בעיית קיצון גאומטרית
חוט באורך 20 ס"מ אפשר לכופף למלבן צר וארוך, או למלבן כמעט ריבועי. ההיקף זהה, אבל השטח משתנה. בעיית קיצון שואלת: באיזה מלבן השטח הכי גדול?
במדויק: בבעיית קיצון גאומטרית מבטאים גודל של צורה או של גוף (שטח, היקף, נפח או אורך) כפונקציה של משתנה אחד, למשל . הפונקציה הזאת נקראת פונקציית המטרה. תחום ההגדרה שלה הוא כל ערכי שבהם הצורה שמתוארת בשאלה באמת קיימת: כל האורכים בה חיוביים, וכל נקודה נמצאת במקום שהנתונים קובעים. אם השאלה נותנת תחום ל-, לוקחים רק ערכים מתוכו. מחפשים את ה- שבו פונקציית המטרה מקבלת בתחום את הערך הגדול ביותר או הקטן ביותר, אם יש ערך כזה.
במלבן שהיקפו 20, אם צלע אחת היא , הצלע השנייה היא , והשטח הוא . התחום הוא : ב- וב- אין מלבן. הגרף של הוא פרבולה, והשטח הגדול ביותר, 25, מתקבל ב-: המלבן הוא ריבוע.
תזכורת: מקסימום מוחלט ומינימום מוחלט
בבעיית קיצון לא מספיק למצוא נקודת קיצון כלשהי. צריך את הערך הגדול ביותר (או הקטן ביותר) בכל התחום.
במדויק: לפונקציה יש מקסימום מוחלט בתחום בנקודה שבתחום, אם לכל בתחום . יש לה מינימום מוחלט ב-, אם לכל בתחום . בתחום סגור , לפונקציה רציפה בכל הקטע (כמו פולינום) יש תמיד מקסימום מוחלט ומינימום מוחלט, וכל אחד מהם מתקבל בנקודת קיצון שבתוך הקטע או בקצה של הקטע. בתחום פתוח ייתכן שאין מקסימום מוחלט או מינימום מוחלט.
בגרף של בתחום : המינימום המוחלט, , מתקבל בנקודת המינימום המקומי שב-. המקסימום המוחלט, , מתקבל דווקא בקצה , ולא בנקודת המקסימום המקומי .
1. בעיות קיצון בשטח ובהיקף: מלבן, משולש וגדר
הנתון שקושר בין האורכים
בבעיה גאומטרית במישור יש בדרך כלל גודל אחד נתון (אורך הגדר, ההיקף, אורך הצלע) וגודל אחר שרוצים להגדיל או להקטין (בדרך כלל שטח). הנתון קושר בין האורכים של הצורה, ולכן מספיק משתנה אחד כדי לתאר את כולה.
במדויק: בוחרים אורך אחד בצורה ומסמנים אותו ב-. מהנתון מבטאים כל אורך אחר בצורה בעזרת , מציבים בנוסחה של הגודל המבוקש, ומקבלים את פונקציית המטרה . תחום ההגדרה הוא כל שעבורו כל האורכים שבוטאו חיוביים (ואם יש עוד דרישה בשאלה, כמו נקודה שנמצאת על צלע, גם היא נכנסת לתחום).
בגדר באורך 60 מטר שסוגרת מלבן ליד קיר, הקיר משמש צלע אחת. אם שתי הצלעות שמאונכות לקיר הן , הצלע שמקבילה לקיר היא . שני האורכים חיוביים כאשר .
נוסחאות שטח והיקף
דרך הפתרון של בעיית קיצון גאומטרית
כשנתונה צורה שאחד האורכים שלה משתנה, ושואלים מתי גודל מסוים בה מקסימלי או מינימלי:
1. מסרטטים ומסמנים ב- אורך אחד.
2. בעזרת הנתון מבטאים את שאר האורכים בעזרת .
3. כותבים את פונקציית המטרה .
4. קובעים את תחום ההגדרה: כל האורכים חיוביים.
5. גוזרים, פותרים , ומשאירים רק פתרונות שבתחום.
6. קובעים את סוג הקיצון בטבלת סימנים של . בתחום סגור משווים גם לערכים בקצוות.
7. עונים על מה שנשאל: האורכים, הערך המקסימלי או המינימלי, או שניהם.
נקודת קיצון יחידה בתחום
אם פונקציית המטרה רציפה בקטע (כמו פולינום), ויש לה בקטע הזה נקודת קיצון מקומית אחת בלבד:
•אם זו נקודת מקסימום, זה המקסימום המוחלט בקטע.
•אם זו נקודת מינימום, זה המינימום המוחלט בקטע.
אורך גדר לפי צורת הגדר
מלבן שצלעותיו ו-:
פתרון של שנמצא מחוץ לתחום ההגדרה (למשל כזה שנותן אורך שלילי) לא מתאים לבעיה. מוחקים אותו.
קוראים שוב את השאלה לפני שעונים: האם שאלו על אורכי הצלעות, על השטח המקסימלי עצמו, או על שניהם?
דוגמה א - גדר לאורך קיר: מקסימום של שטח
חקלאי רוצה לגדר חלקה מלבנית הצמודה לקיר ארוך. לצד הקיר לא צריך גדר. יש לו 60 מטר גדר.
מה צריכות להיות מידות החלקה כדי ששטחה יהיה מקסימלי? מהו השטח המקסימלי?
1. נתון: 60 מטר גדר לשלוש צלעות של מלבן. המטרה: המידות שבהן השטח מקסימלי, והשטח עצמו.
2. נסמן ב- את אורך כל אחת משתי הצלעות שמאונכות לקיר. הצלע שמקבילה לקיר: .
3. פונקציית המטרה: .
4. התחום: וגם , כלומר .
5. , ולכן . הערך בתחום.
6. טבלת סימנים: ב-, ; ב-, . עולה ואחר כך יורדת, ולכן ב- יש מקסימום. זו נקודת הקיצון היחידה בתחום, ולכן זה המקסימום המוחלט.
7. הצלע שמקבילה לקיר: . השטח: .
מידות החלקה: 15 מטר (מאונך לקיר) על 30 מטר (לאורך הקיר). השטח המקסימלי: 450 מ"ר.
דוגמה ב - שטח משולש כהפרש שטחים: מינימום
נתון מלבן שבו ו-. הנקודה נמצאת על הצלע , והנקודה נמצאת על הצלע , כך ש-.
מצאו את שבעבורו שטח המשולש מינימלי, ואת השטח המינימלי.
1. נתון: מלבן , . המטרה: שבו שטח המשולש מינימלי.
2. את שטח המשולש קל לחשב כהפרש: שטח המלבן פחות שלושה משולשים ישרי-זווית בפינות.
- .
- .
- .
3. פונקציית המטרה: .
4. התחום: על ו- על , ושלושת המשולשים קיימים: .
5. , ולכן .
6. ו-: יורדת ואחר כך עולה. לכן ב- יש מינימום, והוא היחיד בתחום.
7. .
, והשטח המינימלי של המשולש הוא .
2. בעיות קיצון בנפח ובשטח פנים: תיבה פתוחה וגליל
נפח ושטח פנים של תיבה ושל גליל
בגופים במרחב שואלים לרוב על שני גדלים: הנפח (כמה הגוף מכיל) ושטח הפנים (כמה חומר צריך כדי לבנות אותו).
במדויק: תיבה פתוחה היא תיבה בלי הפאה העליונה (בלי מכסה). שטח הפנים שלה הוא שטח הבסיס ועוד שטחי ארבע הפאות הצדדיות. בגליל ישר שרדיוס הבסיס שלו וגובהו , שטח המעטפת הוא שטח הדופן. הוא שווה לשטח של מלבן שאורכו היקף הבסיס, , ורוחבו . שטח הפנים של גליל סגור הוא שטח המעטפת ועוד שטחי שני הבסיסים.
את התיבה הפתוחה הקלאסית בונים מגיליון: גוזרים בכל פינה ריבוע שצלעו ומקפלים את השוליים כלפי מעלה. השוליים שקופלו הם הדפנות, והגובה של התיבה הוא . ככל ש- גדל, התיבה גבוהה יותר אבל הבסיס שלה קטן יותר, ולכן יש שבו הנפח הכי גדול.
נפח ושטח פנים של תיבה
תיבה שמידות הבסיס שלה ו- וגובהה :
•נפח: .
•שטח פנים של תיבה סגורה: .
•שטח פנים של תיבה פתוחה (בלי מכסה): .
נפח ושטח פנים של גליל
גליל ישר שרדיוס הבסיס שלו וגובהו :
•נפח: (שטח הבסיס כפול הגובה).
•שטח המעטפת: .
•שטח הפנים של גליל סגור: .
תיבה פתוחה מגיליון שגוזרים ממנו פינות
כשגוזרים בכל אחת מארבע הפינות של גיליון מלבני (כאשר ) ריבוע שצלעו , ומקפלים את השוליים:
1. מידות התיבה: בסיס , וגובה .
2. הנפח: .
3. התחום: .
4. גוזרים, פותרים , ומשאירים רק את הפתרון שבתחום.
5. בודקים בטבלת סימנים שזה מקסימום.
גוף שנתון בו גודל אחד
כשנתון גודל אחד של הגוף (למשל שטח הפנים) ושואלים מתי גודל אחר (למשל הנפח) מקסימלי או מינימלי:
1. כותבים את הנתון כמשוואה עם שני המשתנים (בגליל: ו-).
2. מבודדים מהמשוואה את אחד המשתנים, בדרך כלל .
3. מציבים בנוסחה של הגודל המבוקש. מתקבלת פונקציה של משתנה אחד.
4. התחום: כל המידות חיוביות (בגליל: וגם ).
5. גוזרים וממשיכים כמו בכל בעיית קיצון.
הוא מספר קבוע. גוזרים אותו כמו כל מקדם: . אין צורך להציב בו מספר עשרוני.
בתיבה פתוחה אין מכסה: לא מוסיפים את שטח הפאה העליונה.
דוגמה א - גיליון מלבני שגוזרים ממנו פינות: מקסימום של נפח
מגיליון קרטון מלבני שמידותיו ס"מ בונים תיבה פתוחה: גוזרים בכל פינה ריבוע שצלעו ס"מ ומקפלים את השוליים.
מצאו את שבעבורו נפח התיבה מקסימלי, ואת הנפח המקסימלי.
1. נתון: גיליון , ריבועים שצלעם . המטרה: שבו הנפח מקסימלי, והנפח.
2. מידות התיבה: על , וגובה .
3. .
4. התחום: וגם , כלומר .
5. . כאשר או .
6. , ולכן הפתרון הזה מחוץ לתחום. נשאר .
7. ו-: הנפח עולה ואחר כך יורד, ולכן ב- יש מקסימום. זו נקודת הקיצון היחידה בתחום.
8. .
ס"מ, והנפח המקסימלי הוא 144 סמ"ק.
דוגמה ב - גליל סגור עם שטח פנים נתון: מקסימום של נפח
שטח הפנים של גליל סגור הוא סמ"ר.
מה צריכים להיות הרדיוס והגובה של הגליל כדי שנפחו יהיה מקסימלי? מהו הנפח המקסימלי?
1. נתון: . המטרה: ו- שבהם הנפח מקסימלי, והנפח.
2. מחלקים את הנתון ב-: , ולכן .
3. מציבים בנפח: .
4. התחום: וגם , כלומר . התחום: .
5. , ולכן ו- (הפתרון מחוץ לתחום).
6. ו-, ולכן ב- יש מקסימום, והוא היחיד בתחום.
7. , ו-.
רדיוס 3 ס"מ וגובה 6 ס"מ (הגובה שווה לקוטר). הנפח המקסימלי: סמ"ק.
3. בעיות קיצון בגאומטריה אנליטית: משולש ומלבן בין גרף לצירים
צורה שקודקוד שלה נע על גרף
לפעמים קודקוד אחד של מלבן או של משולש נמצא על גרף של פונקציה, ויכול לזוז לאורכו. כשהקודקוד זז, משתנים גם האורכים של הצורה וגם השטח שלה.
במדויק: אם הנקודה נמצאת על גרף הפונקציה ושיעור ה- שלה הוא , אז . המרחק של מציר ה- הוא , והמרחק שלה מציר ה- הוא . לכן כל אורך בצורה, וגם השטח שלה, הם פונקציות של המשתנה .
בגרף של הנקודה נמצאת ברביע הראשון. המלבן שקודקודיו , , ו- הוא ברוחב ובגובה , ולכן שטחו . כשהנקודה זזה על הגרף, המלבן משתנה.
אורכים לפי שיעורים
שטח בין הגרף לצירים
הנקודה נמצאת על הגרף, כאשר ו-, ו-:
•המלבן שקודקודיו , , ו-: .
•המשולש (ישר-זווית ב-): .
קיצון כשקודקוד נע על גרף
כשקודקוד של הצורה נמצא על גרף נתון ושואלים מתי השטח (או ההיקף) מקסימלי או מינימלי:
1. מסמנים ב- את שיעור ה- של הנקודה שעל הגרף, וכותבים .
2. כותבים את השיעורים של שאר הקודקודים.
3. מבטאים את האורכים. במקום ערך מוחלט, בודקים את הסימן בתחום של .
4. כותבים את פונקציית המטרה .
5. התחום של : איפה הנקודה יכולה להיות לפי הנתון (למשל בין שתי נקודות חיתוך עם ציר ה-).
6. גוזרים לפי , פותרים , וקובעים את סוג הקיצון.
כשהנקודה נמצאת מתחת לציר ה-, , והמרחק שלה מציר ה- הוא . אורך אף פעם לא שלילי.
מחפשים קיצון של פונקציית המטרה , לא של . השטח המקסימלי בדרך כלל לא מתקבל בנקודת הקיצון של .
דוגמה - משולש בין הגרף לציר ה-: מקסימום של שטח
נתונה הפונקציה . הנקודה נמצאת על גרף הפונקציה ברביע הראשון. מהנקודה מורידים אנך לציר ה-, והוא חותך אותו בנקודה . היא ראשית הצירים.
מצאו את שיעורי הנקודה שבעבורה שטח המשולש מקסימלי, ואת השטח המקסימלי.
1. נתון: על הגרף של ברביע הראשון, על ציר ה- מתחת ל-. המטרה: שבה שטח המשולש מקסימלי.
2. נסמן , ואז .
3. האורכים: ו- (ברביע הראשון שני האורכים חיוביים).
4. המשולש ישר-זווית ב-: .
5. התחום: וגם , כלומר .
6. , ולכן או . רק בתחום.
7. ו-, ולכן ב- יש מקסימום, והוא היחיד בתחום.
8. , ולכן . .
שימו לב: קודקוד הפרבולה הוא , אבל השטח המקסימלי מתקבל ב-.
, והשטח המקסימלי של המשולש הוא 16.
4. בעיות קיצון של מרחק
מרחק מינימלי בין נקודה לגרף
איזו נקודה על הגרף הכי קרובה לנקודה נתונה? כדי לענות, כותבים את המרחק מהנקודה הנתונה לנקודה כללית על הגרף, ומחפשים מתי הוא הכי קטן.
במדויק: המרחק בין הנקודות ו- הוא . עבור נקודה וגרף של פונקציה , מסמנים נקודה כללית על הגרף , והמרחק הוא פונקציה של . המרחק המינימלי בין לגרף הוא הערך הקטן ביותר של בתחום ההגדרה של (אם יש ערך כזה), ונקודת הגרף שבה הוא מתקבל היא הנקודה הקרובה ביותר ל-. יכולות להיות כמה נקודות כאלה.
דוגמה: הנקודה וגרף הפונקציה . עבור : . זו פרבולה שהמינימום שלה ב-, ולכן הנקודה הקרובה ביותר היא , והמרחק המינימלי הוא . הנקודה הקרובה ביותר אינה הנקודה שמעל , .
קיצון של מרחק: חוקרים את
אם , כאשר , אז ו- מקבלות מקסימום ומינימום באותם ערכי , כי כש- גדלה גם גדלה. לכן:
•מחפשים את הקיצון של (אין שורש, והגזירה קלה יותר).
•בסוף מוציאים שורש: .
אפשר גם לגזור ישר: . כאשר , הסימן של שווה לסימן של .
המרחק המינימלי מנקודה לגרף
כשנתונה נקודה וגרף , ושואלים על הנקודה הקרובה ביותר:
1. נקודה כללית על הגרף: .
2. .
3. גוזרים את לפי ופותרים בתחום ההגדרה של .
4. בטבלת סימנים של מוצאים את המינימום. בתחום סגור משווים גם לקצוות.
5. מציבים: הנקודה הקרובה ביותר היא , והמרחק הוא .
אורך קטע בין שני גרפים
- קטע מקביל לציר ה-: על גרף ו- על גרף . , ובתחום שבו : .
- קטע מקביל לציר ה-: לשתי הנקודות אותו שיעור , והאורך הוא ההפרש בין שיעורי ה- (הגדול פחות הקטן).
כשהתחום של סגור, האורך יכול להיות מקסימלי או מינימלי בקצה. משווים את הערכים בנקודות הקיצון ובשני הקצוות.
הוא ריבוע המרחק. בתשובה כותבים את המרחק עצמו: .
דוגמה א - מרחק מנקודה לפרבולה: שתי נקודות קרובות ביותר
נתונה הנקודה וגרף הפונקציה .
מצאו את הנקודות על הגרף הקרובות ביותר לנקודה , ואת המרחק המינימלי.
1. נתון: והגרף . המטרה: הנקודות על הגרף שהמרחק שלהן מ- מינימלי.
2. נקודה כללית על הגרף: .
3. . מוגדרת לכל , ולכן כלשהו.
4. , ולכן או .
5. טבלת סימנים של :
6. . לפי הטבלה, יורדת עד , עולה עד , יורדת עד ועולה אחריו. לכן הערך הקטן ביותר של הוא .
7. המרחק המינימלי: . הנקודות: ו-.
8. שימו לב: הנקודה , שנמצאת ישר מתחת ל-, נמצאת במרחק , ואינה הקרובה ביותר.
באיור: ו-, והקטעים ו- שאורכם .
הנקודות ו-. המרחק המינימלי הוא .
דוגמה ב - קטע אנכי בין ישר לגרף בתחום סגור
נתונות הפונקציות ו-. הנקודה נמצאת על גרף , והנקודה נמצאת על גרף , כך שהקטע מקביל לציר ה-. נסמן ב- את שיעור ה- של שתי הנקודות. נתון: .
מצאו את שבעבורו אורך הקטע מקסימלי, ואת שבעבורו הוא מינימלי.
1. נתון: , , . המטרה: האורך המקסימלי והמינימלי של .
2. . בתחום הביטוי חיובי, ולכן .
3. , ולכן או . רק בתחום.
4. ו-, ולכן ב- יש מקסימום.
5. התחום סגור, ולכן משווים לקצוות:
6. הגדול ביותר: . הקטן ביותר: , בקצה התחום.
באיור: הקטע המקווקו הוא כאשר . הנקודה נמצאת על גרף .
האורך מקסימלי ב- (), ומינימלי ב- ().