=3. תחום התנועה: 0≤t≤30\le t\le3.

3. ב. המהירות: v(t)=h′(t)=−10t+14v(t)=h'(t)=-10t+14. משווים לאפס: −10t+14=0-10t+14=0, ולכן t=1.4t=1.4.

4. סוג הקיצון: כש-t<1.4t<1.4, v(t)>0v(t)>0 (הכדור עולה), וכש-t>1.4t>1.4, v(t)<0v(t)<0 (הכדור יורד). לכן ב-t=1.4t=1.4 יש מקסימום.

5. הגובה: h(1.4)=−5⋅1.96+14⋅1.4+3=−9.8+19.6+3=12.8h(1.4)=-5\cdot1.96+14\cdot1.4+3=-9.8+19.6+3=12.8 מטר. הוא גדול מהגובה בקצוות, h(0)=3h(0)=3 ו-h(3)=0h(3)=0.

6. ג. v(3)=−10⋅3+14=−16v(3)=-10\cdot3+14=-16. הסימן השלילי אומר שהכדור נע מטה.

th0.51.01.52.02.53.03.5-22468101214(0,3)(1.4,12.8)(3,0)
תשובה

א. אחרי 33 שניות. ב. אחרי 1.41.4 שניות, בגובה 12.812.8 מטר. ג. 1616 מטר לשנייה כלפי מטה (v(3)=−16v(3)=-16).

דוגמה ב - מהירות מקסימלית בתחום סגור: מאפסים את התאוצה

מכונית יוצאת לדרך. הדרך שעברה (במטרים) אחרי tt שניות היא s(t)=3t2−t310s(t)=3t^2-\frac{t^3}{10}, בתחום 0≤t≤150\le t\le15.

א. באיזה רגע מהירות המכונית היא הגדולה ביותר? מהי המהירות הזאת?

ב. באיזה רגע בתחום המהירות היא הקטנה ביותר?

פתרון

1. נתון: הדרך s(t)=3t2−t310s(t)=3t^2-\frac{t^3}{10} בקטע 0≤t≤150\le t\le15. המטרה: הערך הגדול ביותר והקטן ביותר של המהירות בקטע.

2. פונקציית המטרה היא המהירות: v(t)=s′(t)=6t−3t210v(t)=s'(t)=6t-\frac{3t^2}{10}.

3. גוזרים את המהירות: v′(t)=a(t)=6−3t5v'(t)=a(t)=6-\frac{3t}{5}. משווים לאפס: t=10t=10.

4. סוג הקיצון: כש-t<10t<10, a(t)>0a(t)>0 (המהירות עולה), וכש-t>10t>10, a(t)<0a(t)<0 (המהירות יורדת). לכן ב-t=10t=10 יש מקסימום: v(10)=60−30=30v(10)=60-30=30 מטר לשנייה.

5. הקטע סגור, ולכן משווים לקצוות: v(0)=0v(0)=0 ו-v(15)=90−67.5=22.5v(15)=90-67.5=22.5.

6. הערך הגדול ביותר הוא 3030 (ב-t=10t=10). הערך הקטן ביותר הוא 00, בקצה t=0t=0.

tv246810121416185101520253035(0,0)(10,30)(15,22.5)
תשובה

א. ב-t=10t=10 שניות, 3030 מטר לשנייה. ב. ב-t=0t=0 (ברגע היציאה), שם המהירות 00.

שאלות פתוחות על בעיות קיצון בתנועה ובפיזיקה

2. בעיות קיצון בכלכלה: עלות, הכנסה ורווח

עלות, הכנסה ורווח

מפעל שמייצר ומוכר מוצר מוציא כסף על הייצור, ומקבל כסף מהמכירה. ההפרש בין מה שקיבל למה שהוציא הוא הרווח, והמפעל רוצה שהוא יהיה גדול ככל האפשר.

במדויק: כשמייצרים ומוכרים xx יחידות:

- העלות C(x)C(x) היא סך כל ההוצאות על ייצור xx היחידות.

- ההכנסה R(x)R(x) היא סך הכסף שמתקבל ממכירת xx היחידות. אם כל יחידה נמכרת במחיר pp, אז R(x)=p⋅xR(x)=p\cdot x.

- הרווח הוא P(x)=R(x)−C(x)P(x)=R(x)-C(x). כש-P(x)<0P(x)<0 יש הפסד.

למשל, כל יחידה נמכרת ב-5050 ש"ח, ועלות הייצור של xx יחידות היא C(x)=x2+10x+300C(x)=x^2+10x+300 ש"ח. ההכנסה היא R(x)=50xR(x)=50x, והרווח P(x)=−x2+40x−300P(x)=-x^2+40x-300.

•בגרף הראשון גרף ההכנסה R(x)=50xR(x)=50x הוא הישר, וגרף העלות C(x)C(x) הוא העקומה המקווקוות. הרווח הוא המרחק האנכי בין גרף ההכנסה לגרף העלות. הגרפים נחתכים ב-x=10x=10 וב-x=30x=30, ובין שתי הכמויות האלה גרף ההכנסה מעל גרף העלות, כלומר יש רווח.

•בגרף השני: P(x)=0P(x)=0 כש-x=10x=10 וכש-x=30x=30. בין שתי הנקודות האלה יש רווח, והוא הגדול ביותר ב-x=20x=20: P(20)=100P(20)=100 ש"ח.

x102030405001000150020002500
x10203040-300-200-100100200(30,0)(20,100)

רווח והכנסה

•רווח = הכנסה פחות עלות: P(x)=R(x)−C(x)P(x)=R(x)-C(x).

•הכנסה = מחיר ליחידה כפול מספר היחידות שנמכרו. כשהמחיר משתנה עם הכמות, מבטאים את שניהם באותו משתנה וכופלים.

דרך הפתרון

רווח מקסימלי

כששואלים כמה יחידות לייצר (או באיזה מחיר למכור) כדי שהרווח יהיה הגדול ביותר:

1. בוחרים משתנה: מספר היחידות, או מספר ההורדות או ההעלאות של המחיר.

2. בונים את פונקציית הרווח: P=R−CP=R-C.

3. קובעים את התחום לפי הבעיה: מספר יחידות אינו שלילי, המחיר חיובי, וגבול ייצור אם נתון.

4. גוזרים, משווים לאפס, וקובעים את סוג הקיצון בטבלת סימנים. בקטע סגור משווים גם לערכים בקצוות.

5. עונים על מה שנשאל: מספר היחידות, המחיר, והרווח עצמו.

שים לב

ההכנסה הגדולה ביותר והרווח הגדול ביותר לא מתקבלים בדרך כלל באותה כמות. בודקים בשאלה איזה מהם מבקשים, ובונים את הפונקציה המתאימה.

שים לב

מספר יחידות הוא מספר שלם. אם המקסימום היחיד בתחום מתקבל במספר לא שלם, משווים את הרווח בשני המספרים השלמים הקרובים.

דוגמה א - מחיר קבוע ועלות ייצור פולינומית

מפעל מייצר בכל חודש xx מכונות ומוכר את כולן, ויכול לייצר לכל היותר 1515 מכונות בחודש. כל מכונה נמכרת ב-120120 אלף ש"ח. עלות הייצור של xx מכונות בחודש (באלפי ש"ח) היא C(x)=x3−12x2+60x+100C(x)=x^3-12x^2+60x+100.

כמה מכונות צריך לייצר בחודש כדי שהרווח יהיה הגדול ביותר? מהו הרווח הזה?

פתרון

1. נתון: מחיר מכונה 120120 אלף ש"ח, העלות C(x)=x3−12x2+60x+100C(x)=x^3-12x^2+60x+100, ו-0≤x≤150\le x\le15. המטרה: xx שבו הרווח הגדול ביותר, והרווח.

2. ההכנסה: R(x)=120xR(x)=120x. הרווח: P(x)=120x−(x3−12x2+60x+100)=−x3+12x2+60x−100P(x)=120x-(x^3-12x^2+60x+100)=-x^3+12x^2+60x-100.

3. גוזרים: P′(x)=−3x2+24x+60=−3(x2−8x−20)=−3(x−10)(x+2)P'(x)=-3x^2+24x+60=-3(x^2-8x-20)=-3(x-10)(x+2).

4. P′(x)=0P'(x)=0 כש-x=10x=10 או x=−2x=-2. רק x=10x=10 בתחום.

5. סוג הקיצון: כש-0≤x<100\le x<10, P′(x)>0P'(x)>0 (הרווח עולה), וכש-10<x≤1510<x\le15, P′(x)<0P'(x)<0 (הרווח יורד). לכן ב-x=10x=10 יש מקסימום.

6. הרווח: P(10)=−1000+1200+600−100=700P(10)=-1000+1200+600-100=700. בקצוות: P(0)=−100P(0)=-100 ו-P(15)=125P(15)=125, שניהם קטנים יותר.

x51015-200200400600800(10,700)
תשובה

1010 מכונות בחודש. הרווח: 700700 אלף ש"ח.

דוגמה ב - מחיר שתלוי בכמות: הורדות מחיר

חנות מוכרת חולצה ב-6060 ש"ח, ובמחיר הזה היא מוכרת 200200 חולצות בשבוע. החנות קונה כל חולצה ב-2020 ש"ח. סקר מראה שכל הורדה של 11 ש"ח במחיר מוסיפה 1010 חולצות שנמכרות בשבוע.

באיזה מחיר כדאי למכור את החולצה כדי שהרווח השבועי יהיה הגדול ביותר? מהו הרווח הזה?

פתרון

1. נתון: מחיר 6060 ש"ח, 200200 חולצות, עלות חולצה 2020 ש"ח, כל הורדה של 11 ש"ח מוסיפה 1010 חולצות. המטרה: המחיר שבו הרווח השבועי הגדול ביותר, והרווח.

2. המשתנה: nn - מספר השקלים שמורידים מהמחיר. המחיר: 60−n60-n. מספר החולצות: 200+10n200+10n. התחום: n≥0n\ge0 והמחיר חיובי, כלומר 0≤n<600\le n<60.

3. הרווח מחולצה אחת: (60−n)−20=40−n(60-n)-20=40-n. הרווח השבועי: P(n)=(40−n)(200+10n)=−10n2+200n+8000P(n)=(40-n)(200+10n)=-10n^2+200n+8000.

4. גוזרים: P′(n)=−20n+200P'(n)=-20n+200. משווים לאפס: n=10n=10.

5. סוג הקיצון: כש-n<10n<10, P′(n)>0P'(n)>0, וכש-n>10n>10, P′(n)<0P'(n)<0. לכן ב-n=10n=10 יש מקסימום.

6. המחיר: 60−10=5060-10=50 ש"ח. נמכרות 300300 חולצות, והרווח P(10)=30⋅300=9000P(10)=30\cdot300=9000 ש"ח (לעומת P(0)=8000P(0)=8000 ש"ח בלי הורדה).

n5101520253040005000600070008000900010000(10,9000)
תשובה

במחיר 5050 ש"ח לחולצה. הרווח השבועי: 90009000 ש"ח.

שאלות פתוחות על בעיות קיצון בכלכלה: עלות, הכנסה ורווח

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.