תזכורת: הכלים לחישוב במשולש
בנושא הזה מפרקים מצולעים למשולשים, ובכל משולש עובדים עם הכלים שכבר מכירים.
במדויק: במשולש עם צלעות מול הזוויות , כש- הוא רדיוס המעגל החוסם את המשולש:
תזכורת: זווית מרכזית ומיתר
כשמחברים את מרכז המעגל לשני הקצוות של מיתר, מקבלים משולש שווה-שוקיים: שתי השוקיים הן רדיוסים. הזווית שבראש המשולש הזה היא זווית מרכזית.
במדויק: זווית מרכזית היא זווית שהקודקוד שלה במרכז המעגל והשוקיים שלה רדיוסים. אם מיתר במעגל שרדיוסו , ו- היא הזווית המרכזית שאינה גדולה מ-, אז . (כש- המיתר הוא קוטר, ו-.)
למה: האנך מהמרכז למיתר חוצה את המיתר ואת הזווית המרכזית. במשולש ישר-הזווית הזווית ב- היא (באיור), ולכן ו-.
זה מתאים למשפט הסינוסים: זווית היקפית שנשענת על המיתר היא , ו-.
1. מרובעים: פירוק למשולשים
פירוק מרובע למשולשים
במשולש יש לנו כלים מוכנים: שטח, משפט הסינוסים ומשפט הקוסינוסים. במרובע אין כלי אחד כזה. לכן חותכים אותו בעזרת אלכסון לשני משולשים, ופותרים משולש אחרי משולש.
במדויק: במרובע קמור האלכסון מחלק את המרובע לשני משולשים, ו-, שהצלע משותפת להם. שטח המרובע הוא סכום השטחים של שני המשולשים, והזווית של המרובע בקודקוד (וכך גם ב-) היא סכום שתי הזוויות שהאלכסון יוצר בקודקוד הזה.
האלכסון הוא ה"גשר" בין שני המשולשים: מוצאים אותו במשולש שיש בו מספיק נתונים, ואז הוא צלע ידועה במשולש השני. באיור: .
חישוב במרובע בעזרת פירוק למשולשים
כשנתון מרובע ומבקשים צלע, זווית, אלכסון או שטח:
1. בוחרים אלכסון כך שבאחד המשולשים יש מספיק נתונים כדי לפתור אותו: שלושה נתונים, ולפחות אחד מהם צלע.
2. פותרים את המשולש הזה ומוצאים את האלכסון: משפט הקוסינוסים (שתי צלעות והזווית שביניהן) או משפט הסינוסים (צלע וזוויות).
3. עוברים למשולש השני. האלכסון הוא צלע ידועה בו.
4. זווית של המרובע בקודקוד שעל האלכסון היא סכום שתי הזוויות שנוצרו בו. השטח הוא סכום שטחי שני המשולשים.
מרובע חסום במעגל
אם המרובע חסום במעגל שרדיוסו (ולכן ):
•אותו מעגל חוסם גם את המשולש וגם את המשולש . לכן .
•משפט הקוסינוסים על האלכסון בשני המשולשים נותן משוואה אחת. כי , במשולש הסימן של האיבר האחרון מתהפך:
מקבילית: האלכסון מחלק אותה לשני משולשים חופפים. לכן במקבילית עם צלעות סמוכות והזווית שביניהן, השטח הוא .
בטרפז מחפשים זוויות מתחלפות בין הבסיסים. למשל בטרפז (): . כך זווית מהמשולש עוברת למשולש .
דוגמה - מרובע חסום: אלכסון, צלע רביעית ושטח
המרובע חסום במעגל. נתון: , , , .
א. חשבו את אורך האלכסון .
ב. חשבו את אורך הצלע .
ג. חשבו את שטח המרובע ואת רדיוס המעגל.
1. נתון: מרובע חסום במעגל. במשולש ידועות שתי צלעות והזווית שביניהן, ובמשולש ידועה הצלע . המטרה: , , השטח ו-.
2. משפט הקוסינוסים במשולש : , ולכן .
3. במרובע חסום סכום זוויות נגדיות הוא : .
4. משפט הקוסינוסים במשולש , עם : .
5. , כלומר . אורך חיובי, ולכן .
6. השטח: , . יחד: .
7. הרדיוס: אותו מעגל חוסם את המשולש . משפט הסינוסים: , ולכן .
א. . ב. . ג. , .
2. מצולעים משוכללים חסומים במעגל וחוסמים מעגל
מצולע משוכלל, המעגל החוסם והמעגל החסום
משולש שווה-צלעות, ריבוע ומשושה משוכלל הם מצולעים "מושלמים": כל הצלעות שוות וכל הזוויות שוות. לכל מצולע כזה יש מעגל שעובר דרך כל הקודקודים, ומעגל שמשיק לכל הצלעות, ולשניהם אותו מרכז.
במדויק: מצולע משוכלל הוא מצולע קמור שכל הצלעות שלו שוות זו לזו וגם כל הזוויות שלו שוות זו לזו. (מעוין שאינו ריבוע: רק הצלעות שוות. מלבן שאינו ריבוע: רק הזוויות שוות. שניהם אינם משוכללים.) כל מצולע משוכלל אפשר לחסום במעגל (המעגל החוסם, הרדיוס ), ובכל מצולע משוכלל אפשר לחסום מעגל (המעגל החסום, הרדיוס ). לשני המעגלים יש אותו מרכז , והוא נקרא מרכז המצולע.
כשמחברים את המרכז לכל הקודקודים, מצולע משוכלל בעל צלעות מתפרק ל- משולשים שווי-שוקיים חופפים. בכל משולש כזה השוקיים הן , הזווית שבראש היא , והגובה לבסיס הוא .
באיור: משושה משוכלל עם שני המעגלים. הזווית שבראש המשולש היא , ולכן כל אחד משישת המשולשים הוא שווה-צלעות. המעגל החסום משיק לכל צלע באמצע שלה.
זוויות במצולע משוכלל בעל צלעות
•זווית מרכזית (בין הרדיוסים לשני קודקודים סמוכים): .
•זווית פנימית (סכום הזוויות , מחולק ל- זוויות שוות): .
•זווית פנימית ועוד זווית מרכזית: .
צלע ושטח של מצולע משוכלל
במצולע משוכלל בעל צלעות, שרדיוס המעגל החוסם אותו ורדיוס המעגל החסום בו :
•צלע (מיתר שהזווית המרכזית עליו ): .
•שטח ( משולשים, בכל אחד שתי צלעות והזווית ביניהן): .
•שטח בעזרת ( משולשים, בכל אחד בסיס וגובה ): , כלומר חצי ההיקף כפול .
לא לבלבל בין שתי הזוויות: בשטח מופיעה הזווית המרכזית כולה, ובצלע מופיעה חצי ממנה.
במשושה משוכלל הזווית המרכזית היא , ולכן : הצלע שווה לרדיוס המעגל החוסם.
דוגמה - מתומן משוכלל: זווית, צלע ושטח מתוך
מתומן משוכלל חסום במעגל שרדיוסו 6 ס"מ.
א. חשבו את הזווית הפנימית של המתומן.
ב. חשבו את אורך הצלע של המתומן.
ג. חשבו את שטח המתומן.
1. נתון: , . המטרה: זווית פנימית, צלע ושטח.
2. הזווית הפנימית: . הזווית המרכזית: (ובדיקה: ).
3. הצלע היא מיתר שהזווית המרכזית עליו : ס"מ.
4. השטח: המתומן מתפרק ל-8 משולשים עם שתי צלעות והזווית ביניהן. סמ"ר.
א. . ב. ס"מ. ג. סמ"ר.
3. רדיוס המעגל החוסם ורדיוס המעגל החסום
רדיוס המעגל החוסם ורדיוס המעגל החסום
למצולע שיש לו גם מעגל חוסם וגם מעגל חסום יש שני רדיוסים: מגיע מהמרכז אל הקודקודים, ו- מגיע מהמרכז אל הצלעות.
במדויק: רדיוס המעגל החוסם מצולע, , הוא המרחק ממרכז המעגל החוסם לכל אחד מהקודקודים. רדיוס המעגל החסום במצולע, , הוא המרחק ממרכז המעגל החסום לכל אחת מהצלעות: אורך האנך מהמרכז לצלע, שפוגש את הצלע בנקודת ההשקה. במשולש מרכז המעגל החוסם הוא נקודת המפגש של האנכים האמצעיים, ומרכז המעגל החסום הוא נקודת המפגש של חוצי הזוויות. אלה שתי נקודות שונות, חוץ ממשולש שווה-צלעות.
במצולע משוכלל שני המרכזים מתלכדים. אז ו- נמצאים באותו משולש ישר-זווית : המרכז, קודקוד, ו- אמצע הצלע (נקודת ההשקה). הוא היתר, הוא ניצב, והזווית ב- היא חצי מהזווית המרכזית, .
באיור: מחומש משוכלל. הקטע יורד מ- אל , אמצע הצלע . הזווית (המסומנת בקשת) היא .
, והצלע במצולע משוכלל בעל צלעות
במשולש ישר-הזווית ( המרכז, קודקוד, אמצע הצלע ; הזווית ב- היא , היתר , הניצבים ו-):
-
-
-
מצולעים משוכללים מיוחדים
רדיוס המעגל החסום במשולש
כשנתונה במשולש צלע ושתי הזוויות שלידה, ו- (או שאפשר למצוא אותן):
1. מרכז המעגל החסום הוא נקודת המפגש של חוצי הזוויות. מורידים מ- אנך לכל צלע; אורך כל אנך הוא .
2. בקודקוד נוצר משולש ישר-זווית שהזווית בו והניצב שמולה . לכן קטע המשיק מ- הוא . באותו אופן קטע המשיק מ- הוא .
3. הצלע היא סכום שני קטעי המשיקים: .
4. פותרים את המשוואה ומוצאים .
הוא המרחק מ- לצלע (אנך), לא המרחק לקודקוד. הקטע מ- לקודקוד ארוך יותר: .
את של משולש מוצאים ממשפט הסינוסים: . כשמבקשים את היחס , מבטאים את ואת בעזרת אותה צלע.
דוגמה א - משושה משוכלל: מ- אל ואל שטח הטבעת
רדיוס המעגל החסום במשושה משוכלל הוא ס"מ.
א. חשבו את רדיוס המעגל החוסם את המשושה ואת אורך הצלע.
ב. חשבו את השטח שבין שני המעגלים.
1. נתון: , . המטרה: , והשטח שבין המעגלים.
2. הזווית ב- במשולש : .
3. , ולכן .
4. במשושה משוכלל . (בדיקה: .)
5. השטח שבין המעגלים: סמ"ר.
א. ס"מ, ס"מ. ב. סמ"ר.
דוגמה ב - משולש: מקטעי המשיקים, ממשפט הסינוסים
במשולש נתון: , , .
א. חשבו את רדיוס המעגל החוסם את המשולש.
ב. חשבו את רדיוס המעגל החסום במשולש.
ג. מצאו את היחס .
1. נתון: שתי זוויות והצלע שביניהן. המטרה: , והיחס ביניהם.
2. , והיא מול . משפט הסינוסים: .
3. קטעי המשיקים על : מ- הזווית היא , והקטע . מ- הזווית היא , והקטע .
4. הוא סכום הקטעים: , ולכן .
5. היחס: .
א. . ב. . ג. .
4. קיצון ללא נגזרת: תכונות הפונקציות הטריגונומטריות
ערך קיצון בעזרת תכונות ו-
כשגודל בצורה (שטח, אורך, יחס) תלוי בזווית, לפעמים אפשר למצוא את הערך הגדול ביותר שלו בלי לגזור. מספיק לדעת אילו ערכים ו- יכולים לקבל.
במדויק: הוא הערך המקסימלי של ביטוי בזווית בתחום נתון אם יש בתחום זווית שבה הביטוי שווה , ולכל בתחום הביטוי קטן מ- או שווה לו. אם הביטוי רק מתקרב ל- ואף פעם לא שווה לו, אין לו ערך מקסימלי, ו- הוא רק מגבלה (חסם) על הערכים שלו. כך גם לגבי ערך מינימלי.
באיור: (קו רציף) ו- (קו מקווקו) בתחום , התחום של זוויות במשולש. חיובי בתוך התחום, ומגיע ל- רק ב-. יורד מ- ל-, ולכן שתי זוויות שונות בתחום הזה תמיד נותנות שונה.
הערכים של ו- בזוויות של משולש
לכל זווית : ו-. בזוויות של משולש:
הערך המקסימלי של
אם ו- היא זווית במשולש (), הביטוי מקבל ערך מקסימלי , רק כאשר . ערך מינימלי אין לו: הוא רק מתקרב ל-.
בפרט, אם בצורה יש זווית ו-, הביטוי מקסימלי כאשר , כלומר .
קיצון או מגבלה בלי נגזרת
כשגודל בבעיה גאומטרית תלוי בזווית אחת :
1. מבטאים את הגודל בעזרת (שטח משולש, משפט הסינוסים, משולש ישר-זווית).
2. קובעים מהצורה את התחום של . למשל זווית בסיס במשולש שווה-שוקיים: .
3. מוצאים מה התחום של או של הזווית שבביטוי, בתחום הזה.
4. אם הערך הגדול ביותר (או הקטן ביותר) מתקבל בזווית שבתוך התחום, זה ערך הקיצון. אם לא, מקבלים רק מגבלה על הגודל: אי-שוויון חזק.
על מסתכלים כעל זווית אחת: שואלים מתי היא , ולא מתי .
לפני שכותבים "ערך מקסימלי", בודקים שהזווית שנותנת אותו אפשרית בצורה. למשל זווית בסיס של משולש שווה-שוקיים לא יכולה להיות .
דוגמה א - שטח מקסימלי: הזווית מגיעה ל-
במשולש שווה-שוקיים נתון: . נסמן את זווית הבסיס ב-.
א. הביעו את שטח המשולש באמצעות .
ב. מצאו את שבעבורה שטח המשולש מקסימלי, ואת השטח המקסימלי.
1. נתון: , . המטרה: שטח כפונקציה של , והערך המקסימלי שלו.
2. זווית הראש: .
3. השטח (שתי השוקיים והזווית שביניהן): .
4. התחום: זווית בסיס חדה, , ולכן היא זווית בין ל-.
5. , ושוויון רק כאשר , כלומר , והיא בתחום.
6. השטח המקסימלי: . אז זווית הראש .
א. . ב. , .
דוגמה ב - יחס בין צלעות: מגבלה בלי ערך קיצון
במשולש נתון: . נסמן .
א. הראו כי .
ב. אילו ערכים יכול לקבל היחס ? האם יש לו ערך מקסימלי?
1. נתון: משולש שווה-שוקיים עם השוקיים וזווית בסיס . המטרה: לבטא את ולמצוא את התחום של .
2. הגובה מ- לבסיס הוא גם תיכון. במשולש ישר-הזווית שנוצר ליד : , ולכן .
3. היחס: .
4. התחום: זווית בסיס, ולכן . בתחום הזה .
5. לכן . הערך היה מתקבל רק ב-, והערך רק ב-, ואלה אינן זוויות בסיס של משולש. לכן אין ערך מקסימלי, יש רק מגבלה.
6. בדיקה: , בהתאם לאי-שוויון המשולש.
א. הוכח. ב. . אין ערך מקסימלי.
5. הוכחת טענות גאומטריות בעזרת טריגונומטריה
הוכחה בעזרת טריגונומטריה
טריגונומטריה היא לא רק כלי לחישוב. אפשר גם להוכיח איתה טענה כללית: מבטאים את שני הצדדים של הטענה בעזרת אותן אותיות (צלעות וזוויות), ומראים שהם שווים.
במדויק: הוכחה בעזרת טריגונומטריה מראה שהטענה נכונה לכל צורה שמקיימת את הנתונים. גדלים שלא נתונים במספרים מסמנים באותיות, כל צעד נשען על כלל ידוע (שטח משולש, משפט הסינוסים, משפט הקוסינוסים, זהויות), והחישוב מדויק, בלי ערכים מקורבים.
דוגמה קצרה: התיכון מחלק את המשולש לשני משולשים שווי שטח. נסמן ; אז .
ו-.
, ולכן השטחים שווים, לכל משולש.
איזה כלי מתאים לאיזו טענה
הוכחת טענה בעזרת טריגונומטריה
כשמבקשים להוכיח טענה כללית בצורה גאומטרית:
1. כותבים מה נתון ומה צריך להוכיח.
2. מסמנים באותיות את הגדלים שלא נתונים (זווית , צלע וכו').
3. מבטאים את שני הצדדים של הטענה בעזרת אותן אותיות, בכלי המתאים מהטבלה.
4. מפשטים בעזרת זהויות, עד ששני הצדדים יוצאים אותו ביטוי.
5. כותבים מסקנה: הטענה נכונה לכל ערך של האותיות.
בדיקה במשולש אחד עם מספרים אינה הוכחה. בהוכחה כותבים ערכים מדויקים: , ולא .
בהוכחה מראים זהות: שוויון שנכון לכל ערך של האותיות. לא פותרים אותה כמו משוואה, ולא מתחילים מהטענה שצריך להוכיח כאילו היא נתונה.
דוגמה - שטח מרובע מהאלכסונים והזווית ביניהם
האלכסונים של מרובע קמור נחתכים בנקודה . נסמן .
הוכיחו ששטח המרובע הוא .
1. נתון: מרובע קמור, האלכסונים נחתכים ב-, . צריך להוכיח: .
2. נסמן , , , . המרובע קמור, ולכן נמצאת על שני האלכסונים בין הקצוות: , .
3. האלכסונים מחלקים את המרובע לארבעה משולשים עם קודקוד משותף . (זווית קודקודית), ו- (זוויות צמודות). הסינוס של כל ארבע הזוויות הוא , כי .
4. סכום השטחים: .
5. פירוק: .
6. לכן לכל מרובע קמור. במקרה הפרטי של אלכסונים מאונכים (למשל מעוין): .
הוכח: .