דילוג לתוכן המרכזי

סיכום טריגונומטריה במצולעים ובמעגל

מתמטיקה כיתה י' 5 יח"ל · 5 נושאים

כל מה שצריך לדעת בטריגונומטריה במצולעים ובמעגל: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: הכלים לחישוב במשולש

בנושא הזה מפרקים מצולעים למשולשים, ובכל משולש עובדים עם הכלים שכבר מכירים.

במדויק: במשולש עם צלעות a,b,ca,b,c מול הזוויות α,β,γ\alpha,\beta,\gamma, כש-RR הוא רדיוס המעגל החוסם את המשולש:

כלינוסחהמתי משתמשים
שטח משולשS=12absin⁡γS=\frac12ab\sin\gammaשתי צלעות והזווית שביניהן
משפט הסינוסיםasin⁡α=bsin⁡β=csin⁡γ=2R\frac{a}{\sin\alpha}=\frac{b}{\sin\beta}=\frac{c}{\sin\gamma}=2Rצלע והזווית שמולה
משפט הקוסינוסיםc2=a2+b2−2abcos⁡γc^2=a^2+b^2-2ab\cos\gammaשלוש צלעות, או שתי צלעות והזווית שביניהן
זוויות שסכומן 180∘180^\circsin⁡(180∘−α)=sin⁡α\sin(180^\circ-\alpha)=\sin\alpha, cos⁡(180∘−α)=−cos⁡α\cos(180^\circ-\alpha)=-\cos\alphaזוויות צמודות, זוויות נגדיות במרובע חסום

תזכורת: זווית מרכזית ומיתר

כשמחברים את מרכז המעגל לשני הקצוות של מיתר, מקבלים משולש שווה-שוקיים: שתי השוקיים הן רדיוסים. הזווית שבראש המשולש הזה היא זווית מרכזית.

במדויק: זווית מרכזית היא זווית שהקודקוד שלה במרכז המעגל והשוקיים שלה רדיוסים. אם ABAB מיתר במעגל שרדיוסו RR, ו-θ\theta היא הזווית המרכזית AOBAOB שאינה גדולה מ-180∘180^\circ, אז AB=2Rsin⁡θ2AB=2R\sin\frac{\theta}{2}. (כש-θ=180∘\theta=180^\circ המיתר הוא קוטר, ו-AB=2RAB=2R.)

למה: האנך OMOM מהמרכז למיתר חוצה את המיתר ואת הזווית המרכזית. במשולש ישר-הזווית OMAOMA הזווית ב-OO היא α=θ2\alpha=\frac{\theta}{2} (באיור), ולכן AM=Rsin⁡θ2AM=R\sin\frac{\theta}{2} ו-AB=2AMAB=2AM.

זה מתאים למשפט הסינוסים: זווית היקפית שנשענת על המיתר היא θ2\frac{\theta}{2}, ו-AB=2Rsin⁡θ2AB=2R\sin\frac{\theta}{2}.

RαOABM

1. מרובעים: פירוק למשולשים

פירוק מרובע למשולשים

במשולש יש לנו כלים מוכנים: שטח, משפט הסינוסים ומשפט הקוסינוסים. במרובע אין כלי אחד כזה. לכן חותכים אותו בעזרת אלכסון לשני משולשים, ופותרים משולש אחרי משולש.

במדויק: במרובע קמור ABCDABCD האלכסון BDBD מחלק את המרובע לשני משולשים, ABDABD ו-CBDCBD, שהצלע BDBD משותפת להם. שטח המרובע הוא סכום השטחים של שני המשולשים, והזווית של המרובע בקודקוד BB (וכך גם ב-DD) היא סכום שתי הזוויות שהאלכסון יוצר בקודקוד הזה.

האלכסון הוא ה"גשר" בין שני המשולשים: מוצאים אותו במשולש שיש בו מספיק נתונים, ואז הוא צלע ידועה במשולש השני. באיור: ∠ABC=x+y\angle ABC=x+y.

xyABCD
דרך הפתרון

חישוב במרובע בעזרת פירוק למשולשים

כשנתון מרובע ומבקשים צלע, זווית, אלכסון או שטח:

1. בוחרים אלכסון כך שבאחד המשולשים יש מספיק נתונים כדי לפתור אותו: שלושה נתונים, ולפחות אחד מהם צלע.

2. פותרים את המשולש הזה ומוצאים את האלכסון: משפט הקוסינוסים (שתי צלעות והזווית שביניהן) או משפט הסינוסים (צלע וזוויות).

3. עוברים למשולש השני. האלכסון הוא צלע ידועה בו.

4. זווית של המרובע בקודקוד שעל האלכסון היא סכום שתי הזוויות שנוצרו בו. השטח הוא סכום שטחי שני המשולשים.

מרובע חסום במעגל

אם המרובע ABCDABCD חסום במעגל שרדיוסו RR (ולכן ∠C=180∘−∠A\angle C=180^\circ-\angle A):

•אותו מעגל חוסם גם את המשולש ABDABD וגם את המשולש CBDCBD. לכן BD=2Rsin⁡∠A=2Rsin⁡∠CBD=2R\sin\angle A=2R\sin\angle C.

•משפט הקוסינוסים על האלכסון BDBD בשני המשולשים נותן משוואה אחת. כי cos⁡∠C=−cos⁡∠A\cos\angle C=-\cos\angle A, במשולש CBDCBD הסימן של האיבר האחרון מתהפך:

AB2+AD2−2⋅AB⋅ADcos⁡∠A=CB2+CD2+2⋅CB⋅CDcos⁡∠AAB^2+AD^2-2\cdot AB\cdot AD\cos\angle A=CB^2+CD^2+2\cdot CB\cdot CD\cos\angle A

שים לב

מקבילית: האלכסון מחלק אותה לשני משולשים חופפים. לכן במקבילית עם צלעות סמוכות a,ba,b והזווית α\alpha שביניהן, השטח הוא 2⋅12absin⁡α=absin⁡α2\cdot\frac12ab\sin\alpha=ab\sin\alpha.

שים לב

בטרפז מחפשים זוויות מתחלפות בין הבסיסים. למשל בטרפז ABCDABCD (AB∥DCAB\parallel DC): ∠BAC=∠ACD\angle BAC=\angle ACD. כך זווית מהמשולש ABCABC עוברת למשולש ACDACD.

דוגמה - מרובע חסום: אלכסון, צלע רביעית ושטח

המרובע ABCDABCD חסום במעגל. נתון: AB=5AB=5, AD=8AD=8, ∠DAB=60∘\angle DAB=60^\circ, BC=3BC=3.

א. חשבו את אורך האלכסון BDBD.

ב. חשבו את אורך הצלע CDCD.

ג. חשבו את שטח המרובע ואת רדיוס המעגל.

פתרון

1. נתון: מרובע חסום במעגל. במשולש ABDABD ידועות שתי צלעות והזווית שביניהן, ובמשולש CBDCBD ידועה הצלע BCBC. המטרה: BDBD, CDCD, השטח ו-RR.

2. משפט הקוסינוסים במשולש ABDABD: BD2=52+82−2⋅5⋅8cos⁡60∘=89−40=49BD^2=5^2+8^2-2\cdot5\cdot8\cos60^\circ=89-40=49, ולכן BD=7BD=7.

3. במרובע חסום סכום זוויות נגדיות הוא 180∘180^\circ: ∠BCD=180∘−60∘=120∘\angle BCD=180^\circ-60^\circ=120^\circ.

4. משפט הקוסינוסים במשולש CBDCBD, עם CD=xCD=x: 49=9+x2−2⋅3⋅xcos⁡120∘=9+x2+3x49=9+x^2-2\cdot3\cdot x\cos120^\circ=9+x^2+3x.

5. x2+3x−40=0x^2+3x-40=0, כלומר (x+8)(x−5)=0(x+8)(x-5)=0. אורך חיובי, ולכן CD=5CD=5.

6. השטח: SABD=12⋅5⋅8sin⁡60∘=103S_{ABD}=\frac12\cdot5\cdot8\sin60^\circ=10\sqrt3, SCBD=12⋅3⋅5sin⁡120∘=1534S_{CBD}=\frac12\cdot3\cdot5\sin120^\circ=\frac{15\sqrt3}{4}. יחד: S=5534≈23.82S=\frac{55\sqrt3}{4}\approx23.82.

7. הרדיוס: אותו מעגל חוסם את המשולש ABDABD. משפט הסינוסים: 7sin⁡60∘=2R\frac{7}{\sin60^\circ}=2R, ולכן R=73=733≈4.04R=\frac{7}{\sqrt3}=\frac{7\sqrt3}{3}\approx4.04.

60°120°583ABCD
תשובה

א. BD=7BD=7. ב. CD=5CD=5. ג. S=5534≈23.82S=\frac{55\sqrt3}{4}\approx23.82, R=733≈4.04R=\frac{7\sqrt3}{3}\approx4.04.

שאלות פתוחות על מרובעים: פירוק למשולשים

2. מצולעים משוכללים חסומים במעגל וחוסמים מעגל

מצולע משוכלל, המעגל החוסם והמעגל החסום

משולש שווה-צלעות, ריבוע ומשושה משוכלל הם מצולעים "מושלמים": כל הצלעות שוות וכל הזוויות שוות. לכל מצולע כזה יש מעגל שעובר דרך כל הקודקודים, ומעגל שמשיק לכל הצלעות, ולשניהם אותו מרכז.

במדויק: מצולע משוכלל הוא מצולע קמור שכל הצלעות שלו שוות זו לזו וגם כל הזוויות שלו שוות זו לזו. (מעוין שאינו ריבוע: רק הצלעות שוות. מלבן שאינו ריבוע: רק הזוויות שוות. שניהם אינם משוכללים.) כל מצולע משוכלל אפשר לחסום במעגל (המעגל החוסם, הרדיוס RR), ובכל מצולע משוכלל אפשר לחסום מעגל (המעגל החסום, הרדיוס rr). לשני המעגלים יש אותו מרכז OO, והוא נקרא מרכז המצולע.

כשמחברים את המרכז OO לכל הקודקודים, מצולע משוכלל בעל nn צלעות מתפרק ל-nn משולשים שווי-שוקיים חופפים. בכל משולש כזה השוקיים הן RR, הזווית שבראש היא 360∘n\frac{360^\circ}{n}, והגובה לבסיס הוא rr.

באיור: משושה משוכלל עם שני המעגלים. הזווית שבראש המשולש OABOAB היא 60∘60^\circ, ולכן כל אחד משישת המשולשים הוא שווה-צלעות. המעגל החסום משיק לכל צלע באמצע שלה.

60°OABCDEF

זוויות במצולע משוכלל בעל nn צלעות

•זווית מרכזית (בין הרדיוסים לשני קודקודים סמוכים): 360∘n\frac{360^\circ}{n}.

•זווית פנימית (סכום הזוויות 180∘(n−2)180^\circ(n-2), מחולק ל-nn זוויות שוות): 180∘(n−2)n\frac{180^\circ(n-2)}{n}.

•זווית פנימית ועוד זווית מרכזית: 180∘180^\circ.

צלע ושטח של מצולע משוכלל

במצולע משוכלל בעל nn צלעות, שרדיוס המעגל החוסם אותו RR ורדיוס המעגל החסום בו rr:

•צלע (מיתר שהזווית המרכזית עליו 360∘n\frac{360^\circ}{n}): a=2Rsin⁡180∘na=2R\sin\frac{180^\circ}{n}.

•שטח (nn משולשים, בכל אחד שתי צלעות RR והזווית 360∘n\frac{360^\circ}{n} ביניהן): S=n⋅12R2sin⁡360∘nS=n\cdot\frac12R^2\sin\frac{360^\circ}{n}.

•שטח בעזרת rr (nn משולשים, בכל אחד בסיס aa וגובה rr): S=12⋅n⋅a⋅rS=\frac12\cdot n\cdot a\cdot r, כלומר חצי ההיקף כפול rr.

שים לב

לא לבלבל בין שתי הזוויות: בשטח S=n2R2sin⁡360∘nS=\frac{n}{2}R^2\sin\frac{360^\circ}{n} מופיעה הזווית המרכזית כולה, ובצלע a=2Rsin⁡180∘na=2R\sin\frac{180^\circ}{n} מופיעה חצי ממנה.

שים לב

במשושה משוכלל הזווית המרכזית היא 60∘60^\circ, ולכן a=Ra=R: הצלע שווה לרדיוס המעגל החוסם.

דוגמה - מתומן משוכלל: זווית, צלע ושטח מתוך RR

מתומן משוכלל חסום במעגל שרדיוסו 6 ס"מ.

א. חשבו את הזווית הפנימית של המתומן.

ב. חשבו את אורך הצלע של המתומן.

ג. חשבו את שטח המתומן.

פתרון

1. נתון: n=8n=8, R=6R=6. המטרה: זווית פנימית, צלע ושטח.

2. הזווית הפנימית: 180∘⋅68=135∘\frac{180^\circ\cdot6}{8}=135^\circ. הזווית המרכזית: 360∘8=45∘\frac{360^\circ}{8}=45^\circ (ובדיקה: 135∘+45∘=180∘135^\circ+45^\circ=180^\circ).

3. הצלע היא מיתר שהזווית המרכזית עליו 45∘45^\circ: a=2⋅6sin⁡22.5∘=12sin⁡22.5∘≈4.59a=2\cdot6\sin22.5^\circ=12\sin22.5^\circ\approx4.59 ס"מ.

4. השטח: המתומן מתפרק ל-8 משולשים עם שתי צלעות 66 והזווית 45∘45^\circ ביניהן. S=8⋅12⋅62sin⁡45∘=144⋅22=722≈101.82S=8\cdot\frac12\cdot6^2\sin45^\circ=144\cdot\frac{\sqrt2}{2}=72\sqrt2\approx101.82 סמ"ר.

תשובה

א. 135∘135^\circ. ב. a=12sin⁡22.5∘≈4.59a=12\sin22.5^\circ\approx4.59 ס"מ. ג. S=722≈101.82S=72\sqrt2\approx101.82 סמ"ר.

שאלות פתוחות על מצולעים משוכללים חסומים במעגל וחוסמים מעגל

3. רדיוס המעגל החוסם ורדיוס המעגל החסום

רדיוס המעגל החוסם ורדיוס המעגל החסום

למצולע שיש לו גם מעגל חוסם וגם מעגל חסום יש שני רדיוסים: RR מגיע מהמרכז אל הקודקודים, ו-rr מגיע מהמרכז אל הצלעות.

במדויק: רדיוס המעגל החוסם מצולע, RR, הוא המרחק ממרכז המעגל החוסם לכל אחד מהקודקודים. רדיוס המעגל החסום במצולע, rr, הוא המרחק ממרכז המעגל החסום לכל אחת מהצלעות: אורך האנך מהמרכז לצלע, שפוגש את הצלע בנקודת ההשקה. במשולש מרכז המעגל החוסם הוא נקודת המפגש של האנכים האמצעיים, ומרכז המעגל החסום הוא נקודת המפגש של חוצי הזוויות. אלה שתי נקודות שונות, חוץ ממשולש שווה-צלעות.

במצולע משוכלל שני המרכזים מתלכדים. אז RR ו-rr נמצאים באותו משולש ישר-זווית OMAOMA: OO המרכז, AA קודקוד, ו-MM אמצע הצלע ABAB (נקודת ההשקה). RR הוא היתר, rr הוא ניצב, והזווית ב-OO היא חצי מהזווית המרכזית, 180∘n\frac{180^\circ}{n}.

באיור: מחומש משוכלל. הקטע rr יורד מ-OO אל MM, אמצע הצלע ABAB. הזווית AOMAOM (המסומנת בקשת) היא 180∘5=36∘\frac{180^\circ}{5}=36^\circ.

RrOABCDE

RR, rr והצלע aa במצולע משוכלל בעל nn צלעות

במשולש ישר-הזווית OMAOMA (OO המרכז, AA קודקוד, MM אמצע הצלע ABAB; הזווית ב-OO היא 180∘n\frac{180^\circ}{n}, היתר OA=ROA=R, הניצבים OM=rOM=r ו-AM=a2AM=\frac a2):

- r=Rcos⁡180∘nr=R\cos\frac{180^\circ}{n}

- a2=Rsin⁡180∘n\frac a2=R\sin\frac{180^\circ}{n}

- a2=rtan⁡180∘n\frac a2=r\tan\frac{180^\circ}{n}

מצולעים משוכללים מיוחדים

מצולעRRrr
משולש שווה-צלעות33a\frac{\sqrt3}{3}a36a\frac{\sqrt3}{6}a, כלומר R=2rR=2r
ריבוע22a\frac{\sqrt2}{2}aa2\frac a2
משושה משוכללaa32a\frac{\sqrt3}{2}a
דרך הפתרון

רדיוס המעגל החסום במשולש

כשנתונה במשולש צלע a=BCa=BC ושתי הזוויות שלידה, β\beta ו-γ\gamma (או שאפשר למצוא אותן):

1. מרכז המעגל החסום II הוא נקודת המפגש של חוצי הזוויות. מורידים מ-II אנך לכל צלע; אורך כל אנך הוא rr.

2. בקודקוד BB נוצר משולש ישר-זווית שהזווית בו β2\frac{\beta}{2} והניצב שמולה rr. לכן קטע המשיק מ-BB הוא rtan⁡β2\frac{r}{\tan\frac{\beta}{2}}. באותו אופן קטע המשיק מ-CC הוא rtan⁡γ2\frac{r}{\tan\frac{\gamma}{2}}.

3. הצלע BCBC היא סכום שני קטעי המשיקים: a=rtan⁡β2+rtan⁡γ2a=\frac{r}{\tan\frac{\beta}{2}}+\frac{r}{\tan\frac{\gamma}{2}}.

4. פותרים את המשוואה ומוצאים rr.

שים לב

rr הוא המרחק מ-II לצלע (אנך), לא המרחק לקודקוד. הקטע מ-II לקודקוד BB ארוך יותר: IB=rsin⁡β2IB=\frac{r}{\sin\frac{\beta}{2}}.

שים לב

את RR של משולש מוצאים ממשפט הסינוסים: R=a2sin⁡αR=\frac{a}{2\sin\alpha}. כשמבקשים את היחס Rr\frac Rr, מבטאים את RR ואת rr בעזרת אותה צלע.

דוגמה א - משושה משוכלל: מ-rr אל RR ואל שטח הטבעת

רדיוס המעגל החסום במשושה משוכלל הוא 333\sqrt3 ס"מ.

א. חשבו את רדיוס המעגל החוסם את המשושה ואת אורך הצלע.

ב. חשבו את השטח שבין שני המעגלים.

פתרון

1. נתון: n=6n=6, r=33r=3\sqrt3. המטרה: RR, aa והשטח שבין המעגלים.

2. הזווית ב-OO במשולש OMAOMA: 180∘6=30∘\frac{180^\circ}{6}=30^\circ.

3. r=Rcos⁡30∘r=R\cos30^\circ, ולכן R=3332=6R=\frac{3\sqrt3}{\frac{\sqrt3}{2}}=6.

4. במשושה משוכלל a=R=6a=R=6. (בדיקה: a2=rtan⁡30∘=33⋅33=3\frac a2=r\tan30^\circ=3\sqrt3\cdot\frac{\sqrt3}{3}=3.)

5. השטח שבין המעגלים: πR2−πr2=π(36−27)=9π≈28.27\pi R^2-\pi r^2=\pi(36-27)=9\pi\approx28.27 סמ"ר.

תשובה

א. R=6R=6 ס"מ, a=6a=6 ס"מ. ב. 9π≈28.279\pi\approx28.27 סמ"ר.

דוגמה ב - משולש: rr מקטעי המשיקים, RR ממשפט הסינוסים

במשולש ABCABC נתון: ∠C=90∘\angle C=90^\circ, ∠B=60∘\angle B=60^\circ, BC=10BC=10.

א. חשבו את רדיוס המעגל החוסם את המשולש.

ב. חשבו את רדיוס המעגל החסום במשולש.

ג. מצאו את היחס Rr\frac Rr.

פתרון

1. נתון: שתי זוויות והצלע BCBC שביניהן. המטרה: RR, rr והיחס ביניהם.

2. ∠A=180∘−90∘−60∘=30∘\angle A=180^\circ-90^\circ-60^\circ=30^\circ, והיא מול BCBC. משפט הסינוסים: R=102sin⁡30∘=10R=\frac{10}{2\sin30^\circ}=10.

3. קטעי המשיקים על BCBC: מ-BB הזווית היא 60∘2=30∘\frac{60^\circ}{2}=30^\circ, והקטע rtan⁡30∘=3r\frac{r}{\tan30^\circ}=\sqrt3r. מ-CC הזווית היא 45∘45^\circ, והקטע rtan⁡45∘=r\frac{r}{\tan45^\circ}=r.

4. BCBC הוא סכום הקטעים: 3r+r=10\sqrt3r+r=10, ולכן r=103+1=5(3−1)≈3.66r=\frac{10}{\sqrt3+1}=5(\sqrt3-1)\approx3.66.

5. היחס: Rr=105(3−1)=23−1=3+1≈2.73\frac Rr=\frac{10}{5(\sqrt3-1)}=\frac{2}{\sqrt3-1}=\sqrt3+1\approx2.73.

rCBATI
תשובה

א. R=10R=10. ב. r=5(3−1)≈3.66r=5(\sqrt3-1)\approx3.66. ג. Rr=3+1≈2.73\frac Rr=\sqrt3+1\approx2.73.

שאלות פתוחות על רדיוס המעגל החוסם ורדיוס המעגל החסום

4. קיצון ללא נגזרת: תכונות הפונקציות הטריגונומטריות

ערך קיצון בעזרת תכונות sin⁡\sin ו-cos⁡\cos

כשגודל בצורה (שטח, אורך, יחס) תלוי בזווית, לפעמים אפשר למצוא את הערך הגדול ביותר שלו בלי לגזור. מספיק לדעת אילו ערכים sin⁡\sin ו-cos⁡\cos יכולים לקבל.

במדויק: MM הוא הערך המקסימלי של ביטוי בזווית α\alpha בתחום נתון אם יש בתחום זווית α\alpha שבה הביטוי שווה MM, ולכל α\alpha בתחום הביטוי קטן מ-MM או שווה לו. אם הביטוי רק מתקרב ל-MM ואף פעם לא שווה לו, אין לו ערך מקסימלי, ו-MM הוא רק מגבלה (חסם) על הערכים שלו. כך גם לגבי ערך מינימלי.

באיור: y=sin⁡αy=\sin\alpha (קו רציף) ו-y=cos⁡αy=\cos\alpha (קו מקווקו) בתחום 0∘≤α≤180∘0^\circ\le\alpha\le180^\circ, התחום של זוויות במשולש. sin⁡α\sin\alpha חיובי בתוך התחום, ומגיע ל-11 רק ב-α=90∘\alpha=90^\circ. cos⁡α\cos\alpha יורד מ-11 ל-−1-1, ולכן שתי זוויות שונות בתחום הזה תמיד נותנות cos⁡\cos שונה.

20406080100120140160180-1.0-0.50.51.0(90°,1)

הערכים של sin⁡\sin ו-cos⁡\cos בזוויות של משולש

לכל זווית xx: −1≤sin⁡x≤1-1\le\sin x\le1 ו-−1≤cos⁡x≤1-1\le\cos x\le1. בזוויות של משולש:

תחום הזוויתsin⁡α\sin\alphacos⁡α\cos\alpha
זווית במשולש: 0∘<α<180∘0^\circ<\alpha<180^\circ0<sin⁡α≤10<\sin\alpha\le1, ושווה 11 רק ב-90∘90^\circ−1<cos⁡α<1-1<\cos\alpha<1, יורד בכל התחום
זווית חדה: 0∘<α<90∘0^\circ<\alpha<90^\circ0<sin⁡α<10<\sin\alpha<1, עולה0<cos⁡α<10<\cos\alpha<1, יורד

הערך המקסימלי של ksin⁡θk\sin\theta

אם k>0k>0 ו-θ\theta היא זווית במשולש (0∘<θ<180∘0^\circ<\theta<180^\circ), הביטוי ksin⁡θk\sin\theta מקבל ערך מקסימלי kk, רק כאשר θ=90∘\theta=90^\circ. ערך מינימלי אין לו: הוא רק מתקרב ל-00.

בפרט, אם בצורה יש זווית 2α2\alpha ו-0∘<α<90∘0^\circ<\alpha<90^\circ, הביטוי ksin⁡2αk\sin2\alpha מקסימלי כאשר 2α=90∘2\alpha=90^\circ, כלומר α=45∘\alpha=45^\circ.

דרך הפתרון

קיצון או מגבלה בלי נגזרת

כשגודל בבעיה גאומטרית תלוי בזווית אחת α\alpha:

1. מבטאים את הגודל בעזרת α\alpha (שטח משולש, משפט הסינוסים, משולש ישר-זווית).

2. קובעים מהצורה את התחום של α\alpha. למשל זווית בסיס במשולש שווה-שוקיים: 0∘<α<90∘0^\circ<\alpha<90^\circ.

3. מוצאים מה התחום של sin⁡\sin או cos⁡\cos של הזווית שבביטוי, בתחום הזה.

4. אם הערך הגדול ביותר (או הקטן ביותר) מתקבל בזווית שבתוך התחום, זה ערך הקיצון. אם לא, מקבלים רק מגבלה על הגודל: אי-שוויון חזק.

שים לב

על 2α2\alpha מסתכלים כעל זווית אחת: שואלים מתי היא 90∘90^\circ, ולא מתי α=90∘\alpha=90^\circ.

שים לב

לפני שכותבים "ערך מקסימלי", בודקים שהזווית שנותנת אותו אפשרית בצורה. למשל זווית בסיס של משולש שווה-שוקיים לא יכולה להיות 90∘90^\circ.

דוגמה א - שטח מקסימלי: הזווית 2α2\alpha מגיעה ל-90∘90^\circ

במשולש שווה-שוקיים ABCABC נתון: AB=AC=8AB=AC=8. נסמן את זווית הבסיס ב-α\alpha.

א. הביעו את שטח המשולש באמצעות α\alpha.

ב. מצאו את α\alpha שבעבורה שטח המשולש מקסימלי, ואת השטח המקסימלי.

פתרון

1. נתון: AB=AC=8AB=AC=8, ∠B=∠C=α\angle B=\angle C=\alpha. המטרה: שטח כפונקציה של α\alpha, והערך המקסימלי שלו.

2. זווית הראש: ∠A=180∘−2α\angle A=180^\circ-2\alpha.

3. השטח (שתי השוקיים והזווית שביניהן): S=12⋅8⋅8sin⁡(180∘−2α)=32sin⁡2αS=\frac12\cdot8\cdot8\sin(180^\circ-2\alpha)=32\sin2\alpha.

4. התחום: זווית בסיס חדה, 0∘<α<90∘0^\circ<\alpha<90^\circ, ולכן 2α2\alpha היא זווית בין 0∘0^\circ ל-180∘180^\circ.

5. sin⁡2α≤1\sin2\alpha\le1, ושוויון רק כאשר 2α=90∘2\alpha=90^\circ, כלומר α=45∘\alpha=45^\circ, והיא בתחום.

6. השטח המקסימלי: 32⋅1=3232\cdot1=32. אז זווית הראש 90∘90^\circ.

תשובה

א. S=32sin⁡2αS=32\sin2\alpha. ב. α=45∘\alpha=45^\circ, Smax=32S_{max}=32.

דוגמה ב - יחס בין צלעות: מגבלה בלי ערך קיצון

במשולש ABCABC נתון: AB=BC=kAB=BC=k. נסמן ∠ACB=α\angle ACB=\alpha.

א. הראו כי AC=2kcos⁡αAC=2k\cos\alpha.

ב. אילו ערכים יכול לקבל היחס ACAB\frac{AC}{AB}? האם יש לו ערך מקסימלי?

פתרון

1. נתון: משולש שווה-שוקיים עם השוקיים AB=BC=kAB=BC=k וזווית בסיס α\alpha. המטרה: לבטא את ACAC ולמצוא את התחום של ACAB\frac{AC}{AB}.

2. הגובה מ-BB לבסיס ACAC הוא גם תיכון. במשולש ישר-הזווית שנוצר ליד CC: AC2=kcos⁡α\frac{AC}{2}=k\cos\alpha, ולכן AC=2kcos⁡αAC=2k\cos\alpha.

3. היחס: ACAB=2kcos⁡αk=2cos⁡α\frac{AC}{AB}=\frac{2k\cos\alpha}{k}=2\cos\alpha.

4. התחום: α\alpha זווית בסיס, ולכן 0∘<α<90∘0^\circ<\alpha<90^\circ. בתחום הזה 0<cos⁡α<10<\cos\alpha<1.

5. לכן 0<ACAB<20<\frac{AC}{AB}<2. הערך 22 היה מתקבל רק ב-α=0∘\alpha=0^\circ, והערך 00 רק ב-α=90∘\alpha=90^\circ, ואלה אינן זוויות בסיס של משולש. לכן אין ערך מקסימלי, יש רק מגבלה.

6. בדיקה: AC<AB+BC=2kAC<AB+BC=2k, בהתאם לאי-שוויון המשולש.

תשובה

א. הוכח. ב. 0<ACAB<20<\frac{AC}{AB}<2. אין ערך מקסימלי.

שאלות פתוחות על קיצון ללא נגזרת: תכונות הפונקציות הטריגונומטריות

5. הוכחת טענות גאומטריות בעזרת טריגונומטריה

הוכחה בעזרת טריגונומטריה

טריגונומטריה היא לא רק כלי לחישוב. אפשר גם להוכיח איתה טענה כללית: מבטאים את שני הצדדים של הטענה בעזרת אותן אותיות (צלעות וזוויות), ומראים שהם שווים.

במדויק: הוכחה בעזרת טריגונומטריה מראה שהטענה נכונה לכל צורה שמקיימת את הנתונים. גדלים שלא נתונים במספרים מסמנים באותיות, כל צעד נשען על כלל ידוע (שטח משולש, משפט הסינוסים, משפט הקוסינוסים, זהויות), והחישוב מדויק, בלי ערכים מקורבים.

דוגמה קצרה: התיכון AMAM מחלק את המשולש ABCABC לשני משולשים שווי שטח. נסמן ∠AMC=φ\angle AMC=\varphi; אז ∠AMB=180∘−φ\angle AMB=180^\circ-\varphi.

SAMC=12⋅MC⋅AMsin⁡φS_{AMC}=\frac12\cdot MC\cdot AM\sin\varphi ו-SAMB=12⋅MB⋅AMsin⁡(180∘−φ)=12⋅MB⋅AMsin⁡φS_{AMB}=\frac12\cdot MB\cdot AM\sin(180^\circ-\varphi)=\frac12\cdot MB\cdot AM\sin\varphi.

MB=MCMB=MC, ולכן השטחים שווים, לכל משולש.

φBCAM

איזה כלי מתאים לאיזו טענה

הטענההכלי
שוויון או יחס בין שטחיםS=12absin⁡γS=\frac12ab\sin\gamma, ובזוויות צמודות sin⁡(180∘−α)=sin⁡α\sin(180^\circ-\alpha)=\sin\alpha
שוויון או יחס בין קטעיםמשפט הסינוסים (צלע מול זווית) או משפט הקוסינוסים
שוויון זוויות במשולשיםמראים שה-cos⁡\cos שלהן שווה (בין 0∘0^\circ ל-180∘180^\circ זה מספיק), או שה-sin⁡\sin שלהן שווה ושתיהן חדות
שוויון בין ביטוייםsin⁡2α+cos⁡2α=1\sin^2\alpha+\cos^2\alpha=1, tan⁡α=sin⁡αcos⁡α\tan\alpha=\frac{\sin\alpha}{\cos\alpha}
דרך הפתרון

הוכחת טענה בעזרת טריגונומטריה

כשמבקשים להוכיח טענה כללית בצורה גאומטרית:

1. כותבים מה נתון ומה צריך להוכיח.

2. מסמנים באותיות את הגדלים שלא נתונים (זווית α\alpha, צלע kk וכו').

3. מבטאים את שני הצדדים של הטענה בעזרת אותן אותיות, בכלי המתאים מהטבלה.

4. מפשטים בעזרת זהויות, עד ששני הצדדים יוצאים אותו ביטוי.

5. כותבים מסקנה: הטענה נכונה לכל ערך של האותיות.

שים לב

בדיקה במשולש אחד עם מספרים אינה הוכחה. בהוכחה כותבים ערכים מדויקים: sin⁡45∘=22\sin45^\circ=\frac{\sqrt2}{2}, ולא 0.7070.707.

שים לב

בהוכחה מראים זהות: שוויון שנכון לכל ערך של האותיות. לא פותרים אותה כמו משוואה, ולא מתחילים מהטענה שצריך להוכיח כאילו היא נתונה.

דוגמה - שטח מרובע מהאלכסונים והזווית ביניהם

האלכסונים של מרובע קמור ABCDABCD נחתכים בנקודה EE. נסמן ∠AEB=θ\angle AEB=\theta.

הוכיחו ששטח המרובע הוא S=12⋅AC⋅BD⋅sin⁡θS=\frac12\cdot AC\cdot BD\cdot\sin\theta.

פתרון

1. נתון: מרובע קמור, האלכסונים נחתכים ב-EE, ∠AEB=θ\angle AEB=\theta. צריך להוכיח: S=12⋅AC⋅BD⋅sin⁡θS=\frac12\cdot AC\cdot BD\cdot\sin\theta.

2. נסמן AE=pAE=p, EC=qEC=q, BE=sBE=s, ED=tED=t. המרובע קמור, ולכן EE נמצאת על שני האלכסונים בין הקצוות: AC=p+qAC=p+q, BD=s+tBD=s+t.

3. האלכסונים מחלקים את המרובע לארבעה משולשים עם קודקוד משותף EE. ∠CED=θ\angle CED=\theta (זווית קודקודית), ו-∠BEC=∠DEA=180∘−θ\angle BEC=\angle DEA=180^\circ-\theta (זוויות צמודות). הסינוס של כל ארבע הזוויות הוא sin⁡θ\sin\theta, כי sin⁡(180∘−θ)=sin⁡θ\sin(180^\circ-\theta)=\sin\theta.

4. סכום השטחים: S=12pssin⁡θ+12qssin⁡θ+12qtsin⁡θ+12ptsin⁡θ=12sin⁡θ (ps+qs+qt+pt)S=\frac12ps\sin\theta+\frac12qs\sin\theta+\frac12qt\sin\theta+\frac12pt\sin\theta=\frac12\sin\theta\,(ps+qs+qt+pt).

5. פירוק: ps+qs+qt+pt=s(p+q)+t(p+q)=(p+q)(s+t)=AC⋅BDps+qs+qt+pt=s(p+q)+t(p+q)=(p+q)(s+t)=AC\cdot BD.

6. לכן S=12⋅AC⋅BD⋅sin⁡θS=\frac12\cdot AC\cdot BD\cdot\sin\theta לכל מרובע קמור. במקרה הפרטי של אלכסונים מאונכים (למשל מעוין): S=12⋅AC⋅BDS=\frac12\cdot AC\cdot BD.

θpqstABCDE
תשובה

הוכח: S=12⋅AC⋅BD⋅sin⁡θS=\frac12\cdot AC\cdot BD\cdot\sin\theta.

שאלות פתוחות על הוכחת טענות גאומטריות בעזרת טריגונומטריה

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.